סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יוסף ברסלבי

מַדָד יוסף ברסלבי

יוסף ברסלבי (בּרַסלַבסקי; א' באדר תרנ"ו, 1 באפריל 1896, רוֹמְנִי, פלך פולטאבה האימפריה הרוסית (אוקראינה) – ל' בניסן תשל"ב, 14 באפריל 1972) היה חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים. [1]

112 יחסים: מאזנים (כתב עת), מאורעות תל חי, מסדה (הוצאת ספרים), מרחביה (קיבוץ), משה ברסלבסקי, מתורגמן, מלריה, מלחמת העולם הראשונה, מחברות לספרות (הוצאת ספרים), מורה דרך, א' באדר, ארץ ישראל, ארתור רופין, אשר זליג ויצמן, אליעזר שוחט, אברהם שפירא (זקן השומרים), אדולף היטלר, אוניברסיטת תל אביב, אוקראינה, נווה צדק, ספר יובל, פרס ביאליק, פרופסור אמריטה, פולטבה (מחוז), פינסק, פילוסופיה יהודית, צבא האימפריה העות'מאנית, ציון (כתב עת), קרן קיימת לישראל, קריית ספר (הוצאת ספרים), קבוצת כנרת, קונסטנטינופול, רמלה, רמב"ם, רחל כצנלסון-שזר, רחוב רזיאל, רומני (אוקראינה), רובנו, שמואל אביצור, שרה קליין-ברסלבי, תנ"ך, תרנ"ו, תרבות (רשת חינוך), תרביץ, תש"ך, תש"א, תשל"ב, תחנת ביניים, ל' בניסן, טבע וארץ, ..., טבריה, חברת עזרה של יהודי גרמניה, ב"צ לוריא, ברלין, בלפוריה, בית מקרא, בית הסראייה (יפו), גאוגרפיה של ארץ ישראל, גצל קרסל, גירוש יפו (1914), דבר (עיתון), דון יוסף נשיא, דוד קלעי, דוד זכאי, דירקטוריון, המועצה הארכיאולוגית, הארץ, האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, העלייה השנייה, הקיבוץ המאוחד, החלוץ, החלוקה, החברה לחקר המקרא, החברה לחקר המקרא בישראל, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, הגימנסיה העברית "הרצליה", ההגנה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הכשרה, היסטוריה של ארץ ישראל, הידעת את הארץ, ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב, ועדת השמות הממשלתית, ורשה, וינה, וילנה, יעקב ורמן, ירושלים, ישראל זמורה, יבנאל, יד יצחק בן-צבי, ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, יהושע חנקין, 1 באפריל, 12 במאי, 14 באפריל, 16 באפריל, 17 בפברואר, 1896, 1905, 1909, 1916, 1918, 1920, 1926, 1933, 1938, 1941, 1947, 1954, 1972. להרחיב מדד (62 יותר) »

מאזנים (כתב עת)

מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »

מאורעות תל חי

ישראל, סוריה ולבנון. איור של תל חי אנדרטת האריה השואג מאורעות תל חי היו חלק מפרעות תר"פ - סדרה של התנכלויות והתנפלויות של כנופיות ערבים ובדואים, אשר החלו בסתיו תר"פ 1919, עם נסיגת הכוחות הבריטיים מהאזור, על ארבעת היישובים היהודיים – המושבה מטולה, קיבוץ כפר גלעדי, הקבוצה בתל חי, וקבוצת מייסדי המושב בחמארה, על כפרי הנוצרים, על יחידות הצבא הצרפתי בגליל הצפוני, ויחידות הצבא הבריטי - התקפת הבדואים על צמח ב-24 באפריל 1920, וזאת כחלק מהמאבק של הממלכה הערבית של סוריה לעצמאות.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ומאורעות תל חי · ראה עוד »

מסדה (הוצאת ספרים)

לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מרחביה (קיבוץ)

מֶרְחַבְיָה הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן כ־2 ק"מ ממזרח לעפולה, לרגלי גבעת המורה, בסמוך למושב מרחביה.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ומרחביה (קיבוץ) · ראה עוד »

משה ברסלבסקי

משה ברסלבסקי משה בּרַסלַבסקי (9 בינואר 1903, י' בטבת תרס"ג – 1 בנובמבר 1961, א' בכסלו תשכ"ב) היה איש הקיבוץ, סופר והיסטוריון, כותב סדרת ספרים על ההיסטוריה של תנועת הפועלים הארצישראלית.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ומשה ברסלבסקי · ראה עוד »

מתורגמן

מתורגמן הוא אדם העוסק בתרגום של דיבור באופן סימולטני (בּוֹ-בַּזְּמַן) או מיד עם תום הדיבור (להבדיל ממתרגם, העוסק בתרגום של טקסטים כתובים).

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ומתורגמן · ראה עוד »

מלריה

פסל יתוש אנופלס בפתח בית הספר להיגיינה ולרפואה טרופית בלונדון מָלַרְיָה (בלטינית: Malaria; או קדחת הביצות) היא מחלה זיהומית הנפוצה בעיקר באזור הטרופי.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ומלריה · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מחברות לספרות (הוצאת ספרים)

סמל הוצאת הספרים בגרסתה משנות ה-2000. בסמל קריקטורה בדמותו של ישראל זמורה שנות הארבעים (מימין לשמאל: א"ד שפיר, שמעון גנס, ד' פילר, אליהו טסלר, נתן אלתרמן, ישראל זמורה, צילה בינדר) מחברות לספרות היא הוצאת ספרים שפעלה ביישוב ובישראל בשנים 1940–1973, ושבה לפעול בשנת 1988 במסגרת הוצאת זמורה-ביתן.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ומחברות לספרות (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מורה דרך

מורה דרך בפטרה מורת דרך ישראלית בהר הרצל מורה דרך הוא אדם שעוסק בהדרכה של מטיילים ותיירים.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ומורה דרך · ראה עוד »

א' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' באדר א' או שבר המצווה בשנה פשוטה, היא ברוב השנים, פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וא' באדר · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וארץ ישראל · ראה עוד »

ארתור רופין

ארתור (שמעון) רוּפִּין (Arthur Ruppin; 1 במרץ 1876 – 1 בינואר 1943) היה מנהיג ציוני, כלכלן וסוציולוג, מנהל המשרד הארצישראלי ביפו, ממעצבי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וארתור רופין · ראה עוד »

אשר זליג ויצמן

אשר זליג ויצמן (1873 – 1943) היה פעיל ציוני בפולין ובארץ ישראל, עורך השבועון הציוני בפולנית "גלוס ז'ידובסקי".

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ואשר זליג ויצמן · ראה עוד »

אליעזר שוחט

אליעזר שוחט (1874 – 17 באוגוסט 1971) היה ממנהיגי הפועלים של העלייה השנייה, ממייסדי נהלל, ממבססי רעיון העבודה העברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ואליעזר שוחט · ראה עוד »

אברהם שפירא (זקן השומרים)

אברהם שפירא (ג' בתשרי תרל"א, 28 בספטמבר 1870 – ה' בטבת תשכ"ו, 28 בדצמבר 1965) היה ראש אגודת שומרים.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ואברהם שפירא (זקן השומרים) · ראה עוד »

אדולף היטלר

אדולף היטלר (בגרמנית: Adolf Hitler; 20 באפריל 1889 – 30 באפריל 1945) היה הקנצלר והפיהרר של גרמניה הנאצית בשנים 1933–1945, ומנהיג המפלגה הנאצית משנת 1921 ועד להתאבדותו בפיהררבונקר בברלין.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ואדולף היטלר · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ואוקראינה · ראה עוד »

נווה צדק

שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12-2007 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5-2012 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ונווה צדק · ראה עוד »

ספר יובל

ספר יוֹבֵל הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישה לגמלאות, יום הולדת 70 או נסיבות חגיגיות דומות.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וספר יובל · ראה עוד »

פרס ביאליק

פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ופרס ביאליק · ראה עוד »

פרופסור אמריטה

#הפניה פרופסור#דרגות בפרופסורה.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ופרופסור אמריטה · ראה עוד »

פולטבה (מחוז)

מחוז פולטבה (באוקראינית: Полтавська область) הוא אחד ממחוזות אוקראינה, שוכן במרכז המדינה, ובירתו העיר פולטבה.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ופולטבה (מחוז) · ראה עוד »

פינסק

פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ופינסק · ראה עוד »

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »

צבא האימפריה העות'מאנית

סמל צבא האימפריה עות'מאנית צבא האימפריה העות'מאנית בעידן המודרני חולק מבחינה ארגונית לשלושה: חיל יבשה, חיל ים וחיל אוויר.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וצבא האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

ציון (כתב עת)

ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וציון (כתב עת) · ראה עוד »

קרן קיימת לישראל

"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל; או בראשי תיבות בלועזית: KKL, באנגלית נודעת גם בשם: Jewish National Fund או בראשי תיבות: JNF) היא חברה לתועלת הציבור.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »

קריית ספר (הוצאת ספרים)

הלוגו של הוצאת "קריית ספר" קריית ספר היא הוצאה לאור שהוקמה בשנת 1933 על ידי שלום סטפנסקי (סיון), ופרסמה ספרי שירה, ספרי לימוד, ספרי עיון וספרי ילדים מקוריים, אך נודעה במיוחד בהוצאה לאור של המילונים והקונקורדנציה לתנ"ך של אברהם אבן-שושן.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וקריית ספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

קבוצת כנרת

קְבוּצַת כִּנֶּרֶת היא קיבוץ השוכן בחוף הדרום-מערבי של הכנרת, בין המושבה כנרת ובין דגניה המשתייך לתנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וקבוצת כנרת · ראה עוד »

קונסטנטינופול

מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וקונסטנטינופול · ראה עוד »

רמלה

בית עיריית רמלה סמל רמלה בכניסה המערבית לעיר רמלה בשנת 1932 רַמְלָה (נהגה גם: רַמְלֶה; בערבית: الرملة) היא עיר בשפלת יהודה, בירת מחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ורמלה · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ורמב"ם · ראה עוד »

רחל כצנלסון-שזר

רחל כצנלסון-שז"ר (ט"ו בחשוון תרמ"ו, 24 באוקטובר 1885, בוברויסק, פלך מינסק, האימפריה הרוסית – 11 באוגוסט 1975, ד' באלול תשל"ה, ירושלים) הייתה אשת ציבור ישראלית.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ורחל כצנלסון-שזר · ראה עוד »

רחוב רזיאל

רחוב רזיאל הוא היום רחוב בצפונה של יפו, המחבר בין שדרות ירושלים ורחוב אילת בקצהו הצפון-מזרחי לבין כיכר השעון בצידו הדרום-מערבי, עד למלחמת העצמאות שמו של הרחוב היה מורכב משני רחובות: רחוב נג'יב בוסטרוס ורחוב אסכנדר עוואד (אלכסנדר הווארד) שהוא כיום "כיכר השעון".

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ורחוב רזיאל · ראה עוד »

רומני (אוקראינה)

#הפניה רומני (עיר).

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ורומני (אוקראינה) · ראה עוד »

רובנו

שלט הנצחה לקהילת יהודי רובנה ברחוב קהילת רובנה בפתח תקווה רוֹבְנוֹ (באוקראינית: Рівне, ריבְנֶה; ברוסית: Ровно; בפולנית: Równe, רוֹבְנֶה; ביידיש: ראָוונע) היא עיר בחבל ווהלין באוקראינה, במרכז מחוז רובנו שבצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ורובנו · ראה עוד »

שמואל אביצור

שמואל אביצור (הנדלר) (21 בינואר 1908 – 14 בינואר 1999) היה חוקר של חיי היום-יום בארץ ישראל ומיוזמי הלימודים העממיים של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ושמואל אביצור · ראה עוד »

שרה קליין-ברסלבי

שרה קליין-ברסלבי (נולדה ב-1 ביולי 1942) היא פרופסור אמריטה לפילוסופיה יהודית של ימי הביניים בחוג ללימודי התרבות העברית, במגמת פילוסופיה יהודית, באוניברסיטת תל אביב, ידועה במחקריה על הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ושרה קליין-ברסלבי · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ותנ"ך · ראה עוד »

תרנ"ו

#הפניה ה'תרנ"ו.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ותרנ"ו · ראה עוד »

תרבות (רשת חינוך)

תַּרְבּוּת הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה ובייחוד בליטא ובפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ותרבות (רשת חינוך) · ראה עוד »

תרביץ

תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ותרביץ · ראה עוד »

תש"ך

#הפניה ה'תש"ך.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ותש"ך · ראה עוד »

תש"א

#הפניה ה'תש"א.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ותש"א · ראה עוד »

תשל"ב

#הפניה ה'תשל"ב.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ותשל"ב · ראה עוד »

תחנת ביניים

תחנת דלק משמשת בהרבה מקרים כתחנת ביניים תחנת ביניים (מכונה גם: עצירת ביניים) היא תחנה שבה נוסע עוצר את דרכו ומפסיק אותה, וממשיך מאוחר יותר.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ותחנת ביניים · ראה עוד »

ל' בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ול' בניסן · ראה עוד »

טבע וארץ

שער טבע וארץ, 1964 טבע וארץ היה כתב עת לטבע ולידיעת הארץ, שראה אור בשנים 1959–1994 ושימש רוב שנותיו כביטאון החברה להגנת הטבע.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וטבע וארץ · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וטבריה · ראה עוד »

חברת עזרה של יהודי גרמניה

ד"ר פאול נתן, מייסד "עזרה" חברת עזרה של יהודי גרמניה (בגרמנית: Hilfsverein der Deutschen Juden, בקיצור "עזרה") הייתה ארגון יהודי-גרמני לא ציוני, שפעלה בראשית המאה ה-20 לסיוע פילנתרופי ליהודי מזרח אירופה וארץ ישראל ולקידום התרבות הגרמנית בקרב היהודים מחוץ לגרמניה.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וחברת עזרה של יהודי גרמניה · ראה עוד »

ב"צ לוריא

#הפניה בן-ציון לוריא.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וב"צ לוריא · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וברלין · ראה עוד »

בלפוריה

בַּלפוּרְיָה הוא מושב בעמק יזרעאל, 3 ק"מ צפונית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ובלפוריה · ראה עוד »

בית מקרא

בית מקרא, כתב עת לחקר המקרא ועולמו הוא כתב עת מדעי לחקר המקרא בהקשר מקום יצירתו של המקרא: אזור הסהר הפורה ותקופתו: העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ובית מקרא · ראה עוד »

בית הסראייה (יפו)

המבנה נראה אחרי מגדל השעון בככר המרכזית של יפו בשנת 1900 חזית בית הסראייה הודעת לח"י על פיצוץ בית הסראייה ביפו לוחית זיכרון על קיר בית הסראייה בית הסראייה הוא מבנה בכיכר השעון שביפו, אשר שימש בית השלטון הטורקי, והיה מושב מוסדות הממשל העירוניים והממשלה הטורקית ששלטה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ובית הסראייה (יפו) · ראה עוד »

גאוגרפיה של ארץ ישראל

ארץ ישראל ממוקמת ביבשת אסיה, במזרח התיכון ונכללת באגן הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וגאוגרפיה של ארץ ישראל · ראה עוד »

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וגצל קרסל · ראה עוד »

גירוש יפו (1914)

גירוש יפו היה אירוע בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בו גורשו מיפו למצרים יהודים בעלי אזרחות רוסית.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וגירוש יפו (1914) · ראה עוד »

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ודבר (עיתון) · ראה עוד »

דון יוסף נשיא

דון יוסף נשיא (ידוע אף בשם ז'ואאו מיגז מנדס, בפורטוגזית: Dom João Migas Mendes; נולד בפורטוגל ב-1524 (תאריך משוער) ונפטר ב-1579 באיסטנבול) היה סוחר ומדינאי יהודי לבית משפחת האנוסים בנבנשתי/מנדס.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ודון יוסף נשיא · ראה עוד »

דוד קלעי

דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ודוד קלעי · ראה עוד »

דוד זכאי

דוד זכאי בשנות ה-40 דוד זכאי (ז'וּכוֹביצקי) (חתם בשם העט ז. דויד) (16 בספטמבר 1886, ב' בתשרי תרמ"ז – 15 בינואר 1978, ז' בשבט תשל"ח) היה איש העלייה השנייה, מורה עברי, מפעילי תנועת העבודה, עיתונאי ופובליציסט עברי בתקופת היישוב ובמשך 30 שנה לאחר הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ודוד זכאי · ראה עוד »

דירקטוריון

ישיבת מועצת המנהלים של "Queensland National Bank" בע"מ, בריזביין (אוסטרליה), 1932דִּירֶקְטוֹרְיוֹן (בעברית: מוֹעֶצֶת מְנַהֲלִים, וכן גם חֶבֶר הַנֶּאֱמָנִים או חֶבֶר הַמְּנַהֲלִים) הוא ההנהלה העליונה, בתאגיד (חברה וגם עמותה), והוא הגוף הקובע את יעדי הארגון והאסטרטגיה העסקית שלו.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ודירקטוריון · ראה עוד »

המועצה הארכיאולוגית

המועצה הארכיאולוגית היא גוף סטטוטורי הקיים מתוקף סעיפים 36-34 לחוק העתיקות.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי והמועצה הארכיאולוגית · ראה עוד »

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי והארץ · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי והספרייה הלאומית · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי והעלייה השנייה · ראה עוד »

הקיבוץ המאוחד

בני נוער צועדים בעצרת בני הקיבוץ המאוחד עם דגלים בצבעי כחול-לבן ואדום, 1951 מיצג בתערוכה "עשור לקיבוץ המאוחד", 1938 הקיבוץ המאוחד היה ארגון ארצי של קיבוצים, שנוסד בשנת 1927 והתקיים כארגון כזה עד לשנת 1980, אז התאחד עם איחוד הקבוצות והקיבוצים להקמת התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"ם).

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי והקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

החלוץ

סמל הארגון הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי והחלוץ · ראה עוד »

החלוקה

החלוקה היא מונח שנטבע בתקופת היישוב הישן, המתייחס לחלוקת כספי המגביות שנוהלו בארצות הגולה במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי והחלוקה · ראה עוד »

החברה לחקר המקרא

#הפניה החברה לחקר המקרא בישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי והחברה לחקר המקרא · ראה עוד »

החברה לחקר המקרא בישראל

החברה לחקר המקרא בישראל היא חברה שנוסדה בשנת ה'תש"י (1950) על ידי פרופסור חיים גבריהו, וקיימה את כנס היסוד שלה בכינוס תנ"ך שהתקיים בתחילת אפריל 1952.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי והחברה לחקר המקרא בישראל · ראה עוד »

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

שנות ה-50 החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »

הגימנסיה העברית "הרצליה"

הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »

ההגנה

ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וההגנה · ראה עוד »

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

הכשרה

הכשרה היא תהליך הכנתו של אדם להתיישבות בארץ ישראל על סמך הבסיס האידאולוגי הציוני-הסוציאליסטי.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי והכשרה · ראה עוד »

היסטוריה של ארץ ישראל

ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והעשירות בעולם.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי והיסטוריה של ארץ ישראל · ראה עוד »

הידעת את הארץ

הידעת את הארץ היא סדרה בת שישה ספרים מאת יוסף ברסלבי, העוסקים בגאוגרפיה, היסטוריה ואתנוגרפיה של האוכלוסייה בארץ ישראל או בלשונו של המחבר בידיעת הארץ.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי והידעת את הארץ · ראה עוד »

ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב

ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב היה הנציגות הרשמית של הקהילה היהודית של יפו, תל אביב ופרבריהם משנת 1863 וניהל את ענייניה, עד העברת סמכויותיו לעיריית תל אביב ולמועצה הדתית של תל אביב במאי שנת 1939.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וועד קהילת יהודי יפו ותל אביב · ראה עוד »

ועדת השמות הממשלתית

דביר. 30 באוקטובר 1951 ועדת השמות הממשלתית היא ועדה ציבורית הממונה על ידי ממשלת ישראל, ועוסקת בקביעת שמות ליישובים ולנקודות נוספות במפת ישראל ובהחלפת שמות ערביים שהיו קיימים עד 1948 לשמות עבריים.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וועדת השמות הממשלתית · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וורשה · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ווינה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ווילנה · ראה עוד »

יעקב ורמן

יעקב ורמן (15 באוקטובר 1924 – 12 ביוני 2005) היה ביולוג ישראלי ופרופסור לגנטיקה במכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ויעקב ורמן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וירושלים · ראה עוד »

ישראל זמורה

ישראל זמורה 7 במאי 1899, בסרביה (אז האימפריה הרוסית) – 4 בנובמבר 1983, תל אביב) היה עורך, מבקר ספרותי ומוציא לאור ישראלי. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל ומאז החל לקחת חלק פעיל ומרכזי בעולם הספרותי בארץ. הוא תרגם לעברית יצירות מרוסית ומצרפתית, פרסם מאמרים וביקורת ספרותית והיה חבר מערכת כתב העת הספרותי כתובים. בהמשך, היה ממקימי חבורת יחדיו וחבר מערכת כתב העת טורים, בהם היו חברים סופרים ומשוררים חשובים בעלי זיקה לספרות ולשירה המודרניסטית כמו שלונסקי, אלתרמן ולאה גולדברג. בשנת 1939 יסד את כתב העת "מחברות לספרות" והיה עורכו הראשי, ובשנת 1940 הקים הוצאת ספרים בשם זהה, הוצאת מחברות לספרות, מתוך כוונה להוציא לאור יצירות איכותיות בעלות ערך ספרותי, יצירות מקור מודרניסטיות, ספרות קלאסית כלל עולמית וספרות ילדים. ההוצאה, שהייתה מפעל חייו, הוציאה למעלה מ-300 כותרים.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וישראל זמורה · ראה עוד »

יבנאל

יבנאל ב־1910 יבנאל – צילום אוויר רחוב ביבנאל בית הכנסת היכל הקודש דחסידי ברסלב ביבנאל יבנאל, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 יַבְנְאֵל היא מושבה ותיקה ומועצה מקומית בדרום מזרח הגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ויבנאל · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה

ידיעות בחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, הוא כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא שיצא לאור על ידי החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה בשנים 1967-1933.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי וידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »

יהושע חנקין

יהושע חנקין נוטע עץ בעמק יזרעאל טקסט.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ויהושע חנקין · ראה עוד »

1 באפריל

1 באפריל הוא היום ה-91 בשנה בלוח הגרגוריאני (92 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ו1 באפריל · ראה עוד »

12 במאי

12 במאי הוא היום ה-132 בשנה (133 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ו12 במאי · ראה עוד »

14 באפריל

14 באפריל הוא היום ה-104 בשנה (105 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ו14 באפריל · ראה עוד »

16 באפריל

16 באפריל הוא היום ה-106 בשנה (107 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ו16 באפריל · ראה עוד »

17 בפברואר

17 בפברואר הוא היום ה-48 בשנה, בשבוע ה-7 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ו17 בפברואר · ראה עוד »

1896

האולימפיאדה המודרנית הראשונה.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ו1896 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ו1905 · ראה עוד »

1909

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ו1909 · ראה עוד »

1916

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ו1916 · ראה עוד »

1918

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ו1918 · ראה עוד »

1920

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ו1920 · ראה עוד »

1926

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ו1926 · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ו1933 · ראה עוד »

1938

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ו1938 · ראה עוד »

1941

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ו1941 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ו1947 · ראה עוד »

1954

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ו1954 · ראה עוד »

1972

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף ברסלבי ו1972 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_ברסלבי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »