גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
285 יחסים: מ, מאמענט, מנדלי מוכר ספרים, מסורה, מעמד האישה ביהדות, מערב אירופה, מעריב, מעשה בוך, מץ, מרכז אירופה, משיב הרוח, מלך ראוויטש, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מלחמת השפות, מזרח אוקראינה, מזרח אירופה, מחזאי, מגזין, מוראביה, מולדובה, מודרניות, מיר (עיירה), מילונאות, א, אמנציפציה ליהודים, אמסטרדם, אמונה טפלה, אנציקלופדיה יודאיקה, אנטי דת, אנגלית, ארמית בבלית, ארץ ישראל, ארצות הברית, אשכנזים, אלפבית עברי, אלפבית פונטי בינלאומי, אלפבית לטיני, אלזס, אלזס-לורן, אלכסנדר הרכבי, אליהו בחור, אברהם גולדפדן, אביר, אהרן ממן, אוניברסיטת תל אביב, אוקראינה, אוריאל ויינרייך, איציק מאנגר, אישה, ..., איטלקית יהודית, איטליה, אייזיק מאיר דיק, נ, נצרות, נתן בירנבוים, נחמן מברסלב, נויוויד, ניב (סיווג שפה), ניו יורק, ס, ספרות, ספרות תורנית, ספרות יידיש, סופר, סוציאליזם, סיפור קצר, סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, סיריל אסלנוב, ערבית, עזריאל קרליבך, עברית, עיצור, עיצור מכתשי, מקורב צדי, עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום, עיצור מכתשי, אפי, עיצור מכתשי, סותם, אטום, עיצור מכתשי, סותם, קולי, עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום, עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי, עיצור סדקי, סותם, אטום, עיצור סדקי, חוכך, אטום, עיצור ענבלי, רוטט, עיצור ענבלי, חוכך, קולי, עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום, עיצור חכי, מקורב, עיצור חכי, מקורב צדי, עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום, עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי, עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום, עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי, עיצור דו-שפתי, אפי, עיצור דו-שפתי, סותם, אטום, עיצור דו-שפתי, סותם, קולי, עיצור וילוני, אפי, עיצור וילוני, סותם, קולי, עיצור וילוני, חוכך, אטום, עיצורים מוולניים, עיצורים גרוניים, עיתונאות, פ, פארווערטס, פולנית, פולקלור, פולין, פולין שבין מלחמות העולם, פולין הקונגרסאית, פיורדא, צ, צאינה וראינה, צרפת, צרפתית יהודית, צירי, ציש"א, ציונות, ציוויליזציה, ק, קנדה, קורנטין (עיתון), קולנוע יידיש, קיגל, ר, רש"ר הירש, רבקה טיקטינר, רומן, רוסיה, רוביק רוזנטל, ש, ש. אנ-סקי, שמואל פסברג, שפה תקנית, שפות סלאביות, שפות רומאניות, שפות רומאניות יהודיות, שפות גרמאניות, שפות הודו-אירופיות, שפות יהודיות, שרה בת-טובים, שלמה אטינגר, שלום אש, שלום עליכם, שבחי הבעל שם טוב, שורוק, שווייץ, ת, תמיר גרנות, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תנועה (פונולוגיה), תנועות פתוחות, תפילה (יהדות), תחום המושב, תחינות, תחיית הלשון העברית, תיאטרון יידיש, תיאטרון יידישפיל, ל, לאדינו, לשון הקודש, לשון כנען, לכה דודי, לכודיש, ליגה למען יידיש, ט, ז, ז'רגון, ח, חמין, חנא שמרוק, חסידות סאטמר, חסידים, חלאקה, חלם, חבל הריין, חומש (יהדות), חולם, חיים ז'יטלובסקי, ב, בסרביה, ברית המועצות, בלארוס, בזל, בבא-בוך, בוקובינה, בוהמיה, בוואריה, בוויס מהמפטון, בין מלחמות העולם, בירוביג'ן, בית ספר, בית שמש, ג, גניזת קהיר, גרמנית, גלותיות, גליציה, גליציה המזרחית, גליקל מהמלין, גט, גדוד מגיני השפה, ד, דן מירון, דפוס, דז'יגאן ושומאכר, דגש קל, דוכוס הורנט, דיגלוסיה, ה, המאה ה-10, המאה ה-13, המאה ה-16, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-20, המאה ה-21, המאה ה-9, המרכז לספרי יידיש, המבשר (יומון), המדינות הבלטיות, המהפכה הצרפתית, האזור היהודי האוטונומי, האוניברסיטה הפתוחה, האימפריה הרומית הקדושה, האיחוד הפולני-ליטאי, הספרות היידית, הספרייה הלאומית, העלייה החמישית, הקהילה היהודית, הרוגי המלכות בברית המועצות (1952), השואה, הטעמה, הטעמה אשכנזית, הבונד, הגייה אשכנזית, הונגריה, הוצאת אוניברסיטת ייל, הולנד, היינריך היינה, היינט, היישוב הישן, ו, ועידת צ'רנוביץ, ורשה, ורונה, ורוצלב, ווהלין, ויקיפדיה היידית, כתב יד (כתב), כתובה, י, י"ל פרץ, ימי הביניים, יעקב קרנץ, יצחק בשביס-זינגר, ירושלימער אלמאנאך, ירושלים, ישראל, ישראל אקסנפלד, יד בן צבי, יד ושם, יהדות מזרח אירופה, יהדות אשכנז, יהדות אונטרלנד, יהדות אוברלנד, יהדות ליטא, יהדות חרדית, יהושע מרדכי ליפשיץ, יהודי ברית המועצות, יונג יידיש (עמותה), יוסיף סטלין, יוחנן ברויאר, יינגליש, יידישיזם, ייוו"א, ייווא, 1272, 1602, 1780, 1897, 1908, 1928, 1935, 1939, 1986, 2007. להרחיב מדד (235 יותר) »
מ
מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יידיש ומ · ראה עוד »
מאמענט
#הפניה דער מאמענט.
חָדָשׁ!!: יידיש ומאמענט · ראה עוד »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: יידיש ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
חָדָשׁ!!: יידיש ומסורה · ראה עוד »
מעמד האישה ביהדות
מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.
חָדָשׁ!!: יידיש ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »
מערב אירופה
מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.
חָדָשׁ!!: יידיש ומערב אירופה · ראה עוד »
מעריב
מעריב הוא עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מ-15 בפברואר 1948 ועד לאפריל 2014.
חָדָשׁ!!: יידיש ומעריב · ראה עוד »
מעשה בוך
שער המהדורה המקורית, 1602. מעשה בוך (נהגה "מַיְיסֶה בּוּך", ביידיש: 'ספר מעשיות') הוא קובץ של כ־257 סיפורים, ומעשיות המבוססים בעיקר על סיפורים מן המדרש והתלמוד והמסורת שבעל-פה של יהודי אשכנז.
חָדָשׁ!!: יידיש ומעשה בוך · ראה עוד »
מץ
נהר מוזל בPont-à-Mousson מץ (Metz; בגרמנית מבטאים: מֶץ; בצרפתית: מבטאים; נכתב לעיתים בעברית מיץ) היא עיר בצפון־מזרח צרפת במחוז מוזל שבחבל גראנד אסט, עד הרפורמה המנהלית של שנת 2015 הייתה מץ עיר הבירה של חבל לורן.
חָדָשׁ!!: יידיש ומץ · ראה עוד »
מרכז אירופה
אזורי אירופה מרכז אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בין מזרח אירופה למערב אירופה.
חָדָשׁ!!: יידיש ומרכז אירופה · ראה עוד »
משיב הרוח
לוגו כתב העת "משיב הרוח" משיב הרוח (נוסד בשנת 1994) הוא כתב עת והוצאת ספרים לשירה יהודית-ישראלית, ועמותה הפועלת לקידום השירה בישראל.
חָדָשׁ!!: יידיש ומשיב הרוח · ראה עוד »
מלך ראוויטש
זכריה חנא בֶּרגנֶר (ביידיש: זכריה־חנא בערגנער; 7 בנובמבר 1893, ראדימנו, גליציה – 20 באוגוסט 1976, מונטריאול, קוויבק, קנדה), שנודע בשם העט מלך ראַוויטש (רָבִיץ'), היה משורר יידיש, עורך, מבקר ומספר.
חָדָשׁ!!: יידיש ומלך ראוויטש · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: יידיש ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: יידיש ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מלחמת השפות
ה'''טכניקום''' (הטכניון) במשכנו הראשון בשכונת הדר הכרמל, 1913 (כיום משמש הבניין כמשכנו של המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל) מלחמת השפות הייתה סערה ציבורית שהתרחשה בארץ ישראל ב-1913 סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי בארץ.
חָדָשׁ!!: יידיש ומלחמת השפות · ראה עוד »
מזרח אוקראינה
הגדרות שונות לחלקים שנכללים באזור "מזרח אוקראינה" (באדום - אובלסטים שתמיד מוגדרים כמשתייכים לאזור מזרח אוקראינה. בכתום - אובלסטים שלא תמיד מוגדרים כמשתייכים לאזור מזרח אוקראינה). המונח מזרח אוקראינה מתייחס לאזורים באוקראינה הנמצאים ממזרח לנהר דנייפר, ובמיוחד האזור בו נמצא מחוז חרקוב, מחוז לוהנסק ומחוז דונצק.
חָדָשׁ!!: יידיש ומזרח אוקראינה · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: יידיש ומזרח אירופה · ראה עוד »
מחזאי
מחזאי, הנקרא גם דרמטורג, הוא אדם העוסק בכתיבת מחזה.
חָדָשׁ!!: יידיש ומחזאי · ראה עוד »
מגזין
#הפניה כתב עת.
חָדָשׁ!!: יידיש ומגזין · ראה עוד »
מוראביה
מיקומה של מורביה בתוך האיחוד האירופי אדמות היסטוריות של צ'כיה ואזורים מנהליים נוכחיים דגל מוראביה מוראביה (בצ'כית: Morava,, גרמנית: Mähren) היא חבל הארץ המזרחי של צ'כיה.
חָדָשׁ!!: יידיש ומוראביה · ראה עוד »
מולדובה
רפובליקת מולדובה (ברומנית: Republica Moldova) היא מדינה במזרח אירופה, בין רומניה ואוקראינה.
חָדָשׁ!!: יידיש ומולדובה · ראה עוד »
מודרניות
מודרניות (בעברית: חֲדִישׁוּת) בהוראתו היומיומית, הוא מושג המציין את העכשווי, את ההווה.
חָדָשׁ!!: יידיש ומודרניות · ראה עוד »
מיר (עיירה)
אנדרטה לזכר יהודי מיר שנספו בשואה, בבית הקברות נחלת יצחק מיר (בבלארוסית: Мір; בפולנית: Mir; ברוסית: Мир) היא עיירה בראיון קרליץ במחוז גרודנו בבלארוס, כ-85 קילומטר דרומית למינסק.
חָדָשׁ!!: יידיש ומיר (עיירה) · ראה עוד »
מילונאות
מִלּוֹנָאוּת (בלועזית: לֶקְסִיקוֹגְרַפְיָה) הוא מקצוע הנחלק לשני תחומים קרובים אך שונים.
חָדָשׁ!!: יידיש ומילונאות · ראה עוד »
א
א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יידיש וא · ראה עוד »
אמנציפציה ליהודים
האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.
חָדָשׁ!!: יידיש ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יידיש ואמסטרדם · ראה עוד »
אמונה טפלה
מעלית בבית מלון בלונדון, שבה אין קומה '''13''' אמונה טפלה (או: אמונה תפלה; על מקור הביטוי ראו להלן) היא אמונה שאין לה יסוד, שאינה מסתמכת על עובדות מוכחות, אמונה בלתי רציונלית.
חָדָשׁ!!: יידיש ואמונה טפלה · ראה עוד »
אנציקלופדיה יודאיקה
אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית: Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים.
חָדָשׁ!!: יידיש ואנציקלופדיה יודאיקה · ראה עוד »
אנטי דת
#הפניה אנטי-דת.
חָדָשׁ!!: יידיש ואנטי דת · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: יידיש ואנגלית · ראה עוד »
ארמית בבלית
עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה.
חָדָשׁ!!: יידיש וארמית בבלית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יידיש וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: יידיש וארצות הברית · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: יידיש ואשכנזים · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: יידיש ואלפבית עברי · ראה עוד »
אלפבית פונטי בינלאומי
#הפניה אלפבית פונטי בין-לאומי.
חָדָשׁ!!: יידיש ואלפבית פונטי בינלאומי · ראה עוד »
אלפבית לטיני
האלפבית הלטיני (Latin), המכונה גם אלפבית רומאני (Roman), הוא אחד האלפביתים הנפוצים ביותר, ומשמש מערכת כתב עבור שפות רבות ברחבי העולם, ובשפות יוצאות-אירופה בפרט.
חָדָשׁ!!: יידיש ואלפבית לטיני · ראה עוד »
אלזס
אַלְזַס (בצרפתית:; בגרמנית:; באלזסית: Elsàss) היה אחד מחבלי צרפת, בין 1972 לסוף שנת 2015, הנמצא בגבול המזרחי של המדינה, על הגדה המערבית של נהר הריין, וגובל בגרמניה ובשווייץ.
חָדָשׁ!!: יידיש ואלזס · ראה עוד »
אלזס-לורן
חבל אלזס-לורן (מסומן באדום) במפת הקיסרות הגרמנית אלזס-לורן (בצרפתית: Alsace-Lorraine; בגרמנית: Elsaß-Lothringen, אלזס לותרינגן) היא כיום שני חבלים בצרפת.
חָדָשׁ!!: יידיש ואלזס-לורן · ראה עוד »
אלכסנדר הרכבי
אלכסנדר הַרכָּבִי (ביידיש: אַלעקסאַנדר האַרקאַווי, ברוסית: Александр Гаркави; 5 במאי 1863, נבהרדק, האימפריה הרוסית (בלארוס) – 1939, ניו יורק) היה מילונאי ופילולוג יידיש יהודי אמריקאי.
חָדָשׁ!!: יידיש ואלכסנדר הרכבי · ראה עוד »
אליהו בחור
עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה. רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, המכונה רבי אליהו בחור או הבחור (באיטלקית: Elia Levita; י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), היה בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.
חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו בחור · ראה עוד »
אברהם גולדפדן
#הפניה אברהם גולדפאדן.
חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם גולדפדן · ראה עוד »
אביר
פסל של אביר דו-קרב בין '''אבירים''' בשריון לוחות, ציור מאת אז'ן דלקרואה. אביר הוא תואר כבוד שמוענק לאדם על שירותו לממלכה.
חָדָשׁ!!: יידיש ואביר · ראה עוד »
אהרן ממן
אהרן ממן (נולד בי"ח בחשוון תש"ח, 1 בנובמבר 1947, במרוקו) הוא בלשן ישראלי, מכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: יידיש ואהרן ממן · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: יידיש ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: יידיש ואוקראינה · ראה עוד »
אוריאל ויינרייך
אוריאל ויינרייך (נכתב גם: וויינרייך, וינריך; ביידיש: ווײַנרײַך; באנגלית: Uriel Weinreich; 23 במאי 1926, וילנה – 30 במרץ 1967, ניו יורק) היה בלשן יהודי־אמריקאי יליד ליטא, אשר עסק בבלשנות כללית ובבלשנות שפת היידיש.
חָדָשׁ!!: יידיש ואוריאל ויינרייך · ראה עוד »
איציק מאנגר
ישראל רובין, זלמן רייזן, נח פרילוצקי, איציק מאנגר איציק מאנגער מימין, לשמאלו, חצקל כסית, אברהם שלונסקי (חבוש בכובע), 1954 יצחק (איציק) מַנְגֶר (מאנגר; בכתיב יידי: מאַנגער; 30 במאי 1901, צ'רנוביץ – 21 בפברואר 1969, גדרה) היה משורר, מחזאי וסופר יידיש.
חָדָשׁ!!: יידיש ואיציק מאנגר · ראה עוד »
אישה
שלוש נשים המחזיקות שלטים עליהם רשום "I am woman" (אני אישה) פניה של אישה ג'ינג'ית אישה במהלך תחרות טיפוס קירות ה"מונה ליזה" דיוקן האישה המפורסם ביותר בתולדות האומנות אִשָּׁה היא אדם בוגר מהזוויג נקבה.
חָדָשׁ!!: יידיש ואישה · ראה עוד »
איטלקית יהודית
איטלקית יהודית היא שפה המבוססת על השפה האיטלקית, והייתה בשימוש על ידי קהילות יהודיות רבות ברחבי איטליה ועדיין חיה.
חָדָשׁ!!: יידיש ואיטלקית יהודית · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: יידיש ואיטליה · ראה עוד »
אייזיק מאיר דיק
אייזיק מאיר דִיק, אָמָ"ד (באנגלית: Isaac Mayer Dick; 1807 – 1893) היה משכיל וסופר יהודי-ליטאי, שכתב ביידיש ובעברית.
חָדָשׁ!!: יידיש ואייזיק מאיר דיק · ראה עוד »
נ
נ' היא האות הארבע-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יידיש ונ · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יידיש ונצרות · ראה עוד »
נתן בירנבוים
נתן בירנבוים (לעיתים: בירנבאום; בגרמנית: Nathan Birnbaum; י' באייר ה'תרכ"ד, 16 במאי 1864 – כ"א בניסן ה'תרצ"ז, 2 באפריל 1937), שנודע, בין היתר, בשם העט מתתיהו אחר, היה הוגה דעות יהודי.
חָדָשׁ!!: יידיש ונתן בירנבוים · ראה עוד »
נחמן מברסלב
רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה.
חָדָשׁ!!: יידיש ונחמן מברסלב · ראה עוד »
נויוויד
נויוויד (בגרמנית: Neuwied) היא בירת מחוז נויוויד שבמדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: יידיש ונויוויד · ראה עוד »
ניב (סיווג שפה)
נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: יידיש וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: יידיש וניו יורק · ראה עוד »
ס
ס' היא האות ה-15 באלפבית העברי, שמה סָמֵ"ך (בפי יהודי תימן סְמָך) קשור כנראה לסמיכה ולעזר, ויש אומרים שמקור השם בצורתה באלפבית העברי הקדום, שהייתה כצורת שלד של דג (סַמַכּ בערבית).
חָדָשׁ!!: יידיש וס · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: יידיש וספרות · ראה עוד »
ספרות תורנית
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.
חָדָשׁ!!: יידיש וספרות תורנית · ראה עוד »
ספרות יידיש
ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.
חָדָשׁ!!: יידיש וספרות יידיש · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: יידיש וסופר · ראה עוד »
סוציאליזם
הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.
חָדָשׁ!!: יידיש וסוציאליזם · ראה עוד »
סיפור קצר
סיפור קצר הוא ז'אנר ספרותי, שבו היצירות הספרותיות הן בעלות היקף מצומצם - סיפור כזה ניתן לקרוא, לרוב, במשך פחות משעה.
חָדָשׁ!!: יידיש וסיפור קצר · ראה עוד »
סיפורי מעשיות משנים קדמוניות
#הפניה סיפורי מעשיות (ספר).
חָדָשׁ!!: יידיש וסיפורי מעשיות משנים קדמוניות · ראה עוד »
סיריל אסלנוב
סיריל אסלנוב (Cyril Aslanov, נולד ב-15 במאי 1964) הוא בלשן ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית ומשמש ראש המדור ללימודים צרפתיים והמדור לרומאניסטיקה (שפות וספרות קטלאנית ואוקסיטנית) במוסד.
חָדָשׁ!!: יידיש וסיריל אסלנוב · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: יידיש וערבית · ראה עוד »
עזריאל קרליבך
עזריאל קרליבך (י"ג בחשוון ה'תרס"ט, 7 בנובמבר 1908 – כ"ט בשבט ה'תשט"ז, 11 בפברואר 1956) היה עיתונאי ופובליציסט בתקופת היישוב ובימי ראשית מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יידיש ועזריאל קרליבך · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: יידיש ועברית · ראה עוד »
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור · ראה עוד »
עיצור מכתשי, מקורב צדי
#הפניה עיצור מכתשי, מקורב צידי.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור מכתשי, מקורב צדי · ראה עוד »
עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום
עיצור מכתשי מחוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום · ראה עוד »
עיצור מכתשי, אפי
עיצור מכתשי אפי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור מכתשי, אפי · ראה עוד »
עיצור מכתשי, סותם, אטום
עיצור מכתשי סותם אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור מכתשי, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור מכתשי, סותם, קולי
עיצור מכתשי, סותם, קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור מכתשי, סותם, קולי · ראה עוד »
עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום
עיצור מכתשי חוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום · ראה עוד »
עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי
עיצור מכתשי חוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי · ראה עוד »
עיצור סדקי, סותם, אטום
עיצור סדקי סותם אטום נפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור סדקי, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור סדקי, חוכך, אטום
עיצור סדקי חוכך אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור סדקי, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור ענבלי, רוטט
עיצור ענבלי, רוטט הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור ענבלי, רוטט · ראה עוד »
עיצור ענבלי, חוכך, קולי
עיצור ענבלי חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור ענבלי, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום
עיצור שפתי־שיני, חוכך, אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור חכי, מקורב
#הפניה עיצור חיכי, מקורב.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור חכי, מקורב · ראה עוד »
עיצור חכי, מקורב צדי
#הפניה עיצור חיכי, מקורב צידי.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור חכי, מקורב צדי · ראה עוד »
עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום
עיצור בתר-מכתשי מחוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום · ראה עוד »
עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי
עיצור בתר־מכתשי מחוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי · ראה עוד »
עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום
עיצור בתר-מכתשי חוכך שורק אטום (עִצּוּר בָּתַר-מַכְתְּשֵׁי חוֹכֵךְ אָטוּם) הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום · ראה עוד »
עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי
עיצור בתר-מכתשי חוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי · ראה עוד »
עיצור דו-שפתי, אפי
עיצור דו־שפתי אפי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור דו-שפתי, אפי · ראה עוד »
עיצור דו-שפתי, סותם, אטום
עיצור דו־שפתי סותם אטום (עִצּוּר דּוּ-שְׂפָתַי סוֹתֵם אָטוּם) הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור דו-שפתי, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור דו-שפתי, סותם, קולי
עיצור דו־שפתי סותם קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור דו-שפתי, סותם, קולי · ראה עוד »
עיצור וילוני, אפי
עיצור וילוני אפי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור וילוני, אפי · ראה עוד »
עיצור וילוני, סותם, קולי
עיצור וילוני סותם קולי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור וילוני, סותם, קולי · ראה עוד »
עיצור וילוני, חוכך, אטום
עיצור וילוני חוכך אטום הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור וילוני, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצורים מוולניים
עיצור מווּלן (באנגלית: Velarized) הוא עיצור שבנוסף לבסיס החיתוך הראשי שלו נחתך בבסיס החיתוך המשני הממוקם בווילון המכונה גם החך הרך.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצורים מוולניים · ראה עוד »
עיצורים גרוניים
עיצורים גרוניים הוא שם כולל לעיצורים שבסיס החיתוך שלהם הוא באזור הלוע.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיצורים גרוניים · ראה עוד »
עיתונאות
עיתונות בפעולה - מסיבת עיתונאים משנת 2017 עיתונאות או עיתונות היא פעילות של איסוף, ניתוח, עריכה, והפצה של תוכן מידעי העוסק באירועים אקטואליים.
חָדָשׁ!!: יידיש ועיתונאות · ראה עוד »
פ
פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יידיש ופ · ראה עוד »
פארווערטס
#הפניה הפורוורד.
חָדָשׁ!!: יידיש ופארווערטס · ראה עוד »
פולנית
פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.
חָדָשׁ!!: יידיש ופולנית · ראה עוד »
פולקלור
הפתגמים ההולנדיים, ציור מאת פיטר ברויגל האב, 1559 המונח פוּלקלוֹר (באנגלית: folklore, הלחם של המונחים folk שמשמעותו עם, ו-lore שמשמעותו מסורת או לימוד בעל פה) הוא מונח שטבע החוקר האנגלי (William John Thoms) בשנת 1846, כאשר ייסד את תחום הפולקלור כתחום אקדמי.
חָדָשׁ!!: יידיש ופולקלור · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: יידיש ופולין · ראה עוד »
פולין שבין מלחמות העולם
#הפניה הרפובליקה הפולנית השנייה.
חָדָשׁ!!: יידיש ופולין שבין מלחמות העולם · ראה עוד »
פולין הקונגרסאית
פולין הקונגרסאית, פולין של הקונגרס (בפולנית: Królestwo Polskie; ברוסית: Царство Польское), פולין הרוסית (כישות מאוחדת עם האימפריה הרוסית), או בשמה הרשמי "ממלכת פולין", הייתה ישות מדינית שנוצרה לאחר פירוק דוכסות ורשה על חלק משטחה.
חָדָשׁ!!: יידיש ופולין הקונגרסאית · ראה עוד »
פיורדא
#הפניה פירט (עיר).
חָדָשׁ!!: יידיש ופיורדא · ראה עוד »
צ
צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יידיש וצ · ראה עוד »
צאינה וראינה
צְאֶנָה וּרְאֶינָה (בהגייה אשכנזית: "צֶנוֹ וּרֶאנוֹ") או טייטש-חומש (יידיש: "חומש יידיש") הוא ספר תורני ביידיש לנשות ישראל, שכתב הדרשן יעקב בן יצחק אשכנזי ב-1616.
חָדָשׁ!!: יידיש וצאינה וראינה · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: יידיש וצרפת · ראה עוד »
צרפתית יהודית
צרפתית יהודית (במקור צרפתית סתם; אין להתבלבל עם השפה הצרפתית הנכרית, ששמה בעברית נגזר ממנה) הייתה שפה רומאנית-יהודית שהתפתחה מהשפה הצרפתית של ימי הביניים והייתה בשימוש הקהילות היהודיות בצפון צרפת, ארצות השפלה וכן במערב גרמניה בערים כמו מיינץ, פרנקפורט ואאכן.
חָדָשׁ!!: יידיש וצרפתית יהודית · ראה עוד »
צירי
צֵירֵי או צֵירֵה הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: יידיש וצירי · ראה עוד »
ציש"א
"ציש"אָ" (נהגה: "צישוֹ"; ראשי תיבות ביידיש: צענטראַלער יידישער שול-אָרגאַניזאַציע אין דער פוילישער רעפובליק – "ארגון בתי הספר היידים המרכזי ברפובליקה הפולנית"; בתעתיק פולני: CYSZO) הייתה רשת בתי ספר יהודיים סוציאליסטיים יידישיסטים שפעלה בפולין בין שתי מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: יידיש וציש"א · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יידיש וציונות · ראה עוד »
ציוויליזציה
הציוויליזציה המערבית ומקום הולדתה של הדמוקרטיה ציוויליזציה היא ארגון חברתי אנושי מורכב המתאפיין בקיומן של מערכות פוליטיות, ריבוד חברתי, עיור ומערכות סמליות של תקשורת מעבר לשפה הטבעית (כלומר, כתב).
חָדָשׁ!!: יידיש וציוויליזציה · ראה עוד »
ק
ק' היא האות התשע-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יידיש וק · ראה עוד »
קנדה
קנדה (באנגלית ובצרפתית: Canada) היא מדינה בצפון אמריקה והצפונית ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יידיש וקנדה · ראה עוד »
קורנטין (עיתון)
הדינשטאגישי קורנטין והפרייטאגישי קורנטין (מיוני 1687, דינשטאגישי קורנט ופרייטאגישי קורנט; מלועזית, "העיתון של יום שלישי" ו"העיתון של יום שישי") היה עיתון ביידיש שיצא לאור באמסטרדם ב-1686 ו-1687, קודם במתכונת של דו-שבועון ואחר כשבועון בלבד.
חָדָשׁ!!: יידיש וקורנטין (עיתון) · ראה עוד »
קולנוע יידיש
מוריס שוורץ, בתלבושת, על סט "טוביה החולב" בלונג איילנד, 1939. כרזת הסרט איסט סייד סיידי. במאי: סידני מ גולדין. 1929 קולנוע היידיש ייצר כ-130 סרטים באורך מלא ועוד כ-30 קצרים בין 1910 ל-1940, עיקר שנות פעילותו.
חָדָשׁ!!: יידיש וקולנוע יידיש · ראה עוד »
קיגל
#הפניה קוגל.
חָדָשׁ!!: יידיש וקיגל · ראה עוד »
ר
ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יידיש ור · ראה עוד »
רש"ר הירש
הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.
חָדָשׁ!!: יידיש ורש"ר הירש · ראה עוד »
רבקה טיקטינר
#הפניה רבקה בת מאיר טיקטינר.
חָדָשׁ!!: יידיש ורבקה טיקטינר · ראה עוד »
רומן
רומן הוא סוגה ספרותית.
חָדָשׁ!!: יידיש ורומן · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: יידיש ורוסיה · ראה עוד »
רוביק רוזנטל
רוביק רוזנטל ביום עיון של האיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע בבית ציוני אמריקה בתל אביב ראובן (רוּבִיק) רוזנטל (נולד ב-7 בנובמבר 1945) הוא בלשן, מילונאי, עיתונאי וסופר ישראלי, היה בעל הטור השבועי "הזירה הלשונית" בעיתון "מעריב", שבעקבותיו עשה דוקטורט בבלשנות והקים אתר אינטרנט בשם זה, העוסק בענייני שפה ובלשנות עם העדפה לשפה העברית.
חָדָשׁ!!: יידיש ורוביק רוזנטל · ראה עוד »
ש
ש היא האות ה־21 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יידיש וש · ראה עוד »
ש. אנ-סקי
ש. אנ-סקי חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי וורשה (יחד עם י"ל פרץ ויעקב דינזון) עיבוד לאנגלית של סיפורי ש. אנ-סקי ש.
חָדָשׁ!!: יידיש וש. אנ-סקי · ראה עוד »
שמואל פסברג
שמואל (סטיב) פסברג (נולד ב-1956) הוא פרופסור בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: יידיש ושמואל פסברג · ראה עוד »
שפה תקנית
אוצר המילים של הגרמנית התקנית בגרמניה. שפה תִּקְנִית או סְטָנְדַרְטִית היא הגרסה של שפה מסוימת המקובלת כנכונה וכראויה ביותר לשימוש, הן על ידי הממסד האחראי והן על ידי הציבור, כולל אלו שאינם דוברים או כותבים אותה.
חָדָשׁ!!: יידיש ושפה תקנית · ראה עוד »
שפות סלאביות
השפות הסלאביות (או סלוויות על פי כללי התעתיק של האקדמיה ללשון העברית) הן ענף של השפות ההודו אירופיות המדובר בעיקר במדינות במזרח אירופה וארצות הבלקן ובאזורים סלאבים במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: יידיש ושפות סלאביות · ראה עוד »
שפות רומאניות
השפות הרומאנית באירופה הדיאלקטים של השפות הרומאניות באירופה חמש השפות הרומאניות העיקריות בעולם: אדום-רומנית, צהוב-איטלקית, כחול-צרפתית, ירוק-ספרדית, כתום-פורטוגזית אירופה הלטינית שפות נאו-לטיניות שפות רומאניות הניבים של השפות הרומאנית La Spezia–Rimini Line מפה עולמית של הלשונות הרומאניות השפות הרומאניות הן קבוצת שפות מתוך משפחת השפות ההודו-אירופיות שהתפתחו מהשפה הלטינית הוולגרית או בשמה האחר - הרומית, תוך השפעות שפות נוספות.
חָדָשׁ!!: יידיש ושפות רומאניות · ראה עוד »
שפות רומאניות יהודיות
השפות הרומאניות היהודיות הן שפות שהתפתחו מהשפות הרומאניות, אשר שימשו בעיקר כשפות דיבור בקרב קהילות יהודיות ברחבי דרום-מערב אירופה, בארצות ספרד, צרפת, איטליה ועוד.
חָדָשׁ!!: יידיש ושפות רומאניות יהודיות · ראה עוד »
שפות גרמאניות
השפות הגרמאניות הן אחד הענפים של השפות ההודו-אירופיות, שכולל את השפות שדיברו השבטים הגרמאניים שהתיישבו בצפון אירופה לאורך גבולות האימפריה הרומית, ואת השפות המודרניות שהתפתחו מהן.
חָדָשׁ!!: יידיש ושפות גרמאניות · ראה עוד »
שפות הודו-אירופיות
השפות ההודו-אירופיות היא משפחת-על של שפות, הכוללת כ-150 שפות, ומדוברות בפי כשלושה מיליארדי אנשים ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: יידיש ושפות הודו-אירופיות · ראה עוד »
שפות יהודיות
דף מ'''שמות דברים''', מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא לאור אליהו בחור בשנת 1542 שפות יהודיות (או לשונות היהודים) הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה, כגון גרמנית-יהודית (עברי-טייטש, יידיש), ספרדית-יהודית (לאדינו, ספאניולית, ז'ודזמו), ערבית-יהודית, פרסית-יהודית, ג'והורי (שפת היהודים שבצפון הקווקז) ועוד ועוד.
חָדָשׁ!!: יידיש ושפות יהודיות · ראה עוד »
שרה בת-טובים
שרה בת-טובים (בהגייה אשכנזית: "שׂוֹרֶה בַּס טוֹיְבִים"; סוף המאה ה-17 – ראשית המאה ה-18) היא מחברת שניים מספרי התחינות הנפוצים ביותר בקרב נשות יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: יידיש ושרה בת-טובים · ראה עוד »
שלמה אטינגר
שלמה אטינגר (בפולנית: Szłojme Etinger; ביידיש: עטינגער; 1802 – ד' בטבת ה'תרט"ז, 31 בדצמבר 1856) היה מחזאי, משורר וסופר ביידיש ובעברית.
חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה אטינגר · ראה עוד »
שלום אש
שלום אש (1 בנובמבר 1880 – 10 ביולי 1957) היה סופר יידיש יליד פולין, שחי ופעל בעיקר בה ובארצות הברית.
חָדָשׁ!!: יידיש ושלום אש · ראה עוד »
שלום עליכם
שלום בן מנחם נחום רבינוביץ', שנודע בשם העט שלום עליכם (ביידיש: שלום ראַבינאָוויטש, קרי שׁוֹלֶם או שׁוּלֶם; כ"ו באדר א' תרי"ט, 2 במרץ 1859 – י' באייר תרע"ו, 13 במאי 1916) היה סופר יהודי שכתב ביידיש.
חָדָשׁ!!: יידיש ושלום עליכם · ראה עוד »
שבחי הבעל שם טוב
#הפניה שבחי הבעש"ט.
חָדָשׁ!!: יידיש ושבחי הבעל שם טוב · ראה עוד »
שורוק
#הפניה קובוץ ושורוק.
חָדָשׁ!!: יידיש ושורוק · ראה עוד »
שווייץ
שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי:; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – הקונפדרציה ההלווטית, קונפדרציה הלווטיקה או הקונפדרציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: יידיש ושווייץ · ראה עוד »
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
חָדָשׁ!!: יידיש ות · ראה עוד »
תמיר גרנות
הרב ד"ר תמיר גרנות (נולד ב-1970) הוא ראש ישיבת אורות שאול (יחד עם הרב יובל שרלו והרב איתמר אלדר) וחוקר שואה.
חָדָשׁ!!: יידיש ותמיר גרנות · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יידיש ותנועת החסידות · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: יידיש ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
חָדָשׁ!!: יידיש ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »
תנועות פתוחות
תנועות פתוחות המכונות גם תנועות נמוכות, הן תנועות אשר בעת הפקתן מיקום הלשון הוא הרבה מתחת לאמצע יחסית לגג חלל הפה.
חָדָשׁ!!: יידיש ותנועות פתוחות · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: יידיש ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: יידיש ותחום המושב · ראה עוד »
תחינות
ווילנה בתרנ"ה 1895 כולל תחינות תחינות (בתעתיק פונטי של ההגייה אשכנזית: "תְּחִינֶס") הוא כינויים של סידורי תפילות בשפה היידית, אשר נפוצו למן המאה ה-17 בקהילות אשכנז, ונועדו עבור הנשים היהודיות – שבשונה מן הגברים, לא ידעו די עברית כדי להתפלל בלשון הקודש, והיו נוהגות לומר תחינות בלשון המדוברת - ביידיש.
חָדָשׁ!!: יידיש ותחינות · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: יידיש ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
תיאטרון יידיש
התיאטרון בשפת היידיש התפתח והגיע לשיאו בתקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ונמשך עד למלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: יידיש ותיאטרון יידיש · ראה עוד »
תיאטרון יידישפיל
יידישפיל (ביידיש: הלחם של "משחק" ו"יידיש") הוא תיאטרון יידיש הפועל בתל אביב מאז שנת 1987.
חָדָשׁ!!: יידיש ותיאטרון יידישפיל · ראה עוד »
ל
ל' היא האות השתים עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יידיש ול · ראה עוד »
לאדינו
לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.
חָדָשׁ!!: יידיש ולאדינו · ראה עוד »
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
חָדָשׁ!!: יידיש ולשון הקודש · ראה עוד »
לשון כנען
לשון כנען או כנענית היה כינוי בפי יהודי אירופה לשפה סלאבית מערבית, שהייתה מדוברת בעיקר באזור בוהמיה (צ'כיה).
חָדָשׁ!!: יידיש ולשון כנען · ראה עוד »
לכה דודי
תווים של לחן מודרני לפיוט "לכה דודי" הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית.
חָדָשׁ!!: יידיש ולכה דודי · ראה עוד »
לכודיש
ספר ומילון על שפת הלכודיש לכודיש (נקראת גם לחודיש או לחוידיש - (Lachoudisch)) היא סוציולקט שהיה בשימוש בקרב תושבי היישוב שופפלוך, שבמדינת בוואריה שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: יידיש ולכודיש · ראה עוד »
ליגה למען יידיש
#הפניה הליגה למען יידיש.
חָדָשׁ!!: יידיש וליגה למען יידיש · ראה עוד »
ט
ט' היא האות התשיעית באלפבית העברי, ושמה טי"ת (טֵית).
חָדָשׁ!!: יידיש וט · ראה עוד »
ז
ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.
חָדָשׁ!!: יידיש וז · ראה עוד »
ז'רגון
ז'רגון (מלעז: Jargon) היא לשון כתיבה או לשון דיבור, הרווחת בקרב קבוצה מסוימת, ולעיתים אף ייחודית לה.
חָדָשׁ!!: יידיש וז'רגון · ראה עוד »
ח
ח' היא האות השמינית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יידיש וח · ראה עוד »
חמין
צלחת חמין עם תוספת ירק חי המושג חַמִּין (ריבוי של "חם" בלשון חז"ל; ביידיש מזרחית: "טשאָלנט", קרי "צ'וֹלנט" או "צ'וּלנט"; בערבית מרוקאית: סחינא או טפינה, או "תְבִּית" בערבית עיראקית) מתאר מגוון מאכלים מהמטבח היהודי שייחודם הוא בכך שבישולם אורך זמן רב ומתבצע על מקור חום נמוך יחסית.
חָדָשׁ!!: יידיש וחמין · ראה עוד »
חנא שמרוק
קברו של חנא שמרוק בבית הקברות היהודי בוורשה חָנָא שְׁמֶרוּק (בכתיב יידי: שמערוק; בכתב לטיני: Chone Shmeruk, בפולנית: Szmeruk; 5 בינואר 1921, ורשה – 5 ביולי 1997, שם) היה היסטוריון, בלשן ישראלי יליד פולין, עסק בתחום לשון היידיש וספרותה, מגדולי חוקרי ספרות היידיש של יהודי האימפריה הרוסית וברית המועצות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וראש החוג ליידיש במשך שנים רבות, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים (1996).
חָדָשׁ!!: יידיש וחנא שמרוק · ראה עוד »
חסידות סאטמר
חסידות סאטמָר (באיות המקובל בחסידות: סאטמאר) היא חצר חסידית שהוקמה על ידי הרב יואל טייטלבוים ב-1905 (תרס"ה), בעיר סאטו מארה שבטרנסילבניה (כיום ברומניה).
חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות סאטמר · ראה עוד »
חסידים
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יידיש וחסידים · ראה עוד »
חלאקה
מוהרא"ש מברסלב ביצוע החלאקה, 1992 ביצוע החלאקה, 1992 חלאקה (מערבית: حلاقة, תגלחת; או ביידיש: אָפּשערן, נהגה: Opshern, לסַפר. בחב"ד: אָפּשֶׁערנֶעש, תספורת.) הוא טקס תספורת יהודי, הנערך לילדים כשהם מגיעים לגיל שלוש.
חָדָשׁ!!: יידיש וחלאקה · ראה עוד »
חלם
חֶלְם (בפולנית: Chełm,; באוקראינית: Холм או Хелм; בגרמנית: Cholm; ביידיש: כעלם שנהגה כבעברית: חֶלְם) היא עיר במזרח פולין.
חָדָשׁ!!: יידיש וחלם · ראה עוד »
חבל הריין
חבל הריין (או ריינלנד, בגרמנית: Rheinland) הוא שמו של האזור השוכן לגדות החלק הצפוני והמרכזי של נהר הריין בגרמניה.
חָדָשׁ!!: יידיש וחבל הריין · ראה עוד »
חומש (יהדות)
חוּמָשׁ (במקור: חֹמֶשׁ, שמשמעו 'חמישית' בעברית עתיקה) הוא כינוי למגילה או ספר שהכילו את הטקסט של ספר אחד מתוך טקסט התורה שחולק לחמשה חלקים, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט כולו.
חָדָשׁ!!: יידיש וחומש (יהדות) · ראה עוד »
חולם
חולם חסר לצד חולם מלא חוֹלָם הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: יידיש וחולם · ראה עוד »
חיים ז'יטלובסקי
ד"ר חיים ז'יטלובסקי (19 באפריל 1865 – 6 במאי 1943) היה סופר, עיתונאי, מהפכן ופוליטיקאי סוציאליסטי יהודי יליד רוסיה, ההוגה המרכזי של היידישיזם הרדיקלי.
חָדָשׁ!!: יידיש וחיים ז'יטלובסקי · ראה עוד »
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יידיש וב · ראה עוד »
בסרביה
מפת בסרביה בחלוקה למחוזות סמל בסרביה (בתקופת האימפריה הרוסית) בֵּסָרַבְּיָה (ברומנית: Basarabia; באוקראינית: Бесарабія) הוא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה, שהיה לסירוגין תחת שלטון רומני, עות'מאני, רוסי, ופולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: יידיש ובסרביה · ראה עוד »
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: יידיש וברית המועצות · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: יידיש ובלארוס · ראה עוד »
בזל
בזל (בגרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ.
חָדָשׁ!!: יידיש ובזל · ראה עוד »
בבא-בוך
מחורז ביידיש עתיקה: "'''בָּבָא דְאַנְטוֹנָא''' היישט דש בוך איין הופש גיטרעכֿט,שמן קענט וואל אליה בחורש גימעכֿט:שאיז ווארדן גידרוקט צו אייזנה אין דער שטאט,שאונ' '''אֵלִיָה הַמְחַבֵּר''' איז גלייך דש פרט:" (בעברית: בּובאָ דְּאַנטוֹנָאשנקרא ספר זהשיצירה יפהשניכר שהיא מעשה ידיו שלשאֵלִיָּה בחורשהודפס באיזנה העיר בשנת '''אליה המחבר''' לפ"ק) בָּבָא-בּוּך (נהגה "בּוֹבוֹ-בּוּך"; יידיש: 'ספרו של בּוֹבוֹ'; השתרש בשפה היידית כ"בּאָבּע-מעשה") הוא הכינוי המקובל כיום לאפוס אבירים אשר נכתב בידי אליהו בחור בין השנים 1507–1508, והיה לרומן האבירים הפופולרי ביותר בשפה היידית.
חָדָשׁ!!: יידיש ובבא-בוך · ראה עוד »
בוקובינה
בוקובינה (ברומנית: Bucovina, באוקראינית וברוסית: Буковина, בגרמנית: Bukowina או Buchenland (ארץ עצי האשור) ובפולנית: Bukowina) הוא אזור היסטורי שמחציתו הדרומית (מחוז סוצ'אבה) ברומניה ומחציתו הצפונית (מחוז צ'רנוביץ) באוקראינה.
חָדָשׁ!!: יידיש ובוקובינה · ראה עוד »
בוהמיה
העיר קרלובי וארי בבוהמיה בוהמיה (בצ'כית: Čechy; בגרמנית: Böhmen; בלטינית: Bohemia; בפי היהודים: ביהם או פֵּיהֶם) הוא חבל הארץ המרכזי והמערבי של הרפובליקה הצ'כית היום.
חָדָשׁ!!: יידיש ובוהמיה · ראה עוד »
בוואריה
רביעיית בולים ממדינת בוואריה החופשית עליהם הדפס רכב הנושא את הכתובת "האימפריה הגרמנית" בוואריה, בשמה הרשמי הנוכחי המדינה החופשית של בוואריה (בגרמנית: Freistaat Bayern) היא חבל ארץ בגרמניה ואחת מ-16 מדינות גרמניה.
חָדָשׁ!!: יידיש ובוואריה · ראה עוד »
בוויס מהמפטון
בוויס מהמפטון (באנגלית: Bevis of Hampton; בצרפתית עתיקה: Beuve, Beuves, Bueve או Beufves de Hanton(n)e; באנגלו-נורמנית: Boeve de Haumtone; באיטלקית: Buovo d'Antona) הוא גיבור אנגלי אגדי ונושאם של רומנים שיריים ימי-ביניימיים שונים (אנגלו-נורמניים, צרפתיים, אנגליים, ונטיים ורומנים נוספים הנושאים את שמו).
חָדָשׁ!!: יידיש ובוויס מהמפטון · ראה עוד »
בין מלחמות העולם
#הפניה בין שתי מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: יידיש ובין מלחמות העולם · ראה עוד »
בירוביג'ן
בירוביג'ן (ברוסית: Биробиджа́н; ביידיש: ביראָבידזשאן) היא בירת המחוז היהודי האוטונומי שבמזרח הרחוק הרוסי.
חָדָשׁ!!: יידיש ובירוביג'ן · ראה עוד »
בית ספר
בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.
חָדָשׁ!!: יידיש ובית ספר · ראה עוד »
בית שמש
בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.
חָדָשׁ!!: יידיש ובית שמש · ראה עוד »
ג
ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יידיש וג · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: יידיש וגניזת קהיר · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: יידיש וגרמנית · ראה עוד »
גלותיות
#הפניה יהודי גלותי.
חָדָשׁ!!: יידיש וגלותיות · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: יידיש וגליציה · ראה עוד »
גליציה המזרחית
גליציה המזרחית והמערבית בסוף המאה ה-19 (מפה בשפה הגרמנית) גליציה המזרחית (באוקראינית: Східна Галичина, בפולנית: Galicja Wschodnia, בגרמנית: Ostgalizien) הוא אזור גאוגרפי במערב אוקראינה (המחוזות של היום לבוב, איוואנו-פרנקיבסק וטרנופול), שיש לו גם חשיבות היסטורית מהותית בפולין.
חָדָשׁ!!: יידיש וגליציה המזרחית · ראה עוד »
גליקל מהמלין
מרת גליקל בת ר' יהודה לייב, הידועה כגליקל האמיל (בלועזית Glickl או Glückel, בעברית מודרנית: גליקל מהמלין; ה'ת"ה, 1645 – ב' דראש השנה תפ"ה, 19 בספטמבר 1724) הייתה אשת עסקים וכותבת זיכרונות יהודייה אשכנזייה.
חָדָשׁ!!: יידיש וגליקל מהמלין · ראה עוד »
גט
גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.
חָדָשׁ!!: יידיש וגט · ראה עוד »
גדוד מגיני השפה
כרזה של גדוד מגיני השפה כנגד עברית קלוקלת שמקורה מהקולנוע, 1930 "גדוד מגיני השפה" (בזמנו אוית השם בכתיב חסר: גדוד מגני השפה) היה ארגון שפעל בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית בין השנים 1923–1936 למען טהרנות לשונית ביישוב, כלומר, למען השלטת השפה העברית.
חָדָשׁ!!: יידיש וגדוד מגיני השפה · ראה עוד »
ד
ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יידיש וד · ראה עוד »
דן מירון
דן מירון (נולד ב-13 בנובמבר 1934, ו' בכסלו תרצ"ה) הוא אחד מחוקרי הספרות העברית וספרות היידיש והמבקרים הבולטים בישראל ובארצות הברית.
חָדָשׁ!!: יידיש ודן מירון · ראה עוד »
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
חָדָשׁ!!: יידיש ודפוס · ראה עוד »
דז'יגאן ושומאכר
דז'יגאן ושומאכר (ביידיש: דזשיגאַן און שומאַכער) היה צמד קומי נודע בתיאטרון היידיש של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יידיש ודז'יגאן ושומאכר · ראה עוד »
דגש קל
בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).
חָדָשׁ!!: יידיש ודגש קל · ראה עוד »
דוכוס הורנט
צילום כתב היד "דוכוס הורנט" דוכוס הורנט (Dukus Horant) הוא שיר עלילה מן המאה ה-14 שחובר בגרמניה על ידי יהודים.
חָדָשׁ!!: יידיש ודוכוס הורנט · ראה עוד »
דיגלוסיה
דִּיגְלוֹסְיָה (מיוונית Διγλωσσία, "שפה כפולה") היא מצב לשוני־חברתי לא-שכיח, שבו הפער בין השפה הכתובה לשפה המדוברת גדול מאוד, עד כדי כך שדוברי השפה נאלצים ללמוד את השפה הכתובה כאילו הייתה שפה זרה.
חָדָשׁ!!: יידיש ודיגלוסיה · ראה עוד »
ה
ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).
חָדָשׁ!!: יידיש וה · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: יידיש והמאה ה-10 · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: יידיש והמאה ה-13 · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: יידיש והמאה ה-16 · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: יידיש והמאה ה-18 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: יידיש והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: יידיש והמאה ה-20 · ראה עוד »
המאה ה-21
המאה ה-21 היא המאה הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח המלכים המבוסס על ספירת השנים הנוצרית.
חָדָשׁ!!: יידיש והמאה ה-21 · ראה עוד »
המאה ה-9
המאה ה-9 היא התקופה שהחלה בשנת 801 והסתיימה בשנת 900 (בין התאריכים 1 בינואר 801 ל-31 בדצמבר 900).
חָדָשׁ!!: יידיש והמאה ה-9 · ראה עוד »
המרכז לספרי יידיש
המרכז לספרי יידיש (שפעם נקרא המרכז הלאומי לספרי יידיש - באנגלית: Yiddish Book Center) באמהרסט שבמסצ'וסטס, בארצות הברית, הוא מוסד תרבותי המוקדש לשימור של ספרים ופריטי מולטימדיה ביידיש.
חָדָשׁ!!: יידיש והמרכז לספרי יידיש · ראה עוד »
המבשר (יומון)
הַמְבַשֵר הוא עיתון חרדי יומי המזוהה עם סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: יידיש והמבשר (יומון) · ראה עוד »
המדינות הבלטיות
+ המדינות הבלטיות הן 3 מדינות השוכנות לחופו של הים הבלטי: ליטא, לטביה ואסטוניה.
חָדָשׁ!!: יידיש והמדינות הבלטיות · ראה עוד »
המהפכה הצרפתית
נפילת הבסטיליה ב-14 ביולי 1789. ציורו של ז'אן-פייר הואל, 1789. המהפכה הצרפתית (בצרפתית: Révolution française) הייתה תקופת טלטלה וחילופי שלטון בהיסטוריה של צרפת בין 1789 ל-1799, שהתחוללו בה שינויים מהותיים בסדרי החברה והממשל ושמהווה ציון דרך בתולדות העולם המודרני.
חָדָשׁ!!: יידיש והמהפכה הצרפתית · ראה עוד »
האזור היהודי האוטונומי
#הפניה המחוז היהודי האוטונומי.
חָדָשׁ!!: יידיש והאזור היהודי האוטונומי · ראה עוד »
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: יידיש והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »
האימפריה הרומית הקדושה
האימפריה הרומית הקדושה (בלטינית: Sacrum Romanum Imperium, בגרמנית: Heiliges Römisches Reich, באיטלקית: Sacro Romano Impero), או בשמה המאוחר - הרייך הראשון (וגם HRE לעיתים באנגלית), הייתה אימפריה שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים והעת החדשה.
חָדָשׁ!!: יידיש והאימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »
האיחוד הפולני-ליטאי
האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.
חָדָשׁ!!: יידיש והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »
הספרות היידית
#הפניה ספרות יידיש.
חָדָשׁ!!: יידיש והספרות היידית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: יידיש והספרייה הלאומית · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: יידיש והעלייה החמישית · ראה עוד »
הקהילה היהודית
הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית ב לערך ועד העידן המודרני.
חָדָשׁ!!: יידיש והקהילה היהודית · ראה עוד »
הרוגי המלכות בברית המועצות (1952)
אהרון כץ, הפיזיולוגית לינה שטרן, עיתונאי אורח מארצות הברית (בנציון גולדברג), השחקן שלמה מיכאלס, המנתח בוריס שימליוביץ' והמשורר איציק פפר הרוגי המלכות בברית המועצות היו שלושה-עשר יהודים בולטים ביהדות ברית המועצות, שהוצאו להורג בחשאי במרתפי כלא לוביאנקה שבמוסקבה, בכ"ב באב ה'תשי"ב, בלילה שבין 12 ו-13 באוגוסט 1952, לפקודתו של יוסיף סטלין, מנהיג ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: יידיש והרוגי המלכות בברית המועצות (1952) · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: יידיש והשואה · ראה עוד »
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
חָדָשׁ!!: יידיש והטעמה · ראה עוד »
הטעמה אשכנזית
#הפניה הגייה אשכנזית.
חָדָשׁ!!: יידיש והטעמה אשכנזית · ראה עוד »
הבונד
כרזת בחירות בונדיסטית, קייב, 1918. בונדיסטים יהודים באודסה עם גופות חבריהם שנהרגו במהפכת 1905 אנדרטת הבונד בבית הקברות היהודי בוורשהבּוּנְד - האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים בליטא, פולין ורוסיה (ביידיש: אַלגעמײנער ייִדישער אַרבעטער בונד אין ליטע, פּוילן און רוסלאַנד; בקיצור הבונד, "האיגוד") הייתה מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומיסטית שנוסדה באימפריה הרוסית ב-1897.
חָדָשׁ!!: יידיש והבונד · ראה עוד »
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: יידיש והגייה אשכנזית · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: יידיש והונגריה · ראה עוד »
הוצאת אוניברסיטת ייל
ג'ורג' פארמלי דיי, מייסד הוצאת אוניברסיטת ייל הוצאת אוניברסיטת ייל היא הוצאה לאור אוניברסיטאית הקשורה לאוניברסיטת ייל.
חָדָשׁ!!: יידיש והוצאת אוניברסיטת ייל · ראה עוד »
הולנד
הוֹלַנְד (בהולנדית: Nederland) היא מדינה בצפון מערב אירופה, הגובלת במערב ובצפון בים הצפוני, במזרח בגרמניה ובדרום בבלגיה.
חָדָשׁ!!: יידיש והולנד · ראה עוד »
היינריך היינה
היינריך היינה (נולד בשם הארי היינה, מאז 1825: כריסטיאן יוהאן היינריך היינה; בגרמנית: Heinrich Heine; 13 בדצמבר 1797, דיסלדורף – 17 בפברואר 1856 פריז) היה משורר, פילוסוף, פובליציסט ומבקר ספרות יהודי-גרמני מומר, מגדולי השירה והספרות של גרמניה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יידיש והיינריך היינה · ראה עוד »
היינט
יוסף גרביצקי (לימים רגב), ב. יאושזון, משה חייקין, מוטל בוקשטיין. הַיְינְט (בכתיב יידי: הײַנט; יידיש: "היום") היה עיתון יומי ביידיש שיצא לאור בוורשה בין השנים 1906–1939.
חָדָשׁ!!: יידיש והיינט · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יידיש והיישוב הישן · ראה עוד »
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יידיש וו · ראה עוד »
ועידת צ'רנוביץ
תמונה קבוצתית של משתתפי הוועידה ועידת צ'רנוביץ או הוועידה לשפה היידית (ביידיש: טשערנאָוויצער קאָנפֿערענץ או די קאָנפֿערענץ פֿאָר דער יודישער שפּראַך), המכונה לעיתים ועידת הסופרים היהודים, הייתה ועידה אשר התכנסה בין 30 באוגוסט ו-3 בספטמבר 1908 בעיר צ'רנוביץ (אז בירת דוכסות בוקובינה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באוקראינה) ביוזמתו של נתן בירנבוים, ובתמיכתם של חיים ז'יטלובסקי, דוד פינסקי, יעקב גורדין ומנהיגי תרבות יהודים נוספים.
חָדָשׁ!!: יידיש וועידת צ'רנוביץ · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יידיש וורשה · ראה עוד »
ורונה
ורונה (באיטלקית: Verona) היא עיר עתיקה הנמצאת במחוז ונטו שבצפון איטליה.
חָדָשׁ!!: יידיש וורונה · ראה עוד »
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
חָדָשׁ!!: יידיש וורוצלב · ראה עוד »
ווהלין
סמל ווהלין נסיכות ווהלין ווהלין כחלק מפולין ווהלין כחלק מאוקראינה היכל יהדות ווהלין בגבעתיים אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא חבל היסטורי במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה.
חָדָשׁ!!: יידיש וווהלין · ראה עוד »
ויקיפדיה היידית
ויקיפדיה היידית (יידיש: יידישע וויקיפעדיע) היא הגרסה ביידיש של ויקיפדיה.
חָדָשׁ!!: יידיש וויקיפדיה היידית · ראה עוד »
כתב יד (כתב)
כתב יד על לוח. כתב יד איסלנדי על דף שורות צהוב. כתב יד הוא האופן שבו אדם כותב טקסט בידו, באמצעות עיפרון, עט, גיר וכדומה.
חָדָשׁ!!: יידיש וכתב יד (כתב) · ראה עוד »
כתובה
כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.
חָדָשׁ!!: יידיש וכתובה · ראה עוד »
י
י' היא האות העשירית באלפבית העברי, שמה יו"ד (יוֹד), משום שצורתה בכתב העברי העתיק התפתחה מצורת היד (מכתף עד אמה).
חָדָשׁ!!: יידיש וי · ראה עוד »
י"ל פרץ
מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.
חָדָשׁ!!: יידיש וי"ל פרץ · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: יידיש וימי הביניים · ראה עוד »
יעקב קרנץ
רבי יעקב קרנץ (בכתיב יידי: קראַנץ), המגיד מדוּבנא (ביידיש: דובנער מגיד) (תק"א – י"ז בטבת תקס"ה; 1741 – 19 בדצמבר 1804) היה דרשן יהודי נודע בן המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב קרנץ · ראה עוד »
יצחק בשביס-זינגר
יצחק בשביס זינגר ורעייתו. מתוך אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית יצחק בשביס-זינגר (בכתיב יידי: יצחק באַשעוויס-זינגער; באנגלית: Isaac Bashevis-Singer 21 בנובמבר 1902 או 14 ביולי 1904, ורשה – 24 ביולי 1991, מיאמי) היה מגדולי סופרי היידיש; סופר יהודי פולני, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1978.
חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק בשביס-זינגר · ראה עוד »
ירושלימער אלמאנאך
ירושלימער אלמאנאך, 2003ירושלימער אלמאנאך, 1973 ירושלימער אלמאנאך (ירושלימער אַלמאַנאַך) הוא כתב עת לספרות ותרבות ביידיש היוצא בירושלים משנת 1973.
חָדָשׁ!!: יידיש וירושלימער אלמאנאך · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יידיש וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יידיש וישראל · ראה עוד »
ישראל אקסנפלד
ישראל אקסנפלד (ביידיש - ישראל אַקסנפעלד, 1787, נמירוב – 1866, פּריז) היה אחד מראשוני הסופרים והמחזאים בספרות יידיש בתקופת ההשכלה העברית.
חָדָשׁ!!: יידיש וישראל אקסנפלד · ראה עוד »
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: יידיש ויד בן צבי · ראה עוד »
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
חָדָשׁ!!: יידיש ויד ושם · ראה עוד »
יהדות מזרח אירופה
צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.
חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות אונטרלנד
יהדות אונטרלנד (כתיב יידי: אונטערלאנד) הוא הכינוי לקהילות היהודיות שהתקיימו בצפון-מזרח ממלכת הונגריה ההיסטורית, ובאותו חבל ארץ לאחר שהועבר לצ'כוסלובקיה ורומניה, מהמאה ה-18 ועד לשואה.
חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות אונטרלנד · ראה עוד »
יהדות אוברלנד
יהדות אוברלנד (כתיב מיושן: אויבערלאנד) הוא כינוי לקהילות היהודיות שהתקיימו בצפון-מערב ממלכת הונגריה ההיסטורית, ובאותו חבל ארץ לאחר שהועבר לצ'כוסלובקיה ולאוסטריה, מסוף המאה ה-17 ועד לשואה.
חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות אוברלנד · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות ליטא · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהושע מרדכי ליפשיץ
יהושע מרדכי ליפשיץ (1829? – 2 באוגוסט 1878) היה מילונאי, בלשן וסופר יהודי יליד רוסיה.
חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע מרדכי ליפשיץ · ראה עוד »
יהודי ברית המועצות
#הפניה יהדות ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: יידיש ויהודי ברית המועצות · ראה עוד »
יונג יידיש (עמותה)
יונג יידיש ("יידיש הצעירה"; בכתיב לועזי: YUNG YiDiSH) היא עמותה שלא למטרות רווח (מלכ"ר), המוגדרת גם כמוזיאון פרטי, וכמוסד ציבורי הפועלת בישראל למען קידום שפת היידיש ותרבותה.
חָדָשׁ!!: יידיש ויונג יידיש (עמותה) · ראה עוד »
יוסיף סטלין
יוסיף ויסריונוביץ' סטלין (ברוסית: Иосиф Виссарионович Cталин,; בגאורגית: იოსებ ბესარიონის ძე ჯუღაშვილი, יוֹסֵבּ בֶּסָריוֹנִיס דזֶה ג'וּרָ'אשׁווִילִי; 18 בדצמבר 1878 – 5 במרץ 1953) היה מנהיג ומדינאי סובייטי ממוצא גאורגי ושליטה השני של ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: יידיש ויוסיף סטלין · ראה עוד »
יוחנן ברויאר
יוחנן בְּרוֹיֶאר (נולד ב-19 באוגוסט 1954) הוא בלשן ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג ללשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יידיש ויוחנן ברויאר · ראה עוד »
יינגליש
יינגליש (באנגלית: Yinglish – הלחם של המילים "יידיש" ו"אינגליש" (אנגלית)) הוא מושג המתייחס למילים ממקור אנגלי, שחודשו כנאולוגיזמים ונכנסו לשפת היידיש, בעיקר על ידי יהודים הדוברים את שתי השפות ומתגוררים בארצות דוברות האנגלית.
חָדָשׁ!!: יידיש ויינגליש · ראה עוד »
יידישיזם
ועידת צ'רנוביץ יידישיזם היא אידאולוגיה השואפת לקידום וטיפוח של השפה היידית ותרבותה.
חָדָשׁ!!: יידיש ויידישיזם · ראה עוד »
ייוו"א
#הפניה ייווא.
חָדָשׁ!!: יידיש וייוו"א · ראה עוד »
ייווא
ייווא, השוכן בבניין המרכז להיסטוריה יהודית, ברחוב 16 מערב, בין השדרה החמישית והשישית במנהטן ייִוואָ (מבוטא: "ייִווֹ"; ראשי תיבות ביידיש: ייִדישער װיסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט, 'המכון המדעי היהודי'; באנגלית: YIVO), או בשמו כיום: המכון למחקר יהודי (באנגלית: Institute for Jewish Research), נוסד ב-1925 בווילנה ויושב כיום במנהטן.
חָדָשׁ!!: יידיש וייווא · ראה עוד »
1272
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יידיש ו1272 · ראה עוד »
1602
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יידיש ו1602 · ראה עוד »
1780
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יידיש ו1780 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יידיש ו1897 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יידיש ו1908 · ראה עוד »
1928
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יידיש ו1928 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יידיש ו1935 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יידיש ו1939 · ראה עוד »
1986
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יידיש ו1986 · ראה עוד »
2007
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יידיש ו2007 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יידיש
