גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
182 יחסים: MGWJ, מאכלות אסורים, מאיר צבי גרוזמן, מנחם בן סרוק, מנחם כהן (פרופסור), מסכת קידושין, מעמד הר סיני, מצווה, מקראות גדולות, מקראות גדולות הכתר, מרדכי בן הלל, משפחת שור, משה, משה אבן דאנון, משה צבי סגל, מזוזה, מגדים (כתב עת), מגילת רות, מדרש, מהפכת סדום ועמורה, מהדורת צילום, מהדורה מדעית, מוסד הרב קוק, מכון מופ"ת, מכירת יוסף, מיסטיקה, מידות שהתורה נדרשת בהן, אפרים אלימלך אורבך, אקרוסטיכון, ארמית, אשת לוט, אלוהים (יהדות), אלכסנדר סנדר שור, אליעזר מבלגנצי, אליעזר בן נתן, אברהם מאיר הברמן, אברהם אבן עזרא, אברהם בר חייא, אברהם גרוסמן, אבשלום, אגדה (יהדות), אדון מועד כתקח, אהרן, אהרן ילינק, אור זרוע, אורליאן, איסור עשיית פסל, נס, נזיר, נחשון בן עמינדב, ..., ספר שמואל, ספר הישר (רבנו תם), ספר יוסף המקנא, סליחות, ערב ראש השנה, ערב יום הכיפורים, עשרת הדיברות, על-טבעי, עברית, עבד עברי, עבודה זרה, עולא, פסיכולוגיה, פרעה (דמות מקראית), פרעות, פרפרזה, פרשנדתא, פרשנות הפשט המקראית, פרשנות התלמוד הבבלי, פרשני המקרא, פרשה, פוסק, פולמוס, פין, פיליפ השני מלך צרפת, פיוט, צרפת, קמע, קבלה, קהת, קורבן, קינה, ראשונים, ראובן, רש"י, רחל, רבנו תם, רועה צאן, שמע ישראל, שמעתין, שמואל אברהם פוזננסקי, שמואל בן מאיר, שמיטה, שנת השמיטה, שלמה פרחון, שלילת הגשמות, שליו, שבעים פנים לתורה, שבטי ישראל, שבועה (יהדות), תפילת נעילה, תפילין, תרביץ, תשנ"ד, תשל"ח, תלמוד, תהילים, תוספות, תורה, לא תעשה לך פסל וכל תמונה, לאה, לעז, לטינית, לוי (דמות מקראית), לוי (יהדות), טומאת מת, טומאה וטהרה, חס ושלום, חריזה, חטא עץ הדעת, חטא העגל, חז"ל, חזקיה בן מנוח, חומשים, חישוב הקץ, במדבר, בעלי התוספות, בעז, ברכה, בשר בחלב, בחוקותי, בהר, גאולה, גרשון, גוי, גימטריה, דוד, דיאלקטיקה, דיברה תורה כלשון בני אדם, ה'תשס"ט, המאה ה-12, המאה ה-15, האבות, העלאה באוב, הפולמוס היהודי-נוצרי, הצופה מארץ הגר, השילוש הקדוש, התורה, הלכה, הלכה למשה מסיני, הגלות, הוצאת מאגנס, הוצאת קורן, הירונימוס, ורוצלב, וולגטה, וישב, ויחי, כפפה, כריסטולוגיה, כתב יד (העתק), כתיב, כלב בן יפונה, כיסוי הדם, כישוף, ימי הביניים, יעקב, יעקב תם, ישעיהו, ישו, יהדות אשכנז, יהדות קראית, יהונתן יעקבס, יהודה חיוג', יום הכיפורים, יום-טוב ליפמן צונץ, יוסף, יוסף קרא, 1140, 1170, 1180, 1191. להרחיב מדד (132 יותר) »
MGWJ
#הפניה Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וMGWJ · ראה עוד »
מאכלות אסורים
#הפניה מאכלים אסורים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומאכלות אסורים · ראה עוד »
מאיר צבי גרוזמן
הרב מאיר צבי גרוזמן (כונה ר' מונקע; י"ז בשבט ה'תרצ"ד, פברואר 1934 – י"ז בטבת ה'תשע"ז, 15 בינואר 2017) היה ראש ישיבה בקריית מלאכי ומראשי ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד ובחולון.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומאיר צבי גרוזמן · ראה עוד »
מנחם בן סרוק
מנחם בן סרוק (920 עד 970 או 980 בערך), היה בלשן ופילולוג יהודי בספרד של תור הזהב.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומנחם בן סרוק · ראה עוד »
מנחם כהן (פרופסור)
מנחם כהן (נולד בי"ח באב ה'תרפ"ח, 4 באוגוסט 1928) הוא חוקר המסורה, שימש כדיקן הפקולטה למדעי היהדות ועמד בראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומנחם כהן (פרופסור) · ראה עוד »
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומסכת קידושין · ראה עוד »
מעמד הר סיני
מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומעמד הר סיני · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומצווה · ראה עוד »
מקראות גדולות
שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומקראות גדולות · ראה עוד »
מקראות גדולות הכתר
ספרי 'מקראות גדולות הכתר' מקראות גדולות הכתר, הוא מיזם של אוניברסיטת בר-אילן שתכליתו ההדרה מדוקדקת של המקראות הגדולות על פי כתבי יד עתיקים, הנגשת הטקסטים לקורא באמצעות עזרי עיון, התקנתה של המהדורה בגרסה מודפסת שיצאה ב-21 כרכים, ובגרסה מקוונת, וביסוסה ככלי לימוד ומחקר.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומקראות גדולות הכתר · ראה עוד »
מרדכי בן הלל
רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומרדכי בן הלל · ראה עוד »
משפחת שור
משפחת שור היא משפחה יהודית עתיקה ומיוחסת, בת כאלף שנים, שהצמיחה מתוכה רבנים, סופרים, מנהיגי ציבור, חוקרים ומלומדים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומשפחת שור · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומשה · ראה עוד »
משה אבן דאנון
#הפניה משה דאנון.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומשה אבן דאנון · ראה עוד »
משה צבי סגל
הרב פרופ' משה צבי סגל (באנגלית: Moses Hirsch Segal) (ה' בתשרי תרל"ז - י' בטבת תשכ"ח, 23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומשה צבי סגל · ראה עוד »
מזוזה
מְזוּזָה היא תשמיש קדושה יהודי הנקבעת בצדו הימני של הכניסה לבתי מגורים ומבנים אחרים ובכניסה לחדרים בתוך הבית.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומזוזה · ראה עוד »
מגדים (כתב עת)
מגדים הוא ביטאון לענייני מקרא היוצא לאור על ידי הוצאת תבונות של המכללה האקדמית הרצוג.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומגדים (כתב עת) · ראה עוד »
מגילת רות
מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומגילת רות · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומדרש · ראה עוד »
מהפכת סדום ועמורה
ג'ון מרטין מהפכת סְדוֹם וַעֲמֹרָה, הוא סיפור מקראי המתאר את הריסתן של ארבע ערים, ובהן סדום ועמורה, בידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומהפכת סדום ועמורה · ראה עוד »
מהדורת צילום
#הפניה מהדורת פקסימיליה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומהדורת צילום · ראה עוד »
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומהדורה מדעית · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מכון מופ"ת
הכניסה למכון מהצד המערבי בניין בו שוכן מכון מופ"ת, יוני 2013 מכון מופ"ת הוא מכון למחקר ולפיתוח מקצועי של סגלי הוראה העוסקים בהכשרת מורים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומכון מופ"ת · ראה עוד »
מכירת יוסף
מכירת יוסף, ציור של קונסטנטין פלוויטסקי (1855) מכירת יוסף הוא סיפור מקראי שמופיע בפרשת וישב ב, ועניינו השלכת יוסף לבור על ידי אחיו ומכירתו לעבד, והיא היחידה הראשונה בפרשת יוסף ואחיו.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומכירת יוסף · ראה עוד »
מיסטיקה
ציור גן עדן מאת הצייר לוקאס קראנאך האב מהמאה ה-16 מיסטיקה היא תורת הנסתר - תחום החורג מהמדע ונוגע לכישוף ולחוויות רוחניות.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומיסטיקה · ראה עוד »
מידות שהתורה נדרשת בהן
מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים הרמנויטיים, אשר בהם חז"ל עשו שימוש, לפירוש התנ"ך – באמצעות מדרשים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ומידות שהתורה נדרשת בהן · ראה עוד »
אפרים אלימלך אורבך
אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 2 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ואפרים אלימלך אורבך · ראה עוד »
אקרוסטיכון
אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ואקרוסטיכון · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וארמית · ראה עוד »
אשת לוט
יט(המאה ה-12, מוצג בקתדרלת מונריאלה) אֵשֶׁת לוֹט, דמות מקראית, מתוארת בספר בראשית מסיפור מהפכת סדום ועמורה, בו נהפכה ל"נציב מלח" על פי הסיפור המקראי.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ואשת לוט · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אלכסנדר סנדר שור
אלכסנדר סנדר שור (סביבות ה'תל"ג, 1673-כ"ז בשבט ה'תצ"ז, 1737), רב ופוסק הלכה פולני, נודע על שם ספרו תבואות שור, מספרי היסוד של הלכות שחיטה וטרפות.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ואלכסנדר סנדר שור · ראה עוד »
אליעזר מבלגנצי
רבי אליעזר מבלגנצי (Beaugency, צפון צרפת; נקרא גם אליעזר באנגוסי או אליעזר מבוז'נסי) היה פרשן מקרא צרפתי בן המאה ה-12, בן דורו של הרשב"ם (יש סבורים שהיה גם תלמידו).
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ואליעזר מבלגנצי · ראה עוד »
אליעזר בן נתן
רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצה (מיינץ) שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ואליעזר בן נתן · ראה עוד »
אברהם מאיר הברמן
אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אברהם בר חייא
רבי אברהם בר חייא היה תלמיד חכם, מתמטיקאי, אסטרונום ופילוסוף יהודי שפעל בשלהי המאה ה-11 ובמחצית הראשונה של המאה ה-12 בברצלונה שבספרד.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ואברהם בר חייא · ראה עוד »
אברהם גרוסמן
אברהם גרוסמן (נולד ב-10 במרץ 1936, ט"ז אדר ה'תרצ"ו) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1999 וזוכה פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת 2003.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ואברהם גרוסמן · ראה עוד »
אבשלום
בקתדרלה של סיינה. בוהמי מהמאה ה-14 על פי המקרא, אַבְשָׁלוֹם היה בנו השלישי של דוד המלך.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ואבשלום · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אדון מועד כתקח
אדון מועד כתקח (או אדון כתיקח מועד) הוא פיוט מסוג סליחה לפי סדר אלפביתי המיוחס לרבי יוסף ברבי יצחק מאורליאנש, מבעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ואדון מועד כתקח · ראה עוד »
אהרן
אַהֲרֹן (– א' באב) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ואהרן · ראה עוד »
אהרן ילינק
אהרן ילינק ב-1860 הרב אהרן (אדולף) ילינק (ביידיש: יעללינעק ולעיתים יעלליניק; גרמנית: Adolf Jellinek; 26 ביוני 1821 – 29 בדצמבר 1893, כ' בטבת ה'תרנ"ד), בן יצחק יהודה, היה מלומד יהודי-מוראבי, מראשי חכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ואהרן ילינק · ראה עוד »
אור זרוע
שער הספר משנת תרכ"ב בדפוס זיטאמיר ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ואור זרוע · ראה עוד »
אורליאן
פסל של ז'אן ד'ארק באורליאן אורליאן (צרפתית: Orléans, בעבר: אורליינש, או: אורלינס) היא אחת הערים העתיקות בצרפת, נמצאת כ-200 ק"מ מדרום מערב לפריז.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ואורליאן · ראה עוד »
איסור עשיית פסל
מזרקות (מודגשות בתאורה) מימי בית המקדש השני שנמצאו בחפירות מתחת לגשר וילסון בירושלים. המאפיין הבולט ביותר בהן -בניגוד לנהוג במזרקות אחרות - היעדר מוחלט של צורות ופסלים (בשל האיסור) איסור עשיית פסל ביהדות כולל שתי מצוות לא תעשה מהתורה: איסור עשייה או קניה של פסל עבור עצמו, ואיסור עשיית פסל בידיו, אפילו עבור אחרים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ואיסור עשיית פסל · ראה עוד »
נס
נס הוא כינוי למאורע אשר חורג מדרך הטבע וההתנהלות הטבעית של העולם, ומיוחס להתערבות של ישות עליונה כדוגמת התערבות אלוהית או של שליחי האל.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ונס · ראה עוד »
נזיר
מכונות דפוס וגם כמצווה - העתקת ספרות קודש נזיר הוא אדם הנוטל על עצמו לתקופה קצובה או לכל חייו סייגים הקשורים בתענוגות החיים; סייגים אלה משתנים מתרבות למשנתה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ונזיר · ראה עוד »
נחשון בן עמינדב
לונטה המתארת את נחשון בן עמינדב. הקפלה הסיסטינית נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב היה נשיא שבט יהודה על פי ספר במדבר.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ונחשון בן עמינדב · ראה עוד »
ספר שמואל
ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וספר שמואל · ראה עוד »
ספר הישר (רבנו תם)
ספר הישר לרבנו תם, חלק השאלות והתשובות ספר הישר נכתב על ידי רבנו תם, מגדולי בעלי התוספות, המכיל שני חלקים: הראשון הוא חידושים לתלמוד הבבלי, והשני הוא שאלות ותשובות.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וספר הישר (רבנו תם) · ראה עוד »
ספר יוסף המקנא
ספר יוסף המקנא הוא ספר מסוגת ספרי הפולמוס שנכתב על ידי יהודים במסגרת הפולמוס היהודי-נוצרי.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וספר יוסף המקנא · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וסליחות · ראה עוד »
ערב ראש השנה
בערב ראש השנה, הוא כ"ט באלול, נהוגים מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, ראש השנה (זאת בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג).
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וערב ראש השנה · ראה עוד »
ערב יום הכיפורים
ערב יום הכיפורים, חל בט' בתשרי, ונהוגים בו מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וערב יום הכיפורים · ראה עוד »
עשרת הדיברות
ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ועשרת הדיברות · ראה עוד »
על-טבעי
יא). תחריט עץ של גוסטב דורה מלאכים נתפסים לעיתים קרובות כיצורים על טבעיים. על טבעי או פראנורמלי מתייחס לתופעות או ישויות שהן מעבר לחוקי הטבע.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ועל-טבעי · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ועברית · ראה עוד »
עבד עברי
בהלכה, עבד עברי הוא אחד מהשניים: או יהודי נזקק, שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לקיים את עצמו והוא מוכר עצמו לעבד, או גנב שאינו מסוגל להשיב את הרכוש הגנוב או עלותו, ונמכר לעבדות לצורך תשלום החוב.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ועבד עברי · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ועבודה זרה · ראה עוד »
עולא
עולא (בתלמוד הירושלמי נקרא עולא בן ישמעאל) היה אמורא ארץ ישראלי מפורסם בדור השני והשלישי.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ועולא · ראה עוד »
פסיכולוגיה
פְּסִיכוֹלוֹגְיָה היא מדע החוקר את הדעת ואת ההתנהגות.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ופסיכולוגיה · ראה עוד »
פרעה (דמות מקראית)
#הפניה פרעה#פרעה במקרא.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ופרעה (דמות מקראית) · ראה עוד »
פרעות
#הפניה פוגרום.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ופרעות · ראה עוד »
פרפרזה
פרפרזה (מיוונית: Παράφρασις) הוא ניסוח מחודש של משפט מקורי.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ופרפרזה · ראה עוד »
פרשנדתא
#הפניה עשרת בני המן#פרשנדתא.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ופרשנדתא · ראה עוד »
פרשנות הפשט המקראית
#הפניה פרשנות הפשט למקרא.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ופרשנות הפשט המקראית · ראה עוד »
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »
פרשני המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ופרשני המקרא · ראה עוד »
פרשה
הוראה בשכרות. הציווי נכתב כפרשה פתוחה פרשה או פרשיה הוא מונח המשמש כינוי לקטעים קצרים אשר מכונים פרשה פתוחה או פרשה סתומה בהתאם לצורת העימוד בתחילת הפרשה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ופרשה · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ופוסק · ראה עוד »
פולמוס
#הפניה מחלוקת.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ופולמוס · ראה עוד »
פין
פין הוא איבר המין הזכרי.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ופין · ראה עוד »
פיליפ השני מלך צרפת
#הפניה פיליפ השני, מלך צרפת.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ופיליפ השני מלך צרפת · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ופיוט · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וצרפת · ראה עוד »
קמע
קמע חמסה איראני קָמֵעַ (גם קָמִיעַ) הוא חפץ שמיוחסים לו כוחות סגוליים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וקמע · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וקבלה · ראה עוד »
קהת
בתנ"ך, קְהָת הוא בנו השני של לוי בן יעקב, ואחיהם של גרשון ומררי ויוכבד.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וקהת · ראה עוד »
קורבן
תגליף של הבל מקריב את קורבנו תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וקורבן · ראה עוד »
קינה
קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וקינה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וראשונים · ראה עוד »
ראובן
וורשה. רְאוּבֵן (לפי המסורת נולד בי"ד בכסלו ונפטר בי"ד בכסלו ב'שי"ה) הוא בכור בניו של יעקב, מאשתו הראשונה לאה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וראובן · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ורש"י · ראה עוד »
רחל
קצר.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ורחל · ראה עוד »
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ורבנו תם · ראה עוד »
רועה צאן
רועה וצאנו ברומניה ציור של רועה משנת 1889 רועה צאן או נוֹקֵד הוא אדם המטפל בצאן ומשגיח עליו, בדרך כלל תוך היעזרות בכלב רועים, בשטחי המרעה, באחו הפתוח או באזורים הרריים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ורועה צאן · ראה עוד »
שמע ישראל
מוגדלות. יהודי הודו אומרים שמע ישראל, איור על כריכת הספר "The History of the Bene-Israel of Indian" של חיים שמואל קהימקר שמע ישראל הוא כינוי של פסוק בספר דברים:, הנתפס ביהדות כהצהרת האמונה הבסיסית ביותר, ולכן היא נאמרת בהזדמנויות שונות, בין שגרתיות - בכל בוקר וערב בקריאת שמע וכן לפני השינה (קריאת שמע שעל המיטה) - ובין קיצוניות, למשל במקרים של מוות.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ושמע ישראל · ראה עוד »
שמעתין
שמעתין הוא כתב עת תורני שפיט שיצא לאור בישראל החל משנת ה'תשכ"ד על ידי איגוד המורים למקצועות קודש.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ושמעתין · ראה עוד »
שמואל אברהם פוזננסקי
שמואל אברהם פוזננסקי שמואל אברהם פוזננסקי (בפולנית: Samuel Abraham Poznański; 3 בספטמבר 1864, לוברנייץ – 4 בדצמבר 1921) היה מלומד הידוע בשל מחקריו על הקראות והלוח העברי.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ושמואל אברהם פוזננסקי · ראה עוד »
שמואל בן מאיר
#הפניה רשב"ם.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ושמואל בן מאיר · ראה עוד »
שמיטה
קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ושמיטה · ראה עוד »
שנת השמיטה
#הפניה שנת שמיטה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ושנת השמיטה · ראה עוד »
שלמה פרחון
רבי שלמה בן אברהם בן פַּרחוֹן, מילונאי יליד 'מצודת בני חמאד' שבאלג'יריה שהיגר לאיטליה, והיה ממפיצי תורת הלשון הספרדית באיטליה במאה ה-12, בן דורו של רבנו תם, ומחבר 'מחברת הערוך'.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ושלמה פרחון · ראה עוד »
שלילת הגשמות
שלילת הגשמות היא עיקרון תאולוגי של כמה דתות מונותאיסטיות באופן תפיסתן את מהותו של האלהים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ושלילת הגשמות · ראה עוד »
שליו
שליו נודד צעיר שליו (שם מדעי: Coturnix; בכתיב עם ניקוד: שְׂלָו; בריבוי: שַׂלְוִים) הוא סוג של עוף ממשפחת הפסיוניים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ושליו · ראה עוד »
שבעים פנים לתורה
שבעים פנים לתורה הוא ביטוי של חז"ל המציג את הגיוון הרב של הדרכים שבהן ניתן לפרש את התורה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ושבעים פנים לתורה · ראה עוד »
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ושבטי ישראל · ראה עוד »
שבועה (יהדות)
שבועה היא התחייבות טקסית של אדם או אישור ואימות של דבריו.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ושבועה (יהדות) · ראה עוד »
תפילת נעילה
תפילת נעילה היא התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ותפילת נעילה · ראה עוד »
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ותפילין · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ותרביץ · ראה עוד »
תשנ"ד
#הפניה ה'תשנ"ד.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ותשנ"ד · ראה עוד »
תשל"ח
#הפניה ה'תשל"ח.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ותשל"ח · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ותלמוד · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ותהילים · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ותוספות · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ותורה · ראה עוד »
לא תעשה לך פסל וכל תמונה
#הפניה איסור עשיית פסל.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ולא תעשה לך פסל וכל תמונה · ראה עוד »
לאה
קצר.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ולאה · ראה עוד »
לעז
#הפניה שאילת מילים#שאילת מילים בעברית קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ולעז · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ולטינית · ראה עוד »
לוי (דמות מקראית)
פורטוגזי לֵוִי הוא בנם השלישי של יעקב ולאה, והוא אבי שבט לוי, אליו משתייכים הכהנים והלויים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ולוי (דמות מקראית) · ראה עוד »
לוי (יהדות)
יש כאלו הנוהגים לציין את קברותיהם של לויים בסמל של נטלה. בתמונה מצבה של "פייפל בן מרדכי הלוי". לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ולוי (יהדות) · ראה עוד »
טומאת מת
טומאת מת בהלכה היא אחת מסוגי הטומאה, הבאה על ידי גופת אדם מת או חלק מגופתו.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וטומאת מת · ראה עוד »
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וטומאה וטהרה · ראה עוד »
חס ושלום
חס ושלום הוא ביטוי מתקופת האמוראים המביע הסתייגות ודחיה או פחד מתיאור או ממצב שהוזכרו.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וחס ושלום · ראה עוד »
חריזה
חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וחריזה · ראה עוד »
חטא עץ הדעת
קפלה הסיסטינית נפילת האדם: אדם וחוה אוכלים מעץ הדעת, ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, המאה ה-16 חטא עץ הדעת, הנחש מפתה את חוה לאכילת הפרי האסור בעוד אדם מוציא ערימה של דשא מן האדמה, ציור מהמאה ה-15 חטא עץ הדעת בציור מעשה ידי ויליאם בלייק חטא עץ הדעת, השטן מסית את אדם וחוה לאכול מפרי עץ הדעת. חטא עץ הדעת הוא כינוי לסיפור מקראי בתחילת ספר בראשית על החטא של אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע על ידי אדם וחוה בניגוד לציווי של אלוהים ועל העונש שקיבלו אדם, חוה והנחש.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וחטא עץ הדעת · ראה עוד »
חטא העגל
מעשה חטא העגל בציורו של ניקולא פוסן היינה) חֵטְא הָעֵגֶל הוא סיפור מקראי על חטא ועונשו, המסופר בפרשת כי תשא ב.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וחטא העגל · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וחז"ל · ראה עוד »
חזקיה בן מנוח
רבי חזקיה בן מנוח (המכונה: ה"חזקוני"; נולד סביב ה'י' 1250 - ה'ע' 1310 בערך, בצרפת. פרטים מדויקים על שנת לידתו ופטירתו ומיקומם אינם ידועים) היה רב ופרשן מקרא צרפתי.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וחזקיה בן מנוח · ראה עוד »
חומשים
#הפניה חומש (יהדות).
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וחומשים · ראה עוד »
חישוב הקץ
ביהדות, חישוב הקץ הוא חישוב מועדו של הקץ, כלומר מועד בואו של המשיח.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וחישוב הקץ · ראה עוד »
במדבר
ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ובמדבר · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ובעלי התוספות · ראה עוד »
בעז
בֹּעַז (נהגה במלעיל) הוא דמות מקראית מתקופת השופטים, מגיבורי מגילת רות.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ובעז · ראה עוד »
ברכה
ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וברכה · ראה עוד »
בשר בחלב
בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ובשר בחלב · ראה עוד »
בחוקותי
#הפניה פרשת בחוקותי.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ובחוקותי · ראה עוד »
בהר
#הפניה פרשת בהר.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ובהר · ראה עוד »
גאולה
גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וגאולה · ראה עוד »
גרשון
גֵרְשׁוֹן או גֵּרְשֹׁם - דמות מקראית, בנו הבכור של לוי בן יעקב.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וגרשון · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וגוי · ראה עוד »
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וגימטריה · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ודוד · ראה עוד »
דיאלקטיקה
250px דיאלקטיקה (מיוונית: διαλεκτική - אומנות השיחה, הדיון או הוויכוח) היא מונח פילוסופי מערבי המשמש לתיאור שיטות שונות להשגת האמת או לתיאור תנועת ההתפתחות בעולם הרוח או החומר, או שניהם יחד.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ודיאלקטיקה · ראה עוד »
דיברה תורה כלשון בני אדם
הביטוי דיברה תורה כלשון בני אדם מופיע אצל חז"ל פעמים מספר, כמבטא את העובדה שעל אף שהתורה היא אלוהית, הרי לשונה היא כלשון בני אדם.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ודיברה תורה כלשון בני אדם · ראה עוד »
ה'תשס"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וה'תשס"ט · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור והמאה ה-15 · ראה עוד »
האבות
#הפניה שלושת האבות.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור והאבות · ראה עוד »
העלאה באוב
העלאה באוב או דרישה אל המתים הוא טקס מיסטי, שבו מנסים המשתתפים ליצור קשר עם נשמה של אדם שמת, ולקבל מסר ממנה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור והעלאה באוב · ראה עוד »
הפולמוס היהודי-נוצרי
הפולמוס היהודי-נוצרי הוא פולמוס דתי בין היהדות לנצרות.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור והפולמוס היהודי-נוצרי · ראה עוד »
הצופה מארץ הגר
דף הפתיחה של כתב העת הצופה מארץ הגר: עיתון עברי מוקדש לחכמת ישראל וספרותו ולאחר מכן הצופה לחכמת ישראל היה כתב עת לחכמת ישראל שנדפס בעברית בבודפשט בירת הונגריה ("ארץ הגר" בכינויה הרבני) בין השנים תרע"א-תרע"ה (1910–1914) בשם "הצופה מארץ הגר" ובין השנים תרפ"א-תרצ"א (1921–1931) במתכונת דומה מאוד בשם "הצופה לחכמת ישראל".
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור והצופה מארץ הגר · ראה עוד »
השילוש הקדוש
"השילוש הקדוש", איקונין של אנדריי רובלוב. התמשיח מתאר את שלושת המלאכים שנגלו לאברהם באלוני ממרא, שבנצרות מקובל לראות כהופעה של השילוש. השילוש הקדוש - האב, הבן ורוח הקודש הם כולם "האלוהים", אך אינם חופפים או זהים זה לזה השילוש הקדוש (ארמית: תְּלִיתִיוּתֶא קַדִישְׁתָּא, בכתיב סורי: ܬܠܝܬܝܘܬܐ ܩܕܝܫܬܐ; יוונית: Αγία Τριάδα, לטינית: Sancta Trinitas) הוא אמונת יסוד בנצרות אשר מתייחסת למהותו של האלוהים ולפיה, אף שקיים רק אל אחד, לאל שלוש פנים הזהות במהותן, אך כל אחת גם בעלת אישיות נבדלת ועומדת בפני עצמה – האב, האל הבן או הלוגוס האלוהי שהתגשם בבשר בישו, ורוח הקודש.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור והשילוש הקדוש · ראה עוד »
התורה
#הפניה תורה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור והתורה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור והלכה · ראה עוד »
הלכה למשה מסיני
הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור והלכה למשה מסיני · ראה עוד »
הגלות
#הפניה גלות (יהדות).
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור והגלות · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת קורן
#הפניה הוצאת קורן ירושלים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור והוצאת קורן · ראה עוד »
הירונימוס
אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור והירונימוס · ראה עוד »
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וורוצלב · ראה עוד »
וולגטה
קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ווולגטה · ראה עוד »
וישב
#הפניה פרשת וישב.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ווישב · ראה עוד »
ויחי
#הפניה פרשת ויחי.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וויחי · ראה עוד »
כפפה
חד-פעמית לטיפולים רפואיים כפפת צמר המאפשרת הגנה על הידיים ושימוש באצבעות כפפות כחלק מלבוש רשמי כפפה היא פריט לבוש, המכסה את כף היד והאצבעות ודומה בדרך כלל בצורתו לכף יד.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וכפפה · ראה עוד »
כריסטולוגיה
כריסטולוגיה (Christology, הלחם המילים χριστός.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וכריסטולוגיה · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
כתיב
בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וכתיב · ראה עוד »
כלב בן יפונה
פסל של כלב בן-יפונה ויהושע בן-נון, נושאים אשכול ענבים מרשים מתבואת הארץ. דיסלדורף, 1958. צלחת ברזל משנת 1738. כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וכלב בן יפונה · ראה עוד »
כיסוי הדם
כיסוי הדם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וכיסוי הדם · ראה עוד »
כישוף
כישוף (בלועזית: מאגיה) הוא פעילות שנועדה להשפיע על המציאות באמצעים על-טבעיים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וכישוף · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וימי הביניים · ראה עוד »
יעקב
יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית, השלישי בשלושת האבות, בנם של יצחק ורבקה ונכד לאברהם ושרה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ויעקב · ראה עוד »
יעקב תם
#הפניה רבנו תם.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ויעקב תם · ראה עוד »
ישעיהו
יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וישעיהו · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור וישו · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ויהדות קראית · ראה עוד »
יהונתן יעקבס
יהונתן יעקבס (נולד ב־29 בנובמבר 1965) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, חוקר מקרא ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ויהונתן יעקבס · ראה עוד »
יהודה חיוג'
רבי יהודה בן דוד המכונה חיוג' (945–1012 לערך) היה ממדקדקי העברית והפרשנים הפילולוגיים למקרא בספרד המוסלמית.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ויהודה חיוג' · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ויום הכיפורים · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן צונץ
הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ויום-טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »
יוסף
גלריה הלאומית הישנה בברלין יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ויוסף · ראה עוד »
יוסף קרא
רבי יוסף קָרָא בן שמעון בן חלבו (בערך 1065-בערך 1135) היה מחכמיה הבולטים של צפון צרפת בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ויוסף קרא · ראה עוד »
1140
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ו1140 · ראה עוד »
1170
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ו1170 · ראה עוד »
1180
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ו1180 · ראה עוד »
1191
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף בכור שור ו1191 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_בכור_שור
