סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יוסף קלוזנר

מַדָד יוסף קלוזנר

בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי. [1]

105 יחסים: מאזנים (כתב עת), מרכז מורשת מנחם בגין, משה שמיר, משה זאב סולה, משיחיות, מדעי היהדות, מדינה דו-לאומית, מוסר, ארץ ישראל, ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, ארי אבן-זהב, אלכסנדר זיסקינד מהורודנה, אלכסנדר ינאי, אחיאסף, אברהם ברוידס, אהרן אברהם קבק, אוניברסיטת היידלברג, אולקניקי, אודסה, איריס פרוש, אייזיק רמבה, נ"ה טור-סיני, נפתלי הרץ טור-סיני, נצרות, נשיא מדינת ישראל, ספר יובל, סטיבן וייז, סגל אקדמי, סדרת ספרים, סיפור על אהבה וחושך, עמוס עוז, עיתון, פרס נובל, פרס ביאליק, פרס ישראל, פרויקט בן-יהודה, ציון (כתב עת), ציונות רוויזיוניסטית, קריית ספר, קריית ספר (כתב עת), קתדרה (אקדמיה), ראובן מירקין, רחל המשוררת, רוסלאן, רוויזיוניסטים, שמואל ורסס, שמואל יוסף עגנון, שלמה שפאן, שלום שטרייט, שירה (ספר), ..., תנועת החרות, תקופת בית שני, תרל"ד, תרבות, תש"א, תש"ט, תשי"ט, תחדיש, תחיית הלשון העברית, לשוננו לעם, ליטא, ז' באלול, חוקר ספרות, בר פלוגתא, ברוך שוחטמן, ברית שלום, בחירות 1949 לנשיאות ישראל, בית הספרים הלאומי, דן לאור, דוד שמעוני, ה'תשי"ח, האנציקלופדיה העברית, האקדמיה ללשון העברית, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, העלייה השלישית, הציונות (כתב עת), הר המנוחות, השילוח (כתב עת), הבוקר, הבית השני, הדאר, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריון, ועד הלשון העברית, י"ג בחשוון, ירושלים, ישראלי, ישו, יהדות, יהושע חנא רבניצקי, יהודה אריה קלוזנר, יוסף גורני, 1874, 1903, 1912, 1919, 1925, 1927, 1944, 1958, 1966, 20 באוגוסט, 27 באוקטובר. להרחיב מדד (55 יותר) »

מאזנים (כתב עת)

מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »

מרכז מורשת מנחם בגין

כנסיית אנדראס הקדוש סלון ביתם של עליזה ומנחם בגין, מוצג במרכז מורשת מנחם בגין החלל המרכזי במרכז מורשת מנחם בגין מרכז מורשת מנחם בגין הוא מרכז הנצחה ממלכתי לראש ממשלת ישראל השישי, מנחם בגין, הפועל מכוח החוק להנצחת זכרו של מנחם בגין, התשנ"ח-1998.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ומרכז מורשת מנחם בגין · ראה עוד »

משה שמיר

לוחית זיכרון בפתח ביתו של משה שמיר ברח' קהילת סופיה 16 בתל אביב משה שמיר (י"ב באלול ה'תרפ"א, 15 בספטמבר 1921 – ג' באלול ה'תשס"ד, 21 באוגוסט 2004) היה סופר, סופר ילדים, מחזאי, פובליציסט, מבקר ספרות, מרצה לדרמה, עורך מדורי ספרות בעיתונות הארצית, עורך כתבי עת ואיש ציבור ישראלי, אחד מחשובי הסופרים הישראליים של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ומשה שמיר · ראה עוד »

משה זאב סולה

ד"ר משה זאב סוֹלֶה (בגרמנית: Wilhelm Soleh (נכתב גם: Sole); י"ז באלול תרס"ח, 12 בספטמבר 1908, מונקץ', הונגריה – י"ד בחשוון תשנ"ה, 19 באוקטובר 1994, ירושלים) היה הוגה דעות ישראלי, איש ירושלים, מחבר פורה של ספרי הגות ועזר בנושאי פילוסופיה, פילוסופיה של הדת, מחשבת ישראל, המקרא וחגי ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ומשה זאב סולה · ראה עוד »

משיחיות

#הפניה משיח (דתות).

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ומשיחיות · ראה עוד »

מדעי היהדות

מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ומדעי היהדות · ראה עוד »

מדינה דו-לאומית

סכסוך הישראלי-פלסטיני מדינה דו-לאומית (באנגלית: Bi-national state) היא מדינה שאוכלוסייתה כוללת שני לאומים עיקריים בגודלם – להם יש נציגות במוסדות השלטון על פי חוק ובאופן יחסי לגודלם (כגון בלגיה).

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ומדינה דו-לאומית · ראה עוד »

מוסר

מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ומוסר · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וארץ ישראל · ראה עוד »

ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי

כריכת הספר אֲרֶשֶׁת: ספר שנה לחקר הספר העברי, היה כתב עת ביבליוגרפי, שיצא לאור בין השנים תשי"ט, 1958 - תשמ"א, 1980, בהוצאת מוסד הרב קוק.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי · ראה עוד »

ארי אבן-זהב

אֲרי אִבְּן-זהב (במקור: ליאו (לייב) גולדשטיין; י"ח בכסלו תר"ס, 20 בנובמבר 1899 – א' בחשוון תשל"ב, 19 באוקטובר 1971) היה סופר עברי, משורר, סופר ילדים, מחזאי, עורך והמזכיר האקדמי הראשון של האוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וארי אבן-זהב · ראה עוד »

אלכסנדר זיסקינד מהורודנה

#הפניה אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ואלכסנדר זיסקינד מהורודנה · ראה עוד »

אלכסנדר ינאי

יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ואלכסנדר ינאי · ראה עוד »

אחיאסף

סמליל הוצאת אחיאסף אחיאסף היא הוצאת ספרים ישראלית שהוקמה בשנת 1937 על ידי שכנא צפלוביץ', שעלה לארץ ישראל מליטא בשנת 1924.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ואחיאסף · ראה עוד »

אברהם ברוידס

לוחית זיכרון על ביתו של אברהם ברוידס, רח' שמריהו לוין 8 בתל אביב קבר אברהם ולאה ברוידס בבית הקברות טרומפלדור אברהם ברוידס (ו' בניסן תרס"ז, 19 במאי 1907, וילנה – ה' באייר תשל"ט, 2 במאי 1979, תל אביב) היה משורר ועורך עברי.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ואברהם ברוידס · ראה עוד »

אהרן אברהם קבק

שלט מעלות קבק בשכונת בית הכרם בירושלים אהרן אברהם קַבָּק (א. א. קבק; גם קאבאק; כ"ט בכסלו ה'תרמ"ד, 28 בדצמבר 1881, סמורגון – ב' בכסלו התש"ה, 18 בנובמבר 1944) היה סופר עברי ארץ-ישראלי יליד רוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ואהרן אברהם קבק · ראה עוד »

אוניברסיטת היידלברג

ממוזער אוניברסיטת רופרכט-קרל בהיידלברג (בגרמנית: Ruprecht-Karls-Universität Heidelberg) היא אוניברסיטה בעיר היידלברג שבגרמניה, אשר הוקמה על ידי רופרכט הראשון בשנת 1386, ובכך היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בגרמניה, והשלישית בארצות דוברות גרמנית (אחרי אוניברסיטת קארל בפראג ואוניברסיטת וינה).

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ואוניברסיטת היידלברג · ראה עוד »

אולקניקי

#הפניה אולקניק.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ואולקניקי · ראה עוד »

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ואודסה · ראה עוד »

איריס פרוש

איריס פרוש (נולדה ב-21 בפברואר 1943) היא פרופסור אמריטה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ואיריס פרוש · ראה עוד »

אייזיק רמבה

אייזיק רֶמְבָּה (בכתיב יידי: רעמבאַ; י"ח בטבת תרס"ח 23 בדצמבר 1907 – י"ח באב תשכ"ט 1 באוגוסט 1969) היה עיתונאי ופובליציסט בתקופות היישוב והמדינה, עורך העיתונים "המשקיף" ו"חרות".

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ואייזיק רמבה · ראה עוד »

נ"ה טור-סיני

#הפניה נפתלי הרץ טור-סיני.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ונ"ה טור-סיני · ראה עוד »

נפתלי הרץ טור-סיני

נפתלי הרץ טור-סיני (Tur-Sinai) (טוֹרְטְשִינֶר (Torczyner)) (13 בנובמבר 1886, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 17 באוקטובר 1973, ירושלים) היה פילולוג וחוקר מקרא ישראלי נודע, ובפרט של לשונות שמיות עתיקות.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ונפתלי הרץ טור-סיני · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ונצרות · ראה עוד »

נשיא מדינת ישראל

נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »

ספר יובל

ספר יוֹבֵל הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישה לגמלאות, יום הולדת 70 או נסיבות חגיגיות דומות.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וספר יובל · ראה עוד »

סטיבן וייז

#הפניה סטיבן שמואל וייז.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וסטיבן וייז · ראה עוד »

סגל אקדמי

באוניברסיטאות, במכללות ובמכוני מחקר, הסגל האקדמי הוא סגל המורים והחוקרים של המוסד, המובילים את פעילותו האקדמית.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וסגל אקדמי · ראה עוד »

סדרת ספרים

ספרי עיון של סדרת ספרי אמנות קלאסית סדרת ספרים היא קבוצה של ספרים בעלי מכנה משותף, היוצאת לאור במשך תקופה על ידי סופר מסוים או הוצאת ספרים מסוימת, לעיתים במותג שנקבע לה.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וסדרת ספרים · ראה עוד »

סיפור על אהבה וחושך

עטיפת המהדורה המיוחדת של הספר שיצאה לאחר זכייתו של עמוס עוז בפרס גתה. על העטיפה נרשם שהספר נמכר ביותר ממיליון וחצי עותקים. סיפור על אהבה וחושך הוא ספר אוטוביוגרפי מאת עמוס עוז, שיצא לאור בשנת 2002.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וסיפור על אהבה וחושך · ראה עוד »

עמוס עוז

עמוס עוז (קלוזנר) (4 במאי 1939, ט"ו באייר ה'תרצ"ט – 28 בדצמבר 2018, כ' בטבת ה'תשע"ט) היה סופר ואינטלקטואל ישראלי, פרופסור לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ועמוס עוז · ראה עוד »

עיתון

דוכן עיתונים מתקן למכירת עיתונים במרכז וינה. 2016 עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ועיתון · ראה עוד »

פרס נובל

פְּרַס נוֹבֶּל (במלרע; בשוודית: Nobelpriset, בנורווגית: Nobelprisen) הוא פרס המוענק בכל שנה לאנשים או לארגונים, עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה, או תרומה יוצאת דופן לחברה.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ופרס נובל · ראה עוד »

פרס ביאליק

פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ופרס ביאליק · ראה עוד »

פרס ישראל

אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ופרס ישראל · ראה עוד »

פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »

ציון (כתב עת)

ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וציון (כתב עת) · ראה עוד »

ציונות רוויזיוניסטית

מצע הבחירות הראשון של המפלגה הציונית רוויזיוניסטית מייסד התנועה הרוויזיוניסטית, זאב ז'בוטינסקי ציונות רוויזיוניסטית הייתה אחד מן הזרמים בתנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וציונות רוויזיוניסטית · ראה עוד »

קריית ספר

#הפניה מודיעין עילית.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וקריית ספר · ראה עוד »

קריית ספר (כתב עת)

#הפניה קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי).

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וקריית ספר (כתב עת) · ראה עוד »

קתדרה (אקדמיה)

קָתֶדְרָה (מיוונית: (kathedra) καθεδρα – כיסא, מושב; באנגלית: Chair) היא פעילות הוראה או מחקר באוניברסיטה בתחום מדעי שהאוניברסיטה מעוניינת להדגישו בתוך פקולטה מסוימת או תוך שילוב תחומי מחקר מפקולטות ומחלקות שונות.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וקתדרה (אקדמיה) · ראה עוד »

ראובן מירקין

#הפניה ראובן מרקין.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וראובן מירקין · ראה עוד »

רחל המשוררת

317x317 פיקסלים חדר ההנצחה לזכרה בקבוצת כנרת הבית בו התגוררה בשנת 1925 ברחוב הנביאים בירושלים שלט על רחל המשוררת בשכונת עין גנים בפתח תקווה קבר רחל המשוררת בבית הקברות כנרת לוחית זיכרון במקום מגוריה האחרון של המשוררת רחל ברחוב בוגרשוב 5 בתל אביב "גן רחל" ניטע בשנת 1933 מול בית הקברות כנרת 330x330 פיקסלים רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע (י"ט בתשרי ה'תרנ"א, 2 באוקטובר 1890 – כ"ט בניסן ה'תרצ"א, 16 באפריל 1931), המוכרת בשם העט "רחל" (בספרות העברית: רחל המשוררת), הייתה מהמשוררות הבולטות בשירה העברית הקלאסית המחודשת.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ורחל המשוררת · ראה עוד »

רוסלאן

האניה רוסלאן עוגנת בנמל קושטא בדרכה מהעיר אודסה לארץ-ישראל. 1919 דמותו של הצלם שמעון קורבמן, בחוף הים בסמוך ליפו, 1920 רוּסְלָאן (בכתיב רוסי ארכאי: Русланъ; בכתיב המקובל כיום: Руслан) שנשאה את שמו של הגיבור הרוסי רוסלאן מהפואמה "רוסלאן ולודמילה" הייתה האונייה המאורגנת הרשמית הראשונה, ולמעשה גם האחרונה, שהפליגה מהאימפריה הרוסית לשעבר לארץ ישראל בשנת 1919, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, ועל סיפונה 671 נוסעים.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ורוסלאן · ראה עוד »

רוויזיוניסטים

#הפניה ציונות רוויזיוניסטית.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ורוויזיוניסטים · ראה עוד »

שמואל ורסס

שמואל וֶרְסֶס (Werses; 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ושמואל ורסס · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שלמה שפאן

שלמה שְפַּאן (24 בינואר 1898 – 10 בינואר 1962) היה מורה ומפקח, סופר, משורר ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ושלמה שפאן · ראה עוד »

שלום שטרייט

שלום שְטְרייט (כ"ו בסיוון תרמ"ח, 5 ביוני 1888 – כ"ד בסיוון תש"ו, 23 ביוני 1946) היה סופר, מבקר ספרות ומחנך ארץ-ישראלי.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ושלום שטרייט · ראה עוד »

שירה (ספר)

שירה הוא רומן בלתי גמור שכתב הסופר הישראלי שמואל יוסף עגנון.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ושירה (ספר) · ראה עוד »

תנועת החרות

תנועת החֵרוּת (ובקיצור חֵרוּת) הייתה מפלגת ימין ליברלית, שפעלה בישראל מתחילת ימי המדינה, ואשר נוסדה על ידי יוצאי הארגון הצבאי הלאומי בראשות מנחם בגין.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ותנועת החרות · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ותקופת בית שני · ראה עוד »

תרל"ד

#הפניה ה'תרל"ד.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ותרל"ד · ראה עוד »

תרבות

תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ותרבות · ראה עוד »

תש"א

#הפניה ה'תש"א.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ותש"א · ראה עוד »

תש"ט

#הפניה ה'תש"ט.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ותש"ט · ראה עוד »

תשי"ט

#הפניה ה'תשי"ט.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ותשי"ט · ראה עוד »

תחדיש

תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ותחדיש · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

לשוננו לעם

#הפניה העברית (כתב עת).

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ולשוננו לעם · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וליטא · ראה עוד »

ז' באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אלול היא לרוב פרשת כי תצא.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וז' באלול · ראה עוד »

חוקר ספרות

#הפניה תורת הספרות.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וחוקר ספרות · ראה עוד »

בר פלוגתא

בַּר פְּלֻגְתָּא (מארמית: בן מחלוקת; ברבים: בני פלוגתא) הוא חכם שבדרך כלל נחלק עם חכם אחר - זוג שנחלקים זה עם זה כמעט באופן קבוע.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ובר פלוגתא · ראה עוד »

ברוך שוחטמן

ברוך שוחטמן (ט' בשבט ה'תר"ן, 1890 – כ' בתשרי ה'תשי"ז, 1956) היה חוקר ספרות וביבליוגרף עברי.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וברוך שוחטמן · ראה עוד »

ברית שלום

ברית שלום הייתה תנועה יהודית, שהוקמה בשנת 1925 על ידי קבוצת אינטלקטואלים יהודים, ודגלה בהקמת אוטונומיה דו-לאומית שבה יהנו הערבים והיהודים משוויון זכויות מלא תחת המנדט הבריטי, במטרה להביא להקמת מדינה דו-לאומית עצמאית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וברית שלום · ראה עוד »

בחירות 1949 לנשיאות ישראל

#הפניה הבחירות לנשיאות ישראל (1949).

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ובחירות 1949 לנשיאות ישראל · ראה עוד »

בית הספרים הלאומי

#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ובית הספרים הלאומי · ראה עוד »

דן לאור

דן לאור (21 בדצמבר 1944 – 7 במאי 2023) היה חוקר ספרות עברית ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ומופקד הקתדרה לתרבות עם ישראל בזמננו על שם יעקב ושושנה שרייבר.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ודן לאור · ראה עוד »

דוד שמעוני

דוד שמעוני (שמעונוביץ'; 25 באוגוסט 1891 – 10 בדצמבר 1956) היה משורר, סופר ומתרגם עברי, מראשוני המשוררים הידועים ביישוב.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ודוד שמעוני · ראה עוד »

ה'תשי"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וה'תשי"ח · ראה עוד »

האנציקלופדיה העברית

האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »

האקדמיה ללשון העברית

סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר והספרייה הלאומית · ראה עוד »

העלייה השלישית

חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר והעלייה השלישית · ראה עוד »

הציונות (כתב עת)

כריכת כרך ו' של "הציונות", 1981 הציונות: מאסף לתולדות התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ-ישראל היה כתב עת בעברית שיצא בשנים 2001-1970 בהוצאת "המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן" של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר והציונות (כתב עת) · ראה עוד »

הר המנוחות

קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר והר המנוחות · ראה עוד »

השילוח (כתב עת)

הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »

הבוקר

#הפניה הבקר.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר והבוקר · ראה עוד »

הבית השני

#הפניה בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר והבית השני · ראה עוד »

הדאר

שער ג' בתמוז תרפ"ד, 4 ביולי 1924 שער כ"ו באלול תשמ"א (1981) הדֹאר היה עיתון עברי שיצא לאור בארצות הברית בין השנים 1921 ל-2005 בחסות ההסתדרות העברית באמריקה.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר והדאר · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר והיסטוריון · ראה עוד »

ועד הלשון העברית

חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וועד הלשון העברית · ראה עוד »

י"ג בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ג חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וי"ג בחשוון · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וירושלים · ראה עוד »

ישראלי

#הפניה ישראלים.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וישראלי · ראה עוד »

ישו

יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר וישו · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ויהדות · ראה עוד »

יהושע חנא רבניצקי

ביאליק ורבניצקי יהושע חנא רבניצקי (13 בספטמבר 1859, י"ד באלול תרי"ט, אודסה – 4 במאי 1944, י"א באייר תש"ד, תל אביב) היה סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, עורך, מוציא לאור ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ויהושע חנא רבניצקי · ראה עוד »

יהודה אריה קלוזנר

יהודה אריה קלוזנר (ה' בסיוון תר"ע, 12 ביוני 1910 – 11 באוקטובר 1970) היה דוקטור לספרות, חוקר הספרות העברית, ספרן, עורך אסופות ומבקר.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ויהודה אריה קלוזנר · ראה עוד »

יוסף גורני

יוסף גוֹרְנִי (נולד ב-1933) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וראש המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית ע"ש אנדראה וצ'ארלס ברונפמן באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ויוסף גורני · ראה עוד »

1874

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ו1874 · ראה עוד »

1903

הטיסה הראשונה של האחים רייט.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ו1903 · ראה עוד »

1912

הטיטאניק.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ו1912 · ראה עוד »

1919

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ו1919 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ו1925 · ראה עוד »

1927

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ו1927 · ראה עוד »

1944

פלישת בעלות הברית לנורמנדי.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ו1944 · ראה עוד »

1958

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ו1958 · ראה עוד »

1966

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ו1966 · ראה עוד »

20 באוגוסט

20 באוגוסט הוא היום ה-232 בשנה בלוח הגרגוריאני (233 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ו20 באוגוסט · ראה עוד »

27 באוקטובר

27 באוקטובר הוא היום ה-300 בשנה, (301 בשנה מעוברת) בשבוע ה-44 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יוסף קלוזנר ו27 באוקטובר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

יוסף קלאוזנר.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_קלוזנר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »