סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יצחק שמי

מַדָד יצחק שמי

יצחק שָמי (4 באוגוסט 1888, חברון – 1 במרץ 1949, חיפה) היה סופר עברי, מראשוני הסופרים העבריים החדשים שפעלו בארץ ישראל בימי טרום-המדינה. [1]

160 יחסים: מאזנים (כתב עת), מאורעות תר"פ, מאורעות תרפ"ט, מסה (חיבור עיוני), מרץ, משפטים, משה סמילנסקי, משורר, משי, מלחמת העולם הראשונה, מזרחים, מזכרת בתיה, מוסלמים, מושבה, מכאן (כתב עת), א. ב. יהושע, אנטון שמאס, אספת הנבחרים, ארץ ישראל, ארצות הברית, אשר ברש, אתנוגרפיה, אלי שמיר, אגודת הסופרים, אוניברסיטת קהיר, נפחת, נקמת האבות, נובלה, נווה שאנן (ירושלים), ספרות, ספרות ערבית, ספרות עברית, סלים תמרי, סטריאוטיפ, סופר, סיפור קצר, סיפורי יצחק שמי, עמיחי שלו, ערבים, ערבית, עברית, עדינה הופמן, עודד אבישר, עיריית ירושלים, עיוורון, פאן-ערביות, פעיל ציוני, פתח תקווה, פלסטינים, צפירה עוגן, ..., ציונות, ציוני, קאנון ספרותי, קונסטנטינופול, רחמים, רוני סומק, שמואל יוסף עגנון, שמות רחובות בירושלים, שם עט, שירה, תנועת המזרחי, תנועת ההשכלה היהודית, תעמולה, תרמ"ח, תרפ"ח, תרביץ, תש"ט, תיאטרון, לאדינו, לב שבור, לוס אנג'לס טיימס, לודז', טקסטיל, טבריה, חמוטל בר יוסף, חנן חבר, חלוציות, חברת עזרה של יהודי גרמניה, חברון, חגיגות נבי מוסא, חיפה, חיים חזקיהו מדיני, בן ציון יהושע, בקורת ופרשנות, בולגריה, בית משפט, בית אבות, ג'ורג'י זידאן, גצל קרסל, גרם מדרגות, גרשון שקד, גליציה, גדרה, דמשק, דליה רביקוביץ, דוד אבישר, דוד בן-גוריון, די לחכימא ברמיזא, דיכאון, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרוסית, הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, העלייה הראשונה, העלייה השנייה, העומר (כתב עת), הפרא האציל, הפגנה, הפועל הצעיר, הפועל הצעיר (עיתון), הר חברון, השילוח (כתב עת), התקופה, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, הוצאת מצפה, הודו, היסטוריה, היישוב, היישוב היהודי בחברון, כ"ז באב, יעקב פיכמן, יעקב רבינוביץ, יצחק מלכו, יצחק בן-צבי, ירושלים, ישראל, ישיבה, יגאל שוורץ, יהדות ספרד, יהדות קראית, יהודה בורלא, יוסף אליהו שלוש, יוסף חיים ברנר, ייאוש, 1 במרץ, 13 בנובמבר, 1885, 1888, 1905, 1907, 1918, 1920, 1925, 1927, 1928, 1931, 1932, 1937, 1949, 1951, 1964, 1971, 1975, 1983, 1989, 2000, 2004, 2006, 2015, 4 באוגוסט, 8 במאי. להרחיב מדד (110 יותר) »

מאזנים (כתב עת)

מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »

מאורעות תר"פ

חגיגות נבי מוסא בירושלים בתחילת חודש אפריל 1920, שבהן התרכז ההמון שיצא לאחר מכן לביצוע הפרעות. הפוגרום בבית המדרש של ישיבת תורת חיים. דו"ח על הנרצחים בפרעות בירושלים רשימת הנפצעים הראשונים במאורעות תר"פ דיווח של "הטיימס" הבריטי, 8 באפריל 1920 מכתב לבני ישמעאל, לגנות את הפרעות הפגנה של ערבים בשער שכם בירושלים ב-8 במרץ 1920. המלל בכרזות תומך בסיפוחה של ארץ ישראל, באותה העת רובה תחת משטר צבאי בריטי וחלקה הצפוני בשליטה צבאית צרפתית, לממלכה הערבית של סוריה שזה עתה קמה בראשותו של המלך פייסל מאורעות תר"פ היו גל התקפות של ערבים על היישוב היהודי בגליל (מאורעות תל חי), ועל שכונות יהודיות בירושלים, שאירעו בסתיו ובאביב של שנת תר"פ, 1920-1919.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ומאורעות תר"פ · ראה עוד »

מאורעות תרפ"ט

הר-טוב עולה באש במהלך מאורעות תרפ"ט הלוויות ההרוגים שנפלו בהגנת תל אביב (כ' באב ה'תרפ"ט, 26 באוגוסט 1929) קינה על מאורעות תרפ"ט שחיבר הרב נח גד וינטרוב מאורעות תרפ"ט (1929; בפי הערבים: ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, "מהפכת אל-בוראק", כינוי ל, או: אַחְדאת', "מאורעות"; השם הרשמי באנגלית: The Disturbances of August 1929, "מהומות אוגוסט 1929") היו סדרה של פרעות אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שאירעו בין י"ז - כ"ג באב ה'תרפ"ט, 23 - 29 באוגוסט 1929.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ומאורעות תרפ"ט · ראה עוד »

מסה (חיבור עיוני)

מַסָּה (במלרע; תרגום שומר משמעות וצליל של המילה הבינלאומית ממקור צרפתי essai) היא חיבור עיוני הבוחן נושא מחיי החברה או מעולם הרוח.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ומסה (חיבור עיוני) · ראה עוד »

מרץ

מרץ או מרס (מלטינית, Martius, דרך גרמנית ויידיש) הוא החודש השלישי בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ומרץ · ראה עוד »

משפטים

הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ומשפטים · ראה עוד »

משה סמילנסקי

משה סמילנסקי יושב שני מימין. אליעזר מרגולין, עומד שני מימין בחברת מתיישבי ראשון לציון ורחובות, 1893-4 שלט זיכרון במקום שעמד ביתו של משה סמילנסקי ברחובות (רחוב יעקב פינת ש"י) משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ומשה סמילנסקי · ראה עוד »

משורר

משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ומשורר · ראה עוד »

משי

סין), שעל דרך המשי משי הוא סיב טבעי העשוי מחלבון שבו משתמשים בתעשיית הטקסטיל.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ומשי · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מזרחים

מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ומזרחים · ראה עוד »

מזכרת בתיה

מיצג בכניסה למזכרת בתיה מַזְכֶּרֶת בַּתְיָה היא מועצה מקומית במחוז המרכז.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ומזכרת בתיה · ראה עוד »

מוסלמים

גברים מוסלמים מתפללים בקהיר (1865) אישה מוסלמית עוטה רעלה (ניקאב). התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט. מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת מונותאיסטית אברהמית שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ומוסלמים · ראה עוד »

מושבה

מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ומושבה · ראה עוד »

מכאן (כתב עת)

מכאן הוא כתב עת מדעי לספרות ותרבות יהודית וישראלית, המוצא לאור על ידי מכון הקשרים, בשיתוף עם הוצאת פרדס והמחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ומכאן (כתב עת) · ראה עוד »

א. ב. יהושע

#הפניה אברהם ב. יהושע.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וא. ב. יהושע · ראה עוד »

אנטון שמאס

אנטון שמאס (בערבית: أنطون شماس; נולד ב-8 בספטמבר 1950) הוא סופר, משורר, מתרגם ועורך ערבי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ואנטון שמאס · ראה עוד »

אספת הנבחרים

יצחק בן-צבי פותח בנאומו את אספת הנבחרים הרביעית, ספטמבר 1944 ההגעה לאספת הנבחרים הרביעית צירי אספת הנבחרים השנייה ליהודי א"י אספת הנבחרים הייתה אחד משלושת המוסדות הלאומיים שהוקמו בארץ ישראל בשנות ה-20, יחד עם הוועד הלאומי וכנסת ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ואספת הנבחרים · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וארצות הברית · ראה עוד »

אשר ברש

לוחית זיכרון על ביתו של אשר ברש ברח' מנדלי 15 בתל אביב המצבה על קברו אשר ברש (16 במרץ 1889 – 4 ביוני 1952) היה סופר ומשורר עברי ישראלי יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ואשר ברש · ראה עוד »

אתנוגרפיה

אֶתְנוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ἔθνος "אתנוס" - אומה, עם ו-γράφω "גראפו" - אני כותב) היא תיאור איכותי של תופעות בחברה האנושית, על-סמך עבודת שדה.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ואתנוגרפיה · ראה עוד »

אלי שמיר

אלי שמיר (נולד ב-1934 בירושלים) הוא פרופסור אמריטוס למתמטיקה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ואלי שמיר · ראה עוד »

אגודת הסופרים

#הפניה אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ואגודת הסופרים · ראה עוד »

אוניברסיטת קהיר

אוניברסיטת קהיר (בערבית: جامعة القاهرة; תעתיק: גאמעת אלקאהרה) היא מוסד להשכלה גבוהה הנמצא בעיר גיזה במצרים, בפרברי קהיר.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ואוניברסיטת קהיר · ראה עוד »

נפחת

נַפַּחַת או אמפיזמה (emphysema, מכונה גם "The Pink Puffer" הנשפן הוורוד) היא מחלת ריאות המתאפיינת בחללים מנופחים בריאות, שמהם האוויר יוצא בקושי.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ונפחת · ראה עוד »

נקמת האבות

"נקמת האבות" הוא ספרו היחיד של הסופר העברי יצחק שמי.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ונקמת האבות · ראה עוד »

נובלה

נוֹבֵלָה (באיטלקית: Novella) היא סוגה ספרותית מרכזית, שכוללת סיפורים קצרים יחסית, שעלילתם מתרכזת במקום אחד, נמשכת לאורך תקופה קצרה וסובבת ציר רעיוני או עלילתי אחד.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ונובלה · ראה עוד »

נווה שאנן (ירושלים)

שכונת נווה שאנן, מבט מכיוון קמפוס גבעת רם נָוה שאנן היא שכונה בירושלים, הממוקמת בין מוזיאון ישראל לקמפוס גבעת רם (אדמונד ספרא) של האוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ונווה שאנן (ירושלים) · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וספרות · ראה עוד »

ספרות ערבית

#הפניה הרומן הערבי.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וספרות ערבית · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וספרות עברית · ראה עוד »

סלים תמרי

סלים תמרי (נולד ב-1945 ביפו) הוא סוציולוג פלסטיני, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת ביר זית ומנהל המכון ללימודי ירושלים.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וסלים תמרי · ראה עוד »

סטריאוטיפ

ציור גרמני מן המאה ה-18 המכיל סטריאוטיפים על עמים ולאומים שונים סְטֵרֵאוֹטִיפּ (מיוונית: στερεός (מוצק) + τύπος (חריתה) - "רושם מוצק") או הֶטְפֵּס, הוא מצב מנטלי שבו מתרחשת הכללה נמהרת של אמונות הנוגעות למאפיינים של קבוצת אנשים מסוימת, והחלתם על כל חברי הקבוצה מבלי להתייחס לסייגים קיימים או אפשריים.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וסטריאוטיפ · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וסופר · ראה עוד »

סיפור קצר

סיפור קצר הוא ז'אנר ספרותי, שבו היצירות הספרותיות הן בעלות היקף מצומצם - סיפור כזה ניתן לקרוא, לרוב, במשך פחות משעה.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וסיפור קצר · ראה עוד »

סיפורי יצחק שמי

סיפורי יצחק שמי הוא ספר משנת 1951 שכינס לראשונה את כל הסיפורים שפרסם הסופר העברי יצחק שָמי במשך חייו.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וסיפורי יצחק שמי · ראה עוד »

עמיחי שלו

עמיחי שלו (נולד ב-17 באפריל 1973) הוא סופר, עורך, משורר, מתרגם, מבקר ספרותי ומרצה ישראלי.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ועמיחי שלו · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וערבים · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וערבית · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ועברית · ראה עוד »

עדינה הופמן

עדינה הופמן (נולדה ב-1967) היא סופרת, חוקרת ספרות ועיתונאית ישראלית-אמריקאית.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ועדינה הופמן · ראה עוד »

עודד אבישר

עודד אבישר (כ' באייר תרע"ו, 23 במאי 1916 – 24 בנובמבר 1976) היה משורר, פזמונאי, מחזאי ואיש תרבות ישראלי.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ועודד אבישר · ראה עוד »

עיריית ירושלים

עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ועיריית ירושלים · ראה עוד »

עיוורון

ציור בשם "נערה עיוורת" מאת ג'ון אוורט מיליי ציור בשם משל העיוורים מאת פיטר ברויגל האב עיוורון הוא סוג של נכות המתבטא בפגיעה מסוימת או מוחלטת ביכולת הראייה, באופן זמני או לצמיתות.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ועיוורון · ראה עוד »

פאן-ערביות

דגל המרד הערבי כפי שמתנוסס מעל מצודה בעקבה שבירדן. פאן-ערביות או כל-ערביות (בערבית: الوحدة العربية) היא תנועה הקוראת לאיחוד מדיני, חברתי וכלכלי בין העמים והמדינות הערביות במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ופאן-ערביות · ראה עוד »

פעיל ציוני

#הפניה ציונות#רקע רעיוני והיסטורי.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ופעיל ציוני · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ופתח תקווה · ראה עוד »

פלסטינים

פלסטינים (בערבית: فلسطينيون; תעתיק מדויק: פלסטינִיּוּן) הם האוכלוסייה שמוצאה באוכלוסייה הערבית שגרה בשטחי המנדט הבריטי על ארץ ישראל המערבית.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ופלסטינים · ראה עוד »

צפירה עוגן

ד"ר צפירה עוגןתמונה להחלפה צפירה קטינסקי-עוגן (לעיתים: צפירה ברוך) (כ"א באלול תרע"ט, 16 בספטמבר 1919 – ט"ו בניסן תשע"א, 19 באפריל 2011) הייתה מוזיקולוגית, ד"ר לספרות עברית, סופרת ומחנכת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וצפירה עוגן · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וציונות · ראה עוד »

ציוני

#הפניה ציונות.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וציוני · ראה עוד »

קאנון ספרותי

קאנון ספרותי הוא קובץ של יצירות ספרותיות אשר יש הסכמה בקרב חוקרים ומבקרי ספרות כי הן מייצגות תחום דעת מסוים.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וקאנון ספרותי · ראה עוד »

קונסטנטינופול

מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וקונסטנטינופול · ראה עוד »

רחמים

אשה מרחמת על אנשים עניים רחמים הם מצב רגשי חברתי, המתעורר בתגובה למצוקתו של אחר, ומדרבן את הפרט לעזור לבעל המצוקה.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ורחמים · ראה עוד »

רוני סומק

רוני סומק (נולד כרוני סומך, ב-28 בדצמבר 1951, בגדאד) הוא משורר, סופר ואמן ישראלי.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ורוני סומק · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שמות רחובות בירושלים

שלט עם שמות רחובות בשכונת גבעת המבתר בירושלים רחוב דוד המלך בתקופת המנדט (אז נקרא רחוב יוליאן) שלט רחוב דרך מנזר האשורים בירושלים (הכיתוב הערבי בשלט מוסתר למחצה על ידי סטיקר לאומני) ממוזער שמות הרחובות בירושלים הם רבים ומגוונים, בשל היות ירושלים העיר הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ושמות רחובות בירושלים · ראה עוד »

שם עט

שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ושם עט · ראה עוד »

שירה

אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ושירה · ראה עוד »

תנועת המזרחי

תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תעמולה

כרזת תעמולה מראשית המאה ה-20, עם דמותו של הדוד סם, שמטרתה לשכנע אנשים להתגייס לצבא ארצות הברית. תַּעֲמוּלָה (בלועזית: פְּרוֹפָּגַנְדָּה) היא הפצת מידע- עובדות, טיעונים, שמועות, חצאי אמיתות או שקרים - כדי להשפיע על דעת הקהל.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ותעמולה · ראה עוד »

תרמ"ח

#הפניה ה'תרמ"ח.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ותרמ"ח · ראה עוד »

תרפ"ח

#הפניה ה'תרפ"ח.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ותרפ"ח · ראה עוד »

תרביץ

תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ותרביץ · ראה עוד »

תש"ט

#הפניה ה'תש"ט.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ותש"ט · ראה עוד »

תיאטרון

תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ותיאטרון · ראה עוד »

לאדינו

לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ולאדינו · ראה עוד »

לב שבור

לב שבור (באנגלית: Broken heart; ידוע גם בנרדפות: דְּאָבוֹן לֵב, כְּאֵב לֵב ושברון לב) הוא מושג המתאר שילוב של תחושות המתרחשות במוח כגון אכזבה, כישלון וגעגוע עזים ומורגש על פי רוב בפרדות חד צדדיות רומנטיות, פרידה מאדם קרוב או במהלך דחייה חברתית.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ולב שבור · ראה עוד »

לוס אנג'לס טיימס

לוס אנג'לס טיימס (באנגלית: Los Angeles Times או LA Times) הוא עיתון יומי המשווק בלוס אנג'לס, קליפורניה ומופץ בכל מערב ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ולוס אנג'לס טיימס · ראה עוד »

לודז'

לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA) היא העיר השלישית בגודלה בפולין.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ולודז' · ראה עוד »

טקסטיל

שוק הטקסטיל של קראצ'י, פקיסטן טקסטיל (מלטינית: Textum, אריג) הוא שם כולל למוצרים העשויים מסיבים, נימים או חוטים מחומרים טבעיים, מלאכותיים או סינתטיים למיניהם.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וטקסטיל · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וטבריה · ראה עוד »

חמוטל בר יוסף

#הפניה חמוטל בר-יוסף.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וחמוטל בר יוסף · ראה עוד »

חנן חבר

חנן חֶבר (נולד ב-14 בינואר 1953) הוא מופקד הקתדרה על שם יעקב והילדה בלאושטיין ללשון וספרות עברית וספרות השוואתית באוניברסיטת ייל ופרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וחנן חבר · ראה עוד »

חלוציות

חלוציות היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וחלוציות · ראה עוד »

חברת עזרה של יהודי גרמניה

ד"ר פאול נתן, מייסד "עזרה" חברת עזרה של יהודי גרמניה (בגרמנית: Hilfsverein der Deutschen Juden, בקיצור "עזרה") הייתה ארגון יהודי-גרמני לא ציוני, שפעלה בראשית המאה ה-20 לסיוע פילנתרופי ליהודי מזרח אירופה וארץ ישראל ולקידום התרבות הגרמנית בקרב היהודים מחוץ לגרמניה.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וחברת עזרה של יהודי גרמניה · ראה עוד »

חברון

חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וחברון · ראה עוד »

חגיגות נבי מוסא

מראה כללי של המתחם מכיוון דרום-מזרח תצלום אוויר, פברואר 2014 נבי מוסא החצר המרכזית שער הכניסה לנבי מוסא חגיגות נבי מוסא הן מנהג עלייה לרגל (בערבית: الموسم, אל-מַוַסִם) שבו פקדו מאמינים מוסלמים מאזור ארץ ישראל את המסגד במדבר יהודה, כעשרה קילומטר דרומית ליריחו וכעשרים קילומטר מזרחית לירושלים, שבו לפי מסורתם קבור נבי מוסא (השם הערבי של הדמות התנ"כית משה רבנו).

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וחגיגות נבי מוסא · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וחיפה · ראה עוד »

חיים חזקיהו מדיני

הרב חיים חזקיהו מדיני (ז' בחשוון תקצ"ג, 1832 - כ"ד בכסלו תרס"ה, 1904), הוא מגדולי האחרונים, מחבר הספר שדי חמד ועוד, ומכונה לרוב על שם ספרו זה 'השדי חמד'.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וחיים חזקיהו מדיני · ראה עוד »

בן ציון יהושע

#הפניה בן-ציון יהושע-רז.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ובן ציון יהושע · ראה עוד »

בקורת ופרשנות

בקורת ופרשנות הוא כתב עת מדעי של המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ובקורת ופרשנות · ראה עוד »

בולגריה

איוון שישמן בּוּלְגַרְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַבּוּלְגָרִית (בבולגרית: Република България) היא מדינה בחצי האי הבלקני, במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ובולגריה · ראה עוד »

בית משפט

בית משפט לפלילים בלונדון שבאנגליה, ציור משנת 1808 בית משפט הוא חלק מהרשות השופטת – מוסד אשר המדינה מעניקה לו סמכות שפיטה כללית.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ובית משפט · ראה עוד »

בית אבות

"בית משען", בית אבות בתל אביב בית אבות "שלוה" בגבעתיים בית אבות הוא מרכז מגורים המיועד לאנשים בגיל זקנה, ומספק להם שירותים שלא ניתנים בדירה פרטית.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ובית אבות · ראה עוד »

ג'ורג'י זידאן

ג'ורג'י זידאן (בערבית: جُورْجي زَيْدان; 14 בדצמבר 1861 - 21 ביולי 1914) היה סופר, היסטוריון ועיתונאי לבנוני.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וג'ורג'י זידאן · ראה עוד »

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וגצל קרסל · ראה עוד »

גרם מדרגות

#הפניה מדרגות.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וגרם מדרגות · ראה עוד »

גרשון שקד

גרשון שקד (8 ביולי 1929 – 28 בדצמבר 2006) היה חוקר ספרות עברית, בין הבולטים במבקרי הסיפורת העברית וחוקריה.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וגרשון שקד · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וגליציה · ראה עוד »

גדרה

מגדל שעון במבואות גדרה (2019) עתיקות גדרה גדרה בגלויה עתיקה בית מינץ – מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים פינת ישיבה בפסגת תל קטרה גן הפסלים של יומה שגב בגדרה התחנה המרכזית בגדרה (הישנה) טקסט.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וגדרה · ראה עוד »

דמשק

דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ודמשק · ראה עוד »

דליה רביקוביץ

דליה רביקוביץ (17 בנובמבר 1936 – 21 באוגוסט 2005) הייתה משוררת, סופרת ומתרגמת ישראלית, כלת פרס ישראל לשירה לשנת תשנ"ח (1998).

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ודליה רביקוביץ · ראה עוד »

דוד אבישר

קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון דוד אבישר (19 באוקטובר 1887, א' בחשון תרמ"ח - 12 בספטמבר 1963, כ"ב באלול תשכ"ג) היה איש חינוך, עיתונאי, משורר וסופר יליד חברון.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ודוד אבישר · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

די לחכימא ברמיזא

דַּי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא או דַּי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא וּלְשַׁטְיָא בְּכוּרְמֵיזָא הוא ביטוי בשפה הארמית בבלית שנעשה בו שימוש גם בשפה העברית.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ודי לחכימא ברמיזא · ראה עוד »

דיכאון

#הפניה דיכאון קליני.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ודיכאון · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות

ישראל ושכנותיה בגבולות הסכמי שביתת הנשק - 1949 הצוות הצבאי הישראלי לשיחות שביתת הנשק, 1949 ועדת שביתת הנשק ישראל-מצרים נפגשת בשטח לקביעת תוואי הגבול בת גלים" שנשבו בידי המצרים בשנת 1953 במהלך ניסיונם לעבור את תעלת סואץ. עד מבצע הר געש בנובמבר 1955 התכנסה הוועדה באזור המפורז בעוג'ה אל-חפיר הסכמי שביתת הנשק שנחתמו בין ישראל לשכנותיה, מצרים, ירדן, סוריה ולבנון.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי והסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).

חָדָשׁ!!: יצחק שמי והעלייה הראשונה · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי והעלייה השנייה · ראה עוד »

העומר (כתב עת)

שער "העומר", תרס"ז (1907) הָעֹמֶר: קבץ ספרותי-מדעי, מוצא בארץ ישראל, היה כתב עת שיצא בעריכתו של ש. בן ציון בארץ ישראל בשני כרכים בלבד, בשנים תרס"ז-תרס"ט (1907–1909).

חָדָשׁ!!: יצחק שמי והעומר (כתב עת) · ראה עוד »

הפרא האציל

אינדיאני כאידוליזציה של מסורת "הפרא האציל". הפרא האציל הוא מושג בתרבות הפרימיטיביזם של המאה ה-18, המציין דמות אשר לא הושחתה על ידי הציוויליזציה המערבית, והיא אותנטית ונעלה על אנשי התרבות.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי והפרא האציל · ראה עוד »

הפגנה

הפגנה בגרמניה נגד הנהגת שכר לימוד באוניברסיטאות הפגנה היא יציאה אל הרחובות תוך הכרזת ססמאות והנפת שלטים.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי והפגנה · ראה עוד »

הפועל הצעיר

הפועל הצעיר (בראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי והפועל הצעיר · ראה עוד »

הפועל הצעיר (עיתון)

עמוד השער של "הפועל הצעיר", 12 במרץ 1968 הפועל הצעיר היה עיתון שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר בשנת 1907.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי והפועל הצעיר (עיתון) · ראה עוד »

הר חברון

סוסיא הר חברון (בערבית: جبل الخليل, ג'בל אל-ח'ליל) הוא החלק המרכזי של רצועת הרי יהודה הנמשך מירושלים עד ערד ויוצר במת הר ששיאה, 1,026 מטר, בעיירה חלחול.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי והר חברון · ראה עוד »

השילוח (כתב עת)

הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »

התקופה

התקופה היה מאסף ספרותי עברי אשר ראה אור במוסקבה, ורשה, ברלין, ניו יורק ותל אביב משנת תרע"ח-1918 עד שנת תש"י-1950, בהוצאת שטיבל.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי והתקופה · ראה עוד »

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל · ראה עוד »

הוצאת מצפה

שמאל הוצאת מצפה הייתה הוצאת ספרים עברית, אחת משלוש הוצאות הספרים הפרטיות שפעלו בארץ ישראל בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי והוצאת מצפה · ראה עוד »

הודו

רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי והודו · ראה עוד »

היסטוריה

"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי והיסטוריה · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי והיישוב · ראה עוד »

היישוב היהודי בחברון

היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).

חָדָשׁ!!: יצחק שמי והיישוב היהודי בחברון · ראה עוד »

כ"ז באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וכ"ז באב · ראה עוד »

יעקב פיכמן

יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ויעקב פיכמן · ראה עוד »

יעקב רבינוביץ

יעקב רבינוביץ (י"ב בכסלו תרל"ו, 10 בדצמבר 1875 – כ"ד באדר ב' תש"ח, 4 באפריל 1948) היה משורר, סופר, מחזאי, מבקר ספרות מסאי ופובליציסט עברי ויידי, ומתרגם משפות אירופה.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ויעקב רבינוביץ · ראה עוד »

יצחק מלכו

יצחק מלכו (לעיתים מופיע כיצחק מולכו, נולד ב-30 בינואר 1945) הוא עורך דין ישראלי קרוב משפחתו ונציגו לשעבר של ראש ממשלת ישראל התשיעי בנימין נתניהו למשא ומתן עם הפלסטינים ועם גורמים נוספים.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ויצחק מלכו · ראה עוד »

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ויצחק בן-צבי · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וירושלים · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וישראל · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וישיבה · ראה עוד »

יגאל שוורץ

מגדל מים ובית מגורי משפחת שוורץ ליד כפר אז"ר. בית משפחת שוורץ בפרדס גוט ליד כפר אז"ר יגאל שוורץ (נולד ב-17 באוגוסט 1954) הוא פרופסור מן המניין לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ויגאל שוורץ · ראה עוד »

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ויהדות ספרד · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ויהדות קראית · ראה עוד »

יהודה בורלא

קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון טאגור 8 בתל אביב יהודה בּוּרְלָא (18 בספטמבר 1886 – 7 בנובמבר 1969) היה סופר ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשכ"א (1961), ומהסופרים הבולטים ב"כותל המזרח" של הספרות העברית החדשה.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ויהודה בורלא · ראה עוד »

יוסף אליהו שלוש

שרידי שער הכניסה לבית החרושת למוצרי בניין של "האחים שלוש" ברחוב שלוש בנוה צדק, 12/07 הכתובת בצרפתית: FABRIQUE CHELOUCHE FRERES יוסף אליהו שלוש בשלהי שנות ה-20 של המאה העשרים קברו של יוסף אליהו שלוש בבית הקברות טרומפלדור בית יוסף אליהו שלוש בשדרות רוטשילד 9 תל אביב יוסף אליהו שלוש (1870, יפו – י"א באב ה'תרצ"ד, 23 ביולי 1934, תל אביב) היה ממייסדי תל אביב, יזם, סוחר ותעשיין.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ויוסף אליהו שלוש · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

ייאוש

גבר מיואש. אשה מיואשת. ייאוש הוא רגש של אובדן תקווה בעניין שחשוב לאדם.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי וייאוש · ראה עוד »

1 במרץ

1 במרץ הוא היום ה-60 בשנה (61 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו1 במרץ · ראה עוד »

13 בנובמבר

13 בנובמבר הוא היום ה־317 בשנה בלוח הגרגוריאני (318 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו13 בנובמבר · ראה עוד »

1885

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו1885 · ראה עוד »

1888

אנגלית.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו1888 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו1905 · ראה עוד »

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו1907 · ראה עוד »

1918

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו1918 · ראה עוד »

1920

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו1920 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו1925 · ראה עוד »

1927

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו1927 · ראה עוד »

1928

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו1928 · ראה עוד »

1931

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו1931 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו1932 · ראה עוד »

1937

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו1937 · ראה עוד »

1949

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו1949 · ראה עוד »

1951

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו1951 · ראה עוד »

1964

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו1964 · ראה עוד »

1971

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו1971 · ראה עוד »

1975

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו1975 · ראה עוד »

1983

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו1983 · ראה עוד »

1989

נפילת חומת ברלין בליל 9 בנובמבר 1989 היה אירוע מכונן במהלך המלחמה הקרה ומהפכות סתיו העמים בהן הופלו ממשלות קומוניסיטות במרכז ומזרח אירופה, והיה האות לאיחוד גרמניה כשנה לאחר מכן.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו1989 · ראה עוד »

2000

שנת 2000 הייתה השנה האחרונה של המאה ה-20 וגם של המילניום השני.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו2000 · ראה עוד »

2004

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו2004 · ראה עוד »

2006

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו2006 · ראה עוד »

2015

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו2015 · ראה עוד »

4 באוגוסט

4 באוגוסט הוא היום ה-216 בשנה (217 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו4 באוגוסט · ראה עוד »

8 במאי

8 במאי הוא היום ה־128 בשנה (129 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יצחק שמי ו8 במאי · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יצחק_שמי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »