גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
37 יחסים: מהנדס, מוזיאון רוקפלר, ארמון הנציב, אוניברסיטת קייב, אוקראינה, נמל התעופה בן-גוריון, נהריים, ספטמבר, עיריית ירושלים, פיק"א, קריית הממשלה, קול ישראל, רחביה, רופא שיניים, רות שפירא, שמעיה סמילן, שפטובקה, שטעטל, תרנ"ד, טבריה, בניין הדואר המרכזי (ירושלים), בית המדפיס הממשלתי, גשר בנות יעקב, גבעת רם, גדוד העבודה, דיפלומט, האימפריה הרוסית, העלייה השלישית, היישוב, ירמוך, ירושלים, יהודה שפירא (רב), יום הכיפורים, 1893, 1920, 1930, 1992.
מהנדס
מהנדס הוא אדם העוסק בהנדסה.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ומהנדס · ראה עוד »
מוזיאון רוקפלר
מוזיאון רוקפלר הוא מוזיאון לארכאולוגיה המסונף למוזיאון ישראל, אך שוכן בנפרד ממנו במזרח ירושלים, בסמוך לשער הפרחים.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ומוזיאון רוקפלר · ראה עוד »
ארמון הנציב
ארמון הנְציב הוא מבנה שלטון שהוקם בירושלים בתקופת המנדט הבריטי לשמש כמקום מגוריו וכלשכתו של הנציב העליון הבריטי.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא וארמון הנציב · ראה עוד »
אוניברסיטת קייב
אוניברסיטת קייב (באוקראינית: Київський національний університет імені Тараса Шевченка; האוניברסיטה הלאומית ע"ש טאראס שבצ'נקו) היא אוניברסיטה קלאסית בעיר קייב שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ואוניברסיטת קייב · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ואוקראינה · ראה עוד »
נמל התעופה בן-גוריון
נמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון (ראשי תיבות: נתב"ג) הוא נמל התעופה הבינלאומי הגדול ביותר בישראל מבחינת תעבורת נוסעים וכלי טיס, ומשמש כשער הכניסה הראשי למדינה מאז הקמתו.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ונמל התעופה בן-גוריון · ראה עוד »
נהריים
סכר הטיית נהר הירדן תחנת הכוח בנהריים נהריים (בערבית: الباقورة, אל-באקורה) הוא אתר היסטורי בבקעת הירדן, בנקודה הגובלת בין ישראל לבין ממלכת ירדן, סמוך ליישובים מנחמיה ואשדות יעקב.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ונהריים · ראה עוד »
ספטמבר
ספטמבר (מלטינית September) הוא החודש התשיעי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא וספטמבר · ראה עוד »
עיריית ירושלים
עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ועיריית ירושלים · ראה עוד »
פיק"א
שנות ה-20. מימין לשמאל: יואל (ז'ול) רוזנהק, מנכ"ל; שמואל גולדמן, מהנדס; צבי הנרי פרנק, דירקטור; משה גינזבורג, גזבר כללי; ועמרם חזנוב, אגרונום פִּיקָ"א (ביידיש: פאלעסטינע יידישע קאלאניזאציע אסאסיאציע; PICA, ראשי תיבות באנגלית: Palestine Jewish Colonization Association – חברה להתיישבות יהודית בארץ־ישראל) הייתה חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל שהוקמה על ידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ופיק"א · ראה עוד »
קריית הממשלה
משכן הכנסת - מבט מכיוון דרום קריית הממשלה - מבט מכיוון מוזיאון ישראל. בחזית התמונה מוזיאון ארצות המקרא. בעת ביקורי ראשי מדינות נתלה דגל המדינה בכניסה לקריית הממשלה ובכבישים המובילים אליה. בתמונה: דגל טוגו. קריית הממשלה הקרויה גם קריית בן-גוריון נמצאת בגבעת רם שבירושלים, ומהווה ריכוז של בנייני הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא וקריית הממשלה · ראה עוד »
קול ישראל
בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל הייתה הרשת הממלכתית לשידורי רדיו של מדינת ישראל, שפעלה החל משידור הכרזת העצמאות ועד 1950 מתל אביב ולאחר מכן מירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא וקול ישראל · ראה עוד »
רחביה
גן מעלה צ'ארלס קלור רחוב רמב"ן, אחד הרחובות הראשיים בשכונה רחביה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, מבט מקרית שמואל. בחזית בית קדימה, ומשמאל למטה הפילבוקס בצומת עזה-טשרניחובסקי. ראש רחביה (1937-1936) מאת אלפרד ברנהיים. אוסף מוזיאון ישראל מסמטאות '''רחביה''' (רחוב אלחריזי) מופע רחוב ב'מוזיאון חי' ברחביה, 2008 בית העם. רחביה היא שכונה בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ורחביה · ראה עוד »
רופא שיניים
רופא שיניים הוא אדם העוסק ברפואת שיניים.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ורופא שיניים · ראה עוד »
רות שפירא
רות שפירא (נולדה ב-1940) היא מתמטיקאית ומדענית מחשב ישראלית וכלת פרס רפא"ל למפעל חיים.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ורות שפירא · ראה עוד »
שמעיה סמילן
שמעיה סמילַן (סמילנסקי) (1 במרץ 1919 – 23 ביולי 2013) היה דיפלומט ישראלי, מראשוני משרד החוץ, לשונאי ומתרגם ומזכיר המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ושמעיה סמילן · ראה עוד »
שפטובקה
#הפניה שפטיבקה.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ושפטובקה · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ושטעטל · ראה עוד »
תרנ"ד
#הפניה ה'תרנ"ד.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ותרנ"ד · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא וטבריה · ראה עוד »
בניין הדואר המרכזי (ירושלים)
#הפניה בית הדואר המרכזי (ירושלים).
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ובניין הדואר המרכזי (ירושלים) · ראה עוד »
בית המדפיס הממשלתי
בית המדפיס הממשלתי בתקופת המנדט בית המדפיס הממשלתי הוא מבנה לשימור בדרך חברון בירושלים, המהווה אחד המייצגים המובהקים בעיר של הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ובית המדפיס הממשלתי · ראה עוד »
גשר בנות יעקב
גשר בנות יעקב הממלוכי ב-1799, החאן מופיע בחלקה השמאלי של התמונה יוהאן ברנאץ גשר ביילי באתר 'גשר בנות יעקב', ספטמבר 2007 "בית המכס הישן" (כיום נטוש) בסמוך לגשר, ספטמבר 2007 גשר בנות יעקב שנבנה לאחר 1967 עמדת גבול בריטית ליד וממזרח לגשר בנות יעקב החדש מ 1934, שנת 1937 גשר בנות יעקב בסביבות 1920.שניכר התיקון שבוצע בקשת השנייה ממערב לאחר שפוצצה על ידי הטורקים בנסיגתם. הקשת שתוקנה שונה משאר הקשתות. עמדת גבול ממערב לגשרש(מתוך אוסף מטסון – ספריית הקונגרס) גשר בנות יעקב הוא אחד הגשרים המובילים מהגולן אל הגליל.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא וגשר בנות יעקב · ראה עוד »
גבעת רם
גבעת רם הוא אזור בירושלים בו שוכנים כמה ממבני הציבור המרכזיים והחשובים של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא וגבעת רם · ראה עוד »
גדוד העבודה
שנות העשרים חברי גדוד העבודה נחים מעמלם בבניית שכונת רחביה בירושלים מחיינו" של גדוד העבודה אוהלי מחנה גדוד העבודה בשכונת בית הכרם בירושלים אנשי גדוד העבודה בונים את ביתו של אליעזר בן-יהודה (עומד מימין לאוהל) בתלפיות גלבוע, 1926 אנדרטת זיכרון לפלוגת גדוד העבודה בתל אביב "גדוד העבודה וההגנה על־שם יוסף טרומפלדור", או בשמו המקוצר "גדוד העבודה", היה ארגון חלוצים שיתופי שהוקם בשנת 1920 ופעל עד לשנת 1929.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא וגדוד העבודה · ראה עוד »
דיפלומט
הציר הראשון של ברית המועצות בישראל, פ.א. ירשוב (F.A. Yershov) מוסר את כתב האמנתו ביום י"ב באב תש"ט דיפלומט הוא שם כולל לכל אחד מהנציגים הרשמיים של מדינה, או ארגון בין-לאומי (כגון האו"ם, האיחוד האירופי או האיחוד האפריקאי) שנשלח למדינה אחרת על מנת לנהל באופן רציף יחסים בין-לאומיים בין שתי המדינות (או בין הארגון למדינה).
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ודיפלומט · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העלייה השלישית
חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא והעלייה השלישית · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא והיישוב · ראה עוד »
ירמוך
הַיַּרְמוּךְ (בערבית: نهر اليرموك) הוא נהר הזורם ממזרח למערב ומהווה גבול טבעי בין הגלעד מדרומו לחורן, לבשן ולגולן מצידו הצפוני.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא וירמוך · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא וירושלים · ראה עוד »
יהודה שפירא (רב)
הרב יהודה שפירא (רבי יודל - בחתימותיו "יהודא") (כ"ד בתשרי תרפ"ד, 4 באוקטובר 1923 - 11 באפריל 2009, י"ז בניסן תשס"ט) היה פוסק הלכה חרדי ליטאי, מרבני חוג חזון איש ומראשי כולל חזון איש.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ויהודה שפירא (רב) · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ויום הכיפורים · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ו1893 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ו1920 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ו1930 · ראה עוד »
1992
מוקם האיחוד האירופאי.
חָדָשׁ!!: יהודה שפירא ו1992 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_שפירא
