גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
78 יחסים: מנחם מנדל קרוכמל, מסכת, מרדכי יפה, משה קורדובירו, מתמטיקה, מז'יבוז', מגילת רות, מוסד הרב קוק, ארבעה טורים, אריה לייב גינצבורג, אחרונים, אב בית דין, אבן העזר, אדמו"ר, אוניברסיטת בר-אילן, אורח חיים (שולחן ערוך), נשיא מדינת ישראל, סלוניקי, עוז והדר, פראג, פרדס רימונים, פשיטא, פולין, פוזנה, פינטשוב, צמח צדק, צבי כץ, קרקוב, רמ"א, רמת גן, רא"ש, ראש ישיבה, ראשונים, רש"י, רי"ף, שמואל קלמן מירסקי, שאלות ותשובות, שאגת אריה, שני לוחות הברית (ספר), שע"ט, שע"ה, שפה, שולחן ערוך, תנ"ך, תערובת (הלכה), תשנ"ז, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד בבלי, לבוב, ..., לובלין, לובומל, ט"ז, זלמן שזר, חנטשין, חסידות חב"ד, בן-ציון כ"ץ, בעלז, ברסט ליטובסק, בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, בית יוסף, גרשון אשכנזי, דקדוק, דוד הלוי סגל, דיבור המתחיל, ה'שכ"א, ה'ת', ה'תק"א, הלכה, הגהה, ועד ארבע ארצות, כ' באדר, יעקב שפיגל, יורה דעה, 1561, 1615, 1619, 1640. להרחיב מדד (28 יותר) »
מנחם מנדל קרוכמל
הרב מנחם מנדל קרוכמל (נולד בערך בשנת ה'ש"ס, 1600 - ב' בשבט ה'תכ"א, 1661) היה רב ומנהיג בולט במזרח ומרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ומנחם מנדל קרוכמל · ראה עוד »
מסכת
מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ומסכת · ראה עוד »
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ומרדכי יפה · ראה עוד »
משה קורדובירו
רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק; ה'רפ"ב, 1522 - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה שהשפיעו על תורתו של האר"י הקדוש.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ומשה קורדובירו · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ומתמטיקה · ראה עוד »
מז'יבוז'
מז'יבוז' (באוקראינית: Меджибіж (מֶדְז'יבּיז'); בפולנית: Międzybóż (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ביידיש: מעזשביזש) היא עיירה (בעבר שטעטל) במחוז משנה לטיצ'ב שבמחוז חמלניצקי באוקראינה.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ומז'יבוז' · ראה עוד »
מגילת רות
מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ומגילת רות · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש וארבעה טורים · ראה עוד »
אריה לייב גינצבורג
רבי אריה ליב בר אשר גינצבורג (מכונה השאגת אריה או "הטורי אבן" על שם ספריו; תנ"ה – ט"ו בתמוז או כ"ה בתמוז תקמ"ה, 1695 – 23 ביוני 1785) היה רב, פרשן תלמוד ופוסק מהבולטים שבאחרונים.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ואריה לייב גינצבורג · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ואחרונים · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ואב בית דין · ראה עוד »
אבן העזר
אבן העזר (בראשי תיבות: אה"ע או אבה"ע) הוא החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ואבן העזר · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ואדמו"ר · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
נשיא מדינת ישראל
נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »
סלוניקי
סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש וסלוניקי · ראה עוד »
עוז והדר
סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ועוז והדר · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ופראג · ראה עוד »
פרדס רימונים
פרדס רימונים הוא חיבור קבלי מקיף שחיבר הרב משה קורדובירו.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ופרדס רימונים · ראה עוד »
פשיטא
פשיטא (מארמית: פשוט הדבר) הוא מונח בלוגיקה תלמודית לפיו היגד של תנא או אמורא המובא במשנה בברייתא או כמימרה, ועל פניו אין בו חידוש רעיוני או הלכתי, עולה קושיה, מדוע נצרך לאומרו.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ופשיטא · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ופולין · ראה עוד »
פוזנה
#הפניה פוזנן.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ופוזנה · ראה עוד »
פינטשוב
#הפניה פינצ'וב.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ופינטשוב · ראה עוד »
צמח צדק
#הפניה מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק).
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש וצמח צדק · ראה עוד »
צבי כץ
הרב צבי כץ (זסלב, ווהלין; אחרי ה'ש"ן, 1590 – ?), רב באירופה במאה ה-17, מחבר פירושים על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש וצבי כץ · ראה עוד »
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש וקרקוב · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ורמ"א · ראה עוד »
רמת גן
רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ורמת גן · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ורא"ש · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש וראש ישיבה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש וראשונים · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ורש"י · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ורי"ף · ראה עוד »
שמואל קלמן מירסקי
הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי (Samuel Kalman Mirsky; ב' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ו באלול תשכ"ז, אוקטובר 1967) היה רב וחוקר ספרות חז"ל, הגאונים והראשונים, מאנשי הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ושמואל קלמן מירסקי · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שאגת אריה
#הפניה אריה לייב גינצבורג.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ושאגת אריה · ראה עוד »
שני לוחות הברית (ספר)
שני לוחות הברית הוא ספר של הרב ישעיה הלוי הורוביץ שנכתב כצוואה לבני משפחתו, ונתפרסם לאחר מותו על ידי בנו הרב שבתאי שפטיל הורוויץ.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ושני לוחות הברית (ספר) · ראה עוד »
שע"ט
#הפניה ה'שע"ט.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ושע"ט · ראה עוד »
שע"ה
#הפניה ה'שע"ה.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ושע"ה · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ושפה · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ושולחן ערוך · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ותנ"ך · ראה עוד »
תערובת (הלכה)
ביעור חמץ במסגרת דיני הכשרות שבהלכה, תערובת היא דבר אסור ודבר מותר שהתערבבו, כגון מזון כשר עם מזון טרף או כלי כשר עם כלי טרף.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ותערובת (הלכה) · ראה עוד »
תשנ"ז
#הפניה ה'תשנ"ז.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ותשנ"ז · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ותלמוד בבלי · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ולבוב · ראה עוד »
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ולובלין · ראה עוד »
לובומל
לובומל (ברוסית ובאוקראינית: Лю́бомль - ליובומל, בגרמנית ובפולנית - Luboml, ביידיש: לובאמל או ליבעוונע, בספרות התורנית לובמלא או לומבלא, וכן במקורות נוספים לובמלה, ליבוונה) היא עיירה במערב אוקראינה, בסמוך לגבול פולין.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ולובומל · ראה עוד »
ט"ז
#הפניה דוד הלוי סגל#טורי זהב.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש וט"ז · ראה עוד »
זלמן שזר
שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש וזלמן שזר · ראה עוד »
חנטשין
חנטשין במבט מצפון "מבצר חנטשין" (בפולנית: Zamek w Chęcinach). מבצר סמוך לעיירה הממוקם בגבעה הצופה אליה חנטשין (חנצ'יני) היא עיירה בחבל קיילצה שבפולין, על שפת נהר סילניצה, כ-15 ק"מ מקיילצה ושימשה בעבר מקור לאבן גיר לצורך ייצור סיד.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש וחנטשין · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש וחסידות חב"ד · ראה עוד »
בן-ציון כ"ץ
כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' בן ציון כ"ץ (18 בדצמבר 1875 – 2 בפברואר 1958) היה עיתונאי, סופר והיסטוריון, זוכה פרס סוקולוב.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ובן-ציון כ"ץ · ראה עוד »
בעלז
#הפניה בלז.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ובעלז · ראה עוד »
ברסט ליטובסק
#הפניה ברסט (בלארוס).
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש וברסט ליטובסק · ראה עוד »
בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
מצבת רבי מרדכי מרגליות בבית הקברות בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, המוכר גם בשם בית העלמין הרמ"א (על שם הרמ"א הקבור בו), הוא בית קברות שנוסד בפרבר קז'ימייז' של קרקוב שבפולין בשנת 1535.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ובית הקברות היהודי העתיק בקרקוב · ראה עוד »
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ובית יוסף · ראה עוד »
גרשון אשכנזי
שער לשו"ת עבודת הגרשוני רבי גרשון אשכנזי (ה'שע"ה – י' באדר ב' ה'תנ"ג, מרץ 1693) היה רבן של פרוסטיץ, הענא, ניקלשבורג, וינה ומץ במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש וגרשון אשכנזי · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ודקדוק · ראה עוד »
דוד הלוי סגל
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ודוד הלוי סגל · ראה עוד »
דיבור המתחיל
דיבור המתחיל (בראשי תיבות: ד"ה) הוא ביטוי המשמש כאמצעי הפניה, הנפוץ בספרות הפרשנות היהודית למקרא, למשנה, למדרש, לתלמוד, ועוד.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ודיבור המתחיל · ראה עוד »
ה'שכ"א
לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש וה'שכ"א · ראה עוד »
ה'ת'
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש וה'ת' · ראה עוד »
ה'תק"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש וה'תק"א · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש והלכה · ראה עוד »
הגהה
הגהה בכתב יד על טקסט מודפס הגהה ממוחשבת הגהה היא שלב של עריכת טקסט, לרוב לאחר שהוא גמור.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש והגהה · ראה עוד »
ועד ארבע ארצות
שני צידיו של דף מ'''ספר הפרוטוקולים''' של ועד ארבע ארצות, שהיה בבעלותו של שמעון דובנוב בית התפוצות בתל אביב ועד ארבע ארצות (בפולנית: Sejm Czterech Ziem) הוא שמו של גוף מנהלתי אשר שימש במשך כ-200 שנה, בין השנים 1520 או 1580 ל-1764, כמוסד המרכזי העליון של יהדות פולין.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש וועד ארבע ארצות · ראה עוד »
כ' באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש וכ' באדר · ראה עוד »
יעקב שפיגל
יעקב שמואל שפיגל (נולד ב-11 במאי 1941, י"ד באייר ה'תש"א) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, מומחה בעל שם בספרות תורנית, ובפרט בההדרת כתבי יד.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ויעקב שפיגל · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ויורה דעה · ראה עוד »
1561
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ו1561 · ראה עוד »
1615
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ו1615 · ראה עוד »
1619
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ו1619 · ראה עוד »
1640
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יואל סירקיש ו1640 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
ב"ח, בית חדש, הב"ח, יואל סירקיס.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יואל_סירקיש
