גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
64 יחסים: מנחם מנדל מקוצק, משל, משה מנדלסון, מזריץ', מזריטש, מגיד (דרשן), מידות טובות, אלתר דרויאנוב, אלוף בצלות ואלוף שום, אליעזר שטיינמן, אברך, אברהם דב פלאם, אברהם דב בער פלאם, איזופוס, נתן גורן, ספר הבדיחה והחידוד, עם הספר (הוצאת ספרים), פרשיות השבוע, פרויקט בן-יהודה, פולין, צייר, קומיקס, ש. ש. קנטורוביץ, שנינות, שטעטל, תנועת המוסר, תק"א, תקס"ה, ליטא, ז'טל, ז'ובקבה, זמושץ, חמש מגילות, חסידות, חותן, בלארוס, בחור ישיבה, בית מדרש, גליציה, גדי פולק, גיהנום, דרשן, דב ליפץ, דובנא, ה'תשי"ב, המאה ה-18, האיחוד הפולני-ליטאי, הפטרה, הלכה, הגאון מווילנה, ..., הגדה של פסח, ווהלין, וילנה, כתיב, י"ז בטבת, יעקב קראנץ, יהדות חרדית, יהודים, יידיש, 1741, 1804, 1886, 19 בדצמבר, 1952. להרחיב מדד (14 יותר) »
מנחם מנדל מקוצק
רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 – כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד הבולטים באדמו"רי החסידות בימיו.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ומנחם מנדל מקוצק · ראה עוד »
משל
משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל (דהיינו, שיש לו משמעות מעבר לתוכנו המפורש והגלוי) השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם (Epigram).
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ומשל · ראה עוד »
משה מנדלסון
משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ומשה מנדלסון · ראה עוד »
מזריץ'
#הפניה מזריטש.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ומזריץ' · ראה עוד »
מזריטש
אנדרטה ליהודי מז'יריץ שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון מֶז'יריטש (ביידיש: מעזשיריטש; באוקראינית: Великі Межирічі, וליקי מז'יריצ'י; בפולנית: Międzyrzecz korecki, מיינדזיז'ץ' קורצקי) היא עיירה באוקראינה, כ-19 ק"מ ממערב לקורץ וכ-40 ק"מ ממזרח לרובנו.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ומזריטש · ראה עוד »
מגיד (דרשן)
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ומגיד (דרשן) · ראה עוד »
מידות טובות
מידות טובות (בלשון יחיד: מידה טובה) הן מידות בנפש המאפשרות להתהלך בדרכי מוסר.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ומידות טובות · ראה עוד »
אלתר דרויאנוב
דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов; 6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ואלתר דרויאנוב · ראה עוד »
אלוף בצלות ואלוף שום
תחילת הסיפור "אלוף בצלות ואלוף שום", בספר "ויהי היום" מאת חיים נחמן ביאליק, עם איורים מאת נחום גוטמן, הוצאת דביר, תשכ"התמונה להחלפה אלוף בַּצְלוּת ואלוף שוּם היא מקאמה עברית בת 12 פרקים קצרים מאת חיים נחמן ביאליק שראתה אור בשנת 1928 כספר מאויר על ידי נחום גוטמן בהוצאת דביר.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ואלוף בצלות ואלוף שום · ראה עוד »
אליעזר שטיינמן
אליעזר שטיינמן (1892, הכפר אוֹבּוֹדוֹבְקַה, אוּיֶזְד (מחוז) אולגופול, פלך פודוליה, האימפריה הרוסית – 7 באוגוסט 1970, תל אביב, ישראל) היה סופר, עיתונאי, מסאי ועורך עברי ויידי שפעל בפולין ובישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ואליעזר שטיינמן · ראה עוד »
אברך
אַבְרֵךְ בעולם הישיבות הוא אדם אשר מקדיש חלק ניכר מיומו ללימוד תורה בישיבה או בכולל.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ואברך · ראה עוד »
אברהם דב פלאם
#הפניה אברהם דב בער פלאם.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ואברהם דב פלאם · ראה עוד »
אברהם דב בער פלאם
אברהם דב בֶּער (דובערוש) פלָאם (פלאהם) (1795–1876) היה יליד ותושב מזריטש, סופר, דרשן ידוע בשעתו, עורך ספרי המגיד מדובנא (ר' יעקב קרנץ) ולמעשה גם מחבר חלקים מהם והביוגרף שלו.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ואברהם דב בער פלאם · ראה עוד »
איזופוס
דייגו ולסקס (מוזיאון הפראדו, מדריד) אַיְזוֹפּוֹס או אַיְסוֹפּוֹס (מיוונית: Αἴσωπος; 620 לפנה"ס – 562 לפנה"ס) היה ממשיל מְשלים יווני.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ואיזופוס · ראה עוד »
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ונתן גורן · ראה עוד »
ספר הבדיחה והחידוד
ספר הבדיחה והחידוד (בכתיב המקורי: והחדוד) הוא קובץ של בדיחות יהודיות שליקט וניסח הסופר והפעיל הציוני אלתר דרויאנוב.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ וספר הבדיחה והחידוד · ראה עוד »
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
פרשיות השבוע
#הפניה פרשת השבוע.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ופרשיות השבוע · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ופולין · ראה עוד »
צייר
ציור של ציירת מהמאה ה-17 הצייר מישל אלקיים בעבודתו דיוקן עצמי של הצייר דייגו ולאסקז בעבודתו, קטע מהציור "לאס מנינאס" צייר רחוב דיוקן עצמי של הציירת Elin Danielson-Gambogi צייר הוא אדם העוסק בציור, כמקצוע או כתחביב.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ וצייר · ראה עוד »
קומיקס
כרכי קומיקס בשפות שונות (אנגלית, צרפתית ויפנית) רומנים גרפיים מתורגמים לעברית היתולי קוֹמִיקְס (מאנגלית: Comics; בעברית: עֲלִילוֹן) היא מדיה גרפית וסוג אומנות בה דמויות אשר מצוירות ברצף ואירועים אשר משתנים מתמונה לתמונה מצטרפים לכדי עלילה.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ וקומיקס · ראה עוד »
ש. ש. קנטורוביץ
#הפניה שמואל שבח קנטורוביץ.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ וש. ש. קנטורוביץ · ראה עוד »
שנינות
ממוזער שנינות היא סוג של הומור אינטליגנטי, המתבטא ביכולת לבטא דברים חכמים ומשעשעים.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ושנינות · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ושטעטל · ראה עוד »
תנועת המוסר
תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ותנועת המוסר · ראה עוד »
תק"א
#הפניה ה'תק"א.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ותק"א · ראה עוד »
תקס"ה
#הפניה ה'תקס"ה.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ותקס"ה · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ וליטא · ראה עוד »
ז'טל
ז'טל (בלארוסית: Дзятлава, דזיאטלבה; בליטאית: Zietela, זייטלה; בפולנית: Zdzięcioł, זדז'נצ'ול; ברוסית: Дятлово, דיאטלובו; ביידיש: זשעטל) היא עיירה בבלארוס במחוז גרודנו כ-165 קילומטר מדרום-מזרח לגרודנו.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ וז'טל · ראה עוד »
ז'ובקבה
ז'ובקבה (אוקראינית: Жовква, לעיתים נכתבת בעברית הצורות ז'ולקוב, ז'ולקווה או ז'ולקבה; פולנית: Żółkiew, ז'ולקייב; יידיש: זאלקווא) היא עיר במחוז לבוב באוקראינה, השוכנת בחבל גליציה ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ וז'ובקבה · ראה עוד »
זמושץ
#הפניה זמושץ'.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ וזמושץ · ראה עוד »
חמש מגילות
ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ וחמש מגילות · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ וחסידות · ראה עוד »
חותן
#הפניה חם (קרוב משפחה).
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ וחותן · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ובלארוס · ראה עוד »
בחור ישיבה
#הפניה ישיבה.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ובחור ישיבה · ראה עוד »
בית מדרש
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ובית מדרש · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ וגליציה · ראה עוד »
גדי פולק
גדי פּוֹלַק הוא אמן, צייר ופסל חרדי ממוצא רוסי.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ וגדי פולק · ראה עוד »
גיהנום
ג'ון מרטין, צייר אנגלי מן המאה ה-19 איור של הגיהנום מימי הביניים (שנת 1180 לערך) לפי אמונה נפוצה בדתות השונות, גיהנום הוא המקום שאליו נשלחות לאחר המוות או בעולם הבא נשמותיהם של אלה שחטאו בחייהם, ובו הן סובלות ייסורים שונים, הכוללים לדוגמה שרפה באש, מכות וחבלות על ידי מלאכי חבלה ועוד.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ וגיהנום · ראה עוד »
דרשן
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ודרשן · ראה עוד »
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ודב ליפץ · ראה עוד »
דובנא
#הפניה דובנו.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ודובנא · ראה עוד »
ה'תשי"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ וה'תשי"ב · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ והמאה ה-18 · ראה עוד »
האיחוד הפולני-ליטאי
האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ והפטרה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ והלכה · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ והגאון מווילנה · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ והגדה של פסח · ראה עוד »
ווהלין
סמל ווהלין נסיכות ווהלין ווהלין כחלק מפולין ווהלין כחלק מאוקראינה היכל יהדות ווהלין בגבעתיים אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא חבל היסטורי במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ וווהלין · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ווילנה · ראה עוד »
כתיב
בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ וכתיב · ראה עוד »
י"ז בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ז טבת היא ברוב השנים פרשת שמות.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ וי"ז בטבת · ראה עוד »
יעקב קראנץ
#הפניה יעקב קרנץ.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ויעקב קראנץ · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ויהודים · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ויידיש · ראה עוד »
1741
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ו1741 · ראה עוד »
1804
12 ביולי 1804 - אלכסנדר המילטון נהרג בדו-קרב נגד ארון בר.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ו1804 · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ו1886 · ראה עוד »
19 בדצמבר
19 בדצמבר הוא היום ה־353 בשנה (354 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ו19 בדצמבר · ראה עוד »
1952
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב קרנץ ו1952 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_קרנץ
