סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יוסף ענגיל

מַדָד יוסף ענגיל

הרב יוסף ענגיל (כתיב יידי, קרי: אֶנגֶל) (ה'תרי"ט, 1858 - א' בחשוון ה'תר"ף, 1919) היה מחבר ספרות תורנית-למדנית, ראש ישיבה ורבה של העיר קראקא שבפולין. [1]

51 יחסים: Youtube, מאיר אריק, מנחם מנדל מקוצק, מנחם מנדל כשר, מסכת קידושין, מלמד, מלחמת רוסיה–יפן, מלחמת העולם הראשונה, מהרי"ט, א' בחשוון, אב בית דין, אבני מילואים, אדמו"ר, אהרן סורסקי, עילוי (לימוד), פולין, קרקוב, קבלה, ראש כולל, ראש ישיבה, רב, רב אשי, שמואל הלוי וואזנר, שאלות ותשובות, תרי"ט, תלמוד בבלי, תלמיד חכם, טרנוב, חנוכה, חסידות סקאליה, חסידות צאנז, חיים הלברשטאם, חיים הלוי סולובייצ'יק, חיים ישראל מורגנשטרן, בנדין, בית הקברות המרכזי בווינה, דוד הלחמי, ה'תר"ף, ה'תרס"ו, ה'תרע"ד, ה'תרי"ט, הצהרת בלפור, וינה, כתיב, יוסף רוזין, יידיש, 1858, 1859, 1906, 1914, ..., 1919. להרחיב מדד (1 יותר) »

Youtube

#הפניה יוטיוב.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל וYoutube · ראה עוד »

מאיר אריק

הרב מאיר אריק (חתם את שמו לעיתים אראק או אריק; תרט"ו, 1855 – ט"ו בתשרי תרפ"ו, אוקטובר 1925) היה רבן של יאזלוביץ וטרנוב (טארנא) שבגליציה, מגדולי רבני גליציה.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ומאיר אריק · ראה עוד »

מנחם מנדל מקוצק

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 – כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד הבולטים באדמו"רי החסידות בימיו.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ומנחם מנדל מקוצק · ראה עוד »

מנחם מנדל כשר

הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה".

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ומנחם מנדל כשר · ראה עוד »

מסכת קידושין

טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ומסכת קידושין · ראה עוד »

מלמד

מלמד בסמרקנד, 1910. צילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי מְלַמֵּד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַ֫מֵּד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ומלמד · ראה עוד »

מלחמת רוסיה–יפן

מלחמת רוסיה-יפן (ברוסית: Русско-японская война; ביפנית: 日露戦争) התנהלה בין 8 בפברואר 1904 ל-5 בספטמבר 1905.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ומלחמת רוסיה–יפן · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מהרי"ט

#הפניה יוסף מטראני.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ומהרי"ט · ראה עוד »

א' בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' חשוון היא תמיד פרשת נח.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל וא' בחשוון · ראה עוד »

אב בית דין

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ואב בית דין · ראה עוד »

אבני מילואים

ספר אבני מילואים הוא ביאור חריף ועמוק לחלק אבן העזר בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ואבני מילואים · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ואדמו"ר · ראה עוד »

אהרן סורסקי

אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ואהרן סורסקי · ראה עוד »

עילוי (לימוד)

בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ועילוי (לימוד) · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ופולין · ראה עוד »

קרקוב

קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל וקרקוב · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל וקבלה · ראה עוד »

ראש כולל

#הפניה כולל אברכים#ראש הכולל.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל וראש כולל · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל וראש ישיבה · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ורב · ראה עוד »

רב אשי

הקבר המיוחס לרב אשי בגליל העליון מתפללים בקבר רב אשי לאחר חלוקתו רב אשי (352–427, ד'קפ"ז) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ורב אשי · ראה עוד »

שמואל הלוי וואזנר

רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג, 4 בספטמבר 1913 – ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015) היה מחשובי פוסקי ההלכה האורתודוקסים במפנה המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ושמואל הלוי וואזנר · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ושאלות ותשובות · ראה עוד »

תרי"ט

#הפניה ה'תרי"ט.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ותרי"ט · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמיד חכם

הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ותלמיד חכם · ראה עוד »

טרנוב

טרנוב (בפולנית: Tarnów; יידיש: טארנא כשקיימת גם הצורה טארנע) היא עיר בדרום מזרח פולין, בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל וטרנוב · ראה עוד »

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל וחנוכה · ראה עוד »

חסידות סקאליה

חסידות סקאליה היא חסידות אוקראינית (גליציה המזרחית).

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל וחסידות סקאליה · ראה עוד »

חסידות צאנז

ישיבת החת"ם סופר בבתי אונגרין של חסידי צאנז חסידות צאנז הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר סאנץ (נובי סונץ') שבגליציה, השושלת נוסדה על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל וחסידות צאנז · ראה עוד »

חיים הלברשטאם

רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו; ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל וחיים הלברשטאם · ראה עוד »

חיים הלוי סולובייצ'יק

רבי חיים סולובייצ'יק. ליתוגרפיה של הרמן שטרוק הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג, 1853 – כ"א באב ה'תרע"ח, 30 ביולי 1918) היה מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל וחיים הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

חיים ישראל מורגנשטרן

רבי חיים ישראל מורגנשטרן מקוצק-פילוב (ה'ת"ר, 1840 − י"ב בסיוון ה'תרס"ה, יוני 1905), נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל וחיים ישראל מורגנשטרן · ראה עוד »

בנדין

בֶּנְדִין (בפולנית: Będzin, בנדז'ין; בגרמנית: Bendzin, Bendsburg; ביידיש: בענדין) היא עיר בחבל זגלמביה שבדרום פולין.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ובנדין · ראה עוד »

בית הקברות המרכזי בווינה

בית הקברות המרכזי בווינה (בגרמנית: Wiener Zentralfriedhof או Zentralfriedhof), הוא אחד מבתי הקברות הגדולים בעולם, והחשוב מבין 50 בתי הקברות שבווינה שבאוסטריה.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ובית הקברות המרכזי בווינה · ראה עוד »

דוד הלחמי

הרב יעקב דוד ויסברוד - הלחמי (כ"ח בחשון ה'תרע"ב, 8 בנובמבר 1912 – ט"ז באדר תשס"ז, 6 במרץ 2007) היה רב וסופר, מראשי פועלי אגודת ישראל, ובמשך שנים רבות שימש מזכ"ל התנועה.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ודוד הלחמי · ראה עוד »

ה'תר"ף

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל וה'תר"ף · ראה עוד »

ה'תרס"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל וה'תרס"ו · ראה עוד »

ה'תרע"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל וה'תרע"ד · ראה עוד »

ה'תרי"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל וה'תרי"ט · ראה עוד »

הצהרת בלפור

ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל והצהרת בלפור · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ווינה · ראה עוד »

כתיב

בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל וכתיב · ראה עוד »

יוסף רוזין

הרב רוזין בצעירותו הלווייתותמונה להחלפה יוסף רוזין, תחילת המאה ה-20 הרב יוסף רוזין (מפורסם בכינוי הרוגצ'ובר או הגאון הרוגצ'ובי על שם עיר הולדתו; תרי"ח, 1858 - י"א באדר תרצ"ו, 5 במרץ 1936) היה רבה של העיר דווינסק (כיום דאוגבפילס בלטביה), מחבר סדרת ספרי השו"ת והפרשנות צפנת פענח.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ויוסף רוזין · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ויידיש · ראה עוד »

1858

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ו1858 · ראה עוד »

1859

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ו1859 · ראה עוד »

1906

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ו1906 · ראה עוד »

1914

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ו1914 · ראה עוד »

1919

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף ענגיל ו1919 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_ענגיל

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »