סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יעקב חזן מלונדון

מַדָד יעקב חזן מלונדון

יעקב בן יהודה חזן מלונדון (לונדריש), היה רב ימי-ביניימי מיהדות אנגליה, תלמידו של רבי ברכיה מניקולא ומחברו של הקודקס ההלכתי 'עץ חיים' (1287), המכנס יחדיו הלכות פסקים ומנהגים. [1]

44 יחסים: מצוות התלויות בארץ, משנה תורה, משפט עברי, משה מקוצי, משה מלונדריש, מהר"ם מרוטנבורג, מהדורה מדעית, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, אפרים אלימלך אורבך, אליהו מנחם מלונדריש, אברהם הרופא פורטלאונה, ספר מצוות גדול, סדר רב עמרם גאון, פיוט, צרפת, קודקס, ר"י הזקן, רמב"ם, רבנו תם, רי"ף, שלמה לוריא, תלמוד, תוספתא, ברכיה מניקולא, בה"ג, בית דין (הלכה), גט, גירוש יהודי אנגליה, ה'מ"ז, המרדכי, העבודה במקדש, הקדמה, הלכה, כתב יד (מקור), כתב יד (העתק), ימי הביניים, יצחק מקורביל, יצחק בן יעקב די לאטיש, ירושלים, ישראל ברודי, יהדות אנגליה, יהדות צרפת, 1287.

מצוות התלויות בארץ

מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ומשנה תורה · ראה עוד »

משפט עברי

בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני המשמש להגדרת מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה היהודית ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ומשפט עברי · ראה עוד »

משה מקוצי

רבי משה בן יעקב מקוּצִי היה מבעלי התוספות במאה ה-13, מחבר "ספר מצוות גדול" (סמ"ג).

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ומשה מקוצי · ראה עוד »

משה מלונדריש

רבי משה בן יום טוב מלונדריש (נפטר ב-1268; כונה גם "אביר העולם") היה רב פוסק הלכה ומדקדק מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ומשה מלונדריש · ראה עוד »

מהר"ם מרוטנבורג

רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »

מהדורה מדעית

היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ומהדורה מדעית · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

אפרים אלימלך אורבך

אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 2 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ואפרים אלימלך אורבך · ראה עוד »

אליהו מנחם מלונדריש

רבי אליהו מנחם מלונדריש (לפני ד'תתק"ף, 1220 - אביב ה'מ"ד, 1284) היה רב ופוסק הלכה מן הראשונים, איש עסקים ופעיל ציבורי בולט ביהדות אנגליה בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ואליהו מנחם מלונדריש · ראה עוד »

אברהם הרופא פורטלאונה

רבי אברהם הרופא פורטלאונה (א' בניסן ה'ש"ב, 1542 – כ"ט בתמוז ה'שע"ב, 29 ביולי 1612) היה רב, איש אשכולות ורופא באיטליה.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ואברהם הרופא פורטלאונה · ראה עוד »

ספר מצוות גדול

ספר מצוות גדול (סמ"ג) הוא ספר הלכה המבאר את יסודות תרי"ג מצוות לפי התלמוד והפוסקים.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון וספר מצוות גדול · ראה עוד »

סדר רב עמרם גאון

סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ופיוט · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון וצרפת · ראה עוד »

קודקס

קלף קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון וקודקס · ראה עוד »

ר"י הזקן

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ור"י הזקן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ורמב"ם · ראה עוד »

רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ורבנו תם · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ורי"ף · ראה עוד »

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ושלמה לוריא · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ותלמוד · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ותוספתא · ראה עוד »

ברכיה מניקולא

לינקולן רבי ברכיה מניקולא (בלטינית: Benedict fil Mosse, בנדיקטוס בן משה; ראשית המאה ה-13 - אחרי 1256) היה רב ותלמיד חכם אנגלי מבעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון וברכיה מניקולא · ראה עוד »

בה"ג

#הפניה הלכות גדולות.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ובה"ג · ראה עוד »

בית דין (הלכה)

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ובית דין (הלכה) · ראה עוד »

גט

גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון וגט · ראה עוד »

גירוש יהודי אנגליה

גירוש היהודים; איור ברשומת רוצ'סטר מ-1355. גירוש יהודי אנגליה ארע בשנת 1290.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון וגירוש יהודי אנגליה · ראה עוד »

ה'מ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון וה'מ"ז · ראה עוד »

המרדכי

#הפניה מרדכי בן הלל.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון והמרדכי · ראה עוד »

העבודה במקדש

העבודה במקדש היא מערכת של קורבנות, מצוות, טקסים ומנהגים, האמורים להתבצע, על פי ההלכה, בבית המקדש מדי יום או במחזוריות שנתית.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון והעבודה במקדש · ראה עוד »

הקדמה

"אור לנתיבה", ההקדמה לביאור "נתיבות השלום" של משה מנדלסון, ברלין (תקמ"ג) 1783 הקדמה לספר מופיעה לפני גוף הספר וכוללת פנייה של המחבר או העורך אל הקורא, לשם הצגת עניינים אחדים הנוגעים לספר.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון והקדמה · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון והלכה · ראה עוד »

כתב יד (מקור)

האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון וכתב יד (מקור) · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון וימי הביניים · ראה עוד »

יצחק מקורביל

רבי יצחק מקורביל (הסמ"ק. ? - כ"ח באייר ה'ם', 29 באפריל 1280) היה מחכמי הראשונים במאה ה-13, ומבעלי התוספות בצרפת.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ויצחק מקורביל · ראה עוד »

יצחק בן יעקב די לאטיש

רבי יצחק בן יעקב די לאטיש היה מלומד יהודי בפרובנס במאה ה-14, מחבר הכרוניקה "תולדות יצחק" שחלקה המפורסם בשם "שערי ציון" המבוסס על "סדר הקבלה" לרבי מנחם המאירי מהווה מקור חשוב לתולדותיהם של חכמי פרובנס בדורו ובדור שלפניו.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ויצחק בן יעקב די לאטיש · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון וירושלים · ראה עוד »

ישראל ברודי

הרב, סר ישראל ברודי (10 במאי 1895 ניוקאסל - 20 בפברואר 1979) היה הרב הראשי של בריטניה וחבר העמים הבריטי בין השנים 1948–1965.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון וישראל ברודי · ראה עוד »

יהדות אנגליה

#הפניה יהדות בריטניה.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ויהדות אנגליה · ראה עוד »

יהדות צרפת

בית-כנסת בווקלוז (צולם ב-2009) יהדות צרפת היא כיום הקהילה היהודית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ישראל וארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ויהדות צרפת · ראה עוד »

1287

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב חזן מלונדון ו1287 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_חזן_מלונדון

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »