גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
51 יחסים: מפקח (חינוך), משל, משורר, מתרגם, מחנך, מילון, מידות טובות, מיכה יוסף לבנזון, אברהם בר גוטלובר, אד"ם הכהן, אוניברסיטת וילנה, ספר שמואל, ספר שופטים, ספר ישעיהו, ספר יהושע, ספרות, סופר, עברית, עברית מקראית, צנזור, רב מטעם, רוסית, שורש (לשון), תרס"ח, תרגום, תורה, לקסיקון הספרות העברית החדשה, חזיונות הסיבילות, בלשנות, ביאליסטוק, גרמנית, דפוס פין וראזענקראנץ, דפוס ראם, דקדוק, האימפריה הרוסית, התקופה, הבקר, הגייה אשכנזית, הגייה ספרדית, וילנה, כ"ב באדר ב', כנסת ישראל (ספר שנה), יצחק גאלדמאן, יהודה חיוג', יוסף קלוזנר, יידיש, 1839, 1863, 1884, 1908, ..., 21 במרץ. להרחיב מדד (1 יותר) »
מפקח (חינוך)
במערכת החינוך, מפקח הוא עובד חינוך שתפקידו: להציב מורים או גננות במוסדות החינוך, להעריך רמת מורים או גננות במוסדות החינוך שבפיקוחו, לשפר את איכות ההוראה שלהם או לגרום לפרישתם מן המערכת.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ומפקח (חינוך) · ראה עוד »
משל
משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל (דהיינו, שיש לו משמעות מעבר לתוכנו המפורש והגלוי) השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם (Epigram).
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ומשל · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ומשורר · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ומתרגם · ראה עוד »
מחנך
#הפניה מורה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ומחנך · ראה עוד »
מילון
מילונים עבריים מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ומילון · ראה עוד »
מידות טובות
מידות טובות (בלשון יחיד: מידה טובה) הן מידות בנפש המאפשרות להתהלך בדרכי מוסר.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ומידות טובות · ראה עוד »
מיכה יוסף לבנזון
מיכה יוסף הכהן לֶבֶּנזון (ביידיש: לעבענזאָהן; ברוסית: Миха Иосиф Лебенсон; 22 בפברואר 1828 – 17 בפברואר 1852), המוכר גם בכינוי מיכ"ל (ראשי תיבות של שמו), היה משורר עברי, אשר נמנה עם משוררי ההשכלה בווילנה, נפטר בדמי ימיו, והותיר את רישומו על קהל הקוראים של התקופה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ומיכה יוסף לבנזון · ראה עוד »
אברהם בר גוטלובר
אברהם דוב בּער גוֹטלוֹבֶּר (בפולנית: Abraham Ber Gottlober; (14 בינואר 1811, סטרוקונסטנטינוב, חבל ווהלין – 12 באפריל 1899, ביאליסטוק) היה משורר, סופר, מחזאי, היסטוריון, עיתונאי ומחנך, מהחשובים שבתנועת ההשכלה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ואברהם בר גוטלובר · ראה עוד »
אד"ם הכהן
אד"ם הכהן הוא שם העט של אברהם דב-בער מיכלישוקר (אד"ם) הכהן בן חיים (לֶבֶּנזון) (בכתיב יידי: לעבענזאָהן; בגרמנית: Abraham Dov Bär Lebensohn; ברוסית: Аврахам Дов Лебенсон) (1794 ה'תקנ"ד – 19 בנובמבר 1878 כ"ג בחשוון ה'תרל"ט), ראשון המשוררים העבריים בזמן תנועת ההשכלה ברוסיה, בלשן עברי ופרשן המקרא, מחלוצי הספרות העברית החדשה, וממנהיגיה הראשונים והבולטים של תנועת ההשכלה בליטא.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ואד"ם הכהן · ראה עוד »
אוניברסיטת וילנה
אוניברסיטת וילנה (בליטאית: Vilniaus universitetas) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וילנה שבליטא.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ואוניברסיטת וילנה · ראה עוד »
ספר שמואל
ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג וספר שמואל · ראה עוד »
ספר שופטים
סֵפֶר שׁוֹפְטִים הוא הספר השני בקבוצת ספרי הנביאים שבתנ"ך, אחרי ספר יהושע ולפני ספר שמואל.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג וספר שופטים · ראה עוד »
ספר ישעיהו
ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג וספר ישעיהו · ראה עוד »
ספר יהושע
סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג וספר יהושע · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג וספרות · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג וסופר · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ועברית מקראית · ראה עוד »
צנזור
#הפניה צנזורה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג וצנזור · ראה עוד »
רב מטעם
רב מטעם הממשלה (בראשי תיבות: רב מטעה"מ) או רַבִּינֵר או רב העדה היה תפקיד ניהולי-פקידותי באימפריה הרוסית, בקהילות היהודיות הגדולות.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ורב מטעם · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ורוסית · ראה עוד »
שורש (לשון)
במורפולוגיה, שורש של מילה הוא מורפמה, יחידה לשונית מינימלית בעלת משמעות, הנושאת את עיקר המשמעות הלקסיקלית של המילה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ושורש (לשון) · ראה עוד »
תרס"ח
#הפניה ה'תרס"ח.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ותרס"ח · ראה עוד »
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ותרגום · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ותורה · ראה עוד »
לקסיקון הספרות העברית החדשה
סמליל הלקסיקון לקסיקון הספרות העברית החדשה הוא לקסיקון ביו-ביבליוגרפי מקוון הכולל ביוגרפיות וביבליוגרפיות של סופרים ישראלים ועבריים.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ולקסיקון הספרות העברית החדשה · ראה עוד »
חזיונות הסיבילות
חזיונות הסיבילות (יוונית: Χρησμοι Σιβυλλιακοι; לטינית: Oracula Sibyllina) הוא שם כולל לכתבים פסאודואפיגרפיים שחוברו ביוונית, במשקל הקסמטרי, מן המאה השנייה לפני הספירה עד למאה השלישית לספירה על ידי כותבים יהודים הלניסטים, יהודים נוצרים ונוצרים קדומים.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג וחזיונות הסיבילות · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ובלשנות · ראה עוד »
ביאליסטוק
בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג וביאליסטוק · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג וגרמנית · ראה עוד »
דפוס פין וראזענקראנץ
#הפניה דפוס רוזנקרנץ.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ודפוס פין וראזענקראנץ · ראה עוד »
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ודפוס ראם · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ודקדוק · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
התקופה
התקופה היה מאסף ספרותי עברי אשר ראה אור במוסקבה, ורשה, ברלין, ניו יורק ותל אביב משנת תרע"ח-1918 עד שנת תש"י-1950, בהוצאת שטיבל.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג והתקופה · ראה עוד »
הבקר
דף מעיתון הבקר, 1950 הַבֹּקֶר היה עיתון יומי שיצא לאור בין השנים 1935–1965, וייצג את השקפת עולמם של הציונים הכלליים.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג והבקר · ראה עוד »
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג והגייה אשכנזית · ראה עוד »
הגייה ספרדית
הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג והגייה ספרדית · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ווילנה · ראה עוד »
כ"ב באדר ב'
#הפניהכ"ב באדר.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג וכ"ב באדר ב' · ראה עוד »
כנסת ישראל (ספר שנה)
כנסת ישראל לשפ"ר, שנה ראשונה, ה'תרמ"ז כנסת ישראל היה ספר שנה שראה אור בעיר ורשה שבפולין הרוסית במשך שלוש שנים במחצית השנייה של שנות ה-80 של המאה ה-19, תרמ"ו–תרמ"ח.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג וכנסת ישראל (ספר שנה) · ראה עוד »
יצחק גאלדמאן
#הפניה יצחק גולדמן.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ויצחק גאלדמאן · ראה עוד »
יהודה חיוג'
רבי יהודה בן דוד המכונה חיוג' (945–1012 לערך) היה ממדקדקי העברית והפרשנים הפילולוגיים למקרא בספרד המוסלמית.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ויהודה חיוג' · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ויידיש · ראה עוד »
1839
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ו1839 · ראה עוד »
1863
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ו1863 · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ו1884 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ו1908 · ראה עוד »
21 במרץ
21 במרץ הוא היום ה־80 בשנה (81 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינברג ו21 במרץ · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהושע_שטיינברג
