גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
191 יחסים: מאזנים (כתב עת), מנדלי מוכר ספרים, מניפסט, מסכת סוטה, מעמד האישה, משנה, משל, משלי איזופוס, משה לייב ליליינבלום, משורר, מליצה, מחזה, מונוגרפיה, מיכל, מיכה יוסף לבנזון, אסנת, אסף ברטוב, אצולה, אריאל הירשפלד, אשת פוטיפר, אלכסנדר פושקין, אליעזר שטיינמן, אחד העם, אבנר הולצמן, אברהם מאפו, אברהם אברונין, אברהם שלונסקי, אגדה (יהדות), אד"ם הכהן, אהרן זאב בן ישי, אהבת ציון (רומן), אהבה, אוניברסיטת תל אביב, אודסה, אירופה, איזופוס, אידאולוגיה, איוואן קרילוב, נורית גוברין, ניקולאי אלכסייביץ' נקראסוב, סאטירה, סנקט פטרבורג, ספר שמואל, ספרות, ספרות עברית, ספריית פועלים, סופר, עוזי שביט, עיר בירה, פאתוס, ..., פרויקט בן-יהודה, פרידריך שילר, פלשתים, פדגוגיה, פוניבז', פולנית, פוטיפר, פירוש רש"י לתורה, פישל לחובר, פילוסופיה, פיליטון, צרפתית, צדקיהו, קלמן שולמן, קליגרפיה, קופטית, קוצו של יוד (שיר), קורח, קינה, רמח"ל, ראשי תיבות, ראובן בריינין, רוסית, שמעון ברנפלד, שמואל ליב ציטרון, שמואל טשרנוביץ, שמואל ורסס, שאול טשרניחובסקי, שאולאי, שפה, שפה זרה, שלמה צמח, שלום שטרייט, שלום הכהן, שטעטל, שירה, שירה אפית, שירה לירית, תנ"ך, תנועת ההשכלה היהודית, תקצ"א, תרנ"ב, תרבות המערב, תרגום, תרגום אונקלוס, תלמוד, תהילים, תורה, לשון סגי נהור, לב לבנדה, לורד ביירון, לודוביקו אריוסטו, טלז, טורקוואטו טאסו, ז'אן דה לה פונטן, זאב קפלן, זיוה שמיר, חברת מרבי השכלה, חופש (עמותה), חובבי ציון, חיים מוולוז'ין, חיים נחמן ביאליק, חיים חמיאל, בן עמי פיינגולד, בעיית היהודים, בראשית רבה, ברלין, ברזילי הגלעדי, בלשנות, בלדה, ביטאון, גרמנית, גלדיאטור, גדליה אלקושי, גוטהולד אפרים לסינג, גירוש ספרד, דן מירון, דקדוק, דרום רוסיה, דבר (עיתון), דוד, דוד פרישמן, דידקטיקה, דידקטיות, המאה ה-19, המקאמה הערבית, המרכז הספרותי העברי בוורשה, המליץ, הארץ, הנאורות, הסופות בנגב, הפועל הצעיר (עיתון), הצופה, הקיצה עמי, השגחה, השילוח (כתב עת), הגירה, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, הוצאת גוונים, הכרמל (כתב עת), הים התיכון, וילנה, וילקובישק, ויליאם שייקספיר, כ"א בכסלו, כ"ד באלול, כתובים (כתב עת), כבוד הלבנון, י"ל פרץ, יעקב מזא"ה, יעקב פיכמן, יעקב שטיינברג, יעקב ליפשיץ (קובנה), יצחק למדן, ירושלים, ישראל חיים טביוב, ישורון קשת, ידידיה יצחקי, יהדות מזרח אירופה, יהדות פולין, יהונתן אליאשברג, יהושע חנא רבניצקי, יהודה פרידלנדר, יהודה ליב גורדין, יהודה לייב גורדון, יהודה בורלא, יוסף, יוסף קלוזנר, יוסף ליכטנבום, יוסף חיים ברנר, יוסף האפרתי מטרופלוביץ, יידיש, 16 בספטמבר, 1830, 1859, 1866, 1872, 1876, 1891, 1892, 7 בדצמבר. להרחיב מדד (141 יותר) »
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »
מניפסט
#הפניה מנשר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ומניפסט · ראה עוד »
מסכת סוטה
עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ומסכת סוטה · ראה עוד »
מעמד האישה
#הפניה זכויות האישה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ומעמד האישה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ומשנה · ראה עוד »
משל
משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל (דהיינו, שיש לו משמעות מעבר לתוכנו המפורש והגלוי) השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם (Epigram).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ומשל · ראה עוד »
משלי איזופוס
כריכת משלי איזופוס (1867) משלי איזופוס הם אוסף של משלים המיוחס לאיזופוס, עבד ומספר סיפורים שחי ביוון העתיקה בין 620 ל-564 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ומשלי איזופוס · ראה עוד »
משה לייב ליליינבלום
משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ומשה לייב ליליינבלום · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ומשורר · ראה עוד »
מליצה
מליצה – לשון גבוהה, פיוטית, שאינה נמצאת בשימוש יומיומי בדרך כלל, ומאפיינת את הלשון המקראית ולשון השירה והספרות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ומליצה · ראה עוד »
מחזה
המחזה רומיאו ויוליה בציור של פורד מדוקס בראון מחזה הוא צורת ביטוי ספרותית נפוצה, המורכבת בדרך כלל משורות של דיאלוגים או מונולוגים של שחקן אחד או של דמויות שונות, ומיועדת ברוב המקרים לבוא לביטוי אמנותי כהצגה בתיאטרון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ומחזה · ראה עוד »
מונוגרפיה
מוֹנוֹגרפיה (מיוונית Μονογραφία - כתב יחיד) היא חיבור עיוני מחקרי ממוקד, סיכומי, מקיף וממצה על נושא יחיד, מוגדר היטב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ומונוגרפיה · ראה עוד »
מיכל
יב מיכל מורידה את דוד מהחלון. ציור מעשה ידי גוסטב דורה משנת 1865. איור מתנ"ך מורגן של אבנר בן נר (בירוק) לוקח את מיכל מפלטיאל בן ליש מִיכַל היא דמות מקראית, בתו הצעירה של שאול המלך ואשתו הראשונה של דוד המלך.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ומיכל · ראה עוד »
מיכה יוסף לבנזון
מיכה יוסף הכהן לֶבֶּנזון (ביידיש: לעבענזאָהן; ברוסית: Миха Иосиф Лебенсон; 22 בפברואר 1828 – 17 בפברואר 1852), המוכר גם בכינוי מיכ"ל (ראשי תיבות של שמו), היה משורר עברי, אשר נמנה עם משוררי ההשכלה בווילנה, נפטר בדמי ימיו, והותיר את רישומו על קהל הקוראים של התקופה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ומיכה יוסף לבנזון · ראה עוד »
אסנת
אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן הייתה אשת יוסף שניתנה לו על ידי פרעה, לאחר שיוסף פתר את חלומות פרעה, והתמנה למשנה למלך.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואסנת · ראה עוד »
אסף ברטוב
אסף ברטוב (נולד ב-27 בפברואר 1977) הוא יזם חברתי, מתכנת ומתרגם ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואסף ברטוב · ראה עוד »
אצולה
אצולה היא שדרה חברתית שבה תואר האצולה עובר בירושה בהתאם לכללים וחוקים מסוימים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואצולה · ראה עוד »
אריאל הירשפלד
אריאל הירשפלד (נולד ב-10 באוגוסט 1953) הוא מבקר תרבות וספרות, מסאי וחוקר ספרות עברית, פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואריאל הירשפלד · ראה עוד »
אשת פוטיפר
אשת פוטיפר אוחזת בבגדו של יוסף בניסיון לשדלו לשכב עימה. סימון קנטריני (1612-1648) אשת פוטיפר היא דמות מקראית הנזכרת בפרשת וישב שבספר בראשית, כמי שניסתה לפתות את יוסף לנאוף עימה, ומשלא הצליחה, העלילה עליו עלילת שקר שהוא ניסה לאנוס אותה, ועקב כך הושלך יוסף, על ידי פוטיפר אדוניו, לבית הסוהר, שם זכה לברכת ה' במעשה ידיו עד שעלה לגדולה והפך למשנה למלך מצרים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואשת פוטיפר · ראה עוד »
אלכסנדר פושקין
דיוקנו של פושקין. שמן על בד מאת וסילי טרופינין, 1837 אלכסנדר סרגייביץ' פושקין (ברוסית: Алекса́ндр Серге́евич Пу́шкин,, 6 ביוני 1799 – 10 בפברואר 1837) נחשב לגדול המשוררים הרוסיים, ממייסדי השירה הרוסית המודרנית, ומהתורמים המרכזיים לפיתוח השפה הרוסית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואלכסנדר פושקין · ראה עוד »
אליעזר שטיינמן
אליעזר שטיינמן (1892, הכפר אוֹבּוֹדוֹבְקַה, אוּיֶזְד (מחוז) אולגופול, פלך פודוליה, האימפריה הרוסית – 7 באוגוסט 1970, תל אביב, ישראל) היה סופר, עיתונאי, מסאי ועורך עברי ויידי שפעל בפולין ובישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואליעזר שטיינמן · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואחד העם · ראה עוד »
אבנר הולצמן
אבנר הולצמן (נולד בו' בתשרי תשי"ז, 11 בספטמבר 1956) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואבנר הולצמן · ראה עוד »
אברהם מאפו
אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואברהם מאפו · ראה עוד »
אברהם אברונין
אברהם אברוּנין (ברוסית: Авраам (Авром) Аврунин; ט"ו בתמוז תרכ"ט, 24 ביוני 1869 – 9 במאי 1957) היה בלשן עברי ומדקדק, מתרגם, מורה וסופר עברי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואברהם אברונין · ראה עוד »
אברהם שלונסקי
אברהם דוד שְלוֹנְסקי (בכתיב יידי: שלאָנסקי; קרמנצ'וג, ה' באדר ב' תר"ס, 6 במרץ 1900 – ט"ז באייר תשל"ג, 18 במאי 1973) היה משורר ישראלי, מן המשוררים החשובים בשירה העברית החדשה, שהטביע את חותמו על חיי הספרות בישראל גם בתחומי התרגום, העריכה והמחזאות, וקנה את עולמו כחדשן של השפה העברית, והודות לכך זכה לכינוי "לשונסקי".
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואברהם שלונסקי · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אד"ם הכהן
אד"ם הכהן הוא שם העט של אברהם דב-בער מיכלישוקר (אד"ם) הכהן בן חיים (לֶבֶּנזון) (בכתיב יידי: לעבענזאָהן; בגרמנית: Abraham Dov Bär Lebensohn; ברוסית: Аврахам Дов Лебенсон) (1794 ה'תקנ"ד – 19 בנובמבר 1878 כ"ג בחשוון ה'תרל"ט), ראשון המשוררים העבריים בזמן תנועת ההשכלה ברוסיה, בלשן עברי ופרשן המקרא, מחלוצי הספרות העברית החדשה, וממנהיגיה הראשונים והבולטים של תנועת ההשכלה בליטא.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואד"ם הכהן · ראה עוד »
אהרן זאב בן ישי
אהרן זאב בן ישי (גם: א"ז בן ישי; 11 ביוני 1902 - 4 באפריל 1977) היה סופר, משורר, עיתונאי ועורך עיתונות ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואהרן זאב בן ישי · ראה עוד »
אהבת ציון (רומן)
"אהבת ציון" (1853) הוא רומן מאת הסופר היהודי אברהם מאפו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואהבת ציון (רומן) · ראה עוד »
אהבה
כפות ידיים יוצרות יחד צורה של לב, כסמל של האהבה אהבה היא קבוצה של רגשות וחוויות, הקשורות לתחושה של חיבה עזה או אחדות עמוקה או יצר מוכרח כלפי ישות כלשהי: אדם, בעל-חיים, חפץ, מקום ואף רעיון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואהבה · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואודסה · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואירופה · ראה עוד »
איזופוס
דייגו ולסקס (מוזיאון הפראדו, מדריד) אַיְזוֹפּוֹס או אַיְסוֹפּוֹס (מיוונית: Αἴσωπος; 620 לפנה"ס – 562 לפנה"ס) היה ממשיל מְשלים יווני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואיזופוס · ראה עוד »
אידאולוגיה
פטיש ומגל, סמל הקומוניזם האות A, סמל האנרכיזם אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואידאולוגיה · ראה עוד »
איוואן קרילוב
קארל ברולוב, דיוקן של איוואן קרילוב, 1839 פיטר קלוד פון יורגנסברג איוואן אנדרייביץ' קרילוב (ברוסית: Иван Андреевич Крылов; 13 בפברואר 1769 – 21 בנובמבר1844) היה משורר, מחזאי, סופר אגדות עם וממשיל משלים רוסי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ואיוואן קרילוב · ראה עוד »
נורית גוברין
נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ונורית גוברין · ראה עוד »
ניקולאי אלכסייביץ' נקראסוב
#הפניה ניקולאי נקראסוב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וניקולאי אלכסייביץ' נקראסוב · ראה עוד »
סאטירה
ספר "הסאטירות והאיגרות של הורטיוס", "Le satire e l'epistole di Q. Orazio Flacco". הודפס בשנת 1814 סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שיוצרת הזרה קומית של תופעה כלשהי (רעיון, התנהגות, מפלגה וכו') כדי להעמידה לביקורת.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וסאטירה · ראה עוד »
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וסנקט פטרבורג · ראה עוד »
ספר שמואל
ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וספר שמואל · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וספרות · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וספרות עברית · ראה עוד »
ספריית פועלים
#הפניה ספרית פועלים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וספריית פועלים · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וסופר · ראה עוד »
עוזי שביט
עוזי שביט (1936 – 28 בפברואר 2023) היה פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, מנכ"ל הוצאת הקיבוץ המאוחד ועורכה הראשי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ועוזי שביט · ראה עוד »
עיר בירה
עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ועיר בירה · ראה עוד »
פאתוס
פָּאתוֹס (ביוונית: πάθος - "סבל" או "חוויה רגשית") היא פנייה רטורית לרגשות הקהל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ופאתוס · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פרידריך שילר
יוהאן כריסטוף פרידריך שילר, מאז 1802 פון שילר (10 בנובמבר 1759, מרבאך על נהר נקאר – 9 במאי 1805, ויימאר) היה משורר, מחזאי, פילוסוף והיסטוריון גרמני, הנחשב ביחד עם יוהאן וולפגנג פון גתה לנציגה הבולט ביותר של הקלאסיקה של ויימאר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ופרידריך שילר · ראה עוד »
פלשתים
שטחים שהיו תחת השפעה פלשתית הפְּלִשְׁתִּים היו עם קדום שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען, בין המאה ה-12 לפנה"ס עד 604 לפנה"ס, אז הגלה אותם נבוכדנצר למסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ופלשתים · ראה עוד »
פדגוגיה
פסלון מטרקוטה. אורייניות. פדגוגיה היא תורת החינוך, ובהתאם לכך, תוך כדי התייחסות למערכת היחסים בין התלמיד למורה, היא דנה בדרכים האופטימליות להגשמתן של מטרות החינוך באמצעים שונים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ופדגוגיה · ראה עוד »
פוניבז'
פּוֹנֵיבֵז' (בכתיב עברי: פּוֹנֵבֵז';, פָּנֵבֶזִ'יס; ביידיש: פּאָנעװעזש) היא העיר החמישית בגודלה בליטא.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ופוניבז' · ראה עוד »
פולנית
פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ופולנית · ראה עוד »
פוטיפר
פוטיפר (שני משמאל) מפקיד את יוסף על ביתו, ציור ממוזיאון בודה פּוֹטִיפַר שַׂר הַטַּבָּחִים הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ופוטיפר · ראה עוד »
פירוש רש"י לתורה
צנזורה נוצרית. פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ופירוש רש"י לתורה · ראה עוד »
פישל לחובר
פישל לחובר לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פישל לחובר בתל אביב ירוחם פישל לָחוֹבֶר (כמעט תמיד: פ' לחובר; בכתיב יידי: לאַחאָווער; י"ח בחשוון תרמ"ד, נובמבר 1883, חוז'לה, פלך ורשה, האימפריה הרוסית - ה' באדר תש"ז, 25 בפברואר 1947, תל אביב) היה חוקר תולדות הספרות העברית, מבקר ספרות, מסאי ועורך.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ופישל לחובר · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ופילוסופיה · ראה עוד »
פיליטון
פיליטון (נהגה בעברית גם פליטון או פוליטון; מצרפתית: feuilleton – "פייטון".
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ופיליטון · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וצרפתית · ראה עוד »
צדקיהו
איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וצדקיהו · ראה עוד »
קלמן שולמן
קַלמַן שוּלמַן (שולמאן; 1819 – 2 בינואר 1899) היה סופר ומתרגם עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וקלמן שולמן · ראה עוד »
קליגרפיה
לטיני מבלגיה, שנת 1407 קָלִיגְרָפְיָה (בעברית: כְּתִיבָה תַּמָּה), היא אמנות הכתיבה הקישוטית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וקליגרפיה · ראה עוד »
קופטית
קופטית הוא שם ניב של השפה המצרית הקדומה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וקופטית · ראה עוד »
קוצו של יוד (שיר)
קוֹצוֹ שֶׁל יוּד הוא פואמה עברית רחבת-יריעה של יהודה ליב גורדון (יל"ג), שהתפרסמה בהמשכים בכתב העת "השחר" שבעריכת פרץ סמולנסקין בשנת תרל"ו (1876), ואחר-כך שוכללה על ידי המשורר וקיבלה את צורתה הסופית בחודש אב תרל"ח (1878).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וקוצו של יוד (שיר) · ראה עוד »
קורח
קֹרַח בן יצהר הוא דמות מקראית שחלק על דרך הנהגתם של משה ואהרון, ונענש.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וקורח · ראה עוד »
קינה
קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וקינה · ראה עוד »
רמח"ל
הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ורמח"ל · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וראשי תיבות · ראה עוד »
ראובן בריינין
ראובן בריינין (בלועזית: Reuben Brainin; פורים ה'תרכ"ב, 16 במרץ 1862, ליאדי – י"ח בכסלו ה'ת"ש, 30 בנובמבר 1939, ניו יורק) היה סופר עברי, יידי, מבקר ספרות, פובליציסט, ביוגרף, עורך ומתרגם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וראובן בריינין · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ורוסית · ראה עוד »
שמעון ברנפלד
שמעון ברנפלד (בגרמנית: Simon Bernfeld; י"ב בטבת ה'תר"ך, 7 בינואר 1860 - כ"ד בשבט ה'ת"ש, 3 בפברואר 1940) היה סופר, רב, היסטוריון, פובליציסט וחוקר המקרא.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ושמעון ברנפלד · ראה עוד »
שמואל ליב ציטרון
שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron; 16 במאי 1860 – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ושמואל ליב ציטרון · ראה עוד »
שמואל טשרנוביץ
שמואל טשרנוביץ (צ'רנוביץ'; נודע בשם העט "ספוג"; 13 בדצמבר 1879, כ"ח בכסלו תר"מ – 30 ביולי 1929, כ"ב בתמוז תרפ"ט) היה סופר, עיתונאי ופעיל ציבור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ושמואל טשרנוביץ · ראה עוד »
שמואל ורסס
שמואל וֶרְסֶס (Werses; 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ושמואל ורסס · ראה עוד »
שאול טשרניחובסקי
תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »
שאולאי
#הפניה שיאוליאי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ושאולאי · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ושפה · ראה עוד »
שפה זרה
וורשה, הוצאת תושיה, 1904. נועד להוראת העברית כשפה זרה לילדים יהודים. שפה זרה, במקום מסוים, היא שפה שאינה מדוברת בפי מרבית תושבי מקום זה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ושפה זרה · ראה עוד »
שלמה צמח
שלמה צֶמַח (2 ביוני 1886 – 6 בנובמבר 1974) היה חלוץ, סופר ומחנך עברי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ושלמה צמח · ראה עוד »
שלום שטרייט
שלום שְטְרייט (כ"ו בסיוון תרמ"ח, 5 ביוני 1888 – כ"ד בסיוון תש"ו, 23 ביוני 1946) היה סופר, מבקר ספרות ומחנך ארץ-ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ושלום שטרייט · ראה עוד »
שלום הכהן
שלום הכהן (ב' בטבת ה'תקל"ב, 23 בדצמבר 1771 – י"ד באדר א' ה'תר"ה, 21 בפברואר 1845) היה משורר עברי, איש תנועת ההשכלה; עורך "המאסף החדש", מייסד ועורך "ביכורי העתים", מחבר "עמל ותרצה", "ניר דוד" ו"קורא הדורות".
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ושלום הכהן · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ושטעטל · ראה עוד »
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ושירה · ראה עוד »
שירה אפית
לוח חרס ועליו קטע מעלילות בעל וענת, שירה אפית כנענית מאוגרית שירה אפית (או אֶפּוֹס, וכן שירת עלילה בעברית) היא סוגה (ז'אנר) של שירה נרטיבית, אשר מגוללת סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ושירה אפית · ראה עוד »
שירה לירית
שירה לירית היא ז'אנר ספרותי ותיאטרוני בו יש ביטוי משמעותי לרגש.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ושירה לירית · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תקצ"א
#הפניה ה'תקצ"א.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ותקצ"א · ראה עוד »
תרנ"ב
#הפניה ה'תרנ"ב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ותרנ"ב · ראה עוד »
תרבות המערב
בזיליקת סנטה מריה דה רוטונדה, השוכנת בבניין הפנתאון ברומא. המזיגה בין התרבות היוונית-רומית הקלאסית לדת הנוצרית היא תשתית תרבות המערב. תרבות המערב (גם הציוויליזציה המערבית או הציוויליזציה האירופית) היא שמה הנפוץ של הציוויליזציה שהתפתחה באמריקה, בארצות שהווייתן עוצבה על ידי מורשת האימפריה הרומית המערבית והנצרות הלטינית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ותרבות המערב · ראה עוד »
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ותרגום · ראה עוד »
תרגום אונקלוס
תרגום אונקלוס הוא תרגום יהודי לשפה הארמית לחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ותרגום אונקלוס · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ותלמוד · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ותהילים · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ותורה · ראה עוד »
לשון סגי נהור
לְשון סַגִּי נְהור היא צורת שימוש בשפה שמתכוונת להפך ממה שנאמר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ולשון סגי נהור · ראה עוד »
לב לבנדה
לֵב (יהודה לֶיְבּ) אוסיפוביץ לֶבַנדָה (גם: לוואנדה, לבאנדה; בכתיב יידי: לעוואנדא; ברוסית: Лев Осипович Леванда; יוני 1835 – ט' בתמוז תרמ"ח, 18 ביוני 1888) היה סופר, פובליציסט, ומחנך יהודי-רוסי, אשר הטיף להתבוללות ברוסיה והיה לימים פעיל ב"חובבי ציון".
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ולב לבנדה · ראה עוד »
לורד ביירון
ג'ורג' גורדון ביירון, הברון השישי מביירון, שנודע כלורד ביירון (באנגלית: George Gordon Byron; 22 בינואר 1788 - 19 באפריל 1824) היה מגדולי המשוררים הרומנטיים האנגלים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ולורד ביירון · ראה עוד »
לודוביקו אריוסטו
פסל של אריוסטו ברג'ו אמיליה לודוביקו אריוסטו (באיטלקית: Ludovico Ariosto; 8 בספטמבר 1474 – 6 ביולי 1533), משורר איטלקי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ולודוביקו אריוסטו · ראה עוד »
טלז
אנדרטה לזכר יהודי טלז שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון טֶלְז (בליטאית: Telšiai; בז'מאיצ'ו: Telšē; בפולנית: Telsze; ברוסית: Тельшяй; ביידיש: טעלז) היא עיר בצפון מערב ליטא, ובירת מחוז טלז והחבל ההיסטורי ז'מיטייה (Žemaitėjė, ביידיש זאמוט).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וטלז · ראה עוד »
טורקוואטו טאסו
טורקוואטו טאסו (באיטלקית: Torquato Tasso; 11 במרץ 1544 – 25 באפריל 1595), היה משורר איטלקי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וטורקוואטו טאסו · ראה עוד »
ז'אן דה לה פונטן
ז'אן דה לה פונטן (בצרפתית: Jean de La Fontaine, בעברית נקרא לעיתים לה-פונטיין; 8 ביולי 1621 – 13 באפריל 1695), היה משורר וממשיל משלים צרפתי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וז'אן דה לה פונטן · ראה עוד »
זאב קפלן
זאב הכהן קפלן זאב קפלן (זאב הכהן קאפלאן; 1826 – 1887) היה משורר וסופר עברי ופדגוג, מחשובי משוררי ההשכלה ומראשוני חובבי ציון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וזאב קפלן · ראה עוד »
זיוה שמיר
זיוה שמיר (נולדה ב-20 בספטמבר 1946) היא פרופסור אמריטה לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וזיוה שמיר · ראה עוד »
חברת מרבי השכלה
חברת מרבי השכלה (או חברת מפיצי השכלה) בישראל בארץ רוסיה (ראשי התיבות OPE) הייתה אגודה יהודית שפעלה במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וחברת מרבי השכלה · ראה עוד »
חופש (עמותה)
#הפניה חופש - עמותה לחופש מדת.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וחופש (עמותה) · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וחובבי ציון · ראה עוד »
חיים מוולוז'ין
הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
חיים חמיאל
חיים יצחק חמיאל (כמיעל) (כ"ד בטבת תרע"ז, 18 בינואר 1917 – כ"ג אייר תשע"א, 27 במאי 2011), היה איש חינוך, סופר, משורר, ד"ר לספרות עברית, חוקר המקרא ותרגומיו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וחיים חמיאל · ראה עוד »
בן עמי פיינגולד
בן עמי פיינגולד (4 באוגוסט 1931 – 24 באוקטובר 2020) היה סופר, פרופסור לספרות ומבקר תיאטרון, מחשובי מבקרי התרבות בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ובן עמי פיינגולד · ראה עוד »
בעיית היהודים
#הפניה השאלה היהודית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ובעיית היהודים · ראה עוד »
בראשית רבה
בראשית רבה הוא מדרש אגדה אמוראי על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך או במאה הרביעית או במאה החמישית או במאה השישית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ובראשית רבה · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וברלין · ראה עוד »
ברזילי הגלעדי
בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מרוגלים הוא דמות מקראית, אזכורו העיקרי הוא בימי מרד אבשלום, כאשר ברזילי הוא אחד האנשים שכלכלו את דוד ואנשיו בעת גלותם במחניים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וברזילי הגלעדי · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ובלשנות · ראה עוד »
בלדה
אוסטרליות אשר נאספו על ידי בנג'ו פטרסון. האוסף ראה אור בשנת 1905 בלדה היא שיר עלילתי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ובלדה · ראה עוד »
ביטאון
#הפניה כתב עת.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וביטאון · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וגרמנית · ראה עוד »
גלדיאטור
גלדיאטורים בזירת הקרב, בציורו של ז'אן-לאון ז'רום מ-1872 גְּלַדְיָאטוֹר (בלטינית: Gladiator, מהמילה גלאדיוס, בלשון חז"ל: לוּדָר, ממקור לטיני) הוא לוחם ברומא העתיקה ובמקומות אחרים שעסק במופעי בידור, שכללו קרבות בין גלדיאטורים לבין עצמם או בין גלדיאטורים לבין חיות מסוכנות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וגלדיאטור · ראה עוד »
גדליה אלקושי
גדליה אֶלקוֹשִי (1910, תר"ע – ה' בשבט תשמ"ח, 20 בינואר 1988) היה ביבליוגרף של הספרות העברית, עורך, פילולוג וחוקר הספרות העברית החדשה וספרות ההשכלה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וגדליה אלקושי · ראה עוד »
גוטהולד אפרים לסינג
גוטהולד אפרים לסינג (בגרמנית: Gotthold Ephraim Lessing; 22 בינואר 1729 - 15 בפברואר 1781) היה החשוב במחזאי תקופת הנאורות הגרמנים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וגוטהולד אפרים לסינג · ראה עוד »
גירוש ספרד
צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וגירוש ספרד · ראה עוד »
דן מירון
דן מירון (נולד ב-13 בנובמבר 1934, ו' בכסלו תרצ"ה) הוא אחד מחוקרי הספרות העברית וספרות היידיש והמבקרים הבולטים בישראל ובארצות הברית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ודן מירון · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ודקדוק · ראה עוד »
דרום רוסיה
מפה כללית של רוסיה, המציגה את דרום רוסיה בצבע (המחוז הפדרלי הדרומי בכחול והמחוז הפדרלי של צפון קווקז באדום). דרום רוסיה (ברוסית: Юг России) הוא החלק הגאוגרפי הדרומי ביותר בחלק של רוסיה שנמצא ביבשת אירופה, אשר כולל את המחוז הפדרלי הדרומי ואת המחוז הפדרלי של צפון קווקז.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ודרום רוסיה · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ודוד · ראה עוד »
דוד פרישמן
דוד פרישמן וחיים נחמן ביאליק. ציור של לאוניד פסטרנק, ברלין 1920 דוד פרישמן (31 בדצמבר 1859, זגייז', פולין – 4 באוגוסט 1922, ברלין) היה משורר, עורך, מבקר ספרות, מתרגם, סופר, ופיליטוניסט יהודי פולני, מחלוצי הספרות העברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ודוד פרישמן · ראה עוד »
דידקטיקה
דידקטיקה (בעברית: תורת ההוראה; מיוונית: didáskein – διδάσκειν – "להורות") היא ענף משנה של פדגוגיה שעוסק בפיתוח גישות ושיטות הוראה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ודידקטיקה · ראה עוד »
דידקטיות
דידקטיות הוא מונח המתאר חינוכיות יתרה, הבלטה של איכויות לימודיות או הדרכתיות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ודידקטיות · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון והמאה ה-19 · ראה עוד »
המקאמה הערבית
המקאמה (בערבית מקאמאת - مقامات), היא סוג ספרותי שמקורו בספרות הערבית של ימי הביניים משמעותה העקרית של המלה 'מקאמה' מג'לס.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון והמקאמה הערבית · ראה עוד »
המרכז הספרותי העברי בוורשה
המרכז הספרותי העברי ב שימש כמרכז ספרותי של יהדות פולין וכסניף ספרותי חשוב של יהדות אוקראינה וליטא.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון והמרכז הספרותי העברי בוורשה · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון והמליץ · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון והארץ · ראה עוד »
הנאורות
#הפניה עידן הנאורות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון והנאורות · ראה עוד »
הסופות בנגב
הסופות בנגב (או הפרעות בנגב) הוא כינוי ל'''פוגרומים''' שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 נגד יהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון והסופות בנגב · ראה עוד »
הפועל הצעיר (עיתון)
עמוד השער של "הפועל הצעיר", 12 במרץ 1968 הפועל הצעיר היה עיתון שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר בשנת 1907.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון והפועל הצעיר (עיתון) · ראה עוד »
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון והצופה · ראה עוד »
הקיצה עמי
הכרמל" "הָקִיצָה עַמִּי" הוא שיר עברי מאת המשורר המשכיל יהודה ליב גורדון (יל"ג), שנכתב בשנת ה'תרכ"ג והתפרסם בכתב העת "הכרמל" בג' באייר ה'תרכ"ו (18 באפריל 1866).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון והקיצה עמי · ראה עוד »
השגחה
בתאולוגיה, השגחה (ידועה גם בתור השגחה עליונה והכוונה אלוהית) היא השפעתו המכוונת של האל על הנעשה בעולם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון והשגחה · ראה עוד »
השילוח (כתב עת)
הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »
הגירה
ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון והגירה · ראה עוד »
הוצאת אוניברסיטת תל אביב
#הפניה ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון והוצאת אוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
הוצאת גוונים
#הפניה גוונים (הוצאה לאור).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון והוצאת גוונים · ראה עוד »
הכרמל (כתב עת)
שער כתב העת הכרמל, שנה ג גיליון א, ה'תרל"ה (1875) "הכרמל" החודשי, גיליון ניסן ה'תרל"ב (1872) "הכרמל" היה כתב עת עברי בעריכת שמואל יוסף פין שיצא לאור בעיר וילנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא) בשנים 1860–1880, בתחילה כשבועון ואחר כך כירחון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון והכרמל (כתב עת) · ראה עוד »
הים התיכון
הגדה המזרחית של הים התיכון מראש הנקרה הים התיכון בישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון והים התיכון · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ווילנה · ראה עוד »
וילקובישק
וילקובישק (בליטאית: Vilkaviškis, וילקבישקיס) היא עיר ומרכז מנהלי של מחוז משנה וילקובישק שבמחוז מריאמפולה בדרום-מערב ליטא.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ווילקובישק · ראה עוד »
ויליאם שייקספיר
ויליאם שייקספיר (באנגלית: William Shakespeare; נטבל ב־26 באפריל 1564 – נפטר ב־23 באפריל גרגוריאני: 3 במאי 1616) היה מחזאי, משורר ושחקן תיאטרון אנגלי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וויליאם שייקספיר · ראה עוד »
כ"א בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וכ"א בכסלו · ראה עוד »
כ"ד באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וכ"ד באלול · ראה עוד »
כתובים (כתב עת)
כתובים - שבועון לשאלות התרבות הספרות והאמנות, היה כתב עת ספרותי עברי, שיצא לאור בתל אביב במשך כשבע שנים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וכתובים (כתב עת) · ראה עוד »
כבוד הלבנון
גליונו הראשון של '''כבוד הלבנון''', כמוסף בתוך גליונו הראשון של "הלבנון". בשער: חידושי תורה של הרבנים משה יהודה לייב זילברברג ויהוסף שוורץ כבוד הלבנון היה כתב עת תורני שנדפס בתור המוסף התורני של עיתון "הלבנון".
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וכבוד הלבנון · ראה עוד »
י"ל פרץ
מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וי"ל פרץ · ראה עוד »
יעקב מזא"ה
מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתו של פרץ סמולנסקין הרב יעקב מזא"ה (1859 - 20 באוקטובר 1924) היה רב, סופר, פעיל ציוני ומשפטן.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ויעקב מזא"ה · ראה עוד »
יעקב פיכמן
יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ויעקב פיכמן · ראה עוד »
יעקב שטיינברג
יעקב שטיינברג (1887 – 22 ביוני 1947) היה משורר, סופר, ומחזאי עברי ויידי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ויעקב שטיינברג · ראה עוד »
יעקב ליפשיץ (קובנה)
יעקב ליפשיץ (ה' בטבת תקצ"ח, 2 בינואר 1838 – כ"ט באלול תרפ"א, 2 באוקטובר 1921) היה עסקן, פובליציסט והיסטוריוגרף חרדי, מזכירו של הרב יצחק אלחנן ספקטור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ויעקב ליפשיץ (קובנה) · ראה עוד »
יצחק למדן
יצחק למדן (צולם לפני 1945) יצחק למדן (ה' בכסלו ה'תרנ"ח, 7 בנובמבר 1897 – כ"א בחשוון ה'תשט"ו, 17 בנובמבר 1954) היה משורר, מתרגם עורך ופובליציסט עברי זוכה פרס ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ויצחק למדן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וירושלים · ראה עוד »
ישראל חיים טביוב
ישראל חיים טַבְיוֹב (בכתיב יידי: טאַוויאָוו; כ' בכסלו תרי"ח, 1858 – כ"א בכסלו תרפ"א, 2 בדצמבר 1920) היה סופר, עיתונאי, מתרגם ומחנך בתקופת התחייה, מחברם של ספרי לימוד בשפה העברית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וישראל חיים טביוב · ראה עוד »
ישורון קשת
ישוּרוּן קשת (ישֻרוּן קֶשֶת; שמו המקורי: יעקב יהושע קופֶלֶביץ; כ' בכסלו תרנ"ד, 29 בנובמבר 1893 – ד' באדר תשל"ז, 22 בפברואר 1977) היה משורר עברי, מסאי, מתרגם ומבקר ספרות ואמנות, שפעל בארץ ישראל, טרום תקופת המדינה ולאחר הקמתה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וישורון קשת · ראה עוד »
ידידיה יצחקי
ידידיה יצחקי (31 במאי 1929 – 20 בנובמבר 2023) היה אדריכל, חוקר, מבקר ספרות ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון וידידיה יצחקי · ראה עוד »
יהדות מזרח אירופה
צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ויהדות פולין · ראה עוד »
יהונתן אליאשברג
הרב יהונתן אליאשברג (עליאשברג) (ג' באלול ה'תר"י, 11 באוגוסט 1850, קובנה - ה' בכסלו ה'תרנ"ט, נובמבר 1898, וולקוביסק) היה רב ליטאי ובלארוסי, שכיהן כרבן של פומפיאן, מריאמפולה ווולקוביסק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ויהונתן אליאשברג · ראה עוד »
יהושע חנא רבניצקי
ביאליק ורבניצקי יהושע חנא רבניצקי (13 בספטמבר 1859, י"ד באלול תרי"ט, אודסה – 4 במאי 1944, י"א באייר תש"ד, תל אביב) היה סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, עורך, מוציא לאור ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ויהושע חנא רבניצקי · ראה עוד »
יהודה פרידלנדר
יהודה פרידלנדר (נולד ב-19 באוגוסט 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ויהודה פרידלנדר · ראה עוד »
יהודה ליב גורדין
רבי יהודה ליב גורדיןתמונה להחלפה רבי יהודה ליב גורדין (לעיתים: גורדון; תרי"ג, 1853, רציצה – י' באייר תרפ"ה, 4 במאי 1925, שיקגו) היה רב וראש ישיבה ליטאי-פולני, רבן של ערים שונות בבלארוס ובפולין, ובסוף ימיו רבה של לומז'ה, על שמה הוא מכונה הגאון מלומז'א.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ויהודה ליב גורדין · ראה עוד »
יהודה לייב גורדון
יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »
יהודה בורלא
קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון טאגור 8 בתל אביב יהודה בּוּרְלָא (18 בספטמבר 1886 – 7 בנובמבר 1969) היה סופר ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשכ"א (1961), ומהסופרים הבולטים ב"כותל המזרח" של הספרות העברית החדשה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ויהודה בורלא · ראה עוד »
יוסף
גלריה הלאומית הישנה בברלין יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ויוסף · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יוסף ליכטנבום
יוסף ליכטנבום (לעיתים ליכטנבוים) (כ"ט באייר תרנ"ה, 23 במאי 1895 – י"ח בסיון תשכ"ח, 14 ביוני 1968) היה משורר, מבקר ספרות, מסאי, עורך ומתרגם עברי, חתן פרס טשרניחובסקי לשנת תשי"ג ופרס ברנר לשנת תש"ך.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ויוסף ליכטנבום · ראה עוד »
יוסף חיים ברנר
יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »
יוסף האפרתי מטרופלוביץ
שער הספר "מלוכת שאול", וינה תקנ"ד 1794 יוסף האפרתי מטרוֹפּלוביץ (או: טרופלביץ; בכתיב יידי: טראָפּלאָוויץ או טראָפּלוויץ; 1770 בערך – 1804) היה משורר ומחזאי עברי מדור המאספים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ויוסף האפרתי מטרופלוביץ · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ויידיש · ראה עוד »
16 בספטמבר
16 בספטמבר הוא היום ה-259 בשנה, (260 בשנה מעוברת) בשבוע ה-38 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ו16 בספטמבר · ראה עוד »
1830
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ו1830 · ראה עוד »
1859
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ו1859 · ראה עוד »
1866
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ו1866 · ראה עוד »
1872
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ו1872 · ראה עוד »
1876
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ו1876 · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ו1891 · ראה עוד »
1892
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ו1892 · ראה עוד »
7 בדצמבר
7 בדצמבר הוא היום ה-341 בשנה (342 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב גורדון ו7 בדצמבר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_לייב_גורדון
