גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
226 יחסים: G-7, G-8, Ynet, מניין השנים בלוח העברי, מניין השטרות, מסכת עבודה זרה, מצוות התלויות בארץ, מצווה, מצווה דאורייתא, מקובל, מרדכי עקיבא פרידמן, משמרות כהונה, משנה, משה עסיס (חוקר תלמוד), משיח, מתנות כהונה, מלחמת האזרחים האמריקנית, מלכת אנגליה, מלכויות זכרונות ושופרות, מדאורייתא, מונסי, מכונת כתיבה, אנציקלופדיה תלמודית, ארץ ישראל, אשתורי הפרחי, אל-בירוני, אלפבית עברי, אליעזר מלמד, אליהו בשייצי, אברהם אליהו הרכבי, אברהם אבן עזרא, אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם בן הרמב"ם, אברהם בר חייא, אדם (דמות מקראית), איסור ספיחין, נדל"ן, ספר היובלים, ספריית אוניברסיטת קיימברידג', ספריית הוותיקן, ספירת שנות היובל, ספירת העומר, סדר עולם, סידור הרש"ש, עשרת השבטים, עזרא הסופר, עברים, עבד עברי, עבדות, פניני הלכה, ..., פרשת בלק, פשיטא (אתר אינטרנט), פוסטאט, קרן קיימת לישראל, קריית היובל, קופת העיר בני ברק, רמב"ן, רמב"ם, ראש השנה, ראשונים, רש"י, רשות מקרקעי ישראל, רב האי גאון, רב הונא בריה דרב יהושע, רבי יהודה, רבי יוסי, רוב יושביה עליה, שמיטת קרקעות, שמיטה, שאלות ותשובות, שנת שמיטה, שנת תוהו, שנת השמיטה, שנים עבריות ב'ת"ק - ב'תקצ"ט, שנים עבריות ב'ת' - ב'תצ"ט, שבת, שבט מנשה, שבט ראובן, שבט גד, שבטי ישראל, שבועות, שדה אחוזה, שומרונים, שופר, שולמית אליצור, שוויון, תנא דבי אליהו, תפילת תשע, תקיעת שופר, תרגום אונקלוס, תרגום המיוחס ליונתן, תשובות הרמב"ם, תשובות הגאונים, תלמוד, תורה, תולידה, לוח שנה (כלי), לוח דבר בעתו, לוח השנה במגילות קומראן, לידת ישו, ז'אק מוצרי, זרחיה הלוי, זוהר חדש, ח' בשבט, חז"ל, חורבן העולם באלף השביעי, חכירה, חיים יחיאל בורנשטיין, בריאת העולם, בריאת העולם (יהדות), בתי ערי חומה, בית דין, בית דין (הלכה), בית המקדש, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, בית המדרש לרבנים באמריקה, בית הכנסת בן עזרא, גאולת קרקע, גניזת קהיר, ד'תשמ"ד, ד'תשע"ד, ד'תת"צ, ד'תתע"ג, ד'תתע"ה, ד'תתפ"ז, ד'תתפ"ג, ד'תתפ"ו, ד'תתצ"ד, ד'תתק"ס, ד'תתק"פ, ד'תתק"צ, ד'תתק"ז, ד'תתק"ג, ד'תתק"י, ד'תתקס"ג, ד'תתקע"ז, ד'תתקע"ו, ד'תתקצ"ב, ד'תתקצ"ד, ד'תתקצ"ה, ד'תתקכ"ח, ד'תתקי"ד, ד'תתקי"ה, ד'תתקי"ו, ד'תתל"ז, ד'תתל"ח, דניאל סטבסקי, דוד סלימאן ששון, ה'ם', ה'ק"ו, ה'קמ"ח, ה'קמ"ג, ה'תס"ח, ה'תקע"ג, ה'תר"ץ, ה'תרל"ו, ה'תרי"ח, ה'תש"ן, ה'תש"ס, ה'תשמ"ה, ה'תשמ"ו, ה'תשנ"א, ה'תשנ"ט, ה'תשנ"ב, ה'תשנ"ג, ה'תשנ"ה, ה'תשנ"ו, ה'תשס"ט, ה'תשס"ב, ה'תשס"ה, ה'תשע"ד, ה'תשע"ה, ה'תשע"ו, ה'תשפ"ב, ה'תשפ"ג, ה'ל"ו, המאה ה-10 לפנה"ס, המאה ה-11, המאה ה-12, המאה ה-15 לפנה"ס, המאה ה-19, המאה ה-20 לפנה"ס, המאה ה-5 לפנה"ס, המאה ה-6 לפנה"ס, הסנהדרין החדשה, הספרייה הלאומית, הספרייה הבודליינית, העולם השלישי, הקדש (הלכה), הקדוש ברוך הוא, השגות הראב"ד, התנחלות השבטים, התשיעי שבתשיעי, הלל ויס, החתם סופר, הוד השרון, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, הירונימוס, היברו יוניון קולג', כנען, כפתור ופרח, כרוניקון (הירונימוס), כלב אפנדופולו, כבש הבית, כהן, ימות המשיח, יעקב קצין, יעקב בלידשטיין, ירושלים, ישראל אריאל, ישו, יהדות קראית, יהדות קוצ'ין, יהושע בלאו, יואל שוורץ, יוסף בן מתתיהו, 204, 254, 279, 29, 304, 353, 50 (מספר), 586 לפנה"ס, 7 (מספר). להרחיב מדד (176 יותר) »
G-7
#הפניה G7.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וG-7 · ראה עוד »
G-8
#הפניה G7.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וG-8 · ראה עוד »
Ynet
ynet (קיצור לשם העיתון באנגלית: "Yedioth-Net"; מבוטא: "וַאיְ-נֶט") הוא אתר חדשות ופורטל תכנים ישראלי הנמנה עם קבוצת ידיעות אחרונות.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וYnet · ראה עוד »
מניין השנים בלוח העברי
שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »
מניין השטרות
מניין השטרות הוא הכינוי היהודי ל"מניין בית סלאוקוס", שהיה השיטה המקובלת למניית שנים באימפריה הסלווקית.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ומניין השטרות · ראה עוד »
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »
מצוות התלויות בארץ
מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ומצווה · ראה עוד »
מצווה דאורייתא
#הפניה דאורייתא.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ומצווה דאורייתא · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ומקובל · ראה עוד »
מרדכי עקיבא פרידמן
מרדכי עקיבא פרידמן (נולד ב-20 ביוני 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב, מופקד הקתדרה לתרבות היהודים בארצות האסלאם ולחקר הגניזה על שם יוסף וסיל מייזר וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ומרדכי עקיבא פרידמן · ראה עוד »
משמרות כהונה
משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ומשמרות כהונה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ומשנה · ראה עוד »
משה עסיס (חוקר תלמוד)
משה עסיס (נולד בדצמבר 1942, כ"ח בכסלו ה'תש"ג) הוא פרופסור אמריטוס לתלמוד באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ומשה עסיס (חוקר תלמוד) · ראה עוד »
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ומשיח · ראה עוד »
מתנות כהונה
המונח "מתנות כהונה" מציין בלשון חז"ל את כל המתנות שניתנות מהתורה לכהנים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ומתנות כהונה · ראה עוד »
מלחמת האזרחים האמריקנית
מלחמת האזרחים האמריקנית (באנגלית: The American Civil War) הייתה מלחמת אזרחים שהתרחשה בארצות הברית בשנים 1861–1865.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ומלחמת האזרחים האמריקנית · ראה עוד »
מלכת אנגליה
#הפניה מלכי אנגליה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ומלכת אנגליה · ראה עוד »
מלכויות זכרונות ושופרות
תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס. מלכויות, זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה (ובעבר אף במועדים נוספים).
חָדָשׁ!!: שנת היובל ומלכויות זכרונות ושופרות · ראה עוד »
מדאורייתא
#הפניה דאורייתא.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ומדאורייתא · ראה עוד »
מונסי
מונסי או מאנסי (באנגלית: Monsey) הוא יישוב במחוז רוקלנד שבמדינת ניו יורק בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ומונסי · ראה עוד »
מכונת כתיבה
מכונת כתיבה מכונת כתיבה היא מכשיר המשמש לכתיבה באופן מכני, על יד הטבעת גופנים מוכנים מראש על תווך, בדרך כלל נייר, על ידי הקשה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ומכונת כתיבה · ראה עוד »
אנציקלופדיה תלמודית
אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ואנציקלופדיה תלמודית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וארץ ישראל · ראה עוד »
אשתורי הפרחי
שלט רחוב בירושלים על שם אשתורי הפרחי. רבי אֶשְׁתוֹרִי (יש אומרים שזהו שם ספרותי שמשמעותו "אִיש הַתּוֹרִי" (מגלה ארצות), ושמו הנכון: הרב יצחק הכהן) בן ר' משה הַפַּרְחִי (בספרדית: Ishtori haFarhi; נולד: המחצית השנייה של המאה ה-13. נפטר: המחצית הראשונה של המאה ה-14) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ואשתורי הפרחי · ראה עוד »
אל-בירוני
אבו רייחאן מוחמד אבן אחמד אל-בירוני (פרסית:ا بوریحان بیرونی, ערבית: أبو الريحان البيروني) (נולד- 973, חי-עד בערך 1050), הידוע בשם אל-בירוני, היה חוקר ואיש אשכולות ממוצא איראני ח'וואראזמי בתקופת תור הזהב האסלאמי.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ואל-בירוני · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ואלפבית עברי · ראה עוד »
אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ואליעזר מלמד · ראה עוד »
אליהו בשייצי
אליהו בשייצי (בטורקית: Bašyazi; 1420 (בערך) – 1490, אדירנה) היה חכם קראי בן המאה ה-15.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ואליהו בשייצי · ראה עוד »
אברהם אליהו הרכבי
אברהם אליהו הרכבי (ברוסית: Авраа́м Я́ковлевич Гарка́ви; 14 בנובמבר 1835, כ"ב בחשון תקצ"ו בנבהרדק באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) – 13 במרץ 1919, י"א באדר תרע"ט בסנקט פטרבורג) היה היסטוריון ומזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי רוסי.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ואברהם אליהו הרכבי · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אברהם בן דוד מפושקירה
רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »
אברהם בן הרמב"ם
רבי אברהם בן הרמב"ם הראב"ם, כונה גם "החסיד" ו"הנגיד", (כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו, 1186 – י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח, 1237) היה הפרשן הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם, איש הלכה, פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט, פילוסוף והוגה דעות, רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר, נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה, ומנהיג הזרם היהודי-סופי המכונה במחקר זרם חסידי מצרים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ואברהם בן הרמב"ם · ראה עוד »
אברהם בר חייא
רבי אברהם בר חייא היה תלמיד חכם, מתמטיקאי, אסטרונום ופילוסוף יהודי שפעל בשלהי המאה ה-11 ובמחצית הראשונה של המאה ה-12 בברצלונה שבספרד.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ואברהם בר חייא · ראה עוד »
אדם (דמות מקראית)
אָדָם (מכונה: אדם הראשון; א' בתשרי ב', 26 בספטמבר 3760 לפנה"ס – 2830 לפנה"ס) הוא דמות מקראית והאדם הראשון עלי אדמות, אבי האנושות כולה לפי סיפור בריאת העולם בספר בראשית אדם נברא על ידי אלוהים ביום השישי לבריאת העולם: והושם על ידו בגן עדן, הוא היה בן זוגה של חוה, האישה הראשונה, ואחר חטא עץ הדעת גורש עימה מגן עדן.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ואדם (דמות מקראית) · ראה עוד »
איסור ספיחין
איסור ספיחין הוא תקנת חכמים האוסרת לאכול ירקות חד שנתיים משנת השמיטה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ואיסור ספיחין · ראה עוד »
נדל"ן
#הפניהמקרקעין.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ונדל"ן · ראה עוד »
ספר היובלים
ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וספר היובלים · ראה עוד »
ספריית אוניברסיטת קיימברידג'
חדר קריאה בספרייה ספריית אוניברסיטת קיימברידג' (באנגלית: Cambridge University Library, בתוך האוניברסיטה נקראת UL) היא הספרייה האקדמית המרכזית והגדולה ביותר באוניברסיטת קיימברידג' ואחת משש ספריות ההפקדה של הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וספריית אוניברסיטת קיימברידג' · ראה עוד »
ספריית הוותיקן
ספריית הוותיקן תמונה משנת 1912 ספריית הוותיקן (בלטינית: Bibliotheca Apostolica Vaticana), היא הספרייה של הכס הקדוש הממוקמת בקריית הוותיקן.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וספריית הוותיקן · ראה עוד »
ספירת שנות היובל
ספירת שנות היובל היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לציין בכל שנה את מספר השנה במחזור השמיטה והיובל.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וספירת שנות היובל · ראה עוד »
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וספירת העומר · ראה עוד »
סדר עולם
סדר עולם (מכונה גם "סדר עולם רבה") הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וסדר עולם · ראה עוד »
סידור הרש"ש
#הפניה שלום שרעבי.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וסידור הרש"ש · ראה עוד »
עשרת השבטים
נחלות שבטי ישראל עשרת השבטים הם חלק משנים עשר שבטי ישראל, אשר לפי המסורת המקראית הוגלו לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור ומאז לא נודע גורלם.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ועשרת השבטים · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ועזרא הסופר · ראה עוד »
עברים
שמיים (עברים?) בציור מקבר בני חסן במצרים העליונה מתוארך לתקופת הברונזה התיכונה II עִבְרִים הוא כינוי מקראי לבני ישראל או לאבותיהם, לרוב בהקשרים ספציפיים, או לקבוצות מסוימות מתוכם.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ועברים · ראה עוד »
עבד עברי
בהלכה, עבד עברי הוא אחד מהשניים: או יהודי נזקק, שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לקיים את עצמו והוא מוכר עצמו לעבד, או גנב שאינו מסוגל להשיב את הרכוש הגנוב או עלותו, ונמכר לעבדות לצורך תשלום החוב.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ועבד עברי · ראה עוד »
עבדות
שוק העבדים", ציור מאת גוסטב בולאנז'ה עבדות היא בעלות של אדם על אדם אחר.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ועבדות · ראה עוד »
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ופניני הלכה · ראה עוד »
פרשת בלק
אתונו. (צויר בידי גוסטב ז'אגר, 1836) פָּרָשַׁת בָּלָק היא פרשת השבוע השביעית בספר במדבר.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ופרשת בלק · ראה עוד »
פשיטא (אתר אינטרנט)
#הפניה המרכז לטכנולוגיה חינוכית#פשיטא.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ופשיטא (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
פוסטאט
#הפניה קהיר קטגוריה:מצרים: ערי בירה לשעבר קטגוריה:קהיר: גאוגרפיה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ופוסטאט · ראה עוד »
קרן קיימת לישראל
"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל; או בראשי תיבות בלועזית: KKL, באנגלית נודעת גם בשם: Jewish National Fund או בראשי תיבות: JNF) היא חברה לתועלת הציבור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »
קריית היובל
270x270 פיקסלים הנוף משכונת קריית יובל מזרחה קריית היובל (בית מזמיל לשעבר) היא שכונה בת כ-24,500 נפש בדרום־מערב ירושלים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וקריית היובל · ראה עוד »
קופת העיר בני ברק
קופות צדקה של קופת העיר וחסדי נעמי משמשמות לאיסוף מוצרי מזון וכסף. קופת העיר בני ברק (בקיצור: קופת העיר) הוא ארגון צדקה חרדי-ישראלי המיועד בעיקר עבור נזקקי העיר בני ברק.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וקופת העיר בני ברק · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ורמב"ם · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וראש השנה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וראשונים · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ורש"י · ראה עוד »
רשות מקרקעי ישראל
רשות מקרקעי ישראל פועלת החל מ-1 במרץ 2013 מכוח חוק רשות מקרקעי ישראל, ומנהלת את קרקעות הלאום בישראל.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ורשות מקרקעי ישראל · ראה עוד »
רב האי גאון
רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ורב האי גאון · ראה עוד »
רב הונא בריה דרב יהושע
רב הונא בריה דרב יהושע נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל, ומן הבולטים שבהם.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ורב הונא בריה דרב יהושע · ראה עוד »
רבי יהודה
רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).
חָדָשׁ!!: שנת היובל ורבי יהודה · ראה עוד »
רבי יוסי
הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ורבי יוסי · ראה עוד »
רוב יושביה עליה
רוב יושביה עליה (נקרא גם "כל יושביה עליה") הוא מושג הלכתי הנוגע למספר מצוות התלויות בארץ ולפיו המצוות חלות מדאורייתא רק כאשר רוב עם ישראל מתגורר בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ורוב יושביה עליה · ראה עוד »
שמיטת קרקעות
ביהדות, שמיטת קרקעות היא מצווה מן המצוות התלויות בארץ שחלה בכל שנה שביעית, המכונה שנת שמיטה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ושמיטת קרקעות · ראה עוד »
שמיטה
קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ושמיטה · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שנת שמיטה
סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ושנת שמיטה · ראה עוד »
שנת תוהו
#הפניה מניין השנים בלוח העברי#לבריאת העולם.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ושנת תוהו · ראה עוד »
שנת השמיטה
#הפניה שנת שמיטה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ושנת השמיטה · ראה עוד »
שנים עבריות ב'ת"ק - ב'תקצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ושנים עבריות ב'ת"ק - ב'תקצ"ט · ראה עוד »
שנים עבריות ב'ת' - ב'תצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ושנים עבריות ב'ת' - ב'תצ"ט · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ושבת · ראה עוד »
שבט מנשה
בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפרים שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ושבט מנשה · ראה עוד »
שבט ראובן
בול המוקדש לשבט ראובן שֵׁבֶט רְאוּבֵן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ושבט ראובן · ראה עוד »
שבט גד
בול המוקדש לשבט גד תבליט של שבט גד בבית הכנסת ברחובות שֵׁבֶט גָּד הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ושבט גד · ראה עוד »
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ושבטי ישראל · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ושבועות · ראה עוד »
שדה אחוזה
#הפניה בתים ושדות בתקופת היובל#שדה אחוזה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ושדה אחוזה · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ושומרונים · ראה עוד »
שופר
מיני שופרות תקיעה בשופר: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה השופר הוא כלי נשיפה עשוי מקרן חלולה של חיה בעלת קרניים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ושופר · ראה עוד »
שולמית אליצור
שולמית אליצור (נולדה בי"ד בניסן ה'תשט"ו, 6 באפריל 1955) היא חוקרת הפיוט הקדום ושירת ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ושולמית אליצור · ראה עוד »
שוויון
למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית (דיסקריפטיבית).
חָדָשׁ!!: שנת היובל ושוויון · ראה עוד »
תנא דבי אליהו
תנא דבי אליהו הידוע גם בשם סדר אליהו הוא מדרש אגדה המיוחס לאליהו הנביא.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ותנא דבי אליהו · ראה עוד »
תפילת תשע
תפילת תשע היא שמה של תפילת העמידה - הכוללת תשע ברכות, הנאמרת בתפילת מוסף של ראש השנה, ומבוססת על תפילת שבע.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ותפילת תשע · ראה עוד »
תקיעת שופר
תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ותקיעת שופר · ראה עוד »
תרגום אונקלוס
תרגום אונקלוס הוא תרגום יהודי לשפה הארמית לחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ותרגום אונקלוס · ראה עוד »
תרגום המיוחס ליונתן
#הפניה תרגום התורה המיוחס ליונתן.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ותרגום המיוחס ליונתן · ראה עוד »
תשובות הרמב"ם
תשובות הרמב"ם הוא שם כולל לכל התשובות ההלכתיות ששלח הרמב"ם בימי חייו לשואלים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ותשובות הרמב"ם · ראה עוד »
תשובות הגאונים
עיסוקם הספרותי העיקרי של הגאונים היה להשיב תשובות ליהודים ברחבי תבל.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ותשובות הגאונים · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ותלמוד · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ותורה · ראה עוד »
תולידה
תולידה או תולדה היא כרוניקה שומרונית מימי הביניים, הכוללת סיכום של תולדות השומרונים ושושלת הכהנים עד ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ותולידה · ראה עוד »
לוח שנה (כלי)
לוח שנה חודש יוני בשעת קציר. אחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" לוח שנה הוא כלי מוחשי, שבאמצעותו ניתן להציג את לוח השנה המופשט.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ולוח שנה (כלי) · ראה עוד »
לוח דבר בעתו
לוח דבר בעתו לשנת ה'תשע"ה לוח דבר בעתו הוא אלמנך (לוח שנה מורחב) המתמקד בענייני הלכה ואסטרונומיה, מנהגים וימי השנה של רבנים, היוצא לאור בבני ברק החל משנת ה'תשמ"ו.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ולוח דבר בעתו · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
לידת ישו
"לידת ישו", ציור מעשה ידי חרארד ואן הונת'ורסט, מ-1622. כנסיית המולד בבית לחם. לידת ישו מתוארת בכתבי הברית החדשה, ובעיקר בבשורות של מתי ושל לוקאס ובבשורות האפוקריפיות.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ולידת ישו · ראה עוד »
ז'אק מוצרי
ז'אק מוצרי ז'אק (יעקב) נ' מוֹצרי (Jacques (Jack) N. Mosseri; 1884 – מאי 1934) היה בנקאי עשיר, חוקר ואספן כתבי גניזת קהיר ואחד ממנהיגי הציונות במצרים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וז'אק מוצרי · ראה עוד »
זרחיה הלוי
רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וזרחיה הלוי · ראה עוד »
זוהר חדש
ספר זוהר חדש (בראשי תיבות: ז"ח) הוא תוספת לספר הזוהר.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וזוהר חדש · ראה עוד »
ח' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' שבט היא ברוב השנים פרשת בשלח.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וח' בשבט · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וחז"ל · ראה עוד »
חורבן העולם באלף השביעי
על פי התלמוד, חורבן העולם עתיד להיות בתחילת האלף השביעי, באחרית הימים לאחר ביאת המשיח וימות המשיח.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וחורבן העולם באלף השביעי · ראה עוד »
חכירה
חכירה (באנגלית: Lease) היא חוזה המעביר מאדם או גוף לאחר את הזכות לעשות שימוש בנכס בדרך כלל לתקופה ארוכה (למעלה מחמש שנים) תמורת דמי חכירה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וחכירה · ראה עוד »
חיים יחיאל בורנשטיין
חיים יחיאל הלוי בורנשטיין (בכתיב מיושן: בארנשטיין; 15 ביוני 1845 – 14 באוגוסט 1928) היה חוקר, תוכן, כרונולוג ומתרגם.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וחיים יחיאל בורנשטיין · ראה עוד »
בריאת העולם
אלוהים בורא את האור, ביום הראשון לבריאה. תחריט מאת גוסטב דורה. בריאת העולם הוא שם כללי לסיפורי עם שונים העוסקים בבריאה והייחודיים לתרבויות רבות ושונות ברחבי תבל.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ובריאת העולם · ראה עוד »
בריאת העולם (יהדות)
בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »
בתי ערי חומה
#הפניה בתים ושדות בתקופת היובל#בתי ערי חומה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ובתי ערי חומה · ראה עוד »
בית דין
בית דין הוא מוסד המוסמך לפסוק בסכסוכים, לרוב בתחום מסוים ומוגדר, ובאופן כללי כגוף המכריע בנושאים משפטיים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ובית דין · ראה עוד »
בית דין (הלכה)
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ובית דין (הלכה) · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ובית המקדש הראשון · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ובית המקדש השני · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים באמריקה
בית המדרש לרבנים באמריקה (באנגלית: הסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה - The Jewish Theological Seminary of America, בקיצור: JTS) הוא המרכז האקדמי והרוחני העליון של הזרם היהודי הקונסרבטיבי.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ובית המדרש לרבנים באמריקה · ראה עוד »
בית הכנסת בן עזרא
הכניסה לספריית המורשת היהודית, הצמודה לבית הכנסת בן עזרא דגם הגניזה הקהירית, מוצב בבית התפוצות בית הכנסת בן עזרא (בערבית: معبد بن عزرا) הנקרא גם בית כנסת הגניזה, הוא בית כנסת המצוי ברובע הקופטי שבפוסטאט, בעיר קהיר שבמצרים, ובו נמצאה הגניזה הקהירית.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ובית הכנסת בן עזרא · ראה עוד »
גאולת קרקע
גאולת הקרקע הוא מושג בהלכה היהודית המדבר על השבת קרקע לידי בעליה המקוריים, שנאלץ למכור את נחלתו (שדה או בית שאינו בעיר מוקפת חומה) מפאת קשיים כלכליים, אפשרות אחת היא שהאדם עצמו יגאל את הקרקע על ידי החזרת החוב, אפשרות שנייה היא מצווה לפיה על קרובי משפחתו של האדם לקנות את הנכס בחזרה והאפשרות השלישית היא השבת הקרקע לאדם בשנת היובל.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וגאולת קרקע · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וגניזת קהיר · ראה עוד »
ד'תשמ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תשמ"ד · ראה עוד »
ד'תשע"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תשע"ד · ראה עוד »
ד'תת"צ
#הפניה ד'תת"ץ.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תת"צ · ראה עוד »
