גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
95 יחסים: משפט בייליס, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מחוז צ'רניגוב, מועצת גדולי התורה, מוריס הירש, אנטי-דת, אנטישמיות, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארגנטינה, אליאב שוחטמן, אזרחות כבוד, אגודת ישראל, אוקראינה, נתניה, סנאט, עצומה, עברית, פארק שעשועים, פרעות קישינב, פרלמנט, פרילוקי, פתח תקווה, פולמוס אתרוגי קורפו, פובליציסטיקה, פיוטרקוב, פיוטרקוב טריבונלסקי, קק"ל, קלוז'-נאפוקה, קומוניזם, קישינב, רמת השרון, ראדום (עיר), רב עיר, רומנית, רומניה, רוסית, רוסיה, שמריה נח שניאורסון, שאלות ותשובות, שחיטה, שולחן ערוך, תמוז, תש"א, תשע"א, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, לובלין, חובבי ציון, ..., בני ברק, בסרביה, ברית המועצות, בוקרשט, בית קברות, בית הרב, גרמנים, גדול הדור, דנייסטר, ה'תר"ך, ה'תשי"א, המליץ, המודיע (פולטבה), האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, הסכם ריבנטרופ–מולוטוב, הפלס (ירחון), הצפירה, הראי"ה, השילוח (כתב עת ישראלי), הדף היומי, הוצאת נצח, הכנסייה הגדולה, כ"ח בכסלו, כתב עת, י"א בתמוז, ישיבה, יהודה מאיר שפירא, יידיש, 1859, 1898, 1906, 1908, 1911, 1912, 1914, 1918, 1920, 1922, 1926, 1932, 1941, 1954, 24 בדצמבר, 6 ביולי. להרחיב מדד (45 יותר) »
משפט בייליס
מנחם מנדל בייליס משפט בייליס היה עלילת דם נגד יהודי רוסיה, שעוררה מחלוקת חריפה בחברה הכללית באימפריה הרוסית וזעם ברחבי אירופה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ומשפט בייליס · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מחוז צ'רניגוב
#הפניה צ'רניהיב (מחוז).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ומחוז צ'רניגוב · ראה עוד »
מועצת גדולי התורה
כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »
מוריס הירש
הברון הירש בצעירותו שלט אצולה של הברון הירש הברון מוריס דה הירש אאוּף גֶרוֹיט (משה הירש; בגרמנית: Moritz Freiherr von Hirsch auf Gereuth) (9 בדצמבר 1831 – 21 באפריל 1896) היה איל הון ונדבן יהודי-גרמני שחי בצרפת, באנגליה ובאימפריה האוסטרו-הונגרית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ומוריס הירש · ראה עוד »
אנטי-דת
אנטי-דת, או אנטי-דתיוּת, היא התנגדות לדת מכל סוג שהוא.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ואנטי-דת · ראה עוד »
אנטישמיות
איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ואנטישמיות · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וארצות הברית · ראה עוד »
ארגנטינה
הרפובליקה הארגנטינאית (בספרדית: República Argentina), הנודעת גם בשם ארגנטינה, היא מדינה השוכנת בחלק הדרום-מזרחי של היבשת אמריקה הדרומית, בין הרי האנדים לאוקיינוס האטלנטי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וארגנטינה · ראה עוד »
אליאב שוחטמן
אליאב שוחטמן (נולד בשנת 1941) הוא משפטן ישראלי, מומחה למשפט עברי וחוקר התחום.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ואליאב שוחטמן · ראה עוד »
אזרחות כבוד
הדרכון האמריקאי הסמלי של וינסטון צ'רצ'יל, בעל אזרחות כבוד של ארצות הברית אזרחות כבוד או אזרחות לשם כבוד הוא תואר המוענק על ידי מדינה ליחיד שאיננו אזרח שלה, אות להערכה והערצה יוצאת-דופן של המדינה או השלטון כלפיו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ואזרחות כבוד · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ואגודת ישראל · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ואוקראינה · ראה עוד »
נתניה
כיכר העצמאות במיקומה הראשון (2010) כיכר העצמאות. במהלך 2012 היא הועתקה מערבה ובמקומה הוקמה מזרקה אלקטרונית אינטראקטיבית. צילום של חוף סירונית מכיוון דרום לכיוון צפון בעיר חוף הים בנתניה – מבט מכיוון צפון נְתַנְיָה היא עיר במחוז המרכז, בשרון, השישית באוכלוסייתה בערי מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ונתניה · ראה עוד »
סנאט
קנדי סנאט הוא גוף פוליטי מייצג, מקור המילה במילה הלטינית senex, שפירושה "אדם זקן", וממנה המילה Senatus.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וסנאט · ראה עוד »
עצומה
עצומה (בלועזית: פטיציה) היא פנייה לגוף ציבורי (כגון גוף ממשלתי, או חברה ממשלתית), לאיש ציבור או לגוף פרטי בבקשה כי ישנה את התנהגותו או יפעל לקדם מטרה מסוימת שחפצים בה מארגני העצומה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ועצומה · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ועברית · ראה עוד »
פארק שעשועים
גלגל ענק בפארק שעשועים בקוֹבה שביפן פארק שעשועים הוא מתחם המכיל מתקני שעשועים וסוגים נוספים של אטרקציות ובידור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ופארק שעשועים · ראה עוד »
פרעות קישינב
ראשי יהדות קישינב בהלווית ספרי התורה שנשרפו באירועי פרעות קישנב פרעות קישינב (ביידיש: קישינעווער שחיטה או קישנעווער פאגראם) היו פרעות נגד יהודי קישינב בעיר זו שבבסרביה (אז חלק מהאימפריה הרוסית, כיום במולדובה) שהתרחשו בפסחא 1903 בסוף חג הפסח ה'תרס"ג ונמשכו שלשה ימים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ופרעות קישינב · ראה עוד »
פרלמנט
בית התחתון של הפרלמנט של אירלנד, ציור מאת פראנסיס ויטלי (Francis Wheatley) משנת 1780. מוסד זה התקיים מימי הביניים עד 1800. פרלמנט (נגזר מהמילה הצרפתית: parler, קרי: פַּארְלֶה, "לדבר") או בית נבחרים, הוא מוסד פוליטי המורכב מנציגיהם של אזרחי המדינה, ומשמש כרשות המחוקקת במדינות שהן דמוקרטיות יצוגיות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ופרלמנט · ראה עוד »
פרילוקי
פְּרילוּקי (באוקראינית ורוסית: Прилуки) היא עיר באוקראינה במחוז צ'רניהיב על גדות הנהר אודאי, יובלו של הדנייפר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ופרילוקי · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ופתח תקווה · ראה עוד »
פולמוס אתרוגי קורפו
פולמוס אתרוגי קורפו הייתה פרשה שהתעוררה במחצית הראשונה של המאה ה-19 והסעירה את יהדות אירופה במחצית השנייה של המאה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ופולמוס אתרוגי קורפו · ראה עוד »
פובליציסטיקה
אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ופובליציסטיקה · ראה עוד »
פיוטרקוב
#הפניה פיוטרקוב טריבונלסקי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ופיוטרקוב · ראה עוד »
פיוטרקוב טריבונלסקי
פיוטרקוב טריבונלסקי (ובתעתיק חצי-עברי: פיעטרקוב) היא עיר בפולין, הממוקמת כ-26 ק"מ מדרום לעיר לודז'.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ופיוטרקוב טריבונלסקי · ראה עוד »
קק"ל
#הפניה קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וקק"ל · ראה עוד »
קלוז'-נאפוקה
קלוּז'-נאפּוֹקָה (ברומנית: Cluj-Napoca, אלפבית פונטי בינלאומי:; בהונגרית: Kolozsvár; בתקופה הרומית: Napoca; בלטינית של ימי הביניים: Castrum Clus או Claudiopolis; בגרמנית: Klausenburg; ביידיש: קלויזענבורג) היא עיר בצפון-מערב רומניה, בחבל ההיסטורי טרנסילבניה, ועיר הבירה של מחוז קלוז' ושל טרנסילבניה כולה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וקלוז'-נאפוקה · ראה עוד »
קומוניזם
לנין, פרידריך אנגלס וקרל מרקס הפטיש והמגל, הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל ברית המועצות הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית קוֹמוּנִיזְם (לפי האקדמיה ללשון: שֻׁתְּפָנוּת) הוא קבוצה של שיטות כלכליות-חברתיות בהן כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת של החברה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וקומוניזם · ראה עוד »
קישינב
קישינב (ברומנית: Chișinău (קישינאו); ברוסית: Кишинёв (קישיניוב); באוקראינית: Кишинів (קישיניִב); ביידיש קעשענעוו או קישינעוו; בפולנית: Kiszyniów (קישיניוּב)) היא בירת רפובליקת מולדובה והעיר הגדולה במדינה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וקישינב · ראה עוד »
רמת השרון
מערות אפקה רָמַת הַשָּׁרוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, אשר הוקמה בשנת 1923.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ורמת השרון · ראה עוד »
ראדום (עיר)
אנדרטה לזכר יהודי ראדום שנספו בשואה, בבית העלמין קריית שאול ראדום (בפולנית: Radom,; ביידיש: ראָדעם) היא עיר במרכז פולין, כ-100 ק"מ מדרום לוורשה, ובה 229,300 תושבים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וראדום (עיר) · ראה עוד »
רב עיר
רב עיר הוא תפקיד מקובל בחלק מהמדינות בהן יש קהילה יהודית משמעותית, עבור הרב שמחזיק בתפקיד העליון בהיררכיה הרבנית באותה מדינה או עיר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ורב עיר · ראה עוד »
רומנית
רומנית (Română) היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ורומנית · ראה עוד »
רומניה
רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ורומניה · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ורוסית · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ורוסיה · ראה עוד »
שמריה נח שניאורסון
הרב שמריה נח שניאורסון (ה'תר"ב, 1842 - ה'תרפ"ג, 1923) היה רב בבאברויסק ואדמו"ר לחסידי חב"ד-קאפוסט.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ושמריה נח שניאורסון · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שחיטה
שחיטת עוף בסופר מרקט באינדונזיה שחיטה היא הריגת בעל חיים במטרה להכינו כבשר למאכל אדם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ושחיטה · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ושולחן ערוך · ראה עוד »
תמוז
תמוז (מאכדית: dumuzu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הרביעי במספר לפי המסורת המקראית והעשירי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ותמוז · ראה עוד »
תש"א
#הפניה ה'תש"א.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ותש"א · ראה עוד »
תשע"א
#הפניה ה'תשע"א.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ותשע"א · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ותלמוד תורה · ראה עוד »
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ולובלין · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וחובבי ציון · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ובני ברק · ראה עוד »
בסרביה
מפת בסרביה בחלוקה למחוזות סמל בסרביה (בתקופת האימפריה הרוסית) בֵּסָרַבְּיָה (ברומנית: Basarabia; באוקראינית: Бесарабія) הוא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה, שהיה לסירוגין תחת שלטון רומני, עות'מאני, רוסי, ופולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ובסרביה · ראה עוד »
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וברית המועצות · ראה עוד »
בוקרשט
אוניברסיטת בוקרשט גן ארמון מוגושואיה, הוקם על ידי קונסטנטין ברנקוביאנו ב-1702 ליד בוקרשט בוקַרשׁט (ברומנית: București; אלפבית פונטי בינלאומי) היא עיר הבירה, וככזו המרכז השלטוני-המדיני, המסחרי, התרבותי, הכלכלי והתעשייתי של רומניה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ובוקרשט · ראה עוד »
בית קברות
מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ובית קברות · ראה עוד »
בית הרב
#הפניה בית הרב קוק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ובית הרב · ראה עוד »
גרמנים
גרמנים הם קבוצה אתנית, שחבריה חולקים במשותף תרבות, שפה, היסטוריה ומוצא.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וגרמנים · ראה עוד »
גדול הדור
גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וגדול הדור · ראה עוד »
דנייסטר
#הפניה דניסטר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ודנייסטר · ראה עוד »
ה'תר"ך
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וה'תר"ך · ראה עוד »
ה'תשי"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וה'תשי"א · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון והמליץ · ראה עוד »
המודיע (פולטבה)
שער הגיליון הראשון ביידיש, 23 באוקטובר 1914 (לפי הלוח היוליאני) קול קורא למען המודיע מבכירי הרבנים בפולין וליטא, פורסם בהמודיע 16.6.1911 (מתוך האתר עיתונות יהודית היסטורית על ידי הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א) המודיע היה שבועון חרדי בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה, באימפריה הרוסית בין השנים ה'תר"ע–ה'תרע"ה (1910–1915).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון והמודיע (פולטבה) · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הסכם ריבנטרופ–מולוטוב
ריבנטרופ וסטלין, 23 אוגוסט 1939 הסכם רִיבֶּנְטְרוֹפּ–מוֹלוֹטוֹב (נקרא גם הסכם האי-תוקפנות הנאצי-סובייטי) הוא הסכם בין ברית המועצות לבין גרמניה הנאצית, שנחתם במוסקבה ערב מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון והסכם ריבנטרופ–מולוטוב · ראה עוד »
הפלס (ירחון)
הפלס היה ירחון בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה באימפריה הרוסית, בין השנים 1900–1905.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון והפלס (ירחון) · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון והצפירה · ראה עוד »
הראי"ה
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון והראי"ה · ראה עוד »
השילוח (כתב עת ישראלי)
השילוח - כתב עת ישראלי להגות ומדיניות הוא כתב עת מודפס היוצא לאור בירושלים בחסות קרן תקווה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון והשילוח (כתב עת ישראלי) · ראה עוד »
הדף היומי
מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון והדף היומי · ראה עוד »
הוצאת נצח
#הפניה נצח (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון והוצאת נצח · ראה עוד »
הכנסייה הגדולה
הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, ובו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון והכנסייה הגדולה · ראה עוד »
כ"ח בכסלו
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח כסלו היא לרוב פרשת מקץ.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וכ"ח בכסלו · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וכתב עת · ראה עוד »
י"א בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וי"א בתמוז · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון וישיבה · ראה עוד »
יהודה מאיר שפירא
רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ויידיש · ראה עוד »
1859
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ו1859 · ראה עוד »
1898
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ו1898 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ו1906 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ו1908 · ראה עוד »
1911
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ו1911 · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ו1912 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ו1914 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ו1918 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ו1920 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ו1922 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ו1926 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ו1932 · ראה עוד »
1941
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ו1941 · ראה עוד »
1954
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ו1954 · ראה עוד »
24 בדצמבר
24 בדצמבר הוא היום ה־358 בשנה (359 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ו24 בדצמבר · ראה עוד »
6 ביולי
6 ביולי הוא היום ה-187 בשנה (188 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב צירלסון ו6 ביולי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_לייב_צירלסון
