סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יוסף לוריא

מַדָד יוסף לוריא

יוסף לוּריא (גם: לוריה; ברוסית: Лурье; ה'תרל"א, 1871, פּוּמפִּיַאן, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – כ"ט בכסלו ה'תרצ"ח, 3 בדצמבר 1937, ירושלים) היה מחנך עברי ופובליציסט, עורך עברי ויידי, עסקן תרבות ופעיל ציוני, מראשוני התנועה הציונית. [1]

136 יחסים: מסדה (הוצאת ספרים), מרדכי בן הלל הכהן, מרדכי גימפל יפה, משרד החינוך, משה שרת, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת השפות, מחנך, מדינת אויב, מהפכת 1905, מורה צדק, ארנונה (שכונה), ארץ ישראל, אשר ליב בריסק, אלתר דרויאנוב, אב"ד, אברהם קצנלסון, אהרן ליבושיצקי, אוניברסיטת ברלין, אוקראינה, סנקט פטרבורג, ספר לימוד, ספרות עברית, ספרות יידיש, ספרית פועלים, סטודנט, עסקן, עברית, עברית בעברית, פלך קובנה, פדגוגיה, פומפיאן, פובליציסטיקה, פוגרום, ציונות, קרקוב, קרקינובה, קובנה, רחביה, רב, רומני (אוקראינה), רוסית, שמאל רדיקלי, שמריהו לוין, שמות רחובות בירושלים, שמות רחובות בישראל, שנות ה-30 של המאה ה-20, שלומית פלאום, שטעטל, תעודת בגרות, ..., תרנ"ח, תרע"ט, תרפ"א, תרכ"ח, תל אביב-יפו, ליאו מוצקין, ליטא, ליטאית, חדר מתוקן, חובבי ציון, בן-ציון דינבורג, בני משה (ארגון סתרים), בני משה (אגודה ציונית), ברל כהן, ברלין, ברית שלום, בזל, בחינת בגרות, בית מדרש, בית הקברות בהר הזיתים, גן ציבורי, גצל קרסל, גליציה, גימנסיה, דער פריינד, דער יוד, דפוס סלאוויטא, דפוס האלטער, דב קמחי, דוקטור לפילוסופיה, דיין (הלכה), ה'תרצ"ח, ה'תרל"א, המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, הארץ, הארכיון הציוני המרכזי, האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, הספרייה הווירטואלית של מטח, הסתדרות המורים, הסכמה, העת העתיקה, העלייה השנייה, העולם (שבועון), הפרקציה הדמוקרטית, הקונגרס הציוני הראשון, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, הגימנסיה העברית "הרצליה", ההנהלה הציונית, ההסתדרות הציונית העולמית, הוועד הלאומי, היסטוריה, ורשה, וילנה, כ"ט בכסלו, כנסת ישראל (ארגון), י"ח רבניצקי, יפו, יצחק ליב גולדברג, ירושלים, ישיבה, יוסף קלוזנר, יוסף יואל ריבלין, יידיש, 1862, 1871, 1885, 1888, 1896, 1897, 1899, 1900, 1902, 1903, 1904, 1905, 1906, 1907, 1908, 1919, 1922, 1925, 1926, 1937, 3 בדצמבר. להרחיב מדד (86 יותר) »

מסדה (הוצאת ספרים)

לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מרדכי בן הלל הכהן

מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ומרדכי בן הלל הכהן · ראה עוד »

מרדכי גימפל יפה

בית הראשונים במושבה יהוד הרב מרדכי גימפל יפה (תק"פ, 1820 - כ"ה בחשוון תרנ"ב, 26 בנובמבר 1891) היה רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, ומאנשי העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ומרדכי גימפל יפה · ראה עוד »

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ומשרד החינוך · ראה עוד »

משה שרת

עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק בן יעקב, ויצחק בן-צבי, אברהם אלמליח עומד שני משמאל, בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן) ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משה שרת מבקר בעיר לוד ומכובד בסנדקאות בברית מילה משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ומשה שרת · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת השפות

ה'''טכניקום''' (הטכניון) במשכנו הראשון בשכונת הדר הכרמל, 1913 (כיום משמש הבניין כמשכנו של המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל) מלחמת השפות הייתה סערה ציבורית שהתרחשה בארץ ישראל ב-1913 סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי בארץ.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ומלחמת השפות · ראה עוד »

מחנך

#הפניה מורה.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ומחנך · ראה עוד »

מדינת אויב

מדינה מגדירה מדינה אחרת כמדינת אויב כאשר הן מצויות במצב מלחמה (פורמלי או בלתי-פורמלי).

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ומדינת אויב · ראה עוד »

מהפכת 1905

מהפכת 1905 הייתה ניסיון כושל של סוציאליסטים וליברלים להפיל את שלטון הצאר הרוסי, ניקולאי השני.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ומהפכת 1905 · ראה עוד »

מורה צדק

#הפניה פוסק.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ומורה צדק · ראה עוד »

ארנונה (שכונה)

מפת אזור תלפיות וארנונה, ביחס לסביבותיה ולשטח ירדן בימי העיר החצויה, 1953 ארנונה ממעוף הציפור אַרְנוֹנָה היא שכונה בדרום ירושלים הממוקמת בין אזור התעשייה תלפיות לבין קיבוץ רמת רחל.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וארנונה (שכונה) · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וארץ ישראל · ראה עוד »

אשר ליב בריסק

#הפניהאשר לייב בריסק.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ואשר ליב בריסק · ראה עוד »

אלתר דרויאנוב

דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов; 6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ואלתר דרויאנוב · ראה עוד »

אב"ד

#הפניה אב בית דין.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ואב"ד · ראה עוד »

אברהם קצנלסון

אברהם קצנלסון (ניסָן) (29 באפריל 1888, י"ח באייר ה'תרמ"ח – 18 במאי 1956, ח' בסיוון ה'תשט"ז) היה רופא יהודי ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ואברהם קצנלסון · ראה עוד »

אהרן ליבושיצקי

אהרן ליבושיצקי (22 באוגוסט 1874 – 26 ביולי 1942) היה סופר ומחנך, סופר ילדים, משורר, מסאי, מתרגם, עורך כתבי עת, ומחבר ספרי לימוד פדגוגים יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ואהרן ליבושיצקי · ראה עוד »

אוניברסיטת ברלין

#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ואוניברסיטת ברלין · ראה עוד »

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ואוקראינה · ראה עוד »

סנקט פטרבורג

סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וסנקט פטרבורג · ראה עוד »

ספר לימוד

ספר לימוד להוראת השפה האנגלית ילדים קוראים מספרי לימוד ספר לימוד הוא ספר שמטרתו העיקרית היא לשמש את הקורא בעת לימודיו - לימודים במסגרת בית ספר או לימוד עצמאי.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וספר לימוד · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וספרות עברית · ראה עוד »

ספרות יידיש

ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וספרות יידיש · ראה עוד »

ספרית פועלים

סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וספרית פועלים · ראה עוד »

סטודנט

סטודנט לומד לקראת מבחן סטודנטים בשיעור אלגברה ליניארית, באוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה סטודנט הוא תלמיד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וסטודנט · ראה עוד »

עסקן

#הפניה עסקנות.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ועסקן · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ועברית · ראה עוד »

עברית בעברית

"עברית בעברית" היא שיטה בהוראת העברית שפותחה על ידי יצחק אפשטיין.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ועברית בעברית · ראה עוד »

פלך קובנה

פלך קובנה הייתה גוברנייה באימפריה הרוסית, בירתה הייתה עיר בשם קובנה (היום בליטא).

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ופלך קובנה · ראה עוד »

פדגוגיה

פסלון מטרקוטה. אורייניות. פדגוגיה היא תורת החינוך, ובהתאם לכך, תוך כדי התייחסות למערכת היחסים בין התלמיד למורה, היא דנה בדרכים האופטימליות להגשמתן של מטרות החינוך באמצעים שונים.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ופדגוגיה · ראה עוד »

פומפיאן

פומפיאן או פומפיאני (בליטאית: Pumpėnai, פומפנאי; בפולנית: Pompiany) היא עיירה במחוז פוניבז' שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ופומפיאן · ראה עוד »

פובליציסטיקה

אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ופובליציסטיקה · ראה עוד »

פוגרום

פוגרום (ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: פרעות) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד מיעוט אתני או דתי מובלת בידי ההמון הזועם (ולעיתים אף בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש או ברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ופוגרום · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וציונות · ראה עוד »

קרקוב

קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וקרקוב · ראה עוד »

קרקינובה

קרקינובה (בליטאית: Krekenava, קרקנבה; ביידיש: קראַקינאָווע) היא עיירה בת כ-2,100 תושבים במחוז פוניבז' שבליטא, השוכנת על גדת נהר נבז'יס (Nevėžis).

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וקרקינובה · ראה עוד »

קובנה

קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וקובנה · ראה עוד »

רחביה

גן מעלה צ'ארלס קלור רחוב רמב"ן, אחד הרחובות הראשיים בשכונה רחביה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, מבט מקרית שמואל. בחזית בית קדימה, ומשמאל למטה הפילבוקס בצומת עזה-טשרניחובסקי. ראש רחביה (1937-1936) מאת אלפרד ברנהיים. אוסף מוזיאון ישראל מסמטאות '''רחביה''' (רחוב אלחריזי) מופע רחוב ב'מוזיאון חי' ברחביה, 2008 בית העם. רחביה היא שכונה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ורחביה · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ורב · ראה עוד »

רומני (אוקראינה)

#הפניה רומני (עיר).

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ורומני (אוקראינה) · ראה עוד »

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ורוסית · ראה עוד »

שמאל רדיקלי

שלט שהונף במהלך הפגנה בפריז הנושא את הכיתוב "יחי המרקסיזם-לניניזם!" שמאל רדיקלי (או שמאל קיצוני) הוא מונח מקובל לתיאור אידאולוגיה פוליטית שמאלית ורדיקלית הדוגלת בשינויים שורשיים ומעמיקים במבנה השלטון והחברה, במיוחד בתחומי הכלכלה, הלאומיות, התרבות, ויחסי הכוח בחברה.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ושמאל רדיקלי · ראה עוד »

שמריהו לוין

שמריהו לוין (על חלק ממכתביו הוא חתם בשם: שמריה הלוי; בכתיב יידי: לעווין; בכתיב רוסי: Шмарьяху Левин).

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ושמריהו לוין · ראה עוד »

שמות רחובות בירושלים

שלט עם שמות רחובות בשכונת גבעת המבתר בירושלים רחוב דוד המלך בתקופת המנדט (אז נקרא רחוב יוליאן) שלט רחוב דרך מנזר האשורים בירושלים (הכיתוב הערבי בשלט מוסתר למחצה על ידי סטיקר לאומני) ממוזער שמות הרחובות בירושלים הם רבים ומגוונים, בשל היות ירושלים העיר הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ושמות רחובות בירושלים · ראה עוד »

שמות רחובות בישראל

שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שלומית פלאום

שלומית (פרידה) פלאום (18 במרץ 1893 – 3 בינואר 1963) הייתה מחנכת ארצישראלית, גננת מחלוצות הגן העברי, מדריכת אנשי חינוך לגיל הרך, סופרת, עיתונאית, פעילה ציונית, מטיילת ומתרגמת.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ושלומית פלאום · ראה עוד »

שטעטל

"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ושטעטל · ראה עוד »

תעודת בגרות

גיליון ציונים הנשלח לנבחנים לפני תעודת הבגרות תעודת בגרות היא תעודה מטעם משרד החינוך של ישראל המעידה על הצלחה במילוי הדרישות הלימודיות בבחינות הבגרות הנערכות בדרך כלל בבתי ספר תיכוניים בישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ותעודת בגרות · ראה עוד »

תרנ"ח

#הפניה ה'תרנ"ח.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ותרנ"ח · ראה עוד »

תרע"ט

#הפניה ה'תרע"ט.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ותרע"ט · ראה עוד »

תרפ"א

#הפניה ה'תרפ"א.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ותרפ"א · ראה עוד »

תרכ"ח

#הפניה ה'תרכ"ח.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ותרכ"ח · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ותל אביב-יפו · ראה עוד »

ליאו מוצקין

ליאו (יהודה/אריה לייב) מוֹצקין (ברוסית: Лео (Арье Лейб) Моцкин; 6 בדצמבר 1867, ברובארי, אוקראינה - 6 בנובמבר 1933, פריז) היה איש פוליטי יהודי, יליד אוקראינה (האימפריה הרוסית), לוחם למען הזכויות הלאומיות של היהודים, מאבות הציונות ומיוזמי הקונגרס הציוני, יושב הראש השני של הוועד הפועל הציוני.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וליאו מוצקין · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וליטא · ראה עוד »

ליטאית

ליטאית (Lietuvių kalba), שפתה הרשמית של ליטא, היא שפה בלטית מזרחית מקבוצת השפות הבלטיות של משפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וליטאית · ראה עוד »

חדר מתוקן

תלמידי ומורי החדר המתוקן בטרקאי, ליטא 1911/1912. בין התלמידים ישראל קלויזנר, רביעי משמאל חדר מתוקן היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וחדר מתוקן · ראה עוד »

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וחובבי ציון · ראה עוד »

בן-ציון דינבורג

#הפניה בן-ציון דינור.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ובן-ציון דינבורג · ראה עוד »

בני משה (ארגון סתרים)

#הפניה בני משה (אגודה ציונית).

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ובני משה (ארגון סתרים) · ראה עוד »

בני משה (אגודה ציונית)

יחזקאל דנין ורעייתו רחל, 1929 בני משה היה ארגון סתרים מסוג ארגון אחווה גברי וציוני, שהוקם במתכונת דומה לארגון הבונים החופשיים.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ובני משה (אגודה ציונית) · ראה עוד »

ברל כהן

ברל כׇהׇן (קָגָן) (ביידיש: בערל כּהן; באנגלית: Berl Kagan; 1911 – 19 באפריל 1993) היה ביבליוגרף יידי אמריקאי ממוצא ליטאי.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וברל כהן · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וברלין · ראה עוד »

ברית שלום

ברית שלום הייתה תנועה יהודית, שהוקמה בשנת 1925 על ידי קבוצת אינטלקטואלים יהודים, ודגלה בהקמת אוטונומיה דו-לאומית שבה יהנו הערבים והיהודים משוויון זכויות מלא תחת המנדט הבריטי, במטרה להביא להקמת מדינה דו-לאומית עצמאית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וברית שלום · ראה עוד »

בזל

בזל (בגרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ובזל · ראה עוד »

בחינת בגרות

#הפניה בחינת בגרות (ישראל).

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ובחינת בגרות · ראה עוד »

בית מדרש

בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ובית מדרש · ראה עוד »

בית הקברות בהר הזיתים

#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ובית הקברות בהר הזיתים · ראה עוד »

גן ציבורי

#הפניה פארק#שימושי פנאי.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וגן ציבורי · ראה עוד »

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וגצל קרסל · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וגליציה · ראה עוד »

גימנסיה

גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וגימנסיה · ראה עוד »

דער פריינד

לוגו כתב העת דער פֿרײַנד (נכתב גם פְרַיינְד; יידיש: "הידיד") היה עיתון יומי ביידיש שראה אור באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ודער פריינד · ראה עוד »

דער יוד

דער יוּד (נהגה: "דֶר יִיד"; יידיש: 'היהודי') היה שבועון ציוני ביידיש שהופיע בפולין הרוסית בין ינואר 1899 לדצמבר 1902.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ודער יוד · ראה עוד »

דפוס סלאוויטא

שער מסכת ברכות ש"ס סלאוויטא שער מסכת בבא קמא ש"ס סלאוויטא שנדפס בזיטומיר דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ודפוס סלאוויטא · ראה עוד »

דפוס האלטער

#הפניה דפוס האלטר.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ודפוס האלטער · ראה עוד »

דב קמחי

דֹב קִמְחִי (מֶלֶר) (כ"ו בכסלו תר"ן, 19 בדצמבר 1889 – כ"א באייר ה'תשכ"א; 11 במאי 1961) היה סופר עברי, מתרגם ועורך.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ודב קמחי · ראה עוד »

דוקטור לפילוסופיה

דוקטור לפילוסופיה (PhD, או DPhil; בלטינית) הוא התואר האקדמי הגבוה ביותר המוענק על ידי האוניברסיטאות ברוב המדינות בעולם.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ודוקטור לפילוסופיה · ראה עוד »

דיין (הלכה)

דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ודיין (הלכה) · ראה עוד »

ה'תרצ"ח

כיוון שהמשמעות המיידית של המילה "תרצח" מתקשרת לרצח, נהוג לעיתים לכנות שנה זו תרח"ץ - כינוי ששומר על הערך הגימטרי של השנה, אך משנה את משמעותה המילולית.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וה'תרצ"ח · ראה עוד »

ה'תרל"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וה'תרל"א · ראה עוד »

המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

המזרח התיכון ערב המלחמה המערכה על סיני ועל ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, הייתה חלק מהזירה המזרח תיכונית של מלחמת העולם הראשונה, והתרחשה בעקבות הצטרפותה של האימפריה העות'מאנית למלחמה לצידן של מעצמות המרכז באוקטובר 1914.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא והמערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא והארץ · ראה עוד »

הארכיון הציוני המרכזי

הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא והארכיון הציוני המרכזי · ראה עוד »

האימפריה האוסטרו-הונגרית

אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הספרייה הווירטואלית של מטח

הספרייה הווירטואלית של מטח היא אתר אינטרנט של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), הכולל מידע לימודי שנאסף ממגוון רחב של מקורות.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא והספרייה הווירטואלית של מטח · ראה עוד »

הסתדרות המורים

בית הסתדרות המורים בתל אביב מניה של '''איגוד המורים''' למטרת הוצאת ספרים בעברית לבתי ספר, 1901 הסתדרות המורים היא ארגון יציג של עובדי הוראה במדינת ישראל כגון גננים, מורים, מנהלים ויועצים.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא והסתדרות המורים · ראה עוד »

הסכמה

תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא והסכמה · ראה עוד »

העת העתיקה

חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא והעת העתיקה · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא והעלייה השנייה · ראה עוד »

העולם (שבועון)

שער "העולם" 1914 "העולם" היה שבועון עברי שהיה עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית במשך כארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא והעולם (שבועון) · ראה עוד »

הפרקציה הדמוקרטית

הפרקציה (הסיעה) הדמוקרטית הייתה סיעה אופוזיציונית של אינטלקטואלים צעירים בהסתדרות הציונית שפעלה בין השנים 1901–1904.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא והפרקציה הדמוקרטית · ראה עוד »

הקונגרס הציוני הראשון

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי הראשון.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא והקונגרס הציוני הראשון · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »

הגימנסיה העברית "הרצליה"

הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »

ההנהלה הציונית

ההנהלה הציונית היא הוועד הפועל המצומצם של ההסתדרות הציונית העולמית.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וההנהלה הציונית · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית העולמית

בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »

הוועד הלאומי

הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא והוועד הלאומי · ראה עוד »

היסטוריה

"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא והיסטוריה · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וורשה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ווילנה · ראה עוד »

כ"ט בכסלו

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ט כסלו היא לרוב פרשת מקץ.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וכ"ט בכסלו · ראה עוד »

כנסת ישראל (ארגון)

כנסת ישראל היה הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וכנסת ישראל (ארגון) · ראה עוד »

י"ח רבניצקי

#הפניה יהושע חנא רבניצקי.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וי"ח רבניצקי · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ויפו · ראה עוד »

יצחק ליב גולדברג

יצחק לֵיְבּ גולדברג מכונה יל"ג (י"ב בשבט ה'תר"ך, 7 בפברואר 1860 – ט"ו באלול ה'תרצ"ה, 14 בדצמבר 1935) היה נדבן יהודי ופעיל ציוני ליטאי שעשה רבות למען התנועה הציונית ולמען בניין ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ויצחק ליב גולדברג · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וירושלים · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא וישיבה · ראה עוד »

יוסף קלוזנר

בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ויוסף קלוזנר · ראה עוד »

יוסף יואל ריבלין

קבוצת סופרים ומורים בירושלים, שנות ה-30: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, '''יוסף יואל ריבלין''', אביעזר ילין ומשה כרמון יוסף יואל ריבלין (ט"ז בתשרי ה'תר"ן, 11 באוקטובר 1889 – כ' בניסן ה'תשל"א, 15 באפריל 1971) היה מזרחן ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ויוסף יואל ריבלין · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ויידיש · ראה עוד »

1862

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו1862 · ראה עוד »

1871

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו1871 · ראה עוד »

1885

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו1885 · ראה עוד »

1888

אנגלית.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו1888 · ראה עוד »

1896

האולימפיאדה המודרנית הראשונה.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו1896 · ראה עוד »

1897

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו1897 · ראה עוד »

1899

אלפרד היצ'קוק.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו1899 · ראה עוד »

1900

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו1900 · ראה עוד »

1902

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו1902 · ראה עוד »

1903

הטיסה הראשונה של האחים רייט.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו1903 · ראה עוד »

1904

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו1904 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו1905 · ראה עוד »

1906

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו1906 · ראה עוד »

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו1907 · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו1908 · ראה עוד »

1919

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו1919 · ראה עוד »

1922

ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו1922 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו1925 · ראה עוד »

1926

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו1926 · ראה עוד »

1937

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו1937 · ראה עוד »

3 בדצמבר

3 בדצמבר הוא היום ה-337 בשנה (338 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יוסף לוריא ו3 בדצמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_לוריא

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »