גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
148 יחסים: Chabad.org, מאיר מרגליות, מאיר שמעון גשורי, מאיר הגדול מפרמישלאן, מנחם מנדל מוויטבסק, מנחם נחום מצ'רנוביל, מקובל, מרכז זלמן שזר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משה אידל, משה פראגר, משה רוסמן, משה חיים אפרים מסאדילקוב, משיח, מז'יבוז', מזרח אירופה, מחניים (כתב עת), מבשרך לא תתעלם, מדינת חסות, מהדורה מוערת, מור אלטשולר, מכון שוקן למחקר היהדות, אליעזר אבי הבעל שם טוב, אליעזר שטיינמן, אחיה השילוני, אברהם חיים רובינשטיין, אברהם גרשון מקיטוב, אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון), אדר א', אדל בת הבעל שם טוב, אוניברסיטה משודרת, אוקראינה, נסיכות מולדובה, נחמן מברסלב, נחמן מהורדנקא, ספריית חב"ד, עמנואל אטקס, עם עובד, על המשמר, פנחס מקוריץ, פרוט, פודוליה, צ'אנגואים, צבי בן הבעל שם טוב, צוואת הריב"ש, ציון (כתב עת), קמניץ-פודולסקי, קמיע, קרפטים, קבלה, ..., קה"ת, קוסוב, קיטוב (עיר), ראשי תיבות, רפאל מאהלר, רחל אליאור, שמאניזם, שמעון דובנוב, שמחה, שנות ה-80 של המאה ה-20, שבתאות, שבתי מרשקוב, שבחי הבעש"ט, שבחי הבעל שם טוב, שבועות, שוחט, ת"נ, ת"ס, תנועת החסידות, תרביץ, תשפ"ב, תל אביב-יפו, תולדות יעקב יוסף, לייב שרה'ס, טלוסט, ז' בסיוון, זאב וולף קיציס, חנוך גליצנשטיין, חסידות קמינקא-מיראפאל, חסידות חב"ד, חביבה פדיה, בעל שם, בצלאל לנדוי, ברוך ממז'יבוז', ברודי, גרשם שלום, גרשון מקיטוב, גדליה נגאל, דב נוי, דבר (עיתון), דוד אסף, דוד לייקס, ה'ת"נ, ה'ת"ס, ה'ת"ק, ה'תנ"ח, ה'תק"ך, ה'תק"ז, ה'תקנ"ג, ה'תקע"ה, ה'תרצ"ח, המגיד ממזריטש, האר"י, האימפריה העות'מאנית, האיחוד הפולני-ליטאי, הספרייה הלאומית, הסיכאזם, השבעה, התמים (כתב עת), התנגדות לחסידות, התבודדות, הבעל שם טוב, הגניזה החרסונית, הגיוגרפיה, הוצאת ראובן מס, הוצולים, היברובוקס, ו' בסיוון, ולאכיה, כפר חב"ד (שבועון), כתר שם טוב (בעש"ט), כותר (ספרייה דיגיטלית), י"ח באלול, יעקב פרנק, יעקב קופיל חסיד, יעקב יוסף כ"ץ, יצחק מדרוהוביץ', יצחק אלפסי (חוקר חסידות), יזלוביץ, יחיאל מיכל מזלוטשוב, ידיעות ספרים, יהדות מזרח אירופה, יהושע מונדשיין, יהודה ליבס, יהודה לייב מפולנאה, יהודה לייב משפולי, יום טוב שני של גלויות, יונתן מאיר, 1690, 1700, 1746, 1757, 1759, 1760, 1794, 1815, 1975, 21 במאי. להרחיב מדד (98 יותר) »
Chabad.org
Chabad.org (חבד אורג וגרסתו בעברית בית חב"ד או: he.chabad.org) הוא האתר הרשמי של הזרם המתון בחסידות חב"ד העומד תחת דוברות חב"ד המרכזית.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וChabad.org · ראה עוד »
מאיר מרגליות
רבי מאיר מרגליות (לעיתים: מרגלית; ~ה'תס"ז (בערך) - י' באייר ה'תק"נ, 1790), היה מראשוני רבני תנועת החסידות ורבה של אוסטרוה, תלמיד הבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומאיר מרגליות · ראה עוד »
מאיר שמעון גשורי
מאיר שמעון גְשוּרי (בּרוּקנֶר) (על פי רוב: מ. ש. גשורי; י"ז בניסן תרנ"ז, 19 באפריל 1897 – כ"ט בכסלו תשל"ח 9 בדצמבר 1977) היה ממייסדי תנועת "הפועל המזרחי" וממנהיגיה, מבקר מוזיקה ישראלי וחוקר מוזיקה יהודית ומוזיקה חסידית.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומאיר שמעון גשורי · ראה עוד »
מאיר הגדול מפרמישלאן
#הפניה מאיר (הגדול) מפרמישלאן.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומאיר הגדול מפרמישלאן · ראה עוד »
מנחם מנדל מוויטבסק
רבי מנחם מנדל מוִויטֵבְּסְק (ה'ת"צ – א' באייר ה'תקמ"ח; 1730 – 8 במאי 1788) היה מגדולי אדמו"רי החסידות בדור השלישי לבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומנחם מנדל מוויטבסק · ראה עוד »
מנחם נחום מצ'רנוביל
רבי מנחם נחום (ה'ת"ץ, 1730 – י"א בחשוון ה'תקנ"ח, 31 באוקטובר 1797) (ידוע כהמאור עיניים על שם ספרו) היה מתלמידי הבעש"ט ומייסדה של חסידות צ'רנוביל, חסידות ממנה יצאו ענפי חסידות אחדים המונים כיום אלפי חסידים, בהם: טשרנוביל, טאלנא, סקווירא, ורחמסטריבקא.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומנחם נחום מצ'רנוביל · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומקובל · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
משרד הביטחון – ההוצאה לאור
משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »
משה אידל
משה אידל (נולד ב-19 בינואר 1947) הוא פרופסור אמריטוס, מופקד על הקתדרה למחשבה יהודית על שם מקס קופר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית; עמית בכיר במכון שלום הרטמן ומחשובי חוקרי מחשבת ישראל בעולם; חתן פרס ישראל למדעי היהדות; מכהן כנשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות החל מ-1 באוגוסט 2013.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשה אידל · ראה עוד »
משה פראגר
פראגר בחנוכת הבית של כולל גור בבני ברק, יולי 1969 פראגר עם הרב פנחס הכהן לוין, 1947 פראגר קובע מזוזה בחנוכת הבית של כולל גור בבני ברק, 1969 בסמינר בית יעקב בירושלים. בתמונה גם ראש עיריית ירושלים טדי קולק והרב הלל ליברמן, מנהל הסמינר, 1967 דוד בן-גוריון עונד לפראגר את אות ההגנה, 1964 פראגר בבית ראש הממשלה דוד בן-גוריון עם קבלת האות, 1964 משה פראגר (14 ביוני 1908, ה'תרס"ט - 2 באוקטובר 1984, ו' בתשרי ה'תשמ"ה), סופר ופובליציסט חרדי, עסק בחקר השואה, בייחוד מהפן של הגבורה היהודית הרוחנית שנתגלתה בה.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשה פראגר · ראה עוד »
משה רוסמן
משה רוֹסְמן (נולד ב-4 ביולי 1949) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשה רוסמן · ראה עוד »
משה חיים אפרים מסאדילקוב
#הפניה משה חיים אפרים מסדילקוב.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשה חיים אפרים מסאדילקוב · ראה עוד »
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשיח · ראה עוד »
מז'יבוז'
מז'יבוז' (באוקראינית: Меджибіж (מֶדְז'יבּיז'); בפולנית: Międzybóż (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ביידיש: מעזשביזש) היא עיירה (בעבר שטעטל) במחוז משנה לטיצ'ב שבמחוז חמלניצקי באוקראינה.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומז'יבוז' · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומזרח אירופה · ראה עוד »
מחניים (כתב עת)
ממוזער כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות ביטאונה של הרבנות הצבאית הראשית.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומחניים (כתב עת) · ראה עוד »
מבשרך לא תתעלם
מִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם הוא ציווי מקראי לפיו אדם צריך לסייע לקרוביו, לכל אדם, או לעצמו.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומבשרך לא תתעלם · ראה עוד »
מדינת חסות
במדע המדינה, מדינת חסות (או פרוטקטורט) היא מדינה או ישות אזורית ופוליטית בעלת זהות עצמית, המקבלת על עצמה כניסה למערכת יחסים לא שוויונית עם מעצמה גדולה וחזקה ממנה.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומדינת חסות · ראה עוד »
מהדורה מוערת
מהדורה מוערת של ספר היא מהדורה המלווה בדברי פרשנות נרחבים על הטקסט המקורי של הספר, המופיעים בשולי כל דף, בצמוד לטקסט שאותו הם מפרשים.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומהדורה מוערת · ראה עוד »
מור אלטשולר
מור סלאי אלטשולר (נולדה ב־10 באוקטובר 1957) היא חוקרת במחשבת ישראל, בתחום הקבלה, החסידות והמשיחיות.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומור אלטשולר · ראה עוד »
מכון שוקן למחקר היהדות
#הפניה ספריית שוקן.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומכון שוקן למחקר היהדות · ראה עוד »
אליעזר אבי הבעל שם טוב
אליעזר היה יהודי במזרח אירופה במאה ה-17, שפרסומו העיקרי הוא הודות לבנו הבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואליעזר אבי הבעל שם טוב · ראה עוד »
אליעזר שטיינמן
אליעזר שטיינמן (1892, הכפר אוֹבּוֹדוֹבְקַה, אוּיֶזְד (מחוז) אולגופול, פלך פודוליה, האימפריה הרוסית – 7 באוגוסט 1970, תל אביב, ישראל) היה סופר, עיתונאי, מסאי ועורך עברי ויידי שפעל בפולין ובישראל.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואליעזר שטיינמן · ראה עוד »
אחיה השילוני
פרומפטואריום אחיה קורע את שמלתו של ירבעם. אמצע המאה ה-14, בוהמיה. אֲחִיָּה הַשִּּׁילֹנִי היה נביא בראשית תקופת המלוכה בישראל.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואחיה השילוני · ראה עוד »
אברהם חיים רובינשטיין
אברהם חיים רובינשטיין (1 במאי 1912 – 19 בדצמבר 1983) היה איש חינוך ישראלי מאנשי הציונות הדתית, חוקר החסידות והציונות הדתית ופרופסור באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואברהם חיים רובינשטיין · ראה עוד »
אברהם גרשון מקיטוב
רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר בכ"ה באדר א' תקכ"א, 1761), היה רב ומקובל בברודי שבגליציה, וגיסו של הבעל שם טוב (הבעש"ט).
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואברהם גרשון מקיטוב · ראה עוד »
אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)
#הפניה אברהם יעקב פרידמן (הראשון).
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון) · ראה עוד »
אדר א'
אדר א' הוא כינויו של חודש בלוח העברי (שמו הרשמי הוא אדר ראשון), אותו מוסיפים בשנה מעוברת.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואדר א' · ראה עוד »
אדל בת הבעל שם טוב
אדל אשכנזי (קרי: אוּדְל או אִידְל; ה'ת"ף – ה'תקמ"ז) הייתה בתו של הבעל שם טוב, אבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואדל בת הבעל שם טוב · ראה עוד »
אוניברסיטה משודרת
מקצת מספרי סדרת "אוניברסיטה משודרת", בדוכן "משרד הביטחון – ההוצאה לאור" בשבוע הספר העברי. אוניברסיטה משודרת היא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב המשודרת בגלי צה"ל משנת 1977.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואוניברסיטה משודרת · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואוקראינה · ראה עוד »
נסיכות מולדובה
נסיכות מולדובה (ברומנית) הייתה נסיכות רומנית אשר נוסדה בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ונסיכות מולדובה · ראה עוד »
נחמן מברסלב
רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ונחמן מברסלב · ראה עוד »
נחמן מהורדנקא
רבי נחמן מהורדנקא (ה'ת"מ (1680) בקירוב, זולקובה – ב' בתמוז ה'תקכ"ה, (1765), טבריה) היה דמות חשובה בדור הראשון של תנועת החסידות והתפתחותה. היה חסיד במובן הוותיק של המילה עוד בטרם נוסדה תנועת החסידות. נמנה על חשובי תלמידיו הקרובים וחברו של הבעל שם טוב, עד כדי כך שהבעש"ט כינהו כ"נאמן ביתו". מקשרי חיתון של צאצאיהם מפורסם הנכד רבי נחמן מברסלב. היה דמות נודעת בקרב יהדות רוסיה בשל צדיקותו ולפיכך עליותיו לארץ ישראל עשו בקרבם רושם גדול. נודע גם בשל מסירותו לקיום מצוות פדיון שבויים. האגדה החסידית מייחסת לר' נחמן מעלות ומעשי נפלאות רבים.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ונחמן מהורדנקא · ראה עוד »
ספריית חב"ד
250px ספריית חב"ד ליובאוויטש (שמה המלא: ספריית אגודת חסידי חב"ד אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש; באנגלית: Library of Agudas Chassidei Chabad) היא ספרייה גדולה, הכוללת ספרי יהדות עתיקים ונדירים.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וספריית חב"ד · ראה עוד »
עמנואל אטקס
עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ועמנואל אטקס · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ועם עובד · ראה עוד »
על המשמר
על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בשנים 1943–1995.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ועל המשמר · ראה עוד »
פנחס מקוריץ
#הפניה פנחס שפירא מקוריץ.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ופנחס מקוריץ · ראה עוד »
פרוט
#הפניה פרוט (נהר).
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ופרוט · ראה עוד »
פודוליה
מיקומה של פודוליה בגבולות אוקראינה של ימינו (מפת מזרח אירופה) פודוליה (באוקראינית: Поділля; ברוסית: Подолье; בפולנית: Podole) היא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ופודוליה · ראה עוד »
צ'אנגואים
צ'אנגואים, ביחיד צ'אנגו (בהונגרית: csángók, ביחיד csángó, ברומנית: ceangăi צ'אנגֶיי, ביחיד - ceangău - צ'אנגֶאו, בגרמנית: Tschangos (או Tschangonen) הם תת-קבוצה אתנית הונגרית (מדיארית) החיה לרוב בשטחי הממלכה הישנה (Vechiul Regat) של רומניה. הצ'אנגואים מחולקים לשלוש קבוצות.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וצ'אנגואים · ראה עוד »
צבי בן הבעל שם טוב
רבי צבי בן רבי ישראל (תפ"ה בערך — ז' בטבת תק"ם) היה בנו ותלמידו של רבי ישראל בעל שם טוב מייסד תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וצבי בן הבעל שם טוב · ראה עוד »
צוואת הריב"ש
צוואת הרִיבָ"ש (ראשי תיבות: רבי ישראל בעל שם טוב; במקור נקרא: צוואת ריב"ש (או: מריב"ש) והנהגות ישרות) הוא ליקוט של דברי תורה שנאמרו על ידי רבי ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט) ותלמידו המגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וצוואת הריב"ש · ראה עוד »
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וציון (כתב עת) · ראה עוד »
קמניץ-פודולסקי
קמניץ-פודולסקי (באוקראינית: Кам’янець-Подільський; בפולנית: Kamieniec Podolski; ברוסית: Каменец-Подольский; ביידיש: קאַמענעץ־פאדאלסק) היא עיר בדרום-מערב אוקראינה, על גדות נהר סמוטריץ'.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וקמניץ-פודולסקי · ראה עוד »
קמיע
#הפניה קמע.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וקמיע · ראה עוד »
קרפטים
#הפניה הרי הקרפטים.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וקרפטים · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וקבלה · ראה עוד »
קה"ת
#הפניה הוצאת ספרים קה"ת.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וקה"ת · ראה עוד »
קוסוב
(באוקראינית: Косів, "קוֹסיב"; ברוסית: Косов; בפולנית: Kosów) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וקוסוב · ראה עוד »
קיטוב (עיר)
#הפניה קוטי.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וקיטוב (עיר) · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וראשי תיבות · ראה עוד »
רפאל מאהלר
רפאל מָאהלֶר (בכתיב יידי: מאַהלער; בלועזית: Raphael Mahler; 15 באוגוסט 1899 – 4 באוקטובר 1977) היה היסטוריון יהודי אמריקאי-ישראלי.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ורפאל מאהלר · ראה עוד »
רחל אליאור
רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ורחל אליאור · ראה עוד »
שמאניזם
שמאן מסלק רוחות רעות מילד חולה באלסקה, צולם בין 1900 ל-1925 שמאניזם (Shamanism) הוא מכלול של שיטות אקסטטיות ותרפויטיות המבקשות להשיג קשר עם היקום המקביל והבלתי נראה של הרוחות, על מנת להשיג את תמיכתן בניהול עניינם של בני האדם.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושמאניזם · ראה עוד »
שמעון דובנוב
שמעון דוּבְּנוֹב (בכתיב יידי: דובנאָוו; ברוסית: Семён Маркович Дубнов; ב' בתשרי ה'תרכ"א, 10 בספטמבר 1860 – 8 בדצמבר 1941) היה סופר והיסטוריון יהודי שפעל במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושמעון דובנוב · ראה עוד »
שמחה
ילדה מביעה שמחה באמצעות חיוך נזיר בודהיסטי שמח שִׂמְחָה היא רגש חיובי שבו האדם נתון במצב רוח טוב ומרומם.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושמחה · ראה עוד »
שנות ה-80 של המאה ה-20
'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן–עיראק, המראת מעבורת החלל קולומביה. שנות ה־80 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות השמונים; בסלנג: האייטיז) היו העשור התשיעי של המאה ה־20, שהחלו ב־1 בינואר 1980 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1989.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושנות ה-80 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שבתאות
תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושבתאות · ראה עוד »
שבתי מרשקוב
עץ חיים" בכתב ידו של הרב שבתי מרשקוב. הדף כתוב משני עבריו רבי שבתי מרשקוב (לעיתים ראשקוויר; ?? - כ"א בסיוון ה'תקכ"ה) מקובל וסופר סת"ם.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושבתי מרשקוב · ראה עוד »
שבחי הבעש"ט
שבחי הבעל שם טוב (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט, נהגה על דרך ההגייה האשכנזית: "בֶּשְׁט") הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מניח היסודות לתנועת החסידות במאה ה-18, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושבחי הבעש"ט · ראה עוד »
שבחי הבעל שם טוב
#הפניה שבחי הבעש"ט.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושבחי הבעל שם טוב · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושבועות · ראה עוד »
שוחט
שוחט בעבודתו שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושוחט · ראה עוד »
ת"נ
#הפניה ה'ת"ן.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ות"נ · ראה עוד »
ת"ס
#הפניה ה'ת"ס.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ות"ס · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ותנועת החסידות · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ותרביץ · ראה עוד »
תשפ"ב
#הפניה ה'תשפ"ב.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ותשפ"ב · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תולדות יעקב יוסף
תולדות יעקב יוסף הוא ספר שנכתב על ידי הרב יעקב יוסף כ"ץ מפולונה, מגדולי תלמידי הבעל שם טוב ופורסם לראשונה בשנת ה'תק"מ (1780) במטרה לחזק ולהפיץ ברבים את תורת החסידות.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ותולדות יעקב יוסף · ראה עוד »
לייב שרה'ס
רבי יהודה לֵיְבּ בן יוסף מרובנה הידוע בכינויו רבי לֵיְבּ שָׂרָה'ס (י"ז בתמוז ה'ת"ץ, 1730 – ד' באדר ב' תקנ"א, 1791) היה מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ולייב שרה'ס · ראה עוד »
טלוסט
#הפניה טלוסטה.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וטלוסט · ראה עוד »
ז' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וז' בסיוון · ראה עוד »
זאב וולף קיציס
רבי זאב וולף קִיצֶיס (ביידיש: קיצעס; נולד 1695–י"ב בחשוון תקמ"ט, 1788.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וזאב וולף קיציס · ראה עוד »
חנוך גליצנשטיין
#הפניה אברהם חנוך גליצנשטיין.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחנוך גליצנשטיין · ראה עוד »
חסידות קמינקא-מיראפאל
חסידות קמינקא היא שושלת חסידית מיסודו של רבי צבי הירש תלמיד הבעל שם טוב, מהעיירה קמינקה-מירופול שבווהלין.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות קמינקא-מיראפאל · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חביבה פדיה
חביבה פְּדָיָה (נולדה ב-5 בדצמבר 1957) היא משוררת וסופרת ישראלית, חוקרת תרבות ויהדות, קבלה וחסידות.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחביבה פדיה · ראה עוד »
בעל שם
בעל שֵׁם הוא כינוי ביהדות לאדם שמיוחסת לו הכרה בשמותיו המפורשים של האלוהים, ויכולת להשתמש בכוחם לטוב או לרע.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובעל שם · ראה עוד »
בצלאל לנדוי
מצבת קברו של בצלאל לנדוי ב"חלקת גליציה" בבית הקברות בהר הזיתים. בתחתיתה הכיתוב: '''ע"פ צוואתו לא נכתב עליו שום תוארים''' בצלאל לנדוי (י"ד בטבת תרפ"ד, 22 בדצמבר 1923 - ט"ז באייר תשנ"ו, 5 במאי 1996) היה סופר והיסטוריוגרף חרדי ירושלמי פורה.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובצלאל לנדוי · ראה עוד »
ברוך ממז'יבוז'
הרב ברוך ממז'יבוז' (ה'תקי"ז, 1757 – י"ח בכסלו ה'תקע"ב, 1811) היה נכדו של הבעל שם טוב ואדמו"ר בדור השלישי לחסידות.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וברוך ממז'יבוז' · ראה עוד »
ברודי
בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וברודי · ראה עוד »
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וגרשם שלום · ראה עוד »
גרשון מקיטוב
#הפניה אברהם גרשון מקיטוב.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וגרשון מקיטוב · ראה עוד »
גדליה נגאל
גדליה נִגְאַל (Nigal; 30 באפריל 1927 – מאי 2010) היה חוקר חסידות שהתמחה במיוחד בחקר הסיפור החסידי, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וגדליה נגאל · ראה עוד »
דב נוי
דב נוי (נוימן) (20 באוקטובר 1920 - 29 בספטמבר 2013) היה פרופסור לספרות ופולקלור אשר התמחה בחקר הספרות העממית.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודב נוי · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דוד אסף
דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודוד אסף · ראה עוד »
דוד לייקס
הרב דוד לייקס אב"ד באר, מתלמידי הבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודוד לייקס · ראה עוד »
ה'ת"נ
#הפניה ה'ת"ן.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'ת"נ · ראה עוד »
ה'ת"ס
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'ת"ס · ראה עוד »
ה'ת"ק
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'ת"ק · ראה עוד »
ה'תנ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'תנ"ח · ראה עוד »
ה'תק"ך
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'תק"ך · ראה עוד »
ה'תק"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'תק"ז · ראה עוד »
ה'תקנ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'תקנ"ג · ראה עוד »
ה'תקע"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'תקע"ה · ראה עוד »
ה'תרצ"ח
כיוון שהמשמעות המיידית של המילה "תרצח" מתקשרת לרצח, נהוג לעיתים לכנות שנה זו תרח"ץ - כינוי ששומר על הערך הגימטרי של השנה, אך משנה את משמעותה המילולית.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'תרצ"ח · ראה עוד »
המגיד ממזריטש
רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש · ראה עוד »
האר"י
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והאר"י · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
האיחוד הפולני-ליטאי
האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הסיכאזם
הקדושים עולם בסולם הדרגות אל ההאלהה ואל ישו, כששדים מפילים את חלקם. איקונין מן המאה ה-12. הסִיכאזם (יוונית: Ἡσυχασμός, " שקט, שלווה", ביוונית מודרנית מבטאים "איסיכאזמוס", בשפות הסלאביות וברומנית: "איסיכאזם") היא השקפה ותרגולת רוחנית בנצרות האורתודוקסית, המקוימת בעיקר בידי נזירים.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והסיכאזם · ראה עוד »
השבעה
#הפניה שבועה.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והשבעה · ראה עוד »
התמים (כתב עת)
שער הגיליון האחרון של "התמים", שנדפס בשנת תרצ"ח, 1938 התמים היה כתב עת שיצא על ידי איגוד תלמידי התמימים – האיגוד של תלמידי ובוגרי ישיבות תומכי תמימים של חסידות חב"ד.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והתמים (כתב עת) · ראה עוד »
התנגדות לחסידות
#הפניה ההתנגדות לחסידות.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והתנגדות לחסידות · ראה עוד »
התבודדות
266px התבודדות או לְבַדּוּת היא צורת התנהגות שבה מתרחק אדם, מתוך בחירה, מהאנשים הסובבים אותו ושוהה עם עצמו לבד.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והתבודדות · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והבעל שם טוב · ראה עוד »
הגניזה החרסונית
הגניזה החֵרְסונית או גניזת חֵרְסון הם כינויו של אוסף גדול של כתבי יד ותשמישי קדושה שעל פי הטענה היו שייכים לרבנים ואדמו"רים חסידיים שונים בני המאות השמונה עשרה והתשע עשרה.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והגניזה החרסונית · ראה עוד »
הגיוגרפיה
הַגְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: ἁγιογραφία) היא סיפור תולדות הקדושים, בתרבות של דתות שונות.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והגיוגרפיה · ראה עוד »
הוצאת ראובן מס
הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והוצאת ראובן מס · ראה עוד »
הוצולים
ממוזער הוצולים (באוקראינית: гуцули, ברוסית: гуцулы, ברומנית: ביחיד huțul, ברבים huțuli, בפולנית: ביחיד: Hucuł, בריבוי Huculi, Hucułowie בסלובקית: Huculi) הם בני קבוצה אתנו-תרבותית אוקראינית קטנה החיה בעיקר במערב אוקראינה בדרום-מזרח הרי הקרפטים האוקראינים ובחלקם באזורי הגבול הצפוני של רומניה, במרמורש ובוקובינה.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והוצולים · ראה עוד »
היברובוקס
היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והיברובוקס · ראה עוד »
ו' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וו' בסיוון · ראה עוד »
ולאכיה
ולאכיה בסביבות שנת 1390 וְלאכיה או ואלאכיה (ברומנית: Ţara Românească, "הארץ הרומנית"; בטורקית: Eflak; בהונגרית: Havasalföld; בגרמנית: Walachei) הוא אזור היסטורי וגאוגרפי בדרום רומניה.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וולאכיה · ראה עוד »
כפר חב"ד (שבועון)
עיתון כפר-חב"ד הוא השבועון הרשמי של חסידי חב"ד בישראל, הנושא את שם היישוב "כפר חב"ד" ומופץ באלפי עותקים בארץ ובעולם.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וכפר חב"ד (שבועון) · ראה עוד »
כתר שם טוב (בעש"ט)
כתר שם טוב הוא ספר המלקט את דברי תורתו של מייסד תנועת החסידות רבי ישראל בעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וכתר שם טוב (בעש"ט) · ראה עוד »
כותר (ספרייה דיגיטלית)
כותר - הספרייה המקוונת של ישראל היא ספרייה מקוונת, למנויים, של ספרי עיון בעברית.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וכותר (ספרייה דיגיטלית) · ראה עוד »
י"ח באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וי"ח באלול · ראה עוד »
יעקב פרנק
יעקב פרנק (בפולנית: Jakub Frank; 1726 – 10 בדצמבר 1791) היה מיסטיקאי ומנהיג יהודי אנטינומיסטי שהגדיר את עצמו כמשיח בפולין של המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויעקב פרנק · ראה עוד »
יעקב קופיל חסיד
רבי יעקב קופיל חסיד (-ט"ו באלול תקמ"ז, 1787) היה מתלמידיו של הבעש"ט, אביו של הרב מנחם מנדל מקוסוב, ה'אהבת שלום', אבי שושלת קוסוב, ממנה הסתעפה גם חסידות ויז'ניץ.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויעקב קופיל חסיד · ראה עוד »
יעקב יוסף כ"ץ
הרב יעקב יוסף כ"ץ (ה'תנ"ה, 1695 - כ"ד בתשרי ה'תקמ"ב, 1781) הידוע כרבי יעקב יוסף מפולנאה או התולדות (״דער תולדות״ ביידיש).
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויעקב יוסף כ"ץ · ראה עוד »
יצחק מדרוהוביץ'
רבי יִצְחָק מִדְּרוֹהוֹבִיץ' (ביידיש: דרהאביטש - דראָביטש) (נפטר ז' בניסן ה'תק"י) היה מגיד מישרים מראשוני גדולי תלמידי הבעל שם טוב, מעין 'תלמיד חבר' (חבר שהוא גם תלמיד), אביו של רבי יחיאל מיכל המגיד מזלאטשוב ורבי יוסף דרוביצר, אבד"ק מעזבוז.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויצחק מדרוהוביץ' · ראה עוד »
יצחק אלפסי (חוקר חסידות)
הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויצחק אלפסי (חוקר חסידות) · ראה עוד »
יזלוביץ
#הפניה יאזלובייץ.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויזלוביץ · ראה עוד »
יחיאל מיכל מזלוטשוב
רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב (ה'תפ"ו – כ"ה באלול ה'תקמ"א או ה'תקמ"ד או ה'תקמ"ו; 1726 – 1781 או 1784 או 1786), מכונה "המגיד מזלוטשוב".
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויחיאל מיכל מזלוטשוב · ראה עוד »
ידיעות ספרים
ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וידיעות ספרים · ראה עוד »
יהדות מזרח אירופה
צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »
יהושע מונדשיין
יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 – ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויהושע מונדשיין · ראה עוד »
יהודה ליבס
יהודה ליבס (נולד ב-1947) הוא פרופסור למחשבת ישראל העוסק בחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויהודה ליבס · ראה עוד »
יהודה לייב מפולנאה
רבי יהודה אריה לייב גלינר ב"ר יחיאל מיכל מפולנאה המכונה "המוכיח מפולנאה" (?- כ"א בטבת ה'תק"ל, 1769) היה מראשוני תלמידי הבעל שם טוב ומגדולי מפיצי שיטתו.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויהודה לייב מפולנאה · ראה עוד »
יהודה לייב משפולי
רבי יהודה לֵיְבּ משפולי, שנודע כסבא משפּוֹלי (יידיש: דּעֶר שפאלער זֵיידֶע; כ"ה בכסלו ה'תפ"ה, 11 בדצמבר 1724 – ו' בתשרי ה'תקע"ב, 24 בספטמבר 1811) היה צדיק חסידי והמגיד מישרים של הקהילה היהודית בשפולי בראשיתה של תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויהודה לייב משפולי · ראה עוד »
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »
יונתן מאיר
יונתן מאיר, מרכז זלמן שזר, 2017 יונתן מאיר (Jonatan Meir; נולד ב-1975) הוא פרופסור מן המניין במחלקה למחשבת ישראל על-שם גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויונתן מאיר · ראה עוד »
1690
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ו1690 · ראה עוד »
1700
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ו1700 · ראה עוד »
1746
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ו1746 · ראה עוד »
1757
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ו1757 · ראה עוד »
1759
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ו1759 · ראה עוד »
1760
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ו1760 · ראה עוד »
1794
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ו1794 · ראה עוד »
1815
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ו1815 · ראה עוד »
1975
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ו1975 · ראה עוד »
21 במאי
21 במאי הוא היום ה-141 בשנה (142 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ו21 במאי · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
בעש"ט, בעשט, בעל שם טוב, הבעש"ט, ישראל בעל שם, ישראל בעל שם טוב, ישראל בן אליעזר.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הבעל_שם_טוב
