גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
41 יחסים: מנהג, משה שפיצר, מדרש, מדרשי הלכה, אנתולוגיה, אנו, ארמית, ארון הספרים היהודי, אחרונים, אגדה (יהדות), ספר הזוהר, סליחות, סופר, עמיחי חסון, עם עובד, ערב יום הכיפורים, עשרת ימי תשובה, עברית, ראש השנה, ראשונים, ש. שלום, שמואל ביאלובלוצקי, שמואל יוסף עגנון, תנ"ך, תש"ז, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, לייפציג, חסידות, בית אבי חי, בית כנסת, ביבליוגרפיה, גרמניה, גרשם שלום, ה'תרצ"ח, הארץ, הקונגרס הציוני העולמי, הוצאת שוקן, יום הכיפורים, 1938, 1947.
מנהג
מנהג הוא התנהגות מקובלת בחברה מסוימת.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ומנהג · ראה עוד »
משה שפיצר
ד"ר משה (מוריץ) שְפִּיצֶר (Spitzer; 8 ביולי 1900 – 16 בנובמבר 1982, א' בכסלו תשמ"ג) היה מאייר, גרפיקאי טיפוגרף, מעצב גופנים, ביבליופיל עברי ומוציא לאור ישראלי.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ומשה שפיצר · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ומדרש · ראה עוד »
מדרשי הלכה
מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ומדרשי הלכה · ראה עוד »
אנתולוגיה
אַנְתוֹלוֹגְיָה (או בעברית: ילקוט, אסופה, מִקְבָּץ או מִבחר), היא צורת כינוס של כתבים ספרותיים.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ואנתולוגיה · ראה עוד »
אנו
אנו (Anu או An) היה אל במיתולוגיה השומרית, אביהם של אנכי ואנליל וסבו של מורדוכ.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ואנו · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) וארמית · ראה עוד »
ארון הספרים היהודי
#הפניה ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) וארון הספרים היהודי · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ואחרונים · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) וספר הזוהר · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) וסליחות · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) וסופר · ראה עוד »
עמיחי חסון
עמיחי חסון (נולד בי"ג בסיון תשמ"ז, 9 ביוני 1987) הוא משורר, עורך, אוצר, תסריטאי, במאי ויוצר קולנוע וטלוויזיה ישראלי.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ועמיחי חסון · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ועם עובד · ראה עוד »
ערב יום הכיפורים
ערב יום הכיפורים, חל בט' בתשרי, ונהוגים בו מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) וערב יום הכיפורים · ראה עוד »
עשרת ימי תשובה
תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ועברית · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) וראש השנה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) וראשונים · ראה עוד »
ש. שלום
ש.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) וש. שלום · ראה עוד »
שמואל ביאלובלוצקי
הרב פרופ' שמואל שרגא-פייבל בּיָאלוֹבּלוֹצקי (Samuel Bialoblocki; כ"ד באייר ה'תרמ"ח, 5 במאי 1888 – כ"ט בטבת ה'תש"ך, 29 בינואר 1960) היה מייסד המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, יו"ר הסנאט של האוניברסיטה וחוקר יהדות ליטא.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ושמואל ביאלובלוצקי · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ותנ"ך · ראה עוד »
תש"ז
#הפניה ה'תש"ז.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ותש"ז · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
לייפציג
בית העירייה הישן בכיכר השוק בלייפציג בניין האופרה של לייפציג לייפציג (בגרמנית: Leipzig,; בסורבית: Lipsk; בגרמנית נהגה לפעמים לייפציך) (בעבר נקראה גם ליפסיא Lipsia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת סקסוניה שבגרמניה והעיר ה-13 בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ולייפציג · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) וחסידות · ראה עוד »
בית אבי חי
מתחם בית אבי חי פרט מתוך הספרייה בבית אבי חי בית אבי חי הוא מרכז רב-תחומי לתרבות בירושלים, העוסק בנושאים מרכזיים בתחומי התרבות, המחשבה והיצירה בחברה היהודית והישראלית ופועל גם כגלריה לאמנות.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ובית אבי חי · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ובית כנסת · ראה עוד »
ביבליוגרפיה
בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) וביבליוגרפיה · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) וגרמניה · ראה עוד »
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) וגרשם שלום · ראה עוד »
ה'תרצ"ח
כיוון שהמשמעות המיידית של המילה "תרצח" מתקשרת לרצח, נהוג לעיתים לכנות שנה זו תרח"ץ - כינוי ששומר על הערך הגימטרי של השנה, אך משנה את משמעותה המילולית.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) וה'תרצ"ח · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) והארץ · ראה עוד »
הקונגרס הציוני העולמי
קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »
הוצאת שוקן
הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) והוצאת שוקן · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ויום הכיפורים · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ו1938 · ראה עוד »
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ימים נוראים (עגנון) ו1947 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ימים_נוראים_(עגנון)
