גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
65 יחסים: מצד חשביהו, מצדה, משה פראוסניץ, משה דיין, מונקאץ', מוסמך אוניברסיטה, מוסד ביאליק, אפיגרפיה, ארכאולוג, אלפבית ארמי, אלפבית עברי עתיק, אברהם בירן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוסטרקון, אוקראינה, נחמן אביגד, ספרית מעריב, סקר ארכאולוגי, עקרון (עיר מקראית), עלייה לארץ ישראל, פרופסור, פרופסור אמריטוס, פלמחים, פלאוגרפיה, צ'כוסלובקיה, קדמוניות, רם גופנא, רשות העתיקות, רבדים, שמית צפון-מערבית, טרודה דותן, חפירה ארכאולוגית, בית דוד, גבעת המבתר, דוקטור, המנדט הבריטי, המכתב ממצד חשביהו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, האוניברסיטה העברית בירושלים, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, הוצאת כרטא, היסטוריה של עם ישראל, כתב עברי עתיק, כתובת עקרון, כתובת תל דן, ירושלים, יגאל ידין, ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, יוחנן אהרוני, ..., 1928, 1945, 1955, 1956, 1958, 1959, 1960, 1967, 1971, 1976, 1980, 1997, 2011, 21 בנובמבר, 21 בינואר. להרחיב מדד (15 יותר) »
מצד חשביהו
מצד חשביהו הוא אתר ארכאולוגי ובו מצודה בנויה מאבני גזית, מהמאה ה-7 לפנה"ס, ככל הנראה מימי יאשיהו, מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ומצד חשביהו · ראה עוד »
מצדה
מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ומצדה · ראה עוד »
משה פראוסניץ
נאוליתיים יצאה לאור כספר באנגלית. משה (מקס) ו' פּרַאוּסניץ (Moshe W. Prausnitz; 8 בדצמבר 1922, ברלין – 1 ביולי 1998, ירושלים) היה ארכאולוג ישראלי שהתמחה בתחום הפרהיסטוריה.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ומשה פראוסניץ · ראה עוד »
משה דיין
משה דיין (20 במאי 1915, ז' בסיון ה'תרע"ה – 16 באוקטובר 1981, י"ט בתשרי ה'תשמ"ב) היה מצביא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ומשה דיין · ראה עוד »
מונקאץ'
#הפניה מוקצ'בו.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ומונקאץ' · ראה עוד »
מוסמך אוניברסיטה
מקבלי תואר מוסמך באוניברסיטת חיפה לבושים בגלימה אקדמית בטקס הענקת התואר בשנת 2007 מוסמך אוניברסיטה הוא תואר אקדמי שאוניברסיטה מעניקה לאדם שסיים מסלול לימודים אקדמי מתקדם, הכולל בדרך כלל גם התנסות במחקר.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ומוסמך אוניברסיטה · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ומוסד ביאליק · ראה עוד »
אפיגרפיה
כתובת נקבת השילוח וואדי ראם (ירדן) אֶפִּיגְרַפְיָה (ביוונית: επιγραφή, "כתובת") הוא ענף במדע הארכאולוגיה העוסק במיון ובחקר של כתובות ותחריטי סימנים ואותיות על גבי אבן, מתכת, חרס וחומרים דומים.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ואפיגרפיה · ראה עוד »
ארכאולוג
הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה וארכאולוג · ראה עוד »
אלפבית ארמי
כתובת דו לשונית בארמית וביוונית (המאה ה-3 לפנה"ס) האלפבית הארמי הוא אבג'ד (אלפבית עיצורי) המשמש לכתיבת השפה הארמית (שדוברה החל מתחילת האלף הראשון לפני הספירה).
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ואלפבית ארמי · ראה עוד »
אלפבית עברי עתיק
#הפניה הכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ואלפבית עברי עתיק · ראה עוד »
אברהם בירן
אברהם בירן (23 באוקטובר 1909 - 16 בספטמבר 2008) היה מאבות הארכאולוגיה המקראית בישראל, תלמידו של ויליאם פוקסוול אולברייט.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ואברהם בירן · ראה עוד »
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »
אוסטרקון
אתונאי אוֹסְטְרָקוֹן (מיוונית: ὄστρακον) הוא שבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ואוסטרקון · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ואוקראינה · ראה עוד »
נחמן אביגד
נחמן אביגד (רייס) (Avigad; כ"ה באלול תרס"ה, 25 בספטמבר 1905 – כ"ג בשבט תשנ"ב, 28 בינואר 1992, ירושלים) היה ארכאולוג ישראלי.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ונחמן אביגד · ראה עוד »
ספרית מעריב
ספריַּת מעריב הייתה הוצאת ספרים עברית במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה וספרית מעריב · ראה עוד »
סקר ארכאולוגי
סקר ארכאולוגי הוא תהליך מחקר ארכאולוגי שנועד לאמוד שרידים ארכאולוגיים בשטח נתון, באמצעים שונים.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה וסקר ארכאולוגי · ראה עוד »
עקרון (עיר מקראית)
קערת שתייה מהמאה ה-12 לפנה"ס מתל מקנה עֶקְרוֹן הייתה עיר קדומה בארץ ישראל שיושבה לראשונה על ידי הכנענים בתקופת הברונזה.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ועקרון (עיר מקראית) · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ופרופסור · ראה עוד »
פרופסור אמריטוס
#הפניה פרופסור#דרגות בפרופסורה.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ופרופסור אמריטוס · ראה עוד »
פלמחים
תמונה ממבט אווירי של פלמחים פַּלְמַחִים הוא קיבוץ השוכן במישור החוף הדרומי, מדרום לראשון לציון, ליד שפך נחל שורק לים התיכון.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ופלמחים · ראה עוד »
פלאוגרפיה
פָּלֵאוֹגְרַפְיָה (מיוונית: γράφειν παλαιός, 'גרפין פלאוס': גרפין - לכתוב, פלאוס - עתיק) היא ענף מחקר העוסק בחקר הכתב והתפתחותו הגרפית.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ופלאוגרפיה · ראה עוד »
צ'כוסלובקיה
צ'כוסלובקיה (בצ'כית: Československo; בסלובקית: Česko‑Slovensko) הייתה מדינה שהתקיימה בעבר כאיחוד השטחים שמרכיבים כיום את המדינות צ'כיה סלובקיה וקרפטורוסיה.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה וצ'כוסלובקיה · ראה עוד »
קדמוניות
#הפניה ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה#קדמוניות.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה וקדמוניות · ראה עוד »
רם גופנא
רם גופנא בעת שירותו בגדוד השלישי של חטיבת יפתח, 1947 רם גופנא (3 באוקטובר 1928 – 5 ביולי 2021) היה ארכאולוג ישראלי ופרופסור בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ורם גופנא · ראה עוד »
רשות העתיקות
סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ורשות העתיקות · ראה עוד »
רבדים
מראה כללי של קיבוץ רבדים בגוש עציון בשנת 1947 שומר הצעיר רבדים בגוש עציון פלישתי משוחזר בקיבוץ רבדים "האם השכולה" פסל מאבן אדומה, מעשה ידי הפסל אהרון אשכנזי, מוצב על הדשא ליד מגורי החברים רְבָדִים הוא קיבוץ בשפלה הנמוכה, כחמישה ק"מ מדרום-מזרח לגדרה, בסמוך לכביש 3.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ורבדים · ראה עוד »
שמית צפון-מערבית
#הפניה שפות שמיות צפון-מערביות.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ושמית צפון-מערבית · ראה עוד »
טרודה דותן
ארון קבורה אנתרופואידי מדיר אל בלח טרודה דותן (12 באוקטובר 1922 - 28 בינואר 2016, ירושלים) הייתה פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, ידועה בעיקר בחקר הפלשתים.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה וטרודה דותן · ראה עוד »
חפירה ארכאולוגית
חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה וחפירה ארכאולוגית · ראה עוד »
בית דוד
המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10. שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה. בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה בית דוד הייתה שושלת מלוכה יהודית שתחילתה, על פי המסורת, במלך המקראי דוד.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ובית דוד · ראה עוד »
גבעת המבתר
גבעת המִבְתָּר היא שכונה יהודית בצפון-מזרח ירושלים, מצפון לקו הירוק, בין שכונת רמת אשכול לבין מחלף שער מזרח והגבעה הצרפתית.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה וגבעת המבתר · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ודוקטור · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המכתב ממצד חשביהו
המכתב ממצד חשביהו הוא אוסטרקון תלונה מקוֹצר לשר על מנהל עבודתו, על שלקח את בגדו שלא כדין (ראו מצוות החזרת משכון).
