גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
66 יחסים: מאורעות תרפ"ט, מסחר, מרא דאתרא, משה מרדכי אפשטיין, מלחמת העולם הראשונה, מוטו, מינסק, אליעזר גורדון, אגודת ישראל, איוויה, נתן צבי פינקל, נתן גורן, נבהרדק, נובמבר, סלבודקה, סובלק, עם הספר (הוצאת ספרים), קלם (עיירה), קובנה, ראש ישיבה, רפאל חסמן, רב, רוסיה, שמחה זיסל זיו, שלום שבדרון, שטוצ'ין, תנועת המוסר, תנועת ההשכלה היהודית, תרמ"ט, תרמ"ז, תרמ"ח, תרמ"ו, תרנ"ז, תרנ"ב, תרס"ח, תרס"ג, תרע"ד, תרפ"א, תרפ"ד, תרפ"ו, תרצ"ו, תרכ"ט, תלמוד תורה (קלם), טלז, חידושי תורה, חיים סולובייצ'יק, חיים עוזר גרודזנסקי, חיים שמואלביץ, בית דין של מעלה, בית הקברות בהר הזיתים, ..., בית היתומים דיסקין, דב ליפץ, ועד הישיבות, וילנה, י"א בחשוון, יצחק קוליץ, יצחק בלאזר, ירושלים, ישיבת טלז, ישיבת חברון, ישיבת וולוז'ין, יהדות ליטא, יוסף חיים זוננפלד, יוסף יוזל הורוביץ, 1869, 1936. להרחיב מדד (16 יותר) »
מאורעות תרפ"ט
הר-טוב עולה באש במהלך מאורעות תרפ"ט הלוויות ההרוגים שנפלו בהגנת תל אביב (כ' באב ה'תרפ"ט, 26 באוגוסט 1929) קינה על מאורעות תרפ"ט שחיבר הרב נח גד וינטרוב מאורעות תרפ"ט (1929; בפי הערבים: ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, "מהפכת אל-בוראק", כינוי ל, או: אַחְדאת', "מאורעות"; השם הרשמי באנגלית: The Disturbances of August 1929, "מהומות אוגוסט 1929") היו סדרה של פרעות אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שאירעו בין י"ז - כ"ג באב ה'תרפ"ט, 23 - 29 באוגוסט 1929.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ומאורעות תרפ"ט · ראה עוד »
מסחר
Sächsische Landesbibliothek – Staats- und Universitätsbibliothek Dresden, דרזדן, סקסוניה מסחר בין אינדיאנים וצרפתים בניו אורלינס (1717) על גדת המיסיסיפי State Library of New South Wales סוחר טקסטיל בסמרקנד, אוזבקיסטן בתחילת המאה ה-20שצילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי Barrio San Juan (Guadalajara), גוודלחרה (מקסיקו) שוק פתח תקווה (2012) שוק בעכו (2013) מסחר הוא מערך של עסקאות חליפין מרצון, לרוב של סחורות ושל שירותים בעד תשלום.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ומסחר · ראה עוד »
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ומרא דאתרא · ראה עוד »
משה מרדכי אפשטיין
עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ' באדר ה'תרכ"ו – 28 בנובמבר 1933, י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ומשה מרדכי אפשטיין · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מוטו
מוטו הוא ביטוי קצר המתמצת רעיון, שאיפה או דרך־חיים, של יחיד או של קבוצה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ומוטו · ראה עוד »
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ומינסק · ראה עוד »
אליעזר גורדון
אליעזר גוֹרְדוֹן מטלז (תר"א, 1841 – ד' באדר א' תר"ע, 1910) היה ראש ישיבת טלז ורב העיר טלז.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ואליעזר גורדון · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ואגודת ישראל · ראה עוד »
איוויה
איוויֶה (בבלארוסית: Іўе, ברוסית: Ивье, בפולנית: Iwje, ביידיש: איוויע) היא עיירה במחוז גרודנו, כ-160 ק"מ מגרודנו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ואיוויה · ראה עוד »
נתן צבי פינקל
"הסבא מסלובודקה" בישיבת חברון בעיר חברון "הסבא מסלובודקה" מוקף בתלמידיו בעיר חברון רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלובודקה" (ביידיש: דער אלטער; תר"ט, 1849 - כ"ט בשבט תרפ"ז, 1 בפברואר 1927) היה מייסד ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, מראשי תנועת המוסר במזרח אירופה, אחד החשובים שבהוגי הדעות שלה, אבי אסכולת סלובודקה בתנועת המוסר, ומגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ונתן צבי פינקל · ראה עוד »
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ונתן גורן · ראה עוד »
נבהרדק
לימוד תורה בחדר בעיירה היהודית נובוגרודק, 1930 חברי השומר הצעיר בנבהרדק 1932/1933 נבהרדק (בבלארוסית: Нава́градак, נהגה "נַבַהְרַדַק", גם Навагру́дак; ברוסית: Новогру́док, "נוֹבוֹגְרוּדוֹק"; בפולנית: Nowogródek; בליטאית: Naugardukas) היא עיר במחוז גרודנו שבבלארוס.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ונבהרדק · ראה עוד »
נובמבר
נובמבר (מלטינית: November) הוא החודש האחד עשר בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ונובמבר · ראה עוד »
סלבודקה
#הפניה סלובודקה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וסלבודקה · ראה עוד »
סובלק
#הפניה סובאלק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וסובלק · ראה עוד »
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
קלם (עיירה)
#הפניה קלם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וקלם (עיירה) · ראה עוד »
קובנה
קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וקובנה · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וראש ישיבה · ראה עוד »
רפאל חסמן
רפאל חסמן (ח' בחשוון תרנ"ה, 7 בנובמבר 1895 – ה' בשבט תשל"ב, 20 בינואר 1972) היה עיתונאי וסופר עברי במשך עשרות שנים, בחו"ל ובישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ורפאל חסמן · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ורב · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ורוסיה · ראה עוד »
שמחה זיסל זיו
רבי שמחה מרדכי זיסקינד זיו (תקפ"ד, 1824 – ח' באב תרנ"ח, 26 ביולי 1898), היה מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט ומראשי תנועת המוסר, עמד בראש ה"תלמוד תורה" בקלם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ושמחה זיסל זיו · ראה עוד »
שלום שבדרון
הרב שלום מרדכי הכהן שְבַדְרוֹן (כונה "ר' שׁוֹלֶם"; תרע"ב, 1912 – כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה דרשן ירושלמי נודע, כונה "המגיד הירושלמי".
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ושלום שבדרון · ראה עוד »
שטוצ'ין
#הפניה שצ'וצ'ין (בלארוס).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ושטוצ'ין · ראה עוד »
תנועת המוסר
תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ותנועת המוסר · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תרמ"ט
#הפניה ה'תרמ"ט.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ותרמ"ט · ראה עוד »
תרמ"ז
#הפניה ה'תרמ"ז.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ותרמ"ז · ראה עוד »
תרמ"ח
#הפניה ה'תרמ"ח.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ותרמ"ח · ראה עוד »
תרמ"ו
#הפניה ה'תרמ"ו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ותרמ"ו · ראה עוד »
תרנ"ז
#הפניה ה'תרנ"ז.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ותרנ"ז · ראה עוד »
תרנ"ב
#הפניה ה'תרנ"ב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ותרנ"ב · ראה עוד »
תרס"ח
#הפניה ה'תרס"ח.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ותרס"ח · ראה עוד »
תרס"ג
#הפניה ה'תרס"ג.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ותרס"ג · ראה עוד »
תרע"ד
#הפניה ה'תרע"ד.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ותרע"ד · ראה עוד »
תרפ"א
#הפניה ה'תרפ"א.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ותרפ"א · ראה עוד »
תרפ"ד
#הפניה ה'תרפ"ד.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ותרפ"ד · ראה עוד »
תרפ"ו
#הפניה ה'תרפ"ו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ותרפ"ו · ראה עוד »
תרצ"ו
#הפניה ה'תרצ"ו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ותרצ"ו · ראה עוד »
תרכ"ט
#הפניה ה'תרכ"ט.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ותרכ"ט · ראה עוד »
תלמוד תורה (קלם)
ישיבת תלמוד תורה (כונתה תדיר בפשטות: קלם) היא ישיבה ליטאית שהתקיימה בעיר קלם שבליטא.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ותלמוד תורה (קלם) · ראה עוד »
טלז
אנדרטה לזכר יהודי טלז שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון טֶלְז (בליטאית: Telšiai; בז'מאיצ'ו: Telšē; בפולנית: Telsze; ברוסית: Тельшяй; ביידיש: טעלז) היא עיר בצפון מערב ליטא, ובירת מחוז טלז והחבל ההיסטורי ז'מיטייה (Žemaitėjė, ביידיש זאמוט).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וטלז · ראה עוד »
חידושי תורה
חידושי תורה הם חידושים תורניים על תורה שבכתב או תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וחידושי תורה · ראה עוד »
חיים סולובייצ'יק
#הפניה חיים הלוי סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וחיים סולובייצ'יק · ראה עוד »
חיים עוזר גרודזנסקי
הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »
חיים שמואלביץ
הרב חיים ליב הלוי שמואלביץ (ר' חיים סטוצ'ינער על שם העיר שבה גדל; ב' בתשרי ה'תרס"ג, 3 באוקטובר 1902, קובנה – ליל ג' בטבת ה'תשל"ט, 1 בינואר 1979, ירושלים) היה ראש ישיבת מיר בליטא, בתקופת שהותה בשנגחאי במהלך מלחמת העולם השנייה ובארץ ישראל, היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וחיים שמואלביץ · ראה עוד »
בית דין של מעלה
ביהדות, בית דין של מעלה הוא מושג המייצג את ההתייחסות האלוהית הביקורתית לעניינים שונים ובכלל את הדין בו נידון העולם והאדם בידי שמיים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ובית דין של מעלה · ראה עוד »
בית הקברות בהר הזיתים
#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ובית הקברות בהר הזיתים · ראה עוד »
בית היתומים דיסקין
בית היתומים דיסקין הוא מתחם מוסדות בירושלים השוכן כיום בשכונת גבעת שאול.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ובית היתומים דיסקין · ראה עוד »
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ודב ליפץ · ראה עוד »
ועד הישיבות
משרדי ועד הישיבות ברחוב מלאכי בירושלים. ועד הישיבות הוא גוף ארגוני של איגוד ישיבות במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וועד הישיבות · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ווילנה · ראה עוד »
י"א בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וי"א בחשוון · ראה עוד »
יצחק קוליץ
הרב יצחק קוליץ (י"ח בסיוון תרפ"ב – כ"ד בתמוז תשס"ג, 13 ביוני 1922– 24 ביולי 2003) היה רב ישראלי, דיין בבית הדין הרבני הגדול, רבה האשכנזי של ירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ויצחק קוליץ · ראה עוד »
יצחק בלאזר
רבי יצחק בּלָאזֶר (א' באדר ה'תקצ"ז, 1837 – י"א באב ה'תרס"ז, 22 ביולי 1907), המכונה גם ר' איצל'ה פטרבורגר (.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ויצחק בלאזר · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וירושלים · ראה עוד »
ישיבת טלז
ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וישיבת טלז · ראה עוד »
ישיבת חברון
#הפניה ישיבת חברון כנסת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וישיבת חברון · ראה עוד »
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ויהדות ליטא · ראה עוד »
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »
יוסף יוזל הורוביץ
רבי יוסף יוזל הורוביץ (1850, פלונגה – י"ז בכסלו ה'תר"ף, 9 בדצמבר 1919, קייב), מגדולי מפיצי תנועת המוסר, תלמידו של הרב ישראל מסלנט, ומייסד ישיבת נובהרדוק, שביססה את בניית אישיותם של חניכיה על מוסר ועבודת מידות מעשית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ויוסף יוזל הורוביץ · ראה עוד »
1869
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ו1869 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב חסמן ו1936 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_לייב_חסמן
