תוכן עניינים
50 יחסים: מסכת מגילה, מונקאטש, אלימלך לאווי (הראשון), אב"ד, אדמו"ר, אידישע וועלט פארומס, ספר הזוהר, סבליאבה, סיגט, עלים לתרופה, צבי אלימלך מדינוב, צבי הירש מרימנוב, צבי הירש מזידיטשוב, קאלוב, רמב"ם, רא"ש, רי"ף, שלמה שפירא (מונקאטש), שלמה לוריא, שלום רוקח, שולחן ערוך, שוחט ובודק, תקפ"ד, תר"א, תר"ח, תרנ"ז, תרנ"ד, תרע"ח, תרל"ז, תרי"ט, תשע"ד, ט"ז, חסידות ספינקה, חסידות טאש, חסידות זידיטשוב, חסידות בעלז, חיים הלברשטאם, חיים הגר (תורת חיים), המבשר (יומון), הרמ"א, הלבוש, כ"ב באדר, כ"ב באדר ב', י"ז באדר ב', יצחק אייזיק מזידיטשוב, יצחק אייזיק טויב, ישראל מרוז'ין, ישכר דב וייס, יוסף מאיר וייס, 1824.
מסכת מגילה
מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ומסכת מגילה
מונקאטש
#הפניה מוקצ'בו.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ומונקאטש
אלימלך לאווי (הראשון)
רבי אלימלך סג"ל לאווי (1865-1942) היה הרב, אב בית דין וריש מתיבתא של קהילת נירטאש ("טאש" בפי היהודים), והאדמו"ר השני מטאש.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ואלימלך לאווי (הראשון)
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ואב"ד
אדמו"ר
טקסט.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ואדמו"ר
אידישע וועלט פארומס
#הפניה אייוועלט.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ואידישע וועלט פארומס
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) וספר הזוהר
סבליאבה
סבליאבה (באוקראינית, רוסינית ורוסית: Свалява; בגרמנית: Schwalbach או Schwallbach, "שוואלבאך"; בהונגרית: Szolyva, "סויבה"; בסלובקית: Svaľava; ברומנית: Svaliava; ביידיש: סוואליאווע) היא המרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז משנה סבליאבה במחוז זקרפטיה באוקראינה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) וסבליאבה
סיגט
סִיגֶט (ברומנית: Sighetu Marmaţiei או בקיצור Sighet; בהונגרית: Máramarossziget או Sziget; מילולית: "האי של מרמרוש" או בקיצור "אי") היא עיר בצפון רומניה, בסמוך לגבול עם אוקראינה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) וסיגט
עלים לתרופה
ספר עלים לתרופה הוא לקט בעל יותר מחמש מאות מכתבים שכתב ר' נתן שטרנהרץ (ממשיך דרכו של רבי נחמן מברסלב) לתלמידיו, ידידיו, חסידיו, ובפרט לבנו רבי יצחק.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ועלים לתרופה
צבי אלימלך מדינוב
#הפניה צבי אלימלך שפירא.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) וצבי אלימלך מדינוב
צבי הירש מרימנוב
המצבה של רבי צבי הירש מרימנוב רבי צבי הירש הכהן מרימנוב (תקל"ח - ל' בחשוון תר"ז) מכונה ר' צבי הירש משרת (או בקיצור רצ"ה מרימנוב) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לחסידות, ממלא מקומו של רבי מנחם מנדל מרימנוב.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) וצבי הירש מרימנוב
צבי הירש מזידיטשוב
רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב (תקכ"ג, 1763– י"א בתמוז תקצ"א, 22 ביוני 1831) אדמו"ר ומקובל מפורסם, ייסד את שושלת חסידות זידיטשוב.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) וצבי הירש מזידיטשוב
קאלוב
#הפניה נאג'קאלו.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) וקאלוב
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ורמב"ם
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ורא"ש
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ורי"ף
שלמה שפירא (מונקאטש)
רבי שלמה שפירא בעל ה"שם שלמה", (12 בנובמבר 1831 (ז' בכסלו ה'תקצ"ב) - 5 ביוני 1893 (כ"א בסיון ה'תרנ"ג)) היה האדמו"ר הראשון ממונקאטש.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ושלמה שפירא (מונקאטש)
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ושלמה לוריא
שלום רוקח
בית הכנסת שנבנה על ידי רבי שלום בעיירה בלז רבי שלום רוֹקֵחַ (ה'תקמ"ג – כ"ז באלול ה'תרט"ו, 1783–1855) מכונה "השר שלום", בחסידות בעלז מכונה: "דער ערשטער רב" (האדמו"ר הראשון), רב העיירה בעלזא משנת ה'תקע"ז (1817) עד לפטירתו.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ושלום רוקח
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ושולחן ערוך
שוחט ובודק
#הפניה שוחט.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ושוחט ובודק
תקפ"ד
#הפניה ה'תקפ"ד.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ותקפ"ד
תר"א
#הפניה ה'תר"א.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ותר"א
תר"ח
#הפניה ה'תר"ח.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ותר"ח
תרנ"ז
#הפניה ה'תרנ"ז.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ותרנ"ז
תרנ"ד
#הפניה ה'תרנ"ד.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ותרנ"ד
תרע"ח
#הפניה ה'תרע"ח.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ותרע"ח
תרל"ז
#הפניה ה'תרל"ז.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ותרל"ז
תרי"ט
#הפניה ה'תרי"ט.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ותרי"ט
תשע"ד
#הפניה ה'תשע"ד.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ותשע"ד
ט"ז
#הפניה דוד הלוי סגל#טורי זהב.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) וט"ז
חסידות ספינקה
החקל יצחק (משמאל), האדמו"ר השני בשושלת, עם חסידיו. 1930 לערך. חסידות ספינקה הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר ספנצה (ספינקא ביידיש) בחבל מרמורש שבגלילות סיגוט (ברומניה, בעבר בהונגריה).
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) וחסידות ספינקה
חסידות טאש
רבי אלימלך מטאש רבי משולם פייש לאווי (השני) חסידות טאש (טאהש) היא חצר חסידית שמקורה בעיירה נירטש בצפון מזרח הונגריה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) וחסידות טאש
חסידות זידיטשוב
רבי שלום אייכינשטיין מזידיטשוב צפת ארצות הברית רבי נפתלי צבי לאבין האדמו"ר מזידיטשוב-ברגסז רבי אלתר כהנא האדמו"ר מזידיטשוב-ספינקא ירושלים חסידות זידיטשוב היא חצר חסידית שקמה באמצע המאה ה-18 בעיר זידיטשוב שבגליציה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) וחסידות זידיטשוב
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) וחסידות בעלז
חיים הלברשטאם
רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו; ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) וחיים הלברשטאם
חיים הגר (תורת חיים)
תורת חיים לר' חיים הגר מקוסוב, מהדורת גרוסוורדין, תרפ"ז רבי חיים הגר (ה'תקנ"ה - כ"ה באייר ה'תרי"ד; 1795- 1854) היה האדמו"ר השני בשושלת קוסוב.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) וחיים הגר (תורת חיים)
המבשר (יומון)
הַמְבַשֵר הוא עיתון חרדי יומי המזוהה עם סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) והמבשר (יומון)
הרמ"א
#הפניה משה איסרליש.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) והרמ"א
הלבוש
#הפניה מרדכי יפה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) והלבוש
כ"ב באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) וכ"ב באדר
כ"ב באדר ב'
#הפניהכ"ב באדר.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) וכ"ב באדר ב'
י"ז באדר ב'
#הפניה י"ז באדר.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) וי"ז באדר ב'
יצחק אייזיק מזידיטשוב
#הפניה יצחק אייזיק אייכנשטיין.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ויצחק אייזיק מזידיטשוב
יצחק אייזיק טויב
רבי יצחק אייזיק טויב (ה'תקי"א, 1751 – ז' באדר ב' ה'תקפ"א, 21 במרץ 1821) היה רבה של קאלוב ואדמו"ר חסידי, מייסד חסידות קאלוב.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ויצחק אייזיק טויב
ישראל מרוז'ין
#הפניה ישראל פרידמן (רוז'ין).
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) וישראל מרוז'ין
ישכר דב וייס
ישכר דב וייס ר' יִשכר דֹב (בֶּריש) וייִס (וַיס) (כ"ב באב תרמ"ו, 23 באוגוסט 1886 – ב' בשבט ה'תשכ"ג, 27 בינואר 1963) היה עסקן ציבור, פעיל "המזרחי" ומנכ"ל משרד הדתות הראשון.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) וישכר דב וייס
יוסף מאיר וייס
רבי יוסף מאיר וייס מספינקא הנודע על שם ספרו בעל האמרי יוסף (מונקאץ', י"ח באדר תקצ"ח – ספינקא, ו' באייר תרס"ט) היה אדמו"ר, רב, מקובל ומחבר ספרים תורניים, מייסד חסידות ספינקא שבספנצה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ויוסף מאיר וייס
1824
|.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק וייס (סבליאבה) ו1824