גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
131 יחסים: HebrewBooks, מאיר בלבן, מסדה (הוצאת ספרים), מסה (חיבור עיוני), מסופוטמיה, מרחביה (קיבוץ), מתרגם, מלחמת העולם הראשונה, מזרחנות, מדעי היהדות, מוספית, מינסק, אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול), אסרו חג, אפרים שמואלי, ארמית, ארץ ישראל, ארכאולוגיה, ארכיון, אלתרמן, אלישע פורת, אוניברסיטה, אוסוואלד שפנגלר, אירופה, נחום גולדמן, נגד אפיון, ניו יורק, סנקט פטרבורג, ספר לימוד, ספרית פועלים, סלוצק, ערבים, ערבית, עלילות גילגמש, עברות, פולין, פילוסופיה, קלמן שולמן, קובנה, קיץ, רנסאנס, רבנו גרשום, רבי יהודה החסיד, ריגה, שמואל קלמן מירסקי, שמואל דוד לוצאטו, שמיים (עמים), שאול טשרניחובסקי, שפות סלאביות, שקיעת המערב, ..., שלמה אבן גבירול, שבת, שבועות, שומר מצוות, שווייץ, שירה אפית, תנועת ההשכלה היהודית, תעודת בגרות, תרמ"ד, תרע"ב, תרפ"ה, תרפ"ו, תשכ"ז, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, לטינית, לבוב, לודז', לייפציג, ח' בסיוון, חיים נחמן ביאליק, ברלין, בלארוס, בלשנות, בחינת בגרות, בבל, גצל קרסל, גרמנית, גימנסיה, דן מירון, דוקטור, המשנה, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, הצפירה, הקיסרות הגרמנית, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, הרפובליקה הפולנית השנייה, השלח, התקופה, הדאר, הוצאת שטיבל, הוראה, הכוזרים, היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריון, ורשה, ויקיטקסט, כ"ב בטבת, כתבי הקודש, יעקב קלצקין, יעקב כהן (משורר), ישראלים, יחזקאל, יהודה הלוי, יהודים, יוסף בן מתתיהו, יוון הקלאסית, יוונית, ייווא, 1884, 1896, 1898, 1903, 1906, 1914, 1916, 1917, 1922, 1923, 1924, 1925, 1926, 1928, 1929, 1967, 1968, 20 בינואר, 21 במאי, 220. להרחיב מדד (81 יותר) »
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וHebrewBooks · ראה עוד »
מאיר בלבן
קברו של פרופסור מאיר בלבן קברו של מאיר בלבן בבית הקברות היהודי בוורשה מאיר בלבן מונצח בשמו של רחוב בחולון פרופ' מאיר בַּלַבָּן (פעמים רבות בכתיב יידי: באַלאַבאַן; בפולנית: Majer Bałaban; י"ח באדר ה'תרל"ז, 20 בפברואר, 1877, לבוב – י"ח בטבת ה'תש"ג, 26 בדצמבר 1942, גטו ורשה) היה היסטוריון שהתמקד בתולדות יהדות פולין.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ומאיר בלבן · ראה עוד »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מסה (חיבור עיוני)
מַסָּה (במלרע; תרגום שומר משמעות וצליל של המילה הבינלאומית ממקור צרפתי essai) היא חיבור עיוני הבוחן נושא מחיי החברה או מעולם הרוח.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ומסה (חיבור עיוני) · ראה עוד »
מסופוטמיה
מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میانرودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ומסופוטמיה · ראה עוד »
מרחביה (קיבוץ)
מֶרְחַבְיָה הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן כ־2 ק"מ ממזרח לעפולה, לרגלי גבעת המורה, בסמוך למושב מרחביה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ומרחביה (קיבוץ) · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ומתרגם · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מזרחנות
מוזיאון הבריטי. מזרחנות, מדעי המזרח או לימודי המזרח היא תחום דעת אקדמי העוסק בחקר רב־תחומי של אזור מסוים.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ומזרחנות · ראה עוד »
מדעי היהדות
מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ומדעי היהדות · ראה עוד »
מוספית
בבלשנות, מוּסָפִית היא מורפמה המתווספת לבסיס המילה ולאותיות השורש שלה, ובכך מתאימה את משמעותה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ומוספית · ראה עוד »
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ומינסק · ראה עוד »
אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)
אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בגרמנית בשנים 1928–1934, ולא הושלמה עקב עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ואנציקלופדיה יודאיקה (אשכול) · ראה עוד »
אסרו חג
אִסְרוּ חַג הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ואסרו חג · ראה עוד »
אפרים שמואלי
אפרים שמואלי (שמואלֶביץ) (28 בנובמבר 1908 – 9 ביוני 1988) היה מחנך, סופר, היסטוריון, מסאי ומתרגם ישראלי.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ואפרים שמואלי · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וארמית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וארץ ישראל · ראה עוד »
ארכאולוגיה
אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וארכאולוגיה · ראה עוד »
ארכיון
מושבה הגרמנית חיפה, הארכיון הוקם ב-1977 למונח ארכיון שלושה מובנים.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וארכיון · ראה עוד »
אלתרמן
#הפניה נתן אלתרמן.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ואלתרמן · ראה עוד »
אלישע פורת
אלישע פורת, ליד באר המטמונים בפרדסי מהדרין אלישע פורת (25 ביוני 1938 – 24 במרץ 2013) היה משורר וסופר עברי, עיתונאי וחוקר ספרות.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ואלישע פורת · ראה עוד »
אוניברסיטה
אלמה מאטר, האנשה של אוניברסיטה אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: Universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ואוניברסיטה · ראה עוד »
אוסוואלד שפנגלר
אוסוואלד ארנולד גוטפריד שפנגלר (בגרמנית: Oswald Arnold Gottfried Spengler; 29 במאי 1880 – 8 במאי 1936) היה היסטוריון ופילוסוף גרמני אשר גילה עניין וידע גם בתחומי המדע והאומנות.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ואוסוואלד שפנגלר · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ואירופה · ראה עוד »
נחום גולדמן
נחום גולדמן (יושב באמצע) נחום גולדמן בשיחה עם חיים ויצמן בשנת 1935 משמאל: משה שרת, מרים פרוינד, לואי ליפסקי ונחום גולדמן נחום גולדמן (10 ביולי 1895 – 29 באוגוסט 1982) היה מנהיג יהודי וציוני, ממייסדי הקונגרס היהודי העולמי ונשיאו שנים רבות, ומן הפעילים הבולטים למען השגת רוב בעצרת האו"ם להחלטת החלוקה והסכם השילומים.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ונחום גולדמן · ראה עוד »
נגד אפיון
על קדמוּת היהודים (ביוונית: περὶ ἀρχαιότητος Ἰουδαίων) או נגד אַפְּיון (ביוונית: Κατά Απίωνος; בלטינית: Contra Apionem) הוא ספרו הרביעי של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, אשר נכתב זמן לא רב לפני מותו.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ונגד אפיון · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וניו יורק · ראה עוד »
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וסנקט פטרבורג · ראה עוד »
ספר לימוד
ספר לימוד להוראת השפה האנגלית ילדים קוראים מספרי לימוד ספר לימוד הוא ספר שמטרתו העיקרית היא לשמש את הקורא בעת לימודיו - לימודים במסגרת בית ספר או לימוד עצמאי.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וספר לימוד · ראה עוד »
ספרית פועלים
סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וספרית פועלים · ראה עוד »
סלוצק
סלוּצְק (בלארוסית: Слу́цак, או Слуцк; רוסית: Слуцк; פולנית: Słuck), היא עיר במחוז מינסק בבלארוס.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וסלוצק · ראה עוד »
ערבים
שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וערבים · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וערבית · ראה עוד »
עלילות גילגמש
עלילות גילגמש הן אפוס מסופוטמי, מהיצירות הספרותיות המוקדמות ביותר בתולדות האנושות, מתקופת אור השלישית, בערך 2100 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ועלילות גילגמש · ראה עוד »
עברות
001859667 מכתבו של יחזקאל דנין (סוכובולסקי) לרשויות העות'מאניות בנושא עברות שם המשפחה מסוכובולסקי לדנין דבר" (1937): "למתאזרחים בארץ: הסירו את שמות הנכר מקרבכם! יבחר לו כל אזרח בישראל שם עברי מקורי, שהוא נאה לחיינו המתחדשים בארץ."תמונה להחלפה הוראות לשכת ההדרכה של הסוכנות היהודית לעניין עברות שם ולוח שמות משפחה (תש"ד 1944) עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ועברות · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ופולין · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ופילוסופיה · ראה עוד »
קלמן שולמן
קַלמַן שוּלמַן (שולמאן; 1819 – 2 בינואר 1899) היה סופר ומתרגם עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וקלמן שולמן · ראה עוד »
קובנה
קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וקובנה · ראה עוד »
קיץ
חוף ים בקיץ עונת הקיץ היא אחת מארבע עונות השנה והחמה שבהן.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וקיץ · ראה עוד »
רנסאנס
האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (בצרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ורנסאנס · ראה עוד »
רבנו גרשום
רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ורבנו גרשום · ראה עוד »
רבי יהודה החסיד
#הפניה יהודה החסיד.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ורבי יהודה החסיד · ראה עוד »
ריגה
ריגה (לטבית:; אסטונית Riia; ליטאית Ryga) היא עיר הבירה של לטביה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וריגה · ראה עוד »
שמואל קלמן מירסקי
הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי (Samuel Kalman Mirsky; ב' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ו באלול תשכ"ז, אוקטובר 1967) היה רב וחוקר ספרות חז"ל, הגאונים והראשונים, מאנשי הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ושמואל קלמן מירסקי · ראה עוד »
שמואל דוד לוצאטו
שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »
שמיים (עמים)
פיזור השפות השמיות השֵׁמִיִים, עמים שמיים או תרבויות שמיות הוא כינוי מיושן לקבוצה אתנית, תרבותית או גזעית.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ושמיים (עמים) · ראה עוד »
שאול טשרניחובסקי
תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »
שפות סלאביות
השפות הסלאביות (או סלוויות על פי כללי התעתיק של האקדמיה ללשון העברית) הן ענף של השפות ההודו אירופיות המדובר בעיקר במדינות במזרח אירופה וארצות הבלקן ובאזורים סלאבים במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ושפות סלאביות · ראה עוד »
שקיעת המערב
שקיעת המערב (בגרמנית: Der Untergang des Abendlandes) הוא חיבור פילוסופי-היסטורי מאת אוסוואלד שפנגלר בשני כרכים אשר הראשון מביניהם פורסם ב-1918 והשני ב-1922.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ושקיעת המערב · ראה עוד »
שלמה אבן גבירול
פסל של שלמה אבן גבירול בגני ארמון אלקזבה במאלגה, עיר הולדתו. מעשה ידי הפסל האמריקני המילטון ריד ארמסטרונג. כתב יד מהמאה ה-19, מתוך אתר הספרייה הלאומית. רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021 – 1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ושלמה אבן גבירול · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ושבת · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ושבועות · ראה עוד »
שומר מצוות
#הפניה מצווה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ושומר מצוות · ראה עוד »
שווייץ
שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי:; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – הקונפדרציה ההלווטית, קונפדרציה הלווטיקה או הקונפדרציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ושווייץ · ראה עוד »
שירה אפית
לוח חרס ועליו קטע מעלילות בעל וענת, שירה אפית כנענית מאוגרית שירה אפית (או אֶפּוֹס, וכן שירת עלילה בעברית) היא סוגה (ז'אנר) של שירה נרטיבית, אשר מגוללת סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ושירה אפית · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תעודת בגרות
גיליון ציונים הנשלח לנבחנים לפני תעודת הבגרות תעודת בגרות היא תעודה מטעם משרד החינוך של ישראל המעידה על הצלחה במילוי הדרישות הלימודיות בבחינות הבגרות הנערכות בדרך כלל בבתי ספר תיכוניים בישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ותעודת בגרות · ראה עוד »
תרמ"ד
#הפניה ה'תרמ"ד.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ותרמ"ד · ראה עוד »
תרע"ב
#הפניה ה'תרע"ב.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ותרע"ב · ראה עוד »
תרפ"ה
#הפניה ה'תרפ"ה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ותרפ"ה · ראה עוד »
תרפ"ו
#הפניה ה'תרפ"ו.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ותרפ"ו · ראה עוד »
תשכ"ז
#הפניה ה'תשכ"ז.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ותשכ"ז · ראה עוד »
תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
#הפניה מלחמת היהודים.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ותולדות מלחמת היהודים עם הרומאים · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ולטינית · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ולבוב · ראה עוד »
לודז'
לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA) היא העיר השלישית בגודלה בפולין.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ולודז' · ראה עוד »
לייפציג
בית העירייה הישן בכיכר השוק בלייפציג בניין האופרה של לייפציג לייפציג (בגרמנית: Leipzig,; בסורבית: Lipsk; בגרמנית נהגה לפעמים לייפציך) (בעבר נקראה גם ליפסיא Lipsia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת סקסוניה שבגרמניה והעיר ה-13 בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ולייפציג · ראה עוד »
ח' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וח' בסיוון · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וברלין · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ובלארוס · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ובלשנות · ראה עוד »
בחינת בגרות
#הפניה בחינת בגרות (ישראל).
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ובחינת בגרות · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ובבל · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וגצל קרסל · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וגרמנית · ראה עוד »
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וגימנסיה · ראה עוד »
דן מירון
דן מירון (נולד ב-13 בנובמבר 1934, ו' בכסלו תרצ"ה) הוא אחד מחוקרי הספרות העברית וספרות היידיש והמבקרים הבולטים בישראל ובארצות הברית.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ודן מירון · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ודוקטור · ראה עוד »
המשנה
#הפניה משנה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני והמשנה · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני והצפירה · ראה עוד »
הקיסרות הגרמנית
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
הקיבוץ הארצי - ברית קיבוצי השומר הצעיר בישראל היא תנועה המאגדת בתוכה 85 קיבוצים ברחבי ישראל (נכון לשנת 1996).
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני והקיבוץ הארצי השומר הצעיר · ראה עוד »
הרפובליקה הפולנית השנייה
תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918–1939).
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני והרפובליקה הפולנית השנייה · ראה עוד »
השלח
#הפניה השילוח (כתב עת).
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני והשלח · ראה עוד »
התקופה
התקופה היה מאסף ספרותי עברי אשר ראה אור במוסקבה, ורשה, ברלין, ניו יורק ותל אביב משנת תרע"ח-1918 עד שנת תש"י-1950, בהוצאת שטיבל.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני והתקופה · ראה עוד »
הדאר
שער ג' בתמוז תרפ"ד, 4 ביולי 1924 שער כ"ו באלול תשמ"א (1981) הדֹאר היה עיתון עברי שיצא לאור בארצות הברית בין השנים 1921 ל-2005 בחסות ההסתדרות העברית באמריקה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני והדאר · ראה עוד »
הוצאת שטיבל
סמל ההוצאה סמל ההוצאה באמריקה בסוף שנות השלושים הוצאת א.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני והוצאת שטיבל · ראה עוד »
הוראה
הוראה באוניברסיטת בולוניה, 1088 ציור של מורה לידי לוח במהלך תהליך ההוראה הוראה היא אחת מתהליכי הלמידה בחינוך.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני והוראה · ראה עוד »
הכוזרים
#הפניה ממלכת הכוזרים.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני והכוזרים · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני והיסטוריה · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני והיסטוריון · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וורשה · ראה עוד »
ויקיטקסט
פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וויקיטקסט · ראה עוד »
כ"ב בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וכ"ב בטבת · ראה עוד »
כתבי הקודש
#הפניה כתבי קודש.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וכתבי הקודש · ראה עוד »
יעקב קלצקין
יעקב קְלַצְקין (קלאצקין; 3 באוקטובר 1882, ברזה קרטוסקה, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 26 במרץ 1948, וֵוֵה, שווייץ) היה פילוסוף יהודי שפינוזיסט, פעיל ציוני, מו"ל, עורך ופובליציסט המעורה בחיי הרוח של התקופה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ויעקב קלצקין · ראה עוד »
יעקב כהן (משורר)
"אנו עולים ושרים" מאת יעקב כהן יעקב כָהָן (כהאן) (26 ביוני 1881 סלוצק – 20 בנובמבר 1960 תל אביב) היה משורר ישראלי, מחזאי, מתרגם, סופר ובלשן עברי, פעמיים חתן פרס ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ויעקב כהן (משורר) · ראה עוד »
ישראלים
ישרְאלים (בערבית: إسرائيليون. תעתיק: אִסְרַאִילִיוּן) הם אזרחי מדינת ישראל, תושבי ישראל או כאלו השוהים במדינות אחרות.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וישראלים · ראה עוד »
יחזקאל
282x282 פיקסלים יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הכהן (או יחזקאל הנביא) היה נביא בסוף תקופת בית ראשון ולאחר חורבן בית ראשון והיה פעיל בבבל.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ויחזקאל · ראה עוד »
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ויהודה הלוי · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ויהודים · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יוון הקלאסית
יוון הקלאסית הוא כינוי מקובל לתקופה היסטורית בת כ־150–200 שנה בתולדות יוון העתיקה, שתחילתה במאה ה־5 לפנה"ס וסופה במאה ה־4 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ויוון הקלאסית · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ויוונית · ראה עוד »
ייווא
ייווא, השוכן בבניין המרכז להיסטוריה יהודית, ברחוב 16 מערב, בין השדרה החמישית והשישית במנהטן ייִוואָ (מבוטא: "ייִווֹ"; ראשי תיבות ביידיש: ייִדישער װיסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט, 'המכון המדעי היהודי'; באנגלית: YIVO), או בשמו כיום: המכון למחקר יהודי (באנגלית: Institute for Jewish Research), נוסד ב-1925 בווילנה ויושב כיום במנהטן.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני וייווא · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ו1884 · ראה עוד »
1896
האולימפיאדה המודרנית הראשונה.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ו1896 · ראה עוד »
1898
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ו1898 · ראה עוד »
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ו1903 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ו1906 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ו1914 · ראה עוד »
1916
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ו1916 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ו1917 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ו1922 · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ו1923 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ו1924 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ו1925 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ו1926 · ראה עוד »
1928
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ו1928 · ראה עוד »
1929
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ו1929 · ראה עוד »
1967
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ו1967 · ראה עוד »
1968
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ו1968 · ראה עוד »
20 בינואר
20 בינואר הוא היום ה-20 בשנה, בשבוע ה-3 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ו20 בינואר · ראה עוד »
21 במאי
21 במאי הוא היום ה-141 בשנה (142 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ו21 במאי · ראה עוד »
220
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב נפתלי שמחוני ו220 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_נפתלי_שמחוני
