גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
118 יחסים: מאיר שמואל קסטל, מסדר האימפריה הבריטית, מעם לועז, מקור ברוך, מקובל, מרץ, משפט עברי, משגב לדך, משה המאירי, מלחמת העולם הראשונה, מדליות ועיטורים, מדיניות ההבלגה, מועצת הרבנות הראשית, ארץ ישראל, אשכנזים, אלג'יר, אליעזר בן-יהודה, אליהו משה פאניז'יל, אבן העזר, אברהם יצחק הכהן קוק, אבריאל בר-לבב, אדוארד פישר, אהרן עזריאל, איתמר ורהפטיג, נפתלי הירץ הלוי, ספריית הרמב"ם, ספטמבר, סיוון, עמאן, עסקנות, עזרת ישראל (שכונה), עבדאללה הראשון, מלך ירדן, עובדיה יוסף, פנחס גרייבסקי, פעמים, פרדריק קיש, צפון אפריקה, ציונות, קונסטנטינופול, רפאל יהושע עזריאל, שער ציון (בית חולים), שפה ברורה, שבעת טובי העיר, שד"ר, שולחן ערוך, שכונת גאולה, שכונת הבוכרים, תמוז, תרמ"ט, תרמ"ז, ..., תרמ"ח, תרמ"ב, תרמ"ה, תרל"ט, תחיית הלשון העברית, לגיון הכבוד, ט"ז באדר א', ט' בסיוון, ז' באייר, זהב, חג'אז, חוסיין בן עלי, חושן משפט, חכם באשי, חיים משה אלישר, חיים הירשנזון, בן-ציון מאיר חי עוזיאל, דוד ילין, ה'תרס"ז, ה'תרס"ו, ה'תרע"ט, ה'תרע"ז, ה'תרפ"א, ה'תרצ"ט, ה'תרט"ז, ה'תשס"ט, הממלכה המאוחדת, המרד הערבי הגדול, האקדמיה ללשון העברית, הנציב העליון, הראשון לציון, הרב הראשי לישראל, הרבנות הראשית לישראל, הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה, ועד העדה הספרדית בירושלים, ועד הלשון העברית, כ' באלול, כנסת ישראל (ארגון), י' בתמוז, ימין משה, יעקב שאול אלישר, יעקב טהון, יפו, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ירושלים, ישיבת המקובלים בית אל, יד יצחק בן-צבי, יהדות ספרד, יהדות סלוניקי, יהדות בוכרה, יהודי יוון, 12 במאי, 1856, 1879, 1882, 1885, 1887, 1888, 1889, 1906, 1907, 1917, 1919, 1920, 1921, 1939, 24 בפברואר, 26 במאי. להרחיב מדד (68 יותר) »
מאיר שמואל קסטל
הרב קסטל הרב מאיר שמואל קסטל (קאשטיל; 1860–1929) היה שד"ר וסוחר, דיין ואיש ציבור, ראש ועד העדה הספרדית בחברון ונשיא הוועד הכללי של עדות הספרדים והאשכנזים בעיר.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ומאיר שמואל קסטל · ראה עוד »
מסדר האימפריה הבריטית
המסדר המצוין ביותר של האימפריה הבריטית הוא מסדר אבירות בריטי שהוקם ב-4 ביוני 1917 על ידי המלך ג'ורג' החמישי.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ומסדר האימפריה הבריטית · ראה עוד »
מעם לועז
#הפניה ילקוט מעם לועז.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ומעם לועז · ראה עוד »
מקור ברוך
תכנון שטחה של מקור ברוך במרחב השכונות, מפה בריטית 1927 בית הכנסת אהל רחל ברחוב דוד ילין בית חבשוש מקור ברוך היא שכונה במרכז ירושלים.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ומקור ברוך · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ומקובל · ראה עוד »
מרץ
מרץ או מרס (מלטינית, Martius, דרך גרמנית ויידיש) הוא החודש השלישי בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ומרץ · ראה עוד »
משפט עברי
בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני המשמש להגדרת מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה היהודית ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ומשפט עברי · ראה עוד »
משגב לדך
משגב לדך הוא בית חולים שפעל במקור בעיר העתיקה בירושלים והחל מ-1949 נמצא בשכונת קטמון בירושלים.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ומשגב לדך · ראה עוד »
משה המאירי
הרב משה המאירי (אוסטרובסקי) (כ"ט באלול תרמ"ז, 29 בספטמבר 1886 - כ"ה בסיוון תש"ז, 13 ביוני 1947) היה רב, מחנך, איש ציבור, ממנהיגי המזרחי, השתתף בכתיבת האנציקלופדיה התלמודית.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ומשה המאירי · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מדליות ועיטורים
#הפניה מדליה.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ומדליות ועיטורים · ראה עוד »
מדיניות ההבלגה
"בצל הגרדום!" – כרזה של מתנגדי מדיניות ההבלגה מדיניות "ההבלגה" הייתה מדיניות של ארגון "ההגנה" בסוגיית התגובה לתוקפנות הערבית נגד היישוב בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ומדיניות ההבלגה · ראה עוד »
מועצת הרבנות הראשית
מועצת הרבנות הראשית היא הגוף העליון של הרבנות הראשית לישראל, שפועל מכוח חוק הרבנות הראשית לישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ומועצת הרבנות הראשית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וארץ ישראל · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ואשכנזים · ראה עוד »
אלג'יר
אלג'יר (בערבית: أَلْجَزَائِر, תעתיק מדויק: אלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בברברית: ⴷⵣⴰⵢⴻ; בצרפתית: Alger) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אלג'יריה.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ואלג'יר · ראה עוד »
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »
אליהו משה פאניז'יל
הרב אליהו משה פאניז'יל (ט"ו בשבט ה'תר"י, 28 בינואר 1850, ירושלים - כ"ט בטבת ה'תרע"ט, 1 בינואר 1919, ירושלים) היה הראשון לציון, דיין, דרשן, מחבר, משורר ושד"ר.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ואליהו משה פאניז'יל · ראה עוד »
אבן העזר
אבן העזר (בראשי תיבות: אה"ע או אבה"ע) הוא החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ואבן העזר · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אבריאל בר-לבב
אבריאל בר-לבב (נולד ב-1960) הוא חוקר בתחומי היסטוריה של עם ישראל ומחשבת ישראל, פרופסור חבר במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ואבריאל בר-לבב · ראה עוד »
אדוארד פישר
קיסר אוסטרו-הונגריה, קרל הראשון ואדוארד פישר (צ'רנוביץ 1917) אדוארד פישר (בגרמנית: Eduard Fischer, 1862–1935) היה איש משטרה יהודי-אוסטרי, קולונל (Landesgendarmeriekommandant) בז'נדרמריה האוסטרית ונודע כראש הפרטיזנים שלחמו בצבא הרוסי שפלש לבוקובינה במלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ואדוארד פישר · ראה עוד »
אהרן עזריאל
הרב אהרן עזריאל, (ה'תקע"ט, 1818 – ט' בסיון ה'תרל"ט, 3 במאי 1879) היה מקובל ארץ ישראלי, ראש ישיבת המקובלים בית-אל בעיר העתיקה בירושלים בין השנים ה'תרל"א–ה'תרל"ט (1871–1879).
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ואהרן עזריאל · ראה עוד »
איתמר ורהפטיג
הרב איתמר ורהפטיג (נולד ב-תש"ג, 1943) עומד בראש צוות המחקר במכון "משפטי ארץ" בעפרה, מעביר שיעורים בדיני ממונות, מכהן כאב בית דין פרטי לממונות הפועל במעלה אדומים, וכרב קהילת "מעלות דוד" בעיר.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ואיתמר ורהפטיג · ראה עוד »
נפתלי הירץ הלוי
#הפניה נפתלי הרץ הלוי.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ונפתלי הירץ הלוי · ראה עוד »
ספריית הרמב"ם
ממוזער הספרייה התורנית-מדעית על שם הרמב"ם (בקיצור: ספריית הרמב"ם) היא ספרייה תורנית ציבורית המכילה ספרים וכתבי עת בכל תחומי הספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וספריית הרמב"ם · ראה עוד »
ספטמבר
ספטמבר (מלטינית September) הוא החודש התשיעי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וספטמבר · ראה עוד »
סיוון
סִיוָן (מאכדית: Simānu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השלישי במספר לפי המסורת המקראית והתשיעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וסיוון · ראה עוד »
עמאן
עמאן (בערבית: عمان), או בעברית רבת עמון (במקרא: רבת בני עמון, ביוונית: Ῥαββαταμμάνοιςמכתב PSI 616 מהפפירוסים של זנון, שורה 27 (ראו ב וב) או Ῥαββαταμαναפוליביוס, היסטוריות, ספר 5), היא בירת ממלכת ירדן והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ועמאן · ראה עוד »
עסקנות
עסקנות היא פעילות ועסקנות כללית בצורכי ציבור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ועסקנות · ראה עוד »
עזרת ישראל (שכונה)
שכונת עזרת ישראל מרחוב יפו עזרת ישראל היא שכונה קטנה במרכז ירושלים, בין רחוב יפו לרחוב הנביאים, מעט מערבה מ"צומת האיקסים".
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ועזרת ישראל (שכונה) · ראה עוד »
עבדאללה הראשון, מלך ירדן
שנות ה-20 עבדאללה הראשון בביקור אצל נשיא טורקיה, אטאטורק, ב-1937 עבדאללה יוצא מהר הבית, כמה שבועות לפני רציחתו הנסיך חוסיין ניצב שלישי מימין עבדאללה הראשון בן חוסיין (בערבית: عبد الله الأول بن حسين, 2 בפברואר 1882 – 20 ביולי 1951) היה המלך הראשון של הממלכה ההאשמית של ירדן (או בשמה בעת ייסודה: הממלכה ההאשמית של עבר הירדן).
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ועבדאללה הראשון, מלך ירדן · ראה עוד »
עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ועובדיה יוסף · ראה עוד »
פנחס גרייבסקי
פנחס גרייבסקי פנחס מרדכי גְרָיֶיבְסקי (לעיתים נכתב גראייבסקי; בכתיב יידי: גראיעווסקי; 13 במרץ 1873, י"ד באדר תרל"ג - 12 במרץ 1941, י"ג באדר תש"א) היה סופר ומתעד חיי היהודים בירושלים.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ופנחס גרייבסקי · ראה עוד »
פעמים
פעמים הוא רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, היוצא לאור מטעם מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח החל משנת 1979.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ופעמים · ראה עוד »
פרדריק קיש
פרדריק הרמן קיש (באנגלית: Frederick Hermann Kisch, 23 באוגוסט 1888 – 7 באפריל 1943) היה איש צבא יהודי-בריטי ומנהיג ציוני.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ופרדריק קיש · ראה עוד »
צפון אפריקה
מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וצפון אפריקה · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וציונות · ראה עוד »
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וקונסטנטינופול · ראה עוד »
רפאל יהושע עזריאל
הרב רפאל יהושע עזריאל (1874–1959) היה שד"ר, מנהל ישיבת "אוהל יעקב" בירושלים וממייסדי בית היתומים הספרדי בעיר.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ורפאל יהושע עזריאל · ראה עוד »
שער ציון (בית חולים)
דו"ח תפעולי תרע"ב-תרע"ד בית החולים שער ציון יפו בית אגא יוסוף, משכנו הראשון של בית החולים שער ציון, תמונה משנות ה-60 של המאה ה-20 (מסומן ע"ג התמונה) שער ציון (נקרא לעיתים "שערי ציון") היה בית החולים היהודי הראשון ביפו ובית החולים הקהילתי הראשון בארץ.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ושער ציון (בית חולים) · ראה עוד »
שפה ברורה
תקנות וכרוז החברה בעיתון "הצפירה" ב-25 בספטמבר 1889תמונה להחלפה "שפה ברורה" הייתה חברה שייסד אליעזר בן-יהודה בירושלים בספטמבר 1889 בשיתוף עם חבריו מ"תחיית ישראל", הרב יעקב מאיר, חיים הירשנזון וחיים קלמי.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ושפה ברורה · ראה עוד »
שבעת טובי העיר
#הפניה פרנס.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ושבעת טובי העיר · ראה עוד »
שד"ר
הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ושד"ר · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ושולחן ערוך · ראה עוד »
שכונת גאולה
#הפניה גאולה (שכונה).
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ושכונת גאולה · ראה עוד »
שכונת הבוכרים
בתי פאר וכתובות הקדש בית יהודיוף-חפץ ("הארמון") ב'''שכונת הבוכרים''' מחצרות השכונה מרפסת ססגונית בשכונה בית יוסף דוידוף שכונת הבוכרים היא שכונה בלב ירושלים, שנבנתה בשנת 1894 על ידי יהודי בוכרה.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ושכונת הבוכרים · ראה עוד »
תמוז
תמוז (מאכדית: dumuzu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הרביעי במספר לפי המסורת המקראית והעשירי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ותמוז · ראה עוד »
תרמ"ט
#הפניה ה'תרמ"ט.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ותרמ"ט · ראה עוד »
תרמ"ז
#הפניה ה'תרמ"ז.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ותרמ"ז · ראה עוד »
תרמ"ח
#הפניה ה'תרמ"ח.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ותרמ"ח · ראה עוד »
תרמ"ב
#הפניה ה'תרמ"ב.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ותרמ"ב · ראה עוד »
תרמ"ה
#הפניה ה'תרמ"ה.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ותרמ"ה · ראה עוד »
תרל"ט
#הפניה ה'תרל"ט.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ותרל"ט · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
לגיון הכבוד
המסדר הלאומי של לגיון הכבוד (בצרפתית: Ordre national de la Légion d'honneur) או לגיון הכבוד הוא עיטור מסדר הכבוד החשוב ביותר בצרפת.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ולגיון הכבוד · ראה עוד »
ט"ז באדר א'
#הפניה ט"ז באדר.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וט"ז באדר א' · ראה עוד »
ט' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וט' בסיוון · ראה עוד »
ז' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וז' באייר · ראה עוד »
זהב
250px התקופה הרומית. סריוויג'איה זָהָב הוא יסוד כימי מתכתי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Au (מלטינית: aurum) ומספרו האטומי 79.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וזהב · ראה עוד »
חג'אז
חִג'אז (בערבית: الحجاز) הוא אזור במערב ערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וחג'אז · ראה עוד »
חוסיין בן עלי
השריף חוסיין בן עלי שטר של דינר ירדני עליו מופיע דיוקנו של השריף חוסיין ואיור של המרד הערבי. השריף חוסיין בן עלי בערבית: حسين بن علي (חֻסַין בן עלי) (1853 - 4 ביוני 1931) היה ראש השושלת ההאשמית המלכותית.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וחוסיין בן עלי · ראה עוד »
חושן משפט
חושן משפט (בראשי תיבות: חו"מ) הוא החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וחושן משפט · ראה עוד »
חכם באשי
חלב בסוריה, 1908 החכם באשי (בטורקית עות'מאנית: حاخامباشی; בתרגום מילולי: "ראש החכמים") היה התואר שניתן לרב הראשי של קהילה יהודית ברחבי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וחכם באשי · ראה עוד »
חיים משה אלישר
הרב חיים משה אלישר (חמ"א; ג' בשבט ה'תר"ה, 11 בינואר 1845, ירושלים - ד' בשבט ה'תרפ"ד, 10 בינואר 1924, ירושלים) היה הראשון לציון, ומרבני ירושלים.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וחיים משה אלישר · ראה עוד »
חיים הירשנזון
הרב חיים הירשנזון (בכתיב יידי: הירשענזאהן; ידוע בראשי התיבות הרח"ה, (י"א באלול תרי"ז, 31 באוגוסט 1857 – י"ז באלול ה'תרצ"ה, 15 בספטמבר 1935), היה רב, מחנך, מחבר, מוציא לאור, והוגה דעות מן ההוגים המוקדמים של הציונות הדתית. פעל בירושלים ושימש כרבה של העיר הובוקן שבניו ג'רזי.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וחיים הירשנזון · ראה עוד »
בן-ציון מאיר חי עוזיאל
הרב עוזיאל בטקס זיכרון לחיילים היהודים שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה, ירושלים, 1946 הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 – כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ובן-ציון מאיר חי עוזיאל · ראה עוד »
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ודוד ילין · ראה עוד »
ה'תרס"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וה'תרס"ז · ראה עוד »
ה'תרס"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וה'תרס"ו · ראה עוד »
ה'תרע"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וה'תרע"ט · ראה עוד »
ה'תרע"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וה'תרע"ז · ראה עוד »
ה'תרפ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וה'תרפ"א · ראה עוד »
ה'תרצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וה'תרצ"ט · ראה עוד »
ה'תרט"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וה'תרט"ז · ראה עוד »
ה'תשס"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וה'תשס"ט · ראה עוד »
הממלכה המאוחדת
הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר והממלכה המאוחדת · ראה עוד »
המרד הערבי הגדול
המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
הנציב העליון
הנְציב העליון לפלשׂתינה (א"י) (באנגלית: High Commissioner of Palestine) הוא תואר שניתן, בין היתר, לממונה שמינה שר המושבות מטעם ממשלת בריטניה כדי להיות האחראי בפועל על ממשלת המנדט הבריטי (1920–1948) על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר והנציב העליון · ראה עוד »
הראשון לציון
הראשון לציון הוא תואר שהוענק למי שנעשה הרב הבכיר של יהודי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר והראשון לציון · ראה עוד »
הרב הראשי לישראל
#הפניה הרבנות הראשית לישראל#הרבנים הראשיים לדורותם.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר והרב הראשי לישראל · ראה עוד »
הרבנות הראשית לישראל
הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »
הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה
הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה התקיימו ב-19 באפריל 1920, א' באייר ה'תר"ף (מאורעות תר"פ הביאו לדחיית הבחירות בשמונה ימים בירושלים וביפו) ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות באספת הנבחרים הראשונה.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר והבחירות לאספת הנבחרים הראשונה · ראה עוד »
ועד העדה הספרדית בירושלים
בית הכנסת האיסטנבולי, מנכסי וועד העדה הספרדית בירושלים, המאה ה-19 ועד העדה הספרדית בירושלים הוא ועד אשר הנהיג במשך שנים רבות את יהודי ירושלים וצבר רכוש רב מהקדשים ועזבונות, שהועמדו לרשות קהילות הספרדים.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וועד העדה הספרדית בירושלים · ראה עוד »
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וועד הלשון העברית · ראה עוד »
כ' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וכ' באלול · ראה עוד »
כנסת ישראל (ארגון)
כנסת ישראל היה הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וכנסת ישראל (ארגון) · ראה עוד »
י' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וי' בתמוז · ראה עוד »
ימין משה
מראה כללי של השכונה חותם "כרם משה ויהודית" בית בימין משה מדרגות בשכונה היורדות לגיא בן הינום שלט הרחוב בית ועץ בשכונה ימין משה היא שכונה ותיקה בירושלים בקרבת העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וימין משה · ראה עוד »
יעקב שאול אלישר
הרב יעקב שאול אלישר (כינויו היש"א ברכה; כ"ג בסיוון ה'תקע"ז, 7 ביוני 1817 - כ"ח בתמוז ה'תרס"ו, 21 ביולי 1906) היה הראשון לציון בין השנים 1893–1906, ואב בית הדין בירושלים.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ויעקב שאול אלישר · ראה עוד »
יעקב טהון
טהון, 1945 המשרד הארצישראלי ביפו, 1908: ד"ר יעקב טהון (מימין) וד"ר ארתור רופין יעקב יוחנן טהוֹן (לעיתים בתעתיק עברי תקני: טוֹן; בכתיב יידי: טהאָן; 23 במרץ 1880, לבוב, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 5 במרץ 1950, ירושלים) היה מנהיג ציוני ומראשי היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ויעקב טהון · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ויפו · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ויצחק אייזיק הלוי הרצוג · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וירושלים · ראה עוד »
ישיבת המקובלים בית אל
דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים".
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר וישיבת המקובלים בית אל · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ויהדות ספרד · ראה עוד »
יהדות סלוניקי
מאה ה-19 בית הקברות היהודי במאה ה-19 צעדת אחד במאי של איגוד הסנדלרים היהודיים של סלוניקי, 1909 יהדות סלוניקי (נקראה גם: 'ירושלים דבלקן') הייתה קהילה יהודית בסלוניקי, שנחשבה כקהילה היהודית-הספרדית הגדולה ביותר באירופה ערב מלחמת העולם השנייה ובתקופות מסוימות אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ויהדות סלוניקי · ראה עוד »
יהדות בוכרה
יהדות בוכרה הוא כינויה המקובל של עדה יהודית שמקורה במרכז אסיה, בעיקר בשטחי אוזבקיסטן וטג'יקיסטן המודרניות.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ויהדות בוכרה · ראה עוד »
יהודי יוון
#הפניה יהדות יוון.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ויהודי יוון · ראה עוד »
12 במאי
12 במאי הוא היום ה-132 בשנה (133 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ו12 במאי · ראה עוד »
1856
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ו1856 · ראה עוד »
1879
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ו1879 · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ו1882 · ראה עוד »
1885
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ו1885 · ראה עוד »
1887
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ו1887 · ראה עוד »
1888
אנגלית.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ו1888 · ראה עוד »
1889
נחנך מגדל אייפל.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ו1889 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ו1906 · ראה עוד »
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ו1907 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ו1917 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ו1919 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ו1920 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ו1921 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ו1939 · ראה עוד »
24 בפברואר
24 בפברואר הוא היום ה-55 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ו24 בפברואר · ראה עוד »
26 במאי
26 במאי הוא היום ה-146 בשנה (147 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יעקב מאיר ו26 במאי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_מאיר
