תִקשׁוֹרֶת

664 יחסים: Time Out, ממלוכים, ממלכת פרס, ממלכת החשמונאים, ממלכת ירושלים, מאי, מנסרת סנחריב, מנשייה (יפו), מנזר, מנזר אנטוניוס הקדוש (מרוני), מנזר אנטוניוס הקדוש (קופטי), מנזר ניקולאס הקדוש, מנחם קליין (מדעי המדינה), מנחם בגין, מסע נפוליאון בארץ ישראל, מסע סנחריב בלבנט, מסע הצלב הראשון, מסע הצלב השלישי, מסע הצלב השביעי, מסע הצלב השישי, מסעי הצלב, מסגד, מסגד מחמודיה, מסגד סיקסיק, מסגד עג'מי, מסגד חסן בק, מסגד ג'באליה, מסגד הים (יפו), מסילת הרכבת יפו–ירושלים, מפקד 1922, מפקד 1931, מפרץ, מצרים, מצרים העתיקה, מצרים התלמיית, מצד חשביהו, מקצוע, מקוה ישראל, מקווה, מרזבה, מרד החשמונאים, מרדכי בן הלל הכהן, מרונים, מרוקו, מרכז נא לגעת, מרכז באוהאוס, משנה, משרד המדע, התרבות והספורט, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משה מונטיפיורי, ..., משה סמילנסקי, משה שרת, משה גיל, מלחמת קרים, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת היהודים, מחמוד אגא א-שאמי, מחוז, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עוגן, מבצע חמץ, מבצר, מגפה, מגדלור יפו, מגדלי עזריאלי, מדרון יפו, מדריך ארץ ישראל, מדינאי, מוסטפא אל-ח'אלידי, מופתי, מורה דרך בארץ ישראל וסוריה, מושל צבאי, מותג, מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל, מוזיאון האצ"ל בתש"ח, מוזיאון יפו לעתיקות, מוזיקה מזרחית, מוחמד אבו נבוט, מוחמד עלי (שליט מצרים), מובלעת, מוות, מכתבי אל עמרנה, מכבי יפו, מכונית תופת, מים, מינרט, מינהל מקרקעי ישראל, מירון בנבנשתי, מישור החוף, מיומנה, מיין, א. ש. הרטום, אמנות, אמין אל-חוסייני, אנדרומדה, אנוש, אספסיאנוס, אפריל, אצ"ל, אצטדיון בלומפילד, אצטדיון גאון, ארמנים, ארץ ישראל, ארץ ישראל (כתב עת), ארצות הברית, ארז, ארכאולוג, אריס סאן, אשקלון (עיר עתיקה), אשכנזים, אלכסנדר ברוולד, אלכסנדר ינאי, אלי שילר, אליעקובי, אליעזר פרנקל, אזור, אחמד ג'מאל פאשה, אבן גיר, אברהם משה לונץ, אברהם שלוש (יפו), אברהם יערי, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהים פחה, אבטיח, אבו כביר, אגא עבדאללה, אוניברסיטת תל אביב, אוסלו, אור יהודה, אוריאל רפפורט, אולם נגה, אולפרט דאפר, אוטובוס, אירועי אוקטובר 2000, אירופה, אילנה גור, איחוד רשויות מקומיות, איכות חיים, נמל, נמל אשדוד, נמל תל אביב, נמל יפו, נפתלי הרץ הלוי, נפוליאון, נצרות, נצרות פרוטסטנטית, נצרות קתולית, נצרות קופטית, נצרות יוונית-אורתודוקסית, נקרופוליס, נתיבי איילון, נח, נחל איילון, נחל הירקון, נחום סלושץ, נווה צדק, נווה שלום (שכונה), נינוה, סמירה עזאם, סעדיה מנדל, ספר מקבים א, ספר מקבים ב, ספר מלכים, ספר איוב, ספר עזרא, ספר יהושע, ספר יונה, ספטמבר, ספינת קיטור, סרייבו, סלמה (שפלה), סלע אנדרומדה, סטטוס קוו, סחף, סבון, סביל, סביל אבו נבוט, סוס טרויאני, סולטאן, סולימאן פאשה, סיינטולוגיה, ע'סאן כנפאני, עמוס אילון, עמיחי פאגלין, ערבים, ערבית, ערביי ארץ ישראל, ערוץ 20, עלייה לארץ ישראל, עזה, עברית, עבד אל ראוף אל-ביטאר, עבדול חמיד השני, עג'מי, עג'מי (סרט), עולה חדש, עכו, עיר נמל, עיראק, עיריית תל אביב-יפו, עיריית חיפה, פארק, פארק צ'ארלס קלור, פסל (מקצוע), פסל (יצירה), פסטיבל, פסח, פסולת בניין, פפירוס האריס 500, פרנץ יוזף הראשון, פרנציסקנים, פרעה, פרעות תרפ"א, פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, פלשתים, פלורנטין, פטרוס, פחה, פונדק, פודקאסט, פיניקים, פילדלפיה, פיזה, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר), צרפת, צרפתים, צריח (מבנה), צלאח א-דין, צלפים, צבא ההצלה, צדקא, צהלון, צוק, צור (לבנון), צור שיזף, קאימקאם, קסיופאה, קפיטולציות, קדמוניות היהודים, קהיר, קונסוליה, קולנוע אלהמברה, קיסר, רמת אביב, רמלה, ראש עיריית תל אביב, ראש עיריית ירושלים, ראשי התיבות, רצח, רצח יוסף חיים ברנר וחבריו, רשות העתיקות, רשות הפיתוח, רחבעם, רחוב אלנבי, רחוב עזה (תל אביב-יפו), רחוב רזיאל, רחוב לילינבלום, רחוב בית אשל, רחוב הרצל (תל אביב), רחוב הירקון, רחוב יפת, רב, רוסיה, רות קרק, רובעי תל אביב-יפו, ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה, ריכארד קאופמן, ש"י, שמעון התרסי, שמואל אביצור, שמות רחובות בישראל, שארל קלרמון-גנו, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-50 של המאה ה-20, שניאור זלמן סלונים, שער הגיא, שער יפו, שק"ם, שרון רוטברד, שרונה (מושבה), שלמה, שלמה שבא, שלומציון המלכה, שטח צבאי סגור, שבט דן, שדרות ירושלים, שדרות ירושלים (יפו), שוק הפשפשים (יפו), שובר גלים, שכונת מונטיפיורי, שכונת שפירא, שכונת שבזי, שכונת התקווה, שימוש משני, שיפוץ, שיש, תמריץ, תנ"ך, תנועת המזרחי, תפוזי Jaffa, תקופת הברונזה, תרמ"ט, תרמ"ח, תרס"ד, תרע"ט, תרע"ד, תרבות, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד ירושלמי, תלמי הראשון, תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים, תחנת הרכבת יפו, תחותמס השלישי, תוכנית בניין עיר, תוכנית החלוקה, תיאטרון, תיאטרון גשר, תיאטרון הסימטה, תיירות, תיירות צליינית, לשון יבשה, לח"י, לבנה (בנייה), לואי התשיעי, מלך צרפת, לונדון, לותרניזם, לולב, לוד, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, טמפלרים (תנועה), טראיאנוס, טבלת גידוד, טבח מערת המכפלה, טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס, טיילת יפו, ז' בניסן, זאב וילנאי, זואולוגיה, זכרונות ארץ ישראל, זכוכית, זיכיון (ממשל), חאן מנולי, חסן בק, חסידות, חפיר, חצי אי, חקלאות, חקלאות בעל, חרס, חלקלקה, חטיבת אלכסנדרוני, חברת החשמל, חומות יפו, חוק נכסי נפקדים, חורבות, חולון, חובבי ציון, חיפה, חיקסוס, חיים אמזלאג, חיים שמואל שמרלינג, חיים יוסף דוד אזולאי, במקום, באר מים, בנק אנגלו-פלשתינה, בני מוריס, בני ברק (יישוב עתיק), בנימין מטודלה, בנימין זאב הרצל, בניין עיריית יפו, בת ים, בליה, בוסניה (אזור), בולגריה, בוטניקה, ביצה (סביבה טבעית), ביצור, בישוף, בית סלאוקוס, בית עלי ביבי, בית קברות, בית קברות שייח' מוראד, בית קברות טאסו, בית שמעון הבורסקאי, בית באר, בית דגן, בית דין שרעי (ישראל), בית המקדש, בית המקדש השני, בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו), בית הסראייה (יפו), בית הסראייה הישן (יפו), בית העלמין היהודי ביפו, בית העולים, בית הקברות הפרוטסטנטי ביפו, בית הקברות היהודי בהר הזיתים, בית הכנסת לעולי לוב, ביזה, ביברס, ביירות, ג'נטריפיקציה, ג'נובה, ג'ונד פלסטין, ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת, ג'יימס פין, גן אבו נבוט, גן זואולוגי, גן בוטני, גן כרונינגן, גאולוגיה, גאוגרף, גנאיוס פומפיוס מגנוס, גני הטבע (תל אביב), גרמניה, גבעת אנדרומדה, גבעת עלייה, גבעת הרצל, גד גילבר, גדעון ביגר, גוטפריד מבויון, גירוש תל אביב, דן בן אמוץ, דניאל מונטרסקו, דקליים, דרך קיבוץ גלויות, דרך בן-צבי, דרך הים, דרך יפו-תל אביב, דברי הימים, דגל יוון, דונם, דור הפלגה, דוד דבית הלל, דוידקה, דייר מוגן, הממשל הצבאי על ערביי ישראל, הממלכה המאוחדת, הממלכה הסלאוקית, המאה ה-1, המאה ה-10 לפנה"ס, המאה ה-12, המאה ה-12 לפנה"ס, המאה ה-15 לפנה"ס, המאה ה-16 לפנה"ס, המאה ה-17, המאה ה-17 לפנה"ס, המאה ה-18 לפנה"ס, המאה ה-19, המאה ה-3, המאה ה-4 לפנה"ס, המאה ה-5, המאה ה-8 לפנה"ס, המאה העשרים, המנדט הבריטי, המנורה, המרד הערבי הגדול, המרד הגדול, המרכז לטניס בישראל - יפו, המשרד הארצישראלי, המזרח התיכון, המגיד, המדינה היהודית, המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, המוזיאון הבריטי, המכללה האקדמית תל אביב-יפו, האומות המאוחדות, האוניברסיטה הפתוחה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הביזנטית, הנציב העליון, הנרי קנדל (אדריכל בריטי), הניו יורק טיימס, הספרייה הלאומית, העלייה ההמונית, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון), הפועל תל אביב (כדורגל), הר התקווה, הרולד מקמייקל, השפלה, השוק היווני, התקפת האצ"ל על יפו, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה הרומית בארץ ישראל, התרבות ההלניסטית, התיאטרון הערבי-עברי ביפו, הטורקים הצעירים, החבצלת, החברה לפיתוח יפו העתיקה, הברית החדשה, הבית הירוק (יפו), הגימנסיה העברית "הרצליה", הגירה, הדרים, ההגנה, הוצאת משרד הביטחון, הוצאת אריאל, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, הוצאת בבל, הוצאת דביר, הורקנוס השני, הוועד הערבי העליון, הכנסייה האנגליקנית, הכנסייה האנגליקנית (יפו), הכנסייה האפוסטולית הארמנית, הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, הים התיכון, היסטוריה של תל אביב, היישוב היהודי ביפו בעת החדשה, ועד פקידי קושטא, ועדת אונסקו"פ, וילהלמה, וילהלם השני, קיסר גרמניה, ויליאם פרנסיס לינץ', כ"ט בנובמבר, כנסיית מאר מיכאל, כנסיית אנטוניוס הקדוש, כנסיית עמנואל, כנסיית פטרוס הקדוש (יפו), כנסיית גאורגיוס הקדוש, כנסיית הקבר, כנסייה, כרם התימנים, כתובת אשמונעזר, כל ישראל חברים, כורכר, כיבוש יפו (1799), כיבוש יפו על ידי צחותי, כיכר השעון, י"ב בסיוון, ימי הביניים, יאזור, יעקב קפלן, יעקב יער, יפת בן נח, יפו א' (דקר), יפו ג', יפו ד', יפו העתיקה, ירדן, ירושלים, ירושלים, ירושלים, ישעיהו, ישראל רוקח, ישראל ברטל, ישיבת שירת משה, יחיאל בכר, יגאל תומרקין, יד בן-צבי, יד יצחק בן-צבי, יהושע פורת, יהושע לייב דיסקין, יהודה מרגוזה, יהודה לייב מטמון-כהן, יהודה לייב פישמן מימון, יהודה המכבי, יהודים, יואב גלבר, יום האדמה, יונתן הוופסי, יונה בן אמיתי, יוסף נבון, יוסף חיים ברנר, יוסף בן מתתיהו, יוסוף הייכל, יועזר איש הבירה, יוליוס קיסר, יוטיוב, יוונית, 1 במאי, 1101, 1173, 1191, 12 במרץ, 12 בפברואר, 1227, 1268, 13 במאי, 13 בדצמבר, 143 לפנה"ס, 16 בנובמבר, 1740, 1757, 1776, 1799, 1801, 1806, 1807, 1815, 1824, 1825, 1829, 1831, 1832, 1834, 1840, 1842, 1848, 1852, 1856, 1863, 1865, 1866, 1868, 1869, 1878, 1879, 1887, 1888, 1890, 1892, 1898, 19 באפריל, 1903, 1905, 1906, 1907, 1908, 1909, 1915, 1916, 1917, 1918, 1921, 1923, 1924, 1926, 1927, 1933, 1936, 1938, 1939, 1941, 1945, 1946, 1947, 1948, 1949, 1950, 1954, 1960, 1962, 1966, 1977, 1997, 1999, 2008, 2009, 2010, 24 באפריל, 25 באפריל, 28 באפריל, 28 באוקטובר, 29 בנובמבר, 30 במרץ, 30 באפריל, 31 במרץ, 638, 8 בדצמבר, 9 בדצמבר. להרחיב מדד (614 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Time Out

טיים-אאוט (באנגלית: Time Out) היא חברת הוצאה לאור שמרכזה בלונדון, ומוכרת בעיקר בשל המגזין בעל אותו שם המופץ על ידה בגרסאות מקומיות בערים רבות בעולם.

חָדָשׁ!!: יפו וTime Out · ראה עוד »

ממלוכים

מצרי ממלוכי בשריון מלא. חמוש באקדחים, חרב, רומח ומגןהממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك, קרי: ממלוכ, ברבים: مماليك, בתעתיק עברי מדויק: ממאליכ; פירוש המילה: "עבד") היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס.

חָדָשׁ!!: יפו וממלוכים · ראה עוד »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: יפו וממלכת פרס · ראה עוד »

ממלכת החשמונאים

ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו וממלכת החשמונאים · ראה עוד »

ממלכת ירושלים

המזרח התיכון במאה ה-12 ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בתחומי ארץ ישראל בשנת 1099 לאחר כיבוש ירושלים מידי הפטימים במסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: יפו וממלכת ירושלים · ראה עוד »

מאי

מאי (מלטינית Maius; ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש החמישי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ומאי · ראה עוד »

מנסרת סנחריב

מנסרת סנחריב, המוצגת במוזיאון ישראל מנסרת טיילור מנסרת סנחריב היא כינוי לאנלים (כרוניקות אשוריות) שנכתבו על גבי מנסרות על ידי סופרי האימפריה האשורית החדשה לתיאור מסע סנחריב בארץ ישראל בסוף המאה השמינית לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יפו ומנסרת סנחריב · ראה עוד »

מנשייה (יפו)

רחוב אל עבאס במנשייה שנודע גם בשם נווה שלום מנשיה לאחר כיבושה, דצמבר 1948 שטח שכונת מנשיה, אפריל 2011 מנשייה מכיוון מגדל פסגות מנשייה מיפו מסגד חסן בק בית גידי (מוזיאון האצ"ל בתש"ח) - בניין המגורים היחיד שנותר מהשכונה מַנְשִׁייה (בערבית: المنشية) היה רובע מעורב בצפונה של יפו שנהרס בחלקו במלחמת העצמאות ונהרס כמעט במלואו במהלך ארוך שנים שראשיתו מיד לאחר סיום המערכה במרחב תל אביב ויפו במלחמת העצמאות וסופו בשנות ה-60 ושנות ה-70.

חָדָשׁ!!: יפו ומנשייה (יפו) · ראה עוד »

מנזר

חצי-האי סיני מנזר מר סבא במדבר יהודה מִנְזר הוא בית משכנם של נזירים – אנשי דת שנטלו על עצמם נדרים של התנזרות.

חָדָשׁ!!: יפו ומנזר · ראה עוד »

מנזר אנטוניוס הקדוש (מרוני)

מנזר אנטוניוס הקדוש הוא מנזר מרוני השוכן ברחוב דולפין 22 שבשכונת עג'מי ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו ומנזר אנטוניוס הקדוש (מרוני) · ראה עוד »

מנזר אנטוניוס הקדוש (קופטי)

אכסניית עולי הרגל הנטושה מנזר אנטוניוס הקדוש הוא מנזר קופטי השוכן ברחוב יצחק אבינרי ביפו, מדרום לכנסיית אנטוניוס הקדוש הקתולית.

חָדָשׁ!!: יפו ומנזר אנטוניוס הקדוש (קופטי) · ראה עוד »

מנזר ניקולאס הקדוש

נפוליאון מבקר את חולי הדבר במנזר, אנטואן-ז'אן גרו, 1804 מנזר ניקולאס הקדוש הוא מנזר ארמני ביפו העתיקה, השוכן ברציף העלייה השנייה, הטיילת המובילה אל נמל יפו, בסמוך מצפון לכנסיית פטרוס הקדוש.

חָדָשׁ!!: יפו ומנזר ניקולאס הקדוש · ראה עוד »

מנחם קליין (מדעי המדינה)

מנחם קליין (נולד ב-27 בדצמבר 1951 בישראל) הוא פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: יפו ומנחם קליין (מדעי המדינה) · ראה עוד »

מנחם בגין

מנחם בגין (16 באוגוסט 1913, י"ג באב ה'תרע"ג – 9 במרץ 1992, ד' באדר ב' ה'תשנ"ב) היה פוליטיקאי, מדינאי ואיש צבא ישראלי, שכיהן כראש ממשלת ישראל השישי.

חָדָשׁ!!: יפו ומנחם בגין · ראה עוד »

מסע נפוליאון בארץ ישראל

#הפניה המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ומסע נפוליאון בארץ ישראל · ראה עוד »

מסע סנחריב בלבנט

המסע השלישי של סנחריב למערב היה מסע עונשין של האימפריה האשורית החדשה בראשות סנחריב לארץ חֿתי (הלבנט) נגד קואליציה של מדינות בשנת 701 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יפו ומסע סנחריב בלבנט · ראה עוד »

מסע הצלב הראשון

מסע הצלב הראשון (1096–1099) היה מסע צלב לכיבוש ארץ הקודש מידי המוסלמים ולגאולת כנסיית הקבר.

חָדָשׁ!!: יפו ומסע הצלב הראשון · ראה עוד »

מסע הצלב השלישי

פיליפ השני, מלך צרפת יוצא למסע הצלב מסע הצלב השלישי היה השלישי במסעי הצלב העיקריים לארץ ישראל, שנערך כתגובה לקרב קרני חיטין, כיבוש ממלכת ירושלים וכיבוש ירושלים בידי צבאות צלאח א-דין.

חָדָשׁ!!: יפו ומסע הצלב השלישי · ראה עוד »

מסע הצלב השביעי

מסע הצלב השביעי היה מסע צלב שהונהג על ידי לואי התשיעי, מלך צרפת.

חָדָשׁ!!: יפו ומסע הצלב השביעי · ראה עוד »

מסע הצלב השישי

פרידריך השני והסולטאן המצרי אל-מלכרווח קשיחאל-כאמל נפגשים ליד חומות ירושלים מסע הצלב השישי היה מסע צלב בהנהגת פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה שיצא מאיטליה אל ארץ ישראל בשנת 1228.

חָדָשׁ!!: יפו ומסע הצלב השישי · ראה עוד »

מסעי הצלב

אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.

חָדָשׁ!!: יפו ומסעי הצלב · ראה עוד »

מסגד

מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים.

חָדָשׁ!!: יפו ומסגד · ראה עוד »

מסגד מחמודיה

סביל סולימאן (2018) חצר המסגד ומגדל השעון ברקע מסגד מחמודיה (בערבית: مسجد المحمودية, תעתיק מדויק: מסג'ד אלמחמודיה), הממוקם ברחוב מפרץ שלמה, הוא המסגד הגדול והחשוב ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו ומסגד מחמודיה · ראה עוד »

מסגד סיקסיק

#הפניה מסגד סיכסיכ.

חָדָשׁ!!: יפו ומסגד סיקסיק · ראה עוד »

מסגד עג'מי

המבואה מסגד עג'מי (ערבית: مسجد العجمي, "מסג'ד אלעג'מי") הוא מסגד השוכן ברחוב קדם בשכונת עג'מי ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו ומסגד עג'מי · ראה עוד »

מסגד חסן בק

מסגד חסן בק לאחר השיקום ב-2001 שהכפיל את הצריח חצר המסגד המסגד ב-1917 מסגד חסן בק בשנת 1936, בעת שהיה מוקף בבתי שכונת מנשייה (שנהרסו לאחר הקמת מדינת ישראל) מסגד חסן בק (בערבית: مسجد حسن بك, "מסג'ד חסן בכ") הוא מסגד עות'מאני שנבנה בשכונת מנשייה בין יפו לתל אביב בשנת 1916, על ידי מושלה הצבאי של יפו, חסן בק, במטרה לבלום את התפשטותה של תל אביב לכיוון הים.

חָדָשׁ!!: יפו ומסגד חסן בק · ראה עוד »

מסגד ג'באליה

מסגד ג'באליה (בערבית: مسجد الجبلية; תעתיק מדויק: מסג'ד אלג'בליה) הוא מסגד השוכן בגן קידרון בשכונת גבעת עלייה ביפו, ליד גשר חלון ליפו.

חָדָשׁ!!: יפו ומסגד ג'באליה · ראה עוד »

מסגד הים (יפו)

מסגד הים בתהליך שיפוץ, ינואר 2013 מסגד הים - החזית המערבית מסגד הים (בערבית: مسجد البحر, "מסג'ד אלבחר") הוא מסגד קטן השוכן בטיילת חומות הים, בצדו הצפוני של גן המדרון ביפו העתיקה.

חָדָשׁ!!: יפו ומסגד הים (יפו) · ראה עוד »

מסילת הרכבת יפו–ירושלים

מסילת הרכבת בין יפו לירושלים נסללה לראשונה בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יפו ומסילת הרכבת יפו–ירושלים · ראה עוד »

מפקד 1922

#הפניה מפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1922).

חָדָשׁ!!: יפו ומפקד 1922 · ראה עוד »

מפקד 1931

#הפניה מפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1931).

חָדָשׁ!!: יפו ומפקד 1931 · ראה עוד »

מפרץ

מפרץ בצרפת תצלום אוויר של מפרץ לה קונצ'ה בסן סבסטיאן שבספרד מִפְרָץ הוא אזור גאוגרפי שבו הים "פורץ" לתוך היבשה ויוצר אזור שבו הים מוקף ביבשה משלושה כיוונים (בסביבות 240 מעלות).

חָדָשׁ!!: יפו ומפרץ · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: יפו ומצרים · ראה עוד »

מצרים העתיקה

הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: יפו ומצרים העתיקה · ראה עוד »

מצרים התלמיית

#הפניה ממלכת בית תלמי.

חָדָשׁ!!: יפו ומצרים התלמיית · ראה עוד »

מצד חשביהו

מצד חשביהו הוא אתר ארכאולוגי ובו מצודה בנויה מאבני גזית, מהמאה ה-7 לפנה"ס, ככל הנראה מימי יאשיהו, מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: יפו ומצד חשביהו · ראה עוד »

מקצוע

מקצוע הוא תחום פעילות שאדם מתמחה בו ועוסק בו לפרנסתו.

חָדָשׁ!!: יפו ומקצוע · ראה עוד »

מקוה ישראל

מקוה ישראל וסביבותיה מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי והישוב העברי הראשון בארץ ישראל מאז תקופת היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: יפו ומקוה ישראל · ראה עוד »

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: יפו ומקווה · ראה עוד »

מרזבה

#הפניה מישור החוף#המרזבה.

חָדָשׁ!!: יפו ומרזבה · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יפו ומרד החשמונאים · ראה עוד »

מרדכי בן הלל הכהן

מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: יפו ומרדכי בן הלל הכהן · ראה עוד »

מרונים

המרונים (בארמית סורית: ܡܖ̈ܘܢܝܐ; בערבית: موارنة) הם קבוצה אתנו-דתית דוברת ארמית וערבית, בת הדת הנוצרית החיה ברובה בלבנון.

חָדָשׁ!!: יפו ומרונים · ראה עוד »

מרוקו

נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: יפו ומרוקו · ראה עוד »

מרכז נא לגעת

#הפניה נא לגעת.

חָדָשׁ!!: יפו ומרכז נא לגעת · ראה עוד »

מרכז באוהאוס

סניף של מרכז באוהאוס בכיכר קדומים ביפו שנסגר בשנת 2014 מרכז באוהאוס הוא חנות, הוצאה לאור וגלריה פרטית המספקת בין השאר מידע אודות מבני הסגנון הבינלאומי (הנודע גם כסגנון הבאוהאוס) ב"עיר הלבנה" בתל אביב.

חָדָשׁ!!: יפו ומרכז באוהאוס · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יפו ומשנה · ראה עוד »

משרד המדע, התרבות והספורט

משרד המדע, התרבות והספורט הוא משרד ממשלתי שפעל בישראל בשנים 1993–1996, 1999–2003 ובשנים 2006–2009.

חָדָשׁ!!: יפו ומשרד המדע, התרבות והספורט · ראה עוד »

משרד הביטחון – ההוצאה לאור

משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.

חָדָשׁ!!: יפו ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »

משה מונטיפיורי

משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.

חָדָשׁ!!: יפו ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »

משה סמילנסקי

משה סמילנסקי יושב שני מימין. אליעזר מרגולין, עומד שני מימין בחברת מתיישבי ראשון לציון ורחובות, 1893-4 שלט זיכרון במקום שעמד ביתו של משה סמילנסקי ברחובות (רחוב יעקב פינת ש"י) משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: יפו ומשה סמילנסקי · ראה עוד »

משה שרת

עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק בן יעקב, ויצחק בן-צבי, אברהם אלמליח עומד שני משמאל, בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן) ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משה שרת מבקר בעיר לוד ומכובד בסנדקאות בברית מילה משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: יפו ומשה שרת · ראה עוד »

משה גיל

משה גיל, מאי 2011 משה גיל (ל' בשבט תרפ"א - כ"ב שבט תשע"ד, 8 בפברואר 1921 – 23 בינואר 2014) היה מחשובי החוקרים של תולדות עם ישראל במאות הראשונות להתפשטות האסלאם.

חָדָשׁ!!: יפו ומשה גיל · ראה עוד »

מלחמת קרים

מלחמת קרים (1853–1856) נערכה בין האימפריה הרוסית מצד אחד, ובין האימפריה העות'מאנית, האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית וממלכת סרדיניה מצד שני.

חָדָשׁ!!: יפו ומלחמת קרים · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: יפו ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: יפו ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת היהודים

מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμουπρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).

חָדָשׁ!!: יפו ומלחמת היהודים · ראה עוד »

מחמוד אגא א-שאמי

#הפניה מוחמד אגא א-שאמי.

חָדָשׁ!!: יפו ומחמוד אגא א-שאמי · ראה עוד »

מחוז

מחוז קולומביה בארצות הברית מחוז הוא תחום טריטוריאלי המוגדר במסגרת חלוקה מנהלית של מדינה.

חָדָשׁ!!: יפו ומחוז · ראה עוד »

מבצע עופרת יצוקה

מספר הרקטות שנורו מרצועת עזה על פי שנים מבצע עופרת יצוקה היה מבצע צבאי רחב-היקף, שהוביל צה"ל ברצועת עזה בין 27 בדצמבר 2008 (שבת, ל' בכסלו תשס"ט) ל-18 בינואר 2009 (יום ראשון, כ"ב בטבת תשס"ט), בעקבות ירי רקטות מהרצועה על אזרחים ויישובים במערב הנגב.

חָדָשׁ!!: יפו ומבצע עופרת יצוקה · ראה עוד »

מבצע עוגן

מבצע עוגן (באנגלית: Operation Anchor) נערך ביוני 1936 ביפו על ידי שלטונות המנדט הבריטי ונועד לפלס נתיבים בתוך התחום שאוכלס באותה עת על ידי האוכלוסייה הערבית של העיר.

חָדָשׁ!!: יפו ומבצע עוגן · ראה עוד »

מבצע חמץ

מבצע חמץ היה מבצע לכיבוש סביבתה של יפו במלחמת העצמאות על ידי חטיבות 'ההגנה': אלכסנדרוני, גבעתי וקרייתי.

חָדָשׁ!!: יפו ומבצע חמץ · ראה עוד »

מבצר

קראק דה שבלייה (Krak des Chevaliers) - "מבצר האבירים" בסוריה, מבצר צלבני מסוג מבצר קונצנטרי. המבצר הוונציאני החדש בעיר קורפו. חרונינגן שבהולנד. מִבְצָר (או מְצוּדָה) הוא מתחם מבוצר, שנועד להגן על האנשים שבתוכו בפני תקיפה וכן לספק נקודת משלט אסטרטגית.

חָדָשׁ!!: יפו ומבצר · ראה עוד »

מגפה

תמותה דרמטיים ברחבי העולם. חלוקת ג'ל חיטוי בפריז במהלך מגפת הקורונה בשנים 2019–2023. המגפה הביאה לצעדים מחמירים באופן יוצא דופן במאמץ למנוע את התפשטותה המהירה של המגפה כולל הטלת תנאי סגר והוראה להישאר בבתים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה ששליש מהאנושות, שהם 2.6 מיליארד אנשים, הוכנסו לסגר כולל. מגפה או אפידמיה (מיוונית: אפי (ἐπί) - על, דמוֹס (δῆμος) - עַם; כלומר מגפה הפוגעת בעם) היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: יפו ומגפה · ראה עוד »

מגדלור יפו

נושא2.

חָדָשׁ!!: יפו ומגדלור יפו · ראה עוד »

מגדלי עזריאלי

מגדלי עזריאלי, או "מרכז עזריאלי", הם קומפלקס של שלושה גורדי שחקים שהגבוה מביניהם, בן 49 קומות מתנשא לגובה 187 מטרים.

חָדָשׁ!!: יפו ומגדלי עזריאלי · ראה עוד »

מדרון יפו

יפו ובת ים מהאוויר - מדרון יפו הוא השטח החשוף שלחוף הים במרכז התמונה תרשים המיזם המראה ממדרון יפו צפונה לעבר נמל יפו ויפו העתיקה המראה לכיוון דרום לעבר חוף גבעת עלייה ובת ים אחת משדרות הרוחב בפארק: מימין מגדל המים בשכונת עג'מי ומשמאל המינרה של מסגד עג'מי טיילת החוף בפארק מדרון יפו (09/2009) מדרון יפו הוא פארק חופי המוקם לאורך חופי הים של שכונת עג'מי ביפו, והמשתרע בין נמל יפו בצפון וחוף גבעת עלייה מדרום.

חָדָשׁ!!: יפו ומדרון יפו · ראה עוד »

מדריך ארץ ישראל

מדריך ארץ ישראל מדריך ארץ ישראל של זאב וילנאי הוא מדריך לטיולים בארץ ישראל ובארצות שכנות לה.

חָדָשׁ!!: יפו ומדריך ארץ ישראל · ראה עוד »

מדינאי

מְדִינַאי הוא אדם שעיסוקו בניהול והנהגת המדינה.

חָדָשׁ!!: יפו ומדינאי · ראה עוד »

מוסטפא אל-ח'אלידי

מימין לשמאל: שבתי לוי (ראש עיריית חיפה), עומר אל-ביטאר (ראש עיריית יפו), הנציב העליון הרולד מקמייקל, מוסטפא אל-ח'אלידי (ראש עיריית ירושלים) וישראל רוקח (ראש עיריית תל אביב), 1942 מוסטפא (ביי) אל-ח'אלידי (בערבית: مصطفى الخالدي; פברואר 1873 - אוגוסט 1944) היה ראש עיריית ירושלים בשנים 1938–1944.

חָדָשׁ!!: יפו ומוסטפא אל-ח'אלידי · ראה עוד »

מופתי

מופתי טורקי. איור ספרדי מהמאה ה-17 מוּפתי (בערבית: مفتٍ, תעתיק מדויק: מֻפְתִן, מן השורש הערבי "פ-ת-י" לייעץ בצורה של שו"ת - שאלות ותשובות) הוא.

חָדָשׁ!!: יפו ומופתי · ראה עוד »

מורה דרך בארץ ישראל וסוריה

מורה דרך בארץ ישראל וסוריה הוא ספר משנת 1890 מאת אברהם משה לונץ, שנועד להיות מעין מדריך "בדקר" (Baedeker) בידי הקורא העברי.

חָדָשׁ!!: יפו ומורה דרך בארץ ישראל וסוריה · ראה עוד »

מושל צבאי

#הפניה ממשל צבאי.

חָדָשׁ!!: יפו ומושל צבאי · ראה עוד »

מותג

מוּתָג הוא סך כל העמדות והתפיסות הקיימות אצל הצרכנים בנוגע לחברה, מוצר, קו מוצרים או שירות, ובהכללה גם גורמים נוספים כמו עמותה, אתר תיירות, מפלגה ואף אדם פרטי.

חָדָשׁ!!: יפו ומותג · ראה עוד »

מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל

טנק M48 פטון באוסף המוזיאון דוידקה באוסף המוזיאון מוזיאון בתי האוסף היה מוזיאון שעסק בהיסטוריה הצבאית של מדינת ישראל, וכלל אמצעי לחימה שונים ששימשו את המחתרות בתקופת המנדט ואת צה"ל.

חָדָשׁ!!: יפו ומוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל · ראה עוד »

מוזיאון האצ"ל בתש"ח

החזית הצפונית והכניסה לבניין מוזיאון האצ"ל בתש"ח על שם עמיחי פאגלין, הקרוי גם "בית גידי", מנציח את קורות האצ"ל החל בהחלטת עצרת האומות המאוחדות על חלוקת ארץ ישראל בכ"ט בנובמבר 1947 ועד השתלבות הארגון בצה"ל לאחר קום המדינה.

חָדָשׁ!!: יפו ומוזיאון האצ"ל בתש"ח · ראה עוד »

מוזיאון יפו לעתיקות

מוזיאון יפו לעתיקות שוכן בבית הסראייה הישן ביפו העתיקה ומוצגים בו ממצאים מחפירות ארכאולוגיות ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו ומוזיאון יפו לעתיקות · ראה עוד »

מוזיקה מזרחית

מוזיקה מזרחית, או מוזיקה ים תיכונית, או הזֶמֶר המזרחי הישראלי, היא סוגה מוזיקלית בזמר העברי שנוצרה בישראל ומבוססת על המוזיקה המסורתית של יהודים בני עדות ספרד והמזרח.

חָדָשׁ!!: יפו ומוזיקה מזרחית · ראה עוד »

מוחמד אבו נבוט

#הפניה מוחמד אגא א-שאמי.

חָדָשׁ!!: יפו ומוחמד אבו נבוט · ראה עוד »

מוחמד עלי (שליט מצרים)

מוחמד עלי פאשא (בערבית: محمد علي باشا; תעתיק מדויק: מחמד עלי באשא; בטורקית עות'מאנית מבוטא כמהמט עלי פאשה; 4 במרץ 1769 – 2 באוגוסט 1849) היה המשנה למלך מצרים ונחשב למייסד מצרים המודרנית ולדמות העיקרית בהסדרת ריבונותה של מצרים מהאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: יפו ומוחמד עלי (שליט מצרים) · ראה עוד »

מובלעת

המובלעת היא מובלעת-חוץ (Exclave) של מדינת האם א' וגם מובלעת-מוכלת (Enclave) בתוך המדינה הזרה ב'. המובלעת היא מובלעת-חוץ (Exclave) של מדינת האם ג' אך אינה מובלעת-מוכלת (Enclave) בתוך המדינות הזרות א' או ב'. מובלעת הוא מונח בגאוגרפיה פוליטית לציון טריטוריה המוכלת כולה בתוך טריטוריה אחרת או שייכת לישות מדינית כלשהי אך מופרדת ממנה.

חָדָשׁ!!: יפו ומובלעת · ראה עוד »

מוות

תמונה של מלאך המוות המוצג כשלד נושא חרמש ושעון חול. לוח מודעות אבל מוות הוא מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו, והופך לגופה.

חָדָשׁ!!: יפו ומוות · ראה עוד »

מכתבי אל עמרנה

#הפניה מכתבי אל-עמארנה.

חָדָשׁ!!: יפו ומכתבי אל עמרנה · ראה עוד »

מכבי יפו

אלברט קיוסו, מייסד אגודת הספורט מכבי יפו מכבי יפו ב-1950 מספר חדשים לאחר תחילת פעילותה. שלישי משמאל בשורת העומדים פרסיאדו אביגדור, שני משמאל בשורת הכורעים משה מירנדה. שני מימין בשורת הכורעים משה אלמוזלינו יצחק אריה, ציון דגמי, איינשטיין קליש, בובי קלמי. מאמן יצחק שניאור מכבי קביליו יפו או בקיצור מכבי יפו היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר תל אביב-יפו המשחקת בליגה הלאומית.

חָדָשׁ!!: יפו ומכבי יפו · ראה עוד »

מכונית תופת

מכונית תופת בעיראק מורכבת מכמה פגזי ארטילריה שמוסווים בחלק האחורי של הטנדר. לעיתים מוסיפים לחומר הנפץ מכלי דלק ובלוני גז כדי להגביר את האפקט. מכונית תופת מתפוצצת בעיראק בשנת 2005. המכונית שהתפוצצה כאשר כוחות אמריקנים חקרו את זירת האירוע לאחר התפוצצות של מכונית ראשונה, גרמה ל-18 הרוגים. מכונית תופת היא מכונית (או משאית) המועמסת במטען גדול של חומר נפץ, המתפוצצת במקום שבו מבקש ארגון טרור לבצע פיגוע.

חָדָשׁ!!: יפו ומכונית תופת · ראה עוד »

מים

כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.

חָדָשׁ!!: יפו ומים · ראה עוד »

מינרט

צריחי המסגד הכחול באיסטנבול מִינָרֵט (מערבית: مَنَارَة, תעתיק: מַנָארַה, תרגום: מגדלור) הוא סוג של צריח, חלק אדריכלי בולט של המסגד המוסלמי.

חָדָשׁ!!: יפו ומינרט · ראה עוד »

מינהל מקרקעי ישראל

מינהל מקרקעי ישראל הוא הגוף שניהל את קרקעות המדינה בישראל עד סוף פברואר 2013, מכוח חוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.

חָדָשׁ!!: יפו ומינהל מקרקעי ישראל · ראה עוד »

מירון בנבנשתי

מירון בנבנשתי (21 באפריל 1934 – 20 בספטמבר 2020) היה איש ציבור, פובליציסט, היסטוריון ואיש שמאל ישראלי.

חָדָשׁ!!: יפו ומירון בנבנשתי · ראה עוד »

מישור החוף

מישור החוף בישראל חלקו הצפוני ביותר של מישור החוף הצפוני, כפי שהוא נראה מראש הנקרה הארץ שפך נחל אלכסנדר חולות ניצנים גבעת כורכר בחוף הרצליה מישור החוף הוא חבל ארץ מישורי בארץ ישראל המשתרע לאורך חוף הים התיכון, מגבול הצפון (מישור החוף הצפוני) בראש הנקרה ועד לגבול מצרים בדרום (מישור החוף הדרומי), ברצועת עזה.

חָדָשׁ!!: יפו ומישור החוף · ראה עוד »

מיומנה

מיומנה בהופעה מיומנה היא להקה ישראלית רב-תחומית המשלבת תיאטרון מחול, תנועה, קול ומשחק, שמרכזה היה ב"בית מיומנה" ביפו העתיקה (כיום נמצא בית הלהקה בהרצליה, בקניון ארנה).

חָדָשׁ!!: יפו ומיומנה · ראה עוד »

מיין

מיין היא המדינה ה-23 במדינות ארצות הברית, הנמצאת באזור ניו אינגלנד בצפון-מזרח המדינה.

חָדָשׁ!!: יפו ומיין · ראה עוד »

א. ש. הרטום

#הפניה אליה שמואל הרטום.

חָדָשׁ!!: יפו וא. ש. הרטום · ראה עוד »

אמנות

Johan Zoffany המונה ליזה, אחת מיצירות האמנות המפורסמות בעולם אָמָּנוּת (יש לקרוא: אוֹמָנוּת, להבדיל מאֻמָּנוּת) היא יצירה אסתטית.

חָדָשׁ!!: יפו ואמנות · ראה עוד »

אמין אל-חוסייני

מוחמד אמין אל-חוסייני (בערבית: الحاج محمد أمين الحسيني תעתיק מדויק: אלחאג' מֻחמד אמין אלחֻסֶיני, ידוע כחאג' אמין; 1895 – 4 ביולי 1974) היה מנהיג ערבי-מוסלמי בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל והמנהיג הראשי של ערביי ארץ ישראל לפני הקמת אש"ף.

חָדָשׁ!!: יפו ואמין אל-חוסייני · ראה עוד »

אנדרומדה

אנדרומדה בציור מעשה ידי גוסטב דורה אנדרומדה (ביוונית עתיקה: Ἀνδρομέδα) היא נסיכה מהמיתולוגיה היוונית, שכעונש מפוסידון על התרברבותה של אמה, נכבלה בשלשלאות לסלע כקורבן למפלצת ים.

חָדָשׁ!!: יפו ואנדרומדה · ראה עוד »

אנוש

אֱנוֹשׁ הוא דמות מקראית; נכדם של אדם וחוה, בנו של שת ואביו של קינן.

חָדָשׁ!!: יפו ואנוש · ראה עוד »

אספסיאנוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (בלטינית: Titus Flavius Vespasianus; 17 בנובמבר 9 – 23 ביוני 79) היה קיסר רומי משנת 69 עד 79 ומייסד השושלת הפלאבית.

חָדָשׁ!!: יפו ואספסיאנוס · ראה עוד »

אפריל

אפריל (מלטינית Aprilis, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש הרביעי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ואפריל · ראה עוד »

אצ"ל

#הפניה ארגון צבאי לאומי.

חָדָשׁ!!: יפו ואצ"ל · ראה עוד »

אצטדיון בלומפילד

אצטדיון בלומפילד הוא אצטדיון כדורגל בתל אביב, בבעלות עיריית תל אביב-יפו ובניהול חברת "היכלי הספורט תל אביב-יפו".

חָדָשׁ!!: יפו ואצטדיון בלומפילד · ראה עוד »

אצטדיון גאון

אצטדיון גאון היה אצטדיון כדורגל ששכן בשכונת יפו א' בסוף רחוב נס לגויים.

חָדָשׁ!!: יפו ואצטדיון גאון · ראה עוד »

ארמנים

ארמנים (בארמנית: Հայեր) הם אומה וקבוצה אתנית עתיקה ממוצא הודו-אירופי, שמקורה בשטח שמדרום לים השחור (הקווקז והרמה הארמנית).

חָדָשׁ!!: יפו וארמנים · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: יפו וארץ ישראל · ראה עוד »

ארץ ישראל (כתב עת)

#הפניה החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה#כתב העת של החברה.

חָדָשׁ!!: יפו וארץ ישראל (כתב עת) · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: יפו וארצות הברית · ראה עוד »

ארז

חלקת עצי ארז בהר דבורה בדרך נוף יער בית קשת תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: יפו וארז · ראה עוד »

ארכאולוג

הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה.

חָדָשׁ!!: יפו וארכאולוג · ראה עוד »

אריס סאן

מוני רוני (מוני הרשקוביץ) במועדון "מקסים", 1961 אָריס סאן (ביוונית: Άρης Σαν; 19 בינואר 1940 – 25 ביולי 1992) היה זמר ומוזיקאי יווני שהשתקע בישראל בסוף שנות החמישים ובמהלך שנות השישים.

חָדָשׁ!!: יפו ואריס סאן · ראה עוד »

אשקלון (עיר עתיקה)

שער העיר הכנענית בתל אשקלון ולימינו הסוללה - מהתקופה הכנענית התיכונה (2000-1550 לפני סה"נ) מטבע כסף עם דמות אלת אשקלון אטרגטיס 1280 לפנה"ס). שברים עם כתובות בעברית ויוונית ומנורה מבית כנסת באשקלון מהמאה ה-5 עד המאה-7 במוזיאון המטרופוליטן לאמנות חורבות אשקלון, צילום מ-1921 קרב אשקלון במסע הצלב הראשון בשנת 1099 המצור על אשקלון (1153) קבר שיח' עואד, מבנה ממלוכי מהמאה ה-13 אשקלון נמנית עם הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל העתיקה.

חָדָשׁ!!: יפו ואשקלון (עיר עתיקה) · ראה עוד »

אשכנזים

#הפניה יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: יפו ואשכנזים · ראה עוד »

אלכסנדר ברוולד

אלכסנדר ברוולד תבליט לזכרו של אלכסנדר ברוולד - אדריכל מבנה הטכניון ומרצה בטכניון. התבליט נמצא בבניין ההיסטורי של הטכניון - היום מדעטק. אלכסנדר בֶּרוַולד (בגרמנית: Alexander Baerwald; י"ח באדר תרל"ז, 3 במרץ 1877, ברלין – ה' בחשוון תרצ"א, אוקטובר 1930, ירושלים) היה אדריכל וצייר יהודי-גרמני, מחלוצי האדריכלות הישראלית החדשה בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: יפו ואלכסנדר ברוולד · ראה עוד »

אלכסנדר ינאי

יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יפו ואלכסנדר ינאי · ראה עוד »

אלי שילר

אלי שילר (1938 - 2 בדצמבר 2018) היה חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.

חָדָשׁ!!: יפו ואלי שילר · ראה עוד »

אליעקובי

#הפניה אחמד אל-יעקובי.

חָדָשׁ!!: יפו ואליעקובי · ראה עוד »

אליעזר פרנקל

בניין ישיבת הכותל מבני מגורים ברובע היהודי מעל לקארדו אליעזר פרנקל (29 באוקטובר 1929 – 9 באפריל 2012) היה אדריכל, צייר ומחנך ישראלי.

חָדָשׁ!!: יפו ואליעזר פרנקל · ראה עוד »

אזור

שלט באחת הכניסות לאזור אָזוֹר היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל, ליד כביש 44.

חָדָשׁ!!: יפו ואזור · ראה עוד »

אחמד ג'מאל פאשה

ג'מאל סוקר את הכוחות האוסטריים הנכנסים לירושלים במלחמת העולם הראשונה אחמד ג'מאל פאשה רכוב על סוס לחופי ים המלח, 1915. ג'מאל פאשא עם הגנרל אריך פון פאלקנהיין בהר הבית, 1917 אחמד ג'מאל פאשה (6 במאי 1872 – 21 ביולי 1922) (בטורקית: Ahmed Cemal Paşa) היה איש צבא ומדינאי טורקי מהטורקים הצעירים, מתכנן רצח העם הארמני, שר הימייה, שליט מחוז (וילאייט) סוריה ומפקד הארמייה הרביעית של צבא האימפריה העות'מאנית בזמן מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: יפו ואחמד ג'מאל פאשה · ראה עוד »

אבן גיר

אבן גיר ובתוכה גבישי קלציט, בגדר אבן בירושלים אבן גיר היא סלע משקע המורכבת מהמינרל קלציט (סידן פחמתי).

חָדָשׁ!!: יפו ואבן גיר · ראה עוד »

אברהם משה לונץ

אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.

חָדָשׁ!!: יפו ואברהם משה לונץ · ראה עוד »

אברהם שלוש (יפו)

הרב אברהם שְלוּש (1812–1858) היה סוחר ומנהיג העדה היהודית ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו ואברהם שלוש (יפו) · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: יפו ואברהם יערי · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: יפו ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אברהים פחה

#הפניה אבראהים פאשא.

חָדָשׁ!!: יפו ואברהים פחה · ראה עוד »

אבטיח

צופית. אבטיח בעל ציפה צהובה אֲבַטִּיחַ (שם מדעי: Citrullus lanatus) הוא מין של שיח שרוע חד-שנתי ממשפחת הדלועיים שפירותיו משמשים למאכל.

חָדָשׁ!!: יפו ואבטיח · ראה עוד »

אבו כביר

אַבּוּ כַּבִּיר (מערבית: أبو كبير) הייתה שכונה ערבית של יפו, אשר הוקמה בשנות ה-40 של המאה ה-19 על ידי תושבי הכפר המצרי תל אל־כביר שבמצרים.

חָדָשׁ!!: יפו ואבו כביר · ראה עוד »

אגא עבדאללה

#הפניה המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל#הטבח ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו ואגא עבדאללה · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוסלו

ממוזער נמל אוסלו מזרקה רבת סילונים באוסלו ממוזער אוסלו (בנורווגית: Oslo) היא עיר הבירה של נורווגיה.

חָדָשׁ!!: יפו ואוסלו · ראה עוד »

אור יהודה

פארק נווה סביון בעיר אור יהודה בלילה 250px גינה ואחד מבתי השכונה החדשה שהוקמה על ידי חברת אפריקה ישראל להשקעות, ספטמבר 2007 אנדרטה לנופלים במערכות ישראל באור יהודה הלוגו של המרכז למורשת ליהדות לוב המרכז למורשת יהדות לוב מכבי אור יהודה במשחק נגד סקציה נס ציונה אנדרטת עולי הגרדום באור יהודה שמות תשעת עולי הגרדום אוֹר יהוּדָה היא עיר במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ואור יהודה · ראה עוד »

אוריאל רפפורט

אוריאל רפפורט (1935 – 20 בדצמבר 2019) היה פרופסור לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, שכיהן כרקטור האוניברסיטה, כחבר המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: יפו ואוריאל רפפורט · ראה עוד »

אולם נגה

אולם נגה הוא אולם הבית של תיאטרון גשר בשדרות ירושלים ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו ואולם נגה · ראה עוד »

אולפרט דאפר

__ללא_תוכן__ אוֹלפֶֿרט דאפֶּר (Olfert Dapper; 1636 – 1689) היה סופר, גאוגרף והיסטוריון הולנדי שחיבר ספרים רחבי היקף על יבשות, ארצות ועמים אף שמעולם לא יצא ממקומו.

חָדָשׁ!!: יפו ואולפרט דאפר · ראה עוד »

אוטובוס

טקסט.

חָדָשׁ!!: יפו ואוטובוס · ראה עוד »

אירועי אוקטובר 2000

מתפרעים פלסטינים מול חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, בצומת איו"ש, ליד רמאללה. אירועי אוקטובר 2000 (בערבית: هَبَّة أُكتوبَر או هبة الأقصى או احداث أكتوبر 2000) היו גל של מהומות והפגנות אלימות של ערביי ישראל, אשר פרצו ב-1 באוקטובר 2000 (היום השני של ראש השנה ה'תשס"א), יום אחרי התחלת פרשת מוחמד א-דורה, יומיים אחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה, ושלושה ימים אחרי עלייתו של ראש האופוזיציה, אריאל שרון, להר הבית.

חָדָשׁ!!: יפו ואירועי אוקטובר 2000 · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: יפו ואירופה · ראה עוד »

אילנה גור

אילנה גור (באנגלית: Ilana Goor; נולדה ב-10 ביולי 1936) היא אמנית רב-תחומית ומעצבת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יפו ואילנה גור · ראה עוד »

איחוד רשויות מקומיות

בישראל, איחוד רשויות מקומיות הוא תהליך הנועד לאחד בין רשויות מקומיות בישראל, בדרך כלל למטרת ייעול מנהלי וכלכלי.

חָדָשׁ!!: יפו ואיחוד רשויות מקומיות · ראה עוד »

איכות חיים

איכות חיים הוא מושג סוביקטיבי בעל חפיפה חלקית למושג רווחה.

חָדָשׁ!!: יפו ואיכות חיים · ראה עוד »

נמל

טעינת מטען חקלאי בנמל אשדוד מבט אל העגורנים בנמל חיפה, בצד ימין ניתן להבחין בקצה שובר הגלים של נמל הקישון נמל דיג באיי פארו נָמֵל הוא מעגן מעשה ידי אדם המשמש לטעינה ולפריקה של מטענים המובלים בכלי שיט, לרבות העלאה והורדה של נוסעים.

חָדָשׁ!!: יפו ונמל · ראה עוד »

נמל אשדוד

נמל אשדוד הוא הנמל הגדול בישראל מבחינת מספר אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים.

חָדָשׁ!!: יפו ונמל אשדוד · ראה עוד »

נמל תל אביב

נמל תל אביב הוא נמל על חוף הים התיכון שפעל בשפך הירקון בצפון-מערב תל אביב בשנים 1938–1965 וכונה "הנמל העברי הראשון".

חָדָשׁ!!: יפו ונמל תל אביב · ראה עוד »

נמל יפו

נמל יפו מהאוויר נמל יפו נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ונמל יפו · ראה עוד »

נפתלי הרץ הלוי

הרב נפתלי הרץ הלוי וידנבוים (י"ג בחשוון תרי"ג, 26 באוקטובר 1852 – י"ד בסיוון תרס"ב, 1902) היה הרב האשכנזי הראשון של יפו והמושבות.

חָדָשׁ!!: יפו ונפתלי הרץ הלוי · ראה עוד »

נפוליאון

#הפניה נפוליאון בונפרטה.

חָדָשׁ!!: יפו ונפוליאון · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ונצרות · ראה עוד »

נצרות פרוטסטנטית

הנצרות הפרוטסטנטית היא שם כולל למספר גדול של כנסיות, המהוות ביחד את אחד הזרמים העיקריים בנצרות, והשני בגודלו לאחר הנצרות הקתולית.

חָדָשׁ!!: יפו ונצרות פרוטסטנטית · ראה עוד »

נצרות קתולית

נצרות קתולית (מיוונית – כללי, כוללני), או נצרות רומית-קתולית היא הקהילה הגדולה ביותר בנצרות אשר מרכזה בקריית הוותיקן ובראשה עומד האפיפיור.

חָדָשׁ!!: יפו ונצרות קתולית · ראה עוד »

נצרות קופטית

קתדרלת מרקוס הקדוש באלכסנדריה, מושב האפיפיור הקופטי. הכנסייה הקופטית-אורתודוקסית (קופטית: Ϯⲉⲕ̀ⲕⲗⲏⲥⲓⲁ ⲛⲣⲉⲙ̀ⲛⲭⲏⲙⲓ ⲛⲟⲣⲑⲟⲇⲟⲝⲟⲥ, "טיקְלֶסִיַה נְרֶמנכֶמִי נוֹרתוֹדוֹכּסוֹס") היא כנסייה עצמאית המשתייכת לנצרות האוריינטלית שבסיסה במצרים.

חָדָשׁ!!: יפו ונצרות קופטית · ראה עוד »

נצרות יוונית-אורתודוקסית

כנסית יוחנן המטביל - הכנסייה האורתודוקסית החדשה בחיפה מנזר המצלבה, ירושלים נצרות יוונית-אורתודוקסית (ביוונית: Ἑλληνορθόδοξη Ἑκκλησία, "הכנסייה היוונית-אורתודוקסית") מונה את כל הכנסיות בתוך הנצרות האורתודוקסית ששפת התפילה שלהן או לפחות אחת מהמשמשות בהן היא יוונית-קוינה ושסדריהן שואבים מהנהוג במורשת הביזנטית.

חָדָשׁ!!: יפו ונצרות יוונית-אורתודוקסית · ראה עוד »

נקרופוליס

הנקרופוליס בסאקרה נקרופוליס - עיר מתים, (מיוונית: πόλη "פּוֹלִי".

חָדָשׁ!!: יפו ונקרופוליס · ראה עוד »

נתיבי איילון

נתיבי אַיְיָּלוֹן (או כביש 20) הוא הכביש העיקרי במטרופולין תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ונתיבי איילון · ראה עוד »

נח

המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט נֹחַ הוא דמות מקראית, בנו של למך בן מתושלח והדמות הראשית בסיפור המבול בספר בראשית פרקים עד.

חָדָשׁ!!: יפו ונח · ראה עוד »

נחל איילון

נחל איילון דרומית מערבית לנמל התעופה בן-גוריון (מימין למטה) נחל איילון זורם בשטח פארק אריאל שרון במבואות תל אביב 1.

חָדָשׁ!!: יפו ונחל איילון · ראה עוד »

נחל הירקון

ספיקה חודשית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) ספיקה שנתית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) מקורות הירקון ליד ראש העין נופרים מפל קטן בירקון נחל הירקון, ליד רמת גן שילוט של שביל ישראל בנחל הירקון הירקון מתחת לגשר מבצע קדש בדרך ששת הימים בבני ברק, סמוך לאתר עשר טחנות הירקון בעשר טחנות שבע טחנות נחל הירקון חוצה את תל אביב, מבט אווירי מצפון שיט בירקון נַחַל הַיַּרְקוֹן (בערבית: נהר אלעוג׳א نهر العوجا (הפתלתל)) הוא הנחל בעל הספיקה הגבוהה מבין נחלי חוף הים התיכון של ארץ ישראל והשני בספיקתו בארץ ישראל לאחר הירדן.

חָדָשׁ!!: יפו ונחל הירקון · ראה עוד »

נחום סלושץ

נחום סלושץ (כ"ח בכסלו תרל"ג, 28 בדצמבר 1872, סמורגון, רוסיה – ב' בטבת תשכ"ז, 15 בדצמבר 1966, גדרה) היה סופר, חוקר לשונות המזרח וקדמוניות היהודים בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: יפו ונחום סלושץ · ראה עוד »

נווה צדק

שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12-2007 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5-2012 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ונווה צדק · ראה עוד »

נווה שלום (שכונה)

מנשייה), הבתים לשמאל הרחוב מעלים מסי עירייה לתל אביב (נווה שלום), האוכלוסיות היהודית והערבית מעורבות זו בזו, ולכן מדובר ב'גבול על נייר' בעקבות סרטוט הגבול בין יפו לתל אביב על ידי הבריטים שנכנס לתוקפו ב-1923 ולא קיבל ביטוי פיזי עד פרוץ מלחמת העצמאות בתי השכונה בשנת 1964 נווה שלום היא בין השכונות הראשונות מחוץ לחומות יפו אשר היו לימים לעיר תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ונווה שלום (שכונה) · ראה עוד »

נינוה

נִינְוֵה (באכדית: 𒌷𒉌𒉡𒀀 – Ninuwa (נִינוַּה); בסורית: ܢܝܢܘܐ, נִינוֵא; בערבית: نَيْنَوَى, נַיְנַוַה) היא אחת מבירותיה המאוחרות של האימפריה האשורית, ואתר ארכאולוגי מרכזי בחקר אשור.

חָדָשׁ!!: יפו ונינוה · ראה עוד »

סמירה עזאם

סמירה עזאם (בערבית: سميرة عزام; 13 בספטמבר 1927 – 8 באוגוסט 1967) הייתה סופרת, שדרנית רדיו ומתרגמת פלסטינית, שנודעה בזכות סיפוריה הקצרים.

חָדָשׁ!!: יפו וסמירה עזאם · ראה עוד »

סעדיה מנדל

סעדיה מנדל מדריך מטיילים במקווה ישראל הכניסה לשעבר למשרדו של מנדל ביישוב רשפון סעדיה (סצ'קו) מנדל (2 ביולי 1931 – 26 ביוני 2017) היה אדריכל ישראלי.

חָדָשׁ!!: יפו וסעדיה מנדל · ראה עוד »

ספר מקבים א

#הפניה ספר מקבים א'.

חָדָשׁ!!: יפו וספר מקבים א · ראה עוד »

ספר מקבים ב

#הפניה ספר מקבים ב'.

חָדָשׁ!!: יפו וספר מקבים ב · ראה עוד »

ספר מלכים

ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו וספר מלכים · ראה עוד »

ספר איוב

פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).

חָדָשׁ!!: יפו וספר איוב · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: יפו וספר עזרא · ראה עוד »

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יפו וספר יהושע · ראה עוד »

ספר יונה

יונה תחת עץ הקיקיון, סוף המאה ה-3 לספירה ספר יוֹנָה הוא הספר החמישי בספרי תרי עשר שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יפו וספר יונה · ראה עוד »

ספטמבר

ספטמבר (מלטינית September) הוא החודש התשיעי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו וספטמבר · ראה עוד »

ספינת קיטור

#הפניה אוניית קיטור.

חָדָשׁ!!: יפו וספינת קיטור · ראה עוד »

סרייבו

נהר בוסנה העיר העתיקה של סרייבו שלט העומד במיקום הרצחו של הארכידוכס פרנץ פרדיננד סָרָיֶיבוֹ (בבוסנית: Sarajevo, בקירילית: Сарајево) היא הבירה, והעיר הגדולה ביותר במדינת בוסניה והרצגובינה ובפדרציה של בוסניה והרצגובינה, אחת משתי הישויות הפדרליות של בוסניה והרצגובינה לצד רפובליקה סרפסקה.

חָדָשׁ!!: יפו וסרייבו · ראה עוד »

סלמה (שפלה)

#הפניה סלמה (יפו).

חָדָשׁ!!: יפו וסלמה (שפלה) · ראה עוד »

סלע אנדרומדה

אנדרומדה נכבלת לסלע - ציור של תיאודור שסריו (Chasseriau Theodore) משנת 1840 סלע אנדרומדה סלע אנדרומדה או סלעו של נוח הוא סלע הבולט מן הים מול חוף יפו.

חָדָשׁ!!: יפו וסלע אנדרומדה · ראה עוד »

סטטוס קוו

סטטוס קוו (מלטינית: Status quo, המצב הקיים) הוא מונח שנגזר מהביטוי הדיפלומטי "סטטוס קוו אנטה בלום" (status quo ante bellum) שפירושו בלטינית "המצב שהיה לפני המלחמה".

חָדָשׁ!!: יפו וסטטוס קוו · ראה עוד »

סחף

סחף הוא תנועה של חלקיקים מוצקים (סדימנט), בדרך כלל אופייני בעקבות שילוב של כוח המשיכה על הסדימנט או תנועת המוביל שבו הסדימנט מובל.

חָדָשׁ!!: יפו וסחף · ראה עוד »

סבון

סבון מוצק עם מעט קצף סבונים בחנות למוצרי היגיינה מיצלת סבון פרסומת לסבון, המאה ה-19 סבון הוא תערובת דטרגנטים פעילת שטח המיועדת לניקוי הגוף, לכביסה או לניקיון כללי.

חָדָשׁ!!: יפו וסבון · ראה עוד »

סביל

סביל אבו נבוט, פארק אבו נבוט, תל אביב-יפו "סביל סולימאן" בחזית הדרומית של מסגד המחמודייה ביפו סביל בפתח תקווה שהוקם על ידי אברהם שפירא (זקן השומרים) לזכר אימו ראש עיריית תל אביב חיים לבנון. הסביל נמצא בחזית מוזיאון ארץ ישראל ברחוב חיים לבנון מזרקת שתייה בסגנון מרוקאי במקנס סַבִּיל (בערבית: سَبِيل; בטורקית: Sebil; בעברית: רהט) הוא מבנה בו מצוי מתקן מים ציבורי המיועד לשתייה של בני אדם ולעיתים גם בהמות.

חָדָשׁ!!: יפו וסביל · ראה עוד »

סביל אבו נבוט

סביל אבו נבוט (בערבית: سبيل أبو نبوت) הוא סביל עות'מאני השוכן בדרך בן צבי בשכונת אבו כביר בדרום תל אביב, בסמוך לבניין מספר 49.

חָדָשׁ!!: יפו וסביל אבו נבוט · ראה עוד »

סוס טרויאני

הסוס הטרויאני, וחיילים חבויים בתוכו; תבליט על כד, מיקונוס, 670 לפנה"ס. הסוס הטרויאני (מיוונית עתיקה: δουράτεος ἵππος, "סוס העץ") הוא דגם סוס גדול, עשוי עץ, המופיע בספרות היוונית והרומית העתיקה ככלי שבעזרתו ניצחו היוונים במלחמת טרויה.

חָדָשׁ!!: יפו וסוס טרויאני · ראה עוד »

סולטאן

סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.

חָדָשׁ!!: יפו וסולטאן · ראה עוד »

סולימאן פאשה

אמת המים לעכו ליד לוחמי הגטאות – מפעל בנייה של סולימאן פאשה שפעל במשך 133 שנים סולימאן פאשה (בערבית: سليمان باشا; בסביבות 1750 – אוגוסט 1819), המכונה "אל-עאדל" (العادل - "עושה הצדק"), היה מושל עכו כוואלי של צידון בשנים 1819-1805.

חָדָשׁ!!: יפו וסולימאן פאשה · ראה עוד »

סיינטולוגיה

סַיֶנְטוֹלוֹגְיָה או הַכְּנֵסִיָּה הַסַיֶנְטוֹלוֹגִית (באנגלית: Scientology), היא תורה דתית עיונית ומעשית אשר פותחה על ידי סופר המדע הבדיוני, ל. רון האברד.

חָדָשׁ!!: יפו וסיינטולוגיה · ראה עוד »

ע'סאן כנפאני

ע'סאן כנפאני (בערבית: غسان كنفاني; 9 באפריל 1936 – 8 ביולי 1972) היה סופר ומחזאי, חבר הארגון הפלסטיני החזית העממית לשחרור פלסטין ודוברו של הארגון.

חָדָשׁ!!: יפו וע'סאן כנפאני · ראה עוד »

עמוס אילון

עמוס אילון (4 ביולי 1926 – 25 במאי 2009) היה סופר ועיתונאי ישראלי ובינלאומי וחבר מערכת בעיתון "הארץ".

חָדָשׁ!!: יפו ועמוס אילון · ראה עוד »

עמיחי פאגלין

עמיחי פאגלין, "גידי" (1 בדצמבר 1922 – 25 בפברואר 1978) היה קצין המבצעים של ארגון האצ"ל, מפקד התקפת האצ"ל על יפו במלחמת העצמאות, ויועץ ראש הממשלה לענייני טרור בעת כהונתו של מנחם בגין כראש הממשלה.

חָדָשׁ!!: יפו ועמיחי פאגלין · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).

חָדָשׁ!!: יפו וערבים · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: יפו וערבית · ראה עוד »

ערביי ארץ ישראל

מפת ארץ ישראל הביזנטית במאה ה-7, בעת הכיבוש הערבי ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: יפו וערביי ארץ ישראל · ראה עוד »

ערוץ 20

#הפניה עכשיו 14.

חָדָשׁ!!: יפו וערוץ 20 · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עזה

עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).

חָדָשׁ!!: יפו ועזה · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: יפו ועברית · ראה עוד »

עבד אל ראוף אל-ביטאר

עבד א-ראוף אל-ביטאר (בערבית: عبد الرؤوف البيطار; 1882 – יוני 1941) היה חבר מועצת העיר יפו, סגן ראש העיר בשנים 1927–1938 וראש העיר בשנים 1939–1941, עד מותו.

חָדָשׁ!!: יפו ועבד אל ראוף אל-ביטאר · ראה עוד »

עבדול חמיד השני

הטורה של עבדול חמיד השני עבד אל-חמיד השני, או עבדול חמיד השני (בטורקית: İkinci Abdülhamit אבדילהמיט השני; בטורקית עות'מאנית: عبد الحميد ثانی, Abdü’l-Ḥamīd-i sânî 21 בספטמבר 1842, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית – 10 בפברואר 1918, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית), היה סולטאן טורקי ושליטה ה-34 של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: יפו ועבדול חמיד השני · ראה עוד »

עג'מי

פינה בעג'מי בית קפה מקומי בית משופץ בית משופץ שכונת עג'מי (בערבית: حي العجمي) היא שכונה ותיקה ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו ועג'מי · ראה עוד »

עג'מי (סרט)

עג'מי (בערבית: عجمي) הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 2009 מאת ירון שני וסכנדר קובטי, שעלילתו מתרחשת בשכונה היפואית עג'מי.

חָדָשׁ!!: יפו ועג'מי (סרט) · ראה עוד »

עולה חדש

שר הקליטה, יאיר צבן (מימין) לצד יו"ר הסוכנות היהודית, אברהם בורג, מקבלים פני עולים חדשים מרוסיה בנמל התעופה בן-גוריון, 1995 עולים חדשים מאתיופיה יורדים ממטוס לאחר הגעתם במסגרת מבצע שלמה מאדיס אבבה עולה או עולה חדש הוא מונח בעל שתי משמעויות ייחודיות בשפה העברית: אחת מן המסורת היהודית, והאחרת מן החוק הישראלי.

חָדָשׁ!!: יפו ועולה חדש · ראה עוד »

עכו

עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.

חָדָשׁ!!: יפו ועכו · ראה עוד »

עיר נמל

תצלום לוויין של העיר רוטרדם בו ניתן לראות את שטחי הנמל העצומים לאורך הנהר ואת נמל רוטרדם המודרני, מן הגדולים ביותר בעולם, בשפך הנהר. ציור משנת 1810 לערך המתאר את נמל ג'נובה ההיסטורי עיר נמל היא עיר מתמחה שבה יש או היה נמל.

חָדָשׁ!!: יפו ועיר נמל · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: יפו ועיראק · ראה עוד »

עיריית תל אביב-יפו

בית עיריית תל אביב-יפו בלילה, ספטמבר 2009 עירייה הקודם בכיכר ביאליק בית עיריית תל אביב הראשוןעיריית תל אביב-יפו היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ועיריית תל אביב-יפו · ראה עוד »

עיריית חיפה

עיריית חיפה היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר חיפה.

חָדָשׁ!!: יפו ועיריית חיפה · ראה עוד »

פארק

פארק בעיר טוּר בצרפת פַּארְק הוא שטח שאין בו יישוב או מבנים עירוניים, הפתוח לרווחת הציבור.

חָדָשׁ!!: יפו ופארק · ראה עוד »

פארק צ'ארלס קלור

פארק צ'ארלס קלור הפסל "אשה נגד הרוח" של אילנה גור בפארק פארק צ'ארלס קלור הוא פארק בדרום-מערב תל אביב הממוקם ברצועת חוף תל אביב-יפו על שטח של כ-120 דונם שיובש מהים.

חָדָשׁ!!: יפו ופארק צ'ארלס קלור · ראה עוד »

פסל (מקצוע)

הפסל אהרון אשכנזי עם פסלו פַּסָּל הוא אמן היוצר פסלים, כלומר עוסק בפיסול, כמקצוע או כתחביב.

חָדָשׁ!!: יפו ופסל (מקצוע) · ראה עוד »

פסל (יצירה)

#הפניה פיסול.

חָדָשׁ!!: יפו ופסל (יצירה) · ראה עוד »

פסטיבל

פסטיבל טדו ביפן פסטיבל אוכל בבחריין גנים הבוטניים האוניברסיטאיים בירושלים פסטיבל (בלועזית: Festival. לפי האקדמיה ללשון העברית: תְּחִגָּה) הוא חגיגת אירועים אמנותיים או בידוריים בהיקף גדול מהרגיל.

חָדָשׁ!!: יפו ופסטיבל · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: יפו ופסח · ראה עוד »

פסולת בניין

פסולת בניין פסולת בניין היא תוצר לוואי של עבודת בניה, סלילה ושיפוץ ומהווה חלק גדול מהיקף האשפה הכללי, בעולם המודרני.

חָדָשׁ!!: יפו ופסולת בניין · ראה עוד »

פפירוס האריס 500

פפירוס האריס 500 הוא פפירוס בכתב היראטי ממצרים העתיקה, מתקופת הממלכה החדשה מימי השושלות ה-19 וה-20.

חָדָשׁ!!: יפו ופפירוס האריס 500 · ראה עוד »

פרנץ יוזף הראשון

#הפניה פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה.

חָדָשׁ!!: יפו ופרנץ יוזף הראשון · ראה עוד »

פרנציסקנים

#הפניה המסדר הפרנציסקני.

חָדָשׁ!!: יפו ופרנציסקנים · ראה עוד »

פרעה

פסל של ראש פרעוני אמנחותפ השלישי, המוזיאון הבריטי פַּרְעֹה (ברבים: פֵַּרְעוֹנִים) היה תוארם של מלכי מצרים העתיקה, שנחשבו לאלים.

חָדָשׁ!!: יפו ופרעה · ראה עוד »

פרעות תרפ"א

#הפניה מאורעות תרפ"א.

חָדָשׁ!!: יפו ופרעות תרפ"א · ראה עוד »

פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

פסלו של פרידריך השני מטבע של פרידריך כמלך סיציליה משנת 1231 לידת פרידריך כפי שתוארה בהדפס עתיק, אימו קונסטנצה מסיציליה יולדת באוהל מול נשים המשמשות עדות ללידה קונסטנצה מסיציליה עם בנה התינוק פרידריך, כתב יד עתיק התינוק פרידריך השני ושני הורין היינריך השישי ואימו קונסטנצה בטקס הטבלה. תחריט גרמני מהמאה ה-15 פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (26 בדצמבר 1194 – 13 בדצמבר 1250) לבית שטאופן (הוהנשטאופן) היה אחד השליטים הבולטים בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: יפו ופרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

פלשתים

שטחים שהיו תחת השפעה פלשתית הפְּלִשְׁתִּים היו עם קדום שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען, בין המאה ה-12 לפנה"ס עד 604 לפנה"ס, אז הגלה אותם נבוכדנצר למסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: יפו ופלשתים · ראה עוד »

פלורנטין

סמטת המסור, באזור המלאכה בשכונה, נובמבר 2008 פלורנטין היא שכונה בדרום תל אביב, שעד שנת 1948 הייתה חלק מיפו.

חָדָשׁ!!: יפו ופלורנטין · ראה עוד »

פטרוס

פטרוס הקדוש (במקור: שמעון בן יוחנן/בר יונה הוצא להורג בתאריך 29 ביוני 67 או 13 באוקטובר 64), היה בכיר שנים-עשר השליחים של ישו המוזכרים בברית החדשה ונחשב לאפיפיור הראשון.

חָדָשׁ!!: יפו ופטרוס · ראה עוד »

פחה

פֶּחָה (מקור ארמי שמגיע מאכדית) הוא תואר של מושל.

חָדָשׁ!!: יפו ופחה · ראה עוד »

פונדק

פונדק ברומניה מהמאה ה-19 פונדק הוא מבנה שבו יכולים עוברי דרכים ומטיילים לקבל מקום לינה ולצרוך מזון ומשקה.

חָדָשׁ!!: יפו ופונדק · ראה עוד »

פודקאסט

הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.

חָדָשׁ!!: יפו ופודקאסט · ראה עוד »

פיניקים

עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.

חָדָשׁ!!: יפו ופיניקים · ראה עוד »

פילדלפיה

פעמון החירות פילדלפיה (באנגלית: Philadelphia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת פנסילבניה שבארצות הברית, הכוללת את כל מחוז פילדלפיה.

חָדָשׁ!!: יפו ופילדלפיה · ראה עוד »

פיזה

פיזה (באיטלקית: Pisa) היא עיר באיטליה במחוז טוסקנה בת כ-87,500 תושבים, אשר שוכנת בשפך הנהר ארנו לים התיכון.

חָדָשׁ!!: יפו ופיזה · ראה עוד »

צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)

צמיחת התנועה הערבית הפלסטינית 1929-1918 הוא ספר של המזרחן פרופ' יהושע פורת אשר ראה אור בהוצאת עם עובד, והמשכו בכותר: ממהומות למרידה, התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929; שני הכרכים ראו אור, בהתאמה, בשנים 1976 ו-1978.

חָדָשׁ!!: יפו וצמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר) · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: יפו וצרפת · ראה עוד »

צרפתים

צרפתים, או העם הצרפתי (בצרפתית Français), הוא מונח המתייחס לאזרחי צרפת (מדינה באירופה) או לאנשים שמוצאם מצרפת.

חָדָשׁ!!: יפו וצרפתים · ראה עוד »

צריח (מבנה)

צריח מרובע בטירת ונסן בפריז צְרִיחַ הוא מבנה או חלק ממבנה גדול יותר המתאפיין בממדים צרים וגבוהים ועם אלמנט בולט כלשהו בקצהו העליון.

חָדָשׁ!!: יפו וצריח (מבנה) · ראה עוד »

צלאח א-דין

צלאח א-דין (ערבית: صلاح الدين يوسف طجير بن ايوب, תעתיק מדויק: צלאח אלדין יוסף טג'יר בן איוב, תרגום: "צדקת האמונה"; בכורדית: سه‌لاحه‌دین ئه‌یوبی, Selah'edînê Eyubî; בספרות המערב מוכר בשם "סלדין" (Saladin); 1137/8 – 4 במרץ 1193) ייסד את השושלת האיובית במצרים ובסוריה, שהייתה כורדית במוצאה.

חָדָשׁ!!: יפו וצלאח א-דין · ראה עוד »

צלפים

#הפניה צלף.

חָדָשׁ!!: יפו וצלפים · ראה עוד »

צבא ההצלה

צבא ההצלה הערבי (בערבית: جيش الإنقاذ - גַ'יְשֶ אלְאִנְקַאד') היה צבא של מתנדבים ממדינות ערביות בפיקודו של פאוזי קאוקג'י הלבנוני, שפלש לתחום המנדט החל בינואר 1948 מבלי שנתקל בהתנגדות בריטית, במטרה למנוע את התבססות היישוב היהודי ולסכל את תוכנית החלוקה.

חָדָשׁ!!: יפו וצבא ההצלה · ראה עוד »

צדקא

צדקא (בפלשתית: 𐤑𐤃𐤒𐤀; באכדית: 𒍢𒀉𒋡𒀀) היה מלך אשקלון במאה ה-8 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יפו וצדקא · ראה עוד »

צהלון

צהלון היא שכונה מעורבת ליהודים וערבים ביפו, מערבית לשדרות ירושלים.

חָדָשׁ!!: יפו וצהלון · ראה עוד »

צוק

צוקים בנורווגיה בגאוגרפיה וגאולוגיה צוּק הוא בליטת סלע אנכית או כמעט אנכית.

חָדָשׁ!!: יפו וצוק · ראה עוד »

צור (לבנון)

צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.

חָדָשׁ!!: יפו וצור (לבנון) · ראה עוד »

צור שיזף

צוּר שיזף (נולד ב-1959) הוא סופר מסעות ופרוזה, עיתונאי, צלם ונוסע ישראלי.

חָדָשׁ!!: יפו וצור שיזף · ראה עוד »

קאימקאם

איור של הקאימקאם של קונסטנטינופול ב-1809 קאימקאם (בטורקית: Kaymakam, בטורקית עות'מאנית: قائممقام) היה תואר מנהלי באימפריה העות'מאנית, שניתן למושל קאזה, שהייתה יחידת משנה של סנג'ק.

חָדָשׁ!!: יפו וקאימקאם · ראה עוד »

קסיופאה

קסיופאה (ביוונית: Κασσιόπη) היא דמות במיתולוגיה היוונית, אשתו של קפאוס מלך אתיופיה ואמה של אנדרומדה.

חָדָשׁ!!: יפו וקסיופאה · ראה עוד »

קפיטולציות

קפיטולציות או כרסומי ריבונות הוא שם כולל לזכויות מיוחדות של אזרחי מדינות (בדרך כלל מדינות אירופה וארצות הברית) בשטחן של מדינות אחרות באסיה ובאפריקה (בסין נהנתה גם יפן, כמו מדינות אירופה וארצות הברית, מזכויות הדומות לקפיטולציות).

חָדָשׁ!!: יפו וקפיטולציות · ראה עוד »

קדמוניות היהודים

כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.

חָדָשׁ!!: יפו וקדמוניות היהודים · ראה עוד »

קהיר

קָהִיר (בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה.

חָדָשׁ!!: יפו וקהיר · ראה עוד »

קונסוליה

הקונסוליה של דנמרק באדינבורו הקונסוליה הבלגית בירושלים קונסוליה היא נציגות דיפלומטית ברמה נמוכה משגרירות וגבוהה מ"משרד אינטרסים".

חָדָשׁ!!: יפו וקונסוליה · ראה עוד »

קולנוע אלהמברה

קולנוע אלהמברה בשדרות המלך ג'ורג (1937; היום, שדרות ירושלים) קולנוע אלהמברה בשנת 1937 מקהלה גדולה על במת הקולנוע בשנת 1944 קולנוע אלהמברה כמרכז סיינטולוגיה (נובמבר 2011) קולנוע אלהמברה (בערבית: "אלהמברה" מקורו ב־الحمراء, "אל-חמרא", "האדום") הוא מבנה בסגנון אר דקו בשדרות ירושלים ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו וקולנוע אלהמברה · ראה עוד »

קיסר

הכתרת נפוליאון לקיסר - ציור מאת ז'אק-לואי דויד נארוהיטו, קיסר יפן, האדם היחיד שמחזיק בתואר זה כיום קֵיסָר (בלטינית: Imperator) הוא תואר אצולה שניתן למונרך במדינות או אימפריות שונות ובתקופות שונות.

חָדָשׁ!!: יפו וקיסר · ראה עוד »

רמת אביב

בתי מגורים טיפוסיים ברמת אביב א', ספטמבר 2008 רחוב טיפוסי ברמת אביב א' בית ספר יסודי ברמת אביב א' רמת אביב הוא שמן של מספר שכונות בצפון תל אביב, באזור שמצפון לנחל הירקון.

חָדָשׁ!!: יפו ורמת אביב · ראה עוד »

רמלה

בית עיריית רמלה סמל רמלה בכניסה המערבית לעיר רמלה בשנת 1932 רַמְלָה (נהגה גם: רַמְלֶה; בערבית: الرملة) היא עיר בשפלת יהודה, בירת מחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ורמלה · ראה עוד »

ראש עיריית תל אביב

#הפניה עיריית תל אביב-יפו#ראש העירייה.

חָדָשׁ!!: יפו וראש עיריית תל אביב · ראה עוד »

ראש עיריית ירושלים

ראש עיריית ירושלים הוא ראש השלטון המקומי בעיר ירושלים, בירת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו וראש עיריית ירושלים · ראה עוד »

ראשי התיבות

#הפניה ראשי תיבות.

חָדָשׁ!!: יפו וראשי התיבות · ראה עוד »

רצח

קין רוצח את הבל אחיו, תחריט מאת גוסטב דורה. רצח הוא פשע של הריגת אדם אחר מתוך מודעות וללא הצדקה, בעיקר כאשר ההריגה מלווה בכוונת זדון.

חָדָשׁ!!: יפו ורצח · ראה עוד »

רצח יוסף חיים ברנר וחבריו

משפחת יצקר. עומדים: אברהם יצקר, רבקה יצקר-שץ וצבי שץ. יושבים: שרה יצקר, בת שבע יצקר, יעקב יצקר, רנה שץ ויהודה יצקר. בית משפחת יצקר כפי שנמצא נטוש ב-1949 קברם של יוסף חיים ברנר וחבריו משכן ברנר וחבריו רצח יוסף חיים ברנר וחבריו התרחש ב"בית יצקר" ביפו ב-2 במאי 1921, ביומם השני של מאורעות תרפ"א ורישומו האפיל על הטבח בבית החלוץ ביפו יום קודם לכן.

חָדָשׁ!!: יפו ורצח יוסף חיים ברנר וחבריו · ראה עוד »

רשות העתיקות

סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ורשות העתיקות · ראה עוד »

רשות הפיתוח

רשות הפיתוח (ר"פ) היא גוף ממשלתי שהוקם בשנת 1951 על-פי חוק רשות הפיתוח (העברת נכסים) תש"י-1950, שחוקק ב-31 באוגוסט 1950.

חָדָשׁ!!: יפו ורשות הפיתוח · ראה עוד »

רחבעם

מפת הממלכה המחולקת: ממלכת ישראל בצפון וממלכת יהודה בדרום. רְחַבְעָם הוא דמות מקראית, מלך יהודה הראשון, בנו של שלמה המלך מאשתו נעמה העמונית.

חָדָשׁ!!: יפו ורחבעם · ראה עוד »

רחוב אלנבי

רחוב אלנבי הוא רחוב מרכזי בתל אביב הנקרא על שמו של אדמונד אלנבי.

חָדָשׁ!!: יפו ורחוב אלנבי · ראה עוד »

רחוב עזה (תל אביב-יפו)

#הפניה רחובות תל אביב-יפו#עזה.

חָדָשׁ!!: יפו ורחוב עזה (תל אביב-יפו) · ראה עוד »

רחוב רזיאל

רחוב רזיאל הוא היום רחוב בצפונה של יפו, המחבר בין שדרות ירושלים ורחוב אילת בקצהו הצפון-מזרחי לבין כיכר השעון בצידו הדרום-מערבי, עד למלחמת העצמאות שמו של הרחוב היה מורכב משני רחובות: רחוב נג'יב בוסטרוס ורחוב אסכנדר עוואד (אלכסנדר הווארד) שהוא כיום "כיכר השעון".

חָדָשׁ!!: יפו ורחוב רזיאל · ראה עוד »

רחוב לילינבלום

#הפניה רחוב ליליינבלום.

חָדָשׁ!!: יפו ורחוב לילינבלום · ראה עוד »

רחוב בית אשל

רחוב בית אשל הוא רחוב בצפונה של יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ורחוב בית אשל · ראה עוד »

רחוב הרצל (תל אביב)

רחוב הרצל הוא רחוב מסחרי ראשי בעיר תל אביב הקרוי על שמו של בנימין זאב הרצל.

חָדָשׁ!!: יפו ורחוב הרצל (תל אביב) · ראה עוד »

רחוב הירקון

נקודת המפגש בין רחוב הירקון (משמאל) ורציף הרברט סמואל (מימין) טקסט.

חָדָשׁ!!: יפו ורחוב הירקון · ראה עוד »

רחוב יפת

רחוב יפת הוא אחד הרחובות הראשיים של יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ורחוב יפת · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: יפו ורב · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

חָדָשׁ!!: יפו ורוסיה · ראה עוד »

רות קרק

רות קַרְק לבית קליינר (נולדה ב-28 במרץ 1941 בהרצליה) היא פרופסור אמריטה במחלקה לגאוגרפיה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יפו ורות קרק · ראה עוד »

רובעי תל אביב-יפו

העיר תל אביב-יפו מחולקת ל-9 מחוזות מנהליים, לפי המספרים מצפון לדרום.

חָדָשׁ!!: יפו ורובעי תל אביב-יפו · ראה עוד »

ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה

ריצ'רד הראשון (באנגלית: Richard I of England; 8 בספטמבר 1157 – 6 באפריל 1199) היה מלך אנגליה ושליט האימפריה האנגווינית בשנים 1189–1199.

חָדָשׁ!!: יפו וריצ'רד הראשון, מלך אנגליה · ראה עוד »

ריכארד קאופמן

#הפניהריכרד קאופמן.

חָדָשׁ!!: יפו וריכארד קאופמן · ראה עוד »

ש"י

ש"י (שירות ידיעות), היה שירות המודיעין של ארגון "ההגנה" שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו וש"י · ראה עוד »

שמעון התרסי

שמעון התרסי או הַתַּסִּי (נרצח בשנת 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים החל משנת 143 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יפו ושמעון התרסי · ראה עוד »

שמואל אביצור

שמואל אביצור (הנדלר) (21 בינואר 1908 – 14 בינואר 1999) היה חוקר של חיי היום-יום בארץ ישראל ומיוזמי הלימודים העממיים של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ושמואל אביצור · ראה עוד »

שמות רחובות בישראל

שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.

חָדָשׁ!!: יפו ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »

שארל קלרמון-גנו

שָארל סימון קְלֶרְמוֹן-גָנוֹ (בצרפתית: Charles Simon Clermont-Ganneau; 19 בפברואר 1846 - 15 בפברואר 1923) היה דיפלומט, מזרחן וארכאולוג צרפתי.

חָדָשׁ!!: יפו ושארל קלרמון-גנו · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-20

סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.

חָדָשׁ!!: יפו ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: יפו ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-20

'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.

חָדָשׁ!!: יפו ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שניאור זלמן סלונים

הרב שניאור זלמן סלונים הרב שניאור זלמן סלונים (שני מימין) עם בני משפחתו הרב שניאור זלמן סלונים (בכתיב יידי סלאנים; תרכ"ב - י"א בתמוז תרצ"ו) היה ראש ישיבת "מגן אבות" בחברון ומרבניה הראשונים של תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ושניאור זלמן סלונים · ראה עוד »

שער הגיא

קטע הכביש הסמוך לשער הגיא שער הַגַּיְא (בערבית: باب الواد – בָּאב אל-וָאד) הוא פתח כניסה צר מהשפלה אל הרי ירושלים המצוי כיום בכביש 1, בקילומטר ה-35 מתל אביב.

חָדָשׁ!!: יפו ושער הגיא · ראה עוד »

שער יפו

שער יפו ומגדל דוד שער יפו (בערבית: باب الخليل, תעתיק: "באב אל ח'ליל", תרגום: שער חברון) הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: יפו ושער יפו · ראה עוד »

שק"ם

#הפניה שקם.

חָדָשׁ!!: יפו ושק"ם · ראה עוד »

שרון רוטברד

עטיפת ספרו של שרון רוטברד "עיר לבנה, עיר שחורה" שרון רוטברד (נולד ב-2 באוקטובר 1959) הוא אדריכל, מורה לאדריכלות, סופר ומוציא לאור ישראלי.

חָדָשׁ!!: יפו ושרון רוטברד · ראה עוד »

שרונה (מושבה)

שָׁרוֹנָה (בגרמנית: Sarona; הגייה: זָרוֹנָה) הייתה המושבה הרביעית שהקימו הגרמנים הטמפלרים בארץ ישראל, במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יפו ושרונה (מושבה) · ראה עוד »

שלמה

שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.

חָדָשׁ!!: יפו ושלמה · ראה עוד »

שלמה שבא

שלמה שְבָא (28 ביוני 1929 – 5 במאי 2015) היה סופר, עיתונאי ותסריטאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יפו ושלמה שבא · ראה עוד »

שלומציון המלכה

שלומציון אלכסנדרה (141 לפנה"ס - 67 לפנה"ס) הייתה מלכת יהודה בתקופת הבית השני משנת 76 לפנה"ס ועד מותה.

חָדָשׁ!!: יפו ושלומציון המלכה · ראה עוד »

שטח צבאי סגור

רועי צוויג לאזור המאחז גבעת רונן. שטח צבאי סגור - הוא אזור בעל רגישות ביטחונית כתוצאה מאימונים, פעילות מבצעית, או חשיבות אסטרטגית שהכניסה אליו אסורה ללא היתר מיוחד ממפקדו הצבאי של האזור.

חָדָשׁ!!: יפו ושטח צבאי סגור · ראה עוד »

שבט דן

בול המוקדש לשבט דן שֵׁבֶט דָּן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יפו ושבט דן · ראה עוד »

שדרות ירושלים

#הפניה שדרות ירושלים (יפו).

חָדָשׁ!!: יפו ושדרות ירושלים · ראה עוד »

שדרות ירושלים (יפו)

טורקי "חסן בק" מניח את אבן הפינה להקמת שדרות ג'מאל פחה ביפו בשנת 1915 שיהווה את אחד הרחובות הראשיים של יפו החדשה שדרות ירושלים היא שדרה ארוכה החוצה את יפו ומהווה ציר תנועה ראשי בה.

חָדָשׁ!!: יפו ושדרות ירושלים (יפו) · ראה עוד »

שוק הפשפשים (יפו)

250px סחורה בשוק הפשפשים ביפו 250px מראה בשוק עמיעד, בסמוך לשוק הפשפשים מראה בשוק עמיעד שליד שוק הפשפשים שוק הפשפשים ביפו הוא שוק פשפשים בו נמכרים חפצים שונים, בגדים ופריטי ריהוט, חדשים ומשומשים.

חָדָשׁ!!: יפו ושוק הפשפשים (יפו) · ראה עוד »

שובר גלים

שוברי גלים המגנים על נמל לונג ביץ', קליפורניה, ארצות הברית חוף בת ים. הבדל ניכר במים השלווים שלפני השובר לעומת מאחוריו. שובר גלים בנמל תל אביב שובר גלים הוא מבנה, נייח או צף, המוצב בים ומיועד לרכך את אנרגיית הגלים.

חָדָשׁ!!: יפו ושובר גלים · ראה עוד »

שכונת מונטיפיורי

שכונת מונטיפיורי היא שכונה בתל אביב המשתרעת בין מרכז עזריאלי בצפון ובין רחוב יצחק שדה בדרום, ומנתיבי איילון במזרח עד לרחוב המסגר ולדרך בגין במערב.

חָדָשׁ!!: יפו ושכונת מונטיפיורי · ראה עוד »

שכונת שפירא

הבית האדום"), בית מגורים מפואר שהוקם על ידי משפחת השייח' מוראד. (התמונה צולמה במרץ-2008) 1.

חָדָשׁ!!: יפו ושכונת שפירא · ראה עוד »

שכונת שבזי

שכונת שבזי היא שכונה ותיקה בדרום-מרכז תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ושכונת שבזי · ראה עוד »

שכונת התקווה

רחוב האצ"ל, מרחובותיה הראשיים של שכונת התקווה רחוב עזאי בשכונת התקווה בית דני, מרכז קהילתי הפועל בשכונת התקווה שוק התקווה מראה בגן התקווה שכונת התקווה שוכנת בדרום תל אביב בגבולות דרך ההגנה בצפון, נתיבי איילון במערב, רחוב גבעתי ורחוב מצובה במזרח, ודרך לח"י בדרום.

חָדָשׁ!!: יפו ושכונת התקווה · ראה עוד »

שימוש משני

התקופה הרומית, משובצים בקיר מהמאה ה-16 בעיר העתיקה בירושלים שימוש משני (לטינית: Spolia, ספוליה) הוא מונח מתחומי הארכאולוגיה והאדריכלות המתאר תופעה של שימוש בחלקי מבנים עתיקים בבנייה מאוחרת יותר.

חָדָשׁ!!: יפו ושימוש משני · ראה עוד »

שיפוץ

שיפוץ בית בהרצליה שיפוץ הוא תהליך של שינוי, שיקום, שיפור או תיקון של עצמים – מבנה אדריכלי (דירה, בניין, אצטדיון), כלי תחבורה, מכונה ועוד.

חָדָשׁ!!: יפו ושיפוץ · ראה עוד »

שיש

שיש גושי שיש בקרארה סרקופג שיש באתונה Library of Celsus באפסוס מסגד הגדול של קירואן גושי שיש בתערוכה שיש הוא סלע משקע ימי שעבר התמרה כתוצאה מחום או מלחץ במעמקי כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: יפו ושיש · ראה עוד »

תמריץ

תמריץ הוא כל דבר שמניע אדם לביצוע פעולה.

חָדָשׁ!!: יפו ותמריץ · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: יפו ותנ"ך · ראה עוד »

תנועת המזרחי

תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: יפו ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תפוזי Jaffa

#הפניה תפוזי ג'אפה.

חָדָשׁ!!: יפו ותפוזי Jaffa · ראה עוד »

תקופת הברונזה

הפצת המטאלורגיה באירופה ואסיה, באזורים הכהים יותר הידע המטלורגי קדום יותר פגיון מתקופת הברונזה המוקדמת תקופת הברונזה היא תקופה בתולדות הציוויליזציה האנושית שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת ביותר אפשרה ייצור כלים העשויים מארד (ברונזה) - סגסוגת מתכת המתקבלת מעירוב של נחושת עם בדיל.

חָדָשׁ!!: יפו ותקופת הברונזה · ראה עוד »

תרמ"ט

#הפניה ה'תרמ"ט.

חָדָשׁ!!: יפו ותרמ"ט · ראה עוד »

תרמ"ח

#הפניה ה'תרמ"ח.

חָדָשׁ!!: יפו ותרמ"ח · ראה עוד »

תרס"ד

#הפניה ה'תרס"ד.

חָדָשׁ!!: יפו ותרס"ד · ראה עוד »

תרע"ט

#הפניה ה'תרע"ט.

חָדָשׁ!!: יפו ותרע"ט · ראה עוד »

תרע"ד

#הפניה ה'תרע"ד.

חָדָשׁ!!: יפו ותרע"ד · ראה עוד »

תרבות

תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.

חָדָשׁ!!: יפו ותרבות · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: יפו ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: יפו ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תלמי הראשון

תַּלְמַי הראשון, המכונה גם תלמי סוטר (ביוונית עתיקה: Πτολεμαῖος Σωτήρ, "תלמי המושיע"; 367 לפנה"ס – 283 לפנה"ס), היה דיאדוך ומלך מצרים התלמיית, מייסד שושלת תלמי.

חָדָשׁ!!: יפו ותלמי הראשון · ראה עוד »

תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים

שלט התחנה - בעברית, ערבית ואנגלית פירוט תנועת הרכבת מירושלים בתקופת המנדט תחנת הרכבת בירושלים לאחר השריפה, 2010, עם שלט של מסעדת "הרציף" שפעלה במקום במשך מספר שנים לוחית זיכרון להתקפת האצ"ל על תחנת הרכבת בירושלים הרציפים של תחנת ירושלים בעת שהייתה נטושה (2004) תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים (מכונה גם "תחנת הרכבת הישנה" או "מתחם התחנה". בפי הנהלת המקום "התחנה הראשונה") היא תחנת הרכבת ההיסטורית הממוקמת בשכונת בקעה בירושלים, בשטח שבין דרך חברון לדרך בית לחם, בסמוך לחאן הירושלמי.

חָדָשׁ!!: יפו ותחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים · ראה עוד »

תחנת הרכבת יפו

תחנת הרכבת יפו (קרויה גם "תחנת הרכבת מנשייה") היא תחנת רכבת היסטורית הנמצאת צפונית ליפו, והיא למעשה תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון מחוץ למצרים ולטורקיה.

חָדָשׁ!!: יפו ותחנת הרכבת יפו · ראה עוד »

תחותמס השלישי

תחותמס השלישי (1490 לפנה"ס – 1425 לפנה"ס), בן השושלת ה־18, אחד ממלכיה הבולטים של מצרים העתיקה.

חָדָשׁ!!: יפו ותחותמס השלישי · ראה עוד »

תוכנית בניין עיר

תוכנית בניין עיר הראשונה שהוכנה בארץ ישראל, על ידי האדריכל צ'ארלס רוברט אשבי, בה מפורטים שימושי קרקע בירושלים, כפי שפורסמה בדו"ח האגודה למען ירושלים במרץ 1921 (באנגלית: Jerusalem zoning system) תוכנית בניין עיר או בראשי תיבות תב"ע היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון כלשהו.

חָדָשׁ!!: יפו ותוכנית בניין עיר · ראה עוד »

תוכנית החלוקה

תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי.

חָדָשׁ!!: יפו ותוכנית החלוקה · ראה עוד »

תיאטרון

תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).

חָדָשׁ!!: יפו ותיאטרון · ראה עוד »

תיאטרון גשר

כפר", 1996 ההצגה "שלוש אחיות", 1997 ההצגה "שלוש אחיות", 1997 תיאטרון גשר (ברוסית: театр Гешер) הוקם כתיאטרון דו-לשוני, עברי-רוסי, הפועל בישראל, מיסודו של הבמאי יבגני אריה.

חָדָשׁ!!: יפו ותיאטרון גשר · ראה עוד »

תיאטרון הסימטה

תיאטרון הסימטה הוא תיאטרון שוליים ("פרינג'") השוכן ביפו העתיקה, ונחשב לוותיק מסוגו בישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ותיאטרון הסימטה · ראה עוד »

תיירות

תיירים בירושלים, 2007 תיירת מביטה בתצפית על רומא מגבעת ג'אניקולו תיירות היא ענף כלכלי, שבדרך כלל מיוחס לטיול, נסיעה, שהייה וביקור של אנשים ומחוץ לסביבתם הרגילה, לתקופה קצרה (בדרך כלל עד שנה).

חָדָשׁ!!: יפו ותיירות · ראה עוד »

תיירות צליינית

#הפניה תיירות צליינית לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ותיירות צליינית · ראה עוד »

לשון יבשה

לשון יבשה בכף התקווה הטובה בדרום אפריקה. מפה של כף הורן מדגימה את צורתן של לשונות יבשה כף בצרפת. אזור כף באורגון. כף במחוז קורנוול, אנגליה לְשׁוֹן יַבָּשָׁה או כֵּף (בהשפַּעת הצליל של המילה האנגלית Cape) היא רצועת יבשה קטנה יחסית החודרת לתוך הים, תוך שהיא מוקפת כמעט מכל עבריה במים.

חָדָשׁ!!: יפו ולשון יבשה · ראה עוד »

לח"י

#הפניה לוחמי חרות ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ולח"י · ראה עוד »

לבנה (בנייה)

ערימת לבנים קיר לבנים אדומות באנגליה כנסיית מריאנקירכה (ליבק) הבנויה בסגנון גותיקת לבנים בית מלאכה ללבנים בעיר רחובות, שנות ה-30 של המאה ה-20 ייצור לבני טיט באזור הדנובה ברומניה לְבֵנָה היא גוש של חומר קשיח המיוצרת באופן מלאכותי והמשמשת כחומר הגלם הבסיסי בבנייה מסורתית - בנייה בלבנים.

חָדָשׁ!!: יפו ולבנה (בנייה) · ראה עוד »

לואי התשיעי, מלך צרפת

לואי התשיעי מלך צרפת בציורו של אל גרקו, 1592-5 פסלו של לואי התשיעי "הקדוש" בכנסיית סנט שאפל באיל דה לה סיטה שבפריז כנסיית פטרוס הקדוש ביפו לואי התשיעי "הקדוש" (בצרפתית: Louis IX, Saint Louis; 25 באפריל 1214 – 25 באוגוסט 1270) היה מלך צרפת מ-1226 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: יפו ולואי התשיעי, מלך צרפת · ראה עוד »

לונדון

לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.

חָדָשׁ!!: יפו ולונדון · ראה עוד »

לותרניזם

לותרניזם הוא ענף בנצרות הפרוטסטנטית שהחל עם הפילוסופיה הדתית של מרטין לותר במאה ה-16, שנתן מעוף לרפורמציה הפרוטסטנטית.

חָדָשׁ!!: יפו ולותרניזם · ראה עוד »

לולב

לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה.

חָדָשׁ!!: יפו ולולב · ראה עוד »

לוד

חאן חילו בלוד המסגד הגדול, אחד משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בארץ ובעולם.

חָדָשׁ!!: יפו ולוד · ראה עוד »

לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949

The Birth of the Palestinian Refugee Problem, 1947-1949 הוא ספר של ההיסטוריון בני מוריס שיצא לאור בשנת 1988 בהוצאת Cambridge University Press.

חָדָשׁ!!: יפו ולידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949 · ראה עוד »

טמפלרים (תנועה)

טמפלרים לצד בית העם, וילהלמה משפחת פרנק מהמושבה הגרמנית בירושלים מושבה הגרמנית בירושלים טמפלרים הם חברי ארגון המקדש (בגרמנית: Tempelgesellschaft - טמפלגזלשאפט), תנועה דתית פרוטסטנטית שנוסדה בווירטמברג שבדרום גרמניה באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יפו וטמפלרים (תנועה) · ראה עוד »

טראיאנוס

מַרְקוּס אוּלְפִּיוּס נֶרְוָוה טְרַאיָאנוּס (בלטינית: Marcus Ulpius Nerva Traianus; 18 בספטמבר 53 – 9 באוגוסט 117) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 98 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: יפו וטראיאנוס · ראה עוד »

טבלת גידוד

טבלות גידוד בראש הנקרה טבלת גידוד באזור ראש הנקרה לא הרחק מחוף אכזיב טבלת גידוד היא משטח סלעי, באזור הכרית שגלי הים כרסמו בו עד לגובה פני הים הממוצע.

חָדָשׁ!!: יפו וטבלת גידוד · ראה עוד »

טבח מערת המכפלה

טבח מערת המכפלה הוא פיגוע ירי שהתרחש ב-25 בפברואר 1994 (פורים ה'תשנ"ד ואמצע חודש הרמדאן), ובו נרצחו 29 מתפללים מוסלמים במערת המכפלה בחברון.

חָדָשׁ!!: יפו וטבח מערת המכפלה · ראה עוד »

טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס

טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס על גבי לבנים ורעפים. בצד שמאל: למעלה: שתי דוגמאות של הטביעה העגולה. למטה: טביעות בנסחים א-ה. בצד ימין: טביעות בנסחים ו-יתמונה להחלפה טביעות החותם של הלגיון העשירי פרטנסיס הן טביעות חותם שהותיר הלגיון הרומאי על גבי לבנים ורעפים שייצר כחלק מתפקידו בעת שהותו בארץ ישראל במאות הראשונה עד השלישית לספירה.

חָדָשׁ!!: יפו וטביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס · ראה עוד »

טיילת יפו

כנסיית פטרוס הקדוש טיילת יפו מכיוון גבעת יפו טיילת יפו בשנות ה-30 של המאה ה-20 טיילת יפו היא טיילת המקשרת בין פארק צ'ארלס קלור מצפון לנמל יפו מדרום.

חָדָשׁ!!: יפו וטיילת יפו · ראה עוד »

ז' בניסן

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' ניסן היא ברוב השנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות בהן פסח חל ביום ראשון (שנים מקביעות זחא או השא) היא פרשת ויקרא.

חָדָשׁ!!: יפו וז' בניסן · ראה עוד »

זאב וילנאי

טיול קבוצתי עם זאב וילנאי לשומרון, 1927 הזמנה לטיול עם וילנאי, 1935תמונה להחלפה זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; ט"ו בסיוון ה'תר"ס, 12 ביוני 1900 – ב' בשבט ה'תשמ"ח, 21 בינואר 1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו וזאב וילנאי · ראה עוד »

זואולוגיה

מגוון בעלי חיים זוֹאוֹלוֹגְיָה (בעברית: תורת בעלי חיים) היא ענף במדעי החיים העוסק בחקר בַּעֲלֵי הַחַיִּים.

חָדָשׁ!!: יפו וזואולוגיה · ראה עוד »

זכרונות ארץ ישראל

זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.

חָדָשׁ!!: יפו וזכרונות ארץ ישראל · ראה עוד »

זכוכית

בית רובינשטיין, מגדל משרדים בעל מעטפת זכוכית זכוכית או חומר זכוכיתי הוא מוצק אמורפי אחיד, המיוצר על-פי רוב על ידי קירור של חומרים מותכים.

חָדָשׁ!!: יפו וזכוכית · ראה עוד »

זיכיון (ממשל)

זיכיון הוא מענק של זכויות, קרקעות או רכוש, מידי ממשלה, רשות מקומית, תאגיד, יחיד, או כל גוף משפטי אחר.

חָדָשׁ!!: יפו וזיכיון (ממשל) · ראה עוד »

חאן מנולי

חאן מנולי חאן מנולי הוא מבנה ברחוב בית אשל 11 ביפו הקרוי על שם בעליו הארמני שאה מנוליאן שהיה הקאוואס של הקונסול האוסטרי ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו וחאן מנולי · ראה עוד »

חסן בק

המסגד ב-1917 חסן בק אל-בצרי אל-ג'אבי (בערבית: حسن بك; 1882–1953) שימש כמושלה הצבאי של יפו למשך שנתיים, בימי מלחמת העולם הראשונה, ונודע בעריצותו ובאכזריותו.

חָדָשׁ!!: יפו וחסן בק · ראה עוד »

חסידות

#הפניה תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: יפו וחסידות · ראה עוד »

חפיר

חפיר "רטוב" בטירת בומריס חפיר "יבש" במגדל דוד בירושלים חפיר "רטוב" בטירת בודיאם חפיר הוא מכשול בדמותו של חתך עמוק או תעלה מחוץ לחומות, לשערים, מבצר, טירה או כל מקום הגנתי דומה, בין שנחפר, נחצב ולעיתים שולבה בו בנייה.

חָדָשׁ!!: יפו וחפיר · ראה עוד »

חצי אי

חצי האי פלורידה בארצות הברית חצי אי הוא זרוע יבשה החודרת לתוך הים.

חָדָשׁ!!: יפו וחצי אי · ראה עוד »

חקלאות

שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.

חָדָשׁ!!: יפו וחקלאות · ראה עוד »

חקלאות בעל

חקלאות בעל חקלאות בעל (מוכרת גם בכינוי פלחה) היא צורת גידול חקלאית המבוססת על השקייתם של הגידולים החקלאיים במשקעים טבעיים בלבד, באופן ישיר, ללא אגירתם או הזרמתם לחלקות.

חָדָשׁ!!: יפו וחקלאות בעל · ראה עוד »

חרס

כלי חרס מבהיה שבברזיל חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי.

חָדָשׁ!!: יפו וחרס · ראה עוד »

חלקלקה

מפת מבצר כוכב הירדן המדגימה שימוש ב'''חלקלקה'''. החלקלקה המזרחית במצודת מגדל דוד חלקלקה היא חומה משופעת, מבנה המהווה חלק מביצורים הנמצא בצדה החיצוני של חומת מצודה או עיר מבוצרת.

חָדָשׁ!!: יפו וחלקלקה · ראה עוד »

חטיבת אלכסנדרוני

חטיבת אלכסנדרוני (חטיבה 3, בעבר חטיבה 820 וחטיבה 609) היא חטיבת מילואים של צה"ל.

חָדָשׁ!!: יפו וחטיבת אלכסנדרוני · ראה עוד »

חברת החשמל

#הפניה חברת החשמל לישראל.

חָדָשׁ!!: יפו וחברת החשמל · ראה עוד »

חומות יפו

מפת העיר יפו מוקפת בחומה מן השנים 1840/41 שער ירושלים בתוך חומות יפו העתיקה ומאחוריו "המצודה" באזור של רחוב יפת כיום פינת רחוב מפרץ שלמה תותחים עות'מאניים שהוצבו מחוץ לחומות יפו לצורך הגנה מפני פשיטות בדואים מהיבשה ופיראטים מהים חומות יפו הן החומות שהקיפו את יפו העתיקה במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל מתחילת המאה ה-19 עד לפירוקה בשנת 1868.

חָדָשׁ!!: יפו וחומות יפו · ראה עוד »

חוק נכסי נפקדים

חוק נכסי נפקדים, התש"י-1950 הוא חוק המקנה למדינת ישראל את נכסיהם של מי שעזבו אותה לשטחיהן של מדינות עוינות במהלך מלחמת העצמאות או לאחריה, את מי שנשאו אזרחות זרה, ואת מי שהיו בחלק של ארץ ישראל שהיה מוחזק אותה שעה בידי כוחות שביקשו למנוע הקמתה של מדינת ישראל או שנלחמו בה לאחר הקמתה.

חָדָשׁ!!: יפו וחוק נכסי נפקדים · ראה עוד »

חורבות

הפורום הרומי ברומא, איטליה. אתר מאצ'ו פיצ'ו חורבות הם שרידי מבנים שהוקמו על ידי ציוויליזציות שונות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: יפו וחורבות · ראה עוד »

חולון

מזרקה בקאנטרי חולון תיאטרון חולון ויד לבנים בחולון בשדרות קוגל חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי.

חָדָשׁ!!: יפו וחולון · ראה עוד »

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו וחובבי ציון · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: יפו וחיפה · ראה עוד »

חיקסוס

יבנה" בע"מ. חֶקַאוּ־חַ'אסוּת (במצרית קדומה: ḥḳꜣw-ḫꜣswt, "שליטי הארצות הזרות"; ביחיד 𓋾𓈎𓈉 – ḥḳꜣ-ḫꜣswt), חיקסוס או היקסוס (ביוונית: Ὑκσώς או Ὑξώς, היקסוס; או Ύκουσσώς, היקוסּוס) הוא כינוי למערב אסיאתים שהשתלטו על מצרים העתיקה עם התרופפות כוחה של הממלכה התיכונה, בתקופה המכונה "תקופת הביניים השנייה".

חָדָשׁ!!: יפו וחיקסוס · ראה עוד »

חיים אמזלאג

חיים אמזלאג במיצג תוצרת הארץ של דוד טרטקובר במרכז סוזן דלל בנווה צדק בתל אביב חיים נסים אמזלאג או אמזלאק (1828–1916) היה איש עסקים ומנהיג קהילתי יהודי מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו וחיים אמזלאג · ראה עוד »

חיים שמואל שמרלינג

ציור דמותו של שמרלינג על ידי הצייר אהרון אבני לפי תאורים של בני משפחתו ואישים בני דורו.העיתון "הבוקר" 4.4.1962 עמ' 2 חיים שמואל שמרלינג (תקפ"ו, 1826 - כ' באדר א' תרנ"ד, פברואר 1894) היה ממייסדי הקהילה האשכנזית ביפו, ואחר כך ממייסדי ועד הקהילה היהודית המשותף של יפו "שבה חברו אשכנזים וספרדים גם יחד", במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יפו וחיים שמואל שמרלינג · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.

חָדָשׁ!!: יפו וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

במקום

בִּמקוֹם – מתכננים למען זכויות תכנון היא עמותה שהוקמה ב-1999 על ידי מתכננים ואדריכלים, במטרה לחזק את הקשר בין מערכות התכנון לזכויות האדם.

חָדָשׁ!!: יפו ובמקום · ראה עוד »

באר מים

ההבדל בין באר לבור - מקור המים באר מים הגאולוג ליאו פיקרד (בחולצה לבנה) בודק קידוח באר מים בעין חמד (1964~) באר מים או באר היא מבנה מלאכותי שנוצר בחפירה או בקידוח במטרה להעלות מי תהום מן האקוויפר התת-קרקעי אל פני השטח.

חָדָשׁ!!: יפו ובאר מים · ראה עוד »

בנק אנגלו-פלשתינה

בנק אנגלו-פלשתינה, 1950 משכנו הראשון של הסניף הראשון של בנק אפ"ק ברחוב עג'מי שהפך לימים לרחוב יפת 18, יפו דלת משרדי הבנק ברחוב יפת 18, יפו. מתוך לוחית זיכרון בראש הדלת: "בבית זה נפתח ב-ב' באב ה'תרס"ג המשרד הראשי של חברת אנגלו-פלשתינא בע"מ (עתה בנק לאומי לישראל בע"מ) חברת בת של אוצר התיישבות היהודים מיסודו של ד"ר תיאודור הרצל". 260px הבניין ההיסטורי של בנק אנגלו פלשתינה בשדרות ירושלים 1 פינת רחוב אפ"ק (אנגלו פלשתינה קומפני) בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין (נהרס באוקטובר 2016) סניף בנק אפ"ק בחברון 1907 בנק אנגלו-פלשתינה (עד שנת 1931, בנק אַפַּ"ק) היה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בכל תקופת המנדט הבריטי, ואף בראשית ימי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ובנק אנגלו-פלשתינה · ראה עוד »

בני מוריס

בני מוריס (נולד ב-8 בדצמבר 1948) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המתמחה בכתיבה היסטורית בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי בכלל ובסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט.

חָדָשׁ!!: יפו ובני מוריס · ראה עוד »

בני ברק (יישוב עתיק)

מראה התל מיקום התל בפארק איילון העיר בני ברק הקדומה, שעל שמה קרויה העיר בני ברק הנוכחית, החלה כיישוב פלשתי בתקופת הברזל ובימי בית ראשון.

חָדָשׁ!!: יפו ובני ברק (יישוב עתיק) · ראה עוד »

בנימין מטודלה

בנימין בן יונה מִטּוּדֵלָה היה מגלה ארצות יהודי בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: יפו ובנימין מטודלה · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: יפו ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בניין עיריית יפו

ממוזער בניין עיריית יפו בפינת הרחובות שדרות ירושלים 45 והתקומה נבנה בשנת 1935 על ידי עאסם בק סעיד, ראש עיריית יפו בשנים 1918–1938 לאחר שעבר אליו מבית הסראייה ששכן בכיכר השעון.

חָדָשׁ!!: יפו ובניין עיריית יפו · ראה עוד »

בת ים

האמפיתיאטרון של בת ים רחובות בת ים משחק כדורעף חופים בחוף בת ים, נובמבר 2021 250px בת ים ויפו בצילום מהאוויר מכיוון דרום בשנת 1937 חוף "הסלע" בבת ים, החוף הגדול בעיר. שמו של החוף נגזר מסלע אדם, הנחשב לאחד מסמליה של העיר. בת ים היא עיר במחוז תל אביב.

חָדָשׁ!!: יפו ובת ים · ראה עוד »

בליה

כוורת עקב בליה, באזור Dahn במדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה בגאולוגיה, בְּלָיָה או בְּלִיָּה היא תהליך איטי, המתרחש על פני שנים רבות של התפרקות או התפוררות סלעים במקום שבו הם נמצאים.

חָדָשׁ!!: יפו ובליה · ראה עוד »

בוסניה (אזור)

בוסניה (בשפות האזור Bosna או Босна) הוא חבל ארץ התופס את חלק הארי של בוסניה והרצגובינה, למעט אזור הרצגובינה שמשתרע בדרומה של המדינה, סמוך לים התיכון.

חָדָשׁ!!: יפו ובוסניה (אזור) · ראה עוד »

בולגריה

איוון שישמן בּוּלְגַרְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַבּוּלְגָרִית (בבולגרית: Република България) היא מדינה בחצי האי הבלקני, במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יפו ובולגריה · ראה עוד »

בוטניקה

חמציץ נטוי - גאופיט בעל פרח היביסקוס סורי בּוֹטָנִיקָה (באנגלית: Botany, פִיטוֹלוֹגְיָה (Phytology) או פִיטוֹבִּיוֹלוֹגְיָה (Phytobiology); בעברית: תורת הצמחים) היא ענף של מדעי החיים החוקר מגוון רחב של תחומים בעולם הצומח.

חָדָשׁ!!: יפו ובוטניקה · ראה עוד »

ביצה (סביבה טבעית)

ביצה בפולין אדמות בור מוצפות (Moor) בגרמניה אוקיפינוקי בפלורידה ביצה צפון אמריקאית מכוסה בעצי ברוש ביצות (Taxodium distichum) ביצת עשב בספרד וויילס ביצת מנגרובים בסונדרבאנס. צמחים טורפים רבים צומחים בביצות שונות. בתמונה טללית אוסטרלית מהמין Drosera binata. כריך וקנה מצוי בביצת עשב באוקראינה עדשות מים. לצד המים נראה יצהרון (Elaeagnus) וקנה מצוי ביצה (בניקוד: בִּצָּה) היא שטח של אדמה הנוטה להיות מכוסה מים רדודים במרבית ימות השנה, כאשר מצויים בו איים של אזורים יבשים יותר.

חָדָשׁ!!: יפו וביצה (סביבה טבעית) · ראה עוד »

ביצור

#הפניה ביצורים.

חָדָשׁ!!: יפו וביצור · ראה עוד »

בישוף

פרבוסלביים, פרסקו מאת ויקטור וסנצוב בקתדרלת ולדימיר הקדוש שבקייב, אוקראינה בִּישׁוֹף (ביוונית: Επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית.

חָדָשׁ!!: יפו ובישוף · ראה עוד »

בית סלאוקוס

מטבע זהב של ניקטור שושלת בית סלאוקוס שלטו בממלכה הסלאוקית, שנוסדה בידי אבי השושלת, סלאוקוס הראשון (ניקטור, "המנצח"; חי בשנים 358 עד 281 לפנה"ס לערך).

חָדָשׁ!!: יפו ובית סלאוקוס · ראה עוד »

בית עלי ביבי

בית עלי ביבי הוא בית באר ברחוב עזה 13 ביפו, המשמש בעשורים האחרונים כמבנה בית ספר.

חָדָשׁ!!: יפו ובית עלי ביבי · ראה עוד »

בית קברות

מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

חָדָשׁ!!: יפו ובית קברות · ראה עוד »

בית קברות שייח' מוראד

בית הקברות המוסלמי שייח' מוראד, המוכר גם כבית קברות אל-מוראד, הוא בית קברות מוסלמי בתל א-ריש.

חָדָשׁ!!: יפו ובית קברות שייח' מוראד · ראה עוד »

בית קברות טאסו

מדרון בית הקברות באר מים וחלק ממערכת מים בתחומי בית הקברות, 2008 בריכת ההשקיה בתחומי בית הקברות, 2008 בית קברות טאסו, הידוע גם כבית הקברות תל גיבורים הוא בית קברות בתל אביב-יפו ליד נתיבי איילון, בתל א-ריש ("תל גיבורים") על גבול חולון, המשמש את הקהילה המוסלמית ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו ובית קברות טאסו · ראה עוד »

בית שמעון הבורסקאי

בית שמעון הבורסקאי ביפו תקריב הכניסה לבית שלט הסבר על אודות ביתו של שמעון הבורסקאי בית שמעון הבורסקאי הוא בניין ביפו העתיקה שבו, על-פי המסורת הארמנית, התארח פטרוס הקדוש, אחד השליחים אשר הפיצו את תורת ישו והאפיפיור הראשון.

חָדָשׁ!!: יפו ובית שמעון הבורסקאי · ראה עוד »

בית באר

קומת המגורים בבית קאסר, כיום בשכונת נווה עופר סביל מחוץ לבית השייח מוראד, כיום ברחוב ישראל מסלנט בשכונת שפירא משאבת המים המכנית בבית קאסר שרידי בית הבאר של משפחת טאסו, בבית קברות טאסו בית הבאר מצפון לבני ציון בית באר או ביארה (בערבית: بيارة) הוא כינוי לסוג מבנים שהוקמו בארץ ישראל במאה ה-19 סביב בארות מים, בעיקר בסמוך לפרדסים.

חָדָשׁ!!: יפו ובית באר · ראה עוד »

בית דגן

בֵּית דָּגָן היא מועצה מקומית במחוז המרכז הסמוכה מצפון לראשון לציון, וקרויה על שם עיר מקראית ותלמודית בשם זה.

חָדָשׁ!!: יפו ובית דגן · ראה עוד »

בית דין שרעי (ישראל)

מבנה בית הדין השרעי בחיפה בשכונת ואדי סאליב בית הדין השרעי ביפו בית דין שרעי (בערבית: محكمة شرعية, מהמילה "שריעה" - ההלכה המוסלמית) הוא בית דין דתי מוסלמי.

חָדָשׁ!!: יפו ובית דין שרעי (ישראל) · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

חָדָשׁ!!: יפו ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)

תמונת מחזור של בית הספר, 1932 בית הספר תחכמוני היה בית הספר הדתי הראשון בתל אביב.

חָדָשׁ!!: יפו ובית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו) · ראה עוד »

בית הסראייה (יפו)

המבנה נראה אחרי מגדל השעון בככר המרכזית של יפו בשנת 1900 חזית בית הסראייה הודעת לח"י על פיצוץ בית הסראייה ביפו לוחית זיכרון על קיר בית הסראייה בית הסראייה הוא מבנה בכיכר השעון שביפו, אשר שימש בית השלטון הטורקי, והיה מושב מוסדות הממשל העירוניים והממשלה הטורקית ששלטה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ובית הסראייה (יפו) · ראה עוד »

בית הסראייה הישן (יפו)

החזית המערבית של הבניין התיאטרון הערבי-עברי ביפו בית הסארייה הישן ביפו העתיקה הוא מבנה הניצב ברחוב מפרץ שלמה, אשר שימש בעבר כמקום מושבו של המושל העות'מאני בעיר.

חָדָשׁ!!: יפו ובית הסראייה הישן (יפו) · ראה עוד »

בית העלמין היהודי ביפו

בית העלמין היהודי ביפו, דצמבר 2021 סביבת בית העלמין - אמירי העצים שבו נראים משמאל שער הכניסה לבית העלמין היהודי הישן ביפו בית העלמין היהודי ביפו, הידוע גם בכינוי "בית-הקברות עג'אמי", הוא בית עלמין יהודי השוכן ליד המפגש בין רחוב יהודה מרגוזה לרחוב יהודה הימית בשכונת עג'מי ביפו, ובצמוד מדרום לשכונת המגורים גבעת אנדרומדה.

חָדָשׁ!!: יפו ובית העלמין היהודי ביפו · ראה עוד »

בית העולים

לוח זיכרון שהציבה במקום בידי המועצה לשימור אתרים בית העולים או בית החלוץ הוא בית דו-קומתי ברחוב יפת 34 ביפו (לשעבר רחוב עג'מי), ששימש לשיכון עולים חדשים בימים הראשונים לאחר עלייתם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ובית העולים · ראה עוד »

בית הקברות הפרוטסטנטי ביפו

בית הקברות הפרוטסטנטי ביפו הוא בית קברות קטן ובלתי פעיל ששימש את הקהילה הפרוטסטנטית הקטנה ביפו במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יפו ובית הקברות הפרוטסטנטי ביפו · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בהר הזיתים

מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.

חָדָשׁ!!: יפו ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »

בית הכנסת לעולי לוב

שער הכניסה לבית הכנסת דצמבר 2021 שלט מחוץ לבית הכנסת היפואי לעולי לוב בית הכנסת לעולי לוב ברחוב מזל דגים ביפו העתיקה, הוא בית הכנסת העתיק בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ובית הכנסת לעולי לוב · ראה עוד »

ביזה

אזהרה על בית בניו אורלינס לאחר הוריקן קתרינה: "אתם בוזזים - אנחנו יורים" ביזה היא לקיחת רכוש שבעליו עזבו את המקום או חסרים יכולת להתנגד.

חָדָשׁ!!: יפו וביזה · ראה עוד »

ביברס

מסגד ביברס בקהיר אל־מלכ א־זאהר רוכן א־דין ביברס אל־בונדוקדארי (בערבית: الملك الظاهر ركن الدين بيبرس البندقداري, תעתיק מדויק: אלמלכ אלט'אהר רכן אלדין ביברס אלבנדקדארי; סביבות שנת 1228–1 ביולי 1277), הידוע בשם בַּיְבַּרְס (מכונה "המלך המנצח"), היה סולטאן ממלוכי של מצרים וסוריה משנת 1260 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: יפו וביברס · ראה עוד »

ביירות

בֵּיירוּת (בערבית: بيروت; בצרפתית: Beyrouth; בסורית: ܒܝܪܘܬ) היא בירת לבנון והגדולה שבעריה.

חָדָשׁ!!: יפו וביירות · ראה עוד »

ג'נטריפיקציה

רחובות בשכונת בלוויל בפריז השומרים עדיין על אופי כפרי. בעבר שימשו כמשכנות עוני אך בתיהם שופצו והם נמכרים לאוכלוסייה אמידה.גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה (מאנגלית: Gentrification; בעברית: עִלּוּת) היא תהליך עירוני-חברתי בורגני מתוכנן או בלתי מתוכנן של מעבר אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות - לרוב במרכזי ערים, תוך שינוי מתמשך של אופי השכונה ודחיקת האוכלוסייה המקורית.

חָדָשׁ!!: יפו וג'נטריפיקציה · ראה עוד »

ג'נובה

ג'נובה (באיטלקית: Genova, בניב הגנואי "זֶנָה"), המכונה גם גנואה, היא עיר ונמל בצפון איטליה, בירתה של ליגוריה.

חָדָשׁ!!: יפו וג'נובה · ראה עוד »

ג'ונד פלסטין

ג'ונד פִלסטין (בערבית: جُنْد فِلَسْطِيْن, תעתיק: גֻ'נְד פִלַסְטִין, "המחוז הצבאי של פלסטין") היה אחד המחוזות הצבאיים של הפרובינציה האומיית והעבאסית של בלאד א-שאם (הארץ הנמצאת צפונית לחצי האי ערב, סוריה רבתי כולל ארץ ישראל), שאורגן זמן קצר לאחר הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-7.

חָדָשׁ!!: יפו וג'ונד פלסטין · ראה עוד »

ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת

ג'ורג' החמישי (באנגלית: George V; 3 ביוני 1865 – 20 בינואר 1936), הידוע גם בשמו המלא ג'ורג' פרדריק ארנסט אלברט, היה מלך הממלכה המאוחדת והדומיניונים הבריטים, וקיסר הודו, החל מ-6 במאי 1910 ועד מותו ב-1936.

חָדָשׁ!!: יפו וג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת · ראה עוד »

ג'יימס פין

ג'יימס פין (באנגלית: James Finn; 13 ביולי 1806 – 29 באוגוסט 1872) היה הקונסול הבריטי השני בירושלים במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יפו וג'יימס פין · ראה עוד »

גן אבו נבוט

"גן אבו נבוט" הוא גן פסלים בתל אביב-יפו, המציג מעבודותיו של האמן הישראלי יגאל תומרקין.

חָדָשׁ!!: יפו וגן אבו נבוט · ראה עוד »

גן זואולוגי

#הפניה גן חיות.

חָדָשׁ!!: יפו וגן זואולוגי · ראה עוד »

גן בוטני

הגן הבוטני הלאומי של ישראל בירושלים וושינגטון הבירה גני קיו בלונדון הז'ארדן דה פלאן - הגן הבוטני הלאומי של צרפת בפריז הגן הבוטני מינכן-נימפנבורג במינכן, גרמניה הגן הבוטני של שיקגו החממה הוותיקה ביותר בגן הבוטני של אוניברסיטת בזל הגן הבוטני על גג ספריית אוניברסיטת ורשה גן בוטני הוא גן בו מגודלים צמחים בראש ובראשונה למטרות מחקר מדעי.

חָדָשׁ!!: יפו וגן בוטני · ראה עוד »

גן כרונינגן

גן כרונינגן הוא גן בתל אביב-יפו בין הרחובות שארית ישראל והתחייה, צמוד לצד המזרחי של אצטדיון בלומפילד.

חָדָשׁ!!: יפו וגן כרונינגן · ראה עוד »

גאולוגיה

הגאולוג, ציור של קארל שפיצווג משנת 1860 גֵּאוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Geology) היא תחום מחקר השייך למדעי הטבע, ענף בתחום מדעי כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: יפו וגאולוגיה · ראה עוד »

גאוגרף

הגאוגרף, ציור של יאן ורמיר משנת 1669 גאוגרף הוא חוקר המתמחה בגאוגרפיה, שהיא חקר הגורמים הפיזיים והאנושיים שעיצבו את פני כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: יפו וגאוגרף · ראה עוד »

גנאיוס פומפיוס מגנוס

גנאיוס פּוֹמפֶּיוּס מגנוס (בלטינית: Gnaeus Pompeius Magnus, 29 בספטמבר 106 לפנה"ס - 29 בספטמבר 48 לפנה"ס) היה מדינאי רומי, מצביא ואיש ציבור אשר היה בעל בריתו, חתנו, ולאחר מכן מתחרהו הגדול של יוליוס קיסר, עמו ניהל מלחמת אזרחים אשר בסופה קיבל קיסר את השלטון המוחלט ברומא.

חָדָשׁ!!: יפו וגנאיוס פומפיוס מגנוס · ראה עוד »

גני הטבע (תל אביב)

גני הטבע הם גן בוטני שנמצא בשכונת אבו כביר בחלק ההיסטורי-חקלאי של יפו המייצג את חברות הצומח הים-תיכוני בישראל ומטרתו שימור הטבע העירוני האופייני לעיר תל אביב-יפו ולמישור החוף.

חָדָשׁ!!: יפו וגני הטבע (תל אביב) · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: יפו וגרמניה · ראה עוד »

גבעת אנדרומדה

כנסיית גאורגיוס הקדוש וגבעת אנדרומדה מיפו העתיקה מראה אל הים מראה במתחם גבעת אנדרומדה היא שכונת מגורים סגורה ויוקרתית ברחוב לואי פסטר ורחוב יפת ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו וגבעת אנדרומדה · ראה עוד »

גבעת עלייה

חוף גבעת עלייה גשר חלון ליפו מרכז פרס לשלום מסגד ג'באליה בגן קדרון מראה בבית הקברות היווני-אורתודוקסי גבעת עלייה היא שכונה בדרומה של יפו שבעיר תל אביב-יפו, השוכנת בין הים ממערב לרחוב יפת ממזרח, ובין שכונת יפו ג' והעיר בת ים מדרום לרחוב מנדס פראנס ושכונת עג'מי מצפון.

חָדָשׁ!!: יפו וגבעת עלייה · ראה עוד »

גבעת הרצל

גבעת הרצל היא שכונה בדרום תל אביב, הגובלת בשכונות פלורנטין, שפירא ויפו העתיקה.

חָדָשׁ!!: יפו וגבעת הרצל · ראה עוד »

גד גילבר

#הפניה גדי גילבר.

חָדָשׁ!!: יפו וגד גילבר · ראה עוד »

גדעון ביגר

גדעון בִּיגֶר (נולד ב-30 באפריל 1945) הוא גאוגרף והיסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס לגאוגרפיה היסטורית ומדינית בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יפו וגדעון ביגר · ראה עוד »

גוטפריד מבויון

גוטפריד רוזן בויון (בצרפתית: Godefroy de Bouillon, גודפרוא דה בויון; נולד ככל הנראה בשנת 1060, מת ב-18 ביולי 1100, ירושלים) היה ממנהיגי מסע הצלב הראשון ושליטה הראשון של ממלכת ירושלים הצלבנית.

חָדָשׁ!!: יפו וגוטפריד מבויון · ראה עוד »

גירוש תל אביב

ג'מאל פאשה – המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: יפו וגירוש תל אביב · ראה עוד »

דן בן אמוץ

דן בן אמוץ (נקרא בקיצור דב"א; 13 באפריל 1924 – 20 באוקטובר 1989) היה סופר, עיתונאי, סאטיריקן, מתרגם, מחזאי, תסריטאי, שדרן רדיו, שחקן קולנוע, מנחה ואיש בוהמה ישראלי.

חָדָשׁ!!: יפו ודן בן אמוץ · ראה עוד »

דניאל מונטרסקו

דניאל מונטרסקו (נולד ביפו ב-1971) הוא פרופסור חבר באנתרופולוגיה אורבנית במחלקה לסוציולוגיה לאנתרופולוגיה חברתית באוניברסיטה המרכז-אירופית (CEU) בודפשט ווינה, פרופסור אורח באוניברסיטת קיוטו ועמית במכון ללימודים מתקדמים במרסיי.

חָדָשׁ!!: יפו ודניאל מונטרסקו · ראה עוד »

דקליים

דקליים (שם מדעי: Arecaceae או גם Palmae) הם משפחה יחידה בסדרת הדקלאים.

חָדָשׁ!!: יפו ודקליים · ראה עוד »

דרך קיבוץ גלויות

#הפניה רחובות תל אביב-יפו#קיבוץ גלויות.

חָדָשׁ!!: יפו ודרך קיבוץ גלויות · ראה עוד »

דרך בן-צבי

דרך בן-צבי היא דרך ראשית בדרום תל אביב, המחברת בין שדרות ירושלים ביפו למחלף חולון בנתיבי איילון.

חָדָשׁ!!: יפו ודרך בן-צבי · ראה עוד »

דרך הים

דרך הים (סגול), דרך המלך (אדום), ודרכי מסחר עתיקות נוספות. 1300 לפנה"ס בערך דרך הים (בלטינית: Via Maris - וִיָה מָרִיס) היא דרך עתיקה עוד מתקופת הברונזה שחיברה בימי קדם את מצרים עם סוריה, אנטוליה ומסופוטמיה (איראן ועיראק של ימינו) כאשר חלק ממנה עבר בתחומה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ודרך הים · ראה עוד »

דרך יפו-תל אביב

#הפניה רחובות תל אביב-יפו#יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ודרך יפו-תל אביב · ראה עוד »

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.

חָדָשׁ!!: יפו ודברי הימים · ראה עוד »

דגל יוון

דגל יוון (ביוונית: Σημαία της Ελλάδας) הוא דגלה הלאומי של יוון.

חָדָשׁ!!: יפו ודגל יוון · ראה עוד »

דונם

דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.

חָדָשׁ!!: יפו ודונם · ראה עוד »

דור הפלגה

#הפניה מגדל בבל.

חָדָשׁ!!: יפו ודור הפלגה · ראה עוד »

דוד דבית הלל

רבי דוד דבית הלל היה נוסע יהודי בן המאה ה-19 שערך מסע מארץ ישראל להודו.

חָדָשׁ!!: יפו ודוד דבית הלל · ראה עוד »

דוידקה

מרגמה מסוג "דוידקה" המוצגת בחצר מצודת יואב. מרגמה זו שימשה בסיוע לכוחות שלחמו בצפת במלחמת העצמאות דָוִידְקָה היא מרגמה בקוטר 3 אינץ' מתוצרת תע"ש, ששימשה את ההגנה וצה"ל במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: יפו ודוידקה · ראה עוד »

דייר מוגן

#הפניה חוק הגנת הדייר.

חָדָשׁ!!: יפו ודייר מוגן · ראה עוד »

הממשל הצבאי על ערביי ישראל

הממשל הצבאי על ערביי ישראל היה ממשל צבאי שהשליטה מדינת ישראל על היישובים הערביים שבשטחה, החל משנת 1948 ועד לביטולו ב-1 בדצמבר 1966.

חָדָשׁ!!: יפו והממשל הצבאי על ערביי ישראל · ראה עוד »

הממלכה המאוחדת

הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.

חָדָשׁ!!: יפו והממלכה המאוחדת · ראה עוד »

הממלכה הסלאוקית

הממלכה הסלאוקית הייתה מדינה הלניסטית שנוסדה בשנת 312 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון ונשלטה על ידי בית סלאוקוס, שבשיא כוחה שלטה על מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, והמישור האיראני עד נהר האינדוס, ולזמן קצר אף בתראקיה.

חָדָשׁ!!: יפו והממלכה הסלאוקית · ראה עוד »

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-1 · ראה עוד »

המאה ה-10 לפנה"ס

המאה ה-10 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 901 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-10 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-12

טקסט.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-12 לפנה"ס

המאה ה-12 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-12 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-15 לפנה"ס

המאה ה-15 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1401 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-15 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-16 לפנה"ס

המאה ה-16 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-16 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-17 לפנה"ס

המאה ה-17 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1700 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1601 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-17 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-18 לפנה"ס

המאה ה-18 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1701 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-18 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-3

המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-3 · ראה עוד »

המאה ה-4 לפנה"ס

המאה ה-4 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 301 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-4 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-5

המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-5 · ראה עוד »

המאה ה-8 לפנה"ס

המאה ה-8 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 701 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-8 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה העשרים

#הפניה המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה העשרים · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: יפו והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המנורה

מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: יפו והמנורה · ראה עוד »

המרד הערבי הגדול

המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.

חָדָשׁ!!: יפו והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו והמרד הגדול · ראה עוד »

המרכז לטניס בישראל - יפו

המרכז לטניס בישראל - יפו, הוא אחד מ-14 המרכזים ברחבי הארץ של המרכז לטניס בישראל.

חָדָשׁ!!: יפו והמרכז לטניס בישראל - יפו · ראה עוד »

המשרד הארצישראלי

המשרד הארצישראלי ביפו, 1908: ד"ר ארתור רופין (בשמאל התמונה) וד"ר יעקב טהון פקידי המשרד הארצישראלי, 1919 המשרד הארצישראלי שכן ברחוב רזיאל 17 ביפו ונהרס ברובו, במבנה לידו בבית מספר 15 שכנו משרדים נוספים המשרד הארצישראלי היה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל שתפקידו העיקרי היה קידום, מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ.

חָדָשׁ!!: יפו והמשרד הארצישראלי · ראה עוד »

המזרח התיכון

המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: יפו והמזרח התיכון · ראה עוד »

המגיד

אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).

חָדָשׁ!!: יפו והמגיד · ראה עוד »

המדינה היהודית

#הפניה בית לאומי לעם היהודי.

חָדָשׁ!!: יפו והמדינה היהודית · ראה עוד »

המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו

מראה ברחוב בר הופמן כנסיית עמנואל באר המים המרכזית במושבה אנדרטה בפארק צ'ארלס קלור לזכר מתיישבי המושבה האמריקאית ביפו המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו שוכנת בין שכונת פלורנטין לבין יפו, והיא משתרעת על פני שני רחובות צולבים: רחוב אאורבך ורחוב בר הופמן.

חָדָשׁ!!: יפו והמושבה האמריקאית-גרמנית ביפו · ראה עוד »

המוזיאון הבריטי

חזית המוזיאון הבריטי ובראשו גמלון עם פסלים מאת ריצ'רד ווסטמאקוט המוזיאון הבריטי (באנגלית: British Museum) הוא אחד מהמוזיאונים הגדולים והמפורסמים בעולם.

חָדָשׁ!!: יפו והמוזיאון הבריטי · ראה עוד »

המכללה האקדמית תל אביב-יפו

ממוזער המכללה האקדמית תל אביב-יפו היא מכללה אקדמית המוסמכת להעניק לבוגריה תארים ראשונים (.B.A, B.Sc,.B.S.N) ותארים שניים (.M.A, M.Sc,.M.B.A) השוכנת בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יפו והמכללה האקדמית תל אביב-יפו · ראה עוד »

האומות המאוחדות

האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ"ם) הוא ארגון בין-לאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבין-לאומי, הביטחון הבין-לאומי, לקדם התפתחות כלכלית וחברתית, ולפעול למען זכויות אדם בעולם ולהשגת שלום עולמי.

חָדָשׁ!!: יפו והאומות המאוחדות · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: יפו והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

האימפריה האוסטרו-הונגרית

אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.

חָדָשׁ!!: יפו והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: יפו והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

האימפריה הביזנטית

כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

חָדָשׁ!!: יפו והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »

הנציב העליון

הנְציב העליון לפלשׂתינה (א"י) (באנגלית: High Commissioner of Palestine) הוא תואר שניתן, בין היתר, לממונה שמינה שר המושבות מטעם ממשלת בריטניה כדי להיות האחראי בפועל על ממשלת המנדט הבריטי (1920–1948) על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו והנציב העליון · ראה עוד »

הנרי קנדל (אדריכל בריטי)

תוכנית קנדל לירושלים 1944 תוכנית קנדל למזרח ירושלים 1964 הנרי קנדל (באנגלית: Henry Kendall; 1903 – 1983) היה אדריכל ומתכנן ערים בריטי, שעיקר פועלו היה בקולוניות של בריטניה.

חָדָשׁ!!: יפו והנרי קנדל (אדריכל בריטי) · ראה עוד »

הניו יורק טיימס

הניו יורק טיימס (אנגלית: The New York Times. מכונה גם NYT, "The Gray Lady" ולעיתים בקיצור, "הטיימס", "The Times") הוא עיתון אמריקני שבסיסו במנהטן, ניו יורק ולו השפעה וקהל קוראים בארצות הברית וברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: יפו והניו יורק טיימס · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: יפו והספרייה הלאומית · ראה עוד »

העלייה ההמונית

העלייה ההמונית היא העלייה שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו והעלייה ההמונית · ראה עוד »

הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון)

סטודנטים בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים של הטכניון בחיפה נוסדה בדצמבר 1924, והייתה אחת משתי המחלקות הראשונות בטכניון.

חָדָשׁ!!: יפו והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון) · ראה עוד »

הפועל תל אביב (כדורגל)

הפועל תל אביב הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר תל אביב, המשתייך לתנועת הפועל ומשחק בליגת העל.

חָדָשׁ!!: יפו והפועל תל אביב (כדורגל) · ראה עוד »

הר התקווה

השקמה העתיקה בחצר בית הספר שבח מופת. שריד אחרון להתיישבות ב"הר התקווה" הר התקווה (Mount Hope) הוא שמה של חווה חקלאית שהוקמה באמצע המאה ה-19 על ידי שתי קבוצות של נוצרים פרוטסטנטים מילניאליסטים, מפרוסיה ומארצות הברית, באזור שבו שכן בית הספר "שבח מופת" בדרום תל אביב.

חָדָשׁ!!: יפו והר התקווה · ראה עוד »

הרולד מקמייקל

מימין לשמאל: שבתי לוי (ראש עיריית חיפה), עומר אל-ביטאר (ראש עיריית יפו), הנציב העליון הרולד מקמייקל, מוסטפא אל-ח'אלידי (ראש עיריית ירושלים) וישראל רוקח (ראש עיריית תל אביב), 1942 הרולד מקמייקל (באנגלית: Harold MacMichael; 15 באוקטובר 1882 – 19 בספטמבר 1969) היה הנציב העליון הבריטי החמישי שמונה על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו והרולד מקמייקל · ראה עוד »

השפלה

#הפניה שפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: יפו והשפלה · ראה עוד »

השוק היווני

מתחם השוק היווני בתחילת המאה ה-20 החנות של קסטרו במתחם בצד הפונה לכיכר השעון חיילים בריטים עומדים בחזית השוק היווני בשנת 1936 השוק היווני ביפו (בערבית נקרא:'סוק א דיר' – שוק המנזר) הוא מתחם חנויות ודירות בין כיכר השעון ושוק הפשפשים של יפו, שהיה המתחם המסחרי המודרני הראשון אשר נבנה מחוץ לחומות יפו העתיקה.

חָדָשׁ!!: יפו והשוק היווני · ראה עוד »

התקפת האצ"ל על יפו

מפת מבצע חמץ והתקפת האצ"ל על יפו ב-25 באפריל 1948 פתח אצ"ל בהתקפה על יפו כחלק מן המערכה על תל אביב במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: יפו והתקפת האצ"ל על יפו · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: יפו והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הפרסית בארץ ישראל

התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).

חָדָשׁ!!: יפו והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »

התרבות ההלניסטית

התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: יפו והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »

התיאטרון הערבי-עברי ביפו

טקסט.

חָדָשׁ!!: יפו והתיאטרון הערבי-עברי ביפו · ראה עוד »

הטורקים הצעירים

הפגנות באיסטנבול, 1908 הטורקים הצעירים (בטורקית עות'מאנית: ژؤن ترک) הייתה מפלגה לאומנית טורקית שתפסה את השלטון באימפריה העות'מאנית ב-1908 לאחר שהדיחה את הסולטאן עבדול חמיד השני.

חָדָשׁ!!: יפו והטורקים הצעירים · ראה עוד »

החבצלת

#הפניה חבצלת (כתב עת).

חָדָשׁ!!: יפו והחבצלת · ראה עוד »

החברה לפיתוח יפו העתיקה

החברה לפיתוח יפו העתיקה היא חברה עירונית, בבעלות עיריית תל אביב-יפו, האחראית לשיקום וניהול אזור יפו העתיקה.

חָדָשׁ!!: יפו והחברה לפיתוח יפו העתיקה · ראה עוד »

הברית החדשה

הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: יפו והברית החדשה · ראה עוד »

הבית הירוק (יפו)

הבית הירוק הוא כינויו של בית בעל קירות ירקרקים השוכן ברחוב יפת 91 בשכונת עג'מי ביפו, במפגש הרחובות יפת ושבטי ישראל (צומת חאג' כחיל).

חָדָשׁ!!: יפו והבית הירוק (יפו) · ראה עוד »

הגימנסיה העברית "הרצליה"

הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.

חָדָשׁ!!: יפו והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »

הגירה

ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.

חָדָשׁ!!: יפו והגירה · ראה עוד »

הדרים

אשכולית. תמונה של מנדרינות בשוק נצרת. פרי בעל טעם חמצמץ ובעל פלחים עסיסיים, השייך למשפחת הפיגמיים. הדרים (שם מדעי: Citrus) הם סוג עצים ירוקי עד ומניבי פרי ממשפחת הפיגמיים.

חָדָשׁ!!: יפו והדרים · ראה עוד »

ההגנה

ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: יפו וההגנה · ראה עוד »

הוצאת משרד הביטחון

#הפניה משרד הביטחון – ההוצאה לאור.

חָדָשׁ!!: יפו והוצאת משרד הביטחון · ראה עוד »

הוצאת אריאל

#הפניה אריאל (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: יפו והוצאת אריאל · ראה עוד »

הוצאת אוניברסיטת תל אביב

#הפניה ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יפו והוצאת אוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

הוצאת בבל

בבל היא הוצאת ספרים עצמאית.

חָדָשׁ!!: יפו והוצאת בבל · ראה עוד »

הוצאת דביר

#הפניה דביר (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: יפו והוצאת דביר · ראה עוד »

הורקנוס השני

ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה הורקנוס השני (ביוונית Υρκανός; הוצא להורג בשנת 30 לפנה"ס) היה כהן גדול ומלך יהודה מבית חשמונאי בין השנים 40-63 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יפו והורקנוס השני · ראה עוד »

הוועד הערבי העליון

כמה מבכירי הוועד הערבי העליון (מימין לשמאל): שני, אחמד שוקיירי, ד"ר חוסיין אל-ח'אלידי, מזכיר הוועד, ג'מאל אל-חוסייני, סגן הנשיא, אחמד חילמי עבד אל-באקי (אוחז במקל), ד"ר יוסוף הייכל, ראש עיריית יפו הוועד הערבי העליון (בערבית: اللجنة العليا العربية) היה הגוף הפוליטי העליון שהנהיג את הקהילה הערבית בארץ ישראל המנדטורית משנת 1936 ועד מלחמת העצמאות (לרבות בתקופת המלחמה).

חָדָשׁ!!: יפו והוועד הערבי העליון · ראה עוד »

הכנסייה האנגליקנית

הכנסייה האנגליקנית (או כנסיית אנגליה - Church of England) היא הדת הממלכתית של ממלכת אנגליה.

חָדָשׁ!!: יפו והכנסייה האנגליקנית · ראה עוד »

הכנסייה האנגליקנית (יפו)

הכנסייה האנגליקנית ביפו, 2009 מבט מצפון מזרח, 2018 החזית המזרחית, 2018 הכנסייה האנגליקנית (לפי השליח שמעון פטרוס) היא כנסייה פרסביטריאנית נטושה הניצבת ברחוב יפת 48 ביפו, מול כנסיית אנטוניוס הקדוש הרומית-קתולית.

חָדָשׁ!!: יפו והכנסייה האנגליקנית (יפו) · ראה עוד »

הכנסייה האפוסטולית הארמנית

הטבלת טירידאטס השלישי מלך ארמניה הכנסייה האפוסטולית הארמנית (בארמנית: Հայ Առաքելական Եկեղեցի, בערבית: كنيسة الأرمن الأرثوذكس) היא הכנסייה הלאומית העתיקה בעולם ואחת מן הקהילות הנוצריות הקדומות ביותר.

חָדָשׁ!!: יפו והכנסייה האפוסטולית הארמנית · ראה עוד »

הכנסייה היוונית-אורתודוקסית

#הפניהנצרות יוונית-אורתודוקסית.

חָדָשׁ!!: יפו והכנסייה היוונית-אורתודוקסית · ראה עוד »

הים התיכון

הגדה המזרחית של הים התיכון מראש הנקרה הים התיכון בישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.

חָדָשׁ!!: יפו והים התיכון · ראה עוד »

היסטוריה של תל אביב

הגרלת המגרשים לאחוזת בית בעת יסודה העיר תל אביב, הידועה כ"עיר העברית הראשונה", קמה כהגשמת החזון הציוני של בנימין זאב הרצל והיא העיר השנייה בגודלה בישראל, לאחר ירושלים.

חָדָשׁ!!: יפו והיסטוריה של תל אביב · ראה עוד »

היישוב היהודי ביפו בעת החדשה

חותמת הקהילה היהודית בית הכנסת היפואי לעולי לוב הרב יהודה מרגוזה יליד סרייבו עלה לארץ ב-1801 ולימים שימש כרבה הראשון של קהילת יהודי יפו המתחדשת. בית הקברות היהודי הראשון ביפו מראה יפו לבאים מן הים בצילום משנת 1865. חיים אמזלג סוחר וקונסול בריטניה, מראשי הקהל ביפו, משפחתו יוצאת מרוקו, עלתה לא"י ב-1834 מגיברלטר. בית אהרן שלוש בנווה צדק, בשלהי המאה ה-19. בפתחו יושב אהרן שלוש ומאחוריו שלושת בניו י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל מצבת אחים בבית הקברות טרומפלדור לקורבנות פרעות תרפ"א ביפו ובסביבותיה. מנשייה), הבתים לשמאל הרחוב מעלים מסי עירייה לתל אביב (נווה שלום), האוכלוסיות היהודית והערבית מעורבות זו בזו, ולכן מדובר ב'גבול על נייר' בעקבות סרטוט הגבול בין יפו לתל אביב על ידי הבריטים שנכנס לתוקפו ב-1923 ולא קיבל ביטוי פיזי עד פרוץ מלחמת העצמאותלוחית זיכרון על קיר בית הסראייה (יפו) ההתיישבות היהודית ביפו בעת החדשה המאוחרת, החלה באמצע המאה ה-18 ושוב מראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יפו והיישוב היהודי ביפו בעת החדשה · ראה עוד »

ועד פקידי קושטא

ועד פקידי קושטא היה גוף כלכלי שנוסד ב-1726 באיסטנבול ויועד על מנת לתמוך ביהודי ארץ ישראל בכלל ויהודי ירושלים בפרט.

חָדָשׁ!!: יפו וועד פקידי קושטא · ראה עוד »

ועדת אונסקו"פ

חיים ויצמן נואם בפני הוועדה חברי הוועדה בעת פגישה עם נציגים יהודים במלון עדן בירושלים ועדת אונסקו"פ - הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל (באנגלית: UNSCOP - United Nations Special Committee on Palestine) הייתה ועדת חקירה בינלאומית שמונתה על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות במאי 1947 כדי לבחון את שאלת ארץ ישראל, בעקבות בקשתה של ממשלת בריטניה לחוות דעת של האו"ם, לאחר שלא הושגה הסכמה על הפתרון העדיף.

חָדָשׁ!!: יפו וועדת אונסקו"פ · ראה עוד »

וילהלמה

שרונה ובווילהלמה ואשר נשלחו ליצוא חמידייה-וילהלמה (בגרמנית: Hamîdije Wilhelma) הייתה מושבה טמפלרית במישור חוף יהודה כ-7.5 ק"מ מצפון ללוד, וכ-2 ק"מ ממזרח לעיירה הערבית יהודייה (העיר יהוד של ימינו), אשר נוסדה בשנת 1902 על ידי גרמנים טמפלרים.

חָדָשׁ!!: יפו ווילהלמה · ראה עוד »

וילהלם השני, קיסר גרמניה

פְרִידְרִיךְ וִילְהֶלְם וִיקְטוֹר אַלְבֶּרְט מִפְּרוּסְיָה (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Viktor Albert von Preußen; 27 בינואר 1859 – 4 ביוני 1941), הידוע בשמו המלכותי וִילְהֶלְם השני, היה אחרון השליטים מבית הוהנצולרן ששימשו כקיסר גרמניה ומלך פרוסיה.

חָדָשׁ!!: יפו ווילהלם השני, קיסר גרמניה · ראה עוד »

ויליאם פרנסיס לינץ'

ויליאם פרנסיס לינץ' (באנגלית: William Francis Lynch, 1 באפריל 1801 - 17 באוקטובר 1865) היה קצין בצי האמריקני וחוקר ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו וויליאם פרנסיס לינץ' · ראה עוד »

כ"ט בנובמבר

מדינות שלא היו חברות באו"ם מפת תוכנית החלוקה כ"ט בנובמבר (בגימטריה: כ"ט.

חָדָשׁ!!: יפו וכ"ט בנובמבר · ראה עוד »

כנסיית מאר מיכאל

הדגל היווני מתנוסס מעל הכנסייה כנסיית מאר מיכאל (או סן מישל) היא כנסייה יוונית אורתודוקסית השוכנת ברחוב נתיב המזלות מספר 8 ביפו העתיקה.

חָדָשׁ!!: יפו וכנסיית מאר מיכאל · ראה עוד »

כנסיית אנטוניוס הקדוש

כנסיית אנטוניוס הקדוש היא כנסייה פרנציסקנית קתולית השוכנת ברחוב יפת 51 ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו וכנסיית אנטוניוס הקדוש · ראה עוד »

כנסיית עמנואל

האפסיס 250px כנסיית עמנואל (בגרמנית: Immanuelkirche) היא כנסייה לותרנית השוכנת ברח' בר הופמן מספר 15 במושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, שנבנתה בשנת 1904.

חָדָשׁ!!: יפו וכנסיית עמנואל · ראה עוד »

כנסיית פטרוס הקדוש (יפו)

חזית כנסיית פטרוס הקדוש במבט מגן הפסגה חזית הכנסייה מבט מכיוון תל אביב: יפו העתיקה וכנסיית פטרוס הקדוש החולשת עליה החזית הצפונית של המנזר והמגדל העגול, שריד מ"המצודה" ההיסטורית אשר שולב במבנה הנוכחי חזית הכנסייה (משמאל) והמנזר חלל הכנסייה דוכן הדרשה פסל לואי התשיעי בחצר הפנימית של המנזר כנסיית פטרוס הקדוש היא כנסייה קתולית פרנציסקנית השוכנת בכיכר קדומים בפינה הצפון-מערבית של יפו העתיקה.

חָדָשׁ!!: יפו וכנסיית פטרוס הקדוש (יפו) · ראה עוד »

כנסיית גאורגיוס הקדוש

כנסיית גאורגיוס הקדוש ביפו (בשמה הערבי אל-ח'דר או מאר ג'יריס) היא כנסייה יוונית אורתודוקסית שנבנתה בשנת 1871.

חָדָשׁ!!: יפו וכנסיית גאורגיוס הקדוש · ראה עוד »

כנסיית הקבר

פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.

חָדָשׁ!!: יפו וכנסיית הקבר · ראה עוד »

כנסייה

קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.

חָדָשׁ!!: יפו וכנסייה · ראה עוד »

כרם התימנים

כרם התימנים במבט ממעוף ציפור שלט על אחד הבתים בשכונה לוח זיכרון לנעמה ויחיאל דהבני, שהיה עגלונו של הרצל בעת ביקורו בארץ ישראל. רחוב יהדות עדן 13 בכרם התימנים כרם התימנים היא שכונה הממוקמת בדרום-מרכז תל אביב, בין הרחובות אלנבי, גאולה, הכובשים והכרמל.

חָדָשׁ!!: יפו וכרם התימנים · ראה עוד »

כתובת אשמונעזר

#הפניה ארון קבורת אשמונעזר השני.

חָדָשׁ!!: יפו וכתובת אשמונעזר · ראה עוד »

כל ישראל חברים

אדולף כרמיה, מייסד "כל ישראל חברים" עץ עם סמל "כל ישראל חברים" על דלת בית הכנסת במקוה ישראל - מפעלה של החברה בארץ ישראל סמל החברה בראש בית ספר כי"ח הנטוש במחנה יהודה בירושלים קיר הנצחה לבית הספר כי"ח (אליאנס) ברחוב יפו בירושלים כיתת אליאנס בירושלים 1947. מימין למעלה - יצחק בנאי בית הספר ההיסטורי "כל ישראל חברים" בירושלים, ליד שוק מחנה-יהודה תעודת התלמיד אליה בן בכור אבולעפיה. בית הספר של חברת כי"ח באיזמיר, 1923. כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, ניתן לכתוב גם כיא"ח, "כול ישראל אחים". בצרפתית: Alliance Israélite Universelle - "אליאנס") הוא ארגון יהודי עולמי הפועל לקידום חברה יהודית ערכית ושוויונית.

חָדָשׁ!!: יפו וכל ישראל חברים · ראה עוד »

כורכר

גבעת כורכר בחוף הרצליה אבן כורכר. ניתן לראות את גרגרי החול המגובשים כורכר (בעבר היה נפוץ האיות קורקר; מקור השם מערבית كركار, כֻּרְכַּר) הוא סלע משקע פריך ונקבובי.

חָדָשׁ!!: יפו וכורכר · ראה עוד »

כיבוש יפו (1799)

כיבוש יפו במרץ 1799 על ידי צבא נפוליאון היה חלק ממסע נפוליאון בארץ ישראל שהחל במצרים והסתיים בכישלון במצור על עכו בחודש מאי (שלאחריו נסוג הצבא בחזרה למצרים).

חָדָשׁ!!: יפו וכיבוש יפו (1799) · ראה עוד »

כיבוש יפו על ידי צחותי

שער מימי רעמסס השני בתחומי גן הפסגה ביפו העתיקה כיבוש יפו על ידי צחותי הוא סיפור מצרי עתיק שנכתב על גבי פפירוס האריס 500 שהיה חלק מהאוסף של אנתוני צ'ארלס האריס, וכיום מוצג במוזיאון הבריטי שבלונדון.

חָדָשׁ!!: יפו וכיבוש יפו על ידי צחותי · ראה עוד »

כיכר השעון

כיכר השעון היא כיכר מרכזית ביפו, צפון מזרחית ליפו העתיקה.

חָדָשׁ!!: יפו וכיכר השעון · ראה עוד »

י"ב בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו וי"ב בסיוון · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: יפו וימי הביניים · ראה עוד »

יאזור

יאזוּר (בערבית: يَازُور), הייתה עיירה ערבית ששכנה כ-6 ק"מ ממזרח ליפו, במקום שבו שוכנת בימינו אזור.

חָדָשׁ!!: יפו ויאזור · ראה עוד »

יעקב קפלן

יעקב קפלן (י"ד בתשרי תרע"ב, 6 באוקטובר 1911 – ט' בניסן תשמ"ט, 14 באפריל 1989) היה ארכאולוג ישראלי, שלזכותו נזקפות רוב החפירות הארכאולוגיות בתל אביב וביפו.

חָדָשׁ!!: יפו ויעקב קפלן · ראה עוד »

יעקב יער

יעקב יער (נולד ב-1929) הוא אדריכל ישראלי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת תשס"ז וחתן פרס א.מ.ת לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: יפו ויעקב יער · ראה עוד »

יפת בן נח

יֶפֶת, דמות מקראית, בנו הקטן של נח במקרא, אחיהם של שם ושל חם.

חָדָשׁ!!: יפו ויפת בן נח · ראה עוד »

יפו א' (דקר)

יפו א' (שכונת דקר ומכללת תל אביב) היא שכונה בדרום יפו שבעיר תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ויפו א' (דקר) · ראה עוד »

יפו ג'

יפו ג' היא שכונה בדרום יפו שבעיר תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ויפו ג' · ראה עוד »

יפו ד'

יפו ד' היא אחת משכונותיה של יפו, ומהווה חלק מרובע 7.

חָדָשׁ!!: יפו ויפו ד' · ראה עוד »

יפו העתיקה

יפו העתיקה במבט לילי מהיםרחוב הצורפים ביפו העתיקה הכניסה לכיכר קדומים ביפו העתיקה גשר המשאלות וגן הפסגה יפו העתיקה, ציור של שאול נמרי חוף תל אביב מגן הפסגה חפירות ושחזור שער העיר מימי רעמסס השני פרנציסקנית - צילום מגן הפסגה התקופה העות'מאנית בית הסראייה הישן בית הכלא הישן מתחם יפו העתיקה (בערבית: يافا العتيقه) הוא האזור שבו העיר יפו הייתה ממוקמת לאורך ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: יפו ויפו העתיקה · ראה עוד »

ירדן

ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אַלְמַמְלַכַּה (א)לְאֻרְדֻנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: יפו וירדן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: יפו וירושלים · ראה עוד »

ירושלים, ירושלים

ירושלים, ירושלים (באנגלית: !O Jerusalem - או ירושלים) הוא ספר שנכתב על ידי לארי קולינס ודומיניק לאפייר, עיתונאי אמריקאי וסופר צרפתי, ומתאר את האירועים והקרבות שהתרחשו בירושלים ובסביבתה הקרובה בתקופת מלחמת העצמאות ואת האישים הקשורים לאירועים אלו.

חָדָשׁ!!: יפו וירושלים, ירושלים · ראה עוד »

ישעיהו

יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.

חָדָשׁ!!: יפו וישעיהו · ראה עוד »

ישראל רוקח

מימין לשמאל: שבתי לוי (ראש עיריית חיפה), עומר אל-ביטאר (ראש עיריית יפו), הנציב העליון הרולד מקמייקל, מוסטפא אל-ח'אלידי (ראש עיריית ירושלים) וישראל רוקח (ראש עיריית תל אביב), 1942 ישראל רוקח (31 בדצמבר 1896 – 13 בספטמבר 1959) היה מהנדס חשמל, עיתונאי ופוליטיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יפו וישראל רוקח · ראה עוד »

ישראל ברטל

ישראל ברטל (נולד ב-1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר דקאן הפקולטה למדעי הרוח.

חָדָשׁ!!: יפו וישראל ברטל · ראה עוד »

ישיבת שירת משה

ישיבת שירת משה היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו וישיבת שירת משה · ראה עוד »

יחיאל בכר

חכם יחיאל בכר, יליד חברון, איש היישוב הוותיק, ומחלוצי היישוב היהודי ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו ויחיאל בכר · ראה עוד »

יגאל תומרקין

יגאל תומרקין, 1999 יִגָּאֵל תומרקין (שמו המקורי: פטר מרטין גרגור היינריך הלברג; 23 באוקטובר 1933, ג' בחשוון ה'תרצ"ד – 12 באוגוסט 2021, ד' באלול ה'תשפ"א) היה צייר, פסל, מאייר, סופר ותפאורן ישראלי יליד גרמניה.

חָדָשׁ!!: יפו ויגאל תומרקין · ראה עוד »

יד בן-צבי

#הפניה יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: יפו ויד בן-צבי · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: יפו ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהושע פורת

יהושע חיים (שוקה) פורת (13 בינואר 1938 – 24 בנובמבר 2019) היה פרופסור בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יפו ויהושע פורת · ראה עוד »

יהושע לייב דיסקין

#הפניה משה יהושע יהודה לייב דיסקין.

חָדָשׁ!!: יפו ויהושע לייב דיסקין · ראה עוד »

יהודה מרגוזה

הרב רפאל יהודה מנחם לוי המכונה יהודה מרַגוּזָה (1783 - י"ז באב תרל"ט, 6 באוגוסט 1879) היה רב אשר ייסד בשנת 1825 בשליחות רבני ירושלים את הקהילה היהודית ביפו אשר ממנה צמחה העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: יפו ויהודה מרגוזה · ראה עוד »

יהודה לייב מטמון-כהן

יהודה לייב מַטְמוֹן-כהן (שמו המקורי: מֶטְמַן; בלועזית: Metmann; י"ד בסיוון ה'תרכ"ט, 1869, אוסטיה, פודוליה – י"ז באדר ה'תרצ"ט, 7 במרץ 1939, תל אביב) היה מחנך ואיש ציבור עברי, מייסד גימנסיה הרצליה וממייסדי תל אביב ורמת גן.

חָדָשׁ!!: יפו ויהודה לייב מטמון-כהן · ראה עוד »

יהודה לייב פישמן מימון

הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: יפו ויהודה לייב פישמן מימון · ראה עוד »

יהודה המכבי

יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.

חָדָשׁ!!: יפו ויהודה המכבי · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יפו ויהודים · ראה עוד »

יואב גלבר

יואב גֶלבֶּר (נולד ב-25 בספטמבר 1943) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה ופרופסור מן המניין במרכז הבינתחומי הרצליה ועמד בראש מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה.

חָדָשׁ!!: יפו ויואב גלבר · ראה עוד »

יום האדמה

מפגינים ביום האדמה בשנת 1979. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית מפגינים ביום האדמה בשנת 1979. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית מפגינים בסח'נין ביום האדמה בשנת 1988. אפי שריר, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית אנדרטה להרוגי "יום האדמה" בשנת 1976 בבית הקברות בסח'נין הנהגת הציבור הערבי בישראל מציינת את יום האדמה ה-40 יום האדמה (בערבית: يومالأرض - יום אלארץ'/אל-ארד), שחל ב-30 במרץ, הוא אירוע הכולל שביתה כללית והפגנות של ערביי ישראל ופלסטינים נגד החלטת ממשלת רבין הראשונה להפקיע אדמות של אזרחים ערבים בגליל בשנת 1976.

חָדָשׁ!!: יפו ויום האדמה · ראה עוד »

יונתן הוופסי

שטחים שנכבשו בזמן יהונתן יונתן הַוָּפְסִי (ביוונית: Ἀπφοῦς, אַפְּפוּס; הוצא להורג בשנת 143 לפנה"ס) היה בן לשושלת החשמונאים ושליט החשמונאים.

חָדָשׁ!!: יפו ויונתן הוופסי · ראה עוד »

יונה בן אמיתי

יונה. ציור מעשה ידי מיכלאנג'לו, הקפלה הסיסטינית 250x250 פיקסליםיוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: יפו ויונה בן אמיתי · ראה עוד »

יוסף נבון

יוסף ביי נבון (תרי"ח, 1858, ירושלים – כ"ג בניסן תרצ"ד, אפריל 1934, פריז) היה בנקאי, איש עסקים ואיש ציבור בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית, יוזם ובונה מסילת הרכבת יפו–ירושלים.

חָדָשׁ!!: יפו ויוסף נבון · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: יפו ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: יפו ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוסוף הייכל

יוסוף הייכל שני משמאל בשורה הראשונה עם נכבדי הוועד הערבי העליון יוסוף הייכל (בערבית: يوسف هيكل; 1907–1989) היה ראש העירייה הערבי האחרון של יפו ובכיר בוועד הערבי העליון ולאחר מכן דיפלומט ירדני, שכיהן כשגריר ארצו בוושינגטון, בפריז, בלונדון, בטייפה ובמוסדות האו"ם.

חָדָשׁ!!: יפו ויוסוף הייכל · ראה עוד »

יועזר איש הבירה

יועזר איש הבירה היה תנא מתלמידי בית שמאי, חי במאה הראשונה לספירה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ויועזר איש הבירה · ראה עוד »

יוליוס קיסר

גאיוס יוליוס קיסר (בלטינית: Gaius Iulius Caesar; 12 ביולי 100 לפנה"ס – 15 במרץ 44 לפנה"ס) היה מנהיג צבאי פוליטי ומדינאי חשוב ברפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: יפו ויוליוס קיסר · ראה עוד »

יוטיוב

יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube LLC) היא חברה אמריקאית המפעילה אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו באותו שם.

חָדָשׁ!!: יפו ויוטיוב · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: יפו ויוונית · ראה עוד »

1 במאי

הפגנות אחד במאי בישראל, 2009 1 במאי הוא היום ה־121 בשנה (122 בשנה מעוברת), בשבוע ה־18 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ו1 במאי · ראה עוד »

1101

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1101 · ראה עוד »

1173

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1173 · ראה עוד »

1191

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1191 · ראה עוד »

12 במרץ

12 במרץ הוא היום ה-71 בשנה, בלוח הגרגוריאני (היום ה-72 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יפו ו12 במרץ · ראה עוד »

12 בפברואר

12 בפברואר הוא היום ה-43 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ו12 בפברואר · ראה עוד »

1227

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1227 · ראה עוד »

1268

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1268 · ראה עוד »

13 במאי

13 במאי הוא היום ה-133 בשנה (134 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ו13 במאי · ראה עוד »

13 בדצמבר

13 בדצמבר הוא היום ה-347 בשנה (348 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ו13 בדצמבר · ראה עוד »

143 לפנה"ס

#הפניה 149–140 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יפו ו143 לפנה"ס · ראה עוד »

16 בנובמבר

16 בנובמבר הוא היום ה-320 בשנה בלוח הגרגוריאני (321 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יפו ו16 בנובמבר · ראה עוד »

1740

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1740 · ראה עוד »

1757

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1757 · ראה עוד »

1776

4 ביולי 1776: ארצות הברית מכריזה באופן רשמי על עצמאותה מהאימפריה הבריטית.

חָדָשׁ!!: יפו ו1776 · ראה עוד »

1799

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1799 · ראה עוד »

1801

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1801 · ראה עוד »

1806

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1806 · ראה עוד »

1807

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1807 · ראה עוד »

1815

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1815 · ראה עוד »

1824

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1824 · ראה עוד »

1825

אנטוניו סליירי.

חָדָשׁ!!: יפו ו1825 · ראה עוד »

1829

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1829 · ראה עוד »

1831

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1831 · ראה עוד »

1832

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1832 · ראה עוד »

1834

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1834 · ראה עוד »

1840

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1840 · ראה עוד »

1842

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1842 · ראה עוד »

1848

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1848 · ראה עוד »

1852

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1852 · ראה עוד »

1856

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1856 · ראה עוד »

1863

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1863 · ראה עוד »

1865

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1865 · ראה עוד »

1866

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1866 · ראה עוד »

1868

קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.

חָדָשׁ!!: יפו ו1868 · ראה עוד »

1869

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1869 · ראה עוד »

1878

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1878 · ראה עוד »

1879

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1879 · ראה עוד »

1887

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1887 · ראה עוד »

1888

אנגלית.

חָדָשׁ!!: יפו ו1888 · ראה עוד »

1890

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1890 · ראה עוד »

1892

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1892 · ראה עוד »

1898

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1898 · ראה עוד »

19 באפריל

19 באפריל הוא היום ה-109 בשנה (110 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יפו ו19 באפריל · ראה עוד »

1903

הטיסה הראשונה של האחים רייט.

חָדָשׁ!!: יפו ו1903 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: יפו ו1905 · ראה עוד »

1906

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1906 · ראה עוד »

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

חָדָשׁ!!: יפו ו1907 · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1908 · ראה עוד »

1909

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1909 · ראה עוד »

1915

קרב גליפולי.

חָדָשׁ!!: יפו ו1915 · ראה עוד »

1916

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1916 · ראה עוד »

1917

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1917 · ראה עוד »

1918

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1918 · ראה עוד »

1921

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1921 · ראה עוד »

1923

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1923 · ראה עוד »

1924

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1924 · ראה עוד »

1926

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1926 · ראה עוד »

1927

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1927 · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1933 · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1936 · ראה עוד »

1938

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1938 · ראה עוד »

1939

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1939 · ראה עוד »

1941

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1941 · ראה עוד »

1945

אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.

חָדָשׁ!!: יפו ו1945 · ראה עוד »

1946

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1946 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ו1947 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ו1948 · ראה עוד »

1949

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1949 · ראה עוד »

1950

ירושלים - בירת ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ו1950 · ראה עוד »

1954

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1954 · ראה עוד »

1960

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1960 · ראה עוד »

1962

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1962 · ראה עוד »

1966

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1966 · ראה עוד »

1977

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1977 · ראה עוד »

1997

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1997 · ראה עוד »

1999

חוסיין מלך ירדן ג'ון קנדי ג'וניור חנוך לוין וילט צ'מברלין חסן השני.

חָדָשׁ!!: יפו ו1999 · ראה עוד »

2008

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו2008 · ראה עוד »

2009

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו2009 · ראה עוד »

2010

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו2010 · ראה עוד »

24 באפריל

24 באפריל הוא היום ה-114 בשנה (115 בשנה מעוברת), בשבוע ה-17 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ו24 באפריל · ראה עוד »

25 באפריל

25 באפריל הוא היום ה-115 בשנה (116 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יפו ו25 באפריל · ראה עוד »

28 באפריל

המרד על הבאונטי 28 באפריל הוא היום ה־118 בשנה (119 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יפו ו28 באפריל · ראה עוד »

28 באוקטובר

28 באוקטובר הוא היום ה-301 בשנה, (302 בשנה מעוברת) בשבוע ה-44 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ו28 באוקטובר · ראה עוד »

29 בנובמבר

29 בנובמבר הוא היום ה-333 בשנה (334 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ו29 בנובמבר · ראה עוד »

30 במרץ

30 במרץ הוא היום ה־89 בשנה (90 בשנה מעוברת), בשבוע ה־13 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ו30 במרץ · ראה עוד »

30 באפריל

30 באפריל הוא היום ה-120 בשנה (121 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יפו ו30 באפריל · ראה עוד »

31 במרץ

הגירוש של יהודי ספרד 31 במרץ הוא היום ה־90 בשנה (91 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ו31 במרץ · ראה עוד »

638

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו638 · ראה עוד »

8 בדצמבר

8 בדצמבר הוא היום ה-342 בשנה בלוח הגרגוריאני (343 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יפו ו8 בדצמבר · ראה עוד »

9 בדצמבר

9 בדצמבר הוא היום ה־343 בשנה (344 בשנה מעוברת), בשבוע ה־50 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ו9 בדצמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יפו

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס