סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ישראל ייבין

מַדָד ישראל ייבין

ישראל יֶיבין (י"ט בטבת ה'תרפ"ג, 7 בינואר 1923 - כ"ב בכסלו ה'תשס"ט, 19 בדצמבר 2008) היה חוקר המסורה והלשון העברית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל בשנת ה'תשמ"ט על תרומתו למחקר הלשון העברית. [1]

76 יחסים: מסורה, מרדכי ברויאר, מרים מרגולין-ייבין, מו"ל, אנציקלופדיה מקראית, אנציקלופדיה יודאיקה, אצ"ל, ארכאולוג, אוניברסיטת אריאל, אורי צבי גרינברג, נפתלי הרץ טור-סיני, ניקוד בבלי, ספרות עברית, עזרא פליישר, עברית, פרס ישראל, פרופסור, פילוסופיה, פיוט, פייבל מרגולין, ציונות רוויזיוניסטית, קרן היסוד, קרי וכתיב, קיימברידג', רפובליקת ויימאר, תנ"ך, תרביץ, תל אביב-יפו, לשון חז"ל, טעמי המקרא, זאב בן חיים, זאב ייבין, חיים שירמן, ברלין, ברית הבריונים, בלשנות, בית הספר אחד העם, בית הספרים הלאומי, בית"ר, גניזת קהיר, געיה, גימנסיה בלפור, ה'תרפ"ג, ה'תשמ"ט, ה'תשס"ט, המכון לתצלומי כתבי יד עבריים, המילון ההיסטורי ללשון העברית, האנציקלופדיה העברית, האקדמיה ללשון העברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ..., האוניברסיטה העברית בירושלים, הניקוד הבבלי, העלייה הרביעית, העלייה החמישית, הר המנוחות, כ"ב בכסלו, כתר ארם צובא, כתב יד (העתק), י"ט בטבת, יעקב זוסמן, ירושלים, ישראל, יחזקאל קוטשר, יהושע השל ייבין, יוסף עופר (חוקר תנ"ך), יוסף קלוזנר, 19 בדצמבר, 1922, 1923, 1924, 1926, 1940, 1959, 1991, 2008, 7 בינואר. להרחיב מדד (26 יותר) »

מסורה

חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ומסורה · ראה עוד »

מרדכי ברויאר

הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Marcus Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חוקר תנ"ך, דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, זוכה פרס ביאליק וחתן פרס ישראל לספרות תורנית, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות", המשלבת את השערת התעודות עם אמונה בתורה מן השמים.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ומרדכי ברויאר · ראה עוד »

מרים מרגולין-ייבין

ממוזער מרים עטרה מַרְגוֹלִין-ייבין (מאי 1896 – 4 בדצמבר 1966) הייתה מורה וסופרת ילדים יידית ועברית.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ומרים מרגולין-ייבין · ראה עוד »

מו"ל

#הפניה הוצאה לאור.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ומו"ל · ראה עוד »

אנציקלופדיה מקראית

אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ואנציקלופדיה מקראית · ראה עוד »

אנציקלופדיה יודאיקה

אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית: Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ואנציקלופדיה יודאיקה · ראה עוד »

אצ"ל

#הפניה ארגון צבאי לאומי.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ואצ"ל · ראה עוד »

ארכאולוג

הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וארכאולוג · ראה עוד »

אוניברסיטת אריאל

#הפניה אוניברסיטת אריאל בשומרון.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ואוניברסיטת אריאל · ראה עוד »

אורי צבי גרינברג

אסתר שומיאטשר-הירשביין, מנדל אלקין, פרץ הירשביין, אורי צבי גרינברג, חנה קציזנה, אלתר קציזנה ואסתר אלקין אוּרי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; ובשמו העברי אורי צבי טור מלכא; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981) היה משורר, סופר ועיתונאי ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, חבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ואורי צבי גרינברג · ראה עוד »

נפתלי הרץ טור-סיני

נפתלי הרץ טור-סיני (Tur-Sinai) (טוֹרְטְשִינֶר (Torczyner)) (13 בנובמבר 1886, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 17 באוקטובר 1973, ירושלים) היה פילולוג וחוקר מקרא ישראלי נודע, ובפרט של לשונות שמיות עתיקות.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ונפתלי הרץ טור-סיני · ראה עוד »

ניקוד בבלי

יחזקאל לד, כג-כה בניקוד בבלי (קטע מגניזת קהיר, השמור באוניברסיטת אוקספורד) הניקוד הבָּבְלִי הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של המקרא, המשנה, התלמוד והתרגום הארמי שפותחה בידי יהודי בבל בראשית ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וניקוד בבלי · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וספרות עברית · ראה עוד »

עזרא פליישר

עזרא פליישר (כ"א באב ה'תרפ"ח, 7 באוגוסט 1928 – א' באב ה'תשס"ו, 25 ביולי 2006) היה פילולוג ישראלי, חוקר הפיוט והתפילה, משורר בעת שהיה אסיר ציון ברומניה תחת שם העט י' גולה (שמשמעותו ביידיש: יהודי גולה) ומתרגם עברי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (תשמ"ו), פרס רוטשילד למדעי היהדות, פרס קוגל לחכמת ישראל (תשל"ח) ופרס ישראל לספרות יפה (תשי"ט).

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ועזרא פליישר · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ועברית · ראה עוד »

פרס ישראל

אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ופרס ישראל · ראה עוד »

פרופסור

ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ופרופסור · ראה עוד »

פילוסופיה

350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ופילוסופיה · ראה עוד »

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ופיוט · ראה עוד »

פייבל מרגולין

#הפניה שרגא פייבל מרגולין.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ופייבל מרגולין · ראה עוד »

ציונות רוויזיוניסטית

מצע הבחירות הראשון של המפלגה הציונית רוויזיוניסטית מייסד התנועה הרוויזיוניסטית, זאב ז'בוטינסקי ציונות רוויזיוניסטית הייתה אחד מן הזרמים בתנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וציונות רוויזיוניסטית · ראה עוד »

קרן היסוד

סמל 'קרן היסוד', מתוך חוברת בהוצאתהּ (1926) קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל היא המוסד הכספי המרכזי לפעולותיה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מרכזת את כל המגביות בחו"ל (למעט ארצות הברית) לאיסוף תרומות לבניין הארץ.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וקרן היסוד · ראה עוד »

קרי וכתיב

קרי וכתיב במקראות גדולות במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת הקריאה שלו.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וקרי וכתיב · ראה עוד »

קיימברידג'

קיימברידג' (באנגלית: Cambridge,, מילולית: הגשר על נהר קאם - Cam) היא עיר באנגליה, במחוז קיימברידג'שייר, 80 ק"מ צפונית ללונדון.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וקיימברידג' · ראה עוד »

רפובליקת ויימאר

הכרזת הרפובליקה ב-9 בנובמבר 1918 רפובליקת ויימאר (בגרמנית) הוא השם שנתנו היסטוריונים לתקופה שלטונית בתולדות גרמניה, במהלכה התנהלה המדינה על בסיס חוקה שנוסחה בעיר ויימאר (זה מקור השם. בפועל גרמניה נקראה גם לפני תקופה זו, גם במהלכה וגם אחריה "הרייך הגרמני").

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ותנ"ך · ראה עוד »

תרביץ

תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ותרביץ · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ותל אביב-יפו · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ולשון חז"ל · ראה עוד »

טעמי המקרא

סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וטעמי המקרא · ראה עוד »

זאב בן חיים

#הפניה זאב בן-חיים.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וזאב בן חיים · ראה עוד »

זאב ייבין

זאב יֶיבין (11 ביולי 1926 – 20 בינואר 2015) היה ארכאולוג ישראלי, מבכירי רשות העתיקות.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וזאב ייבין · ראה עוד »

חיים שירמן

חיים שִירְמן (בלועזית: Jefim (Hayyim) Schirmann; ט' במרחשוון, ה'תרס"ה, 18 באוקטובר 1904 – י"ב בסיוון, ה'תשמ"א, 14 ביוני 1981) היה חוקר שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, הפיוט הקדום בארץ ישראל, השירה העברית, התיאטרון והמוזיקה של יהדות איטליה, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל למדעי היהדות בשנת תשי"ז.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וחיים שירמן · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וברלין · ראה עוד »

ברית הבריונים

שנות ה-30 ברית הבריונים הייתה תנועה לאומית רוויזיוניסטית שפעלה בארץ ישראל בשנות ה-30.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וברית הבריונים · ראה עוד »

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ובלשנות · ראה עוד »

בית הספר אחד העם

#הפניה בית הספר אחד העם (תל אביב).

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ובית הספר אחד העם · ראה עוד »

בית הספרים הלאומי

#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ובית הספרים הלאומי · ראה עוד »

בית"ר

זאב ז'בוטינסקי, "ראש בית"ר". מנהיג ומעצב רעיון התנועה ברית הנוער העברי על שם יוסף תרומפלדור, הידועה בראשי התיבות בית"ר, היא תנועת הנוער ציונית.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ובית"ר · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וגניזת קהיר · ראה עוד »

געיה

#הפניה מתג (לשון).

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וגעיה · ראה עוד »

גימנסיה בלפור

#הפניה תיכון א' לאמנויות תל אביב.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וגימנסיה בלפור · ראה עוד »

ה'תרפ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וה'תרפ"ג · ראה עוד »

ה'תשמ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וה'תשמ"ט · ראה עוד »

ה'תשס"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וה'תשס"ט · ראה עוד »

המכון לתצלומי כתבי יד עבריים

המכון לתצלומי כתבי היד העבריים (באנגלית: Institute of Microfilmed Hebrew Manuscripts) נוסד בשנת 1952, כחלק מחזונו של ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין והמכון לתצלומי כתבי יד עבריים · ראה עוד »

המילון ההיסטורי ללשון העברית

ממוזער המילון ההיסטורי ללשון העברית הוא מפעל מחקר רחב היקף של האקדמיה ללשון העברית, שמטרתו להעמיד מילון מדעי ללשון העברית על כל רבדיה ההיסטוריים.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין והמילון ההיסטורי ללשון העברית · ראה עוד »

האנציקלופדיה העברית

האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »

האקדמיה ללשון העברית

סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

פסל אלברט איינשטיין בגן האקדמיה נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם נשיאי האקדמיה למדעים לשעבר (עומדים) לקראת חילופי תפקידים, יושבות נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים היוצאת, פרופ' רות ארנון (מימין לנשיא) ומחליפתה פרופ' נילי כהן מדע בישראל. בתמונה: מימין פרופ' דן שכטמן, התלמידה ליזה ריסיץ מבית הספר "און" לחינוך מיוחד בתל אביב, נשיא המדינה, פרופ' מונא חורי-כסאברי, נחמה ריבלין, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' נילי כהן והתלמידה הידאיה זיאדנה מבית ספר למצוינות במדעים בחורה, מרץ 2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא תאגיד סטטוטורי ישראלי הפועל לקידום המחקר והפעילות המדעית בישראל.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

הניקוד הבבלי

#הפניה ניקוד בבלי.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין והניקוד הבבלי · ראה עוד »

העלייה הרביעית

בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין והעלייה הרביעית · ראה עוד »

העלייה החמישית

היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין והעלייה החמישית · ראה עוד »

הר המנוחות

קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין והר המנוחות · ראה עוד »

כ"ב בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב כסלו היא פרשת מקץ, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישב אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וכ"ב בכסלו · ראה עוד »

כתר ארם צובא

כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וכתר ארם צובא · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

י"ט בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט טבת היא, ברוב השנים, פרשת שמות.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וי"ט בטבת · ראה עוד »

יעקב זוסמן

יעקב זוּסְמן (Sussmann; נולד בי"ח באלול ה'תרצ"א, 31 באוגוסט 1931) הוא פילולוג, חוקר תלמוד ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לחקר התלמוד.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ויעקב זוסמן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וירושלים · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין וישראל · ראה עוד »

יחזקאל קוטשר

יחזקאל קוּטשר (1 ביוני 1909, י"ב בסיוון ה'תרס"ט - 12 בדצמבר 1971) היה בלשן ופילולוג ישראלי בתחום חקר השפה העברית, יליד סלובקיה.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ויחזקאל קוטשר · ראה עוד »

יהושע השל ייבין

יהושע ייבין (באמצע) עם משפחתו ואורי צבי גרינברג (משמאל) על מרפסת דירתם בתל אביב (1930) "הסיעה המקסימליסטית בארץ ישראל" - מימין לשמאל: יהושע ייבין, אורי צבי גרינברג, אב"א אחימאיר, 25 ביוני 1927 יהושע ייבין (באמצע) מקבל את פרס ז'בוטינסקי (1966) יהושע השל ייבין (ב' באייר תרנ"א, 10 במאי 1891 – ח' בניסן תש"ל, 13 באפריל 1970) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, רופא בהשכלתו, עיתונאי, פובליציסט, סופר ומתרגם.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ויהושע השל ייבין · ראה עוד »

יוסף עופר (חוקר תנ"ך)

יוסף עופר (נולד ב־15 באוקטובר 1955 כ"ט בתשרי ה'תשט"ז) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ויוסף עופר (חוקר תנ"ך) · ראה עוד »

יוסף קלוזנר

בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ויוסף קלוזנר · ראה עוד »

19 בדצמבר

19 בדצמבר הוא היום ה־353 בשנה (354 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ו19 בדצמבר · ראה עוד »

1922

ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ו1922 · ראה עוד »

1923

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ו1923 · ראה עוד »

1924

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ו1924 · ראה עוד »

1926

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ו1926 · ראה עוד »

1940

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ו1940 · ראה עוד »

1959

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ו1959 · ראה עוד »

1991

1991 היא שנה פלינדרומית, האחרונה באלף השני.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ו1991 · ראה עוד »

2008

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ו2008 · ראה עוד »

7 בינואר

7 בינואר הוא היום השביעי בשנה בשבוע הראשון בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ישראל ייבין ו7 בינואר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ישראל_ייבין

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »