גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
203 יחסים: HebrewBooks, מאיר איזנשטט, מסכת עבודה זרה, מץ, מצבה, מקובל, מרכז זלמן שזר, מריה תרזה, משנה תורה, משה מנדלסון (סופר), משה סמט, מלך, מלחמת הירושה האוסטרית, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, מגילת אסתר, מגילת איכה, מדעי היהדות, מהדורה מדעית, מוראביה, מינות (יהדות), מיכל אורון, אנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה, אנקדוטה, אנטינומיזם, אפיטף, אקרוסטיכון, אלעזר פלקלס, אלתר דרויאנוב, אלטונה, אלוהים (יהדות), אליהו שפירא, אב בית דין, אברהם ברודא, אביעזרי זליג אוירבך (בוכסווילר), אגדה (יהדות), אה"ו, אהרן פריימאן, אורח חיים (שולחן ערוך), אורים ותומים (ספר), איסור והיתר, נפתלי הירץ ויזל, נתן שפירא, נתן העזתי, נתנאל וייל, נתיבות המשפט, נחמן מברסלב, נודע ביהודה, ניקלשבורג, ספר איוב, ספר הזוהר, ..., ספר הבדיחה והחידוד, ספר יצירה, ספר ירמיה, סיני (כתב עת), עסקן, ערב יום הכיפורים, עשרת ימי תשובה, עברית, עדות שקר, עיר, עילוי (לימוד), פראג, פרנקפורט, פרוסניץ, פרויקט בן-יהודה, פלפול, פוסק, פולמוס, פודגורזה, פינצ'וב, פיורדא, צ'כיה, צרפת, צבי גרץ, קמע, קנאה, קרקוב, קרלסרוהה, קריית הוותיקן, קבלה, קהילת יהודי ברודי, קהילות אה"ו, ראש בית דין, ראש ישיבה, ראובן מרגליות, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רחל אליאור, רב, שמעון שוורצפוקס, שמשון ורטהיימר, שאלות ותשובות, שר, שבתאות, שבתי צבי, שולחן ערוך, שוודיה, שימוש חכמים, שידלובייץ, תנועת ההשכלה היהודית, תפילין, תקכ"ד, תרביץ, תלמוד, תוספות, תורת הנסתר, תורה, לב, לבוב, טרפה, חרם (הלכה), חושן משפט, חכמת ישראל, חכם צבי, חיי מוהר"ן, חיים ישכר גראס, בן ערובה, ברטיסלאבה, ברודי, בומסלא, בוהמיה, בית דפוס, גרשם שלום, דעת (אתר אינטרנט), דפוס, דפוס ראם, דרשן, דברי ימי ישראל, דוד אופנהיים, דוכסות הולשטיין, ה'ת"ס, ה'ת"ע, ה'תנ"ד, ה'תס"ט, ה'תס"ח, ה'תע"ג, ה'תע"ד, ה'תפ"ו, ה'תצ"ט, ה'תצ"ג, ה'תק"א, ה'תק"י, ה'תקכ"ג, ה'תקכ"ד, ה'תקי"ב, ה'תר"ם, ה'תרכ"ב, ה'תש"ע, ה'תש"ז, ה'תשנ"ח, ה'תשכ"ה, המליץ, המבורג, הארץ, האלישוי, האוניברסיטה העברית בירושלים, האיחוד הפולני-ליטאי, העשור השני של המאה ה-21, הצופה מארץ הגר, הקונגרס העולמי למדעי היהדות, התאסלמות, הלכה, החתם סופר, הגאון מווילנה, הגדה של פסח, היסטוריוגרפיה, וינה, ויקיטקסט, כ"א באלול, כמורה, כתב עת תורני, כופר נפש, י"ב בחשוון, יעקב עמדין, יעקב פרנק, יעקב ריישר, יעקב יהושע פלק, יצחק אשר טברסקי, יצחק יודלוב, יקותיאל יהודה גרינוולד, ילד פלא, יחזקאל קצינאלפוגין, יחזקאל לנדא, יחזקאל דוקקעס, ידידיה טיאה וייל, יהדות מץ, יהדות אשכנז, יהדות פראג, יהדות פולין, יהודה ליבס, יונה לנדסופר, יוסף שטיינהארט, יורה דעה, יולדת, יידיש, 1694, 1710, 1725, 1746, 1752, 1764, 18 בספטמבר, 1886, 5 ביולי. להרחיב מדד (153 יותר) »
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וHebrewBooks · ראה עוד »
מאיר איזנשטט
הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, 7 ביוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ומאיר איזנשטט · ראה עוד »
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »
מץ
נהר מוזל בPont-à-Mousson מץ (Metz; בגרמנית מבטאים: מֶץ; בצרפתית: מבטאים; נכתב לעיתים בעברית מיץ) היא עיר בצפון־מזרח צרפת במחוז מוזל שבחבל גראנד אסט, עד הרפורמה המנהלית של שנת 2015 הייתה מץ עיר הבירה של חבל לורן.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ומץ · ראה עוד »
מצבה
"מילותיו האחרונות: לא עוד מלחמות עבורי" – כיתוב על מצבה בבית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים, בהר הצופים מצבות טוקאי, הונגריה מצבה היא לוח אבן, עץ או מתכת המשמש לשתי מטרות.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ומצבה · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ומקובל · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
