גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
83 יחסים: משנה, משקה חריף, מתמטיקה, מדינאי, מוסקבה, ארבעה טורים, אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, אברהם אבא פאסוועלער, אודסה, נתן גורן, סנקט פטרבורג, סלובודקה, סליחות, סובאלק, סימנה, עם הספר (הוצאת ספרים), פרשנות התלמוד, פוסק, צרפתית, קובנה, ראש ישיבה, ראשי תיבות, רב, רוסית, שמואל יוסף פין, שבץ מוחי, שולחן ערוך, שיתוק, תנ"ך, תק"פ, תק"ץ, תקנ"ז, תקס"ט, תקפ"ב, תר"י, תרמ"ג, תרל"ג, תרכ"א, תרכ"ב, תרי"ז, תלמוד, תלמוד תורה, לומז'ה, טרוקי, בר מצווה, בית יוסף, גמרא, גרמנית, גיל הנישואים, דב ליפץ, ..., האימפריה הרוסית, הלל נח מגיד שטיינשניידר, הגאון מווילנה, היסטוריה, וילנה, כ"א באלול, כ"ז באדר, כ"ב באייר, כולל אברכים, כוהל, י"ט בסיוון, י"ד בכסלו, יעקב אייכנבוים, ישיבה, יהדות קראית, יהדות ליטא, יהדות וילנה, 12 בספטמבר, 14 בדצמבר, 1797, 1808, 1820, 1830, 1845, 1850, 1857, 1861, 1862, 1872, 1883, 3 בדצמבר, 5 במרץ, 8 בספטמבר. להרחיב מדד (33 יותר) »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ומשנה · ראה עוד »
משקה חריף
אגף משקאות חריפים בסופרמרקט משקה חריף הוא משקה המכיל אלכוהול (שהוא השם המקובל בשפת היומיום לאתנול).
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ומשקה חריף · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ומתמטיקה · ראה עוד »
מדינאי
מְדִינַאי הוא אדם שעיסוקו בניהול והנהגת המדינה.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ומדינאי · ראה עוד »
מוסקבה
מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ומוסקבה · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וארבעה טורים · ראה עוד »
אלכסנדר השני, קיסר רוסיה
אלכסנדר ניקולאייביץ' השני (ברוסית: Александр II Николаевич; 17 באפריל 1818 – 13 במרץ 1881) היה צאר האימפריה הרוסית, מלך פולין והדוכס הגדול של פינלנד משנת 1855 ועד 1881.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ואלכסנדר השני, קיסר רוסיה · ראה עוד »
אברהם אבא פאסוועלער
#הפניה אברהם אבלי פאסוועלער.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ואברהם אבא פאסוועלער · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ואודסה · ראה עוד »
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ונתן גורן · ראה עוד »
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וסנקט פטרבורג · ראה עוד »
סלובודקה
אזור גטו קובנה לשעבר בשכונת סלובודקה, 2005 סְלובּודְקָה (מיידיש: סלאבאדקע; מרוסית: Слободка; בפולנית: Słobódka או Wiliampol; בליטאית: Vilijampolė, "ויליאמפולה".
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וסלובודקה · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וסליחות · ראה עוד »
סובאלק
מוזיאון העיר רחוב בסובאלק סובאלק (בפולנית: Suwałki; ביידיש: סואוואַלק; בליטאית: Suvalkai; בגרמנית: Suwalken) היא עיר במחוז פודלסיה (Podlasie) שבצפון־מזרח פולין.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וסובאלק · ראה עוד »
סימנה
סימנה (בליטאית:, סימנס; בפולנית: Simno, סימנו; ביידיש: סימנע) היא עיר קטנה הממוקמת 23 ק"מ ממערב לעיר אליטא בדרום ליטא.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וסימנה · ראה עוד »
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
פרשנות התלמוד
#הפניה פרשנות התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ופרשנות התלמוד · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ופוסק · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וצרפתית · ראה עוד »
קובנה
קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וקובנה · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וראש ישיבה · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וראשי תיבות · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ורב · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ורוסית · ראה עוד »
שמואל יוסף פין
שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ושמואל יוסף פין · ראה עוד »
שבץ מוחי
צילום טומוגרפיה ממוחשבת (CT) בה נראים סימני איסכמיה בהמיספרה הימנית של המוח (כתם כהה בצד שמאל) שבץ (באנגלית: Stroke או Cerebro Vascular Accident ובקיצור CVA) הוא אירוע חירום רפואי, שעלול להביא לפגיעה עצבית קבועה, לסיבוכים ולמוות.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ושבץ מוחי · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ושולחן ערוך · ראה עוד »
שיתוק
ברפואה, המונח שיתוק מתייחס לאובדן השליטה על התנועה הרצונית, בשל פגיעה במערכת המוטורית.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ושיתוק · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ותנ"ך · ראה עוד »
תק"פ
#הפניה ה'תק"ף.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ותק"פ · ראה עוד »
תק"ץ
#הפניה ה'תק"ץ.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ותק"ץ · ראה עוד »
תקנ"ז
#הפניה ה'תקנ"ז.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ותקנ"ז · ראה עוד »
תקס"ט
#הפניה ה'תקס"ט.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ותקס"ט · ראה עוד »
תקפ"ב
#הפניה ה'תקפ"ב.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ותקפ"ב · ראה עוד »
תר"י
#הפניה ה'תר"י.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ותר"י · ראה עוד »
תרמ"ג
#הפניה ה'תרמ"ג.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ותרמ"ג · ראה עוד »
תרל"ג
#הפניה ה'תרל"ג.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ותרל"ג · ראה עוד »
תרכ"א
#הפניה ה'תרכ"א.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ותרכ"א · ראה עוד »
תרכ"ב
#הפניה ה'תרכ"ב.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ותרכ"ב · ראה עוד »
תרי"ז
#הפניה ה'תרי"ז.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ותרי"ז · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ותלמוד תורה · ראה עוד »
לומז'ה
לוֹמְזָ'ה (בפולנית: Łomża) היא עיר במזרח פולין, שוכנת על גבעה מעל נהר הנַרֶב כ-81 ק"מ מביאליסטוק ו-150 ק"מ מוורשה.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ולומז'ה · ראה עוד »
טרוקי
#הפניה טרקאי.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וטרוקי · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ובר מצווה · ראה עוד »
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ובית יוסף · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וגמרא · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וגרמנית · ראה עוד »
גיל הנישואים
גיל הנישואים הוא הגיל המינימלי לפי חוק שבו מותר להינשא.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וגיל הנישואים · ראה עוד »
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ודב ליפץ · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הלל נח מגיד שטיינשניידר
הלל נח מגיד שטיינשניידר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: שטיינשניידער; ברוסית: Маггид (Штейншнейдер); ז' באלול תקפ"ט, 5 בספטמבר 1829, שניפישוק – ח' בחשוון תרס"ד, 29 באוקטובר 1903, וילנה) היה חוקר תולדות יהודי וילנה.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט והלל נח מגיד שטיינשניידר · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט והגאון מווילנה · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט והיסטוריה · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ווילנה · ראה עוד »
כ"א באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א אלול היא לרוב פרשת נצבים-וילך.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וכ"א באלול · ראה עוד »
כ"ז באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וכ"ז באדר · ראה עוד »
כ"ב באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וכ"ב באייר · ראה עוד »
כולל אברכים
כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וכולל אברכים · ראה עוד »
כוהל
אתנול, מצוי בכל המשקאות המשכרים כהלים (כּהלים; לעיתים אלכוהולים, Alcohols) הם קבוצה של תרכובות אורגניות המכילות קבוצת הידרוקסיל.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וכוהל · ראה עוד »
י"ט בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וי"ט בסיוון · ראה עוד »
י"ד בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וי"ד בכסלו · ראה עוד »
יעקב אייכנבוים
יעקב אייכנבוים ברוסית: Яков Моисеевич Эйхенбаум; (ביידיש: אייכענבוים; Eichenbaum; 12 באוקטובר 1796, יום הכיפורים תקנ"ז, קרסנופוליה, גליציה – 27 בדצמבר 1861, כ' בטבת תרכ"ב, קייב, האימפריה הרוסית) היה מחנך, משורר ומתמטיקאי יהודי-רוסי, איש תנועת ההשכלה, מחלוצי החינוך המודרני בקרב יהודי רוסיה.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ויעקב אייכנבוים · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט וישיבה · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ויהדות קראית · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ויהדות ליטא · ראה עוד »
יהדות וילנה
יהדות וילנה שבליטא הייתה אחת הקהילות החשובות בעולם היהודי במשך מאות שנים.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ויהדות וילנה · ראה עוד »
12 בספטמבר
12 בספטמבר הוא היום ה-255 בשנה בלוח הגרגוריאני (256 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ו12 בספטמבר · ראה עוד »
14 בדצמבר
14 בדצמבר הוא היום ה-348 בשנה בלוח הגרגוריאני (349 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ו14 בדצמבר · ראה עוד »
1797
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ו1797 · ראה עוד »
1808
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ו1808 · ראה עוד »
1820
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ו1820 · ראה עוד »
1830
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ו1830 · ראה עוד »
1845
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ו1845 · ראה עוד »
1850
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ו1850 · ראה עוד »
1857
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ו1857 · ראה עוד »
1861
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ו1861 · ראה עוד »
1862
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ו1862 · ראה עוד »
1872
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ו1872 · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ו1883 · ראה עוד »
3 בדצמבר
3 בדצמבר הוא היום ה-337 בשנה (338 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ו3 בדצמבר · ראה עוד »
5 במרץ
5 במרץ הוא היום ה־64 בשנה (65 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ו5 במרץ · ראה עוד »
8 בספטמבר
8 בספטמבר הוא היום ה-251 בשנה בלוח הגרגוריאני (252 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יעקב בריט ו8 בספטמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_בריט
