גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
122 יחסים: מספר משוכלל, מספר אי רציונלי, מספר פריק, מספר ראשוני, מספר זוגי, מספרים זרים, מעגל, מעגל חסום, מעגל חוסם, מקבילון, משפט (מתמטיקה), משפט פיתגורס, משפט תאלס, משפט הפוך, משפט הקוסינוסים, משולש ישר-זווית, משוואה ממעלה שנייה, משיק, מתמטיקאי, מתמטיקה, מתמטיקה שימושית, מחלק משותף מקסימלי, מדע, מוזיקה, מיסטיקה, מידה משותפת, אאודוקסוס מקנידוס, אנציקלופדיה, אסטרונומיה, אפלטון, אקסיומת המקבילים, אקסיומה, ארצות ערב, ארכימדס, אריסטו, אריתמטיקה, אלפרד נורת' וייטהד, אלגברה, אלגוריתם החילוק של אוקלידס, אלכסנדריה, אדלארד מבאת', אוניברסיטת אוקספורד, אוקלידס, אורך, אי-זוגי, אינסוף, אינטגרל, איקוסהדרון, אייזק ניוטון, נפח, ..., נקודה (גאומטריה), ניקולאוס קופרניקוס, ספר מבוא, ספריית הוותיקן, סדרה הנדסית, סכום הזוויות במשולש, ערבית, עברית, פאון משוכלל, פפירוס, פירמידה (גאומטריה), פיתגורס, קואדריוויום, קוסמולוגיה, קיומם של אינסוף מספרים ראשוניים, רדיוס, ריבוע, שטח, שיטת המיצוי, תומאס הית', תורת המספרים, תכונת ארכימדס, לטינית, לוגיקה, לודוויג ויטגנשטיין, זווית, חפיפת משולשים, חרוט, חתכי חרוט, חוק הפילוג, חיבור אבוד, בנייה בסרגל ובמחוגה, ברטראנד ראסל, ברוך שפינוזה, ביזנטיון, גאומטריה, גאומטריה אוקלידית, גאומטריית המרחב, גאומטריית המישור, גליל (גאומטריה), גלילאו גליליי, דמיון משולשים, דפוס, המאה ה-12, המאה ה-16, המאה ה-17, המאה ה-19, המאה ה-3 לפנה"ס, האג, הספר השני של יסודות, הספרייה הגדולה של אלכסנדריה, השורש הריבועי של 2, התקופה ההלניסטית, הלמה של אוקלידס, הוראה, הוכחה, הוכחה בדרך השלילה, היפוקרטס מכיוס, ונציה, כדור (גאומטריה), כוכב לכת, יסוד כימי, ישר, ישרים מקבילים, יחס (בין מספרים), יוהאנס קפלר, יוון העתיקה, יוונית, 1260, 1482, 1752, 1780. להרחיב מדד (72 יותר) »
מספר משוכלל
מספר משוכלל או מספר מושלם הוא מספר טבעי השווה לסכום כל המחלקים הטבעיים שלו מלבד המספר עצמו.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומספר משוכלל · ראה עוד »
מספר אי רציונלי
#הפניה מספר אי-רציונלי.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומספר אי רציונלי · ראה עוד »
מספר פריק
מספר פָּרִיק הוא מספר שלם חיובי שאפשר לכתוב אותו כמכפלה של שני שלמים גדולים מ-1.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומספר פריק · ראה עוד »
מספר ראשוני
בתורת המספרים, מספר ראשוני הוא מספר טבעי גדול מ-1, שלא ניתן להציגו כמכפלה של שני מספרים טבעיים קטנים ממנו, כלומר הוא מתחלק רק ב-1 ובעצמו.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומספר ראשוני · ראה עוד »
מספר זוגי
#הפניה זוגיות (מתמטיקה).
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומספר זוגי · ראה עוד »
מספרים זרים
שני מספרים שלמים נקראים מספרים זרים, אם המחלק המשותף המקסימלי שלהם הוא 1, כלומר, אין אף מספר גדול מאחת שמחלק את שניהם.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומספרים זרים · ראה עוד »
מעגל
החלק החיצוני הצבוע באפור מסמן את המעגל והשטח הצבוע בצהוב מסמן את העיגול מעגל הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שמרחקן מהמרכז, קבוע.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומעגל · ראה עוד »
מעגל חסום
בגאומטריה של המישור, מעגל חסום במצולע הוא מעגל המשיק לכל הצלעות של המצולע.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומעגל חסום · ראה עוד »
מעגל חוסם
מעגל חוסם של מתומן בגאומטריה של המישור, מעגל חוסם של מצולע הוא מעגל העובר דרך כל הקודקודים של המצולע.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומעגל חוסם · ראה עוד »
מקבילון
מקביליות בגאומטריה של המרחב, מקבילון הוא פאון תלת-ממדי בן שש פאות, שכולן מקביליות.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומקבילון · ראה עוד »
משפט (מתמטיקה)
במתמטיקה, משפט (בלועזית: תאורמה; באנגלית: Theorem) הוא פסוק שניתן להוכיח אותו במסגרת מערכת אקסיומות מסוימת.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומשפט (מתמטיקה) · ראה עוד »
משפט פיתגורס
350px לוח חרס שמקורו בבבל, המתוארך בין השנים 2003–1595 לפנה"ס. בלוח, הכתוב בכתב יתדות, הוכחה מתמטית הדומה למשפט פיתגורס. שלשות פיתגוריות. משפט פיתגורס הוא משפט מפורסם בגאומטריה, המתאר את היחס בין שלוש צלעותיו של משולש ישר-זווית.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומשפט פיתגורס · ראה עוד »
משפט תאלס
במתמטיקה קיימים שני משפטים המכונים בשם משפט תָאלֵס, על שמו של תָאלֵס איש מילֵטוֹס.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומשפט תאלס · ראה עוד »
משפט הפוך
#הפניה משפט (מתמטיקה).
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומשפט הפוך · ראה עוד »
משפט הקוסינוסים
טקסט.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומשפט הקוסינוסים · ראה עוד »
משולש ישר-זווית
משולש ישר-זווית משולש יְשַׁר-זווית הוא משולש בעל זווית ישרה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומשולש ישר-זווית · ראה עוד »
משוואה ממעלה שנייה
משוואה ממעלה שנייה או משוואה ריבועית היא משוואה מהצורה \ ax^2 + bx + c.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומשוואה ממעלה שנייה · ראה עוד »
משיק
משיק לעקומה במתמטיקה, מַשִּׁיק לעקומה בנקודה כלשהי הוא ישר העובר דרך אותה נקודה, ושיפועו שווה לנגזרת העקומה באותה נקודה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומשיק · ראה עוד »
מתמטיקאי
קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. פרס אָבֶּל למתמטיקה מתמטיקאי הוא אדם העוסק במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומתמטיקאי · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומתמטיקה · ראה עוד »
מתמטיקה שימושית
הביטוי מתמטיקה שימושית או מתמטיקה יישומית מהווה מסגרת לענפי המתמטיקה, שיש להם שימוש נרחב בתחומי מדע אחרים.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומתמטיקה שימושית · ראה עוד »
מחלק משותף מקסימלי
בתורת המספרים, מחלק משותף מרבי (או מחלק משותף גדול ביותר, ממג"ב; וכן gcd קיצור של greatest common divisor) של שני מספרים שלמים הוא המספר השלם הגדול ביותר שמחלק את שניהם ללא שארית.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומחלק משותף מקסימלי · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומדע · ראה עוד »
מוזיקה
הביטלס במופע מוזיקה בשנת 1964 מוזיקה היא אמנות סידור צלילים בזמן.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומוזיקה · ראה עוד »
מיסטיקה
ציור גן עדן מאת הצייר לוקאס קראנאך האב מהמאה ה-16 מיסטיקה היא תורת הנסתר - תחום החורג מהמדע ונוגע לכישוף ולחוויות רוחניות.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומיסטיקה · ראה עוד »
מידה משותפת
במתמטיקה, קיומה של מידה משותפת היא תכונה המאפשרת להשוות בין שני קטעים, שני מספרים או שני מבנים מופשטים (כמו חבורות או מודולים).
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ומידה משותפת · ראה עוד »
אאודוקסוס מקנידוס
אֵאוּדוֹקְסוֹס מִקְּנִידוֹס (ביוונית עתיקה: Εύδοξος, 408 או 410 לפנה"ס - 347 או 355 לפנה"ס) היה אסטרונום, מתמטיקאי, פיזיקאי ומלומד יווני, מתלמידי אפלטון.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואאודוקסוס מקנידוס · ראה עוד »
אנציקלופדיה
אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואנציקלופדיה · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואסטרונומיה · ראה עוד »
אפלטון
אַפְּלָטוֹן (ביוונית: Πλάτων, פּלאטון; 347–427 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני, אשר כתביו שימשו אבני יסוד לפילוסופיה המערבית אחריו.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואפלטון · ראה עוד »
אקסיומת המקבילים
אקסיומת המקבילים היא האחרונה מבין 5 ההנחות בספרו של אוקלידס, "יסודות", שבו פיתח את הגאומטריה האוקלידית מעקרונות היסוד שלה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואקסיומת המקבילים · ראה עוד »
אקסיומה
אַקְסיּוֹמָה, אמיתה, או הנחת יסוד (בכתיב ארכאי: אכּסיוֹמה) היא הנחה אשר מתייחסים אליה במסגרת מסוימת כנכונה מבלי להוכיחה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואקסיומה · ראה עוד »
ארצות ערב
אזורים עם מיעוט ערבי ארצות עֲרָב הן מדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה אשר רוב תושביהן ערבים שמוצאם האתני הוא מחצי האי ערב והשפה הערבית היא שפתן הרשמית.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וארצות ערב · ראה עוד »
ארכימדס
אַרְכִימֶדֶס (ביוונית: Άρχιμήδης; 287–212 לפנה"ס) היה מתמטיקאי, פיזיקאי, פילוסוף, מהנדס, ממציא ואסטרונום ביוון העתיקה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וארכימדס · ראה עוד »
אריסטו
אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואריסטו · ראה עוד »
אריתמטיקה
האריתמטיקה והרטוריקה - שתיים מבין שבע האמנויות החופשיות. פסלם של ניקולא פיזאנו וג'ובאני פיזאנו, פונטנה מאג'ורה, פרוג'ה. אָריתמֶטיקה (מהמילה היוונית αριθμός, אריתמוֹס, שפירושה מספר), הידועה גם בשם חשבון, היא הענף העתיק והבסיסי ביותר במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואריתמטיקה · ראה עוד »
אלפרד נורת' וייטהד
אלפרד נורת' וייטהד (באנגלית: Alfred North Whitehead; בנולד ב־15 בפברואר 1861, ברמסגייט, קנט, בריטניה ונפטר ב־30 בדצמבר 1947, קיימברידג', ארצות הברית) היה פילוסוף, פיזיקאי ומתמטיקאי בריטי, שעסק בלוגיקה, מתמטיקה, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה חינוכית ומטאפיזיקה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואלפרד נורת' וייטהד · ראה עוד »
אלגברה
נוסחת השורשים מביעה את הפתרון של הנוסחה ממעלה שנייה ax^2+bx+c.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואלגברה · ראה עוד »
אלגוריתם החילוק של אוקלידס
#הפניה אלגוריתם אוקלידס.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואלגוריתם החילוק של אוקלידס · ראה עוד »
אלכסנדריה
אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואלכסנדריה · ראה עוד »
אדלארד מבאת'
'''כריכת הספר "יסודות" של אוקלידוס, תורגם על ידי אדלארד מבאת'''' אדלארד מבאת' (אנגלית: Adelard of Bath, לטינית: Adelardus Bathensis) היה מלומד אנגלי שחי במאות ה-11 וה-12.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואדלארד מבאת' · ראה עוד »
אוניברסיטת אוקספורד
שלט ההרלדי של אוניברסיטת אוקספורד פמברוק קולג', אחד מ-39 הקולג'ים באוניברסיטת אוקספורד מפת אוקספורד משנת 1605 אוניברסיטת אוקספורד (באנגלית: The University of Oxford; מכונה גם Oxford University, ולעיתים פשוט Oxford) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית הממוקמת בעיר אוקספורד שבאנגליה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואוניברסיטת אוקספורד · ראה עוד »
אוקלידס
אֵוּקלידס (ביוונית: Εὐκλείδης; 365 לפנה"ס – 275 לפנה"ס) הידוע גם כאוקלידס מאלכסנדריה, היה מתמטיקאי יווני הנחשב לאבי הגאומטריה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואוקלידס · ראה עוד »
אורך
תיבה שבאיור אורכים שונים ביחס להספקטרום האלקטרומגנטי אורך הוא גודל פיזיקלי המתאר ממד של אובייקט.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואורך · ראה עוד »
אי-זוגי
#הפניה זוגיות (מתמטיקה).
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואי-זוגי · ראה עוד »
אינסוף
אינסוף (תו: ∞) הוא מונח עם משמעויות שונות במתמטיקה, בפילוסופיה, בתאולוגיה ובשפת היומיום, המתייחס להיעדר גבול כמותי, מרחבי, זמני, או רעיוני.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואינסוף · ראה עוד »
אינטגרל
עבור פונקציה חיובית f(x), האינטגרל המסוים \int_a^b f(x) \,dx הוא השטח S הכלוא מתחת לגרף הפונקציה. אִינְטֶגְרָל או אַסְכֶּמֶת הוא מושג מתמטי בתחום החשבון האינפיניטסימלי, המהווה (עבור פונקציה ממשית) הכללה מתמטית של מושג הסכום.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואינטגרל · ראה עוד »
איקוסהדרון
#הפניה עשרימון משוכלל.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואיקוסהדרון · ראה עוד »
אייזק ניוטון
סר אייזק ניוטון (באנגלית: Sir Isaac Newton; 25 בדצמבר 1642 – 20 במרץ 1727) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי הנחשב לאחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ואייזק ניוטון · ראה עוד »
נפח
כלי למדידת נפח אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. נפח הוא תכונת מדידה של עצם, המאופיינת בהשתרעותו על פני יותר משני ממדים.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ונפח · ראה עוד »
נקודה (גאומטריה)
סימון של נקודה סימון נקודות על גרף של מערכת צירים בגאומטריה, נקודה היא מושג יסודי, המאופיין באמצעות האקסיומות העוסקות בו.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ונקודה (גאומטריה) · ראה עוד »
ניקולאוס קופרניקוס
ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּס (חתם את שמו כ: Niklas Koppernigk, בגרסה הלטינית: Nicolaus Copernicus; 19 בפברואר 1473 – 24 במאי 1543) היה אסטרונום, מתמטיקאי, כלכלן ואיש אשכולות בן תקופת הרנסאנס, נתין נסיכות-בישופות של ורמייה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וניקולאוס קופרניקוס · ראה עוד »
ספר מבוא
ספר מבוא הוא ספר המספק הצגה ראשונית של נושא, תוך הימנעות מירידה לפרטים.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וספר מבוא · ראה עוד »
ספריית הוותיקן
ספריית הוותיקן תמונה משנת 1912 ספריית הוותיקן (בלטינית: Bibliotheca Apostolica Vaticana), היא הספרייה של הכס הקדוש הממוקמת בקריית הוותיקן.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וספריית הוותיקן · ראה עוד »
סדרה הנדסית
במתמטיקה, סדרה הנדסית או סדרה גאומטרית היא סדרה של מספרים, כך שהיחס בין כל שני איברים סמוכים הוא קבוע.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וסדרה הנדסית · ראה עוד »
סכום הזוויות במשולש
סכום הזוויות במשולש הוא סכומן של שלוש הזוויות הפנימיות במשולש.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וסכום הזוויות במשולש · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ועברית · ראה עוד »
פאון משוכלל
חמשת הפאונים המשוכללים בגן המדע במכון ויצמן בגאומטריה של המרחב, פֵּאוֹן משוכלל הוא גוף קמור המוגבל על ידי מצולעים משוכללים חופפים, כך שבכל קודקוד שלו נפגש מספר שווה של מקצועות ולכל פאה מספר שווה של פאות שצמודות לה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ופאון משוכלל · ראה עוד »
פפירוס
פּפּירוס (מיוונית: πάπυρος; בלטינית: Papyrus) הוא סוג קדום של נייר שיוצר מצמח הגומא, הנודע גם כצמח הפפירוס.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ופפירוס · ראה עוד »
פירמידה (גאומטריה)
פירמידה ריבועית ארבעון - פירמידה משולשת פִּירָמִידָה היא פאון תלת-ממדי המורכב ממצולע שנקרא בסיס הפירמידה, מנקודה מחוץ למישור של המצולע שנקראת קודקוד הפירמידה, ומכל הקטעים המחברים בין הקודקוד לבין הקודקודים של מצולע הבסיס.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ופירמידה (גאומטריה) · ראה עוד »
פיתגורס
פיתגורס מסאמוס (ביוונית: Πυθαγόρας ὁ Σάμιος; 570 לפנה"ס בקירוב – 495 לפנה"ס בקירוב) היה פילוסוף ומתמטיקאי יווני־פיניקי, מייסד האסכולה הפיתגוראית.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ופיתגורס · ראה עוד »
קואדריוויום
#הפניה שבע האמנויות החופשיות#קואדריוויום.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וקואדריוויום · ראה עוד »
קוסמולוגיה
ביקום הנצפה מוערך ביותר מ-2 טריליון. קוֹסְמוֹלוֹגְיָה (מיוונית: κοσμολογία; "קוסמוס" – יקום, "לוגיה" – תורה) היא ענף של אסטרופיזיקה שמטרתו לחקור את מקור והתפתחות היקום.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וקוסמולוגיה · ראה עוד »
קיומם של אינסוף מספרים ראשוניים
עובדת קיומם של אינסוף מספרים ראשוניים הוכחה לראשונה על ידי המתמטיקאי היווני אוקלידס (יסודות, ספר IX).
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וקיומם של אינסוף מספרים ראשוניים · ראה עוד »
רדיוס
M-מרכז המעגל, d-קוטר המעגל, r-'''רדיוס''' המעגל בגאומטריה, רדיוס (או מחוג בעברית) הוא הקטע המחבר את מרכזו של מעגל עם נקודה על היקפו, או את מרכזו של כדור עם כן נקודה על פניו.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ורדיוס · ראה עוד »
ריבוע
220px בנייה של ריבוע באמצעות סרגל ומחוגה בגאומטריה, ריבוע הוא מרובע משוכלל.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וריבוע · ראה עוד »
שטח
שטח של משולש שווה לגובה (מסומן בורוד) כפול הבסיס (אדום) חלקי 2. שטח הוא גודל של תחום מישורי.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ושטח · ראה עוד »
שיטת המיצוי
במתמטיקה, שיטת המיצוי היא שיטה להוכחת נוסחה לחישוב שטח של צורה כלשהי באמצעות חסימת סדרה של מצולעים בתוך הצורה, כך ששטח המצולעים בסדרה מתכנס לשטח הצורה - ההפרש בין שטח המצולע לשטח הצורה הולך וקטן ככל שאנו מתקדמים בסדרה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ושיטת המיצוי · ראה עוד »
תומאס הית'
תומאס ליטל הית' (באנגלית: Thomas Little Heath; 5 באוקטובר 1861 – 16 במרץ 1940) היה מתמטיקאי, מתרגם והיסטוריון של המתמטיקה היוונית העתיקה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ותומאס הית' · ראה עוד »
תורת המספרים
תורת המספרים היא ענף של המתמטיקה העוסק בתחום רחב של נושאים, ששורשיהם בחקר התכונות של המספרים הטבעיים.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ותורת המספרים · ראה עוד »
תכונת ארכימדס
אם מניחים עותקים של קטע קצר בזה אחר זה, בסופו של דבר אפשר יהיה לעבור קטע אחר הארוך ממנו התכונה קרויה על שם ארכימדס. במתמטיקה, תכונת ארכימדס היא תכונה של מבנה אלגברי סדור, כמו חבורה סדורה או שדה סדור: המבנה מקיים את תכונת ארכימדס אם קבוצת המספרים הטבעיים הנמצאת בו אינה חסומה: לכל איבר x יש מספר טבעי n הגדול ממנו.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ותכונת ארכימדס · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ולטינית · ראה עוד »
לוגיקה
לוֹגִיקָה (מיוונית: λογική. בעברית: תּוֹרַת הַהִגָּיוֹן) היא שם כולל לתורות הבוחנות קשרי היסק בין טענות תוך התבססות על אקסיומות.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ולוגיקה · ראה עוד »
לודוויג ויטגנשטיין
לודוויג ויטגנשטיין (בגרמנית: Ludwig Wittgenstein; 26 באפריל 1889 – 29 באפריל 1951) היה פילוסוף אוסטרי-בריטי ממוצא יהודי.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ולודוויג ויטגנשטיין · ראה עוד »
זווית
בגאומטריה, זווית היא כל אחד משני חלקי המישור הסגורים המוגבלים על ידי שתי קרניים שיש להן נקודת קצה משותפת.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וזווית · ראה עוד »
חפיפת משולשים
צלעות והזווית שמול הקטנה מהן ניתן לבנות שני משולשים שונים, ולכן חפיפה אינה מתקיימת בתנאי כזה. בגאומטריה אוקלידית, משולשים נקראים חופפים (congruent triangles) אם יש התאמה בין הקודקודים שלהם השומרת על אורכי הצלעות והזוויות.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וחפיפת משולשים · ראה עוד »
חרוט
200px חָרוּט (בלועזית קוֹנוּס, מיוונית: κώνος; לעיתים רחוקות גם חַדּוּדִית) הוא גוף גאומטרי תלת-ממדי, המוגדר על ידי עקומה דו-ממדית, סגורה, כלשהי, הקרויה מכוון, ונקודה במרחב, הנמצאת מחוץ למישור בו נמצא המכוון, הקרויה קודקוד.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וחרוט · ראה עוד »
חתכי חרוט
#הפניה חתך חרוט.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וחתכי חרוט · ראה עוד »
חוק הפילוג
במתמטיקה ובעיקר באלגברה, חוק הפילוג הוא תכונה של פעולות בינאריות, שמכלילה את חוק הפילוג של החיבור והכפל המוכר מאריתמטיקה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וחוק הפילוג · ראה עוד »
חיבור אבוד
חיבור אבוד הוא יצירה ספרותית או עיונית שידוע כי התקיימה, אך לא שרדה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וחיבור אבוד · ראה עוד »
בנייה בסרגל ובמחוגה
קטע לשלושה חלקים שווים, באמצעות בנייה בסרגל ומחוגה. אנימציה המראה את הנקודות שאפשר לבנות בסרגל ובמחוגה במספר קטן של שלבים בגאומטריה האוקלידית של המישור, בנייה בסרגל ובמחוגה היא בנייה של עצמים גאומטריים, כגון קטעים בעלי תכונות מוגדרות, הנעזרת בסרגל ובמחוגה בלבד.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ובנייה בסרגל ובמחוגה · ראה עוד »
ברטראנד ראסל
חתימתו של ברטראנד ראסל ברטראנד ארתור ויליאם ראסל (באנגלית: Bertrand Arthur William Russell; 18 במאי 1872 – 2 בפברואר 1970) היה פילוסוף, לוגיקן וסופר בריטי.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וברטראנד ראסל · ראה עוד »
ברוך שפינוזה
ברוך (בנדיקטוס ולעיתים בנטו) שְׂפִּינוֹזָה, (או ספינוזה; בהולנדית: Benedict de Spinoza; בפורטוגזית: Bento de Espinoza, בינטוּ די אשׁפינוזה; 24 בנובמבר 1632 – 21 בפברואר 1677) היה פילוסוף יהודי-ספרדי, שהתגורר בהולנד, בן למשפחת אנוסים, שחזרה ליהדות.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וברוך שפינוזה · ראה עוד »
ביזנטיון
ביזנטיון (ביוונית: Βυζάντιον, ההגייה ביוונית מודרנית: "ויזאנדיון", בלטינית נכתב השם: Byzantium. לעיתים מוזכרת בשם ביזנץ) הייתה עיר ממתקופה הקלאסית אשר נודעה גם בשמות קונסטנטינופול וכאיסטנבול כיום.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וביזנטיון · ראה עוד »
גאומטריה
"אלוהים הגאומטריקן", איור לכתב־יד צרפתי מהמאה ה-13 גאומטריה (בכתיב תקין: גאומטרייה. מיוונית עתיקה – γεωμετρία. γεω – "אדמה" או "קרקע"; μέτρον – "מדידה") היא ענף של המתמטיקה העוסק בצורות ובמבנים, ובהם הישויות: נקודות, קווים ישרים, עקומות, משטחים, מעגלים ופאונים.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וגאומטריה · ראה עוד »
גאומטריה אוקלידית
אוקלידס הגאומטריה האוקלידית היא התורה המתמטית של נקודות, ישרים ומעגלים במישור, המבוססת על האקסיומות שהציג וסיכם אוקלידס בספרו יסודות, והכללות שלה למרחב התלת-ממדי.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וגאומטריה אוקלידית · ראה עוד »
