גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
124 יחסים: JSTOR, מנחם הרן, מנדל פיקאז', מסע הצלב הראשון, מסעי הצלב, מצרים, משנה, משנה תורה, משה, משה מקוצי, משיח, מורה נבוכים, מינות (נצרות), אשכנזים, אלפיים (כתב עת), אלחנן ריינר, אליעזר גולדמן, אברהם גרוסמן, אהרן דותן, אוניברסיטת פנסילבניה, אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת היידלברג, אוריאל סימון, אוטוביוגרפיה, איטליה, נצרות, נצרות קתולית, נישואין, ספר מצוות גדול, עמית מחקר, עם עובד, עלמא בית לתרבות עברית, עלילת דם, עזרא פליישר, עורך ראשי, עוזר מחקר, פסחא, פרס שזר לחקר תולדות ישראל, פרס ביאליק, פרופסור אמריטוס, פוסק, צליבת ישו, ציון (כתב עת), ציונות, קלן, קונסטנץ (עיר), רמב"ם, רמי ריינר, רנסאנס, ..., רב, רבי יהודה הנשיא, שמואל ריינר, שנות ה-90 של המאה ה-20, שלהי ימי הביניים, שדה אליהו, שולחן ערוך, תרביץ, תלמוד, תורה שבעל פה, חז"ל, חיים ביינארט, גרמנית, גרמניה, גלות, גירושין, דב נוי, דוקטורט, דיסלדורף, המאה ה-14, המאה ה-15, הא לחמא עניא, האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה, האוניברסיטה החופשית בברלין, האימפריה הרומית הקדושה, הסעודה האחרונה, העת העתיקה, הלוואה בריבית, הלכתא כבתראי, הלכה, הברית החדשה, הבית השני, הגדה של פסח, הוסיטים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריון, כתב עת, ימי הביניים, יאן הוס, ירושלים, ישראל מ' תא-שמע, ישראלי, ישו, ישיבת הסדר, ישיבת הכותל, ישיבת היישוב החדש, יד יצחק בן-צבי, יהדות אשכנז, יהודים, יום שישי הטוב, יוסף קארו, 1 באוקטובר, 1096, 1215, 1240, 1350, 1415, 1500, 1949, 1973, 1983, 1986, 1988, 1992, 1993, 1995, 1998, 2000, 2002, 2006, 2007. להרחיב מדד (74 יותר) »
JSTOR
JSTOR (מבוטא "ג'יי סטור", קיצור באנגלית עבור Journal Storage, בעברית: מאגר כתבי עת) הוא מסד נתונים מקוון שהוקם בשנת 1995, המכיל גרסאות אלקטרוניות של כתבי עת מדעיים רבים ומאגרי מידע אחרים.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וJSTOR · ראה עוד »
מנחם הרן
מנחם הרן (4 בדצמבר 1924 – 16 באפריל 2015) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תש"ס (2000), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הנורווגית למדעים, חבר כבוד של החברה הבריטית לחקר המקרא וחבר האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ומנחם הרן · ראה עוד »
מנדל פיקאז'
#הפניה מנדל פייקאז'.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ומנדל פיקאז' · ראה עוד »
מסע הצלב הראשון
מסע הצלב הראשון (1096–1099) היה מסע צלב לכיבוש ארץ הקודש מידי המוסלמים ולגאולת כנסיית הקבר.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ומסע הצלב הראשון · ראה עוד »
מסעי הצלב
אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ומסעי הצלב · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ומצרים · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ומשנה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ומשנה תורה · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ומשה · ראה עוד »
משה מקוצי
רבי משה בן יעקב מקוּצִי היה מבעלי התוספות במאה ה-13, מחבר "ספר מצוות גדול" (סמ"ג).
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ומשה מקוצי · ראה עוד »
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ומשיח · ראה עוד »
מורה נבוכים
#הפניה מורה הנבוכים.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ומורה נבוכים · ראה עוד »
מינות (נצרות)
בנצרות, כמו ביהדות, התפתחו סיעות שהתייחסו לחלק מעיקרי האמונה, ודחו חלק אחר.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ומינות (נצרות) · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ואשכנזים · ראה עוד »
אלפיים (כתב עת)
אלפיים - כתב עת רב-תחומי לעיון, הגות וספרות היה כתב עת שיצא לאור מדי כחצי שנה, החל משנת 1989 ועד 2009 בהוצאת עם עובד.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ואלפיים (כתב עת) · ראה עוד »
אלחנן ריינר
אלחנן ריינר (נולד ב-19 בפברואר 1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב והמנהל האקדמי של הספרייה הלאומית.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ואלחנן ריינר · ראה עוד »
אליעזר גולדמן
אליעזר גולדמן (4 בדצמבר 1918 – 27 בנובמבר 2002) היה הוגה דעות ופילוסוף.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ואליעזר גולדמן · ראה עוד »
אברהם גרוסמן
אברהם גרוסמן (נולד ב-10 במרץ 1936, ט"ז אדר ה'תרצ"ו) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1999 וזוכה פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת 2003.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ואברהם גרוסמן · ראה עוד »
אהרן דותן
אהרן דותן (12 בינואר 1928, י"ט בטבת התרפ"ח – 27 במאי 2022, כ"ו באייר התשפ"ב) היה פרופסור לבלשנות עברית וחקר המסורה באוניברסיטת תל אביב, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (1998) ופרס ישראל לבלשנות (ה'תשס"ה).
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ואהרן דותן · ראה עוד »
אוניברסיטת פנסילבניה
אוניברסיטת פנסילבניה (באנגלית: University of Pennsylvania), הידועה בכינוייה פן (Penn) או יו-פן (UPenn), היא אוניברסיטה אמריקאית פרטית בעיר פילדלפיה שבפנסילבניה.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ואוניברסיטת פנסילבניה · ראה עוד »
אוניברסיטת פרינסטון
אוניברסיטת פרינסטון (באנגלית: Princeton University) היא אוניברסיטת מחקר פרטית מליגת הקיסוס בפרינסטון, ניו ג'רזי.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ואוניברסיטת פרינסטון · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אוניברסיטת היידלברג
ממוזער אוניברסיטת רופרכט-קרל בהיידלברג (בגרמנית: Ruprecht-Karls-Universität Heidelberg) היא אוניברסיטה בעיר היידלברג שבגרמניה, אשר הוקמה על ידי רופרכט הראשון בשנת 1386, ובכך היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בגרמניה, והשלישית בארצות דוברות גרמנית (אחרי אוניברסיטת קארל בפראג ואוניברסיטת וינה).
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ואוניברסיטת היידלברג · ראה עוד »
אוריאל סימון
אוריאל סימון (נולד ב-29 ביולי 1929) הוא חוקר ופרשן מקרא ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך של אוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ואוריאל סימון · ראה עוד »
אוטוביוגרפיה
אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אוטו-עצמי, ביו-חיים, גרפיה-כתיבה) היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ואוטוביוגרפיה · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ואיטליה · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ונצרות · ראה עוד »
נצרות קתולית
נצרות קתולית (מיוונית – כללי, כוללני), או נצרות רומית-קתולית היא הקהילה הגדולה ביותר בנצרות אשר מרכזה בקריית הוותיקן ובראשה עומד האפיפיור.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ונצרות קתולית · ראה עוד »
נישואין
#הפניהנישואים.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ונישואין · ראה עוד »
ספר מצוות גדול
ספר מצוות גדול (סמ"ג) הוא ספר הלכה המבאר את יסודות תרי"ג מצוות לפי התלמוד והפוסקים.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וספר מצוות גדול · ראה עוד »
עמית מחקר
עמית מחקר הוא תפקיד מחקרי אקדמי באוניברסיטה או במוסד מחקר.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ועמית מחקר · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ועם עובד · ראה עוד »
עלמא בית לתרבות עברית
עלמא, בית לתרבות עברית בתל אביב, היא עמותה לחקר ולהוראה של התרבות והמסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ועלמא בית לתרבות עברית · ראה עוד »
עלילת דם
תיאור עלילת דם שהתרחשה כביכול ברגנסבורג בשנת 1476. האיור משנת 1627. היהודים בתמונה מקיזים את דמם של ילדים נוצרים ואוגרים אותו לקראת הפסח. עלילת דם היא האשמה שקרית אנטישמית כלפי יהודים.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ועלילת דם · ראה עוד »
עזרא פליישר
עזרא פליישר (כ"א באב ה'תרפ"ח, 7 באוגוסט 1928 – א' באב ה'תשס"ו, 25 ביולי 2006) היה פילולוג ישראלי, חוקר הפיוט והתפילה, משורר בעת שהיה אסיר ציון ברומניה תחת שם העט י' גולה (שמשמעותו ביידיש: יהודי גולה) ומתרגם עברי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (תשמ"ו), פרס רוטשילד למדעי היהדות, פרס קוגל לחכמת ישראל (תשל"ח) ופרס ישראל לספרות יפה (תשי"ט).
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ועזרא פליישר · ראה עוד »
עורך ראשי
עורך ראשי (גם: עורך אחראי או עורך ניהולי) הוא עורך במערכת עיתונאית או בהוצאה לאור, שהוא בעל אחריות סופית על תוצריה, אופן פעולתה, ועל המדיניות שלה.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ועורך ראשי · ראה עוד »
עוזר מחקר
עוזר מחקר באוניברסיטאות, במוסדות אקדמיים שונים ובמכוני מחקר אחרים הוא אדם המסייע למחקר האקדמי הנערך במוסדות אלה.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ועוזר מחקר · ראה עוד »
פסחא
הפָּסְחַא (מיוונית: Πάσχα) הוא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו, על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ופסחא · ראה עוד »
פרס שזר לחקר תולדות ישראל
נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג מעניק את הפרס ליעקב צ' מאיר (שלישי מימין) לשנת 2022 פרס שזר לחקר תולדות ישראל הוא פרס המוענק מדי שנה, מאז תשמ"ו (1985), במסגרת האזכרה השנתית לנשיא זלמן שזר.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ופרס שזר לחקר תולדות ישראל · ראה עוד »
פרס ביאליק
פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ופרס ביאליק · ראה עוד »
פרופסור אמריטוס
#הפניה פרופסור#דרגות בפרופסורה.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ופרופסור אמריטוס · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ופוסק · ראה עוד »
צליבת ישו
צליבת ישו, מעשה ידי ג'נבטיסטה טייפולו (1745-1750) הצליבה, מבט מן הצלב, מעשה ידי ג'יימס טיסו (1894–1896). פתחה של מערת הקבר נראה במרכז הציור לפי ארבע הבשורות בברית החדשה, צליבת ישו ומותו על הצלב, הם האירועים שסיימו את חייו הארציים לקראת קימתו לתחייה.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וצליבת ישו · ראה עוד »
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וציון (כתב עת) · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וציונות · ראה עוד »
קלן
גשר הוהנצולרן, אחד משבעת הגשרים החוצים את הריין בקלן. זהו גשר הרכבות העמוס ביותר באירופה. ברקע - הקתדרלה של קלן קלן ההרוסה בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה. הריסות גשר הוהנצולרן, שקועות בנהר הריין, נראות מימין לקתדרלה סתיו בפארק לינדנטל, הפארק הגדול בעיר כנסיית מרטין הקדוש, אחד מסמלי העיר שטר מכירת בית בקהל קולוניא, ימי הביניים, ללא תאריך. נהר הריין עלה על גדותיו והציף חלקים נרחבים ממרכז העיר, אפריל 1983 בתים צבעוניים בשוק המרכזי העתיק של קלן קֶלְן (בגרמנית: Köln,, מוכרת בשפות רבות גם כקולון או קולוניא וכן קוילן בפי יהודי אשכנז) היא העיר הגדולה ביותר במדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה והרביעית בגודלה בגרמניה, עם אוכלוסייה של מעל כמיליון תושבים.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וקלן · ראה עוד »
קונסטנץ (עיר)
קונסטנץ (Konstanz; בדיאלקט האלמני המקומי נהגת קונשטנץ) היא עיר על חופו המערבי של אגם קונסטנץ (בגרמנית: Bodensee) בנקודת מוצאו של הנהר ריין, במדינת באדן-וירטמברג, גרמניה.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וקונסטנץ (עיר) · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ורמב"ם · ראה עוד »
רמי ריינר
#הפניה אברהם (רמי) ריינר.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ורמי ריינר · ראה עוד »
רנסאנס
האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (בצרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ורנסאנס · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ורב · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
שמואל ריינר
הרב שמואל אליעזר ריינר (נולד בי"ב באלול תשי"ד, 10 בספטמבר 1954) הוא מראשי ומייסדי ישיבת מעלה גלבוע, יחד עם הרבנים יהודה גלעד ודוד ביגמן.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ושמואל ריינר · ראה עוד »
שנות ה-90 של המאה ה-20
שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שלהי ימי הביניים
שלהי ימי הביניים, סוף ימי הביניים או ימי הביניים המאוחרים (באנגלית: Late Middle Ages) הוא מונח שמציין חלק מתקופת ימי הביניים בהיסטוריה של אירופה, שכללה בערך את המאה ה-14 והמאה ה-15 (ויש המוסיפים מחצית מהמאה ה-13 וזמנים נוספים).
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ושלהי ימי הביניים · ראה עוד »
שדה אליהו
שלט ב"חורשת הבית האדום" מול שדה אליהו העמדה הדרומית של שדה אליהו (1943), כיום - במרכז הקיבוץ שְׂדֵה אֵלִיָּהוּ הוא קיבוץ בעמק בית שאן המשתייך לקיבוץ הדתי.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ושדה אליהו · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ושולחן ערוך · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ותרביץ · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ותלמוד · ראה עוד »
תורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ותורה שבעל פה · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וחז"ל · ראה עוד »
חיים ביינארט
חיים בּיינארט (Haim Beinart; 14 בנובמבר 1917 – 16 בפברואר 2010) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל שבאוניברסיטה העברית בירושלים, וחתן פרס ישראל לשנת ה'תשנ"א.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וחיים ביינארט · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וגרמנית · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וגרמניה · ראה עוד »
גלות
גלות (באכדית: Galitu - גירוש, הגליה) היא עקירה, בדרך כלל מאולצת, של אדם או קבוצה ממולדתם.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וגלות · ראה עוד »
גירושין
#הפניהגירושים.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וגירושין · ראה עוד »
דב נוי
דב נוי (נוימן) (20 באוקטובר 1920 - 29 בספטמבר 2013) היה פרופסור לספרות ופולקלור אשר התמחה בחקר הספרות העממית.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ודב נוי · ראה עוד »
דוקטורט
#הפניהדוקטור.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ודוקטורט · ראה עוד »
דיסלדורף
טמפרטורות בדיסלדורף בתקופות שונות של השנה בתים "עקומים" בדיסלדורף, בתכנון האדריכל פרנק גרי דִיסְלְדוֹרף (בגרמנית: Düsseldorf; מילולית: "הכפר על נהר דיסל") היא עיר הבירה של מדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה והעיר השנייה בגודלה במדינה זו, וכן העיר השביעית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ודיסלדורף · ראה עוד »
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
חָדָשׁ!!: ישראל יובל והמאה ה-14 · ראה עוד »
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
חָדָשׁ!!: ישראל יובל והמאה ה-15 · ראה עוד »
הא לחמא עניא
"הא לחמא עניא", הגדת ברצלונה, המאה ה-14 הָא לַחְמָא עַנְיָא (ארמית: "זהו לחם העוני") היא פסקה בארמית הפותחת את קריאת ההגדה בליל הסדר.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל והא לחמא עניא · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: ישראל יובל והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »
האוניברסיטה החופשית בברלין
#הפניה האוניברסיטה החופשית של ברלין.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל והאוניברסיטה החופשית בברלין · ראה עוד »
האימפריה הרומית הקדושה
האימפריה הרומית הקדושה (בלטינית: Sacrum Romanum Imperium, בגרמנית: Heiliges Römisches Reich, באיטלקית: Sacro Romano Impero), או בשמה המאוחר - הרייך הראשון (וגם HRE לעיתים באנגלית), הייתה אימפריה שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים והעת החדשה.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל והאימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »
הסעודה האחרונה
תיאור הסעודה האחרונה ב"בשורת רוזאנו", מן המאה ה-6. "הסעודה האחרונה" (1439-1443) מאת פרה אנג'ליקו, פרסקו בכנסיית סן מרקו בפירנצה. הסעודה האחרונה" (1494–1497) מאת לאונרדו דה וינצ'י. הסעודה האחרונה היא אירוע בחייו של ישו, המתואר בספרי הבשורה (האוונגליונים) של הברית החדשה.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל והסעודה האחרונה · ראה עוד »
העת העתיקה
חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל והעת העתיקה · ראה עוד »
הלוואה בריבית
#הפניה מלווה בריבית.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל והלוואה בריבית · ראה עוד »
הלכתא כבתראי
#הפניה הלכה כבתראי.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל והלכתא כבתראי · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל והלכה · ראה עוד »
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל והברית החדשה · ראה עוד »
הבית השני
#הפניה בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל והבית השני · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל והגדה של פסח · ראה עוד »
הוסיטים
#הפניה התנועה ההוסיטית.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל והוסיטים · ראה עוד »
הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »
הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל והוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל והיסטוריון · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וכתב עת · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וימי הביניים · ראה עוד »
יאן הוס
יאן הוּס (בצ'כית: Jan Hus; בלטינית: Johannes Huss; 1 ביולי 1372 – 6 ביולי 1415) היה תאולוג ומתקן דתי בוהמי.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ויאן הוס · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וירושלים · ראה עוד »
ישראל מ' תא-שמע
ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וישראל מ' תא-שמע · ראה עוד »
ישראלי
#הפניה ישראלים.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וישראלי · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וישו · ראה עוד »
ישיבת הסדר
סמל איגוד ישיבות ההסדר ישיבת הסדר היא ישיבה המשלבת לימודים תורניים גבוהים ושירות בצה"ל במסגרת דתית.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וישיבת הסדר · ראה עוד »
ישיבת הכותל
בית המדרש וההיכל, 9/07 הרב אביגדר נבנצל בעת שיחה בפני תלמידים בבית המדרש בישיבה קבלת שבת בישיבה בעת הצעידה לרחבת הכותל המערבי ישיבת הכותל היא ישיבת הסדר, השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וישיבת הכותל · ראה עוד »
ישיבת היישוב החדש
ישיבת היישוב החדש או ישיבת הרב עמיאל (בקיצור: היישוב (במלעיל)) היא ישיבה תיכונית חרדית השוכנת בתל אביב, חלוצת הישיבות התיכוניות ביישוב החדש.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל וישיבת היישוב החדש · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ויהודים · ראה עוד »
יום שישי הטוב
נשיאת הצלב ביום שישי הטוב בירושלים, 2006 תהלוכה מסורתית לכבוד החג, המשחזרת את הצליבה. יום שישי הטוב (באנגלית: Good Friday) או יום שישי הגדול (ביוונית: Μεγάλη Παρασκευή), יום הפסיון של האדון (בלטינית: Dies Passionis Domini) או יום שישי הקדוש (בצרפתית: Saint Vendredi) הוא חג נוצרי המציין את צליבת ישו, ביום שישי האחרון בשבוע הקדוש שלפני חג הפסחא.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ויום שישי הטוב · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ויוסף קארו · ראה עוד »
1 באוקטובר
1 באוקטובר הוא היום ה-274 בשנה בלוח הגריגוריאני (275 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ו1 באוקטובר · ראה עוד »
1096
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ו1096 · ראה עוד »
1215
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ו1215 · ראה עוד »
1240
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ו1240 · ראה עוד »
1350
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ו1350 · ראה עוד »
1415
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ו1415 · ראה עוד »
1500
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ו1500 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ו1949 · ראה עוד »
1973
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ו1973 · ראה עוד »
1983
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ו1983 · ראה עוד »
1986
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ו1986 · ראה עוד »
1988
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ו1988 · ראה עוד »
1992
מוקם האיחוד האירופאי.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ו1992 · ראה עוד »
1993
עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ו1993 · ראה עוד »
1995
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ו1995 · ראה עוד »
1998
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ו1998 · ראה עוד »
2000
שנת 2000 הייתה השנה האחרונה של המאה ה-20 וגם של המילניום השני.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ו2000 · ראה עוד »
2002
2002 היא שנה פלינדרומית, הראשונה באלף השלישי.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ו2002 · ראה עוד »
2006
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ו2006 · ראה עוד »
2007
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל יובל ו2007 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ישראל_יובל
