גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
57 יחסים: מסעי הצלב, מרד בר כוכבא, מתייהדים (נצרות), מטיף, מדריד, אנטיוכיה, אפסוס, אפיפניוס מסלמיס, ארקדיוס, אליה אודוקסיה, אבחזיה, אוריגנס, אוטרופיוס (קונסול), אינוקנטיוס הראשון, נצרות, סוקרטס סכולסטיקוס, סוריה, סינוד, פראדו, פלוויאנוס הראשון מאנטיוכיה, פגניות, פיטיאונט, פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי, קפריסין, קדוש (נצרות), קונסטנטינופול, רומא, רכוש פרטי, שמואל ייבין, שבטים גרמאנים, תאולוגיה, תנ"ך, לחם הקודש, טון (בלשנות), בישוף, דיאקון, המאה הרביעית, המאה החמישית, האימפריה הרומית, הרודיאס, הכנסייה הקתולית, הים השחור, כל יום הוא טרבלינקה, יהודים-נוצרים, יוחנן פאולוס השני, יוחנן המטביל, 1204, 2004, 347, 370, ..., 381, 386, 398, 402, 403, 404, 407. להרחיב מדד (7 יותר) »
מסעי הצלב
אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ומסעי הצלב · ראה עוד »
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ומרד בר כוכבא · ראה עוד »
מתייהדים (נצרות)
מתייהדים (מיוונית: Ἰουδαΐζειν, בתרגום דליטש: לְהִתְנַהֵג כַּיְּהוּדִים) הם נוצרים הסוברים כי קיים חיוב לשמור את התורה והמצוות ומנהגים יהודיים אחרים.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ומתייהדים (נצרות) · ראה עוד »
מטיף
מאה הראשונה לספירה. (ציור מאת קרל היינריך בלוך, המאה ה-19.) מטיף רחוב בסאו פאולו, ברזיל מטיף הוא אדם הנושא דרשות בנושאים דתיים בפני אספת אנשים.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ומטיף · ראה עוד »
מדריד
פסל הדב האוכל מעץ התות - סמלה של מדריד מדריד (בספרדית: Madrid, הגייה) היא עיר הבירה של ספרד ומקום מושבם של המלך, הממשלה, הפרלמנט ובית המשפט העליון.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ומדריד · ראה עוד »
אנטיוכיה
אַנְטִיוֹכִיָה (ביוונית: Ἀντιόχεια, בערבית: أنطاكية, בטורקית: Antakya, בסורית ובספרות התלמודית: אנטוכיא) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה, שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ואנטיוכיה · ראה עוד »
אפסוס
שרידי הספרייה אֵפֶסוֹס (טורקית: Efes, יוונית: Έφεσος) הייתה אחת מהערים הגדולות והחשובות של היוונים האיוניים בלידיה שבאנטוליה (כיום בטורקיה).
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ואפסוס · ראה עוד »
אפיפניוס מסלמיס
אפיפניוס (ביוונית: Ἐπιφάνιος; 310 לערך – 402) היה אחד מאבות הכנסייה הנוצרית ואחד ממגניה הנוקשים של האורתודוקסיה הנוצרית, הידוע ברדיפתו חסרת הפשרות אחרי תורות כפירה ומינות בעת ביקורו בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ואפיפניוס מסלמיס · ראה עוד »
ארקדיוס
#הפניה ארקדיוס, קיסר האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס וארקדיוס · ראה עוד »
אליה אודוקסיה
אֶליָה אֶוּדוִקסִיָה (ביוונית: Αἰλία Εὐδοξία; בלטינית: Aelia Eudoxia; מתה ב-6 באוקטובר 404) המלכה רעיה של ארקדיוס, קיסר האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ואליה אודוקסיה · ראה עוד »
אבחזיה
אבחזיה נוף באבחזיה אַבְּחַזְיָה (באבחזית: Аҧсны; ברוסית: Республика Абхазия; בגאורגית: აფხაზეთი) היא ישות מדינית שהתנתקה מגאורגיה והכריזה על עצמה כעצמאית.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ואבחזיה · ראה עוד »
אוריגנס
אוריגנס מאלכסנדריה (ביוונית: Ὠριγένης, בלטינית: Origenes, בקופטית: Ϩⲱⲣⲓⲕⲉⲛ; נולד בסביבות 185–186 ונפטר בין 253–255), ידוע גם בשם אוריגנס אדמנטיוס (ביוונית: Ὠριγένης Ἀδαμάντιος), היה מלומד נוצרי קדום, סגפן, ותאולוג.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ואוריגנס · ראה עוד »
אוטרופיוס (קונסול)
אֶוטרופיוס (לטינית: Eutropius; מת ב-399) היה קונסול של האימפריה הרומית המזרחית.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ואוטרופיוס (קונסול) · ראה עוד »
אינוקנטיוס הראשון
אִינוֹקֶנְטִיוּס הראשון (בלטינית: Innocentius I; מת ב-12 במרץ 417) היה האפיפיור בין השנים 402 ו-417, וירש את כס האפיפיור מאנסטסיוס הראשון.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ואינוקנטיוס הראשון · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ונצרות · ראה עוד »
סוקרטס סכולסטיקוס
#הפניה סוקרטס מקונסטנטינופול.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס וסוקרטס סכולסטיקוס · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס וסוריה · ראה עוד »
סינוד
תחריט גרמני מהמאה ה-17 של סינוד דורט סינוד (מיוונית: Σύνοδος) הוא ועידה כנסייתית בכירה, המתכנסת לשם הכרעה בענייני אמונה, פולחן ומנהל.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס וסינוד · ראה עוד »
פראדו
#הפניהמוזיאון הפראדו.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ופראדו · ראה עוד »
פלוויאנוס הראשון מאנטיוכיה
פלוויאנוס הראשון מאנטיוכיה (לטינית: Flavianus I) היה בישוף אנטיוכיה בין השנים 381 ו-404.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ופלוויאנוס הראשון מאנטיוכיה · ראה עוד »
פגניות
מזבח קלטי קדום באירופה, ששימש לפולחני הדת המקומית לפני עליית הנצרות פסל פגני בוואראנסי, הודו תור להעלאת מנחות במקדש בלליטפור, נפאל פגניות (בעברית: עבודת אלילים) הוא מונח מערבי המתאר פולחנים ומנהגים של דתות פוליתאיסטיות לרוב, עתיקות וחדשות, מערביות ומזרחיות.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ופגניות · ראה עוד »
פיטיאונט
#הפניה ביצ'ווינתה.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ופיטיאונט · ראה עוד »
פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי
פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי (ברוסית: Пётр Ильич Чайковский; 7 במאי 1840 – 6 בנובמבר 1893) היה מגדולי מלחיניה של רוסיה.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ופיוטר איליץ' צ'ייקובסקי · ראה עוד »
קפריסין
הארכיבישוף מקאריוס השלישי, נשיאה הראשון של קפריסין קפריסין (ביוונית: Κύπρος, בטורקית: Kıbrıs) היא מדינת אי הממוקמת בים התיכון, מדרום לצפון קפריסין ולטורקיה וממערב לסוריה וללבנון.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס וקפריסין · ראה עוד »
קדוש (נצרות)
על פי האמונה הנוצרית, הקדושים הם בני אדם שעברו קאנוניזציה (הוכרזו כקדושים) על ידי הכנסייה לאחר מותם, בזכות הקשר החריג שלהם עם האל, מעשיהם המיוחדים או הצטיינותם המוסרית.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס וקדוש (נצרות) · ראה עוד »
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס וקונסטנטינופול · ראה עוד »
רומא
רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ורומא · ראה עוד »
רכוש פרטי
שלט אזהרה מפני כניסה לשטח שהוא רכוש פרטי רכוש פרטי הוא כינוי כולל לזכויותיו של אדם או חברה כלשהם להשיג, לרכוש, לשלוט, לנהל, למכור, ולהחליף כל סוג של קניין דוגמת קרקע, הון, ומוצרי צריכה וחפצים שונים.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ורכוש פרטי · ראה עוד »
שמואל ייבין
תמונה קבוצתית במדים - בוגרי גימנסיה הרצליה בקושטא, 1916. עומדים: שמואל ייבין, משה שרת, דב הוז; יושבים: משה גבירצמן, אבשלום גיסין דוד בית הלחמי. דוד בית הלחמי ושמואל ייבין עם רובים, בתקופת הצוערות, 1916 שמואל יֵיְבין (2 בספטמבר 1896 – 28 בפברואר 1982) היה ארכאולוג ישראלי, מנהל אגף העתיקות והמוזיאונים (1948–1959), פרופסור באוניברסיטת תל אביב (1955–1969).
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ושמואל ייבין · ראה עוד »
שבטים גרמאנים
#הפניה שבטים גרמאניים.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ושבטים גרמאנים · ראה עוד »
תאולוגיה
התאולוג אוגוסטינוס מהיפו (354–430) בציור פרסקו מ-1480 ה-13, נחשב לפטרונם של תאולוגים קתולים תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון ובעברית: תוֹרַת הַאֶמוּנָה) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות או שאינן רציונליות.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ותאולוגיה · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ותנ"ך · ראה עוד »
לחם הקודש
לחם הקודש (בלטינית: hostia) הוא סקרמנטל נוצרי, הידוע גם בשמות: "פולחן הלחם" או "לחם האיחוד".
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ולחם הקודש · ראה עוד »
טון (בלשנות)
טון (בעברית: נֶגֶן) הוא תכונה פונמית המצויה בחלק ניכר משפות העולם, בהן שינויים בגובה הקול משמשים בשביל להבדיל בין פונמות, כלומר שפות בהם גובה הצליל הוא חלק בלתי נפרד מהיכולת להבין את משמעות המילים המדוברות.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס וטון (בלשנות) · ראה עוד »
בישוף
פרבוסלביים, פרסקו מאת ויקטור וסנצוב בקתדרלת ולדימיר הקדוש שבקייב, אוקראינה בִּישׁוֹף (ביוונית: Επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ובישוף · ראה עוד »
דיאקון
דיאקון או דיאקונוס (מיוונית: διακονος) הוא שמה של אחת משלוש המשרות של הכמורה הנוצרית בכנסייה הקתולית, האורתודוקסית והאנגליקנית.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ודיאקון · ראה עוד »
המאה הרביעית
#הפניההמאה ה-4.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס והמאה הרביעית · ראה עוד »
המאה החמישית
#הפניההמאה ה-5.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס והמאה החמישית · ראה עוד »
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס והאימפריה הרומית · ראה עוד »
הרודיאס
הרודיאס, ציור מאת פול דלרוש המלכה הרודיאס. ציור של ז'אן ז'וזף בנז'מין קונסטאנט משנת 1881. הרודיאס או הרודיה (ביוונית: Ηρωδιάς; בערך 15 לפנה"ס - אחרי 39) הייתה נסיכה יהודיה משושלת בית הורדוס, אחותו של אגריפס הראשון.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס והרודיאס · ראה עוד »
הכנסייה הקתולית
הכנסייה הקתולית היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בעולם.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס והכנסייה הקתולית · ראה עוד »
הים השחור
הים השחור (טורקית: Karadeniz; רוסית: Чёрное море; אוקראינית: Чорне море; גאורגית: შავი ზღვა; רומנית: Marea Neagră) הוא ים בין-יבשתי השוכן בין דרום-מזרח אירופה ובין אסיה הקטנה.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס והים השחור · ראה עוד »
כל יום הוא טרבלינקה
כל יום הוא טרבלינקה: יחסנו לבעלי חיים והשואה הוא ספר עיון משנת 2002, מאת ההיסטוריון וחוקר השואה צ'ארלס פאטרסון, הטוען כי היחס לבעלי החיים בידי בני האדם שימש כהשראה, כמודל וכהצדקה למעשי אלימות או זוועה שבוצעו כנגד בני אדם: מלחמות, עבדות, גזענות ומקרים של רצח עם בכלל, והשואה בפרט.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס וכל יום הוא טרבלינקה · ראה עוד »
יהודים-נוצרים
"כנסת הַמּוּלִים", פסיפס בכנסיית סנטה סבינה. יהודים נוצרים או יהדות נוצרית הם מונחים שנטבעו במחקר ההיסטורי לתיאור הכיתות הנוצריות העתיקות שהתקיימו במאות הראשונות לספירה, ושילבו אמונה בישו עם מחויבות לשמירת התורה, בטרם השלמת הפילוג היהודי-נוצרי והתעצבותה של הנצרות כדת השוללת את קיום המצוות.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ויהודים-נוצרים · ראה עוד »
יוחנן פאולוס השני
יוחנן פאולוס השני (בלטינית: Ioannes Paulus II; 18 במאי 1920 – 2 באפריל 2005), נולד בשם קרול יוּזף ווֹיטילה (בפולנית: Karol Józef Wojtyła) בוודוביצה שבפולין.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ויוחנן פאולוס השני · ראה עוד »
יוחנן המטביל
יוחנן המטביל על פי גירטגן טוט סין ג'נס כריתת ראשו של יוחנן המטביל. מימין עומדות הורודיה ושלומית. ציור בכנסיית יוחנן בהרים. ככל הנראה הציור מעשה ידי אל גרקו או תלמידיו. פסל יוחנן המטביל (1412-1414), מאת לורנצו גיברטי אזולז'וס הלאומי בליסבון יוחנן המטביל (ביוונית: Ιωάννης ο Βαπτιστής, יוֹאָנֵּס אוֹ בַּפְּטִיסְטֵס; בסורית: ܝܘܿܚܲܢܵܢ ܡܲܥܡܕ݂ܵܢܵܐ, יוֹחַנָן מַעְמְדָֿנָא; בערבית: يَحْيَى بِن زَكَرِيَّا, יַחְיַא בִּן זַכָּרִיַּא; במנדעית: ࡉࡅࡄࡀࡍࡀ ࡌࡀࡑࡁࡀࡍࡀ, יוחאנא מאסבאנא; בין 6 לפנה"ס ל-2 לפנה"ס – 36 לערך) הוא דמות המופיעה בברית החדשה.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ויוחנן המטביל · ראה עוד »
1204
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ו1204 · ראה עוד »
2004
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ו2004 · ראה עוד »
347
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ו347 · ראה עוד »
370
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ו370 · ראה עוד »
381
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ו381 · ראה עוד »
386
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ו386 · ראה עוד »
398
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ו398 · ראה עוד »
402
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ו402 · ראה עוד »
403
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ו403 · ראה עוד »
404
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ו404 · ראה עוד »
407
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוחנן כריסוסטומוס ו407 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוחנן_כריסוסטומוס
