גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
17 יחסים: משפט פרוצדורלי, משה, מילון ספיר, אהרן, אהרן הכהן, עברית ישראלית, פשרה, רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, תלמוד בבלי, תוספתא, לפנים משורת הדין, חז"ל, ברייתא, ביטוי, המשפט בישראל, האקדמיה ללשון העברית, כופין על מידת סדום.
משפט פרוצדורלי
משפט פרוצדורלי, או "ההליך המשפטי", הוא ענף במשפטים העוסק בכללים בדבר ניהול המשפט, בשיטות משפט השונות, בין אם אדוורסריות ובין אם אינקוויזיטוריות.
חָדָשׁ!!: ייקוב הדין את ההר ומשפט פרוצדורלי · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: ייקוב הדין את ההר ומשה · ראה עוד »
מילון ספיר
מילון ספיר הוא מילון עברי, שיצא לאור בהוצאת איתאב.
חָדָשׁ!!: ייקוב הדין את ההר ומילון ספיר · ראה עוד »
אהרן
אַהֲרֹן (– א' באב) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: ייקוב הדין את ההר ואהרן · ראה עוד »
אהרן הכהן
#הפניה אהרן.
חָדָשׁ!!: ייקוב הדין את ההר ואהרן הכהן · ראה עוד »
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ייקוב הדין את ההר ועברית ישראלית · ראה עוד »
פשרה
פשרה היא מונח המתאר השגת הסכם בין צדדים, במהלך סכסוך, באמצעות תקשורת ובדרך של הבנה וקבלה הדדית של תנאים – לעיתים קרובות הסכמה זו באה תוך ויתור על מטרות או רצונות של שני הצדדים, כך שהם מתפשרים כדי להגיע להסכמה משותפת.
חָדָשׁ!!: ייקוב הדין את ההר ופשרה · ראה עוד »
רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי
#הפניה רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי.
חָדָשׁ!!: ייקוב הדין את ההר ורבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ייקוב הדין את ההר ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: ייקוב הדין את ההר ותוספתא · ראה עוד »
לפנים משורת הדין
לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין היא הנהגה המוטלת על האדם לעשות מֵעֵבר לחיוב המוטל עליו כלפי חברו, ולנהוג עמו במידת החסד.
חָדָשׁ!!: ייקוב הדין את ההר ולפנים משורת הדין · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: ייקוב הדין את ההר וחז"ל · ראה עוד »
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
חָדָשׁ!!: ייקוב הדין את ההר וברייתא · ראה עוד »
ביטוי
#הפניה ניב (ביטוי).
חָדָשׁ!!: ייקוב הדין את ההר וביטוי · ראה עוד »
המשפט בישראל
במדינת ישראל נהוגה הפרדת הרשויות, והיא בעלת שיטת משפט עצמאית, המושפעת מן המשפט המקובל, אך עם זאת בעלת מאפיינים ייחודיים משלה.
חָדָשׁ!!: ייקוב הדין את ההר והמשפט בישראל · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ייקוב הדין את ההר והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
כופין על מידת סדום
כופין על מידת סדום הוא כלל הלכתי לפיו כאשר אדם אינו מסכים לעשות לחברו טובה שאינה כרוכה בשום טרחה, הפסד או צער, בית הדין כופה את האדם לקיימה.
חָדָשׁ!!: ייקוב הדין את ההר וכופין על מידת סדום · ראה עוד »
