גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
64 יחסים: מנחם מנדל מקוצק, מרדכי יוסף ליינר, מלחמת העולם השנייה, אברהם יצחק ברומברג, אבלות (יהדות), אדמו"ר, אהרן קוטלר, איסר פרנקל, איסור ריבית, ניו יורק, עקיבא איגר, פולין, פוזנא, פילוב, צדוק הכהן מלובלין, שמואל אליהו טאוב, שאול ידידיה אלעזר טאוב, שלמה איגר, שבעה, ת"ש, תקע"ה, תקע"ו, תר"ל, תר"ו, תרמ"ח, תרע"ד, תרל"ג, תרי"ד, תש"א, תש"ה, תשנ"ה, תשס"ג, לובלין, חסידות מודז'יץ, חסידות סלונים, חסידות גור, בני ברק, בית הקברות שומרי שבת, ה' בתמוז, ה'תרמ"ח, ה'תשפ"ג, המנדט הבריטי, התנגדות לחסידות, החסידות, היתר עסקה, ו' בניסן, ורשה, וורשה, כ"ח בתשרי, כ"ב בשבט, ..., כ"ב בטבת, יעקב אריה מיליקובסקי, יצחק מאיר אלתר, יצחק אלפסי (חוקר חסידות), יצחק זליג מורגנשטרן, ירמיה קאליש, ישראל אלתר, ישיבת חכמי לובלין, יהודה מאיר שפירא, 1888, 1914, 1940, 1941, 2002. להרחיב מדד (14 יותר) »
מנחם מנדל מקוצק
רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 – כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד הבולטים באדמו"רי החסידות בימיו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ומנחם מנדל מקוצק · ראה עוד »
מרדכי יוסף ליינר
רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה (ה'תק"ס - ז' בטבת ה'תרי"ד; 1800–1854), מחבר ספר "מי השילוח", היה מייסד חסידות איזביצה ראדזין, עמד בראשה משנת 1839 לאחר פרישתו מרבי מנחם מנדל מקוצק ועד לפטירתו בשנת 1854.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ומרדכי יוסף ליינר · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
אברהם יצחק ברומברג
הרב אברהם יצחק ברומברג (כ"ב בניסן ה'תרנ"ח, 14 באפריל 1898 - כ"ב בשבט ה'תשל"ה, 13 בפברואר 1975) היה רב ישראלי דתי-ציוני יליד פולין, מהדיר ספרות הראשונים, פרשן התלמוד הירושלמי ומחבר פורה בתחום ההיסטוריה של תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ואברהם יצחק ברומברג · ראה עוד »
אבלות (יהדות)
אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ואבלות (יהדות) · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ואדמו"ר · ראה עוד »
אהרן קוטלר
הרב אהרן קוטלר (תרנ"ב; 1892 – ב' בכסלו תשכ"ג; 29 בנובמבר 1962) היה ראש ישיבת קלצק בפולין, ולאחר מכן מייסדה וראשה של ישיבת לייקווד בארצות הברית, נשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית וממנהיגי הציבור החרדי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ואהרן קוטלר · ראה עוד »
איסר פרנקל
הרב איסר פרנקל (כ' בתמוז ה'תרצ"ג, 14 ביולי 1933 – י"ז באב ה'תש"ע, 28 ביולי 2010) היה רב שכונת בבלי בתל אביב, מחבר ספרי עיון, איש הגות, עיתונאי וחבר מועצת העיתונות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ואיסר פרנקל · ראה עוד »
איסור ריבית
#הפניה איסור ריבית בדת.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ואיסור ריבית · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר וניו יורק · ראה עוד »
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ועקיבא איגר · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ופולין · ראה עוד »
פוזנא
#הפניה פוזנן.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ופוזנא · ראה עוד »
פילוב
#הפניה פולאווי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ופילוב · ראה עוד »
צדוק הכהן מלובלין
רבי צדוק הכהן רבינוביץ'־רובינשטיין מלובלין (כ"ג בשבט ה'תקפ"ג - ט' באלול ה'תר"ס; 4 בפברואר 1823 - 3 בספטמבר 1900).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר וצדוק הכהן מלובלין · ראה עוד »
שמואל אליהו טאוב
רבי שמואל אליהו טאוב (ד' באדר א' תרס"ה, 9 בפברואר 1905 − ד' באייר תשמ"ד, 6 במאי 1984; כונה גם האמרי אש על שם ספרו) היה האדמו"ר השלישי של חסידות מודז'יץ וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ושמואל אליהו טאוב · ראה עוד »
שאול ידידיה אלעזר טאוב
רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב (כ"א בתשרי תרמ"ז, 20 באוקטובר 1886 – ט"ז בכסלו תש"ח, 29 בנובמבר 1947) היה האדמו"ר השני של חסידות מודז'יץ.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ושאול ידידיה אלעזר טאוב · ראה עוד »
שלמה איגר
רבי שלמה אֵיגֶר (ה'תקמ"ז, 1786 – י"א בטבת ה'תרי"ב, ינואר 1852) היה רבן של קאליש ופוזנן.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ושלמה איגר · ראה עוד »
שבעה
ביהדות, לאחר קבורת נפטר, מחויבים קרוביו (הורים, ילדים, אחים ובני זוג) במנהגי אבלות במשך שבעה ימים מיום הקבורה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ושבעה · ראה עוד »
ת"ש
#הפניה ה'ת"ש.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ות"ש · ראה עוד »
תקע"ה
#הפניה ה'תקע"ה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ותקע"ה · ראה עוד »
תקע"ו
#הפניה ה'תקע"ו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ותקע"ו · ראה עוד »
תר"ל
#הפניה ה'תר"ל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ותר"ל · ראה עוד »
תר"ו
#הפניה ה'תר"ו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ותר"ו · ראה עוד »
תרמ"ח
#הפניה ה'תרמ"ח.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ותרמ"ח · ראה עוד »
תרע"ד
#הפניה ה'תרע"ד.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ותרע"ד · ראה עוד »
תרל"ג
#הפניה ה'תרל"ג.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ותרל"ג · ראה עוד »
תרי"ד
#הפניה ה'תרי"ד.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ותרי"ד · ראה עוד »
תש"א
#הפניה ה'תש"א.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ותש"א · ראה עוד »
תש"ה
#הפניה ה'תש"ה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ותש"ה · ראה עוד »
תשנ"ה
#הפניה ה'תשנ"ה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ותשנ"ה · ראה עוד »
תשס"ג
#הפניה ה'תשס"ג.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ותשס"ג · ראה עוד »
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ולובלין · ראה עוד »
חסידות מודז'יץ
רבי ישראל טאוב מייסד חסידות מודז'יץ רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב רבי חיים שאול האדמו"ר ממודז'יץ עם רבי ישראל דוד האדמו"ר ממודז'יץ מארצות הברית חסידות מודז'יץ הוא שמה של חצר חסידית שקמה בעיירה הפולנית דמבלין שכונתה בפי היהודים מודז'יץ, ומרכזה כיום בבני ברק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר וחסידות מודז'יץ · ראה עוד »
חסידות סלונים
קבר רבי אברהם וינברג (הראשון) (באמצע), רבי ישכר לייב וינברג (מימין) ורבי אברהם וינברג (השני) (משמאל) האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, בבית הקברות היהודי בוורשה חסידות סלונים (בכתיב יידי: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס, באמצע המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר וחסידות סלונים · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר וחסידות גור · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ובני ברק · ראה עוד »
בית הקברות שומרי שבת
מראה כללי של בית הקברות שומרי שבת, דצמבר 2016 (לאורך התמונה משמאל, חומת בית הקברות המפרידה בינו ובין בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז') בית הקברות שומרי שבת הוא בית הקברות הוותיק של בני ברק, הנמצא בדרום העיר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ובית הקברות שומרי שבת · ראה עוד »
ה' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר וה' בתמוז · ראה עוד »
ה'תרמ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר וה'תרמ"ח · ראה עוד »
ה'תשפ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר וה'תשפ"ג · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר והמנדט הבריטי · ראה עוד »
התנגדות לחסידות
#הפניה ההתנגדות לחסידות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר והתנגדות לחסידות · ראה עוד »
החסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר והחסידות · ראה עוד »
היתר עסקה
בד"ץ בני ברק היתר עסקה הוא אמצעי הלכתי המאפשר מתן הלוואה בריבית בדרך הערמה במסגרת ההלכה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר והיתר עסקה · ראה עוד »
ו' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד ו' ניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות מקביעות (השא וזחא) פרשת בר המצוה היא פרשת ויקרא.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר וו' בניסן · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר וורשה · ראה עוד »
וורשה
#הפניה ורשה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ווורשה · ראה עוד »
כ"ח בתשרי
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שני, שלישי או חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר וכ"ח בתשרי · ראה עוד »
כ"ב בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד כ"ב שבט היא ברוב השנים פרשת משפטים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר וכ"ב בשבט · ראה עוד »
כ"ב בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר וכ"ב בטבת · ראה עוד »
יעקב אריה מיליקובסקי
הרב יעקב אריה ישעיה מיליקובסקי (נולד ב-9 באוגוסט 1947, כ"ג באב ה'תש"ז), הוא האדמו"ר מאמשינוב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ויעקב אריה מיליקובסקי · ראה עוד »
יצחק מאיר אלתר
הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ויצחק מאיר אלתר · ראה עוד »
יצחק אלפסי (חוקר חסידות)
הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ויצחק אלפסי (חוקר חסידות) · ראה עוד »
יצחק זליג מורגנשטרן
רבי יצחק זליג מורגנשטרן (תרכ"ו, 1866 – ג' בחשוון ת"ש, 1939) היה אדמו"ר מקוצק-סוקולוב וראש ישיבה, חבר מועצת גדולי התורה וממנהיגי יהדות פולין לפני השואה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ויצחק זליג מורגנשטרן · ראה עוד »
ירמיה קאליש
#הפניה חסידות אמשינוב#חסידות אופלה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר וירמיה קאליש · ראה עוד »
ישראל אלתר
רבי ישראל אלתר (כ"ד בתשרי ה'תרנ"ה, 24 באוקטובר 1894 – ב' באדר ה'תשל"ז, 20 בפברואר 1977), היה אדמו"ר בשושלת אדמור"י גור, משקם חסידות זו בישראל לאחר השואה ומן האדמו"רים הבולטים בעשורים שאחרי הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר וישראל אלתר · ראה עוד »
ישיבת חכמי לובלין
בניין ישיבת חכמי לובלין 2010 שער ישיבת חכמי לובלין 2010 רבי מאיר שפירא ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר וישיבת חכמי לובלין · ראה עוד »
יהודה מאיר שפירא
רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »
1888
אנגלית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ו1888 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ו1914 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ו1940 · ראה עוד »
1941
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ו1941 · ראה עוד »
2002
2002 היא שנה פלינדרומית, הראשונה באלף השלישי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב איגר ו2002 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_לייב_איגר
