סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יעקב רייפמן

מַדָד יעקב רייפמן

יעקב רייפמן (ביידיש: רייפמאנן; א' בניסן תקע"ח, 7 באפריל 1818 - י"ד בחשוון תרנ"ה, 13 בנובמבר 1894) היה חוקר אוטודידקט ומחבר פורה, היסטוריון של היהדות ומלומד עברי. [1]

68 יחסים: מאיר הרשקוביץ, מאיר הילדסהיימר (היסטוריון), משה אונגרפלד, מחברות לספרות (הוצאת ספרים), מבחר הפנינים, מהדורה מדעית, א' בניסן, אפטא, אלעזר הורוויץ, אברהם גייגר, אוטוביוגרפיה, אוטודידקטיות, נפתלי בן מנחם, נטילת ידים, ספר חסידים, סוגיה, סיני (כתב עת), פרי מגדים, פילוסופיה יהודית, צבי הירש חיות, קריית ספר (מפעל ביבליוגרפי), ראשי תיבות, רפאל קירכהיים, שאילתות דרב אחא, שניאור זק"ש, שלמה לוי שטיינהיים, שלמה בובר, שזח"ה, שבעה (אבלות), שברשין, שד"ל, שי"ר, תנ"ך, תנועת ההשכלה היהודית, תקע"ח, תקפ"ב, תקפ"ד, תקצ"ג, תרנ"ה, תרגום אונקלוס, תשובה (יהדות), תלמוד ירושלמי, לגוב, לובלין, טלית, זרחיה הלוי, זולקווא, חסידות לובלין, בן סירא, הפועל הצעיר (עיתון), ..., התלמוד הבבלי, הלכות גדולות, הדרום (כתב עת), י"ד בחשוון, י.ל. פרץ, יצחק מרדכי יוסט, יצחק שמואל רג'יו, יצחק בר לווינזון, יהודה אריה קלוזנר, יהודה לייב איגר, יהודה לייב גורדון, יוליוס פירסט, יידיש, 13 בנובמבר, 1818, 1822, 1894, 7 באפריל. להרחיב מדד (18 יותר) »

מאיר הרשקוביץ

הרב פרופ' מאיר הרשקוביץ מאיר הרשקוביץ (תשרי ה'תרע"ג, 15 בספטמבר 1912 הניצ'י (Ganichi) זקרפטיה - ט' באדר א' ה'תשס"ג, 11 בפברואר 2003 ירושלים) היה רב, מחנך, חוקר תפילה ויהדות, ואיש אקדמיה.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ומאיר הרשקוביץ · ראה עוד »

מאיר הילדסהיימר (היסטוריון)

מאיר הילדסהיימר (נולד בשנת 1940) הוא היסטוריון ישראלי, חוקר תולדות עם ישראל בעת החדשה באירופה ובארץ ישראל, ראש מכללת אורות ישראל, פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן, ובעבר ראש הקתדרה על שם הרב שמשון רפאל הירש לחקר תנועת תורה עם דרך ארץ.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ומאיר הילדסהיימר (היסטוריון) · ראה עוד »

משה אונגרפלד

משה אוּנגֶרפֶלד (10 במרץ 1898 – 2 במרץ 1983) היה מורה, עיתונאי, פובליציסט וסופר, מנהלו הראשון של "בית ביאליק".

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ומשה אונגרפלד · ראה עוד »

מחברות לספרות (הוצאת ספרים)

סמל הוצאת הספרים בגרסתה משנות ה-2000. בסמל קריקטורה בדמותו של ישראל זמורה שנות הארבעים (מימין לשמאל: א"ד שפיר, שמעון גנס, ד' פילר, אליהו טסלר, נתן אלתרמן, ישראל זמורה, צילה בינדר) מחברות לספרות היא הוצאת ספרים שפעלה ביישוב ובישראל בשנים 1940–1973, ושבה לפעול בשנת 1988 במסגרת הוצאת זמורה-ביתן.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ומחברות לספרות (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מבחר הפנינים

#הפניה שלמה אבן גבירול#יצירותיו והגותו.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ומבחר הפנינים · ראה עוד »

מהדורה מדעית

היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ומהדורה מדעית · ראה עוד »

א' בניסן

ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן וא' בניסן · ראה עוד »

אפטא

אפטא (מיידיש: אַפּטאַ; בפולנית: Opatów, "אופטוב") היא עיירה בפולין בפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ואפטא · ראה עוד »

אלעזר הורוויץ

אלעזר הלוי איש הורוויץ (א' בשבט ה'תקס"ד, ינואר 1804–כ"א בסיוון ה'תרכ"ח, 11 ביוני 1868) היה רב ופוסק אוסטרי, ורבה של וינה בין השנים 1828–1868.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ואלעזר הורוויץ · ראה עוד »

אברהם גייגר

הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ואברהם גייגר · ראה עוד »

אוטוביוגרפיה

אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אוטו-עצמי, ביו-חיים, גרפיה-כתיבה) היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ואוטוביוגרפיה · ראה עוד »

אוטודידקטיות

אוטודידקטיות (בעברית: למידה עצמית) היא רכישת השכלה באופן עצמאי או באופן עצמאי למחצה.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ואוטודידקטיות · ראה עוד »

נפתלי בן מנחם

#הפניה נפתלי בן-מנחם.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ונפתלי בן מנחם · ראה עוד »

נטילת ידים

#הפניה נטילת ידיים.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ונטילת ידים · ראה עוד »

ספר חסידים

ספר חסידים היא יצירה יהודית דתית חשובה המכילה הלכות, מנהגים וסיפורים קצרים בעלי מוסר השכל, שנכתב על ידי רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן וספר חסידים · ראה עוד »

סוגיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן וסוגיה · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

פרי מגדים

פרי מגדים הוא חיבור על השולחן ערוך חלק אורח חיים ויורה דעה, שנכתב על ידי רבי יוסף תאומים שנודע בעיקר בזכות חיבורו זה, והוא אחד החיבורים הידועים והנחשבים שנדפסו על השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ופרי מגדים · ראה עוד »

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »

צבי הירש חיות

275x275 פיקסלים הרב צבי הירש חיות (בראשי תיבות: מהר"ץ חיות; בהגייה אשכנזית: "חַיֶיס"; 20 בנובמבר 1805, כ"ח בחשוון ה'תקס"ו – 12 באוקטובר 1855, ל' בתשרי ה'תרט"ז), היה אב"ד ז'ולקווה וקאליש ובעל הגהות על התלמוד.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן וצבי הירש חיות · ראה עוד »

קריית ספר (מפעל ביבליוגרפי)

#הפניה קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי).

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן וקריית ספר (מפעל ביבליוגרפי) · ראה עוד »

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן וראשי תיבות · ראה עוד »

רפאל קירכהיים

רפאל קִירְכְהַיים (בגרמנית: Raphael Kirchheim; 1804, פרנקפורט – 6 בספטמבר 1889, שם) היה חוקר יהדות יהודי גרמני.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ורפאל קירכהיים · ראה עוד »

שאילתות דרב אחא

השאילתות הוא ספר הלכתי מאת רב אחא משבחא גאון, מראשית תקופת הגאונים, והוא כנראה הספר הראשון המצוי בידינו שנתחבר אחרי תקופת התלמוד.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ושאילתות דרב אחא · ראה עוד »

שניאור זק"ש

איור של שניאור זקש שניאור זק"ש (או: זקש, זקס; Senior Sachs&רלמ;; 17 ביוני 1816 – 18 בנובמבר 1892), חוקר עברי, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה ואחר כך במערבה.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ושניאור זק"ש · ראה עוד »

שלמה לוי שטיינהיים

שלמה לוי (לודוויג) שטַיינהַיים (בגרמנית: Salomon Ludwig Steinheim; נולד שלמה בן לוי; י"ד באב ה'תקמ"ט, 6 באוגוסט 1789 – ד' בסיון ה'תרכ"ו, 18 במאי 1866) היה תאולוג, פילוסוף ורופא יהודי-גרמני, מגדולי ההוגים הדתיים היהודיים במחצית הראשונה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ושלמה לוי שטיינהיים · ראה עוד »

שלמה בובר

שלמה בן ישעיהו אברהם הלוי בּוּבֶּר (בכתיב יידי: באָבער; ה' בשבט תקפ"ז, 2 בפברואר 1827 – י"א בטבת תרס"ז, 28 בדצמבר 1906) היה מלומד יהודי, חוקר ומהדיר של מדרשים, שעבד לפרנסתו כבנקאי; חי כל חייו בעיר למברג (לבוב); סבו של מרטין בובר.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ושלמה בובר · ראה עוד »

שזח"ה

#הפניה שלמה זלמן חיים הלברשטאם.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ושזח"ה · ראה עוד »

שבעה (אבלות)

#הפניה שבעה.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ושבעה (אבלות) · ראה עוד »

שברשין

#הפניה שצ'בז'שין.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ושברשין · ראה עוד »

שד"ל

#הפניה שמואל דוד לוצאטו.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ושד"ל · ראה עוד »

שי"ר

#הפניה שלמה יהודה רפפורט.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ושי"ר · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ותנ"ך · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תקע"ח

#הפניה ה'תקע"ח.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ותקע"ח · ראה עוד »

תקפ"ב

#הפניה ה'תקפ"ב.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ותקפ"ב · ראה עוד »

תקפ"ד

#הפניה ה'תקפ"ד.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ותקפ"ד · ראה עוד »

תקצ"ג

#הפניה ה'תקצ"ג.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ותקצ"ג · ראה עוד »

תרנ"ה

#הפניה ה'תרנ"ה.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ותרנ"ה · ראה עוד »

תרגום אונקלוס

תרגום אונקלוס הוא תרגום יהודי לשפה הארמית לחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ותרגום אונקלוס · ראה עוד »

תשובה (יהדות)

שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ותשובה (יהדות) · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

לגוב

לגוב (בפולנית: Łagów) הוא כפר במחוז קיילצה שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ולגוב · ראה עוד »

לובלין

לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ולובלין · ראה עוד »

טלית

גבר מתפלל עטוף בטלית. יהודי בטלית בשלהי המאה ה-19. יהודי בחוף הים לבוש טלית קטן. טלית היא סוג של בגד, אשר כיום משמש כבגד כבוד שנלבש בזמן התפילה.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן וטלית · ראה עוד »

זרחיה הלוי

רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן וזרחיה הלוי · ראה עוד »

זולקווא

#הפניהז'ובקבה.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן וזולקווא · ראה עוד »

חסידות לובלין

#הפניה יהודה לייב איגר.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן וחסידות לובלין · ראה עוד »

בן סירא

מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ובן סירא · ראה עוד »

הפועל הצעיר (עיתון)

עמוד השער של "הפועל הצעיר", 12 במרץ 1968 הפועל הצעיר היה עיתון שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר בשנת 1907.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן והפועל הצעיר (עיתון) · ראה עוד »

התלמוד הבבלי

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן והתלמוד הבבלי · ראה עוד »

הלכות גדולות

שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שהפך לחלק אינטגרלי בלימוד ההלכה בישיבות הגאונים.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן והלכות גדולות · ראה עוד »

הדרום (כתב עת)

הדרום הוא קובץ תורני היוצא לאור בניו יורק מאז סוף שנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי הסתדרות הרבנים דאמריקה.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן והדרום (כתב עת) · ראה עוד »

י"ד בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ד חשוון היא תמיד פרשת וירא.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן וי"ד בחשוון · ראה עוד »

י.ל. פרץ

#הפניה י"ל פרץ.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן וי.ל. פרץ · ראה עוד »

יצחק מרדכי יוסט

יצחק מרדכי (איזק מרקוס) יוֹסְט (בגרמנית: Isaak Markus Jost; 22 בפברואר 1793 - 22 בנובמבר 1860), היסטוריון יהודי-גרמני, מחלוצי "חכמת ישראל".

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ויצחק מרדכי יוסט · ראה עוד »

יצחק שמואל רג'יו

יצחק שמואל רֶג'וֹ (יש"ר מגוריציה; 15 באוגוסט 1784 – 29 באוגוסט 1855), רב, פילוסוף, חוקר יהדות, פרשן מקרא וסופר.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ויצחק שמואל רג'יו · ראה עוד »

יצחק בר לווינזון

יצחק דב בר לווינזון (בכתיב יידי: יצחק בער לעווינזאהן; ריב"ל; כ"ט באלול ה'תקמ"ח, 1 באוקטובר 1788, קרמניץ, רוסיה – כ"ב בשבט ה'תר"ך, 15 בפברואר 1860, קרמניץ) היה חלוץ תנועת ההשכלה היהודית בתחומי האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ויצחק בר לווינזון · ראה עוד »

יהודה אריה קלוזנר

יהודה אריה קלוזנר (ה' בסיוון תר"ע, 12 ביוני 1910 – 11 באוקטובר 1970) היה דוקטור לספרות, חוקר הספרות העברית, ספרן, עורך אסופות ומבקר.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ויהודה אריה קלוזנר · ראה עוד »

יהודה לייב איגר

רבי יהודה לֵייבּ אֵיגֶר (כונה רבי לֵייבַּלֶ'ה; תקע"ה – כ"ב בשבט תרמ"ח, 1888) היה נכדו של רבי עקיבא איגר ותלמידם של רבי מנחם מנדל מקוצק ורבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצא, בעל "מי השילוח".

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ויהודה לייב איגר · ראה עוד »

יהודה לייב גורדון

יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »

יוליוס פירסט

יוליוס פירסט או יוסף אלזארי (בגרמנית: Julius Fürst; 12 במאי 1805 – 9 בפברואר 1873) היה היסטוריון ומילונאי יהודי יליד גרמניה.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ויוליוס פירסט · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ויידיש · ראה עוד »

13 בנובמבר

13 בנובמבר הוא היום ה־317 בשנה בלוח הגרגוריאני (318 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ו13 בנובמבר · ראה עוד »

1818

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ו1818 · ראה עוד »

1822

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ו1822 · ראה עוד »

1894

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ו1894 · ראה עוד »

7 באפריל

7 באפריל הוא היום ה-97 בשנה (98 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יעקב רייפמן ו7 באפריל · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_רייפמן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »