סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יוסף זונדל הוטנר

מַדָד יוסף זונדל הוטנר

הרב יוֹסֵף זוּנְדְל הוּטְנֶר (ידוע בכינויו: ר' זונדל איישישוקר; תר"ו, 1846 - כ"ז בשבט תרע"ט, 1919) היה רבה של איישישוק שבליטא. [1]

58 יחסים: מאיר שמחה הכהן, מאיר חדש, מרדכי מאושמינא, מרדכי דב איידלברג, מרדכי דוב איידלברג, משגיח, משה מרדכי אפשטיין, מלחמת העולם הראשונה, מו"ץ, ארצות הברית, אב"ד, אבן העזר, אברהם קלמנוביץ', אורח חיים, איישישוק, נפתלי מנחם הוטנר, נתן גורן, סלונים, סוגיה, עם הספר (הוצאת ספרים), פלאצק, צבי יהודה קוק, שולחן ערוך, תר"ל, תר"ו, תרמ"א, תרנ"ז, תרע"ט, תרפ"ח, תלמוד, לטביה, ליטא, טיקטין, חושן משפט, חיים אריה לייב מישקובסקי, בעל מופת, ביאליסטוק, בית הקברות בהר הזיתים, דאוגבפילס, דב ליפץ, המאה ה-19, האימפריה הרוסית, הנצי"ב מוולוז'ין, הצפירה, ו' בחשוון, ורשה, כ"ז בשבט, ישראל מאיר הכהן, ישיבת מיר, ישיבת חברון, ..., ישיבת וולוז'ין, יהושע הוטנר, יורה דעה, 1846, 1870, 1881, 1897, 1919. להרחיב מדד (8 יותר) »

מאיר שמחה הכהן

רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (ה'תר"ג, 1843 - ד' באלול ה'תרפ"ו, 14 באוגוסט 1926) מגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ומאיר שמחה הכהן · ראה עוד »

מאיר חדש

הרב מאיר חדש (כ"ז בשבט ה'תרנ"ח, 19 בפברואר 1898 - כ"ט בטבת ה'תשמ"ט, 6 בינואר 1989) היה משגיח ישיבת חברון במשך למעלה מיובל.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ומאיר חדש · ראה עוד »

מרדכי מאושמינא

#הפניה מרדכי רוזנבלט מאושמינה.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ומרדכי מאושמינא · ראה עוד »

מרדכי דב איידלברג

הרב מרדכי דב איידלברג (ה'תר"ם, 1880 - ח' בחשוון ה'תש"ב, 29 באוקטובר 1941) היה רב ליטאי של יישובים רבים בליטא, פולין ואוקראינה.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ומרדכי דב איידלברג · ראה עוד »

מרדכי דוב איידלברג

#הפניה מרדכי דב איידלברג.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ומרדכי דוב איידלברג · ראה עוד »

משגיח

בעולם הישיבות, משגיח או מנהל רוחני הוא איש האחראי על תלמידי הישיבה בתחומים שמחוץ לתוכן הלימוד, בעיקר בנוגע להתקדמותם הרוחנית.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ומשגיח · ראה עוד »

משה מרדכי אפשטיין

עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ' באדר ה'תרכ"ו – 28 בנובמבר 1933, י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ומשה מרדכי אפשטיין · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מו"ץ

#הפניה פוסק.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ומו"ץ · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר וארצות הברית · ראה עוד »

אב"ד

#הפניה אב בית דין.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ואב"ד · ראה עוד »

אבן העזר

אבן העזר (בראשי תיבות: אה"ע או אבה"ע) הוא החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ואבן העזר · ראה עוד »

אברהם קלמנוביץ'

#הפניה אברהם קלמנוביץ.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ואברהם קלמנוביץ' · ראה עוד »

אורח חיים

#הפניה חיים אישיים.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ואורח חיים · ראה עוד »

איישישוק

איישישוֹק (או לעיתים אישישוק, כך ביידיש איישישאָק; בליטאית: Eišiškės, בפולנית: Ejszyszki, ברוסית: Эйшишки) היא עיר ברשות מקומית שלצ'ינינקאי שבמחוז וילנה בליטא (כ-60 ק"מ דרום-דרום-מערבית לווילנה), על גבול בלארוס.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ואיישישוק · ראה עוד »

נפתלי מנחם הוטנר

הרב נפתלי מנחם (הערץ מנדל) הוטנר (ה'תרל"ח, 1878 - כ"ה בחשוון ה'תרצ"ה, 1935) היה מרבני העיר איישישוק, בנו של רבי יוסף זונדל הוטנר.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ונפתלי מנחם הוטנר · ראה עוד »

נתן גורן

חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ונתן גורן · ראה עוד »

סלונים

כיכר השוק ורחוב פאראדנה (Paradna), נראים על גבי גלויה ישנה סְלוֹנִים (בבלארוסית: Сло́нім; ברוסית: Сло́ним; בפולנית: Słonim; בכתיב יידי: סלאָנים) היא עיר במחוז משנה סלונים, במחוז גרודנו שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר וסלונים · ראה עוד »

סוגיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר וסוגיה · ראה עוד »

עם הספר (הוצאת ספרים)

פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

פלאצק

#הפניה פלוצק.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ופלאצק · ראה עוד »

צבי יהודה קוק

הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר וצבי יהודה קוק · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ושולחן ערוך · ראה עוד »

תר"ל

#הפניה ה'תר"ל.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ותר"ל · ראה עוד »

תר"ו

#הפניה ה'תר"ו.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ותר"ו · ראה עוד »

תרמ"א

#הפניהה'תרמ"א.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ותרמ"א · ראה עוד »

תרנ"ז

#הפניה ה'תרנ"ז.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ותרנ"ז · ראה עוד »

תרע"ט

#הפניה ה'תרע"ט.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ותרע"ט · ראה עוד »

תרפ"ח

#הפניה ה'תרפ"ח.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ותרפ"ח · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ותלמוד · ראה עוד »

לטביה

לַטְבִיָה (בלטבית: Latvija), או בשמה הרשמי רפובליקת לטביה (Latvijas Republika) היא מדינה באזור הבלטי בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ולטביה · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר וליטא · ראה עוד »

טיקטין

בית הכנסת בטיקטין האנדרטה למרגלות אחד הבורות ביער לופוחובה טיקטין (בפולנית: Tykocin, מבוטא: "טיקוצ'ין"; ברוסית: Тыкоцин; בגרמנית: Tykotzin) היא עיירה עתיקה וקטנה בצפון-מזרח פולין, היושבת על נהר נַרֶב.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר וטיקטין · ראה עוד »

חושן משפט

חושן משפט (בראשי תיבות: חו"מ) הוא החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר וחושן משפט · ראה עוד »

חיים אריה לייב מישקובסקי

הרב חיים אריה לייב (רוטנבורג) מישקובסקי (ידוע בכינויו: ר' חיים לייב סטוויסקר; תקצ"ו, 1836 – כ"ח בסיוון תרנ"ח, 1898) היה הרב של סטוויסק.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר וחיים אריה לייב מישקובסקי · ראה עוד »

בעל מופת

ביהדות, בעל מופת הוא כינוי לצדיק שמיוחסים לו כוחות על-טבעיים לחולל נסים ומופתים.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ובעל מופת · ראה עוד »

ביאליסטוק

בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר וביאליסטוק · ראה עוד »

בית הקברות בהר הזיתים

#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ובית הקברות בהר הזיתים · ראה עוד »

דאוגבפילס

דַאוּגַּבְפִּילְס (בלטבית: Daugavpils) היא העיר השנייה בגודלה בלטביה, ובירת חבל לטגלֶה.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ודאוגבפילס · ראה עוד »

דב ליפץ

דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ודב ליפץ · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר והמאה ה-19 · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הנצי"ב מוולוז'ין

#הפניה נפתלי צבי יהודה ברלין.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר והנצי"ב מוולוז'ין · ראה עוד »

הצפירה

כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר והצפירה · ראה עוד »

ו' בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר וו' בחשוון · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר וורשה · ראה עוד »

כ"ז בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ז שבט היא פרשת משפטים.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר וכ"ז בשבט · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

ישיבת מיר

ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר וישיבת מיר · ראה עוד »

ישיבת חברון

#הפניה ישיבת חברון כנסת ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר וישיבת חברון · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

יהושע הוטנר

הרב אברהם יהושע הוטנר (י"ז בכסלו תרע"א, 18 בדצמבר 1910 - כ"ו בניסן תשס"ט, 20 באפריל 2009) היה מייסד ומנהל מפעלי יד הרב הרצוג, האנציקלופדיה התלמודית ומכון התלמוד הישראלי השלם במשך כיובל שנים.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ויהושע הוטנר · ראה עוד »

יורה דעה

יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ויורה דעה · ראה עוד »

1846

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ו1846 · ראה עוד »

1870

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ו1870 · ראה עוד »

1881

1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ו1881 · ראה עוד »

1897

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ו1897 · ראה עוד »

1919

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף זונדל הוטנר ו1919 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_זונדל_הוטנר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »