גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
125 יחסים: מאזנים (כתב עת), מסחר, מרא דאתרא, מרדכי אליאב, מרדכי גימפל יפה, משנה תורה, משה מונטיפיורי, מוהילב, מימן, א"ר מלאכי, אמנציפציה ליהודים, ארץ ישראל, אליעזר בן-יהודה, אחד העם, אב, אברהם יערי, אביעזר רביצקי, אדר, אוניברסיטת דרופסי, אור המזרח, אירופה, איתם הנקין, איטה ילין, ספר העלייה הראשונה, סופר, עגבנייה, פרויקט בן-יהודה, פתח תקווה, פלך גרודנו, פטרון (מגן), פחמן, פורים, פולמוס גדרה, פובליציסטיקה, פילדלפיה, ציונות, ציונות דתית, רמב"ם, ראש ישיבה, רב, רוז'ינוי, שמואל סלנט, שמיטה, שעון, שלום שטרייט, שטעטל, שבת מברכים, שבועות, שולמית לסקוב, תר"ד, ..., תרנ"ג, תרע"ג, תרל"ח, תשס"א, תלמוד, תחום המושב, תחיית ישראל, תוכנית אוגנדה, לאומיות, לונדון, לירה שטרלינג, זאב טיומקין, זאב וילהלם הרצברג, זכרונות ארץ ישראל, חרם (הלכה), חושו אחים חושו, חובבי ציון, חיה ציפה פינס, חיים נחמן ביאליק, בני משה (ארגון סתרים), בני ברית, בלארוס, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, בית הרב, ביל"ו, ג' קרסל, גאולת אדמות, גדרה, דת, דוד ילין, ה'תשכ"ד, האקדמיה ללשון העברית, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרוסית, הר הזיתים, הראי"ה, השילוח (כתב עת), הלל ריבלין, החבצלת, הברון רוטשילד, הוגה דעות, הכוזרי, היישוב הישן, ו' באדר, ו' באדר ב', ועד הלשון העברית, כ"ב באלול, כ"ג בתשרי, כסלו, כפר פינס, כימיה, כיכר הדוידקה, י' שרברק, יעקב רבינוביץ, יפו, יצחק ניסנבוים, ירושלים, ישראל דב פרומקין, יד בן צבי, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אשכנז, יהדות חרדית, יהושע ליב דיסקין, יוסף מיוחס, יוסף שלמון, 15 במרץ, 17 באוקטובר, 1843, 1882, 1887, 1889, 1890, 1892, 1893, 1913. להרחיב מדד (75 יותר) »
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »
מסחר
Sächsische Landesbibliothek – Staats- und Universitätsbibliothek Dresden, דרזדן, סקסוניה מסחר בין אינדיאנים וצרפתים בניו אורלינס (1717) על גדת המיסיסיפי State Library of New South Wales סוחר טקסטיל בסמרקנד, אוזבקיסטן בתחילת המאה ה-20שצילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי Barrio San Juan (Guadalajara), גוודלחרה (מקסיקו) שוק פתח תקווה (2012) שוק בעכו (2013) מסחר הוא מערך של עסקאות חליפין מרצון, לרוב של סחורות ושל שירותים בעד תשלום.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ומסחר · ראה עוד »
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ומרא דאתרא · ראה עוד »
מרדכי אליאב
מרדכי אליאב (28 בספטמבר 1920 – 20 בספטמבר 2016) היה היסטוריון של עם ישראל, חוקר תולדות היהודים בגרמניה, תולדות היישוב והציונות.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ומרדכי אליאב · ראה עוד »
מרדכי גימפל יפה
בית הראשונים במושבה יהוד הרב מרדכי גימפל יפה (תק"פ, 1820 - כ"ה בחשוון תרנ"ב, 26 בנובמבר 1891) היה רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, ומאנשי העלייה הראשונה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ומרדכי גימפל יפה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ומשנה תורה · ראה עוד »
משה מונטיפיורי
משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »
מוהילב
מאה ה-19 מוהילב (בבלארוסית: Магiлёў - מַאהִילְיוֹוּ; ברוסית: Могилёв - מוגילב; ביידיש: מאָלעוו) היא עיר במזרח בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ומוהילב · ראה עוד »
מימן
בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ומימן · ראה עוד »
א"ר מלאכי
#הפניה אליעזר רפאל מלאכי.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וא"ר מלאכי · ראה עוד »
אמנציפציה ליהודים
האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וארץ ישראל · ראה עוד »
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ואחד העם · ראה עוד »
אב
אָב (מאכדית: abu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החמישי במספר לפי המסורת המקראית והאחד-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ואב · ראה עוד »
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ואברהם יערי · ראה עוד »
אביעזר רביצקי
אביעזר (אבי) רביצקי (נולד ב-13 ביוני 1945) הוא הוגה דעות ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר מדעי היהדות, ממקימי ומראשי תנועת מימד, וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל לשנת תשס"א.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ואביעזר רביצקי · ראה עוד »
אדר
אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ואדר · ראה עוד »
אוניברסיטת דרופסי
#הפניה מרכז למחקרי יהדות מתקדמים.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ואוניברסיטת דרופסי · ראה עוד »
אור המזרח
ממוזער אור המזרח היה רבעון שיצא לאור על ידי הסתדרות המזרחי בארצות הברית ובהמשך שנות פעילותו בשיתוף עם המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה בהסתדרות הציונית העולמית.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ואור המזרח · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ואירופה · ראה עוד »
איתם הנקין
הרב איתם שמעון הנקין (ד' באדר א' ה'תשמ"ד, 6 בפברואר 1984 – י"ט בתשרי ה'תשע"ו, 1 באוקטובר 2015) היה חוקר תורני, עורך ספרותי, היסטוריון ומחבר ספרי הלכה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ואיתם הנקין · ראה עוד »
איטה ילין
איטה יֶלין (1 בדצמבר 1868 – 29 באפריל 1943) הייתה מאנשי העלייה הראשונה, ממייסדי בית החולים עזרת נשים ופעילה במוסדות בני ברית.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ואיטה ילין · ראה עוד »
ספר העלייה הראשונה
ספר העלייה הראשונה הוא קובץ מחקרים על תקופת העלייה הראשונה ואסופת מקורות שנוצרו במהלכה, בעריכת מרדכי אליאב.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וספר העלייה הראשונה · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וסופר · ראה עוד »
עגבנייה
מיון עגבניות לתעשייה, גן שמואל, 1987. הפרעה גנטית בעגבנייה עגבנייה (שם מדעי: Solanum lycopersicum) היא צמח ממשפחת הסולניים.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ועגבנייה · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ופתח תקווה · ראה עוד »
פלך גרודנו
פלך גרודנו (ברוסית: Гродненская губерния) היה גוברנייה באימפריה הרוסית, שבירתה הייתה העיר גרודנו (כיום הורדנה שבבלארוס).
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ופלך גרודנו · ראה עוד »
פטרון (מגן)
#הפניה קדוש מגן.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ופטרון (מגן) · ראה עוד »
פחמן
פחמן (Carbon) הוא יסוד כימי אל-מתכתי שסמלו הכימי C ומספרו האטומי 6.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ופחמן · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ופורים · ראה עוד »
פולמוס גדרה
פולמוס גדרה הייתה מחלוקת שהתחוללה בין השנים 1887–1889 בעניין שמירת המצוות וניהול אורח חיים דתי במושבות הראשונות בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ופולמוס גדרה · ראה עוד »
פובליציסטיקה
אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ופובליציסטיקה · ראה עוד »
פילדלפיה
פעמון החירות פילדלפיה (באנגלית: Philadelphia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת פנסילבניה שבארצות הברית, הכוללת את כל מחוז פילדלפיה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ופילדלפיה · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וציונות · ראה עוד »
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וציונות דתית · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ורמב"ם · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וראש ישיבה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ורב · ראה עוד »
רוז'ינוי
רוֹזִ'ינוֹי (בבלארוסית: Ружаны, "רוּזַ'אנִי"; בפולנית: Różana, "רוּזַ'נַה"; ביידיש: ראָזשינאָי; מקובלים גם השמות Ражана, "רַזַ'נַה", וכן Ражаная, "רַזַ'נַיַה") היא עיירה קטנה השוכנת לגדות הנהר רוז'נקה, בנפת פרוז'ני שבמחוז ברסט שבמערב בלארוס.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ורוז'ינוי · ראה עוד »
שמואל סלנט
הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ושמואל סלנט · ראה עוד »
שמיטה
קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ושמיטה · ראה עוד »
שעון
המגדל של ביג בן - מגדל שעון בלונדון, אנגליה קומפלקס של גורדי שחקים אשר במרכזם מגדל השעון הגבוה בעולם, כמו כן גם בעל השעון הגדול בעולם שעון הוא מכשיר מדידה המשמש למדידת זמן ולהצגתו.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ושעון · ראה עוד »
שלום שטרייט
שלום שְטְרייט (כ"ו בסיוון תרמ"ח, 5 ביוני 1888 – כ"ד בסיוון תש"ו, 23 ביוני 1946) היה סופר, מבקר ספרות ומחנך ארץ-ישראלי.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ושלום שטרייט · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ושטעטל · ראה עוד »
שבת מברכים
#הפניה ברכת החודש מברכים.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ושבת מברכים · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ושבועות · ראה עוד »
שולמית לסקוב
שוּלמית (סולה) לַסְקוֹב (10 ביוני 1916 – 16 בספטמבר 2016) הייתה אשת חינוך, היסטוריונית ומחברת ספרי תעודה ישראלית.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ושולמית לסקוב · ראה עוד »
תר"ד
#הפניה ה'תר"ד.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ותר"ד · ראה עוד »
תרנ"ג
#הפניה ה'תרנ"ג.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ותרנ"ג · ראה עוד »
תרע"ג
#הפניה ה'תרע"ג.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ותרע"ג · ראה עוד »
תרל"ח
#הפניהה'תרל"ח.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ותרל"ח · ראה עוד »
תשס"א
#הפניה ה'תשס"א.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ותשס"א · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ותלמוד · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ותחום המושב · ראה עוד »
תחיית ישראל
פתיח מגילת ספר הברית של תחיית ישראל "תחיית ישראל" הייתה חברה שנוסדה באייר תרמ"ב (1882) על ידי אליעזר בן-יהודה, נסים בכר והרב יחיאל מיכל פינס ומטרתה הייתה פיתוח הלשון העברית כשפה מדוברת, חינוך עברי-לאומי וגאולת אדמות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ותחיית ישראל · ראה עוד »
תוכנית אוגנדה
די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ותוכנית אוגנדה · ראה עוד »
לאומיות
דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ולאומיות · ראה עוד »
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ולונדון · ראה עוד »
לירה שטרלינג
לירה שטרלינג (בראשי תיבות: ליש"ט; באנגלית: Pound sterling, בראשי תיבות: stg, ובקיצור פאונד או בסלנג: "קוויד") היא המטבע הרשמי בממלכה המאוחדת (בריטניה הגדולה וצפון אירלנד).
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ולירה שטרלינג · ראה עוד »
זאב טיומקין
זאב (ולדימיר) טיומקין (לעיתים טמקין) (1861, יליזבתגרד – 25 בדצמבר 1927, פריז) היה מנהיג ציוני יליד האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וזאב טיומקין · ראה עוד »
זאב וילהלם הרצברג
ד"ר זאב וילהלם הֶרצבֶּרג (בעברית לעיתים בנימין זאב הרצברג; בגרמנית: Wilhelm Herzberg; 30 בנובמבר 1827, שטטין, פרוסיה המערבית – 21 באפריל 1897, בריסל) היה סופר ומחנך יהודי פרוסי יליד שטטין, ממייסדי בית היתומים העברי הראשון בירושלים ובית הספרים "מדרש אברבנאל וגנזי יוסף" (לימים הספרייה הלאומית).
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וזאב וילהלם הרצברג · ראה עוד »
זכרונות ארץ ישראל
זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וזכרונות ארץ ישראל · ראה עוד »
חרם (הלכה)
#הפניה חרם (נידוי הלכתי).
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וחרם (הלכה) · ראה עוד »
חושו אחים חושו
חוּשׁוּ, אַחִים, חוּשׁוּ הוא שיר מאת הרב יחיאל מיכל פינס, אשר חובר בירושלים בשנים 1882–1883, בראשית תקופת העלייה הראשונה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וחושו אחים חושו · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וחובבי ציון · ראה עוד »
חיה ציפה פינס
חיה צפורה (ציפה) פינס (1844 - 1918) הייתה פעילת ציבור ביישוב הישן בירושלים, מייסדת ומנהלת בית החולים עזרת נשים.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וחיה ציפה פינס · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
בני משה (ארגון סתרים)
#הפניה בני משה (אגודה ציונית).
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ובני משה (ארגון סתרים) · ראה עוד »
בני ברית
תעודת חברות בארגון משנת 1876 גשר בני ברית מעל סינמטק ירושלים בני ברית הוא ארגון צדקה יהודי בינלאומי, שפועל מכורח מחויבות להבטחת שלומו וביטחונו של העם היהודי ושל מדינת ישראל, ושם לעצמו למטרה להילחם נגד אנטישמיות ונגד צורות אחרות של אפליה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ובני ברית · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ובלארוס · ראה עוד »
בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי · ראה עוד »
בית הרב
#הפניה בית הרב קוק.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ובית הרב · ראה עוד »
ביל"ו
כתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882 סמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה צריף העץ של אנשי ביל"ו, כנראה היחיד שנותר, ברחוב הראשי בגדרה רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים בול שהונפק בשנת 1952 לציון 70 שנה לעליית ביל"ו תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וביל"ו · ראה עוד »
ג' קרסל
#הפניה גצל קרסל.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וג' קרסל · ראה עוד »
גאולת אדמות
#הפניה גאולת קרקע (ציונות).
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וגאולת אדמות · ראה עוד »
גדרה
מגדל שעון במבואות גדרה (2019) עתיקות גדרה גדרה בגלויה עתיקה בית מינץ – מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים פינת ישיבה בפסגת תל קטרה גן הפסלים של יומה שגב בגדרה התחנה המרכזית בגדרה (הישנה) טקסט.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וגדרה · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ודת · ראה עוד »
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ודוד ילין · ראה עוד »
ה'תשכ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וה'תשכ"ד · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס והר הזיתים · ראה עוד »
הראי"ה
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס והראי"ה · ראה עוד »
השילוח (כתב עת)
הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »
הלל ריבלין
רבי הלל ריבלין ("ריבאלס") משקלוב (ב' דראש השנה ב' בתשרי ה'תקי"ח - 16 בספטמבר 1757 - שבת קודש ט' בסיוון ה'תקצ"ח - 2 ביוני 1838), שהמסורת המשפחתית טוענת שהיה תלמיד הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס והלל ריבלין · ראה עוד »
החבצלת
#הפניה חבצלת (כתב עת).
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס והחבצלת · ראה עוד »
הברון רוטשילד
#הפניה אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס והברון רוטשילד · ראה עוד »
הוגה דעות
#הפניה פילוסוף.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס והוגה דעות · ראה עוד »
הכוזרי
ספר המענה והראיה לדת המושפלת (בערבית: كتاب الرد والدليل في الدين الذليل, כִּתַאבּ אלרַּד ואלדַּלִיל פִי אלדִּין אלדַּ'לִִיל) הידוע כספר הכוזרי, הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), שנכתב בשנת 1139, בערבית יהודית.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס והכוזרי · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס והיישוב הישן · ראה עוד »
ו' באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וו' באדר · ראה עוד »
ו' באדר ב'
#הפניהו' באדר.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וו' באדר ב' · ראה עוד »
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וועד הלשון העברית · ראה עוד »
כ"ב באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב אלול היא פרשת נצבים.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וכ"ב באלול · ראה עוד »
כ"ג בתשרי
בכ"ג בתשרי מתחילה תקופת "אחרי החגים", הבאה לאחר סדרת החגים הארוכה של חודש תשרי.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וכ"ג בתשרי · ראה עוד »
כסלו
בול ישראלי לחודש כסלו כסלו או כסליו (מאכדית: kissilimu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש התשיעי במספר לפי המסורת המקראית והשלישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וכסלו · ראה עוד »
כפר פינס
כְּפַר פִּינֶס הוא מושב דתי בצפון השרון בפתחת ואדי עארה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וכפר פינס · ראה עוד »
כימיה
הטבלה המחזורית, המודל המוצלח ביותר כיום למיון כל היסודות הכימיים הידועים לאדם. כִימְיָה (מיוונית: Χημια) היא ענף במדעי הטבע העוסק בהרכב החומר, מבנהו, תכונותיו והשינויים החלים בו במהלך אינטראקציה עם חומר אחר.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וכימיה · ראה עוד »
כיכר הדוידקה
אנדרטת הדוידקה בכיכרכיכר הדָוִידְקָה הוא כינויה הלא רשמי אך השגור של כיכר החירות, כיכר מרכזית בירושלים, סמוך לשוק מחנה יהודה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וכיכר הדוידקה · ראה עוד »
י' שרברק
#הפניה י. שרברק.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וי' שרברק · ראה עוד »
יעקב רבינוביץ
יעקב רבינוביץ (י"ב בכסלו תרל"ו, 10 בדצמבר 1875 – כ"ד באדר ב' תש"ח, 4 באפריל 1948) היה משורר, סופר, מחזאי, מבקר ספרות מסאי ופובליציסט עברי ויידי, ומתרגם משפות אירופה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ויעקב רבינוביץ · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ויפו · ראה עוד »
יצחק ניסנבוים
מושב המועצה הארצית של המזרחי, ורשה, תרצ"ח (1938). משמאל לימין: הרב ברונוט, מנחם סוקול, '''הרב יצחק ניסנבוים''', הרב רובינשטיין, הרב זאב גולד, י' אנגלמן, י"ל שצרנסקי, ישראל שפירא הרב יִצְחָק נִיסְנְבּוֹים (כ"ה בתשרי תרכ"ט, 1868 – תש"ג, 1942/1943) היה דרשן, סופר ומהוגיה הראשונים של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ויצחק ניסנבוים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וירושלים · ראה עוד »
ישראל דב פרומקין
#הפניה ישראל דוב פרומקין.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס וישראל דב פרומקין · ראה עוד »
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ויד בן צבי · ראה עוד »
יהדות ארצות האסלאם
יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהושע ליב דיסקין
#הפניה משה יהושע יהודה לייב דיסקין.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ויהושע ליב דיסקין · ראה עוד »
יוסף מיוחס
יוסף בר"נ מיוחס (לעיתים בכתיב חסר: מיֻחס) ('בר"ן' – בן רחמים נתן) (25 בינואר 1868 – 4 בספטמבר 1942) היה מחנך, סופר וסופר ילדים עברי ואיש ציבור בתקופת היישוב, מראשי הקהילה היהודית בירושלים, חבר ועד הלשון, ממייסדי שכונת שערי צדק בעיר, ממייסדי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, חבר הוועד הלאומי.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ויוסף מיוחס · ראה עוד »
יוסף שלמון
יוסף שַׂלְמוֹן (נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ויוסף שלמון · ראה עוד »
15 במרץ
15 במרץ הוא היום ה־74 בשנה (75 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ו15 במרץ · ראה עוד »
17 באוקטובר
17 באוקטובר הוא היום ה-290 בשנה (291 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ו17 באוקטובר · ראה עוד »
1843
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ו1843 · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ו1882 · ראה עוד »
1887
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ו1887 · ראה עוד »
1889
נחנך מגדל אייפל.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ו1889 · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ו1890 · ראה עוד »
1892
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ו1892 · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ו1893 · ראה עוד »
1913
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל פינס ו1913 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יחיאל_מיכל_פינס
