גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
41 יחסים: מן, ממצוא חפצך, מנחה של שבת, משקל (שירה), מזרחים, מגן אברהם, אקרוסטיכון, אברהם אבן עזרא, נס, נוסח פרובאנס, על אהבתך, פסוקי דזמרא, פיוט, צום, רפרן, שבת, תנועה (פונולוגיה), תפילת מוסף של שבת, תפילת ערבית של שבת, תפילת שחרית של שבת, תלמוד ירושלמי, תורה, ל"ט אבות מלאכה, לחן, לחם משנה, לחם הפנים, זמירות שבת, ברוך שאמר, בשר, בית (שירה), דעת (אתר אינטרנט), דג, דור המדבר, המאה ה-12, הרמז, הזמנה לפיוט, ודבר דבר, כרת, ישעיהו, יהודה הלוי, יום כיפור.
מן
ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. נס המן, ציור משנת 1577. פרסקו משנת 1720. מן בסיפור המקראי, הוא מזון שירד מהשמים לבני ישראל במסעותיהם לאחר צאתם ממצרים בדרכם לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ומן · ראה עוד »
ממצוא חפצך
האיסור ממצוא חפצך הוא איסור הלכתי בהלכות שבת האוסר לעשות ביום השבת מעשים כהכנה לדברים האסורים בשבת, גם אם המעשים האסורים עצמם יַעָשוּ בחול בלבד.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת וממצוא חפצך · ראה עוד »
מנחה של שבת
#הפניה תפילת מנחה של שבת.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ומנחה של שבת · ראה עוד »
משקל (שירה)
משקל (גם בלועזית: ריתמוּס) הוא שם כולל למערכות המִקְצָב המשמשות ברוב סוגי השירה.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ומשקל (שירה) · ראה עוד »
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ומזרחים · ראה עוד »
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ומגן אברהם · ראה עוד »
אקרוסטיכון
אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ואקרוסטיכון · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
נס
נס הוא כינוי למאורע אשר חורג מדרך הטבע וההתנהלות הטבעית של העולם, ומיוחס להתערבות של ישות עליונה כדוגמת התערבות אלוהית או של שליחי האל.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ונס · ראה עוד »
נוסח פרובאנס
נוסח פרובאנס הוא נוסח תפילה בו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי פרובאנס ודרום צרפת.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ונוסח פרובאנס · ראה עוד »
על אהבתך
עַל אַהֲבָתֶךָ אֶשְׁתֶּה גְבִיעִי הוא פיוט שחובר ונכתב על ידי רבי יהודה הלוי, מגדולי משוררי תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ועל אהבתך · ראה עוד »
פסוקי דזמרא
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ופסוקי דזמרא · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ופיוט · ראה עוד »
צום
נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת וצום · ראה עוד »
רפרן
רֶפְרֵן (refrain; נהגה באנגלית רִיפרֵיין, בעברית: חִזּוֹרֶת) הוא מונח המציין חטיבה שירית בפיוט העברי מהתקופה הביזנטית ובימי הביניים, וכן חטיבה מוזיקלית אשר הייתה נפוצה בתקופת הבארוק ובתקופה הקלאסית המוקדמת במוזיקה המערבית, וכן מתאר "פזמון חוזר", בצורות מוזיקליות שבהן ישנה חטיבה החוזרת באופן קבוע ללא שינוי.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ורפרן · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ושבת · ראה עוד »
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »
תפילת מוסף של שבת
תפילת מוסף של שבת היא תפילת מוסף מיוחדת הנאמרת רק בשבת.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ותפילת מוסף של שבת · ראה עוד »
תפילת ערבית של שבת
תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ותפילת ערבית של שבת · ראה עוד »
תפילת שחרית של שבת
תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ותפילת שחרית של שבת · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ותורה · ראה עוד »
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »
לחן
#הפניהמלודיה.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ולחן · ראה עוד »
לחם משנה
שתי חלות לשבת מכוסות במפית. לֶחֶם מִשְׁנֶה ביהדות הוא חיוב לברך על שני כיכרות לחם או חלות בכל אחת מסעודות שבת או יום טוב.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ולחם משנה · ראה עוד »
לחם הפנים
שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע איור משנת 1871 המציג את הכוהנים מחליפים את לחם הפנים לחם הפנים הוא מאפה אשר סודר בכל יום שבת על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ולחם הפנים · ראה עוד »
זמירות שבת
#הפניה זמירות ופיוטים לשבת.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת וזמירות שבת · ראה עוד »
ברוך שאמר
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוניברוך שאמר היא ברכה הפותחת את פסוקי דזמרא הנאמרים בתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת וברוך שאמר · ראה עוד »
בשר
בשר בקר, חזיר ועוף החלק העיקרי של חיה שמעובד לאכילה, הכולל רקמות שריר, איברים פנימיים ועוד. בשר מכיל חלבון, שומן רווי, ברזל וויטמינים שונים כדוגמת B12 ומינרלים כדוגמת אבץ. התמונה צולמה בשוק נצרת, ינואר 2017. בָּשָׂר הוא כינוי כולל לחלקי הגוף של בעלי חיים כאשר אלו משמשים למאכל – רקמת שריר, איברים פנימיים וכו' – בעבור בני אדם, טורפים, אוכלי נבלות ואוכלי כול.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ובשר · ראה עוד »
בית (שירה)
בית (מכונה גם מחרוזת וסטרופה) הוא רצף של מספר משפטים בשיר.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ובית (שירה) · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דג
הדג הגדול ביותר - כריש לווייתני. אנטומיה חיצונית של הדג Lampanyctodes hectoris: ש 1 - קשת הזימיםש 2 - קו האורךש 3 - סנפיר הגב הקדמיש 4 - סנפיר הגב האחוריש 5 - חיבור הזנבש 6 - סנפיר הזנבש 7 - סנפיר השתש 8 - איבר המפיק אור (פוטופור)ש 9 - סנפיר הגחון (זוג)ש 10 - סנפיר החזה (זוג) יבשתן - מבין הדגים המעטים שיוצאים מהמים טריגון - מבין הדגים השטוחים דג אוסקר פרפרון בשונית אלמוגים דג הסלמון הוא חלק חשוב מתזונתם של חיות רבות וגם של האדם האבנון הוא דג מסוכן ביותר לאנשים עקב ארסיותו הרבה בת הים היא יצור אגדי שחציו אדם וחציו דג ציור יפני של דג משנת 1925 - הדגים באומנות דָּג (שם מדעי: Pisces) הוא בעל חיים בעל חוליות, קר דם, החי במים ונושם בעזרת זימים (הזימים יכולים להתקיים לצד ריאות כמו אצל דְגי הריאות) במשך כל חייו (בניגוד לדו-חיים).
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ודג · ראה עוד »
דור המדבר
#הפניה נדודי בני ישראל במדבר.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ודור המדבר · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת והמאה ה-12 · ראה עוד »
הרמז
הֶרְמֵז (כתוב גם ארמז ובלעז אָלוּזְיָה, allusion) הוא רמיזה באמצעות מילה או ביטוי המופיעים בתוך יצירה כלשהי אל מקורות אחרים בספרות, בקולנוע, מוזיקה, או אל אירועים היסטוריים.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת והרמז · ראה עוד »
הזמנה לפיוט
"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת והזמנה לפיוט · ראה עוד »
ודבר דבר
האיסור וְדַבֵּר דָּבָר, שגדר - "שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול", הוא איסור הלכתי בהלכות שבת שממנו נלמדות הלכות רבות המגדירות את האסור והמותר לדבר ביום השבת.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת וודבר דבר · ראה עוד »
כרת
כָּרֵת הוא עונש נידוי מקהל ישראל.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת וכרת · ראה עוד »
ישעיהו
יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת וישעיהו · ראה עוד »
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ויהודה הלוי · ראה עוד »
יום כיפור
#הפניה יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: כי אשמרה שבת ויום כיפור · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כי_אשמרה_שבת
