גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
148 יחסים: מסכת פסחים, מסכת בכורות, מגיד (דרשן), מוסר, מינסק, אלתר דרויאנוב, אב בית דין, אברהם וינברג (הראשון), אגדה (יהדות), אדמו"ר, נ"ך, נפתלי צבי יהודה ברלין, נתן גורן, ניו יורק, ספר הבדיחה והחידוד, סלונים, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר זרעים, סדר הדורות, עם הספר (הוצאת ספרים), עברית, פסיקת הלכה, פרשת קדושים, פרשת השבוע, פוסק, פיוטרקוב, קלווריה (ליטא), קלינינגרד, קוטנא, קוטנה, רב, רבה בר בר חנה, רבי יהושע בן חנניה, שמות, שאלות ותשובות, שבת, שולחן ערוך, שיחת השבוע, תנ"ך, תנועת החסידות, תפילה, תקצ"ב, תר"ס, תר"ל, תר"ט, תר"ב, תרנ"ח, תרנ"ה, ..., תרנ"ו, תרס"ט, תרפ"ה, תרצ"א, תרצ"ז, תרצ"ח, תרצ"ג, תרל"א, תרל"ב, תרכ"ט, תרכ"ח, תרכ"ג, תרכ"ו, תרי"א, תרי"ט, תש"ם, תש"ע, תש"ל, תש"ז, תש"ה, תש"י, תשמ"א, תשמ"ב, תשנ"א, תשנ"ח, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ו, תשס"ג, תשס"ה, תשל"א, תשל"ח, תשל"ב, תשל"ג, תשל"ד, תשל"ה, תשל"ו, תשט"ז, תשט"ו, תשכ"ט, תשכ"ח, תשכ"ו, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תורה, לובלין, ליטא, טיקטין, חסידות, חסידות סלונים, חסידים, חגי ישראל ומועדיו, חומש (יהדות), חוכמה, במדבר, בני ברק, בראשית, ברוקלין, גנאלוגיה, ד' בטבת, דרשנות, דב ליפץ, דב בריש אשכנזי, דברים, דוקטור, ה'תקס"א, ה'תרל"ג, ה'תרי"ז, הקטלוג המאוחד של הספריות בישראל, הלכה, הגאון מווילנה, הגדה של פסח, היברובוקס, ורשה, ויקרא, וילנה, וילקומיר, כ"ז בניסן, כולל אברכים, ירושלים, ישיבת וולוז'ין, ישיבה, ישיבה גדולה, יחיאל היילפרין (רב), יהדות ליטא, יהדות בלארוס, יהודה אריה לייב לוין, יום טוב, יידיש, 1801, 1873, 1954, 2005, 3 בינואר, 6 במאי. להרחיב מדד (98 יותר) »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ומסכת פסחים · ראה עוד »
מסכת בכורות
מסכת בכורות, הוצאת ישיבת מיר, שאנגחאי, ה'תש"ב פדיון הבן מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ומסכת בכורות · ראה עוד »
מגיד (דרשן)
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ומגיד (דרשן) · ראה עוד »
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ומוסר · ראה עוד »
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ומינסק · ראה עוד »
אלתר דרויאנוב
דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов; 6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ואלתר דרויאנוב · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ואב בית דין · ראה עוד »
אברהם וינברג (הראשון)
רבי אברהם וינברג (הראשון) מסלונים (תקס"ד, 1803 – י"א בחשוון תרמ"ד, 11 בנובמבר 1883) היה מייסדה של חסידות סלונים.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ואברהם וינברג (הראשון) · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ואדמו"ר · ראה עוד »
נ"ך
#הפניה תנ"ך.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ונ"ך · ראה עוד »
נפתלי צבי יהודה ברלין
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ונתן גורן · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וניו יורק · ראה עוד »
ספר הבדיחה והחידוד
ספר הבדיחה והחידוד (בכתיב המקורי: והחדוד) הוא קובץ של בדיחות יהודיות שליקט וניסח הסופר והפעיל הציוני אלתר דרויאנוב.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וספר הבדיחה והחידוד · ראה עוד »
סלונים
כיכר השוק ורחוב פאראדנה (Paradna), נראים על גבי גלויה ישנה סְלוֹנִים (בבלארוסית: Сло́нім; ברוסית: Сло́ним; בפולנית: Słonim; בכתיב יידי: סלאָנים) היא עיר במחוז משנה סלונים, במחוז גרודנו שבבלארוס.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וסלונים · ראה עוד »
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וסדר מועד · ראה עוד »
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וסדר נשים · ראה עוד »
סדר נזיקין
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וסדר נזיקין · ראה עוד »
סדר זרעים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וסדר זרעים · ראה עוד »
סדר הדורות
סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וסדר הדורות · ראה עוד »
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ועברית · ראה עוד »
פסיקת הלכה
פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ופסיקת הלכה · ראה עוד »
פרשת קדושים
בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בשפות שונות. איור מעשה ידי צ'ארלס פוסטר משנת 1897, המתאר את עבודת המולך - הקרבת בן לפסל של המולך פָּרָשַׁת קְדֹשִׁים היא פרשת השבוע השביעית בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ופרשת קדושים · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ופרשת השבוע · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ופוסק · ראה עוד »
פיוטרקוב
#הפניה פיוטרקוב טריבונלסקי.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ופיוטרקוב · ראה עוד »
קלווריה (ליטא)
קלווריה (ביידיש: קאלוואריע) היא עיר בחבל סובאלקיה, הבירה המנהלית של מחוז המשנה קלווריה במחוז מריאמפולה שבמרכז ליטא.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וקלווריה (ליטא) · ראה עוד »
קלינינגרד
מראה מהאוויר של הקתדרלה העתיקה בעיר קלינינגרד (ברוסית: Калининград) היא עיר נמל לחוף הים הבלטי ובירתו של מחוז קלינינגרד, מובלעת רוסית בין פולין לבין ליטא.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וקלינינגרד · ראה עוד »
קוטנא
#הפניה קוטנו.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וקוטנא · ראה עוד »
קוטנה
#הפניה קוטנו.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וקוטנה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ורב · ראה עוד »
רבה בר בר חנה
רבה בר בר חנה היה אמורא, בן הדור השלישי של האמוראים.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ורבה בר בר חנה · ראה עוד »
רבי יהושע בן חנניה
רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין ומתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ורבי יהושע בן חנניה · ראה עוד »
שמות
ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ושמות · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ושבת · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ושולחן ערוך · ראה עוד »
שיחת השבוע
גיליון ה-1000 של שיחת השבוע שיחת השבוע הוא עלון שבת בהוצאת צעירי אגודת חב"ד המופץ בארץ ובעולם.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ושיחת השבוע · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותנועת החסידות · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותפילה · ראה עוד »
תקצ"ב
#הפניה ה'תקצ"ב.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותקצ"ב · ראה עוד »
תר"ס
#הפניה ה'תר"ס.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותר"ס · ראה עוד »
תר"ל
#הפניה ה'תר"ל.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותר"ל · ראה עוד »
תר"ט
#הפניה ה'תר"ט.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותר"ט · ראה עוד »
תר"ב
#הפניה ה'תר"ב.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותר"ב · ראה עוד »
תרנ"ח
#הפניה ה'תרנ"ח.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותרנ"ח · ראה עוד »
תרנ"ה
#הפניה ה'תרנ"ה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותרנ"ה · ראה עוד »
תרנ"ו
#הפניה ה'תרנ"ו.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותרנ"ו · ראה עוד »
תרס"ט
#הפניה ה'תרס"ט.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותרס"ט · ראה עוד »
תרפ"ה
#הפניה ה'תרפ"ה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותרפ"ה · ראה עוד »
תרצ"א
#הפניה ה'תרצ"א.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותרצ"א · ראה עוד »
תרצ"ז
#הפניה ה'תרצ"ז.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותרצ"ז · ראה עוד »
תרצ"ח
#הפניה ה'תרצ"ח.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותרצ"ח · ראה עוד »
תרצ"ג
#הפניה ה'תרצ"ג.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותרצ"ג · ראה עוד »
תרל"א
#הפניה ה'תרל"א.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותרל"א · ראה עוד »
תרל"ב
#הפניה ה'תרל"ב.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותרל"ב · ראה עוד »
תרכ"ט
#הפניה ה'תרכ"ט.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותרכ"ט · ראה עוד »
תרכ"ח
#הפניה ה'תרכ"ח.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותרכ"ח · ראה עוד »
תרכ"ג
#הפניה ה'תרכ"ג.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותרכ"ג · ראה עוד »
תרכ"ו
#הפניה ה'תרכ"ו.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותרכ"ו · ראה עוד »
תרי"א
#הפניה ה'תרי"א.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותרי"א · ראה עוד »
תרי"ט
#הפניה ה'תרי"ט.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותרי"ט · ראה עוד »
תש"ם
#הפניה ה'תש"ם.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותש"ם · ראה עוד »
תש"ע
#הפניה ה'תש"ע.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותש"ע · ראה עוד »
תש"ל
#הפניה ה'תש"ל.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותש"ל · ראה עוד »
תש"ז
#הפניה ה'תש"ז.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותש"ז · ראה עוד »
תש"ה
#הפניה ה'תש"ה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותש"ה · ראה עוד »
תש"י
#הפניה ה'תש"י.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותש"י · ראה עוד »
תשמ"א
#הפניה ה'תשמ"א.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשמ"א · ראה עוד »
תשמ"ב
#הפניה ה'תשמ"ב.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשמ"ב · ראה עוד »
תשנ"א
#הפניה ה'תשנ"א.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשנ"א · ראה עוד »
תשנ"ח
#הפניה ה'תשנ"ח.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשנ"ח · ראה עוד »
תשנ"ב
#הפניה ה'תשנ"ב.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשנ"ב · ראה עוד »
תשנ"ג
#הפניה ה'תשנ"ג.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשנ"ג · ראה עוד »
תשנ"ד
#הפניה ה'תשנ"ד.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשנ"ד · ראה עוד »
תשנ"ו
#הפניה ה'תשנ"ו.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשנ"ו · ראה עוד »
תשס"ג
#הפניה ה'תשס"ג.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשס"ג · ראה עוד »
תשס"ה
#הפניה ה'תשס"ה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשס"ה · ראה עוד »
תשל"א
#הפניה ה'תשל"א.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשל"א · ראה עוד »
תשל"ח
#הפניה ה'תשל"ח.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשל"ח · ראה עוד »
תשל"ב
#הפניה ה'תשל"ב.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשל"ב · ראה עוד »
תשל"ג
#הפניה ה'תשל"ג.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשל"ג · ראה עוד »
תשל"ד
#הפניה ה'תשל"ד.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשל"ד · ראה עוד »
תשל"ה
#הפניה ה'תשל"ה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשל"ה · ראה עוד »
תשל"ו
#הפניה ה'תשל"ו.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשל"ו · ראה עוד »
תשט"ז
#הפניה ה'תשט"ז.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשט"ז · ראה עוד »
תשט"ו
#הפניה ה'תשט"ו.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשט"ו · ראה עוד »
תשכ"ט
#הפניה ה'תשכ"ט.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשכ"ט · ראה עוד »
תשכ"ח
#הפניה ה'תשכ"ח.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשכ"ח · ראה עוד »
תשכ"ו
#הפניה ה'תשכ"ו.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותשכ"ו · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ותורה · ראה עוד »
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ולובלין · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וליטא · ראה עוד »
טיקטין
בית הכנסת בטיקטין האנדרטה למרגלות אחד הבורות ביער לופוחובה טיקטין (בפולנית: Tykocin, מבוטא: "טיקוצ'ין"; ברוסית: Тыкоцин; בגרמנית: Tykotzin) היא עיירה עתיקה וקטנה בצפון-מזרח פולין, היושבת על נהר נַרֶב.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וטיקטין · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וחסידות · ראה עוד »
חסידות סלונים
קבר רבי אברהם וינברג (הראשון) (באמצע), רבי ישכר לייב וינברג (מימין) ורבי אברהם וינברג (השני) (משמאל) האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, בבית הקברות היהודי בוורשה חסידות סלונים (בכתיב יידי: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס, באמצע המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וחסידות סלונים · ראה עוד »
חסידים
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וחסידים · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חומש (יהדות)
חוּמָשׁ (במקור: חֹמֶשׁ, שמשמעו 'חמישית' בעברית עתיקה) הוא כינוי למגילה או ספר שהכילו את הטקסט של ספר אחד מתוך טקסט התורה שחולק לחמשה חלקים, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט כולו.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וחומש (יהדות) · ראה עוד »
חוכמה
"חוכמה", מאת רוברט ריד "האדם החושב", אוגוסט רודן חוכמה היא תכונה המתבטאת בהבנה מהירה יחסית לאחרים, והיכולת לנתח דברים מסובכים ולהגיע למסקנות הנכונות.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וחוכמה · ראה עוד »
במדבר
ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ובמדבר · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ובני ברק · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ובראשית · ראה עוד »
ברוקלין
ברוקלין (באנגלית: Brooklyn) הוא הרובע המאוכלס ביותר מבין חמשת רובעי העיר ניו יורק.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וברוקלין · ראה עוד »
גנאלוגיה
אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחת מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצות ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה ואנתרופולוגיה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וגנאלוגיה · ראה עוד »
ד' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בד' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וד' בטבת · ראה עוד »
דרשנות
ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ודרשנות · ראה עוד »
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ודב ליפץ · ראה עוד »
דב בריש אשכנזי
הרב דב בר (בעריש) אשכנזי (ה'תקס"ב בערך, 1800 בערך – י"ד באדר ה'תרי"ב, מרץ 1852) היה רב הקהילות היהודיות בסלונים ובלובלין, פוסק הלכה ומפרשני התלמוד הירושלמי.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ודב בריש אשכנזי · ראה עוד »
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ודברים · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ודוקטור · ראה עוד »
ה'תקס"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וה'תקס"א · ראה עוד »
ה'תרל"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וה'תרל"ג · ראה עוד »
ה'תרי"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וה'תרי"ז · ראה עוד »
הקטלוג המאוחד של הספריות בישראל
260px הקטלוג המאוחד של ספריות ישראל (בקיצור ULI ובאנגלית: Union List of Israel) הוא קטלוג ציבורי מקוון המכיל מעל שמונה מיליון רשומות ביבליוגרפיות המבוססות על הקטלוגים של ספריות המחקר המרכזיות בישראל – ובכללם הספריות של כל האוניברסיטאות, רוב המכללות, ומספר ספריות מחקר נוספות.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא והקטלוג המאוחד של הספריות בישראל · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא והלכה · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא והגאון מווילנה · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא והגדה של פסח · ראה עוד »
היברובוקס
היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא והיברובוקס · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וורשה · ראה עוד »
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וויקרא · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ווילנה · ראה עוד »
וילקומיר
#הפניה אוקמרגה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ווילקומיר · ראה עוד »
כ"ז בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וכ"ז בניסן · ראה עוד »
כולל אברכים
כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וכולל אברכים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וירושלים · ראה עוד »
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וישיבה · ראה עוד »
ישיבה גדולה
בית המדרש בישיבת נר זרח, אלול תש"ף ישיבה גדולה (גם ישיבה גבוהה) היא ישיבה המיועדת לבחורים לאחר שסיימו את שלוש שנות הלימוד בישיבה קטנה, או ארבע שנות הלימוד בישיבה תיכונית או בישיבה קטנה לאומית.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא וישיבה גדולה · ראה עוד »
יחיאל היילפרין (רב)
יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: היילפערין; כנראה ה'ת"כ, 1660 – ה'תק"ו, 1746) היה רב, ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ויחיאל היילפרין (רב) · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ויהדות ליטא · ראה עוד »
יהדות בלארוס
שלט זיכרון לקהילת הורדנה לוח זיכרון בסמרגון הבור, אתר ההנצחה ליהדות בלארוס במינסק יהדות בלארוס היא קהילה יהודית במזרח אירופה, המונה כיום 25,000 איש.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ויהדות בלארוס · ראה עוד »
יהודה אריה לייב לוין
יהודה אריה לייב (לייבל) לוין (י"ג באב תרע"ח, 22 ביולי 1918 – כ' בכסלו ה'תשל"ט, 20 בדצמבר 1978) היה סופר ועורך חרדי.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ויהודה אריה לייב לוין · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ויום טוב · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ויידיש · ראה עוד »
1801
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ו1801 · ראה עוד »
1873
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ו1873 · ראה עוד »
1954
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ו1954 · ראה עוד »
2005
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ו2005 · ראה עוד »
3 בינואר
3 בינואר הוא היום השלישי בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ו3 בינואר · ראה עוד »
6 במאי
6 במאי הוא היום ה-126 בשנה (127 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהושע יצחק שפירא ו6 במאי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהושע_יצחק_שפירא
