גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
167 יחסים: Google Books, ממלכת פרוסיה, מרדכי מנואל נח, משנה, משפטים, מתמטיקה, מלך, מלגת לימודים, מגילת אסתר, מדע, מדעי היהדות, מדרש, מורה, מוזיאון, מכון מחקר, אנטישמיות, ארצות הברית, אררט (מדינה ליהודים), אלוהים, אלכסנדר פון הומבולדט, אבסולוטיזם פוליטי, אברך, אברהם גייגר, אביב העמים, אדוארד גנז, אהרן חורין, אוניברסיטת ברלין, אוניברסיטת האלה, אוניברסיטה, אוקספורד, איסידור זינגר, אירופה, איש עסקים, איטליה, נאו-אורתודוקסיה (יהדות), נסיכות ליפה, נצרות, נחום גלאצר, ניו יורק (מדינה), סמיכה לרבנות, ספרות, ספריית פאלאטינה, ספרייה, סטריאוטיפ, סופר, עמוס אילון, עקיבא ארנסט סימון, עריכה, עברית, עיר בירה, ..., עיתון, פארמה, פראג, פרעות, פרעות "הפ-הפ", פרלמנט, פרוסיה, פרישה לגמלאות, פריז, פילוסוף, פילוסופיה, פיוט, צבי בנימין אוירבך, צבי גרץ, קריית הוותיקן, קתדרה (אקדמיה), רקוויאם גרמני (ספר), רש"י, רוברט בלום, שמואל הולדהיים, שאול פינחס ראבינאוויץ, שפה, שוויון, שיעור פרטי, ת"ר, תנ"ך, תפילה, תר"י, תרבות, תרגומי התנ"ך, תלמוד, תלמיד, תורה, טקס, טכנולוגיה, חכמת ישראל, חינוך, בראשית, ברלין, בלשנות, ביקורת המקרא, בית מדרש, בית ספר, בית התפוצות, בית הכנסת הספרדי (פראג), בית כנסת, בית יתומים, גאורג וילהלם פרידריך הגל, גרמנית, גרמניה, גימנסיה, דרמשטאדט, דרשן, דרשה, דת, דלקת ריאות, דטמולד, דברי הימים, דברי ימי ישראל, דברים, דוקטור, המאה ה-19, המרת דת, המבורג, המוזיאון הבריטי, האימפריה הרומית הקדושה, האיגוד העולמי למדעי היהדות, הספרייה הלאומית, התנצרות, הלכה, הגל, הדוכסות הגדולה של הסן, הוצאת דביר, הוצאה לאור, הוצאה להורג, היסטוריה, היהדות הרפורמית, היינריך היינה, ויקרא, כריזמה, כתב עת, כתב יד (העתק), כלי נשק, יחזקאל, יהדות אורתודוקסית, יהדות רפורמית, יהדות גרמניה, יהודים, 10 באוגוסט, 1794, 18 במרץ, 18 באוגוסט, 1802, 1803, 1809, 1811, 1818, 1819, 1821, 1822, 1826, 1829, 1832, 1835, 1838, 1840, 1843, 1846, 1848, 1850, 1855, 1863, 1872, 1874, 1875, 1886, 9 במאי. להרחיב מדד (117 יותר) »
Google Books
#הפניה גוגל ספרים.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וGoogle Books · ראה עוד »
ממלכת פרוסיה
ממלכת פרוסיה (בגרמנית: Königreich Preußen) הייתה ממלכה גרמנית, שהתקיימה כמדינה עצמאית בשנים 1871–1701, והחל מאיחוד גרמניה המשיכה להתקיים כחלק הארי של הקיסרות הגרמנית, בשנים 1918–1871, כאשר מלכה מכהן גם כקיסר גרמניה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וממלכת פרוסיה · ראה עוד »
מרדכי מנואל נח
שער ספרו של נח: "מסעות באנגליה, צרפת, ספרד והארצות הברבריות בשנים 1813–1815" מרדכי מנואל נח (בעברית גם מרדכי עמנואל נח, באנגלית: Mordecai Manuel Noah; 14 ביולי 1785, פילדלפיה – 22 במאי 1851, ניו יורק) היה עיתונאי, דיפלומט, מחזאי, עורך דין, שופט ושריף יהודי אמריקאי.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ומרדכי מנואל נח · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ומשנה · ראה עוד »
משפטים
הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ומשפטים · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ומתמטיקה · ראה עוד »
מלך
המערב ובעל השלטון הארוך ביותר (72 שנה). פסלו של קמהאמהה הראשון, מלך הוואי, בהיכל הקפיטול של ארצות הברית מלך או מלכה הוא שם הניתן למונרך בשלל סיטואציות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ומלך · ראה עוד »
מלגת לימודים
#הפניהמלגה (חינוך).
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ומלגת לימודים · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ומגילת אסתר · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ומדע · ראה עוד »
מדעי היהדות
מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ומדעי היהדות · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ומדרש · ראה עוד »
מורה
180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ומורה · ראה עוד »
מוזיאון
המוזיאון הבריטי בלונדון חזית מוזיאון הלובר בפריז, מוזיאון האמנות מהמוכרים ביותר בעולם מוזיאון (נכתב בעבר מוסיאון) הוא מקום שמרוכזים בו אוספים בתחום מסוים או בתחומים אחדים: יצירות אמנות, חפצי אומנות, עתיקות, מדע וכדומה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ומוזיאון · ראה עוד »
מכון מחקר
מאיץ החלקיקים במכון ויצמן למדע - דוגמה למכון מחקר אקדמי מכון מחקר הוא מוסד המיועד לביצוע מחקר מדעי בנושא או שטח מחקר מסוים ומוגדר.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ומכון מחקר · ראה עוד »
אנטישמיות
איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ואנטישמיות · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וארצות הברית · ראה עוד »
אררט (מדינה ליהודים)
מבט מלמעלה על האי גרנד איילנד, הטריטוריה שיועדה למדינת היהודים אררט הוא השם שניתן לעיר מקלט ליהודים שביקש להקים בארצות הברית העיתונאי והדיפלומט היהודי-אמריקני מרדכי מנואל נח בשנת 1825.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ואררט (מדינה ליהודים) · ראה עוד »
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ואלוהים · ראה עוד »
אלכסנדר פון הומבולדט
פסל של אלכסנדר פון הומבולדט בברלין פרידריך וילהלם היינריך אלכסנדר פון הומבולדט (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Heinrich Alexander Freiherr von Humboldt; 14 בספטמבר 1769 – 6 במאי 1859) היה חוקר טבע ומגלה ארצות גרמני.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ואלכסנדר פון הומבולדט · ראה עוד »
אבסולוטיזם פוליטי
#הפניה אוטוקרטיה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ואבסולוטיזם פוליטי · ראה עוד »
אברך
אַבְרֵךְ בעולם הישיבות הוא אדם אשר מקדיש חלק ניכר מיומו ללימוד תורה בישיבה או בכולל.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ואברך · ראה עוד »
אברהם גייגר
הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ואברהם גייגר · ראה עוד »
אביב העמים
אביב העמים הוא שם כולל לגל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה בשנים 1848–1849.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ואביב העמים · ראה עוד »
אדוארד גנז
אדוארד גנז (Eduard Gans; 22 במרץ 1797 – 5 במאי 1839) היה פילוסוף ומשפטן גרמני, יהודי מומר.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ואדוארד גנז · ראה עוד »
אהרן חורין
הרב אהרן חורין (בכתיב מיושן: "חארין" וגם "חארינער"; כ"ח באב ה'תקכ"ו, 3 באוגוסט 1766 – ט' באלול ה'תר"ד, 24 באוגוסט 1844) היה רבה של אראד.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ואהרן חורין · ראה עוד »
אוניברסיטת ברלין
#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ואוניברסיטת ברלין · ראה עוד »
אוניברסיטת האלה
#הפניה אוניברסיטת האלה-ויטנברג.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ואוניברסיטת האלה · ראה עוד »
אוניברסיטה
אלמה מאטר, האנשה של אוניברסיטה אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: Universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ואוניברסיטה · ראה עוד »
אוקספורד
שלט ההרלדי של אוקספורד, בו חקוק המוטו:ש '''Fortis est veritas''' (לטינית: חזקה היא האמת) מפת אוקספורד משנת 1605 אוקספורד (באנגלית: Oxford,; בלטינית: Oxonia, - iensis) היא עיר באוקספורדשייר שבאנגליה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ואוקספורד · ראה עוד »
איסידור זינגר
#הפניה איזידור זינגר.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ואיסידור זינגר · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ואירופה · ראה עוד »
איש עסקים
איש עסקים על סוס, פסל ארד, טורונטו, William McElcheran, 1989 איש עסקים הוא אדם העוסק בהקמה של עסקים חדשים וברכישה ומכירה של עסקים קיימים בין אם הן של עצמו ובין אם הן של אחרים.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ואיש עסקים · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ואיטליה · ראה עוד »
נאו-אורתודוקסיה (יהדות)
נאו-אורתודוקסיה, או תורה עם דרך ארץ, היא זרם אידאולוגי ביהדות האורתודוקסית שהתפתח בתחילת המאה ה-19 בעיקר בקרב יהדות גרמניה, אך גם בכמה ממדינות מערב אירופה ובחלקים של הונגריה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ונאו-אורתודוקסיה (יהדות) · ראה עוד »
נסיכות ליפה
נסיכות ליפה (במשך תקופה מסוימת ליפה-דטמולד, מגרמנית: Fürstentum Lippe) הייתה מדינה היסטורית באזור מרכז גרמניה של היום, אשר שכנה בין נהר הוזר במזרח ויער טיוטנבורג במערב.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ונסיכות ליפה · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ונצרות · ראה עוד »
נחום גלאצר
נחום (נוֹרְבֶּרְט) גְלַאצֶר (נכתב גם גלצר; באנגלית: Nahum Norbert Glatzer; 25 במרץ 1903, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 27 בפברואר 1990, טוסון, אריזונה, ארצות הברית) היה היסטוריון יהודי אמריקאי - ישראלי, חוקר במדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ונחום גלאצר · ראה עוד »
ניו יורק (מדינה)
ניוּ יוֹרק (באנגלית: New York) היא מדינה בצפון-מזרח ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וניו יורק (מדינה) · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וספרות · ראה עוד »
ספריית פאלאטינה
הכניסה לספריית פאלאטינה Francesco Scaramuzza בתקרת ספריית פאלאטינה דף מספר בכתב עברי, של יהודי פורטוגל, מהמאה ה-15, העוסק באופן הכנת צבעים ספריית פאלאטינה, או ביבליוטקה פאלאטינה (באיטלקית: Biblioteca Palatina) היא ספרייה ציבורית הנמצאת בעיר פארמה שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וספריית פאלאטינה · ראה עוד »
ספרייה
מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וספרייה · ראה עוד »
סטריאוטיפ
ציור גרמני מן המאה ה-18 המכיל סטריאוטיפים על עמים ולאומים שונים סְטֵרֵאוֹטִיפּ (מיוונית: στερεός (מוצק) + τύπος (חריתה) - "רושם מוצק") או הֶטְפֵּס, הוא מצב מנטלי שבו מתרחשת הכללה נמהרת של אמונות הנוגעות למאפיינים של קבוצת אנשים מסוימת, והחלתם על כל חברי הקבוצה מבלי להתייחס לסייגים קיימים או אפשריים.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וסטריאוטיפ · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וסופר · ראה עוד »
עמוס אילון
עמוס אילון (4 ביולי 1926 – 25 במאי 2009) היה סופר ועיתונאי ישראלי ובינלאומי וחבר מערכת בעיתון "הארץ".
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ועמוס אילון · ראה עוד »
עקיבא ארנסט סימון
עקיבא ארנסט סימון (Ernst Simon; 15 במרץ 1899, י"ד באדר ב' ה'תר"ס, ברלין – 18 באוגוסט 1988, ה' באלול ה'תשמ"ח, ירושלים), פילוסוף וחוקר חינוך, מרצה לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ועקיבא ארנסט סימון · ראה עוד »
עריכה
עריכה היא שלב בתהליך ההכנה של יצירה כתובה, חזותית, או קולית, שבו היא עוברת סוגים אחדים של ליטוש, במטרה לשפר אותה ולעשותה ראויה לפרסום.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ועריכה · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ועברית · ראה עוד »
עיר בירה
עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ועיר בירה · ראה עוד »
עיתון
דוכן עיתונים מתקן למכירת עיתונים במרכז וינה. 2016 עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ועיתון · ראה עוד »
פארמה
פַּארְמָה (באיטלקית: Parma) היא עיר במחוז אמיליה-רומאניה בצפון איטליה, בין הערים מילאנו ובולוניה, מונה כ-195,000 תושבים (2017).
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ופארמה · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ופראג · ראה עוד »
פרעות
#הפניה פוגרום.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ופרעות · ראה עוד »
פרעות "הפ-הפ"
פרעות "הפ-הפ" בפרנקפורט. פרעות "הֶפּ-הֶפּ" (Hep-Hep) הן כינוי לפרעות שנערכו ביהודי גרמניה בשנת 1819.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ופרעות "הפ-הפ" · ראה עוד »
פרלמנט
בית התחתון של הפרלמנט של אירלנד, ציור מאת פראנסיס ויטלי (Francis Wheatley) משנת 1780. מוסד זה התקיים מימי הביניים עד 1800. פרלמנט (נגזר מהמילה הצרפתית: parler, קרי: פַּארְלֶה, "לדבר") או בית נבחרים, הוא מוסד פוליטי המורכב מנציגיהם של אזרחי המדינה, ומשמש כרשות המחוקקת במדינות שהן דמוקרטיות יצוגיות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ופרלמנט · ראה עוד »
פרוסיה
סמל ממלכת פרוסיה משנת 1701 פְּרוּסְיָה (בגרמנית: Preußen, ביידיש: פּרײַסן) הייתה מדינה היסטורית ששכנה בשטחי צפון גרמניה של היום, ובשטחים שהיום מהווים את צפון ומרכז פולין, צ'כיה, דנמרק, בלגיה במערב, וליטא במזרח, עד גבול האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ופרוסיה · ראה עוד »
פרישה לגמלאות
פרישה לגִמְלָאוֹת היא סיום העבודה בעיקר עקב גיל (בין אם הגעה לגיל פרישה, או גיל אחר) או מסיבות אחרות (כגון בריאות).
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ופרישה לגמלאות · ראה עוד »
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ופריז · ראה עוד »
פילוסוף
סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ופילוסוף · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ופילוסופיה · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ופיוט · ראה עוד »
צבי בנימין אוירבך
רבי צבי בנימין (הירש וולף) אוֹיֶרבַּך (בכתיב שנהג בזמנו: אויערבך; בראשי תיבות: הצב"א; Auerbach; כ"ז באייר תקס"ח, 22 ביוני 1808, נויוויד – ליל כ"ז באלול תרל"ב, 30 בספטמבר 1872, הלברשטאדט) היה רב גרמני, בן למשפחת הרבנים אוירבך, ממנהיגיה הבולטים של האורתודוקסיה ביהדות גרמניה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וצבי בנימין אוירבך · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וצבי גרץ · ראה עוד »
קריית הוותיקן
קריית הוותיקן, או בקיצור הוותיקן (רשמית "מְדִינַת קִרְיַת הוָתִיקָן"; באיטלקית: Città del Vaticano; בלטינית: Status Civitatis Vaticanæ), היא המדינה העצמאית הקטנה בעולם מבחינת שטחה – פחות ממחצית קמ"ר, אשר נמצאת בתוך העיר רומא שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וקריית הוותיקן · ראה עוד »
קתדרה (אקדמיה)
קָתֶדְרָה (מיוונית: (kathedra) καθεδρα – כיסא, מושב; באנגלית: Chair) היא פעילות הוראה או מחקר באוניברסיטה בתחום מדעי שהאוניברסיטה מעוניינת להדגישו בתוך פקולטה מסוימת או תוך שילוב תחומי מחקר מפקולטות ומחלקות שונות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וקתדרה (אקדמיה) · ראה עוד »
רקוויאם גרמני (ספר)
רקוויאם גרמני: יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743 - 1933 (באנגלית: The pity of it all, "מה חבל על כל זה") הוא שמו העברי של ספרו של עמוס אילון.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ורקוויאם גרמני (ספר) · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ורש"י · ראה עוד »
רוברט בלום
רוברט בלום (בגרמנית: Robert Blum; 10 בנובמבר 1807 - 9 בנובמבר 1848) היה פוליטיקאי דמוקרטי, פובליציסט, משורר, מוציא לאור ומהפכן גרמני, חבר האספה הלאומית הגרמנית ב-1848.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ורוברט בלום · ראה עוד »
שמואל הולדהיים
הרב שמואל הולדהיים (בתעתיק מיושן: האלדהיים, בגרמנית: Samuel Holdheim; 1806 – 22 באוגוסט 1860) היה מהוגיה הרדיקליים של היהדות הרפורמית.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ושמואל הולדהיים · ראה עוד »
שאול פינחס ראבינאוויץ
#הפניה שאול פנחס רבינוביץ.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ושאול פינחס ראבינאוויץ · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ושפה · ראה עוד »
שוויון
למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית (דיסקריפטיבית).
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ושוויון · ראה עוד »
שיעור פרטי
שיעור פרטי הוא שיטת הוראה שבה המורה מלמד תלמיד יחיד, ולעיתים קבוצה קטנה מאוד של תלמידים, כך שביכולתו להעניק תשומת לב רבה לתלמיד ולצרכיו.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ושיעור פרטי · ראה עוד »
ת"ר
#הפניה ה'ת"ר.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ות"ר · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ותנ"ך · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ותפילה · ראה עוד »
תר"י
#הפניה ה'תר"י.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ותר"י · ראה עוד »
תרבות
תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ותרבות · ראה עוד »
תרגומי התנ"ך
קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ותלמוד · ראה עוד »
תלמיד
כיתה א' משנת 1954 תלמידת בית ספר בהודו תלמיד הוא אדם שלומד, בין אם זה נעשה בעזרת מורים או חונכים ובין אם זה נעשה באופן עצמאי, כלומר באופן אוטודידקטי.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ותלמיד · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ותורה · ראה עוד »
טקס
טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה, לרוב בעל משמעות עבור המבצע אותו.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וטקס · ראה עוד »
טכנולוגיה
טכנולוגיה היא רעיון העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לרצונות וצרכים, תוך ניצול חידושי המדע.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וטכנולוגיה · ראה עוד »
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וחכמת ישראל · ראה עוד »
חינוך
בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וחינוך · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ובראשית · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וברלין · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ובלשנות · ראה עוד »
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וביקורת המקרא · ראה עוד »
בית מדרש
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ובית מדרש · ראה עוד »
בית ספר
בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ובית ספר · ראה עוד »
בית התפוצות
#הפניה אנו – מוזיאון העם היהודי.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ובית התפוצות · ראה עוד »
בית הכנסת הספרדי (פראג)
בית הכנסת ה"ספרדי" בפראג בית הכנסת הספרדי (בצ'כית: Spanelska Synagoga) הוא בית כנסת ברובע היהודי יוספוב בפראג שבצ'כיה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ובית הכנסת הספרדי (פראג) · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ובית כנסת · ראה עוד »
בית יתומים
"שעת המשחק בבית היתומים באמסטרדם", ציור מאת מקס ליברמן, 1876 יהודי לשעבר בברלין דיר ראפאת - הכולל בית יתומות במסגרתו בית יתומים הוא מוסד חינוכי המיועד לילדים יתומים, או כאלה שאף אחד מהוריהם או קרוביהם אינו מסוגל לטפל בהם.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ובית יתומים · ראה עוד »
גאורג וילהלם פרידריך הגל
גאורג וילהלם פרידריך הֵגֶל (בגרמנית: Georg Wilhelm Friedrich Hegel; 27 באוגוסט 1770 – 14 בנובמבר 1831) היה מראשי הפילוסופים של זרם האידיאליזם הגרמני, מחשובי ההוגים בתקופה המודרנית, ומגדולי הפילוסופים השיטתיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וגאורג וילהלם פרידריך הגל · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וגרמנית · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וגרמניה · ראה עוד »
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וגימנסיה · ראה עוד »
דרמשטאדט
דרמשטאדט (בגרמנית:; גם דארמשטאדט, דרמשטט, דרמשטאט) היא עיר בגרמניה, במדינת הסן.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ודרמשטאדט · ראה עוד »
דרשן
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ודרשן · ראה עוד »
דרשה
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ודרשה · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ודת · ראה עוד »
דלקת ריאות
ריאות. החלק העליון נורמלי. בחלק התחתון ניתן להבחין בדלקת ריאות. דלקת ריאות (בלועזית: פנאומוניה, Pneumonia) היא מחלה זיהומית של הריאות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ודלקת ריאות · ראה עוד »
דטמולד
דֶטמוֹלד (גרמנית: Detmold) היא עיר בנורדריין-וסטפאליה שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ודטמולד · ראה עוד »
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ודברי הימים · ראה עוד »
דברי ימי ישראל
דברי ימי ישראל (בגרמנית: Geschichte der Juden, ההיסטוריה של היהודים; תורגם גם בשמות דברי היהודים ותולדות היהודים), מאת ההיסטוריון צבי גרץ, היא יצירה מונומנטלית, ראשונה מסוגה, המונה 11 כרכים ומתעדת את תולדות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ודברי ימי ישראל · ראה עוד »
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ודברים · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ודוקטור · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ והמאה ה-19 · ראה עוד »
המרת דת
המרת דת היא מעבר של אדם מדת אחת לאחרת, וקבלת כללי הדת החדשה, פולחניה ועיקרי אמונתה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ והמרת דת · ראה עוד »
המבורג
הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ והמבורג · ראה עוד »
המוזיאון הבריטי
חזית המוזיאון הבריטי ובראשו גמלון עם פסלים מאת ריצ'רד ווסטמאקוט המוזיאון הבריטי (באנגלית: British Museum) הוא אחד מהמוזיאונים הגדולים והמפורסמים בעולם.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ והמוזיאון הבריטי · ראה עוד »
האימפריה הרומית הקדושה
האימפריה הרומית הקדושה (בלטינית: Sacrum Romanum Imperium, בגרמנית: Heiliges Römisches Reich, באיטלקית: Sacro Romano Impero), או בשמה המאוחר - הרייך הראשון (וגם HRE לעיתים באנגלית), הייתה אימפריה שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים והעת החדשה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ והאימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »
האיגוד העולמי למדעי היהדות
האיגוד העולמי למדעי היהדות הוא ארגון הגג לחקר מדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ והאיגוד העולמי למדעי היהדות · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ והספרייה הלאומית · ראה עוד »
התנצרות
#הפניה המרת דת#הצטרפות לנצרות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ והתנצרות · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ והלכה · ראה עוד »
הגל
#הפניה גאורג וילהלם פרידריך הגל.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ והגל · ראה עוד »
הדוכסות הגדולה של הסן
הדוכסות הגדולה של הסן (בגרמנית: Großherzogtum Hessen und bei Rhein; ידועה גם כהסן-דרמשטאדט) הייתה מדינה ששודרגה על ידי נפוליאון בשנת 1806 מרוזנות הסן-דרמשטאדט, והתקיימה עד לסיום מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ והדוכסות הגדולה של הסן · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ והוצאת דביר · ראה עוד »
הוצאה לאור
הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ והוצאה לאור · ראה עוד »
הוצאה להורג
איור מ-1793 של הוצאה להורג בגיליוטינה הוצאה להורג היא הפעולה של הריגת אדם המתבצעת לאחר החלטה (עונש מוות) של סמכות משפטית ולא כהחלטה של אדם בודד (פעולה הקרויה הריגה או רצח), אלא כהחלטה של קבוצה, היונקת את כוחה מתמיכה רחבה יותר.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ והוצאה להורג · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ והיסטוריה · ראה עוד »
היהדות הרפורמית
#הפניה יהדות רפורמית.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ והיהדות הרפורמית · ראה עוד »
היינריך היינה
היינריך היינה (נולד בשם הארי היינה, מאז 1825: כריסטיאן יוהאן היינריך היינה; בגרמנית: Heinrich Heine; 13 בדצמבר 1797, דיסלדורף – 17 בפברואר 1856 פריז) היה משורר, פילוסוף, פובליציסט ומבקר ספרות יהודי-גרמני מומר, מגדולי השירה והספרות של גרמניה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ והיינריך היינה · ראה עוד »
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וויקרא · ראה עוד »
כריזמה
כָּרִיזְמָה (מיוונית: χάρισμα, מתנת חסד. על פי האקדמיה ללשון העברית: קִסְמָה) היא תכונה המתארת אדם בעל קסם אישי, יכולת שכנוע וכישורי תקשורת בין-אישית, לרוב מתווספת לאלו הופעה חיצונית מושכת ושונות אישיותית כלשהי מהכלל.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וכריזמה · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וכתב עת · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
כלי נשק
מגוון כלי נשק: חרב, רובה צלפים, טנק, חץ וקשת. כלי נשק שהוסתרו בסליק בקיבוץ יגור. כלי נשק הוא כלי המשמש בעיקר בתגרות ובמלחמות בין בני אדם וכן לציד בעלי חיים ולהגנה מפניהם.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ וכלי נשק · ראה עוד »
יחזקאל
282x282 פיקסלים יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הכהן (או יחזקאל הנביא) היה נביא בסוף תקופת בית ראשון ולאחר חורבן בית ראשון והיה פעיל בבבל.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ויחזקאל · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות רפורמית
היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ויהדות רפורמית · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ויהדות גרמניה · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ויהודים · ראה עוד »
10 באוגוסט
10 באוגוסט הוא היום ה-222 בשנה (223 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו10 באוגוסט · ראה עוד »
1794
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1794 · ראה עוד »
18 במרץ
18 במרץ הוא היום ה-77 בשנה (78 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו18 במרץ · ראה עוד »
18 באוגוסט
18 באוגוסט הוא היום ה-230 בשנה בלוח הגרגוריאני (231 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו18 באוגוסט · ראה עוד »
1802
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1802 · ראה עוד »
1803
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1803 · ראה עוד »
1809
10 בינואר - מרשל ז׳אן לאן מתחיל את המצור על סרגוסה במלחמת חצי האי 9 בפברואר - אוסטריה מכריזה מלחמה על צרפת 13 במרץ - השוודים מדיחים את המלך גוסטב הרביעי אדולף, מלך שוודיה במהפך שנקרא "" 10 באפריל - מלחמת הקואליציה החמישית מתחילה עם פלישת כוחות אוסטריים לבוואריה, אחת ממדינות החסות של האימפריה הצרפתית הראשונה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1809 · ראה עוד »
1811
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1811 · ראה עוד »
1818
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1818 · ראה עוד »
1819
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1819 · ראה עוד »
1821
יוון זוכה בעצמאות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1821 · ראה עוד »
1822
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1822 · ראה עוד »
1826
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1826 · ראה עוד »
1829
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1829 · ראה עוד »
1832
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1832 · ראה עוד »
1835
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1835 · ראה עוד »
1838
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1838 · ראה עוד »
1840
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1840 · ראה עוד »
1843
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1843 · ראה עוד »
1846
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1846 · ראה עוד »
1848
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1848 · ראה עוד »
1850
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1850 · ראה עוד »
1855
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1855 · ראה עוד »
1863
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1863 · ראה עוד »
1872
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1872 · ראה עוד »
1874
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1874 · ראה עוד »
1875
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1875 · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו1886 · ראה עוד »
9 במאי
9 במאי הוא היום ה-129 בשנה, (130 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן צונץ ו9 במאי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יום-טוב_ליפמן_צונץ
