גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
59 יחסים: מקוה ישראל, משה מונטיפיורי, מבשרי הציונות, מגפה, ארץ ישראל, איסטנבול, נחל איילון, סרייבו, עלייה לארץ ישראל, פרדס, פרדס מונטיפיורי, פתח תקווה, ציונות מדינית, קרל נטר, קרואטיה, קהילה, רב, שד"ר, שכונת מונטיפיורי, תנצב"ה, תרל"א, תרל"ט, תל אביב-יפו, לודוויג אוגוסט פרנקל, חכם באשי, חיים אמזלאג, חיים אברהם גאגין, בוסניה והרצגובינה, בית העלמין בהר הזיתים, בית העלמין היהודי ביפו, דונם, דוברובניק, האימפריה העות'מאנית, הראשון לציון, כל ישראל חברים, י"ז באב, יפו, ירושלים, יחיאל בכר, יהודה אלקלעי, יהודה ביבאס, 12 במרץ, 1783, 1801, 1819, 1825, 1829, 1834, 1838, 1840, ..., 1842, 1855, 1863, 1868, 1871, 1879, 19 בדצמבר, 5 בדצמבר, 6 באוגוסט. להרחיב מדד (9 יותר) »
מקוה ישראל
מקוה ישראל וסביבותיה מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי והישוב העברי הראשון בארץ ישראל מאז תקופת היישוב הישן.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ומקוה ישראל · ראה עוד »
משה מונטיפיורי
משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »
מבשרי הציונות
הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הוא מושג בהיסטוריוגרפיה המתאר שורה של הוגי דעות יהודים שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 והציגו בכתביהם תפישות ותוכניות מוקדמות שכיוונו כולן להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, עוד בטרם ייסוד תנועת חובבי ציון ב-1881 ותחילת הציונות המדינית ב-1896.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ומבשרי הציונות · ראה עוד »
מגפה
תמותה דרמטיים ברחבי העולם. חלוקת ג'ל חיטוי בפריז במהלך מגפת הקורונה בשנים 2019–2023. המגפה הביאה לצעדים מחמירים באופן יוצא דופן במאמץ למנוע את התפשטותה המהירה של המגפה כולל הטלת תנאי סגר והוראה להישאר בבתים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה ששליש מהאנושות, שהם 2.6 מיליארד אנשים, הוכנסו לסגר כולל. מגפה או אפידמיה (מיוונית: אפי (ἐπί) - על, דמוֹס (δῆμος) - עַם; כלומר מגפה הפוגעת בעם) היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ומגפה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה וארץ ישראל · ראה עוד »
איסטנבול
אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ואיסטנבול · ראה עוד »
נחל איילון
נחל איילון דרומית מערבית לנמל התעופה בן-גוריון (מימין למטה) נחל איילון זורם בשטח פארק אריאל שרון במבואות תל אביב 1.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ונחל איילון · ראה עוד »
סרייבו
נהר בוסנה העיר העתיקה של סרייבו שלט העומד במיקום הרצחו של הארכידוכס פרנץ פרדיננד סָרָיֶיבוֹ (בבוסנית: Sarajevo, בקירילית: Сарајево) היא הבירה, והעיר הגדולה ביותר במדינת בוסניה והרצגובינה ובפדרציה של בוסניה והרצגובינה, אחת משתי הישויות הפדרליות של בוסניה והרצגובינה לצד רפובליקה סרפסקה.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה וסרייבו · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
פרדס
גליל פומלה באחד מפרדסי הצפון קטיף תפוזים בפרדס ברחובות בתחילת המאה ה-20 פרדס הוא מטע שבו גדלים עצי פירות הדר.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ופרדס · ראה עוד »
פרדס מונטיפיורי
#הפניה שכונת מונטיפיורי#פרדס מונטיפיורי.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ופרדס מונטיפיורי · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ופתח תקווה · ראה עוד »
ציונות מדינית
תמונתו של בנימין זאב הרצל הציונות המדינית הייתה זרם בתנועה הציונית בשלהי המאה ה-19, אשר דגל בפעולה מדינית דיפלומטית לפני פעולות התיישבות בקנה מידה רחב בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה וציונות מדינית · ראה עוד »
קרל נטר
קַּרֶל נֶטֶר שמו העברי המלא; קַּרֶל (יַעֲקוֹב קַּאוֹפִּיל) נֶטֶר כינויו בקרב תנועות הנוער בצרפת ומרוקו שַּׂרֶל נֶטֶר (בצרפתית - Charles Netter שתרגומו שַּׂארֶל נֶטֶר בביידיש -נֶעטֶער, נולד י"ב באלול חודש הרחמים ה'תקפ"ו, 14 בספטמבר 1826 – חול המועד סוכות י"ט בתשרי ה'תרמ"ג, 2 באוקטובר 1882) פילנתרופ צרפתי, ממקימי אליאנס - כל ישראל חברים (כי"ח), מייסד החינוך החקלאי בארץ-ישראל שהקים את בית הספר החקלאי מקוה ישראל בשנת 1870.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה וקרל נטר · ראה עוד »
קרואטיה
הבנק הלאומי של קרואטיה רפובליקת קרואטיה (בקרואטית: Republika Hrvatska,, הגייה:, תעתיק: חְרְוַאטְסְקָה) היא מדינה במערב חבל הבלקן.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה וקרואטיה · ראה עוד »
קהילה
קהילה היא קבוצה של בני אדם שיצרו ביניהם קשרים ויחסים חברתיים, הפועלים בגבולות מסוימים, מקושרים למקום/מרחב (פיזי או וירטואלי), ויש להם מאפיין, רצון או עניין משותפים.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה וקהילה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ורב · ראה עוד »
שד"ר
הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ושד"ר · ראה עוד »
שכונת מונטיפיורי
שכונת מונטיפיורי היא שכונה בתל אביב המשתרעת בין מרכז עזריאלי בצפון ובין רחוב יצחק שדה בדרום, ומנתיבי איילון במזרח עד לרחוב המסגר ולדרך בגין במערב.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ושכונת מונטיפיורי · ראה עוד »
תנצב"ה
#הפניה תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ותנצב"ה · ראה עוד »
תרל"א
#הפניה ה'תרל"א.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ותרל"א · ראה עוד »
תרל"ט
#הפניה ה'תרל"ט.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ותרל"ט · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ותל אביב-יפו · ראה עוד »
לודוויג אוגוסט פרנקל
לודוויג אוגוסט פרנקל ד"ר לודוויג אַוּגוסט רִיטֶר פון פרנקל-הוכווארט (בגרמנית: Ludwig August Frankl von Hochwart, שמו העברי: אברהם אלעזר; 3 בפברואר 1810, חראסט, בוהמיה – 12 במרץ 1894, וינה) היה מורה, עיתונאי, סופר ומשורר יהודי-אוסטרי, רופא בהכשרתו, מייסד בית הספר למל בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ולודוויג אוגוסט פרנקל · ראה עוד »
חכם באשי
חלב בסוריה, 1908 החכם באשי (בטורקית עות'מאנית: حاخامباشی; בתרגום מילולי: "ראש החכמים") היה התואר שניתן לרב הראשי של קהילה יהודית ברחבי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה וחכם באשי · ראה עוד »
חיים אמזלאג
חיים אמזלאג במיצג תוצרת הארץ של דוד טרטקובר במרכז סוזן דלל בנווה צדק בתל אביב חיים נסים אמזלאג או אמזלאק (1828–1916) היה איש עסקים ומנהיג קהילתי יהודי מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה וחיים אמזלאג · ראה עוד »
חיים אברהם גאגין
הרב חיים אברהם גאגין (כונה: חכם מירקאדו גאגין; חתם את שמו בראשי תיבות: אג"ן; תקמ"ה, 1785 - כ' באייר תר"ח, 1848) היה מקובל, ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים וחכם באשי הרשמי הראשון בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה וחיים אברהם גאגין · ראה עוד »
בוסניה והרצגובינה
בּוֹסְנִיָּה וְהֶרְצֶגוֹבִינָה (בבוסנית וקרואטית: Bosna i Hercegovina; בסרבית באותיות קיריליות: Босна и Херцеговина) היא מדינה באזור חבל הבלקן שבדרום אירופה עם שטח של כ-51,129 קילומטר רבוע ואוכלוסייה של 3,247,759 נכון ל-2022.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ובוסניה והרצגובינה · ראה עוד »
בית העלמין בהר הזיתים
#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ובית העלמין בהר הזיתים · ראה עוד »
בית העלמין היהודי ביפו
בית העלמין היהודי ביפו, דצמבר 2021 סביבת בית העלמין - אמירי העצים שבו נראים משמאל שער הכניסה לבית העלמין היהודי הישן ביפו בית העלמין היהודי ביפו, הידוע גם בכינוי "בית-הקברות עג'אמי", הוא בית עלמין יהודי השוכן ליד המפגש בין רחוב יהודה מרגוזה לרחוב יהודה הימית בשכונת עג'מי ביפו, ובצמוד מדרום לשכונת המגורים גבעת אנדרומדה.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ובית העלמין היהודי ביפו · ראה עוד »
דונם
דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ודונם · ראה עוד »
דוברובניק
דוברובניק (בקרואטית: Dubrovnik;; בלטינית: Rausium ואחר-כך Ragusium; באיטלקית: Ragusa) היא עיר עתיקה, נמל לחוף הים האדריאטי ומרכז תיירותי פופולרי בדרום דלמטיה שבקרואטיה.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ודוברובניק · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הראשון לציון
הראשון לציון הוא תואר שהוענק למי שנעשה הרב הבכיר של יהודי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה והראשון לציון · ראה עוד »
כל ישראל חברים
אדולף כרמיה, מייסד "כל ישראל חברים" עץ עם סמל "כל ישראל חברים" על דלת בית הכנסת במקוה ישראל - מפעלה של החברה בארץ ישראל סמל החברה בראש בית ספר כי"ח הנטוש במחנה יהודה בירושלים קיר הנצחה לבית הספר כי"ח (אליאנס) ברחוב יפו בירושלים כיתת אליאנס בירושלים 1947. מימין למעלה - יצחק בנאי בית הספר ההיסטורי "כל ישראל חברים" בירושלים, ליד שוק מחנה-יהודה תעודת התלמיד אליה בן בכור אבולעפיה. בית הספר של חברת כי"ח באיזמיר, 1923. כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, ניתן לכתוב גם כיא"ח, "כול ישראל אחים". בצרפתית: Alliance Israélite Universelle - "אליאנס") הוא ארגון יהודי עולמי הפועל לקידום חברה יהודית ערכית ושוויונית.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה וכל ישראל חברים · ראה עוד »
י"ז באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ז אב היא פרשת עקב.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה וי"ז באב · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ויפו · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה וירושלים · ראה עוד »
יחיאל בכר
חכם יחיאל בכר, יליד חברון, איש היישוב הוותיק, ומחלוצי היישוב היהודי ביפו.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ויחיאל בכר · ראה עוד »
יהודה אלקלעי
לפי הערך, הוא עלה לארץ בגיל 11 הרב יהודה בן שלמה חי אלקלעי (תקנ"ח, 1798 – ד' בתשרי תרל"ט, 1878) היה רב בסרביה, מבשר הציונות המעשית והמדינית הראשון, וחלוץ הציונות הפוליטית המודרנית.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ויהודה אלקלעי · ראה עוד »
יהודה ביבאס
הרב יהודה אריה ליאון ביבאס (בסביבות ה'תק"מ 1780 - י"ב בניסן תרי"ב 1852), היה מרבני גיברלטר, רבה של קהילת קורפו, ממבשרי הציונות, פוסק ומקובל, בעל תואר אקדמי והשכלה כללית רחבה, נוסע ומעורה בהוויות העולם.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ויהודה ביבאס · ראה עוד »
12 במרץ
12 במרץ הוא היום ה-71 בשנה, בלוח הגרגוריאני (היום ה-72 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ו12 במרץ · ראה עוד »
1783
חוזה פריז בין בריטניה לארצות הברית, לפיו בריטניה מכירה בעצמאות ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ו1783 · ראה עוד »
1801
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ו1801 · ראה עוד »
1819
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ו1819 · ראה עוד »
1825
אנטוניו סליירי.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ו1825 · ראה עוד »
1829
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ו1829 · ראה עוד »
1834
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ו1834 · ראה עוד »
1838
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ו1838 · ראה עוד »
1840
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ו1840 · ראה עוד »
1842
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ו1842 · ראה עוד »
1855
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ו1855 · ראה עוד »
1863
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ו1863 · ראה עוד »
1868
קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ו1868 · ראה עוד »
1871
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ו1871 · ראה עוד »
1879
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ו1879 · ראה עוד »
19 בדצמבר
19 בדצמבר הוא היום ה־353 בשנה (354 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ו19 בדצמבר · ראה עוד »
5 בדצמבר
5 בדצמבר הוא היום ה-339 בשנה (340 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ו5 בדצמבר · ראה עוד »
6 באוגוסט
6 באוגוסט הוא היום ה-218 בשנה (219 בשנה מעוברת) בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה מרגוזה ו6 באוגוסט · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_מרגוזה