ד'תתע"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתע"ג · ראה עוד »
ד'תתע"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתע"ה · ראה עוד »
ד'תתפ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתפ"ז · ראה עוד »
ד'תתפ"ג
רבי אברהם בר חייא מחבר את ספר העיבור - החיבור המפורט הראשון על הלוח העברי.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתפ"ג · ראה עוד »
ד'תתפ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתפ"ו · ראה עוד »
ד'תתצ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתצ"ד · ראה עוד »
ד'תתק"ס
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתק"ס · ראה עוד »
ד'תתק"פ
#הפניה ד'תתק"ף.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתק"פ · ראה עוד »
ד'תתק"צ
#הפניה ד'תתק"ץ.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתק"צ · ראה עוד »
ד'תתק"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתק"ז · ראה עוד »
ד'תתק"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתק"ג · ראה עוד »
ד'תתק"י
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתק"י · ראה עוד »
ד'תתקס"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתקס"ג · ראה עוד »
ד'תתקע"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתקע"ז · ראה עוד »
ד'תתקע"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתקע"ו · ראה עוד »
ד'תתקצ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתקצ"ב · ראה עוד »
ד'תתקצ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתקצ"ד · ראה עוד »
ד'תתקצ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתקצ"ה · ראה עוד »
ד'תתקכ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתקכ"ח · ראה עוד »
ד'תתקי"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתקי"ד · ראה עוד »
ד'תתקי"ה
#הפניה ד'תתקט"ו.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתקי"ה · ראה עוד »
ד'תתקי"ו
#הפניה ד'תתקט"ז.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתקי"ו · ראה עוד »
ד'תתל"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתל"ז · ראה עוד »
ד'תתל"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וד'תתל"ח · ראה עוד »
דניאל סטבסקי
הרב דניאל דב בעריל הכהן סטבסקי (נולד ב-6 במאי 1959) הוא רב ומורה של קהילה בחסידות ביאלא בבית שמש, מקובל וראש בית הבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ודניאל סטבסקי · ראה עוד »
דוד סלימאן ששון
דוד סלימאן שַׂשׂוּן (8 בדצמבר 1880 ד' בטבת תרמ"א – 10 באוגוסט 1942 כ"ז באב תש"ב) היה חוקר, פילנתרופ ואספן נודע של כתבי יד יהודים נדירים, בן למשפחת ששון שמוצאה מבגדאד וצברה הון מופלג באמצעות המסחר הבינלאומי מהודו והמזרח הרחוק לבריטניה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ודוד סלימאן ששון · ראה עוד »
ה'ם'
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'ם' · ראה עוד »
ה'ק"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'ק"ו · ראה עוד »
ה'קמ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'קמ"ח · ראה עוד »
ה'קמ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'קמ"ג · ראה עוד »
ה'תס"ח
לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תס"ח · ראה עוד »
ה'תקע"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תקע"ג · ראה עוד »
ה'תר"ץ
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תר"ץ · ראה עוד »
ה'תרל"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תרל"ו · ראה עוד »
ה'תרי"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תרי"ח · ראה עוד »
ה'תש"ן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תש"ן · ראה עוד »
ה'תש"ס
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תש"ס · ראה עוד »
ה'תשמ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תשמ"ה · ראה עוד »
ה'תשמ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תשמ"ו · ראה עוד »
ה'תשנ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תשנ"א · ראה עוד »
ה'תשנ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תשנ"ט · ראה עוד »
ה'תשנ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תשנ"ב · ראה עוד »
ה'תשנ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תשנ"ג · ראה עוד »
ה'תשנ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תשנ"ה · ראה עוד »
ה'תשנ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תשנ"ו · ראה עוד »
ה'תשס"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תשס"ט · ראה עוד »
ה'תשס"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תשס"ב · ראה עוד »
ה'תשס"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תשס"ה · ראה עוד »
ה'תשע"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תשע"ד · ראה עוד »
ה'תשע"ה
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תשע"ה · ראה עוד »
ה'תשע"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תשע"ו · ראה עוד »
ה'תשפ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תשפ"ב · ראה עוד »
ה'תשפ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'תשפ"ג · ראה עוד »
ה'ל"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וה'ל"ו · ראה עוד »
המאה ה-10 לפנה"ס
המאה ה-10 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 901 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל והמאה ה-10 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: שנת היובל והמאה ה-11 · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: שנת היובל והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-15 לפנה"ס
המאה ה-15 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1401 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל והמאה ה-15 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: שנת היובל והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20 לפנה"ס
המאה ה-20 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 2000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1901 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל והמאה ה-20 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-5 לפנה"ס
המאה ה-5 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 401 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל והמאה ה-5 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-6 לפנה"ס
המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »
הסנהדרין החדשה
הסנהדרין החדשה היא תנועה שנוסדה בישראל בשנת 2004.
חָדָשׁ!!: שנת היובל והסנהדרין החדשה · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: שנת היובל והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הספרייה הבודליינית
הספרייה הבודליינית - בניין רדקליף הספרייה הבודליינית, או באופן מדויק יותר: ספריית הבודליאנה (באנגלית: Bodleian Library) היא ספריית המחקר המרכזית של אוניברסיטת אוקספורד, היא אחת מן הספריות העתיקות ביותר באירופה ובבריטניה היא שנייה רק לספרייה הבריטית (הספרייה העיונית הגדולה בעולם).
חָדָשׁ!!: שנת היובל והספרייה הבודליינית · ראה עוד »
העולם השלישי
לא ידוע העולם הראשון, באדום העולם השני, באפור העולם השלישי העולם השלישי הוא מונח מימי המלחמה הקרה המתייחס למדינות הבלתי-מזדהות.
חָדָשׁ!!: שנת היובל והעולם השלישי · ראה עוד »
הקדש (הלכה)
הקדש בהלכה, הוא שמה של הרשות הציבורית המחזיקה בנכסים השייכים לבית המקדש.
חָדָשׁ!!: שנת היובל והקדש (הלכה) · ראה עוד »
הקדוש ברוך הוא
#הפניה אלוהים (יהדות).
חָדָשׁ!!: שנת היובל והקדוש ברוך הוא · ראה עוד »
השגות הראב"ד
השגות הראב"ד הן השגות שכתב רבי אברהם בן דוד מפושקירה על ספרו של הרמב"ם "משנה תורה".
חָדָשׁ!!: שנת היובל והשגות הראב"ד · ראה עוד »
התנחלות השבטים
התנחלות השבטים היא אירוע מקראי המתואר בספר יהושע ובספר שופטים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל והתנחלות השבטים · ראה עוד »
התשיעי שבתשיעי
#הפניה ט' בכסלו#חגים ומועדים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל והתשיעי שבתשיעי · ראה עוד »
הלל ויס
פרופסור ויס ליד מנורת המקדש של מכון המקדש, חנוכה תשע"ז הלל ויס (נולד בח' בניסן ה'תש"ה, 22 במרץ 1945) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, במחלקה לספרות עם ישראל, ראש החוג להוראת הספרות במכללת אורות ישראל ופעיל פוליטי.
חָדָשׁ!!: שנת היובל והלל ויס · ראה עוד »
החתם סופר
הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החתם סופר או חת"ס (על שם ספריו) היה אב"ד פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג, ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל והחתם סופר · ראה עוד »
הוד השרון
כיכר מגדיאל (בקדמת התמונה) ורחוב סוקולוב, היוצא ממנה לכיוון צפון-מערב ומוליך אל כפר סבא, שנות ה-70 כיכר מגדיאל בשנת 2010 האנדרטה לזכר הראשונים במגדיאל מראה ב"פארק ארבע העונות" כיכר אלון התבור בצומת ויצמן - שז"ר פארק עתידים ו"מתחם 200" בית יד לבנים, לזכר חללי הוד השרון, והספרייה מרכז לבריאות הנפש שלוותה הכניסה לאזור התעשייה ב"נווה נאמן" גן מגדיאל בית הכנסת המרכזי במגדיאל לפני השיפוץ קניון שרונים פארק הוד השרון מגדיאל ממעוף הציפור הוֹד הַשָּׁרוֹן היא עיר בצפון נפת פתח תקווה, במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: שנת היובל והוד השרון · ראה עוד »
הכרונולוגיה המקראית והמסורתית
הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל והכרונולוגיה המקראית והמסורתית · ראה עוד »
הירונימוס
אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.
חָדָשׁ!!: שנת היובל והירונימוס · ראה עוד »
היברו יוניון קולג'
היברו יוניון קולג' – מכון למדעי היהדות (אנגלית: Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion) היא מכללה ללימודי יהדות מטעם התנועה הרפורמית.
חָדָשׁ!!: שנת היובל והיברו יוניון קולג' · ראה עוד »
כנען
מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וכנען · ראה עוד »
כפתור ופרח
שער הספר, וונציה 1548 כפתור ופרח הוא חיבור הלכתי של רבי אשתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על המצוות התלויות בארץ.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וכפתור ופרח · ראה עוד »
כרוניקון (הירונימוס)
הכרוניקון (בלטינית: Chronicon או Temporum liber, ספר הזמנים) הוא חיבור של היסטוריה אוניברסלית מאת הירונימוס, שחיבר אותו בקונסטנטינופול סביב שנת 380 לספירה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וכרוניקון (הירונימוס) · ראה עוד »
כלב אפנדופולו
כָּלֵב בן אליהו אפנדופולו (בטורקית: Caleb Afendopolo; ב' בטבת ה'רכ"ה, 1 בדצמבר 1464 – י"ט באדר ה'רפ"ג, 6 במרץ 1523) היה משורר וחכם קראי.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וכלב אפנדופולו · ראה עוד »
כבש הבית
כבש הבית (שם מדעי: Ovis aries) הוא מין בסוג "כבש".
חָדָשׁ!!: שנת היובל וכבש הבית · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וכהן · ראה עוד »
ימות המשיח
ביהדות, ימות המשיח הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים, שהוא לפי האמונה מלך מבית דוד (מזרע דוד המלך), אשר יגאל את עם ישראל וימלוך עליהם בדרך התורה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וימות המשיח · ראה עוד »
יעקב קצין
הרב יעקב שאול קצין (כ"ג בניסן ה'תר"ס, 22 באפריל 1900 – ג' בטבת ה'תשנ"ה, 6 בדצמבר 1994) היה מקובל, מייסד ישיבת המקובלים "גן הלבנון" בירושלים, ורב הקהילות הסוריות "מגן דוד" ו"שערי ציון" של יוצאי סוריה בברוקלין שבארצות הברית.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ויעקב קצין · ראה עוד »
יעקב בלידשטיין
יעקב (ג'רלד) בלידשטיין (1938 – 10 בספטמבר 2020) היה חוקר ההלכה היהודית ומשנתו של הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ויעקב בלידשטיין · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וירושלים · ראה עוד »
ישראל אריאל
הרב ישראל אריאל (שטיגליץ) (נולד בל' באב ה'תרצ"ט, 15 באוגוסט 1939) הוא מייסד וראש מכון המקדש וראש ישיבת המקדש בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וישראל אריאל · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: שנת היובל וישו · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ויהדות קראית · ראה עוד »
יהדות קוצ'ין
משפחה של יהודי קוצ'ין. צילום מסביבות 1900 יהדות קוצ'ין היא שם כולל למספר קהילות יהודיות בשטחה של מדינת קרלה, המהוות חלק מיהדות הודו, אשר התגבשו בדרום-מערב הודו בתקופת קיומה של ממלכת קוצ'ין.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ויהדות קוצ'ין · ראה עוד »
יהושע בלאו
יהושע בלאו (22 בספטמבר 1919 – 20 באוקטובר 2020) היה בלשן ישראלי, פרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, הנשיא השלישי של האקדמיה ללשון העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס רוטשילד, וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ה (1985).
חָדָשׁ!!: שנת היובל ויהושע בלאו · ראה עוד »
יואל שוורץ
הרב יואל שוורץ (ט"ז בתשרי ה'ת"ש, 29 בספטמבר 1939 – י"ב באלול ה'תשפ"ב, 8 בספטמבר 2022) היה רב, איש חינוך חרדי ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ויואל שוורץ · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
204
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ו204 · ראה עוד »
254
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ו254 · ראה עוד »
279
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ו279 · ראה עוד »
29
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ו29 · ראה עוד »
304
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ו304 · ראה עוד »
353
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ו353 · ראה עוד »
50 (מספר)
נו מייצגת את המספר 50 בספרות יווניות 50 (במילים: חמישים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 49 ולפני 51.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ו50 (מספר) · ראה עוד »
586 לפנה"ס
#הפניה 580-589 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ו586 לפנה"ס · ראה עוד »
7 (מספר)
שלט בית מספר 7 ברחוב בירושלים 7 (במילים בלשון זכר: שבעה; בלשון נקבה: שבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 6 והבא לפני 8.
חָדָשׁ!!: שנת היובל ו7 (מספר) · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שנת_היובל