חָדָשׁ!!: יוסף נוה והמכתב ממצד חשביהו · ראה עוד »
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
פסל אלברט איינשטיין בגן האקדמיה נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם נשיאי האקדמיה למדעים לשעבר (עומדים) לקראת חילופי תפקידים, יושבות נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים היוצאת, פרופ' רות ארנון (מימין לנשיא) ומחליפתה פרופ' נילי כהן מדע בישראל. בתמונה: מימין פרופ' דן שכטמן, התלמידה ליזה ריסיץ מבית הספר "און" לחינוך מיוחד בתל אביב, נשיא המדינה, פרופ' מונא חורי-כסאברי, נחמה ריבלין, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' נילי כהן והתלמידה הידאיה זיאדנה מבית ספר למצוינות במדעים בחורה, מרץ 2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא תאגיד סטטוטורי ישראלי הפועל לקידום המחקר והפעילות המדעית בישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: יוסף נוה והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה
#הפניה החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה
שנות ה-50 החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »
הוצאת כרטא
הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה והוצאת כרטא · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
כתב עברי עתיק
#הפניה הכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה וכתב עברי עתיק · ראה עוד »
כתובת עקרון
כתובת עקרון, נמצאת כיום במוזיאון ישראל כתובת עקרון היא כתובת פלשתית שנחשפה בשנת 1996, במהלך חפירות ארכאולוגיות, בתל מקנה, המזוהה עם עקרון המקראית.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה וכתובת עקרון · ראה עוד »
כתובת תל דן
הכתובת. מוצגת במוזיאון ישראל. "בית דוד" מודגש בגיר. כתובת תל דן כתובת תל דן (ידועה גם בכינוי: כתובת בית דוד) היא מצבה ארמית הכתובה בארמית קדומה תוך שימוש באלפבית פיניקי, המתוארכת בין המאה ה-9 לפנה"ס למאה ה-8 לפנה"ס, שהוצבה בשער העיר העתיקה דן (תל דן) שבצפון עמק החולה.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה וכתובת תל דן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה וירושלים · ראה עוד »
יגאל ידין
יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917, כ"ו באדר ה'תרע"ז – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון ה'תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל במהלך מלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ויגאל ידין · ראה עוד »
ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה
ידיעות בחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, הוא כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא שיצא לאור על ידי החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה בשנים 1967-1933.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה וידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »
יוחנן אהרוני
יוחנן אהרוני (ט' בסיוון תרע"ט, 7 ביוני 1919, פרנקפורט על האודר, גרמניה – ט' באדר א' תשל"ו, 9 בפברואר 1976, תל אביב) היה מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ויוחנן אהרוני · ראה עוד »
1928
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ו1928 · ראה עוד »
1945
אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ו1945 · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ו1955 · ראה עוד »
1956
אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ו1956 · ראה עוד »
1958
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ו1958 · ראה עוד »
1959
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ו1959 · ראה עוד »
1960
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ו1960 · ראה עוד »
1967
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ו1967 · ראה עוד »
1971
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ו1971 · ראה עוד »
1976
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ו1976 · ראה עוד »
1980
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ו1980 · ראה עוד »
1997
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ו1997 · ראה עוד »
2011
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ו2011 · ראה עוד »
21 בנובמבר
21 בנובמבר הוא היום ה-325 בשנה, (326 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ו21 בנובמבר · ראה עוד »
21 בינואר
21 בינואר הוא היום ה-21 בשנה בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: יוסף נוה ו21 בינואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_נוה
