סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יום

מַדָד יום

שעות האור בגריניץ' בשנת 2007; שעון קיץ מונהג מסוף מרץ עד סוף אוקטובר יום הוא מכלול של שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה. [1]

39 יחסים: מרץ, אנציקלופדיה התלמודית, ארבוס (מיתולוגיה), אדם, אופק, אוקטובר, נקבה, נקודת השוויון, ניקס (מיתולוגיה), עלות השחר, צאת הכוכבים, קוטב (גאוגרפיה), קודשי קודשים, שמים, שנה, שעון קיץ, שעות זמניות, שקיעת החמה, שבוע, תאורה, תיאוגניה, לילה, טרטרוס, חצי הכדור הצפוני, חצי הכדור הדרומי, חושך, בין השמשות (יהדות), האקדמיה ללשון העברית, הנץ החמה, הסיודוס, השמש, כאוס (מיתולוגיה), יממה, יום ראשון, יום שני, יוונית, 2007, 21 בדצמבר, 21 ביוני.

מרץ

מרץ או מרס (מלטינית, Martius, דרך גרמנית ויידיש) הוא החודש השלישי בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יום ומרץ · ראה עוד »

אנציקלופדיה התלמודית

#הפניה אנציקלופדיה תלמודית.

חָדָשׁ!!: יום ואנציקלופדיה התלמודית · ראה עוד »

ארבוס (מיתולוגיה)

אֶרֶבּוֹס (ביוונית: Ἔρεβος; תעתיק לטיני: Erebus או Erebos), "הַמַּחְשָׁךְ", הוא דמות מן המיתולוגיה היוונית, האנשה של העלטה שכיסתה את העולם בראשיתו.

חָדָשׁ!!: יום וארבוס (מיתולוגיה) · ראה עוד »

אדם

אדם או אדם נבון (שם מדעי: Homo sapiens, בלטינית: "הומו" – אדם, "סָפִּיֶינס" – חושב או תבוני) על פי ההגדרה המדעית הביולוגית, הוא מין של יונק במשפחת ההומינידיים, והמין היחיד שנותר כיום בתת-השבט הומינינים.

חָדָשׁ!!: יום ואדם · ראה עוד »

אופק

האופק הוא קו אופקי דמיוני המפריד בין השמיים והארץ שלוש הגדרות לאופק אופק הוא קו אופקי העובר במקום המפגש הדמיוני הנצפה בין השמים לארץ או לים.

חָדָשׁ!!: יום ואופק · ראה עוד »

אוקטובר

אוקטובר (מלטינית October, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש ה־עשירי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יום ואוקטובר · ראה עוד »

נקבה

בלוטות חלב. נקבה היא הזוויג המייצר את תאי הביצה, שהם תאי הרבייה הגדולים ביותר בעולם החי.

חָדָשׁ!!: יום ונקבה · ראה עוד »

נקודת השוויון

נקודת שוויון היא מושג אסטרונומי שמשמעו הזמן בשנה שבו חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים במידה שווה, ולפיכך אורך היום ואורך הלילה שווים.

חָדָשׁ!!: יום ונקודת השוויון · ראה עוד »

ניקס (מיתולוגיה)

ניקס, פסל ברונזה רומאי ניקס (ביוונית: Νύξ) היא אלת הלילה הקדומה במיתולוגיה היוונית.

חָדָשׁ!!: יום וניקס (מיתולוגיה) · ראה עוד »

עלות השחר

השמיים בהירים לאחר שקיעת השמש, באופן דומה נראים השמים בעלות השחר. זריחת השמש עלות השחר או עַמוּד הַשַׁחַר הוא זמן תחילת היום בהלכה.

חָדָשׁ!!: יום ועלות השחר · ראה עוד »

צאת הכוכבים

הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.

חָדָשׁ!!: יום וצאת הכוכבים · ראה עוד »

קוטב (גאוגרפיה)

#הפניה קוטב.

חָדָשׁ!!: יום וקוטב (גאוגרפיה) · ראה עוד »

קודשי קודשים

קודשי קדשים הם סוג מסוים של קרבנות שקדושתם חמורה, יותר מקרבנות קודשים קלים.

חָדָשׁ!!: יום וקודשי קודשים · ראה עוד »

שמים

#הפניה שמיים.

חָדָשׁ!!: יום ושמים · ראה עוד »

שנה

שנה היא פרק זמן שאורכו מבוסס על זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש, והוא משמש כאלמנט בתאריך ברוב התרבויות האנושיות.

חָדָשׁ!!: יום ושנה · ראה עוד »

שעון קיץ

מדינות ואזורים שלא הנהיגו שעון קיץ מעולם שעון קיץ הוא קביעה של תזמון שעות היממה, הנהוג באופן מקומי למשך תקופה מסוימת בשנה (בדרך כלל, מעונת האביב עד הסתיו), בשונה מן השעון הנהוג באותו מקום בשאר ימות השנה לפי זמן אוניברסלי מתואם.

חָדָשׁ!!: יום ושעון קיץ · ראה עוד »

שעות זמניות

שעות זמניות מוגדרות על ידי חלוקת היום (חלוקת זמן האור השמש שביממה) ל-12 חלקים וכן הלילה.

חָדָשׁ!!: יום ושעות זמניות · ראה עוד »

שקיעת החמה

דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.

חָדָשׁ!!: יום ושקיעת החמה · ראה עוד »

שבוע

שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.

חָדָשׁ!!: יום ושבוע · ראה עוד »

תאורה

תאורה ליצירת אפקט דרמטי במגדל דוד תאורה עירונית תאורה צבעונית במזרקה בטשקנט בירת אוזבקיסטן בית החולים איכילוב תאורה היא שימוש באור כדי להשיג אפקט מעשי או אסתטי.

חָדָשׁ!!: יום ותאורה · ראה עוד »

תיאוגניה

#הפניה תאוגוניה.

חָדָשׁ!!: יום ותיאוגניה · ראה עוד »

לילה

קו הרקיע של מלבורן בעת לילה חיפאי. לילה הוא שעות היממה החשוכות, שבהן אין אור שמש, מלאחר שקיעת השמש ועד זריחתה, להבדיל מיום.

חָדָשׁ!!: יום ולילה · ראה עוד »

טרטרוס

פרספונה משגיחה על סיזיפוס בשאול, כד יווני מאטיקה, 530 לפני הספירה טרטרוס (ביוונית: Τάρταρος, בתרגום לעברית: מקום עמוק) הוא אחד מחלקי השאול במיתולוגיה היוונית וממנה הגיע למיתולוגיה הרומית.

חָדָשׁ!!: יום וטרטרוס · ראה עוד »

חצי הכדור הצפוני

חצי הכדור הצפוני, ממבט מעל הקוטב הצפוני חצי הכדור הצפוני מסומן בצהוב. ההמיספרות נראות כאן לא שוות מפני שאנטארקטיקה לא מוצגת בתרשים. חצי הכדור הצפוני הקרוי גם בשם ההמיספירה הצפונית הוא חציו של כדור הארץ הממוקם מצפון לקו המשווה.

חָדָשׁ!!: יום וחצי הכדור הצפוני · ראה עוד »

חצי הכדור הדרומי

חצי הכדור הדרומי מסומן בצהוב. חצאי הכדור מופיעים כבלתי זהים בגודלם מאחר שאנטארקטיקה לא מופיעה וקו המשווה הונמך. בפועל, שני חצאי הכדור זהים בגודלם חצי הכדור הדרומי הוא חציו (המיספירה) של כדור הארץ הממוקם מדרום לקו המשווה.

חָדָשׁ!!: יום וחצי הכדור הדרומי · ראה עוד »

חושך

גשר חשוך עיר חשוכה חושך הוא מצב המתקיים בהיעדר אור.

חָדָשׁ!!: יום וחושך · ראה עוד »

בין השמשות (יהדות)

בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.

חָדָשׁ!!: יום ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »

האקדמיה ללשון העברית

סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יום והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »

הנץ החמה

הנץ החמה בים המלח. הָנֵץ הַחַמָּה הוא ציון זמן בהלכה לרגע שבו נראית בוודאות הנקודה הראשונה מגוף השמש.

חָדָשׁ!!: יום והנץ החמה · ראה עוד »

הסיודוס

במוזיאון החדש (ברלין) מהדורה משנת 1539 של חיבורו של הסיודוס "עבודות וימים" הֵסְיוֹדוֹס (ביוונית: Ήσίοδος) היה משורר אפי יווני מוקדם, שחי במאה השמינית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יום והסיודוס · ראה עוד »

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: יום והשמש · ראה עוד »

כאוס (מיתולוגיה)

כאוס בקוסמוגוניה, המונח "כָאוס" (ביוונית: Χάος) מתייחס ל"תהום" או ה"ריק" הבראשיתי שעל פי דתות ומיתולוגיות רבות, קדם ליצירת העולם.

חָדָשׁ!!: יום וכאוס (מיתולוגיה) · ראה עוד »

יממה

צלמית המסמלת יממה מחזוריות מופע השמש נגרם על ידי סיבוב כדור הארץ סביב צירו סיבוב כדור הארץ במהלך היממה יממה היא יחידת זמן שאורכה נקבע על פי השלמת סיבוב מלא של כדור הארץ על צירו ביחס לשמש.

חָדָשׁ!!: יום ויממה · ראה עוד »

יום ראשון

אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה (ויטראז' בכנסייה בטרואה). יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.

חָדָשׁ!!: יום ויום ראשון · ראה עוד »

יום שני

אלוהים מבדיל בין המים שבשמיים למים שעל פני האדמה; ציורו של ג'יימס טיסו יום שני הוא היום השני מצאת השבת.

חָדָשׁ!!: יום ויום שני · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: יום ויוונית · ראה עוד »

2007

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יום ו2007 · ראה עוד »

21 בדצמבר

21 בדצמבר הוא היום ה־355 בשנה (356 בשנה מעוברת) בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יום ו21 בדצמבר · ראה עוד »

21 ביוני

21 ביוני הוא היום הארוך בשנה.

חָדָשׁ!!: יום ו21 ביוני · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יום

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »