גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
120 יחסים: מנחם אריה קניגסהפר, מנחם זמבא, מקור ראשון, מרד גטו ורשה, מרדכי בורר, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מחנה עבודה, מחשבת ישראל, מונטרה, מוסר, מוסד הרב קוק, מכון ירושלים, אנקדוטה, אלכסנדר אלטמן, אליעזר ברקוביץ, אליהו קצנלנבוגן, אליהו ברוך קמאי, אברהם אבא וינגורט, אהרן סורסקי, אוניברסיטת בר-אילן, נפתלי אמסטרדם, נשיא מדינת ישראל, נתן צבי פינקל, נתן גורן, ניסויים בבעלי חיים, ניצולי השואה, נירנברג, ספורט, סקרנטון, עם הספר (הוצאת ספרים), עת לעשות לה' הפרו תורתך, עזריאל הילדסהיימר, פשיטתא, פוסק, פולין, פילולוגיה, פילווישוק, צ'חנוביץ, צניעות (יהדות), צבי יהודה קוק, קלמן כהנא, רש"ר הירש, רב, שמואל אטלס, שאלות ותשובות, שר, שחיטה, שחיטה (הלכה), שחיטה (יהדות), ..., שבתי רפפורט, שווייץ, תנ"ך, תנועת המזרחי, תנועת המוסר, תרפ"ג, תרפ"ד, תרצ"ז, תרצ"ו, תשנ"ח, תשס"ג, תשכ"ו, תלמוד, תלמוד תורה (מצווה), תורה עם דרך ארץ, ליל הבדולח, ליטא, זמירות שבת, זאב חיים ליפשיץ, זלמן שזר, חסידות סוכטשוב, חיים משה שפירא, חיים קרלינסקי, חיים חייקל גרינברג, בר מצווה, ברלין, בת מצווה, בית המדרש לרבנים בברלין, בית הקברות סנהדריה, ג'וינט, גרמניה, גרמניה הנאצית, גטו קובנה, גטו ורשה, גיסן, ד' בשבט, דאס יודישע טאגבלאט, דער איזראעליט, דב ליפץ, ה'תרס"ו, ה'תש"ו, ה'תשע"ז, ה'תשכ"ו, המודיע (פולטבה), הצופה, הר המנוחות, התעמלות, התבוללות, הלכה, הוצאת פלדהיים, וירצבורג, כתב עת, ירושלים, ישראל, ישיבת מיר, ישיבת חברון, ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה), יחזקאל סרנא, יהדות גרמניה, יום העצמאות, יוסף בורג, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון), 1884, 1906, 1923, 1924, 1938, 1946, 1966, 24 בינואר. להרחיב מדד (70 יותר) »
מנחם אריה קניגסהפר
הרב מנחם אריה קניגסהפר (נהגה: קניגסופר, ובלועזית: königshofer) (1908; תרס"ח - 2005; תשס"ה) היה רב בדרזדן ובהמבורג שבגרמניה ובהמשך משגיח בישיבת חפץ חיים שבכפר סבא.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ומנחם אריה קניגסהפר · ראה עוד »
מנחם זמבא
#הפניהמנחם זמבה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ומנחם זמבא · ראה עוד »
מקור ראשון
עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ומקור ראשון · ראה עוד »
מרד גטו ורשה
מרד גטו ורשה (19 באפריל – 16 במאי 1943, י"ד בניסן - י"א באייר ה'תש"ג) היה המרד היהודי הגדול ביותר שפרץ בתקופת השואה, והפך לסמלה המובהק של ההתנגדות היהודית בשואה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ומרד גטו ורשה · ראה עוד »
מרדכי בורר
212x212px הרב ד"ר מרדכי בורר (בגרמנית: Marcus Bohrer; י"ט באלול ה'תרנ"ה - ח' בטבת ה'תרצ"ט) היה רבן האחרון של קהילות גיילינגן וראנדג במדינת באדן שבדרום גרמניה, ורבהּ הבלתי רשמי של קהילת דיסנהופן שבשווייץ.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ומרדכי בורר · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מחנה עבודה
מחנה העבודה בבוכנוואלד מחנה עבודה (בגרמנית: Arbeitslager) הוא השם שנתנו הנאצים למתקן כליאה המיועד לניצול בכפייה של כוח עבודה למטרות שונות, ואף לרצח המוני באמצעות עבודה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ומחנה עבודה · ראה עוד »
מחשבת ישראל
מחשבת ישראל הוא תחום במדעי היהדות שעוסק ביצירות המופת של המחשבה והתרבות היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ומחשבת ישראל · ראה עוד »
מונטרה
מוֹנְטְרֶה (בצרפתית: Montreux) היא עיירת קיט במזרח החוף הצפוני של אגם ז'נבה, המארחת פסטיבל ג'אז שנתי מפורסם.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ומונטרה · ראה עוד »
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ומוסר · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מכון ירושלים
הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ומכון ירושלים · ראה עוד »
אנקדוטה
אֲנֵקְדוֹטָה היא סיפור קצרצר שבא להמחיש היבט כלשהו בתיאורה של אישיות או בתיאור של מאורע היסטורי.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ואנקדוטה · ראה עוד »
אלכסנדר אלטמן
הרב אלכסנדר (שמעון צבי) אלטמן (16 באפריל 1906 – 6 ביוני 1987; כ"א בניסן, ה'תרס"ו – ט' בסיוון, ה'תשמ"ז) היה פילוסוף ורב יהודי אמריקאי ממוצא אוסטרי - גרמני, מגדולי חוקרי מחשבת ישראל במאה העשרים.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ואלכסנדר אלטמן · ראה עוד »
אליעזר ברקוביץ
הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ (באנגלית: Eliezer Berkovits; י"ב אלול ה'תרס"ח, 8 בספטמבר 1908 – כ"א אב ה'תשנ"ב, 20 באוגוסט 1992) היה רב בקהילות יהודיות בגרמניה, אנגליה, אוסטרליה וארצות הברית, מחבר תורני, פילוסוף ותאולוג.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ואליעזר ברקוביץ · ראה עוד »
אליהו קצנלנבוגן
ד"ר אליהו קצנלנבוגן (ט' בניסן תרס"ה, 14 באפריל 1905 – ד' בשבט תש"ן, 30 בינואר 1990) היה איש חינוך שהקים וניהל מספר מוסדות חינוך, סמנכ"ל משרד החינוך בשנים 1954–1971.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ואליהו קצנלנבוגן · ראה עוד »
אליהו ברוך קמאי
הרב אליהו ברוך קמאי (י"ט באלול ת"ר, 1840-י"ב בתמוז תרע"ז, 1917) היה רב העיר מיר וראש ישיבת מיר.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ואליהו ברוך קמאי · ראה עוד »
אברהם אבא וינגורט
הרב אברהם וינגורט, כסלו תשע"ט הרב וינגורט, ראשון משמאל, בישיבת עץ חיים במונטרה בשנת 1979 הרב אברהם אבא וינגורט (נולד בה'תש"ו) הוא רב ישראלי ממוצא שווייצרי.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ואברהם אבא וינגורט · ראה עוד »
אהרן סורסקי
אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ואהרן סורסקי · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
נפתלי אמסטרדם
מודעה מטעם רבי נפתלי אמסטרדם על אפיית מצות מכונה בשכונת מזכרת משה, 1908 קבר רבי נפתלי אמסטרדם בהר הזיתים רבי נפתלי דב אמסטרדם (ה'תקצ"ב, 1832, סלנט – ה'תרע"ו, 1916, ירושלים) היה מראשוני תנועת המוסר בליטא, ומגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ונפתלי אמסטרדם · ראה עוד »
נשיא מדינת ישראל
נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »
נתן צבי פינקל
"הסבא מסלובודקה" בישיבת חברון בעיר חברון "הסבא מסלובודקה" מוקף בתלמידיו בעיר חברון רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלובודקה" (ביידיש: דער אלטער; תר"ט, 1849 - כ"ט בשבט תרפ"ז, 1 בפברואר 1927) היה מייסד ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, מראשי תנועת המוסר במזרח אירופה, אחד החשובים שבהוגי הדעות שלה, אבי אסכולת סלובודקה בתנועת המוסר, ומגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ונתן צבי פינקל · ראה עוד »
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ונתן גורן · ראה עוד »
ניסויים בבעלי חיים
לבקנית. חיות מעבדה לבקניות מאפשרות מבט בכלי הדם שלהן דרך עיניהן וחוסכות את הצורך בניתוחןניסויים בבעלי חיים הם שיטות מחקר ניסוייות המתבצעות בבעלי חיים.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וניסויים בבעלי חיים · ראה עוד »
ניצולי השואה
ניצולים במחנה מטהאוזן, משחזרים את כניסת המשחררים חיילי צבא ארצות הברית, 1945, יום לאחר השחרור בפועל, לבקשת דווייט אייזנהאואר ניצולי השואה או שורדי השואה הם יהודים אשר שרדו את השואה – הרדיפה, הגירוש ורצח העם היהודי בזמן מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וניצולי השואה · ראה עוד »
נירנברג
נִירְנְבֶּרְג (גרמנית: Nürnberg,, פרנקונית: Nämberch, "נֶמבֶּרְך") היא העיר השנייה בגודלה בבוואריה שבגרמניה אחרי מינכן, והעיר ה-14 בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ונירנברג · ראה עוד »
ספורט
ילדים משחקים כדורגל נשים משחקות כדורסל ספורט הוא ענף בידור ופנאי הכולל פעילות גופנית שבה מאמנים או משפרים מיומנויות או כישורים גופניים, ושמטרתה השתתפות בתחרות, בבידור עצמי או בהנאה בדרכים אחרות.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וספורט · ראה עוד »
סקרנטון
סקרנטון (באנגלית: Scranton) היא העיר השישית בגודלה במדינת פנסילבניה, ארצות הברית, אחרי הערים פילדלפיה, פיטסבורג, אלנטאון, אירי ורידינג.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וסקרנטון · ראה עוד »
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
עת לעשות לה' הפרו תורתך
עת לעשות לה' הפרו תורתך הוא פסוק מפרק קי"ט בתהילים, שנדרש על פי חז"ל שלעיתים על מנת לשמר את קיום התורה והמצוות (.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ועת לעשות לה' הפרו תורתך · ראה עוד »
עזריאל הילדסהיימר
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »
פשיטתא
פשיטתא. פסוקי ספר שמות י"ג. מַפַּקְתָא פְּשִׁיטְתָא (מסורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ, בתרגום מילולי: ההוצאה/המהדורה הפשוטה) היא תרגום לסורית של הביבליה, הברית הישנה והחדשה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ופשיטתא · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ופוסק · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ופולין · ראה עוד »
פילולוגיה
פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ופילולוגיה · ראה עוד »
פילווישוק
פִּילוִוישוֹק (ביידיש: פילווישאָק; בליטאית: Pilviškiai; בפולנית: Pilwiszki; בגרמנית: Pulwischken) היא עיירת נפה במחוז משנה וילקובישק, ליטא.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ופילווישוק · ראה עוד »
צ'חנוביץ
צֶ'חָנוביץ (בפולנית: Ciechanowiec; ביידיש: טשעכֿאַנאָװיץ; במקורות היהודיים: טשעכנאָווצי, "צ'חנובצי") היא עיירה במזרח פולין, בעברה עיירה יהודית.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וצ'חנוביץ · ראה עוד »
צניעות (יהדות)
צניעות במשמעה הרחב מייצגת אופן התנהגות מוסרית שעיקרה הימנעות מהתנהגות מוחצנת האמורה להעיד על תכונותיו של האדם.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וצניעות (יהדות) · ראה עוד »
צבי יהודה קוק
הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וצבי יהודה קוק · ראה עוד »
קלמן כהנא
הרב קלמן כהנא משמאל בלימוד גמרא בקיבוץ חפץ חיים הרב ד"ר קלמן כהנא (כ"ב באייר תר"ע – י"א באלול תשנ"א, 31 במאי 1910 – 20 באוגוסט 1991) היה רב הקיבוץ חפץ חיים, מייסד וראש בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית, ומחברם של ספרים תורניים רבים.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וקלמן כהנא · ראה עוד »
רש"ר הירש
הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ורש"ר הירש · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ורב · ראה עוד »
שמואל אטלס
שמואל ה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ושמואל אטלס · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שר
שַׂר (בלועזית: מיניסטר) הוא תוארו וכינויו של חבר בממשלה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ושר · ראה עוד »
שחיטה
שחיטת עוף בסופר מרקט באינדונזיה שחיטה היא הריגת בעל חיים במטרה להכינו כבשר למאכל אדם.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ושחיטה · ראה עוד »
שחיטה (הלכה)
שחיטה ביהדות היא מצווה להכשיר בהמה, חיה או עוף טהורים באמצעות המתה על פי ההלכה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ושחיטה (הלכה) · ראה עוד »
שחיטה (יהדות)
#הפניה שחיטה (הלכה).
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ושחיטה (יהדות) · ראה עוד »
שבתי רפפורט
הרב שבתי אברהם הכהן רפפורט (נולד ג' בניסן ה'תש"י 21 במרץ 1950) הוא רב ישראלי ששימש במשך למעלה מעשרים שנה כראש ישיבת ההסדר שבות ישראל באפרת שבגוש עציון ולאחר מכן ראש בית המדרש ("הכולל") של המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן למשך עשור.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ושבתי רפפורט · ראה עוד »
שווייץ
שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי:; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – הקונפדרציה ההלווטית, קונפדרציה הלווטיקה או הקונפדרציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ושווייץ · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תנועת המוסר
תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ותנועת המוסר · ראה עוד »
תרפ"ג
#הפניה ה'תרפ"ג.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ותרפ"ג · ראה עוד »
תרפ"ד
#הפניה ה'תרפ"ד.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ותרפ"ד · ראה עוד »
תרצ"ז
#הפניה ה'תרצ"ז.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ותרצ"ז · ראה עוד »
תרצ"ו
#הפניה ה'תרצ"ו.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ותרצ"ו · ראה עוד »
תשנ"ח
#הפניה ה'תשנ"ח.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ותשנ"ח · ראה עוד »
תשס"ג
#הפניה ה'תשס"ג.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ותשס"ג · ראה עוד »
תשכ"ו
#הפניה ה'תשכ"ו.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ותשכ"ו · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה (מצווה)
חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »
תורה עם דרך ארץ
#הפניה נאו-אורתודוקסיה (יהדות).
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ותורה עם דרך ארץ · ראה עוד »
ליל הבדולח
זגוגיות חנות מנופצות לאחר ליל הבדולח. מאחור ניתן לראות גרפיטי של צלב קרס. צולם ב-10 בנובמבר 1938. נאצים שופכים דלק על ספסלי בית כנסת בליל הבדולח, לקראת הצתתו ליל הבדולח (בגרמנית: Kristallnacht, נהגה: קריסטלנאכט) הוא הכינוי ללילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938 (ט"ז בחשוון תרצ"ט), שבו נערך בכל רחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה) פוגרום ביהודים.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וליל הבדולח · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וליטא · ראה עוד »
זמירות שבת
#הפניה זמירות ופיוטים לשבת.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וזמירות שבת · ראה עוד »
זאב חיים ליפשיץ
הרב זאב חיים ליפשיץ (ה'תרצ"ו, 1935 - כ' בתשרי תשע"ג, 6 באוקטובר 2012) היה תלמיד חכם ירושלמי בעל השכלה כללית רחבה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וזאב חיים ליפשיץ · ראה עוד »
זלמן שזר
שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וזלמן שזר · ראה עוד »
חסידות סוכטשוב
חסידות סוכטשוב היא חצר חסידית שמקורה בעיר סוכטשוב.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וחסידות סוכטשוב · ראה עוד »
חיים משה שפירא
חיים משה בצלאל שפירא (26 במרץ 1902 – 16 ביולי 1970) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וחיים משה שפירא · ראה עוד »
חיים קרלינסקי
הרב חיים קרלינסקי (א' בטבת ה'תרס"ז, 18 בדצמבר 1906, ליובוניץ - כ"ח בתשרי ה'תש"ן, 27 באוקטובר 1989) היה רב אמריקאי ממוצא ליטאי ועורך תורני פורה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וחיים קרלינסקי · ראה עוד »
חיים חייקל גרינברג
הרב חיים חייקל גרינברג (תרס"ט, 1909 - כ"ב בחשוון תש"ל, 3 בנובמבר 1969) היה רבה של קענע בליטא, מו"ץ וחבר ועד הרבנים בווילנה וממקורבי הרב חיים עוזר גרודזנסקי.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וחיים חייקל גרינברג · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ובר מצווה · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וברלין · ראה עוד »
בת מצווה
בת מצווה היא נערה יהודייה שהגיעה לגיל שבו היא מחויבת בקיום מצוות.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ובת מצווה · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בברלין
בית המדרש לרבנים בברלין (Rabbinerseminar zu Berlin; עד 1882: Rabbinerseminar für das Orthodoxe Judenthum – "בית המדרש לרבנים ליהדות אורתודוקסית") הוא מוסד יהודי רבני אורתודוקסי, שהוקם בא' בחשוון תרל"ד (22 באוקטובר 1873) בברלין על ידי הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (1820–1889), חוקר ומחנך, שעמד בראשו עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ובית המדרש לרבנים בברלין · ראה עוד »
בית הקברות סנהדריה
צומת סנהדריה בית הקברות סנהדריה הוא בית קברות יהודי השוכן בצפון ירושלים בסמוך לשכונת סנהדריה, ובסמוך לצומת הרחובות שמואל הנביא, שדרות אשכול ובר-אילן (צומת סנהדריה).
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ובית הקברות סנהדריה · ראה עוד »
ג'וינט
הג'וינט (באנגלית: The Joint או JDC), או בשמו המלא: American Jewish Joint Distribution Committee, הוא הארגון היהודי ההומניטרי הגדול בעולם.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וג'וינט · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וגרמניה · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
גטו קובנה
מפת אזור גטו קובנה גטו קובנה שכן בעיר קובנה שבליטא, ברובע ויליאמפולה שכונה בפי היהודים סלובודקה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וגטו קובנה · ראה עוד »
גטו ורשה
גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים בפולין בתקופת השואה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וגטו ורשה · ראה עוד »
גיסן
אוניברסיטת יוסטוס ליביג תיאטרון העיר גיסן גיסן (בגרמנית: Gießen), עיר אוניברסיטאית במדינת הסן שבמרכז גרמניה, השוכנת על נהר הלאהן, בחצי הדרך בין פרנקפורט למרבורג, כ-27 ק"מ דרומית למרבורג וכ-59 ק"מ צפונית לפרנקפורט.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וגיסן · ראה עוד »
ד' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בא.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וד' בשבט · ראה עוד »
דאס יודישע טאגבלאט
דָאס יודִישֶע טָאגֶבּלַאט היה יומון חרדי ביידיש שיצא לאור בעיר ורשה שבפולין, בין השנים ה'תרפ"ט–ה'תרצ"ט, (1929–1939).
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ודאס יודישע טאגבלאט · ראה עוד »
דער איזראעליט
דער איזראעליט (נהגה "איסרָאֶליט"; בגרמנית: Der Israelit; 'הישראלי' במובן של "יהודי", "בן לעם ישראל"), היה שבועון יהודי גרמני אורתודוקסי שהופיע מ-15 במאי 1860 ועד לנובמבר 1938, ונסגר על ידי המשטר הנאצי.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ודער איזראעליט · ראה עוד »
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ודב ליפץ · ראה עוד »
ה'תרס"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וה'תרס"ו · ראה עוד »
ה'תש"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וה'תש"ו · ראה עוד »
ה'תשע"ז
ביום שחרור ירושלים ה'תשע"ז נחגגו 50 שנה לשחרור העיר במלחמת ששת הימים.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וה'תשע"ז · ראה עוד »
ה'תשכ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וה'תשכ"ו · ראה עוד »
המודיע (פולטבה)
שער הגיליון הראשון ביידיש, 23 באוקטובר 1914 (לפי הלוח היוליאני) קול קורא למען המודיע מבכירי הרבנים בפולין וליטא, פורסם בהמודיע 16.6.1911 (מתוך האתר עיתונות יהודית היסטורית על ידי הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א) המודיע היה שבועון חרדי בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה, באימפריה הרוסית בין השנים ה'תר"ע–ה'תרע"ה (1910–1915).
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג והמודיע (פולטבה) · ראה עוד »
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג והצופה · ראה עוד »
הר המנוחות
קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג והר המנוחות · ראה עוד »
התעמלות
פסל "המתעמלת" של דניאל בהריר במכון וינגייט התעמלות היא פעילות גופנית שמטרתה חיזוק ושמירה על כושר גופני באמצעות מערכת תרגילים מבוססת.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג והתעמלות · ראה עוד »
התבוללות
Bridget Loves Bernie עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני. התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג והתבוללות · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג והלכה · ראה עוד »
הוצאת פלדהיים
הלוגו של "פלדהיים" הוצאת פלדהיים (באנגלית: Feldheim Publishers) היא הוצאת ספרים חרדית הנמצאת בניו יורק בעבר הייתה לה שלוחה בירושלים.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג והוצאת פלדהיים · ראה עוד »
וירצבורג
מבנה באוניברסיטת וירצבורג. אוניברסיטה עתיקה שנוסדה בשנת 1400 וירצבורג (בגרמנית: Würzburg) היא עיר בגרמניה, הממוקמת באזור פרנקוניה, בצפון בוואריה, על נהר המיין (במרחק 80 דקות נסיעה ברכבת מפרנקפורט, ושעה מנירנברג).
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ווירצבורג · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וכתב עת · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וישראל · ראה עוד »
ישיבת מיר
ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וישיבת מיר · ראה עוד »
ישיבת חברון
#הפניה ישיבת חברון כנסת ישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וישיבת חברון · ראה עוד »
ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)
#הפניה ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה).
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג וישיבת כנסת ישראל (סלובודקה) · ראה עוד »
יחזקאל סרנא
הרב יחזקאל סרנא (כונה: ר' חצקל; כ"ח בשבט תר"נ, 18 בפברואר 1890 - ו' באלול תשכ"ט, 20 באוגוסט 1969) היה ראש ישיבת חברון כנסת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ויחזקאל סרנא · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ויהדות גרמניה · ראה עוד »
יום העצמאות
יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ויום העצמאות · ראה עוד »
יוסף בורג
שלמה יוסף בּוּרְג (31 בינואר 1909 – 15 באוקטובר 1999; ט' בשבט ה'תרס"ט – ה' בחשוון ה'תש"ס) היה פוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ויוסף בורג · ראה עוד »
יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)
הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מכונה הגרי"ד ועוד; י"ב באדר ה'תרס"ג, 11 במרץ 1903 - י"ח בניסן ה'תשנ"ג, 8 באפריל 1993) היה רב, ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון) · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ו1884 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ו1906 · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ו1923 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ו1924 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ו1938 · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ו1946 · ראה עוד »
1966
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ו1966 · ראה עוד »
24 בינואר
24 בינואר הוא היום ה-24 בשנה בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: יחיאל יעקב וינברג ו24 בינואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יחיאל_יעקב_וינברג
