סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

כיכר הסיניוריה

מַדָד כיכר הסיניוריה

פאלאצו וקיו בכיכר כיכר הסיניוריה (באיטלקית: Piazza della Signoria) היא כיכר מרכזית בעיר פירנצה, לצד פאלאצו וקיו החולש על הכיכר עם מגדל השעון שלו, ומשמרת את שמו הקודם, ארמון הסיניוריה. [1]

117 יחסים: מנלאוס (מלך ספרטה), מנייריזם, מסינה, מפלצת, מצר ים, מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, מרפסת, מרקוריוס, משרד, מגדל שעון, מדוזה (מיתולוגיה), מוזיאון, מינרווה, מיתולוגיה רומית, מיתולוגיה יוונית, מילאנו, מיכלאנג'לו, אמנות, אסיקורציוני ג'נרלי, אפיפיור, ארנו, ארקדה, ארד, אלגוריה, אדריכל, אדריכלות, אונס, אוריפידס, אכילס, איליאדה, איטלקית, נפטון (מיתולוגיה), נשות טרויה, סאטיר, סנדרו בוטיצ'לי, ספינה, סקילה וכריבדיס, סוחר, סיינה, פאלאצו פיטי, פאלאצו וקיו, פרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, פרסאוס, פרדיננדו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, פריאמוס, פונטה וקיו, פורום טראיאנוס, פירנצה, פיוס החמישי, קנטאור, ..., קרבן אדם, קלשון, קוזימו הראשון דה מדיצ'י, דוכס טוסקנה, רנסאנס, רפובליקה, רומא, שכיר חרב, תבליט, תכנון עירוני, לאנדסקנכט, טרויה, טריאסטה, חברת ביטוח, בנוונוטו צ'ליני, בניין ג'נרלי, ברתולומאו באנדינלי, בית משפט, בית מדיצ'י, בית קפה, בית בורבון, ג'אמבולוניה, ג'ורג'ו ואזארי, גלריית אופיצי, גילדה, דנאה, דונטלו, דוד (מיכלאנג'לו), דוכס גדול, המאה ה-13, המאה ה-14, המאה ה-16, המאה ה-19, האקדמיה לאמנות של פירנצה, הסדר הקורינתי, הקובה, הרקולס, ונדליזם, כיכר עירונית, ירושלים, יופיטר (מיתולוגיה), 1350, 1359, 1396, 1460, 1502, 1504, 1545, 1554, 1560, 1563, 1565, 1579, 1580, 1583, 1587, 1594, 1599, 1830, 1831, 1841, 1848, 1865, 1871, 1872, 1882, 1905, 2005. להרחיב מדד (67 יותר) »

מנלאוס (מלך ספרטה)

מנלאוס והלנה היפה. מנלאוס (ביוונית: Μενελαος) היה אחד מהמלכים האגדיים של ספרטה, בחצי האי פלופונסוס.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ומנלאוס (מלך ספרטה) · ראה עוד »

מנייריזם

המדונה בעלת הצוואר הארוך של פארמיג'אנינו. הצוואר המוארך, האצבעות המעוותות ותנוחת התינוק הם מאפיינים מאנייריסטים מובהקים. מנייריזם (באיטלקית: Manierismo) הוא סגנון אמנותי ששלט באמנות הפלסטית בתקופת הרנסאנס (במיוחד בצפון איטליה), מסוף "שיא הרנסאנס" (בסביבות 1520) ועד תחילת הבארוק (בסביבות 1600).

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ומנייריזם · ראה עוד »

מסינה

מסינה או מיסינה (באיטלקית:, בסיציליאנית: Missina) היא העיר השלישית בגודלה באזור האוטונומי סיציליה שבאיטליה וכן בירת נפת מסינה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ומסינה · ראה עוד »

מפלצת

#הפניה מפלצות וחיות אגדיות.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ומפלצת · ראה עוד »

מצר ים

מצר ים - איור מצר בוספורוס, איסטנבול, טורקיה מצר ים הוא מעבר ימי טבעי צר יחסית, המחבר בין שני גופי ים גדולים, ובכך שוכן בין שני גופי יבשה גדולים.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ומצר ים · ראה עוד »

מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

מקסימיליאן השני בצעירותו מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה מקסימיליאן השני (בגרמנית: Maximilian II, 31 ביולי 1527 - 12 באוקטובר 1576) מבית הבסבורג היה מלך בוהמיה משנת 1562, מלך הונגריה משנת 1563 וקיסר האימפריה הרומית הקדושה משנת 1564 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ומקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

מרפסת

מרפסת בבניין ברומא מרפסת (בלשון חז"ל: גזוזטרה) היא אלמנט בנוי הנפוץ במבנים רבים הבולט ממנו כלפי חוץ.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ומרפסת · ראה עוד »

מרקוריוס

מטה והצרור שהוא נושא לצדו. הציור "מרקוריוס" מאת הנדריק גולציוס. מֶרְקוּרְיוּס (בלטינית: Mercurius), היה אחד מהאלים המרכזיים במיתולוגיה הרומית.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ומרקוריוס · ראה עוד »

משרד

משרד מהמאה ה-18 משרד הוא מקום עבודה, שבו עיבוד מסמכים הוא חלק מרכזי מהעבודה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ומשרד · ראה עוד »

מגדל שעון

הביג בן בלונדון, אחד ממגדלי השעון הידועים בעולם מבנה אבראג' אל-בית, אשר כולל במרכזו את מגדל השעון הגבוה בעולם, כמו כן, גם בעל השעון הגדול בעולם מגדל שעון הוא מגדל שבו קבוע שעון, ופעמים רבות שניים או ארבעה שעונים הפונים לכל אחד מצדדיו.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ומגדל שעון · ראה עוד »

מדוזה (מיתולוגיה)

פרסאוס ומדוזה מאת הפסל בנוונוטו צ'ליני, 1545 מדוזה''' מאת הצייר האיטלקי קאראווג'ו, אחרי 1590. ראשה הכרות של מדוזה, מאת פטר פאול רובנס, 1618 מֵדוּזָה (ביוונית: Μέδουσα, בתעתיק לעברית מֵדוּסָה) הייתה דמות נשית מפלצתית במיתולוגיה היוונית, שהמביט בה ישירות היה הופך לאבן.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ומדוזה (מיתולוגיה) · ראה עוד »

מוזיאון

המוזיאון הבריטי בלונדון חזית מוזיאון הלובר בפריז, מוזיאון האמנות מהמוכרים ביותר בעולם מוזיאון (נכתב בעבר מוסיאון) הוא מקום שמרוכזים בו אוספים בתחום מסוים או בתחומים אחדים: יצירות אמנות, חפצי אומנות, עתיקות, מדע וכדומה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ומוזיאון · ראה עוד »

מינרווה

מינרווה היא אלת החוכמה, המסחר, האמנויות, המדע, המלחמה והאסטרטגיה הצבאית במיתולוגיה הרומית.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ומינרווה · ראה עוד »

מיתולוגיה רומית

יופיטר, מלך האלים במיתולוגיה הרומית. המיתולוגיה הרומית היא המיתולוגיה שנוצרה ברומא העתיקה, תוך ערבוב של מיתוסים, אגדות עם, אלים של עמים כבושים והעתקה של האלים במיתולוגיה היוונית, תוך שינוי שמותיהם.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ומיתולוגיה רומית · ראה עוד »

מיתולוגיה יוונית

זאוס - ראש האלים המיתולוגיה היוונית היא אוסף המיתוסים שנוצרו ביוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ומיתולוגיה יוונית · ראה עוד »

מילאנו

מילאנו (באיטלקית:; במילאנזית: Milán; בלטינית: Mediolanum) היא עיר ראשית בצפון איטליה ובירת מחוז לומברדיה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ומילאנו · ראה עוד »

מיכלאנג'לו

בריאת האדם", הקפלה הסיסטינית בוותיקן יום הדין", הקפלה הסיסטינית בוותיקן מדליה לציון 88 שנים להולדתו של מיכלאנג'לו מאת לאונה לאוני, העתק מהמאה התשע עשרה מצבת מיכלאנג'לו בבזיליקת סנטה קרוצ'ה במיזם של ג'ורג'ו וזארי מיכֶּלָאנְגֶ'לוֹ דִי לוֹדוֹבִיקוֹ בּוּאוֹנָארוֹטִי סִימוֹנִי (באיטלקית: Michelangelo di Lodovico Buonarroti Simoni) היה איש אשכולות איטלקי - פסל, צייר, אדריכל, מהנדס, משורר, ואחת הדמויות הבולטות בתקופת הרנסאנס האיטלקי ובתולדות האמנות.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ומיכלאנג'לו · ראה עוד »

אמנות

Johan Zoffany המונה ליזה, אחת מיצירות האמנות המפורסמות בעולם אָמָּנוּת (יש לקרוא: אוֹמָנוּת, להבדיל מאֻמָּנוּת) היא יצירה אסתטית.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ואמנות · ראה עוד »

אסיקורציוני ג'נרלי

בניין החברה ב"כיכר איחוד איטליה" בטריאסטה אסיקורציוני ג'נרלי (באיטלקית: Assicurazioni Generali S.p.A) היא חברת ביטוח בינלאומית שמרכזה בעיר טריאסטה באיטליה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ואסיקורציוני ג'נרלי · ראה עוד »

אפיפיור

האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ואפיפיור · ראה עוד »

ארנו

נהר אַרְנוֹ (איטלקית: Arno, מבוטא במלעיל) הוא נהר במחוז טוסקנה באיטליה והוא השני בחשיבותו במרכז איטליה, אחרי הטיבר.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וארנו · ראה עוד »

ארקדה

ילדים בארקדה מוארת בהוואנה, קובה הארקדה של קליוולנד ארקדה של קלויסטר מקורה בקמרון חבית אַרְקַדָה, בעברית: מקמֶרֶת או מִקְשָׁת, היא מעבר המקורה ברצף של קשתות או קמרונות הנתמכים בעמודים.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וארקדה · ראה עוד »

ארד

אָרָד (בְּרוֹנְזָה בלעז) היא סגסוגת של נחושת בתוספת בדיל להקשיה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וארד · ראה עוד »

אלגוריה

אלגוריה היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכן הגלוי והמפורש שמצוי בה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ואלגוריה · ראה עוד »

אדריכל

נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ואדריכל · ראה עוד »

אדריכלות

סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ואדריכלות · ראה עוד »

אונס

הבולגרית המעונה, קונסטנטין מקובסקי, 1877 אונס (קרוי גם אינוס), בהגדרתו הרחבה והמקובלת, הוא כפיית מעשים מיניים.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ואונס · ראה עוד »

אוריפידס

אֶוּריפִּידֶס (ביוונית עתיקה: Εὐριπίδης) 480 עד 406 לפנה"ס בקירוב, היה אחד משלושת המחזאים הטראגיים הגדולים באתונה העתיקה, יחד עם אייסכילוס וסופוקלס והצעיר מביניהם.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ואוריפידס · ראה עוד »

אכילס

אכילס חובש את פטרוקלוס אֲכִילֵס או אֲכִילֵאוּס (ביוונית: Άχιλλεύς) הוא אחד מן הגיבורים המרכזיים במיתולוגיה היוונית, שסיפור עלילותיו וכל מעשה תקפו וגבורתו, המתוארים במקורות שונים, מציגים אותו כגדול המצביאים והלוחמים היווניים במלחמת טרויה, המתוארת באריכות באיליאדה, יצירתו האפית של הומרוס.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ואכילס · ראה עוד »

איליאדה

האיליאדה (ביוונית: Ἰλιάς, אִילִיאס, נגזר מן השם "אִילִיוֹן" - שמה האחר של טרויה), היא הראשונה מבין שתי היצירות האפיות בתרבות היוונית אשר מיוחסות להומרוס (השנייה היא האודיסיאה) ובה נפרש לאורך 15,693 טורים יצוג נוקב של טרגדיות, חורבן, חברוּת ומשפחה בעת מלחמה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ואיליאדה · ראה עוד »

איטלקית

איטלקית (באיטלקית: Italiano; איטליאנו) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ואיטלקית · ראה עוד »

נפטון (מיתולוגיה)

מזרקת נפטון במקסיקו סלצ'יה אלת מי המלח בת זוגו של נפטון בפסל פורצלן בארמון מויקה במיתולוגיה הרומית נפטון (בלטינית: Neptunus) היה אל הים, מקבילו הרומי של האל היווני פוסידון.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ונפטון (מיתולוגיה) · ראה עוד »

נשות טרויה

נשות טרויה (ביוונית עתיקה: Τρῳάδες) היא טרגדיה יוונית מאת המחזאי היווני אוריפידס.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ונשות טרויה · ראה עוד »

סאטיר

סאטיר במיתולוגיה היוונית, הסאטירים (ביוונית: Σάτυροι) היו בריות שמחציתן אדם ומחציתן תיש.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וסאטיר · ראה עוד »

סנדרו בוטיצ'לי

הערצת שלושת המאגים אלסנדרו די מאריאנו די ואני פיליפפי (באיטלקית: Alessandro di Mariano di Vanni Filipepi, המוכר יותר בכינויו סנדרו בוטיצ'לי (באיטלקית: Sandro Botticelli); 1 במרץ 1445 – 17 במאי 1510) היה צייר איטלקי מתקופת הרנסאנס האיטלקי המוקדם.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וסנדרו בוטיצ'לי · ראה עוד »

ספינה

#הפניה אונייה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וספינה · ראה עוד »

סקילה וכריבדיס

סקילה וכריבדיס, פרסקו איטלקי, סביבות 1560 סקילה וכריבדיס (ביוונית: Σκύλλα, Χάρυβδις) היו מפלצות ימיות מיתיות, שישבו במצר מסינה, ומנעו מספינות לעבור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וסקילה וכריבדיס · ראה עוד »

סוחר

פסל של סוחר בסינגפור סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה אשר ברשותו.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וסוחר · ראה עוד »

סיינה

סיינה (איטלקית: Siena) היא בירתה של נפת סיינה בחבל טוסקנה, איטליה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וסיינה · ראה עוד »

פאלאצו פיטי

תמונה של הארמון מראשית המאה ה-20. באותה עת כונה הארמון "המגורים המלכותיים" (''La Residenza Reale'') מאחר שהארמון שימש את מלך איטליה ויטוריו אמנואלה השני בין השנים 1865–1871, בתקופה בה פירנצה שימשה כבירת איטליה. החזית האחורית של הארמון הפונה לגני בובולי. פאלאצו פיטי (באיטלקית: Palazzo Pitti; "ארמון פיטי") הוא ארמון מתקופת הרנסאנס השוכן בפירנצה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ופאלאצו פיטי · ראה עוד »

פאלאצו וקיו

פאלאצו וקיו (באיטלקית: Palazzo Vecchio, מילולית: הארמון הישן) הוא מוזיאון ובית העירייה של פירנצה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ופאלאצו וקיו · ראה עוד »

פרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה

דיוקנו כילד (1551), מאת אניולו ברונזינו פרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י (באיטלקית: Francesco I de' Medici; 25 במרץ 1541 - 19 באוקטובר 1589) היה הדוכס הגדול של טוסקנה באופן רשמי ממות אביו קוזימו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה ב-21 באפריל 1574 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ופרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה · ראה עוד »

פרסאוס

Harpe מאת אנטוניו קנובה; מוזיאון הותיקן, רומא. לוג'ה דיי לאנצי, פירנצה. פרסאוס (ביוונית: Περσεύς) הוא גיבור במיתולוגיה היוונית.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ופרסאוס · ראה עוד »

פרדיננדו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה

פרדיננדו הראשון דה מדיצ'י (באיטלקית: Ferdinando I de' Medici; 30 ביולי 1549 - 3 בפברואר 1609) היה הדוכס הגדול של טוסקנה מה-19 באוקטובר 1587 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ופרדיננדו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה · ראה עוד »

פריאמוס

פריאמוס נהרג בידי נאופטולמוס, כד מהמאה ה-5 לפני הספירה פריאמוס (יוונית: Πρίαμος) הוא דמות במיתולוגיה היוונית, מלכה האחרון של טרויה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ופריאמוס · ראה עוד »

פונטה וקיו

פונטה וקיו (באיטלקית: Ponte Vecchio - "הגשר הישן") הוא גשר עתיק בעיר פירנצה שבטוסקאנה, העובר מעל נהר הארנו.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ופונטה וקיו · ראה עוד »

פורום טראיאנוס

פורום טראיאנוס פורום טראיאנוס (בלטינית: Forum Traiani) הוא אחרון הפורומים הקיסריים שנבנו ברומא בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ופורום טראיאנוס · ראה עוד »

פירנצה

הגשרים של פירנצה בעת השקיעה מרכז העיר פונטה וקיו ה"גשר הישן" מעל נהר הארנו פורום של העיר העיר פירנצה מושלגת פִירֶנְצֶה (באיטלקית:; בכתיב מיושן: פירינצי) היא עיר במרכז איטליה צפונית לרומא, המשמשת כבירת חבל טוסקנה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ופירנצה · ראה עוד »

פיוס החמישי

פיוס החמישי (בלטינית: Pius V; 1504–1572), היה האפיפיור משנת 1566 עד מותו בשנת 1572.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ופיוס החמישי · ראה עוד »

קנטאור

קנטאורית, מאת ג'ון לה פרג' הקנטאורים הידועים בעברית גם בשם צנטאורים או הסילנים, היו במיתולוגיה היוונית גזע של יצורים בעלי פלג גוף עליון של אדם ופלג גוף תחתון של סוס.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וקנטאור · ראה עוד »

קרבן אדם

#הפניה קורבן אדם.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וקרבן אדם · ראה עוד »

קלשון

קלשון קִלְּשׁוֹן הוא כלי ארוך עשוי בצורת מזלג גדול המשמש להרמה והשלכה של חומרים כגון חציר, עלים וענבים ושאר תוצרת חקלאית.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וקלשון · ראה עוד »

קוזימו הראשון דה מדיצ'י, דוכס טוסקנה

#הפניה קוזימו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וקוזימו הראשון דה מדיצ'י, דוכס טוסקנה · ראה עוד »

רנסאנס

האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (בצרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ורנסאנס · ראה עוד »

רפובליקה

הרפובליקה מאכילה ומחנכת את ילדיה. ציור מאת אונורה דומייה, 1848. רֶפּוּבְּלִיקָה (מלטינית: Res publica, בתרגום מילולי: עניין הציבור) היא שיטת ממשל שבה השלטון (לרבות שלטון פורמלי) אינו עובר בירושה, אלא נקבע על ידי האזרחים לתקופה מסוימת, בדרך כלל באמצעות קיום בחירות.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ורפובליקה · ראה עוד »

רומא

רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ורומא · ראה עוד »

שכיר חרב

שכיר חרב הוא חייל אשר נלחם, או מעורב בלוחמה תמורת כסף, ללא מניעים אידאולוגיים, לאומיים או פוליטיים.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ושכיר חרב · ראה עוד »

תבליט

שער הניצחון בפריז תבליט מצרי תבליט הוא פסל שאינו חופשי בחלל אלא צמוד למשטח.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ותבליט · ראה עוד »

תכנון עירוני

#הפניה תכנון ערים ואזורים.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ותכנון עירוני · ראה עוד »

לאנדסקנכט

תחריט של לאנדסקנכט מראשית המאה ה-16 הלאנדסקנכט היו שכירי חרב אירופאים, לרוב גרמנים, ששימשו כבדרך כלל כנושאי רומח שפעלו מסוף המאה ה-15 עד סוף המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ולאנדסקנכט · ראה עוד »

טרויה

טרויה או איליון (ביוונית: Τροία או Ίλιον; בלטינית: Troia או Ilium; בטורקית: Truva), הייתה עיר קדומה ששכנה באזור שהוא היום צפון מערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וטרויה · ראה עוד »

טריאסטה

טריאסטה (באיטלקית: Trieste; בסלובנית: Trst; בגרמנית: Triest) היא עיר נמל בצפון-מזרח איטליה, המשמשת כבירת המחוז האוטונומי פריולי-ונציה ג'וליה מאז 1963, וכבירת נפת טריאסטה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וטריאסטה · ראה עוד »

חברת ביטוח

#הפניה ביטוח#חברת ביטוח.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וחברת ביטוח · ראה עוד »

בנוונוטו צ'ליני

בנוונוטו צ'ליני (באיטלקית: Benvenuto Cellini) היה צורף ופסל איטלקי, המפורסם בצורפים האמנים באיטליה בתקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ובנוונוטו צ'ליני · ראה עוד »

בניין ג'נרלי

הבניין בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 בניין ג׳נרלי בלילה גשום בניין ג'נרלי הוא בניין משרדים ומסחר, השוכן במפגש הרחובות יפו ושלומציון המלכה במרכז ירושלים.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ובניין ג'נרלי · ראה עוד »

ברתולומאו באנדינלי

ברתולומאו (באצ'ו) באנדינלי (האיטלקית: Bartolommeo Bandinelli) היה פסל וצייר רנסאנס מנייריסט איטלקי.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וברתולומאו באנדינלי · ראה עוד »

בית משפט

בית משפט לפלילים בלונדון שבאנגליה, ציור משנת 1808 בית משפט הוא חלק מהרשות השופטת – מוסד אשר המדינה מעניקה לו סמכות שפיטה כללית.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ובית משפט · ראה עוד »

בית מדיצ'י

סמלו של בית מדיצ'י בית מדיצ'י (באיטלקית: Medici) הייתה שושלת סוחרים איטלקית שהייתה גורם רב השפעה באירופה החל במאה ה-13 ועד המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ובית מדיצ'י · ראה עוד »

בית קפה

"רחוב בתי הקפה, ירושלים" בציור של הארי פן (Fenn), סביבות 1880 "מוזיאון עץ הקפה", לייפציג, גרמניה בית קפה (או קפה בסלנג) הוא מקום הסעדה שבו מגישים בעיקר קפה, תה, מאפים וגם מאכלים קלים, ומכאן שמו.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ובית קפה · ראה עוד »

בית בורבון

בית בורבון (צרפתית: Bourbon, ספרדית: Borbón, איטלקית: Borbone), הוא שמה של שושלת אשר בניה שולטים דה יורה בארצות רבות באירופה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ובית בורבון · ראה עוד »

ג'אמבולוניה

פורטרט של ג'אמבולוניה על ידי הנדריק גולזיוס בגלריה הלאומית של סקוטלנד ג'אמבולוניה או ג'ובאני בולוניה (באיטלקית: Giambologna; 1529 - 13 באוגוסט 1608) פסל רנסאנס מאוחר ממוצא פלמי שפעל באיטליה, בעיקר בפירנצה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וג'אמבולוניה · ראה עוד »

ג'ורג'ו ואזארי

#הפניה ג'ורג'ו וזארי.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וג'ורג'ו ואזארי · ראה עוד »

גלריית אופיצי

גלריית אופיצי במבט צפונה אל בית העירייה גלריית אופיצי (באיטלקית: Galleria degli Uffizi; "גלריית המשרדים") היא מוזיאון לאמנות בפירנצה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וגלריית אופיצי · ראה עוד »

גילדה

גִּילְדָּה היא אגודה של בעלי מקצוע העוסקים באותו תחום, שמטרתה להגן על האינטרסים המשותפים שלהם ולהבטיח כללי אתיקה בין חברי האגודה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וגילדה · ראה עוד »

דנאה

במיתולוגיה היוונית דנאה (Danaë, ביוונית עתיקה: Δανάη) הייתה נסיכה מהעיר ארגוס ואמו של הגיבור פרסאוס.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ודנאה · ראה עוד »

דונטלו

דונאטו די ניקולו די בטו בארדי, המוכר יותר בשמו דונטלו (באיטלקית: Donatello; בערך 1386 - 13 בדצמבר 1466) היה אחד מגדולי הפסלים בהיסטוריה, ומהבולטים באמנים האיטלקים של תקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ודונטלו · ראה עוד »

דוד (מיכלאנג'לו)

הפסל דוד מאחור עינייו של דוד מופנות לכיוון רומא ידו הימנית של הפסל דוד "דָּוִד" (באיטלקית: David) הוא פסל שיש אשר נוצר בין השנים 1501–1504 על ידי הפסל בן תקופת הרנסאנס, מיכלאנג'לו בואונרוטי.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ודוד (מיכלאנג'לו) · ראה עוד »

דוכס גדול

שלט אצולה של הדוכס הגדול של לוקסמבורג דוכס גדול (grand duke) או הרצוג גדול (Groß herzog) הוא תואר אצולה, שהיה קיים בעיקר באימפריה הרומית הקדושה ובאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ודוכס גדול · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-14

המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה והמאה ה-14 · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה והמאה ה-19 · ראה עוד »

האקדמיה לאמנות של פירנצה

דוד, פיסלו של מיכלאנג'לו. האקדמיה לאמנות של פירנצה (באיטלקית: Accademia di Belle Arti Firenze) היא אקדמיה ללימוד אמנות הכוללת גם מוזיאון בפירנצה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה והאקדמיה לאמנות של פירנצה · ראה עוד »

הסדר הקורינתי

תרשים הסדר הקורינתי אקנתוס (קוציץ רך) Claude Perrault הסדר הקורינתי כותרת קורינתית בכנסיית סנט אנה, ורשה הסדר הקורינתי הוא אחד משלושת הסדרים הקלאסיים באדריכלות יוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה והסדר הקורינתי · ראה עוד »

הקובה

הקובה מעוורת את פולימנסטור מאת ג'וזפה קרספי במוזיאונים המלכותיים לאמנויות יפות של בלגיה הקובה (Hecuba וגם Hekábe; ביוונית: Ἑκάβη) הייתה מלכת טרויה, אשתו של פריאמוס.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה והקובה · ראה עוד »

הרקולס

הרקולס (ביוונית: Ἡρακλῆς, הֵרַקְלֵס; בלטינית: Hercules; נולד בשם אַלקאיוֹס Ἀλκαῖος או אַלקֵיידֵס Ἀλκείδης) הוא גיבור מן המיתולוגיה היוונית והמיתולוגיה הרומית.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה והרקולס · ראה עוד »

ונדליזם

גרפיטי, ונדליזם נוצרים בשלהי העת העתיקה פסל ראש של מלך תנ"כי בבזיליקת סן-דני, הושחת בימי המהפכה הצרפתית. וַנְדָלִיזְם (Vandalism) או מַשְׁחִיתָנוּת היא תופעה שבה אנשים משחיתים רכוש פרטי או ציבורי שאינו שייך להם, בדרך כלל ללא סיבה הגיונית, בלא להפיק רווח ישיר מההשחתה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וונדליזם · ראה עוד »

כיכר עירונית

רחבת הכותל המערבי, ירושלים כיכר רבין, תל אביב כיכר המייסדים, פתח תקווה הכיכר האדומה, מוסקבה, רוסיה שער הניצחון כיכר טיימס בניו יורק, ארצות הברית בתקופה הרומית הפורום רומאנום ברומא, איטליה מפת פסיפס של מרכז פילדלפיה. הריבוע במרכז מייצג את בניין העירייה, וארבעת הסימנים שמסביבו מייצגים כיכרות עירוניות. כיכר היא חלל עירוני ציבורי פתוח המשמש למטרות ציבוריות שונות.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וכיכר עירונית · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה וירושלים · ראה עוד »

יופיטר (מיתולוגיה)

במיתולוגיה הרומית, יופיטר (בלטינית: Iuppiter), המכונה גם יוביס, היה ראש האלים ופטרונה של המדינה הרומאית, האל החשוב והמכובד ביותר בפנתאון האלים הרומי.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ויופיטר (מיתולוגיה) · ראה עוד »

1350

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1350 · ראה עוד »

1359

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1359 · ראה עוד »

1396

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1396 · ראה עוד »

1460

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1460 · ראה עוד »

1502

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1502 · ראה עוד »

1504

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1504 · ראה עוד »

1545

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1545 · ראה עוד »

1554

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1554 · ראה עוד »

1560

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1560 · ראה עוד »

1563

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1563 · ראה עוד »

1565

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1565 · ראה עוד »

1579

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1579 · ראה עוד »

1580

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1580 · ראה עוד »

1583

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1583 · ראה עוד »

1587

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1587 · ראה עוד »

1594

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1594 · ראה עוד »

1599

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1599 · ראה עוד »

1830

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1830 · ראה עוד »

1831

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1831 · ראה עוד »

1841

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1841 · ראה עוד »

1848

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1848 · ראה עוד »

1865

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1865 · ראה עוד »

1871

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1871 · ראה עוד »

1872

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1872 · ראה עוד »

1882

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1882 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו1905 · ראה עוד »

2005

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כיכר הסיניוריה ו2005 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כיכר_הסיניוריה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »