גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
139 יחסים: מאיר אריק, מאיר יחיאל הולשטוק, מנחם מנדל פומרנץ, מסכת ברכות, מצוות התלויות בארץ, מקווה, משפחת שור, משה חיים לאו, משה בלוי, מלחמת העולם השנייה, מהרש"ם מברז'אן, ארץ ישראל, אריאל זילבר, אלי מרקוס, אבן פינה, אברהם מנחם הלוי שטיינברג, אברהם מרדכי אלתר, אגודת ישראל, אדמו"ר, אהרן סורסקי, אהרן לוין, אוצר החכמה, אודי דוידי, איסר פרנקל, סמיכה לרבנות, סאנוק, ספטמבר, סדר קודשים, סדר זרעים, סוצ'אבה, סיוון, סיים, עירוב, עיריית ירושלים, עילוי (לימוד), פנחס שפירא מקוריץ, פנחס הירשפרונג, פורום (אינטרנט), פולין, פיוטרקוב, צפת, קריאת ההלל, רמב"ם, ראש השנה, ראש ישיבה, רב, רומניה, שמחת תורה, שמואל נדלר, שמואל הלוי וואזנר, ..., שמואל יצחק שור, שאלות ותשובות, שלמה ארצי, שלום מוסקוביץ', שולי רנד, שכונת בית ישראל, תנועת ההשכלה היהודית, תר"ע, תר"פ, תר"צ, תרמ"ז, תרפ"א, תרפ"ג, תרפ"ד, תרצ"ד, תשס"ז, תשפ"ד, תשרי, תלמוד, תלמוד תורה, ל"ג בעומר, לובלין, לודז', ט' באלול, טרנופול, טיפוס הבהרות, ז' באדר, ז' בחשוון, זלמן סורוצקין, זיכרון מאיר, חסידות, חילול שבת, חילול השם, חיים בנט, בני ברק, בנימין מינץ, בקיאות, ברודי, בוקובינה, גנזך קידוש השם, גרמניה הנאצית, גרשום הרפנס, גלינה, גליציה, גבעת משה, דור העתיד, דוד אברהם מנדלבוים, דוד הלחמי, ה'תרפ"ה, ה'תשס"ה, ה'תשע"ב, ה'תשי"ח, האימפריה האוסטרו-הונגרית, הסכמה, הר המנוחות, הלל ברוקנטל, הלכה, הדף היומי, הכנסייה הגדולה, ורשה, וינה, כ"ט בסיוון, כ"ח בסיוון, כ"ו באלול, יעקב יצחק הורוביץ, ירושלים, ישראל מאיר הכהן, ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, ישיבת חכמי לובלין, ישיבת חכמי לובלין (בני ברק), ידיעות אחרונות, יהודה מאיר אברמוביץ, יוני, 1887, 1910, 1920, 1922, 1923, 1924, 1927, 1930, 1933, 1958, 2012, 21 באוגוסט, 24 ביוני, 25 ביוני, 27 באוקטובר, 3 במרץ. להרחיב מדד (89 יותר) »
מאיר אריק
הרב מאיר אריק (חתם את שמו לעיתים אראק או אריק; תרט"ו, 1855 – ט"ו בתשרי תרפ"ו, אוקטובר 1925) היה רבן של יאזלוביץ וטרנוב (טארנא) שבגליציה, מגדולי רבני גליציה.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ומאיר אריק · ראה עוד »
מאיר יחיאל הולשטוק
רבי מאיר יחיאל הלוי הולשטוק (תרי"א, 1851 – י"ט באדר ה'תרפ"ח, 11 במרץ 1928), היה האדמו"ר מאוסטרובצה.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ומאיר יחיאל הולשטוק · ראה עוד »
מנחם מנדל פומרנץ
הרב מנחם מנדל פומרנץ (נולד בתשל"ח, 1978) הוא מחבר ומהדיר ספרים, ראש בית המדרש להוראה ולהלכה של עוז והדר, ראש מוסדות באר ישראל, יוזם מהדורת מתיבתא והעורך הראשי שלה.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ומנחם מנדל פומרנץ · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ומסכת ברכות · ראה עוד »
מצוות התלויות בארץ
מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ומקווה · ראה עוד »
משפחת שור
משפחת שור היא משפחה יהודית עתיקה ומיוחסת, בת כאלף שנים, שהצמיחה מתוכה רבנים, סופרים, מנהיגי ציבור, חוקרים ומלומדים.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ומשפחת שור · ראה עוד »
משה חיים לאו
הרב משה חיים לאו (י"ד באייר ה'תרנ"ב, 11 במאי 1892 - י"א בחשוון ה'תש"ג, 22 באוקטובר 1942) היה רב הערים סוצ'אבה, פרשוב ופיוטרקוב טריבונלסקי.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ומשה חיים לאו · ראה עוד »
משה בלוי
משה בלוי (משמאל), לשמאלו הרב ד"ר יצחק ברויאר, בעת שהעידו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, בתחילת שנת 1946. משה אורי בלויא (י"ט בכסלו ה'תרמ"ו, 27 בנובמבר 1885 – ח' בסיוון ה'תש"ו, 7 ביוני 1946) היה מנהיג העדה החרדית בירושלים, מראשי אגודת ישראל בארץ ישראל ועורך העיתון החרדי קול ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ומשה בלוי · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מהרש"ם מברז'אן
#הפניה שלום מרדכי שבדרון.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ומהרש"ם מברז'אן · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וארץ ישראל · ראה עוד »
אריאל זילבר
אריאל זילבֶּר (נולד ב-22 בספטמבר 1943, כ"ב באלול ה'תש"ג) הוא זמר-יוצר, מלחין, פזמונאי ומוזיקאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ואריאל זילבר · ראה עוד »
אלי מרקוס
אלי מרקוס (נולד בט' בסיוון תשמ"ז, 6 ביוני 1987) הוא זמר חסידי-אמריקאי חסיד חב"ד.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ואלי מרקוס · ראה עוד »
אבן פינה
טקסט.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ואבן פינה · ראה עוד »
אברהם מנחם הלוי שטיינברג
הרב אברהם מנחם מנדל הלוי שטינברג (א' באדר ה'תר"ז, פברואר 1847 – א' בסיוון ה'תרפ"ח, מאי 1298), היה רבה של ברודי.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ואברהם מנחם הלוי שטיינברג · ראה עוד »
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ואגודת ישראל · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ואדמו"ר · ראה עוד »
אהרן סורסקי
אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ואהרן סורסקי · ראה עוד »
אהרן לוין
הרב אהרן לוין (י"ד בחשון תר"מ, 31 באוקטובר 1879 - ו' בתמוז תש"א, 1 ביולי 1941) היה איש ציבור חרדי, מראשי אגודת ישראל וממנהיגי היהודים בפולין, רבה של סמבור ושל ריישא (Rzeszów).
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ואהרן לוין · ראה עוד »
אוצר החכמה
אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ואוצר החכמה · ראה עוד »
אודי דוידי
דוידי באירוע סיום הדף היומי בבנייני האומה 2020 אודי (אהוד) דוידי (נולד בי"ד באייר ה'תשל"ה, 25 באפריל 1975) הוא זמר ישראלי המשתייך לסוגת המוזיקה היהודית המקורית.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ואודי דוידי · ראה עוד »
איסר פרנקל
הרב איסר פרנקל (כ' בתמוז ה'תרצ"ג, 14 ביולי 1933 – י"ז באב ה'תש"ע, 28 ביולי 2010) היה רב שכונת בבלי בתל אביב, מחבר ספרי עיון, איש הגות, עיתונאי וחבר מועצת העיתונות.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ואיסר פרנקל · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
סאנוק
סאנוק (בפולנית: Królewskie Wolne Miasto Sanok, העיר החופשית המלכותית סאנוק; באוקראינית: Cянік, סאניק; ביידיש: סאָניק, סוניק) היא עיר במחוז ז'שוב בדרום פולין (בחבל פודקרפצקיה), באזור הידוע כגליציה המערבית.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וסאנוק · ראה עוד »
ספטמבר
ספטמבר (מלטינית September) הוא החודש התשיעי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וספטמבר · ראה עוד »
סדר קודשים
#הפניה סדר קדשים.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וסדר קודשים · ראה עוד »
סדר זרעים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וסדר זרעים · ראה עוד »
סוצ'אבה
סוצ'אבה או סוצ'יאווה (ברומנית: Suceava, בפולנית: Suczawa, ביידיש: שאָץ (נהגה "שוֹץ"), באוקראינית: Сучава) היא בירת מחוז סוצ'אבה שבדרום בוקובינה, צפון רומניה.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וסוצ'אבה · ראה עוד »
סיוון
סִיוָן (מאכדית: Simānu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השלישי במספר לפי המסורת המקראית והתשיעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וסיוון · ראה עוד »
סיים
ֱ וורשה הסֵיְים (בפולנית) הוא הבית התחתון של הפרלמנט הפולני ובידיו נמצאות סמכות החקיקה העליונה.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וסיים · ראה עוד »
עירוב
סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ועירוב · ראה עוד »
עיריית ירושלים
עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ועיריית ירושלים · ראה עוד »
עילוי (לימוד)
בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ועילוי (לימוד) · ראה עוד »
פנחס שפירא מקוריץ
רבי פנחס שפירא מקוריץ (תפ"ו, 1726 – י' באלול תקנ"א, 1791) היה מתלמידיו הקרובים של הבעל שם טוב, מגדולי צדיקי החסידות במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ופנחס שפירא מקוריץ · ראה עוד »
פנחס הירשפרונג
הרב פנחס הירשפרונג (באנגלית: Pinhas Hirschprung; תרע"ב, 13 ביולי 1912 – כ"ז בטבת תשנ"ח, 25 בינואר 1998) היה רב ראשי במונטריאול, וראש ישיבת תומכי תמימים במקום.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ופנחס הירשפרונג · ראה עוד »
פורום (אינטרנט)
פוֹרוּם מְקֻוָּן הוא אתר אינטרנט או חלק ממנו המשמש לקיום דיונים או למענה של שאלות ותשובות.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ופורום (אינטרנט) · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ופולין · ראה עוד »
פיוטרקוב
#הפניה פיוטרקוב טריבונלסקי.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ופיוטרקוב · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וצפת · ראה עוד »
קריאת ההלל
מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וקריאת ההלל · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ורמב"ם · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וראש השנה · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וראש ישיבה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ורב · ראה עוד »
רומניה
רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ורומניה · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ושמחת תורה · ראה עוד »
שמואל נדלר
שמואל (מוניה) נדלר (נאדלער), היה סופר, משורר, פובליציסט ועיתונאי, ממנהיגי תנועת 'צעירי אגודת ישראל' בפולין, ועורך העיתון הקומוניסטי 'די נייע פרעסע' בפריז.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ושמואל נדלר · ראה עוד »
שמואל הלוי וואזנר
רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג, 4 בספטמבר 1913 – ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015) היה מחשובי פוסקי ההלכה האורתודוקסים במפנה המאה ה-21.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ושמואל הלוי וואזנר · ראה עוד »
שמואל יצחק שור
הרב שמואל יצחק שור (תקצ"ט; 1839 – ד' באדר ב' תרס"ב; 1902) היה רבה של מונסטריץ' שבגליציה, בעל ספר שו"ת "מנחת שי".
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ושמואל יצחק שור · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שלמה ארצי
שלמה ארצי - קיסריה 2018 שלמה חיים ארצי (נולד ב־26 בנובמבר 1949) הוא זמר־יוצר, מוזיקאי, מלחין, פזמונאי, מפיק מוזיקלי, שדרן רדיו, ובעל טור ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ושלמה ארצי · ראה עוד »
שלום מוסקוביץ'
הרב שלום מוסקוביץ' (י"ז בכסלו ה'תרל"ח, 23 בנובמבר 1877 - כ"ב בטבת ה'תשי"ח, 15 בינואר 1958) היה האדמו"ר משאץ ורב העיר תחת השלטון האוסטרי (במסגרת אוסטרו-הונגריה) עד שנת 1918 ואחר כך תחת השלטון הרומני בין 1918–1927.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ושלום מוסקוביץ' · ראה עוד »
שולי רנד
רנד בהופעה בפסטיבל "חדא כנישתא", ט"ו באב ה'תש"ע שולי רנד ושלומי שטרן שָלוֹם (שוּלִי) יוֹסֵף רַנְד (נולד ב-6 בפברואר 1962, ב' באדר א' ה'תשכ"ב) הוא שחקן קולנוע ותיאטרון, במאי, תסריטאי, מדבב, מלחין, פזמונאי וזמר ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ושולי רנד · ראה עוד »
שכונת בית ישראל
#הפניה בית ישראל (שכונה).
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ושכונת בית ישראל · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תר"ע
#הפניה ה'תר"ע.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ותר"ע · ראה עוד »
תר"פ
#הפניה ה'תר"ף.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ותר"פ · ראה עוד »
תר"צ
#הפניה ה'תר"ץ.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ותר"צ · ראה עוד »
תרמ"ז
#הפניה ה'תרמ"ז.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ותרמ"ז · ראה עוד »
תרפ"א
#הפניה ה'תרפ"א.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ותרפ"א · ראה עוד »
תרפ"ג
#הפניה ה'תרפ"ג.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ותרפ"ג · ראה עוד »
תרפ"ד
#הפניה ה'תרפ"ד.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ותרפ"ד · ראה עוד »
תרצ"ד
#הפניה ה'תרצ"ד.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ותרצ"ד · ראה עוד »
תשס"ז
#הפניה ה'תשס"ז.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ותשס"ז · ראה עוד »
תשפ"ד
#הפניה ה'תשפ"ד.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ותשפ"ד · ראה עוד »
תשרי
בול ישראלי לחודש תשרי, מזל מאזניים. תִּשְׁרֵי (מאכדית: tašrītu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השביעי במספר לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ותשרי · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ותלמוד תורה · ראה עוד »
ל"ג בעומר
איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ול"ג בעומר · ראה עוד »
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ולובלין · ראה עוד »
לודז'
לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA) היא העיר השלישית בגודלה בפולין.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ולודז' · ראה עוד »
ט' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וט' באלול · ראה עוד »
טרנופול
טַרְנוֹפּוֹל (ביידיש: טאַרנאָפּאָל, באוקראינית: Тернопіль, טֶרְנוֹפִּיל; בפולנית: Tarnopol) היא עיר באוקראינה המערבית, 132 ק"מ מזרחית ללבוב.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וטרנופול · ראה עוד »
טיפוס הבהרות
טיפוס הבהרות הוא שם של קבוצת מחלות זיהומיות הנגרמות על ידי חיידקי רִיקֶצְיָה המועברים לאדם על ידי חרקים וקרציות.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וטיפוס הבהרות · ראה עוד »
ז' באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וז' באדר · ראה עוד »
ז' בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וז' בחשוון · ראה עוד »
זלמן סורוצקין
הרב סורוצקין (רביעי משמאל) בעת הכתרת הרב מישיקובסקי לרב היישוב כפר חסידים, 1949 הרב זלמן סורוצקין (ידוע בכינויים: הרב מלוצק, אזנים לתורה; תר"מ, 1880 - ט' בתמוז תשכ"ו, 27 ביוני 1966) היה אב"ד לוצק באוקראינה לפני השואה, כיהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה, מראשי ועד הישיבות והחינוך העצמאי.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וזלמן סורוצקין · ראה עוד »
זיכרון מאיר
#הפניה זכרון מאיר.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וזיכרון מאיר · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וחסידות · ראה עוד »
חילול שבת
בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וחילול שבת · ראה עוד »
חילול השם
גילוי דעת בירושלים המתריע מפני חילול השם על ידי התנהגות לא ראויה כלפי גויים, 2011 ביהדות, חילול השם הוא מצב שבו מחולל שמו של האלוהים עקב מצבם או מעשיהם של מאמיניו.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וחילול השם · ראה עוד »
חיים בנט
חיים בנט (נולד ב-1947) הוא מלחין ומפיק מוזיקלי של מוזיקה חסידית.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וחיים בנט · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ובני ברק · ראה עוד »
בנימין מינץ
בנימין מינץ (ראשון משמאל) עם אישים נוספים בפתיחת טקס השבעתו של יצחק בן-צבי כנשיא מדינת ישראל השני, דצמבר 1952, צבע מקורי בנימין מִינץ (י"ג בטבת ה'תרס"ג, 12 בינואר 1903 – ד' בסיוון ה'תש"ך, 30 במאי 1961) היה חבר הכנסת, שר בממשלות ישראל ופעיל ציבור.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ובנימין מינץ · ראה עוד »
בקיאות
#הפניה סיני ועוקר הרים.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ובקיאות · ראה עוד »
ברודי
בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וברודי · ראה עוד »
בוקובינה
בוקובינה (ברומנית: Bucovina, באוקראינית וברוסית: Буковина, בגרמנית: Bukowina או Buchenland (ארץ עצי האשור) ובפולנית: Bukowina) הוא אזור היסטורי שמחציתו הדרומית (מחוז סוצ'אבה) ברומניה ומחציתו הצפונית (מחוז צ'רנוביץ) באוקראינה.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ובוקובינה · ראה עוד »
גנזך קידוש השם
גַּנְזַךְ קידוש השם הוא מכון לתיעוד, מחקר והנצחת השואה, השוכן בבני ברק.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וגנזך קידוש השם · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
גרשום הרפנס
גרשום הרפנס (י"ח באדר א' תרפ"ז, 19 בפברואר 1927 – י"ד בניסן תשע"ג, 25 במרץ 2013) היה רב ומחנך, היסטוריון וחוקר מנהגי ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וגרשום הרפנס · ראה עוד »
גלינה
#הפניה הליניאני.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וגלינה · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וגליציה · ראה עוד »
גבעת משה
גבעת משה (מוכרת גם בשם גוש 80) היא שכונה חרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וגבעת משה · ראה עוד »
דור העתיד
#הפניה הדורות הבאים.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ודור העתיד · ראה עוד »
דוד אברהם מנדלבוים
הרב דוד אברהם מנדלבוים (נולד בשנת ה'תשי"ז 1957) הוא מחבר ספרות תורנית, חוקר ועורך פורה.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ודוד אברהם מנדלבוים · ראה עוד »
דוד הלחמי
הרב יעקב דוד ויסברוד - הלחמי (כ"ח בחשון ה'תרע"ב, 8 בנובמבר 1912 – ט"ז באדר תשס"ז, 6 במרץ 2007) היה רב וסופר, מראשי פועלי אגודת ישראל, ובמשך שנים רבות שימש מזכ"ל התנועה.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ודוד הלחמי · ראה עוד »
ה'תרפ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וה'תרפ"ה · ראה עוד »
ה'תשס"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וה'תשס"ה · ראה עוד »
ה'תשע"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וה'תשע"ב · ראה עוד »
ה'תשי"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וה'תשי"ח · ראה עוד »
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא והסכמה · ראה עוד »
הר המנוחות
קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא והר המנוחות · ראה עוד »
הלל ברוקנטל
הרב הלל ברוקנטל (24 בינואר 1909, ב' בשבט ה'תרס"ט – 30 באוקטובר 1980, כ' בחשוון ה'תשמ"א) היה ממייסדי הקיבוץ חפץ חיים ורבו הראשון של הקיבוץ.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא והלל ברוקנטל · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא והלכה · ראה עוד »
הדף היומי
מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא והדף היומי · ראה עוד »
הכנסייה הגדולה
הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, ובו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא והכנסייה הגדולה · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וורשה · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ווינה · ראה עוד »
כ"ט בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וכ"ט בסיוון · ראה עוד »
כ"ח בסיוון
יעקב וייס.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וכ"ח בסיוון · ראה עוד »
כ"ו באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וכ"ו באלול · ראה עוד »
יעקב יצחק הורוביץ
רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, מכונה החוזה מלובלין (אצל חסידי פולין: הרבי מלובלין) (תק"ה, 1745 – ט' באב תקע"ה, 15 באוגוסט 1815) היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי האדמו"רים בפולין בשלהי המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ויעקב יצחק הורוביץ · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וירושלים · ראה עוד »
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »
ישראל פרידמן מצ'ורטקוב
#הפניה ישראל פרידמן (צ'ורטקוב).
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וישראל פרידמן מצ'ורטקוב · ראה עוד »
ישיבת חכמי לובלין
בניין ישיבת חכמי לובלין 2010 שער ישיבת חכמי לובלין 2010 רבי מאיר שפירא ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי).
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וישיבת חכמי לובלין · ראה עוד »
ישיבת חכמי לובלין (בני ברק)
ישיבת חכמי לובלין היא ישיבה כלל חסידית השוכנת בשכונת זיכרון מאיר בבני ברק.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וישיבת חכמי לובלין (בני ברק) · ראה עוד »
ידיעות אחרונות
בית ידיעות אחרונות החדש בראשון לציון ידיעות אחרונות הוא עיתון היוצא לאור בישראל החל מ-11 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא וידיעות אחרונות · ראה עוד »
יהודה מאיר אברמוביץ
יהודה מאיר אברמוביץ (ר"ח מנחם אב תרע"ד; 24 ביולי 1914, לודז', פולין – ב' באייר ה'תשס"ז; 20 באפריל 2007) היה יושב ראש ועד הפועל העולמי של אגודת ישראל בין השנים 1980–2007 והמזכיר הכללי של אגודת ישראל בזמן הקמת מדינת ישראל וחבר הכנסת מטעמה בכנסות השביעית, השמינית והתשיעית.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ויהודה מאיר אברמוביץ · ראה עוד »
יוני
יוני (מלטינית Iunius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השישי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ויוני · ראה עוד »
1887
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ו1887 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ו1910 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ו1920 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ו1922 · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ו1923 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ו1924 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ו1927 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ו1930 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ו1933 · ראה עוד »
1958
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ו1958 · ראה עוד »
2012
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ו2012 · ראה עוד »
21 באוגוסט
21 באוגוסט הוא היום ה-233 בשנה בלוח הגרגוריאני (234 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ו21 באוגוסט · ראה עוד »
24 ביוני
24 ביוני הוא היום ה-175 בשנה (176 בשנה מעוברת), בשבוע ה-26 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ו24 ביוני · ראה עוד »
25 ביוני
25 ביוני הוא היום ה-176 בשנה (177 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ו25 ביוני · ראה עוד »
27 באוקטובר
27 באוקטובר הוא היום ה-300 בשנה, (301 בשנה מעוברת) בשבוע ה-44 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ו27 באוקטובר · ראה עוד »
3 במרץ
3 במרץ הוא היום ה-62 בשנה (63 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה מאיר שפירא ו3 במרץ · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
מאיר שפירא, מאיר שפירא מלובלין, מהר"ם שפירא.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_מאיר_שפירא