גאומטריית המרחב
#הפניה גאומטריה אוקלידית.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וגאומטריית המרחב · ראה עוד »
גאומטריית המישור
#הפניה גאומטריה אוקלידית.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וגאומטריית המישור · ראה עוד »
גליל (גאומטריה)
גליל מעגלי ישר בעל רדיוס r וגובה h. ציר הגליל מסומן באדום ובסגול. גליל מעגלי נטוי. הצירים של אליפסת אחד הבסיסים מסומנים בירוק. בגאומטריה, גָּלִיל הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במרחב, הנמצאות במרחק קבוע, רדיוס הגליל, מישר כלשהו, ציר הגליל.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וגליל (גאומטריה) · ראה עוד »
גלילאו גליליי
גַּלִילֵאוֹ גַּלִילֵיי (באיטלקית: Galileo Galilei; 15 בפברואר 1564 – 8 בינואר 1642) היה פיזיקאי, אסטרונום, מתמטיקאי ופילוסוף איטלקי.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וגלילאו גליליי · ראה עוד »
דמיון משולשים
משולשים דומים משולשים דומים הם שני משולשים שקיים ביניהם יחס הדמיון, כלומר, הם מקיימים את התנאים הבאים.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ודמיון משולשים · ראה עוד »
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ודפוס · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) והמאה ה-16 · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) והמאה ה-17 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-3 לפנה"ס
המאה ה-3 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 201 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) והמאה ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »
האג
מבט על האג מצפון-מערב, איור מאת ואן יאן גוין ה"ביננהוף" ואולמות האבירים, המרכז הפוליטי של הולנד ארמון השלום בו ממוקם בית הדין הבינלאומי ICJ בית העירייה החדש מרכז העיר האג (בהולנדית: s Gravenhage' - "סְכְראפֶנהאכה",; ובקיצור Den Haag - "דן האך") היא עיר במערב הולנד המהווה את המרכז השלטוני של המדינה, ובירת מחוז דרום הולנד.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) והאג · ראה עוד »
הספר השני של יסודות
הספר השני של יסודות הוא השני מתוך שלושה עשר חלקים של הספר 'יסודות' (או האלמנטים), המיוחס למתמטיקאי ההלניסטי אוקלידס מאלכסנדריה, מראשית המאה השלישית לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) והספר השני של יסודות · ראה עוד »
הספרייה הגדולה של אלכסנדריה
הספרייה הגדולה של אלכסנדריה (ביוונית: Βιβλιοθήκη τῆς Ἀλεξανδρείας) הייתה בעת העתיקה הספרייה הגדולה והמפורסמת בעולם אשר נבנתה בעיר אלכסנדריה, בירת מצרים התלמיית.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) והספרייה הגדולה של אלכסנדריה · ראה עוד »
השורש הריבועי של 2
שווה-שוקיים שאורך ניצביו הוא 1. השורש הריבועי של 2, ידוע גם כקבוע פיתגורס, לרוב מסומן כ- \sqrt, הוא המספר הממשי החיובי שכאשר יוכפל בעצמו, תהיה התוצאה שווה ל-2.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) והשורש הריבועי של 2 · ראה עוד »
התקופה ההלניסטית
התקופה ההֶלֶנִיסְטִית היא פרק זמן בהיסטוריה האנושית ממותו של אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפנה"ס ועד התאבדותה של המלכה ההלניסטית האחרונה, קלאופטרה, בשנת 30 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) והתקופה ההלניסטית · ראה עוד »
הלמה של אוקלידס
בתורת המספרים, הלמה של אוקלידס היא למה בסיסית הקובעת שאם מספר ראשוני מחלק מכפלה של מספרים שלמים, הוא בהכרח מחלק את אחד מגורמיה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) והלמה של אוקלידס · ראה עוד »
הוראה
הוראה באוניברסיטת בולוניה, 1088 ציור של מורה לידי לוח במהלך תהליך ההוראה הוראה היא אחת מתהליכי הלמידה בחינוך.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) והוראה · ראה עוד »
הוכחה
במתמטיקה ובלוגיקה הוכחה היא סדרה סופית של טענות הנובעות זו מזו בעזרת כללי היסק, תוך שימוש בהגדרות, באקסיומות, ובידע קודם שהוכח קודם לכן, המראה שטענה מסוימת היא נכונה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) והוכחה · ראה עוד »
הוכחה בדרך השלילה
בלוגיקה ובמתמטיקה הוכחה בדרך השלילה או הוכחה עקיפה היא שיטת הוכחה לפיה אם הפרכת טיעון מסוים מובילה לסתירה לוגית — הטיעון נכון.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) והוכחה בדרך השלילה · ראה עוד »
היפוקרטס מכיוס
היפוקרטס מכיוס היה מתמטיקאי ואסטרונום יווני שחי באי כיוס במאה החמישית לפני הספירה בין 470 לפנה"ס ועד 410 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) והיפוקרטס מכיוס · ראה עוד »
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וונציה · ראה עוד »
כדור (גאומטריה)
פני השטח של כדור כדור הוא גוף גאומטרי המורכב מן הנקודות במרחב שמרחקן מנקודה קבועה הוא לכל היותר מספר קבוע מסוים, הקרוי רדיוס.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וכדור (גאומטריה) · ראה עוד »
כוכב לכת
מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וכוכב לכת · ראה עוד »
יסוד כימי
אלוטרופ גבישי של גופרית cyclo-S8. הגביש בנוי מולקולות מעגליות, שכל אחת מהן מכילה שמונה אטומי גופרית. בגביש זה, אין שום אטום שאינו אטום גופרית. דהיינו, לכל אטום ואטום בגביש הזה יש בדיוק 16 פרוטונים, הוא מספרו האטומי של הגופרית. תיאור סכימתי של המבנה האטומי של מולקולת cyclo-S8 מלמעלה. כל כדור מייצג אטום גופרית, וכל קו, קשר קוולנטי בכימיה, יסוד כימי (או יסוד) הוא קבוצת כל האטומים, שמספר הפרוטונים בהם זהה: מספר הפרוטונים נקרא המספר האטומי והוא קובע את שמו של האטום ואת עיקר תכונותיו הכימיות.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ויסוד כימי · ראה עוד »
ישר
שלושה ישרים. לאדום ולכחול יש שיפוע זהה, בעוד שלאדום ולירוק יש נקודת חיתוך ציר y זהה בגאומטריה, יָשָׁר הוא מושג יסודי, ולכן אינו מוגדר.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וישר · ראה עוד »
ישרים מקבילים
זוג ישרים מקבילים, a ו-b, נחתכים על ידי ישר שלישי, t ישרים מקבילים הם ישרים הנמצאים באותו מישור ואינם נחתכים (נפגשים).
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) וישרים מקבילים · ראה עוד »
יחס (בין מספרים)
יחס בין מספרים הוא המנה של חלוקתם זה בזה.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ויחס (בין מספרים) · ראה עוד »
יוהאנס קפלר
#הפניה יוהנס קפלר.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ויוהאנס קפלר · ראה עוד »
יוון העתיקה
מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ויוון העתיקה · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ויוונית · ראה עוד »
1260
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ו1260 · ראה עוד »
1482
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ו1482 · ראה עוד »
1752
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ו1752 · ראה עוד »
1780
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יסודות (ספר) ו1780 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יסודות_(ספר)