מריה תרזה
דיוקנה של מריה תרזה עשוי מרציפן, במוזיאון המרציפן בסנטאנדרה, הונגריה מריה תרזה ב-1762 בציורו של ז'אן-אטיין ליוטאר כיכר על שמה בווינה מריה תרזה (במקור הגרמני: מריה תרזיה; בגרמנית: Maria Theresia; 13 במאי 1717 – 29 בנובמבר 1780) הייתה הארכידוכסית של אוסטריה ומלכת בוהמיה והונגריה משנת 1740 ועד למותה, בת לבית הבסבורג.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ומריה תרזה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ומשנה תורה · ראה עוד »
משה מנדלסון (סופר)
Ohlsdorf Jewish Cemetery בהמבורג משה מנדלסון (בגרמנית: Moses Mendelsohn; ד' בניסן תקמ"ב – כ"ז בסיון ה'תרכ"א, 19 במרץ 1782 – 5 ביוני 1861) היה משורר, סופר, צייר ומתרגם יהודי-גרמני.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ומשה מנדלסון (סופר) · ראה עוד »
משה סמט
משה סמט משה שרגא סמט (נולד ב-23 בספטמבר 1934) הוא היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות העת החדשה, איש חינוך ומרצה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ומשה סמט · ראה עוד »
מלך
המערב ובעל השלטון הארוך ביותר (72 שנה). פסלו של קמהאמהה הראשון, מלך הוואי, בהיכל הקפיטול של ארצות הברית מלך או מלכה הוא שם הניתן למונרך בשלל סיטואציות.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ומלך · ראה עוד »
מלחמת הירושה האוסטרית
מריה תרזה פרידריך השני, מלך פרוסיה מלחמת הירושה האוסטרית (בגרמנית: Österreichischer Erbfolgekrieg) היא מלחמה שהתרחשה בין השנים 1740–1748 בין אוסטריה ופרוסיה, לאחר שמלך פרוסיה, פרידריך השני, כבש את שלזיה מידי אוסטריה במחאה על כך שמריה תרזה ירשה את אביה משושלת הבסבורג בתור קיסרית האימפריה הרומית הקדושה בטענה שלא ייתכן שאישה תירש את הקיסרות, והוא צריך להיות היורש.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ומלחמת הירושה האוסטרית · ראה עוד »
מחקרי ירושלים במחשבת ישראל
עטיפת החוברת הראשונה של '''מחקרי ירושלים במחשבת ישראל''' מחקרי ירושלים במחשבת ישראל הוא כתב עת מחקרי בתחומי מחשבת ישראל, הפילוסופיה היהודית ותורת הסוד היהודית, שנוסד על ידי פרופסור יוסף דן, בשנת תשמ"א.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ומחקרי ירושלים במחשבת ישראל · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ומגילת אסתר · ראה עוד »
מגילת איכה
מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ומגילת איכה · ראה עוד »
מדעי היהדות
מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ומדעי היהדות · ראה עוד »
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ומהדורה מדעית · ראה עוד »
מוראביה
מיקומה של מורביה בתוך האיחוד האירופי אדמות היסטוריות של צ'כיה ואזורים מנהליים נוכחיים דגל מוראביה מוראביה (בצ'כית: Morava,, גרמנית: Mähren) היא חבל הארץ המזרחי של צ'כיה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ומוראביה · ראה עוד »
מינות (יהדות)
ביהדות, "מינות" (מהמילה "מין" במובן "סוג") הוא כינוי שניתן בספרות הרבנית למתנגדים לעקרונותיה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ומינות (יהדות) · ראה עוד »
מיכל אורון
מיכל אורון (22 באוקטובר 1939 – 23 במאי 2022) הייתה פרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ומיכל אורון · ראה עוד »
אנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה
אנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה (באנגלית: The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe; ביידיש: ייִוואָ-ענציקלאָפּעדיע פֿון די יִידן אין מיזרח-אייראָפּע) היא אנציקלופדיה העוסקת בתולדות יהדות מזרח אירופה ותרבותה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ואנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה · ראה עוד »
אנקדוטה
אֲנֵקְדוֹטָה היא סיפור קצרצר שבא להמחיש היבט כלשהו בתיאורה של אישיות או בתיאור של מאורע היסטורי.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ואנקדוטה · ראה עוד »
אנטינומיזם
אנטינומיזם (antinomism או antinomianism) היא ההשקפה לפיה האמונה הדתית הנכונה פוטרת את המחזיק בה מהכרח לציית לחוקים ולמסגרות חברתיות, וכי הטוב והצדק נובעים מן הנפש פנימה ולא מבחוץ.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ואנטינומיזם · ראה עוד »
אפיטף
אֶפִּיטַף (מיוונית עתיקה: epi.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ואפיטף · ראה עוד »
אקרוסטיכון
אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ואקרוסטיכון · ראה עוד »
אלעזר פלקלס
רבי אלעזר פלקלס רבי אלעזר פלקלס (בכתיב מיושן: פלעקלש; ה'תקי"ד, 1754 - כ' בניסן ה'תקפ"ו 1826) היה רב וראש ישיבה אשכנזי.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ואלעזר פלקלס · ראה עוד »
אלתר דרויאנוב
דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов; 6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ואלתר דרויאנוב · ראה עוד »
אלטונה
אלטונה (בגרמנית: Altona) הוא שמו של הרובע המערבי ביותר של המבורג, גרמניה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ואלטונה · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אליהו שפירא
#הפניה אליה שפירא.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ואליהו שפירא · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ואב בית דין · ראה עוד »
אברהם ברודא
רבי אברהם ברודא (נהגה: ברוידֶא; ה'ת"י, 1650 – ל' בניסן ה'תע"ז, 11 באפריל 1717) היה רב וראש ישיבה אשכנזי מן האחרונים, מגדולי דורו.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ואברהם ברודא · ראה עוד »
אביעזרי זליג אוירבך (בוכסווילר)
רבי אביעזרי זליג אוירבך (בכתיב שנהג בזמנו: אביעזרי זעליג אויערבך; י"ז בחשוון ה'תפ"ו, 1725, ברודי – ט"ז בשבט ה'תקכ"ח, 1768, בוכסווילר) היה רב גרמני-אלזסי, מתלמידי רבי יהונתן אייבשיץ.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ואביעזרי זליג אוירבך (בוכסווילר) · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אה"ו
#הפניה קהילות אה"ו.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ואה"ו · ראה עוד »
אהרן פריימאן
#הפניה אהרן פריימן.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ואהרן פריימאן · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
אורים ותומים (ספר)
אורים ותומים (בעגה הישיבתית "התומים") הוא ספר על שולחן ערוך חלק חושן משפט.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ואורים ותומים (ספר) · ראה עוד »
איסור והיתר
ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ואיסור והיתר · ראה עוד »
נפתלי הירץ ויזל
#הפניה נפתלי הרץ וייזל.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ונפתלי הירץ ויזל · ראה עוד »
נתן שפירא
#הפניה נתן נטע שפירא.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ונתן שפירא · ראה עוד »
נתן העזתי
נתן העזתי אברהם נתן בן אלישע חיים הלוי אשכנזי, המכונה נתן העזתי (ה'ת"ד, 1643, ירושלים – י"א בשבט ה'ת"ם, 12 בינואר 1680, סקופיה), היה מקובל תושב עזה, נביאהּ של התנועה השבתאית ואחת מהדמויות המרכזיות בה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ונתן העזתי · ראה עוד »
נתנאל וייל
שער "קרבן נתנאל", דפוס ראשון, קרלסרוהה 1755 רבי נתנאל וַיְיל (ה'תמ"ז, 1687 – ל' בניסן ה'תקכ"ט, 1769) היה ראש ישיבה בפראג ורב העיר קרלסרוהה (בדפוסים: קרלסרוא).
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ונתנאל וייל · ראה עוד »
נתיבות המשפט
ספר נתיבות המשפט (בעגה הישיבתית - "הנתיבות") הוא ביאור חריף לחלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב יעקב לורברבוים, רבה של העיר ליסא.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ונתיבות המשפט · ראה עוד »
נחמן מברסלב
רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ונחמן מברסלב · ראה עוד »
נודע ביהודה
הספר נודע ביהודה הוא ספר שאלות ותשובות מאת הרב יחזקאל לנדא.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ונודע ביהודה · ראה עוד »
ניקלשבורג
#הפניה מיקולוב.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וניקלשבורג · ראה עוד »
ספר איוב
פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וספר איוב · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וספר הזוהר · ראה עוד »
ספר הבדיחה והחידוד
ספר הבדיחה והחידוד (בכתיב המקורי: והחדוד) הוא קובץ של בדיחות יהודיות שליקט וניסח הסופר והפעיל הציוני אלתר דרויאנוב.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וספר הבדיחה והחידוד · ראה עוד »
ספר יצירה
ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה היהודי, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים רציונליים ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וספר יצירה · ראה עוד »
ספר ירמיה
#הפניה ספר ירמיהו.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וספר ירמיה · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
עסקן
#הפניה עסקנות.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ועסקן · ראה עוד »
ערב יום הכיפורים
ערב יום הכיפורים, חל בט' בתשרי, ונהוגים בו מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וערב יום הכיפורים · ראה עוד »
עשרת ימי תשובה
תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ועברית · ראה עוד »
עדות שקר
שלט מואר "לא תשקר" במחלף שורש עֵדוּת שֶׁקֶר היא עדות הניתנת בבית משפט ומתבררת ככוללת דברי שקר או הצהרות כוזבות.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ועדות שקר · ראה עוד »
עיר
נוף מעל טוקיו, בירת יפן. (ברקע הר פוג'י) עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ועיר · ראה עוד »
עילוי (לימוד)
בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ועילוי (לימוד) · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ופראג · ראה עוד »
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ופרנקפורט · ראה עוד »
פרוסניץ
#הפניה פרוסטיוב.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ופרוסניץ · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פלפול
פִּלְפּוּל הוא מונח נפוץ במשנה ובתלמוד, המתאר חריפות יתרה והבנה עמוקה בדברי הלכה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ופלפול · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ופוסק · ראה עוד »
פולמוס
#הפניה מחלוקת.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ופולמוס · ראה עוד »
פודגורזה
#הפניה פודגוז'ה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ופודגורזה · ראה עוד »
פינצ'וב
פינצ'וב (בפולנית: Pińczów; ביידיש: פינטשעוו) היא עיר מחוז קטנה בפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה שבפולין, על גדת נהר נידה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ופינצ'וב · ראה עוד »
פיורדא
#הפניה פירט (עיר).
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ופיורדא · ראה עוד »
צ'כיה
חייל משמר צ'כי בכניסה לארמון הנשיאות צֶ'כְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַצֵּ'כִית (צ'כית: Česká republika), היא מדינה במרכז אירופה – ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וצ'כיה · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וצרפת · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וצבי גרץ · ראה עוד »
קמע
קמע חמסה איראני קָמֵעַ (גם קָמִיעַ) הוא חפץ שמיוחסים לו כוחות סגוליים.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וקמע · ראה עוד »
קנאה
איור מאת תאודור ז'ריקו של אשה מקנאת צרות עין. ציור של ויליאם בלייק קנאה היא רגש המתעורר אצל אדם וכנראה גם אצל בעלי חיים מסוימים, בשל הצלחתו של פרט אחר ובשל תחושת נחיתות יחסית לפרט זה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וקנאה · ראה עוד »
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וקרקוב · ראה עוד »
קרלסרוהה
קרלסרוהה (בגרמנית: Karlsruhe) היא עיר בגרמניה שהייתה בעבר בירת מחוז באדן.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וקרלסרוהה · ראה עוד »
קריית הוותיקן
קריית הוותיקן, או בקיצור הוותיקן (רשמית "מְדִינַת קִרְיַת הוָתִיקָן"; באיטלקית: Città del Vaticano; בלטינית: Status Civitatis Vaticanæ), היא המדינה העצמאית הקטנה בעולם מבחינת שטחה – פחות ממחצית קמ"ר, אשר נמצאת בתוך העיר רומא שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וקריית הוותיקן · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וקבלה · ראה עוד »
קהילת יהודי ברודי
קהילת יהודי בְּרוֹדִי (ביידיש: בראָד, נהגה "ברוֹד") היא קהילה יהודית אשכנזית, שהתקיימה בעיר ברודי שבגליציה (כיום אוקראינה) לפחות מסוף המאה ה-16 ועד הכחדתה בשואה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וקהילת יהודי ברודי · ראה עוד »
קהילות אה"ו
בית הקברות היהודי באלטונה קהילות אה"ו או איחוד ג' קהילות הייתה התאגדות של הקהילות היהודיות בעיר המבורג ובעיירות אלטונה וואנדסבק הסמוכות לה (היום שכונות בהמבורג) שהתקיימה בשנים 1674–1811.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וקהילות אה"ו · ראה עוד »
ראש בית דין
#הפניה:אב בית דין.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וראש בית דין · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וראש ישיבה · ראה עוד »
ראובן מרגליות
הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וראובן מרגליות · ראה עוד »
רפאל נתן נטע רבינוביץ
רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ורפאל נתן נטע רבינוביץ · ראה עוד »
רחל אליאור
רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ורחל אליאור · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ורב · ראה עוד »
שמעון שוורצפוקס
שמעון ריימונד שוורצפוקס (בצרפתית: Simon Raymond Schwarzfuchs; נולד בכ"ג בתשרי ה'תרפ"ח, 19 באוקטובר 1927 בבישהיים, ריין תחתון) הוא היסטוריון יהודי-צרפתי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ושמעון שוורצפוקס · ראה עוד »
שמשון ורטהיימר
רבי שמשון וֶרטהַיימר (י"ג בשבט ה'תי"ח, 17 בינואר 1658 – י"ז באב ה'תפ"ד, 6 באוגוסט 1724) היה רב, מדינאי ונדבן.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ושמשון ורטהיימר · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שר
שַׂר (בלועזית: מיניסטר) הוא תוארו וכינויו של חבר בממשלה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ושר · ראה עוד »
שבתאות
תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ושבתאות · ראה עוד »
שבתי צבי
שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ושבתי צבי · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ושולחן ערוך · ראה עוד »
שוודיה
שוודיה (נקראת רשמית: ממלכת שוודיה; בשוודית: Konungariket Sverige – "קוניניאריקט סווריה" או בקיצור סווריה) היא מדינה בסקנדינביה אשר בצפון אירופה, הגדולה מבין המדינות הנורדיות והחמישית בגודל שטחה באירופה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ושוודיה · ראה עוד »
שימוש חכמים
שימוש חכמים (או בקצרה שימוש) הוא ביטוי המציין מעין חניכה בלימוד תורה ונמנה בפרק קניין תורה בין ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ושימוש חכמים · ראה עוד »
שידלובייץ
שידלובייץ (בפולנית: Szydłowiec; ביידיש: שידלאווצע) היא עיירה באזור "פולין קטן", ליד ראדום שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ושידלובייץ · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ותפילין · ראה עוד »
תקכ"ד
#הפניה ה'תקכ"ד.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ותקכ"ד · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ותרביץ · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ותלמוד · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ותוספות · ראה עוד »
תורת הנסתר
תורת הנסתר (לעיתים חכמת הנסתר (ח"ן; מוכר בביטוי "יודעי ח"ן"; בלועזית: אוֹקוּלְטִיזְם) הוא שם שבו משתמשים מיסטיקנים לתיאור פרסומים ופרקטיקות המכוונים לגלות אמת חבויה, הנמצאת מעבר להיבטים הגלויים. בפרט, הכוונה למציאות "על טבעית" שאינה נתפסת בחושים הרגילים, אינה נאמדת באמצעות כלים רציונליים או שיטות מדעיות. תחומים של תורת הנסתר כוללים למשל כישוף, חוש שישי, אסטרולוגיה, ספיריטואליזם, מיסטיציזם, נומרולוגיה, חזיונות חלום ועוד. בראשי תיבות נקראת ח"ן (חכמת הנסתר), בעיקר בצירוף הכבול "יודעי ח"ן". בהשאלה משמש הביטוי "יודעי ח"ן" לתיאור קבוצת אנשים המבינים קודים המובנים רק להם. עיסוק או עניין בתורת הנסתר לא מחייב אמונה בכוחות "על טבעיים". ספרים רבים מסוגת הפנטזיה, למשל, עוסקים בכישוף או בנסתר; אך מרבית הסופרים לא מאמינים שאלו דברים הקיימים בעולם המציאותי.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ותורת הנסתר · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ותורה · ראה עוד »
לב
לב האדם מיקום הלב ביחס לצלעות הלֵּב הוא משאבת הדם המרכזית בבעלי חיים.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ולב · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ולבוב · ראה עוד »
טרפה
טרפה היא בהמה או אדם שסופם למות מחמת פציעה או חולי מסוימים, ודיניהם ההלכתיים שונים מבהמה או אדם רגילים בחלק מההלכות.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וטרפה · ראה עוד »
חרם (הלכה)
#הפניה חרם (נידוי הלכתי).
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וחרם (הלכה) · ראה עוד »
חושן משפט
חושן משפט (בראשי תיבות: חו"מ) הוא החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וחושן משפט · ראה עוד »
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וחכמת ישראל · ראה עוד »
חכם צבי
#הפניה צבי הירש אשכנזי.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וחכם צבי · ראה עוד »
חיי מוהר"ן
חיי מוהר"ן הוא ספר יסוד בחסידות ברסלב המתאר את קורות חייו של מייסדה, רבי נחמן מברסלב, ומכיל שיחות ותורות רבות של רבי נחמן.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וחיי מוהר"ן · ראה עוד »
חיים ישכר גראס
#הפניה חיים ישכר גרוס.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וחיים ישכר גראס · ראה עוד »
בן ערובה
אישה נלקחת כבת ערובה באימון משטרה בן ערובה הוא אדם המוחזק בניגוד לרצונו או בשבי, במטרה לסחוט התנהגות מסוימת או תמורה מסוימת ממי שאדם זה יקר ללבו.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ובן ערובה · ראה עוד »
ברטיסלאבה
Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וברטיסלאבה · ראה עוד »
ברודי
בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וברודי · ראה עוד »
בומסלא
#הפניה מלאדה בולסלאב.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ובומסלא · ראה עוד »
בוהמיה
העיר קרלובי וארי בבוהמיה בוהמיה (בצ'כית: Čechy; בגרמנית: Böhmen; בלטינית: Bohemia; בפי היהודים: ביהם או פֵּיהֶם) הוא חבל הארץ המרכזי והמערבי של הרפובליקה הצ'כית היום.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ובוהמיה · ראה עוד »
בית דפוס
#הפניה דפוס.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ובית דפוס · ראה עוד »
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וגרשם שלום · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ודפוס · ראה עוד »
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ודפוס ראם · ראה עוד »
דרשן
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ודרשן · ראה עוד »
דברי ימי ישראל
דברי ימי ישראל (בגרמנית: Geschichte der Juden, ההיסטוריה של היהודים; תורגם גם בשמות דברי היהודים ותולדות היהודים), מאת ההיסטוריון צבי גרץ, היא יצירה מונומנטלית, ראשונה מסוגה, המונה 11 כרכים ומתעדת את תולדות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ודברי ימי ישראל · ראה עוד »
דוד אופנהיים
רבי דוד אופנהיים (יוני 1664, וורמיזא - ז' בתשרי ה'תצ"ז, 12 בספטמבר 1736, פראג) פוסק ורב של הקהילות היהודיות בערים ניקלשבורג ופראג.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ודוד אופנהיים · ראה עוד »
דוכסות הולשטיין
דוכסות הולשטיין (בגרמנית: Herzogtum Holstein, בדנית: Hertugdømmet Holsten) הייתה המדינה הצפונית ביותר של האימפריה הרומית הקדושה, הממוקמת במדינת שלזוויג-הולשטיין הגרמנית הנוכחית.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ודוכסות הולשטיין · ראה עוד »
ה'ת"ס
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'ת"ס · ראה עוד »
ה'ת"ע
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'ת"ע · ראה עוד »
ה'תנ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'תנ"ד · ראה עוד »
ה'תס"ט
קרב פולטווה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'תס"ט · ראה עוד »
ה'תס"ח
לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'תס"ח · ראה עוד »
ה'תע"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'תע"ג · ראה עוד »
ה'תע"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'תע"ד · ראה עוד »
ה'תפ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'תפ"ו · ראה עוד »
ה'תצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'תצ"ט · ראה עוד »
ה'תצ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'תצ"ג · ראה עוד »
ה'תק"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'תק"א · ראה עוד »
ה'תק"י
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'תק"י · ראה עוד »
ה'תקכ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'תקכ"ג · ראה עוד »
ה'תקכ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'תקכ"ד · ראה עוד »
ה'תקי"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'תקי"ב · ראה עוד »
ה'תר"ם
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'תר"ם · ראה עוד »
ה'תרכ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'תרכ"ב · ראה עוד »
ה'תש"ע
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'תש"ע · ראה עוד »
ה'תש"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'תש"ז · ראה עוד »
ה'תשנ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'תשנ"ח · ראה עוד »
ה'תשכ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וה'תשכ"ה · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ והמליץ · ראה עוד »
המבורג
הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ והמבורג · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ והארץ · ראה עוד »
האלישוי
#הפניה הולשוב.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ והאלישוי · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האיחוד הפולני-ליטאי
האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »
העשור השני של המאה ה-21
עולם המערבי. העשור השני של המאה ה-21 היה העשור אשר החל ב-1 בינואר 2010 והסתיים ב-31 בדצמבר 2019.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ והעשור השני של המאה ה-21 · ראה עוד »
הצופה מארץ הגר
דף הפתיחה של כתב העת הצופה מארץ הגר: עיתון עברי מוקדש לחכמת ישראל וספרותו ולאחר מכן הצופה לחכמת ישראל היה כתב עת לחכמת ישראל שנדפס בעברית בבודפשט בירת הונגריה ("ארץ הגר" בכינויה הרבני) בין השנים תרע"א-תרע"ה (1910–1914) בשם "הצופה מארץ הגר" ובין השנים תרפ"א-תרצ"א (1921–1931) במתכונת דומה מאוד בשם "הצופה לחכמת ישראל".
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ והצופה מארץ הגר · ראה עוד »
הקונגרס העולמי למדעי היהדות
קהל בקונגרס העולמי למדעי היהדות ה-16 הקונגרס העולמי למדעי היהדות הוא כנס בינלאומי במדעי היהדות, אשר מארגן האיגוד העולמי למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ והקונגרס העולמי למדעי היהדות · ראה עוד »
התאסלמות
#הפניה המרת דת#הצטרפות לאסלאם.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ והתאסלמות · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ והלכה · ראה עוד »
החתם סופר
הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החתם סופר או חת"ס (על שם ספריו) היה אב"ד פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג, ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ והחתם סופר · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ והגאון מווילנה · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ והגדה של פסח · ראה עוד »
היסטוריוגרפיה
הִיסְטוֹרְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: historia – חקירה, graphein – לכתוב) היא "כתיבת דברי הימים" או "עריכת ספרי היסטוריה".
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ והיסטוריוגרפיה · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ווינה · ראה עוד »
ויקיטקסט
פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וויקיטקסט · ראה עוד »
כ"א באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א אלול היא לרוב פרשת נצבים-וילך.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וכ"א באלול · ראה עוד »
כמורה
כוהני דתות שונות כמורה היא מכלול כהני הדת הנוצרית.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וכמורה · ראה עוד »
כתב עת תורני
כתב עת תורני (מכונה גם מאסף תורני או קובץ תורני) - הוא מקבץ של מסות ומאמרים בעלי גישה אורתודוקסית העוסקים בנושאים הקשורים לתורת ישראל על כל חלקיה: הפשט, הרמז, הדרש והסוד.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וכתב עת תורני · ראה עוד »
כופר נפש
כופר או כופר נפש הוא דרישה לתשלום עבור חייו או חירותו של אדם.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וכופר נפש · ראה עוד »
י"ב בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וי"ב בחשוון · ראה עוד »
יעקב עמדין
פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ויעקב עמדין · ראה עוד »
יעקב פרנק
יעקב פרנק (בפולנית: Jakub Frank; 1726 – 10 בדצמבר 1791) היה מיסטיקאי ומנהיג יהודי אנטינומיסטי שהגדיר את עצמו כמשיח בפולין של המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ויעקב פרנק · ראה עוד »
יעקב ריישר
רבי יעקב ריישר (ידוע גם כ-יעקב בַּקוֹפֶן, בכתיב מיושן: באַקאָפען; 1661, פראג – ח' בשבט ה'תצ"ג, 1733, מץ) היה מרבני אשכנז, פוסק ומחבר הספרים עיון יעקב, שבות יעקב, חק יעקב (על הלכות פסח), ועוד.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ויעקב ריישר · ראה עוד »
יעקב יהושע פלק
הרב יעקב יהושע פַלְק (1680, כ"ח בכסלו ה'תמ"א – 1756, י"ד בשבט ה'תקט"ז) היה רבן של לבוב, ברלין, מץ ופרנקפורט על המיין.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ויעקב יהושע פלק · ראה עוד »
יצחק אשר טברסקי
טקסט.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ויצחק אשר טברסקי · ראה עוד »
יצחק יודלוב
יצחק יודלוב (נולד ב-22 בפברואר 1944, כח בשבט תש"ד, פתח תקווה) הוא ספרן וביבליוגרף ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ויצחק יודלוב · ראה עוד »
יקותיאל יהודה גרינוולד
הרב יקותיאל יהודה (זלמן לייב) (ליאופולד) גרינוַולד (בכתיב שנהג בזמנו: גרינוואלד; באנגלית: Leopold Greenwald; סיגט, תר"ן, 1890 – קולומבוס, אוהיו, י"ח בניסן תשט"ו, אפריל 1955) היה רב והיסטוריון הונגרי-אמריקאי, מחבר פורה של ספרים רבים בנושאי הלכה והיסטוריה יהודית.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ויקותיאל יהודה גרינוולד · ראה עוד »
ילד פלא
רב אמן במשחק השחמט, מנצח מספר יריבים מבוגרים במשחק סימולטני שנערך בצרפת בשנת 1920 דניאל בארנבוים בגיל 11 עם המנצח איתן לוסטיג ותזמורת הגדנ"ע, 1953 ילד פלא או ילדת פלא הוא כינוי לילד או ילדה שהפגינו יכולת או מומחיות נדירה בתחום שבדרך כלל עוסקים בו מבוגרים.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וילד פלא · ראה עוד »
יחזקאל קצינאלפוגין
רבי יחזקאל קצינאלפוגין (או: קצנלנבוגן; בריסק, כסלו ה'תכ"ח, 1667, אלטונה - כ"ג בתמוז ה'תק"ט, 1749) היה רבן של קהילות אה"ו, מחבר ספרים, פוסק, מנהיג ולוחם נגד כת השבתאות.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ויחזקאל קצינאלפוגין · ראה עוד »
יחזקאל לנדא
הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ויחזקאל לנדא · ראה עוד »
יחזקאל דוקקעס
הרב יחזקאל איזידור (אדוארד) דוקקעס (בגרמנית: Eduard Duckesz; ט"ו באב תרכ"ח, 3 באוגוסט 1868 - י' באדר תש"ד, 6 במרץ 1944) היה רב, אפיגרף, גנאלוג והיסטוריון שפעל באלטונה שבהמבורג.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ויחזקאל דוקקעס · ראה עוד »
ידידיה טיאה וייל
רבי ידידיה טיאה וייל - תחריט נחושת מהמאה ה-18 רבי ידידיה טיאה וַיְיל (בגרמנית: Tia Weil; י' בתשרי ה'תפ"ב, 30 בספטמבר 1721 – י"ז בתשרי ה'תקס"ו, 10 באוקטובר 1805) היה רב העיר קרלסרוהה, בנו של "הקרבן נתנאל", ותלמידו של הרב יהונתן אייבשיץ.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ וידידיה טיאה וייל · ראה עוד »
יהדות מץ
בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ויהדות מץ · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות פראג
בית העירייה היהודי ברובע יוספוב בפראג, נבנה בתקופתו של מרדכי מייזל, ועליו שעון ששעותיו מצוינות באותיות עבריות אלטנוישול מסמליה הנודעים של קהילת יהודי פראג יהדות פראג הייתה אחת הקהילות העתיקות והחשובות בעולם היהודי.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ויהדות פראג · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ויהדות פולין · ראה עוד »
יהודה ליבס
יהודה ליבס (נולד ב-1947) הוא פרופסור למחשבת ישראל העוסק בחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ויהודה ליבס · ראה עוד »
יונה לנדסופר
רבי יונה לנדסופר (1678, תל"ח - 1712, ט' בתשרי תע"ג), רב, פוסק, ומגדולי רבני בוהמיה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ויונה לנדסופר · ראה עוד »
יוסף שטיינהארט
הרב יוסף שטיינהארט (לפני שנת ה'ת"ס, 1700 – כ"ב באב ה'תקל"ו, 1776) היה רב ואב"ד באלזס ובעיר פיורדא, פוסק משמעותי ורב השפעה, ונחשב מגדולי התורה הבולטים בתקופת האחרונים.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ויוסף שטיינהארט · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ויורה דעה · ראה עוד »
יולדת
#הפניה לידה.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ויולדת · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ויידיש · ראה עוד »
1694
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ו1694 · ראה עוד »
1710
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ו1710 · ראה עוד »
1725
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ו1725 · ראה עוד »
1746
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ו1746 · ראה עוד »
1752
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ו1752 · ראה עוד »
1764
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ו1764 · ראה עוד »
18 בספטמבר
18 בספטמבר הוא היום ה־261 בשנה (262 בשנה מעוברת), בשבוע ה־38 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ו18 בספטמבר · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ו1886 · ראה עוד »
5 ביולי
5 ביולי הוא היום ה-186 בשנה (187 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהונתן אייבשיץ ו5 ביולי · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהונתן_אייבשיץ
