גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
114 יחסים: מסכת פסחים, מסכת ביצה, מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה, מרבה בשיעורים, משנה ברורה, מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך, מלאכת אוכל נפש, מלאכת לש, מלווה מלכה, מגיד משנה, מוצאי שבת, מוצאי יום טוב, מוקצה, מוקצה ביום טוב, מולד הלבנה, מכשירי אוכל נפש, א' בתשרי, אפייה, ארץ ישראל, אש, אלול, אחרון של פסח, נר נשמה, נרות שבת, נוסח הספרדים, סעודת משיח, ספירת העומר, סוכות, ערב פסח, עלייה לתורה, עירוב תבשילין, עירוב חצרות, פסח, פשתן, פיקוח נפש, קרבן מוסף, קריאת התורה, קריאת ההלל, קורבן שלמים, קידוש, קידוש החודש, רמ"א, ראש חודש, ראש השנה, רשב"א, רב יוסף, רבי יהודה, רבי יהודה בן בתירא, שמחת תורה, שמיני עצרת, ..., שלמה לוריא, שחיטה ביום טוב, שבת, שבועות, שביעי של פסח, שולחן ערוך, תפילת מנחה, תפילת מוסף, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תפילת העמידה, תשרי, תלמוד, תלמוד בבלי, תורה, ל"ט אבות מלאכה, ט"ז בניסן, ט"ז בתשרי, ט"ו בניסן, ט"ו בתשרי, ז' בסיוון, חסידות חב"ד, חצות היום (הלכה), חשמל, חז"ל, חג, חגי ישראל ומועדיו, חוץ לארץ, חול המועד, חכמים, ב' בתשרי, ברכת שהחיינו, בשר, בבל, בורר ביום טוב, ביאור הלכה, בישול, בית דין (הלכה), בית המקדש, ביכורים, גמרא, גפרור, הפטרה, הרמ"א, הריטב"א, הלל האחרון, הלוח העברי, הבערה ביום טוב, הבדלה, הגאון מווילנה, הוצאה ביום טוב, ו' בסיוון, כ"א בניסן, כ"ב בניסן, כ"ב בתשרי, כ"ג בתשרי, כיבוי ביום טוב, י' בתשרי, ירושלים, יומטוב, יום טוב שני של גלויות, יום טוב הסמוך לשבת, יום הכיפורים, יין. להרחיב מדד (64 יותר) »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: יום טוב ומסכת פסחים · ראה עוד »
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
חָדָשׁ!!: יום טוב ומסכת ביצה · ראה עוד »
מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה
מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה הוא מסר עיקרי במאמר חז"ל ידוע בנושא שירת המלאכים לאחר קריעת ים סוף.
חָדָשׁ!!: יום טוב ומעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה · ראה עוד »
מרבה בשיעורים
הלכה, מרבה בשיעורים הוא כלל בהלכות שבת, ויום טוב לפיו, כל מלאכה - אף כשהיא מוגדרת כמלאכה אחת - כאשר תוצאת המלאכה מרובה מבסיס ההיתר, הדבר מוגדר כמרבה בשיעורים.
חָדָשׁ!!: יום טוב ומרבה בשיעורים · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: יום טוב ומשנה ברורה · ראה עוד »
מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך
מתוך שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך או כלל מתוך, הוא כלל הלכתי שתוקפו מסברת חז"ל בדברי התורה, שמכוחו הותרה עשיית מלאכות ביום טוב גם כשאינן לצורך אוכל נפש, אלא לצורך אחר של יום טוב.
חָדָשׁ!!: יום טוב ומתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך · ראה עוד »
מלאכת אוכל נפש
מלאכת אוכל נפש היא מלאכה הנעשית לשם סיפוק צרכיו הקיומיים של האדם.
חָדָשׁ!!: יום טוב ומלאכת אוכל נפש · ראה עוד »
מלאכת לש
לישת בצק בהלכה, מְלֶאכֶת הַלָּש היא אחת מל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת.
חָדָשׁ!!: יום טוב ומלאכת לש · ראה עוד »
מלווה מלכה
האדמ"ור מלוצק במלווה מלכה מְלַוֵּה מַלְכָּה הוא כינוי לסעודה שנאכלת במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלווים מלך ומלכה בצאתם מן העיר.
חָדָשׁ!!: יום טוב ומלווה מלכה · ראה עוד »
מגיד משנה
#הפניה וידאל די טולוזא.
חָדָשׁ!!: יום טוב ומגיד משנה · ראה עוד »
מוצאי שבת
הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.
חָדָשׁ!!: יום טוב ומוצאי שבת · ראה עוד »
מוצאי יום טוב
#הפניה מוצאי חג.
חָדָשׁ!!: יום טוב ומוצאי יום טוב · ראה עוד »
מוקצה
מוקצה הוא כינוי לתקנה שתיקנו חכמים, לפיה יש חפצים האסורים בטלטול בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: יום טוב ומוקצה · ראה עוד »
מוקצה ביום טוב
מוקצה הוא מושג הלכתי, שמשמעותו היא: דבר שאדם מקצה מדעתו את השימוש בו, כלומר הוא מוקצה (.
חָדָשׁ!!: יום טוב ומוקצה ביום טוב · ראה עוד »
מולד הלבנה
תמונה של לבנה בהתחדשותה, בתמונה הירח כבר ביומו השני. הדמיה של הירח בהתחדשותו (לצופה מחלקו הצפוני של כדור הארץ) מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי השנה בתרבויות ודתות הנסמכות על לוח שנה ירחי.
חָדָשׁ!!: יום טוב ומולד הלבנה · ראה עוד »
מכשירי אוכל נפש
מכשירי אוכל נפש הוא מושג הלכתי שמשמעותו היא: כלים שבאמצעותם ניתן לבצע מלאכת אוכל נפש שהותרה ביום טוב (לעומת שבת שבה כל מלאכה אסורה).
חָדָשׁ!!: יום טוב ומכשירי אוכל נפש · ראה עוד »
א' בתשרי
במסכת ראש השנה נכתב כי א' בתשרי הוא ראש השנה שלפיו מונים את השנים בלוח השנה הכללי, וכן מונים את השנים לענייני שנת שמיטה, שנת היובל, פירות ערלה ונטע רבעי.
חָדָשׁ!!: יום טוב וא' בתשרי · ראה עוד »
אפייה
אפיית לחם בגן שמואל 1950-5 סוכר, אבקת אפייה אפייה היא שיטה להכנת מזון על ידי חימומו בתנור אפייה.
חָדָשׁ!!: יום טוב ואפייה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יום טוב וארץ ישראל · ראה עוד »
אש
להבות אש הלפיד האולימפי - שימוש באש במסגרת טקסים אש היא תהליך חמצון מהיר של חומר דלק, תוך שחרור חום ואור, המאופיינים בדרך-כלל על ידי להבות.
חָדָשׁ!!: יום טוב ואש · ראה עוד »
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: יום טוב ואלול · ראה עוד »
אחרון של פסח
#הפניה שביעי של פסח.
חָדָשׁ!!: יום טוב ואחרון של פסח · ראה עוד »
נר נשמה
'''נרות נשמה''' דולקים בטקס שנערך על ידי הצי האמריקני לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. '''נר נשמה''' ליד קבר, בתוך תא שנועד להגן על הנר מפני רוח וגשם נר נשמה הוא מנהג יהודי של הדלקת נר לציון זיכרון של אדם שנפטר שמקובל כסגולה לעילוי נשמתו.
חָדָשׁ!!: יום טוב ונר נשמה · ראה עוד »
נרות שבת
#הפניה נרות שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: יום טוב ונרות שבת · ראה עוד »
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
חָדָשׁ!!: יום טוב ונוסח הספרדים · ראה עוד »
סעודת משיח
סעודת משיח היא סעודה שמקיימים בחסידות חב"ד לקראת צאת היום האחרון של חג הפסח (שביעי של פסח בישראל; יום טוב שני של גלויות בחו"ל).
חָדָשׁ!!: יום טוב וסעודת משיח · ראה עוד »
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: יום טוב וספירת העומר · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: יום טוב וסוכות · ראה עוד »
ערב פסח
ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.
חָדָשׁ!!: יום טוב וערב פסח · ראה עוד »
עלייה לתורה
עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.
חָדָשׁ!!: יום טוב ועלייה לתורה · ראה עוד »
עירוב תבשילין
עירוב תבשילין היא תקנה הלכתית המאפשרת להכין את צורכי השבת ביום הטוב החל לפניה.
חָדָשׁ!!: יום טוב ועירוב תבשילין · ראה עוד »
עירוב חצרות
מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.
חָדָשׁ!!: יום טוב ועירוב חצרות · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: יום טוב ופסח · ראה עוד »
פשתן
שדה פשתן באביב פִּשְׁתָּן או פִּשְׁתָּה תַּרְבּוּתִית (שם מדעי: Linum usitatissimum) הוא צמח מסוג פשתה ממשפחת הפשתיים.
חָדָשׁ!!: יום טוב ופשתן · ראה עוד »
פיקוח נפש
פיקוח נפש הוא מצב הלכתי, המחייב לעבור על מצוות לא תעשה או לבטל מצוות עשה של התורה למען הצלת חיי אדם.
חָדָשׁ!!: יום טוב ופיקוח נפש · ראה עוד »
קרבן מוסף
#הפניה קורבן מוסף.
חָדָשׁ!!: יום טוב וקרבן מוסף · ראה עוד »
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: יום טוב וקריאת התורה · ראה עוד »
קריאת ההלל
מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.
חָדָשׁ!!: יום טוב וקריאת ההלל · ראה עוד »
קורבן שלמים
קָרְבָּן שְׁלָמִים הוא אחד מסוגי הקורבנות שהיו קרבים בבית המקדש ובמקדשים פיניקיים.
חָדָשׁ!!: יום טוב וקורבן שלמים · ראה עוד »
קידוש
קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.
חָדָשׁ!!: יום טוב וקידוש · ראה עוד »
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
חָדָשׁ!!: יום טוב וקידוש החודש · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: יום טוב ורמ"א · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: יום טוב וראש חודש · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: יום טוב וראש השנה · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: יום טוב ורשב"א · ראה עוד »
רב יוסף
רב יוסף בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי.
חָדָשׁ!!: יום טוב ורב יוסף · ראה עוד »
רבי יהודה
רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).
חָדָשׁ!!: יום טוב ורבי יהודה · ראה עוד »
רבי יהודה בן בתירא
רבי יהודה בן בתירא (לעיתים נכתב 'בתירה') היה תנא מסוף תקופת בית שני וכנראה מבני בניהם של בני בתירא שוויתרו על הנשיאות לטובת הלל הזקן.
חָדָשׁ!!: יום טוב ורבי יהודה בן בתירא · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: יום טוב ושמחת תורה · ראה עוד »
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
חָדָשׁ!!: יום טוב ושמיני עצרת · ראה עוד »
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: יום טוב ושלמה לוריא · ראה עוד »
שחיטה ביום טוב
מלאכת שוחט היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.
חָדָשׁ!!: יום טוב ושחיטה ביום טוב · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: יום טוב ושבת · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: יום טוב ושבועות · ראה עוד »
שביעי של פסח
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.
חָדָשׁ!!: יום טוב ושביעי של פסח · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: יום טוב ושולחן ערוך · ראה עוד »
תפילת מנחה
ללא.
חָדָשׁ!!: יום טוב ותפילת מנחה · ראה עוד »
תפילת מוסף
תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.
חָדָשׁ!!: יום טוב ותפילת מוסף · ראה עוד »
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
חָדָשׁ!!: יום טוב ותפילת ערבית · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: יום טוב ותפילת שחרית · ראה עוד »
תפילת העמידה
התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: יום טוב ותפילת העמידה · ראה עוד »
תשרי
בול ישראלי לחודש תשרי, מזל מאזניים. תִּשְׁרֵי (מאכדית: tašrītu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השביעי במספר לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: יום טוב ותשרי · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יום טוב ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יום טוב ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: יום טוב ותורה · ראה עוד »
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: יום טוב ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »
ט"ז בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום טוב וט"ז בניסן · ראה עוד »
ט"ז בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום טוב וט"ז בתשרי · ראה עוד »
ט"ו בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום טוב וט"ו בניסן · ראה עוד »
ט"ו בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום טוב וט"ו בתשרי · ראה עוד »
ז' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום טוב וז' בסיוון · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: יום טוב וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חצות היום (הלכה)
חצות היום הוא ציון זמן בהלכה לרגע ביום שנמצא בדיוק באמצע בין הנץ החמה לשקיעת החמה, השעות שבין הנץ החמה לשקיעת החמה מחולקות ל-12 שעות זמניות, ובסוף השעה השישית חל חצות היום.
חָדָשׁ!!: יום טוב וחצות היום (הלכה) · ראה עוד »
חשמל
ניצוצות כתוצאה מקצר חשמלי חשמל הוא קבוצה של תופעות פיזיקליות הקשורות לנוכחות ולתנועה של מטען חשמלי.
חָדָשׁ!!: יום טוב וחשמל · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: יום טוב וחז"ל · ראה עוד »
חג
הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום שבו ציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים, על פי מנהג או על פי החוק.
חָדָשׁ!!: יום טוב וחג · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: יום טוב וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
חָדָשׁ!!: יום טוב וחוץ לארץ · ראה עוד »
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
חָדָשׁ!!: יום טוב וחול המועד · ראה עוד »
חכמים
#הפניה חז"ל.
חָדָשׁ!!: יום טוב וחכמים · ראה עוד »
ב' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום טוב וב' בתשרי · ראה עוד »
ברכת שהחיינו
בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה.
חָדָשׁ!!: יום טוב וברכת שהחיינו · ראה עוד »
בשר
בשר בקר, חזיר ועוף החלק העיקרי של חיה שמעובד לאכילה, הכולל רקמות שריר, איברים פנימיים ועוד. בשר מכיל חלבון, שומן רווי, ברזל וויטמינים שונים כדוגמת B12 ומינרלים כדוגמת אבץ. התמונה צולמה בשוק נצרת, ינואר 2017. בָּשָׂר הוא כינוי כולל לחלקי הגוף של בעלי חיים כאשר אלו משמשים למאכל – רקמת שריר, איברים פנימיים וכו' – בעבור בני אדם, טורפים, אוכלי נבלות ואוכלי כול.
חָדָשׁ!!: יום טוב ובשר · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: יום טוב ובבל · ראה עוד »
בורר ביום טוב
מלאכת בורר היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.
חָדָשׁ!!: יום טוב ובורר ביום טוב · ראה עוד »
ביאור הלכה
#הפניה משנה ברורה.
חָדָשׁ!!: יום טוב וביאור הלכה · ראה עוד »
בישול
בישול בציור מ-1485 בישול הוא שם כללי לפעולות עיבוד מזון על ידי חום ממקור חיצוני.
חָדָשׁ!!: יום טוב ובישול · ראה עוד »
בית דין (הלכה)
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.
חָדָשׁ!!: יום טוב ובית דין (הלכה) · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: יום טוב ובית המקדש · ראה עוד »
ביכורים
זרי פרחים. בין 1940 ו-1950 בִּכּוּרִים הם כינוי לפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יום טוב וביכורים · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: יום טוב וגמרא · ראה עוד »
גפרור
גפרור דולק חפיסות גפרורים מסוגים שונים גפרורי דונג שיוצרו בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם השנייה גפרור הוא מקל עץ או קרטון המצופה בקצהו בזרחן ומחמצן כלשהו ומשמש להצתת אש על ידי חיכוך שלו במשטח כלשהו.
חָדָשׁ!!: יום טוב וגפרור · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: יום טוב והפטרה · ראה עוד »
הרמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: יום טוב והרמ"א · ראה עוד »
הריטב"א
#הפניה ריטב"א.
חָדָשׁ!!: יום טוב והריטב"א · ראה עוד »
הלל האחרון
#הפניה הלל נשיאה.
חָדָשׁ!!: יום טוב והלל האחרון · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: יום טוב והלוח העברי · ראה עוד »
הבערה ביום טוב
מלאכת הבערה, היא אחת מל"ט אבות המלאכות האסורות בשבת.
חָדָשׁ!!: יום טוב והבערה ביום טוב · ראה עוד »
הבדלה
נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: יום טוב והבדלה · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: יום טוב והגאון מווילנה · ראה עוד »
הוצאה ביום טוב
מלאכת הוצאה היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.
חָדָשׁ!!: יום טוב והוצאה ביום טוב · ראה עוד »
ו' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום טוב וו' בסיוון · ראה עוד »
כ"א בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום טוב וכ"א בניסן · ראה עוד »
כ"ב בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום טוב וכ"ב בניסן · ראה עוד »
כ"ב בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום טוב וכ"ב בתשרי · ראה עוד »
כ"ג בתשרי
בכ"ג בתשרי מתחילה תקופת "אחרי החגים", הבאה לאחר סדרת החגים הארוכה של חודש תשרי.
חָדָשׁ!!: יום טוב וכ"ג בתשרי · ראה עוד »
כיבוי ביום טוב
כיבוי אש מלאכת מכבה היא אחת משלושים ותשע מלאכות שנאסרו בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: יום טוב וכיבוי ביום טוב · ראה עוד »
י' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום טוב וי' בתשרי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יום טוב וירושלים · ראה עוד »
יומטוב
לוגו "יומטוב" יומטוב היה אירוע התרמה טלוויזיוני לילדים ונוער ביוזמת "שידורי קשת" ו"ציונות 2000", אשר שודר בשנים 2002–2008 בערוץ 2.
חָדָשׁ!!: יום טוב ויומטוב · ראה עוד »
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
חָדָשׁ!!: יום טוב ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »
יום טוב הסמוך לשבת
על פי קביעות הלוח העברי הנוהגת כיום, אחדים מהחגים בהם ישנה חובת שבתון יכולים לחול ביום שישי או ביום ראשון.
חָדָשׁ!!: יום טוב ויום טוב הסמוך לשבת · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: יום טוב ויום הכיפורים · ראה עוד »
יין
משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.
חָדָשׁ!!: יום טוב ויין · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
יו"ט.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יום_טוב
