גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
165 יחסים: ממלוכים, מניין, מסגד אל-אקצא, מסכת מידות, מרוקאים, משנה, משפחת אל-חוסייני, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, מלחמת ששת הימים, מזרח ירושלים, מחראב, מבואה, מגנטומטר, מגדל חננאל, מגדל דוד, מדרסת אשרפיה, מדרסה, מואזין, מוסא כאט'ם אל-חוסייני, מוקרנס, מוזיאון האסלאם (הר הבית), מוחמד, מוג'יר א-דין, מכה, אמין אל-חוסייני, אסלאם, אסיה הקטנה, ארץ ישראל, אריאל (הוצאת ספרים), אל-מדרסה א-תנכזיה, אל-אשרף סיף אל-דין קאיתבאי, אל-נאצר מחמד בן קלאוון, אליהו, אבן השתייה, אבלק, אדריכלות ממלוכית, אורוות שלמה, אולג גרבר, אילת מזר, איובים, נחמן אביגד, נחל צולב, סביל, סולימאן הראשון, סיני (כתב עת), עמוס קלונר, עץ (חומר גלם), ערבים, ערבית, עלאא' א-דין, ..., עברית, עבד אל-מלכ, עבד אל-קאדר אל-חוסייני, עופרת, פרסית, פרה אדומה, פייסל אל-חוסייני, פייסל הראשון מלך עיראק, צנחן, צפון אפריקה, צריח (מבנה), צלאח א-דין, צה"ל, קאיתבאי, קשת וילסון, קתדרה (כתב עת), קדש הקדשים, רשות העתיקות, רחוב השלשלת, רחוב ויה דולורוזה, שנות ה-70 של המאה ה-19, שער מוכרי הכותנה, שער שושן, שער המוגרבים, שער האריות, שער הרמב"ם, שער הרחמים, שער השלשלת, שער השבטים, שערי חולדה, שעון שמש, שלמה, שלג, שוק הכתנים, שושן הבירה, שייח', תנכיז, תעתיק, תקופת בית שני, תת-היבשת ההודית, חמאם א-שפע, חמאם אל-עין, חשמונאים, חטיבה 55, חגיגות נבי מוסא, חוסיין בן עלי, בריכת ישראל, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, בית הספר אל עומריה (ירושלים), גרם מדרגות, גריפון, גשר, גומחת תפילה, דן בהט, דמשק, דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, דוד קרויאנקר, המאה ה-12, המאה ה-14, המאה ה-16, המנדט הבריטי, המשפחה ההאשמית, המועצה המוסלמית העליונה, הפיגוע בהר הבית (2017), הקישלה, הר המשחה, הר הבית, השער הכפול, הוצאת שקמונה, הוצאת כרטא, הורדוס, הכותל המערבי, הכותל המזרחי, הכותל הקטן, ותיקין, וואקף, כאמל אל-חוסייני, כנסייה, כתר ספרים, כהן, כהן גדול, כותרת קורינתית, כיפת הסלע, ירדן, ירושלים, ירושלים בתקופה הממלוכית, ירושלים בתקופה העות'מאנית, ירושלים בתקופה הצלבנית, ירושלים בתקופה הביזנטית, יד בן צבי, יהודים, 1170, 1200, 1207, 1320, 1321, 1329, 1336, 1337, 1345, 1359, 1367, 1368, 14 ביולי, 1681, 17 באוגוסט, 1843, 1923, 1924, 1927, 1948, 1979, 2017, 2020. להרחיב מדד (115 יותר) »
ממלוכים
מצרי ממלוכי בשריון מלא. חמוש באקדחים, חרב, רומח ומגןהממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك, קרי: ממלוכ, ברבים: مماليك, בתעתיק עברי מדויק: ממאליכ; פירוש המילה: "עבד") היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וממלוכים · ראה עוד »
מניין
מניין בבית מדרש של חסידות סאטמר שוק הפשפשים ביפו בהלכה, מִנְיָן הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומניין · ראה עוד »
מסגד אל-אקצא
מסגד אל אקצא, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל־אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצא שער מסגד אל־אקצא; תחריט בסדרת "ארץ ישראל הציורית" (1881) על פי ציור של ג'ון דאגלס וודוורד מסגד אל־אקצא (בערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אל־מַסְגִ'ד אל־אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בהר הבית שבירושלים, הנחשב לשלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא באל-מדינה.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומסגד אל-אקצא · ראה עוד »
מסכת מידות
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת מידות פרק ב' משנה ה', דפוס וילנה, 1880 מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומסכת מידות · ראה עוד »
מרוקאים
מרוקאים (בערבית: المغاربة), הם אזרחי ממלכת מרוקו ואנשים המוכרים על ידי המדינה כבני האומה המרוקאית.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומרוקאים · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומשנה · ראה עוד »
משפחת אל-חוסייני
#הפניה משפחת חוסייני.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומשפחת אל-חוסייני · ראה עוד »
משרד הביטחון – ההוצאה לאור
משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »
מזרח ירושלים
שכונת סילוואן ועיר דוד בירושלים המזרחית מאזור שער האשפות, נובמבר 2009 מזרח ירושלים (בערבית: القدس الشرقية) או ירושלים המזרחית הוא כינוי פוליטי-מדיני, לשטח של 70 קמ"ר בקירוב הנכלל בגבולותיה המוניציפליים של ירושלים, ונמצא מעבר לקו הירוק.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומזרח ירושלים · ראה עוד »
מחראב
מִחְרַ֫אבּ (מערבית: محراب, רבים: محاريب; תעתיק מדויק מנוקד: מִחְרַ֫אבּ, רבים: מַחַארִ֫יבּ) הוא גומחה בקיר מסגד המצביעה על הקיבלה – כיוון הכעבה אליו צריכים מוסלמים לפנות בעת התפילה.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומחראב · ראה עוד »
מבואה
מבואה לבית בעיר בזל מבואה לטירה עתיקה בקרואטיה באדריכלות, מבואה היא שם כללי לחלל כניסה למבנה או לחלק ממבנה כגון אגף, דירה, משרד וכדומה.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומבואה · ראה עוד »
מגנטומטר
צי ארצות הברית. תמונה 2 - מגנטומטר במעבה האדמה בהרי אילת. אוניברסיטה העברית). הצפון הגאוגרפי.שI.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומגנטומטר · ראה עוד »
מגדל חננאל
מגדל חננאל הוא מגדל (או מקום) שמוזכר בספר ירמיהו כסימן גאוגרפי באזור תוך או סביבות ירושלים.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומגדל חננאל · ראה עוד »
מגדל דוד
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. מגדל דוד משתלב בחומות ירושלים חצר מצודת דוד בלילה מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה שראשיתה בימי הבית הראשון (725-698 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומגדל דוד · ראה עוד »
מדרסת אשרפיה
מדרסת אשרפיה, או מדרסה אל-אשרפיה (בערבית: مدرسة الأشرفية) היא מדרסה אסלאמית בצד המערבי של חראם א-שריף (הר הבית) בירושלים.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומדרסת אשרפיה · ראה עוד »
מדרסה
מדרסה במדינת קרנאטקה בהודו מדרסה (בערבית مدرسة) היא המונח הערבי לכל בית ספר, חילוני או דתי (של כל דת).
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומדרסה · ראה עוד »
מואזין
רמקול מואזין מסוגנן בשכונת א-טור, ירושלים המואזין (בערבית: مؤذّن; תעתיק מדויק: מֻאַדִ'ן) הוא נושא תפקיד במסגד, שקורא לתפילה (אד'אן) חמש פעמים ביום מאחד המינרטים של המסגד.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומואזין · ראה עוד »
מוסא כאט'ם אל-חוסייני
#הפניה מוסא כאזם אל-חוסייני.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומוסא כאט'ם אל-חוסייני · ראה עוד »
מוקרנס
קמרון גומחת הכניסה של ארמון הגבירה טונשוק. ניתן לראות שימוש באבלק, עיטורי נטיפות (מוקרנס) ועיטורים גאומטריים מוקרנס באלהמברה מֻקָרנָס (בערבית ובפרסית: مقرنس; בטורקית: Mukarnas; בספרדית: mocárabe) - עיטור דמוי נטיפי אבן מדורגים הנקראים בעברית "עיטור נטיפות".
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומוקרנס · ראה עוד »
מוזיאון האסלאם (הר הבית)
מפת הר הבית מוזיאון האסלאם (בערבית: المتحف الإسلامي) נמצא בהר הבית בירושלים, סמוך למסגד אל-אקצא.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומוזיאון האסלאם (הר הבית) · ראה עוד »
מוחמד
מוחמד בן עבדאללה בן עבד אל-מוטלב, הידוע כמֻחַמַּד (בערבית: مُحَمَّد,, 570 בערך – 8 ביוני 632) הוא מייסד דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומוחמד · ראה עוד »
מוג'יר א-דין
מֻגִ'יר אַ־דִּין אַל־עֻלַיְמִי אל-חנבלי (בערבית: مجير الدين العليمي الحنبلي; 1456-1522) היה היסטוריון, גאוגרף ושופט בממשל הממלוכי.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומוג'יר א-דין · ראה עוד »
מכה
מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה) היא בירת מחוז מכה במערב ערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ומכה · ראה עוד »
אמין אל-חוסייני
מוחמד אמין אל-חוסייני (בערבית: الحاج محمد أمين الحسيني תעתיק מדויק: אלחאג' מֻחמד אמין אלחֻסֶיני, ידוע כחאג' אמין; 1895 – 4 ביולי 1974) היה מנהיג ערבי-מוסלמי בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל והמנהיג הראשי של ערביי ארץ ישראל לפני הקמת אש"ף.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ואמין אל-חוסייני · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ואסלאם · ראה עוד »
אסיה הקטנה
מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ואסיה הקטנה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וארץ ישראל · ראה עוד »
אריאל (הוצאת ספרים)
אריאל היא הוצאת ספרים ירושלמית אשר מטרתה המוצהרת לפרסם ספרות פופולרית בידיעת ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ואריאל (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
אל-מדרסה א-תנכזיה
#הפניה אל-מדרסה א-תנכיזיה.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ואל-מדרסה א-תנכזיה · ראה עוד »
אל-אשרף סיף אל-דין קאיתבאי
סביל קאיתבאי, הר הבית, ירושלים אל-מלכ אל-אשרף סיף אל-דין קאיתבאי (בערבית: الأشرف سيف الدين قايت باي) (נודע גם בשם קאיתבֵּאי) היה הסולטאן הממלוכי ה-17 בשושלת הבורג'ית, מושבו היה בקהיר, מצרים, משם שלט גם על ארץ ישראל בשנים 1468–1496.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ואל-אשרף סיף אל-דין קאיתבאי · ראה עוד »
אל-נאצר מחמד בן קלאוון
#הפניה מוחמד בן קלאוון.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ואל-נאצר מחמד בן קלאוון · ראה עוד »
אליהו
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מופיע בספרות היהודית המסורתית גם בשמות אליהו התשבי ואליהו הגלעדי) הוא דמות מקראית, נביא ומחולל ניסים שפעל בממלכת ישראל בתקופת מלכותם של אחאב ואחזיה (המאה ה-9 לפנה"ס) במקרא מתואר אליהו כנביא קנאי המרבה להוכיח את העם על חטאיו.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ואליהו · ראה עוד »
אבן השתייה
הסלע המזוהה בדרך כלל עם אבן השתייה, מבט מלמעלה מבט מלמטה, מ"בור הרוחות", על החור העגול באבן השתייה תרשים המציג את מיקום אבן השתייה בתוך כיפת הסלע. אבן השתייה (בערבית: الصخرة المشرفة بمسجد قبة الصخرة "הסלע הקדוש במסגד כיפת הסלע") היא סלע גדול הבולט מקרקע הר הבית, בתוך מבנה כיפת הסלע, הקרוי על שמו.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ואבן השתייה · ראה עוד »
אבלק
אבלק "אמיתי" באיסטנבול אבלק "מזויף" בירושלים משחקי אבלק בכנסיית דורמיציון בירושלים אָבְּלַק הוא סגנון בנייה המשלב אבנים לבנות ולבנים אדומות המעניקות לו יציבות מחד וגמישות מאידך.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ואבלק · ראה עוד »
אדריכלות ממלוכית
עיטור גאומטרי אופייני (תורבת תורכאן ח'טון) האדריכלות הממלוכית היא הסגנון האדריכלי של מבנים מונומנטליים ומבני דת ברחבי הסולטנות הממלוכית, אשר שלטה במרחב המזרח התיכון בין השנים 1250–1517.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ואדריכלות ממלוכית · ראה עוד »
אורוות שלמה
מפת הר הבית אורוות שלמה בתוך מסגד מרואן אורוות שלמה הוא מבנה תת-קרקעי קדום בפינה הדרום-מזרחית של הר הבית, המורכב מקמרונות.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ואורוות שלמה · ראה עוד »
אולג גרבר
אולג גרבר (אנגלית: Oleg Grabar; 1929 - 8 בינואר 2011) היה היסטוריון וארכאולוג צרפתי-אמריקאי, שהתמחה באדריכלות ובאמנות אסלאמית.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ואולג גרבר · ראה עוד »
אילת מזר
אֵילַת מזר (10 בספטמבר 1956 – 25 במאי 2021) הייתה ארכאולוגית ישראלית, שהתפרסמה בעיקר בשורת גילויים חשובים של שרידים ארכאולוגיים מתקופת הבית הראשון בירושלים.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ואילת מזר · ראה עוד »
איובים
#הפניה השושלת האיובית.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ואיובים · ראה עוד »
נחמן אביגד
נחמן אביגד (רייס) (Avigad; כ"ה באלול תרס"ה, 25 בספטמבר 1905 – כ"ג בשבט תשנ"ב, 28 בינואר 1992, ירושלים) היה ארכאולוג ישראלי.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ונחמן אביגד · ראה עוד »
נחל צולב
נחל צולב ביחס לגאיות העיר העתיקה שלט רחוב מהתקופה המנדטורית. הכיתוב בעברית (התחתון) נמחק בתקופת שלטון ירדן לעומת כיתוב אחיד ברחוב דוד קצה רחוב השלשלת במבט משער השלשלת והר הבית, 1925 נתיב הנחל כיום (רחוב דוד) בשעת בוקר קודם פתיחת חנויות השוק רחוב דוד מגגות השוק נחל צולב או נחל העֵרֶב הוא גיא קטן, החוצה את העיר העתיקה של ירושלים ממערב למזרח – משער יפו ועד שער השלשלת שבהר הבית.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ונחל צולב · ראה עוד »
סביל
סביל אבו נבוט, פארק אבו נבוט, תל אביב-יפו "סביל סולימאן" בחזית הדרומית של מסגד המחמודייה ביפו סביל בפתח תקווה שהוקם על ידי אברהם שפירא (זקן השומרים) לזכר אימו ראש עיריית תל אביב חיים לבנון. הסביל נמצא בחזית מוזיאון ארץ ישראל ברחוב חיים לבנון מזרקת שתייה בסגנון מרוקאי במקנס סַבִּיל (בערבית: سَبِيل; בטורקית: Sebil; בעברית: רהט) הוא מבנה בו מצוי מתקן מים ציבורי המיועד לשתייה של בני אדם ולעיתים גם בהמות.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וסביל · ראה עוד »
סולימאן הראשון
Agostino Veneziano סולימאן הראשון (בטורקית: Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان اول; 6 בנובמבר 1494 (משוער) – 6 בספטמבר 1566), שנקרא סולימאן המפואר באירופה, או "הסולטאן סולימאן המחוקק" (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; قانونى سلطان سليمان; בערבית: السلطان سليمان القانوني) בפי נתיניו, היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1520–1566.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וסולימאן הראשון · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
עמוס קלונר
עמוס קְלוֹנֶר (Kloner; 26 בפברואר 1940 – ט' באדר ב' תשע"ט, 15 במרץ 2019) היה פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס א.מ.ת במדעי החברה בשנת 2005.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ועמוס קלונר · ראה עוד »
עץ (חומר גלם)
עץ גולמי קורות עץ המהוות דופן של קרון רכבת, מחוזקות ברצועת ברזל מסומרת העץ משמש את האדם כחומר גלם משחר ימיו.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ועץ (חומר גלם) · ראה עוד »
ערבים
שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וערבים · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וערבית · ראה עוד »
עלאא' א-דין
קברו של עלאא' א-דין בירושלים "בשם אללה הרחמן והרחום. זה אשר הקדיש האמיר עלא א-דין אידע'דה אלרכני, הקדיש כל אשר בפנים השער הזה, הכפות והחצר, לעניים הבאים לביקור בירושלים האצילה, והקדישה לנצח בשנת שש וששים ושש מאות". הכתובת על שער רבאט אלבציר (לפי תרגום וילנאי ב'ירושלים' ב' עמ' 124-125). עלאא' א-דין אידע'דה אלרכני (בערבית: علاء الدين البَصِير), המכונה (בלשון סגי נהור) אלבציר כלומר "הרואה" (נולד בשנות ה-30 של המאה ה-13, מת ב-1294).
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ועלאא' א-דין · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ועברית · ראה עוד »
עבד אל-מלכ
כיפת הסלע, מבט מתוך הר הבית. עבד אל-מַלִכּ בן מרואן (בערבית: عبد الملك بن مروان; 646 – 9 באוקטובר 705) היה הח'ליף החמישי מבית אומיה, שלט משנת 685 עד מותו.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ועבד אל-מלכ · ראה עוד »
עבד אל-קאדר אל-חוסייני
עבד אל-קאדר אל-חוסייני (במרכז), 1936 אל-חוסייני (במרכז) עם כוחותיו לפני ההתקפה על כפר עציון בינואר 1948. הלווייתו של אל חוסייני, 9 באפריל 1948 עבד אל-קאדר אל-חוסייני (בערבית: عبد القادر الحسيني, 1907 – 8 באפריל 1948) היה מנהיג הכוחות הערבים באזור ירושלים במלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ועבד אל-קאדר אל-חוסייני · ראה עוד »
עופרת
עוֹפֶרֶת (באנגלית: Lead, בלטינית: Plumbum) היא יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר העמידות שסמלו הכימי Pb ומספרו האטומי 82.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ועופרת · ראה עוד »
פרסית
left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ופרסית · ראה עוד »
פרה אדומה
פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום-אדמדם ולפי ההלכה היהודית ניתן להשתמש באפרה לטיהור טומאת מת.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ופרה אדומה · ראה עוד »
פייסל אל-חוסייני
#הפניה פייסל חוסייני.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ופייסל אל-חוסייני · ראה עוד »
פייסל הראשון מלך עיראק
#הפניה פייסל הראשון, מלך עיראק.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ופייסל הראשון מלך עיראק · ראה עוד »
צנחן
#הפניה צניחה צבאית.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וצנחן · ראה עוד »
צפון אפריקה
מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וצפון אפריקה · ראה עוד »
צריח (מבנה)
צריח מרובע בטירת ונסן בפריז צְרִיחַ הוא מבנה או חלק ממבנה גדול יותר המתאפיין בממדים צרים וגבוהים ועם אלמנט בולט כלשהו בקצהו העליון.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וצריח (מבנה) · ראה עוד »
צלאח א-דין
צלאח א-דין (ערבית: صلاح الدين يوسف طجير بن ايوب, תעתיק מדויק: צלאח אלדין יוסף טג'יר בן איוב, תרגום: "צדקת האמונה"; בכורדית: سهلاحهدین ئهیوبی, Selah'edînê Eyubî; בספרות המערב מוכר בשם "סלדין" (Saladin); 1137/8 – 4 במרץ 1193) ייסד את השושלת האיובית במצרים ובסוריה, שהייתה כורדית במוצאה.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וצלאח א-דין · ראה עוד »
צה"ל
#הפניה צבא הגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וצה"ל · ראה עוד »
קאיתבאי
#הפניה אל-אשרף סיף אל-דין קאיתבאי.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וקאיתבאי · ראה עוד »
קשת וילסון
קשת וילסון - מבט מדרום קשת וילסון - מבט מצפון קשת וילסון היא מבנה קשת קדום עשוי אבנים, הממוקם בצד הצפוני של רחבת הכותל המערבי בעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וקשת וילסון · ראה עוד »
קתדרה (כתב עת)
קתדרה בפורמט הישן ציור של גוסטב באוארנפיינד על גבי שער גיליון בפורמט הישן כתב העת בפורמט החדש לאחר מתיחת הפנים דוגמה לפורמט החופשי יותר, הנהוג החל מ-2007 קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וקתדרה (כתב עת) · ראה עוד »
קדש הקדשים
#הפניה קודש הקודשים.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וקדש הקדשים · ראה עוד »
רשות העתיקות
סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ורשות העתיקות · ראה עוד »
רחוב השלשלת
שלט רחוב שער השלשלת מפת העיר העתיקה כתב יד מצויר מהמאה ה-13 רחוב השלשלת, או רחוב שער השלשלת (בערבית: شارع باب السلسلة; נהגה "שארע באב א-סילסילה"), בעיר העתיקה בירושלים, עובר בתוואי נחל צולב.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ורחוב השלשלת · ראה עוד »
רחוב ויה דולורוזה
#הפניה ויה דולורוזה (רחוב).
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ורחוב ויה דולורוזה · ראה עוד »
שנות ה-70 של המאה ה-19
ל"קיסרית הודו"; כוחות של אמירות אפגניסטן מתגוננים נגד פולשי של הראג' הבריטי במהלך המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה; לוחמי האימפריה הבריטית וממלכת הזולו נלחמים זה בזה במהלך מלחמת הזולו. שנות ה-70 של המאה ה-19 היו העשור השמיני של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1870 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1879.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ושנות ה-70 של המאה ה-19 · ראה עוד »
שער מוכרי הכותנה
#הפניה מבני הר הבית#שער מוכרי הכותנה.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ושער מוכרי הכותנה · ראה עוד »
שער שושן
שער המזרח בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני הר הבית כפי שהיה נראה מכיוון הר הזיתים קדש הקדשים. כיום אין זיהוי ודאי לשער שושן בכותל המזרחי. שער שושן, נקרא גם "שער המזרח", הוא שער הכניסה המזרחי למתחם הר הבית, דרכו היו נכנסים להר הבית מכיוון הר הזיתים בתקופת בית המקדש השני, והוא היה אחד מחמשת השערים שנבנו בחומת הר הבית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ושער שושן · ראה עוד »
שער המוגרבים
שער המוגרבים לפני בניית גשר המוגרבים, 1969 שער המוגרבים, מבט מתוך הר הבית "מעלה המוגרבים", כבש העלייה הזמני־קבוע המוביל לשער המוגרבים שער המוגרבים (מכונה גם: שער הרמב"ם וגם שער הלל) הוא שער למתחם הר הבית, הנמצא בצידו הדרומי של הכותל המערבי.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ושער המוגרבים · ראה עוד »
שער האריות
שער האריות, סוף המאה ה-19 שער האריות במבט מהר הזיתים "האריות" בשער האריות לוח אבן לזכרו של מוטה גור המציין כי הרחוב היוצא משער האריות קרוי על שמו שער האריות - מבט ממזרח שער האריות (בערבית: باب الأسباط,: "באב אלאסבאט" - "שער השבטים") הוא אחד משערי חומת העיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ושער האריות · ראה עוד »
שער הרמב"ם
#הפניה שער המוגרבים.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ושער הרמב"ם · ראה עוד »
שער הרחמים
תקריב של שער הרחמים (2012) מפת הר הבית פנורמה של שער הרחמים מכיוון מזרח שער הרחמים בציורו של דייוויד רוברטס (ליתוגרפיה של הצייר לואי האג), 1842 שער הרחמים (בערבית: בּאבּ אלרחמה باب الرحمة) הוא אחד משערי ירושלים, הנמצא בצדה המזרחי של חומת ירושלים, בחלק החומה המהווה גם את החומה המזרחית של הר הבית.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ושער הרחמים · ראה עוד »
שער השלשלת
שער השלשלת (צולם ב-2007) כתב יד מצויר מהמאה ה-13 שער השלשלת (בערבית: باب السلسلة, נהגה: באב א-סִלסִלה) נמצא בכותל הערבי של הר הבית, בין שער המוגרבים ושער הטהרה, ומורכב משני שערים - "שער השלשלת" ו"שער השכינה".
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ושער השלשלת · ראה עוד »
שער השבטים
#הפניה מבני הר הבית#שער השבטים.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ושער השבטים · ראה עוד »
שערי חולדה
דגם בית שני במוזיאון ישראל. הדגם נבנה לפני חפירות הכותל הדרומי ולפיכך אינו מדויק ומציג שני שערים כפולים, במקום כפול ומשולש. קבר חולדה המוצג בתצלום לא נמצא בחפירות. שערי חולדה הן שתי נקודות כניסה סמוכות בכותל הדרומי של הר הבית.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ושערי חולדה · ראה עוד »
שעון שמש
שעון שמש המקרין את השעה על וילון הנצפה בתוך הבית שעון שמש הוא שעון המשתמש בתנועת הצל הנופל מעצם דק המוצב באור השמש כדי להציג את השעה המקורבת.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ושעון שמש · ראה עוד »
שלמה
שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ושלמה · ראה עוד »
שלג
310 פיקסלים 270px שלג הוא משקע אטמוספירי בצורת פתיתי קרח גבישיים ואווריריים, גדולים יחסית, הנופלים מהעננים אל הקרקע.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ושלג · ראה עוד »
שוק הכתנים
שוק הכתנים ובסופו השער להר הבית, ינואר 2008 הכוס, סמלו של תנכיז. על גבי הכניסה לח'אן בשוק הכתנים מפת הרובע המוסלמי שוק הכתנים, "שוק מוכרי הכותנה", "שוק עושי הכותנה", או "שוק מנפצי הכותנה" (ערבית: سوق القطانين סוק אל-קטאנין), כיום "רחוב החנויות", הוא שוק מקורה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, המוביל אל אחד משערי הר הבית הקרוי על שמו, שער מוכרי הכותנה.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ושוק הכתנים · ראה עוד »
שושן הבירה
#הפניה שושן (עיר).
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ושושן הבירה · ראה עוד »
שייח'
שייח' בדואי מתדמור בסוריה. הציור משנת 1875 שייח' (شيخ, תעתיק מדויק: שַיח') הוא תואר שניתן למנהיג בשבטים ערביים שהם בדואיים ופלאחיים.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ושייח' · ראה עוד »
תנכיז
הכוס, סמלו של תנכיז. על גבי הכניסה לח'אן בשוק הכתנים. סיף א-דין תנכִּז א-נאסרי (בערבית: سيف الدين ﺗﻧﻜﺰ ﺍﻟناصري; 1279? – 1340) היה אמיר ממלוכי, מושל סוריה וארץ ישראל בין השנים 1312–1340.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ותנכיז · ראה עוד »
תעתיק
שגוי מכיוון שהוא מביא להגייה שגויה של האות ש' בעברית (שהיא שין שמאלית) תמרור בכניסה לכפר הערבי מוסמוס מציג שימוש בשילוב של תעתיק אותיות עם תעתיק הגאים בתעתיק לעברית, ובתעתיק הגאים בתעתיק לאנגלית סטיקר "נ נח נחמ נחמן מאומן" בתעתיק לערבית תעתיק הוא מונח בבלשנות המתאר תהליך התאמת מלל בשפה אנושית לשיטת כתב שאינה שייכת לשפה, תוך שימוש בחוקים מסוימים, כך שניתן יהיה לשחזר את הגיית המלל מקריאת הכתוב גם מבלי לדעת לקרוא את השפה שבה המילה מדוברת.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ותעתיק · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ותקופת בית שני · ראה עוד »
תת-היבשת ההודית
צילום לוויין של תת-היבשת ההודיתנדידת תת-היבשת ההודית צפונה ודחיקתה אל הלוח האירואסייתי תת-היבשת ההודית הוא אזור גאוגרפי ותרבותי בדרום אסיה הכולל את הודו, בנגלדש, פקיסטן, נפאל, בהוטן, סרי לנקה והאיים המלדיביים.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ותת-היבשת ההודית · ראה עוד »
חמאם א-שפע
#הפניה שוק הכתנים#בתי המרחץ.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וחמאם א-שפע · ראה עוד »
חמאם אל-עין
#הפניה שוק הכתנים#בתי המרחץ.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וחמאם אל-עין · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וחשמונאים · ראה עוד »
חטיבה 55
חטיבה 55 (במלחמת יום הכיפורים - חטיבה 247, מאוחר יותר חטיבה 623), המכונה גם "עוצבת חוד החנית" ו"המרכזית", בשל שייכותה ההסטורית לפיקוד המרכז, היא חטיבת צנחנים במילואים, שהוקמה רשמית בשנת 1966.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וחטיבה 55 · ראה עוד »
חגיגות נבי מוסא
מראה כללי של המתחם מכיוון דרום-מזרח תצלום אוויר, פברואר 2014 נבי מוסא החצר המרכזית שער הכניסה לנבי מוסא חגיגות נבי מוסא הן מנהג עלייה לרגל (בערבית: الموسم, אל-מַוַסִם) שבו פקדו מאמינים מוסלמים מאזור ארץ ישראל את המסגד במדבר יהודה, כעשרה קילומטר דרומית ליריחו וכעשרים קילומטר מזרחית לירושלים, שבו לפי מסורתם קבור נבי מוסא (השם הערבי של הדמות התנ"כית משה רבנו).
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וחגיגות נבי מוסא · ראה עוד »
חוסיין בן עלי
השריף חוסיין בן עלי שטר של דינר ירדני עליו מופיע דיוקנו של השריף חוסיין ואיור של המרד הערבי. השריף חוסיין בן עלי בערבית: حسين بن علي (חֻסַין בן עלי) (1853 - 4 ביוני 1931) היה ראש השושלת ההאשמית המלכותית.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וחוסיין בן עלי · ראה עוד »
בריכת ישראל
בריכת ישראל (שם מקוצר מבריכת בני ישראל) הייתה בריכת אגירה ציבורית בפינה הצפון-מזרחית של הר הבית ליד שער השבטים.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ובריכת ישראל · ראה עוד »
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ובית המקדש הראשון · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ובית המקדש השני · ראה עוד »
בית הספר אל עומריה (ירושלים)
#הפניה ויה דולורוזה (רחוב)#מהמאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ובית הספר אל עומריה (ירושלים) · ראה עוד »
גרם מדרגות
#הפניה מדרגות.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וגרם מדרגות · ראה עוד »
גריפון
איור של גריפון גריפון, במוזיאון הזואולוגי של קופנהגן האחמנית גריפון בפרספוליס גְריפֿון (קרוי גם גריפִֿין) הוא חיה מיתולוגית בעלת גוף, זנב ורגליים אחוריות של אריה, וראש וכנפיים של עיט.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וגריפון · ראה עוד »
גשר
גשר שער הזהב בסן פרנסיסקו גשר בסנטרל פארק בניו יורק גשר המיתרים בירושלים הוא גשר מעוגן כבלים שעליו עובר קו רכבת קלה גשר הרכבת מעל עמק הארזים הגשר הגבוה ביותר במדינת ישראל: 90 מטר גשר עכברה מדרום לצפת; לשעבר, הגשר הגבוה ביותר במדינת ישראל: 80 מטר גשר הוא מבנה הנדסי שמטרתו לאפשר מעבר בטוח של הולכי רגל, כלי רכב או רכבות מעל מכשולים פיזיים, כגון: דרכים אחרות, מסילות רכבת, נהר, ערוץ וכדומה, או כדי לאפשר נסיעה ישרה מעל עמקים, אנכית ככל האפשר לכח הכבידה של הארץ, בעיקר עבור רכבות מהירות.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וגשר · ראה עוד »
גומחת תפילה
#הפניה מחראב.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וגומחת תפילה · ראה עוד »
דן בהט
דן בהט (נולד ב-1938 בפולין) הוא ארכאולוג ישראלי.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ודן בהט · ראה עוד »
דמשק
דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ודמשק · ראה עוד »
דגם ירושלים בסוף ימי בית שני
דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני, במרכז - דגם בית המקדש השני דגם בית המקדש השני חזית המקדש דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני מפת דגם '''ירושלים בימי הבית השני''' מבט מהמזרח: מהר הבית עד אזור המגדלים -ממגדל פספינוס - ניתן להבחין ב"חומה השנייה". משמאל: שלושת המגדלים האחרים. מתחתם "העיר העליונה" ובה בתי אמידי העיר עם הגגות האדומים העברת מצודת אנטוניה מהולילנד למוזיאון ישראל דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, או בשמו הרשמי: ירושלים בימי בית שני, הוא דגם תלת-ממדי של ירושלים בשלהי תקופת בית שני, בשנת 66, ארבע שנים לפני חורבן הבית בשנת 70.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ודגם ירושלים בסוף ימי בית שני · ראה עוד »
דוד קרויאנקר
דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ודוד קרויאנקר · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית והמאה ה-14 · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית והמאה ה-16 · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המשפחה ההאשמית
#הפניה השושלת ההאשמית.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית והמשפחה ההאשמית · ראה עוד »
המועצה המוסלמית העליונה
חאג' אמין אל-חוסייני ותלמידי בית ספר בביקור בהר הבית המועצה המוסלמית העליונה (בערבית: المجلس الإسلامي الاعلى, אל-מָגְ'לִס אל-אִסלָאמִי אל-אַעְלָא) הייתה הגוף האסלאמי העליון לניהול כל העניינים הדתיים של הציבור הערבי בארץ ישראל המנדטורית מ-1922 ועד 1948 וגוף יציג של ציבור זה מול שלטונות המנדט.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית והמועצה המוסלמית העליונה · ראה עוד »
הפיגוע בהר הבית (2017)
#הפניה פיגוע הירי בהר הבית.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית והפיגוע בהר הבית (2017) · ראה עוד »
הקישלה
#הפניה קישלה.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית והקישלה · ראה עוד »
הר המשחה
הר המשחה או הר המשחית הוא שמו של הר הזיתים בתלמוד ובמדרש.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית והר המשחה · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית והר הבית · ראה עוד »
השער הכפול
השער הכפול (שער הנביא), הוא שני שערים צמודים, הממוקמים בצד הדרומי של חומת הר הבית ממש מתחת לדוכן האימאם, שם הוא מוביל אל חצרות מסגד אל-אקצא דרך דלת כפולה. הוא מסתיים בגרם המדרגות של היציאה מול קפלה, 80 מטרים מהשער המשולש. השער הכפול והשער המשולש הם שניהם חלק משער חולדה בכותל הדרומי של הר הבית. השער הוא אחד האתרים השלמים ביותר ששרדו מהתקופה ההרודיאנית. ארכאולוגים מקראיים טוענים כי שער זה הוא אחד משערי בית המקדש.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית והשער הכפול · ראה עוד »
הוצאת שקמונה
סמליל ההוצאה (מופיע רק על חלק מספריה האלבומיים), השם כתוב גם בכתב עברי עתיק הוצאת שקמונה נוסדה ב-1965 בחיפה על ידי ראובן הכט, בעלי ממגורות דגון.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית והוצאת שקמונה · ראה עוד »
הוצאת כרטא
הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית והוצאת כרטא · ראה עוד »
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית והורדוס · ראה עוד »
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית והכותל המערבי · ראה עוד »
הכותל המזרחי
הרודיאני המאפיין את 32 המטרים הדרומיים. הכותל המזרחי של הר הבית הוא אחד מקירות התמך שמקיפים את מתחם הר הבית שבהר המוריה.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית והכותל המזרחי · ראה עוד »
הכותל הקטן
הכותל הקטן במפת הרובע המוסלמי מתפללים ברחבת הכותל הקטן מתפללים בכותל הקטן פתקי-בקשות, תחובים בין אבני הכותל הקטן. הכותל הקטן הוא קטע קטן מקיר התמך המערבי של הר הבית מתקופת בית שני, שגלוי ואינו מכוסה במבנים.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית והכותל הקטן · ראה עוד »
ותיקין
#הפניה תפילת ותיקין.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וותיקין · ראה עוד »
וואקף
#הפניה וקף.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ווואקף · ראה עוד »
כאמל אל-חוסייני
כאמל אל-חוסייני לוייתו של כאמל אל-חוסייני ברחבת הר הבית. מתוך אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית ארון הקבורה של כאמל אל-חוסייני כאמל טאהר אל-חוסייני (בערבית: كامل طاهر الحسيني, תעתיק מדויק: כאמל טאהר אלחסיני; 23 בפברואר 1867 – 21 במרץ 1921) היה המופתי של ירושלים בשנים האחרונות של השלטון העות'מאני ובשנים הראשונות לשלטון הבריטי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וכאמל אל-חוסייני · ראה עוד »
כנסייה
קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וכנסייה · ראה עוד »
כתר ספרים
כתר ספרים היא חברת בת של כתר הוצאה לאור המנהלת את פעילות ההוצאה לאור שלה, והיא מהגדולות שבהוצאות הספרים בישראל.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וכתר ספרים · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וכהן · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וכהן גדול · ראה עוד »
כותרת קורינתית
#הפניה הסדר הקורינתי.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וכותרת קורינתית · ראה עוד »
כיפת הסלע
כיפת הסלע במבט מרחבת מסגד אל-אקצא מפת הר הבית כיפת הסלע (בערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה), נודעת גם ככיפת הזהב, היא מבנה מוסלמי אשר נבנה בשנת 691 לספירה בפסגתו של הר הבית שבירושלים.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וכיפת הסלע · ראה עוד »
ירדן
ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אַלְמַמְלַכַּה (א)לְאֻרְדֻנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וירדן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וירושלים · ראה עוד »
ירושלים בתקופה הממלוכית
250px כתובת הקדשה ממלוכית מסולסלת עיטור גאומטרי ממלוכי אופייני העיר ירושלים הייתה תחת שלטון הממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וירושלים בתקופה הממלוכית · ראה עוד »
ירושלים בתקופה העות'מאנית
בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וירושלים בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »
ירושלים בתקופה הצלבנית
פרנצ'סקו אַייֶץ, (1836–1850) כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים, איור מתוך כתב יד מימי הביניים הצלבנים בונים את הר הבית מחדש, איור מתוך כתב יד מהמאה ה-15 התקופה הצלבנית בירושלים החלה עם כיבוש העיר בידי הצלבנים ב-1099, במהלך מסע הצלב הראשון, והפיכתה לבירת ממלכת ירושלים הנוצרית, לאחר 450 שנות שלטון מוסלמי.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וירושלים בתקופה הצלבנית · ראה עוד »
ירושלים בתקופה הביזנטית
בתקופה הביזנטית, בשנים שבין עליית קונסטנטינוס לשלטון (324 לספירה) ועד כיבוש ירושלים על ידי הערבים ב-637, הייתה ירושלים נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית וירושלים בתקופה הביזנטית · ראה עוד »
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ויד בן צבי · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ויהודים · ראה עוד »
1170
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו1170 · ראה עוד »
1200
מפת אסיה ומזרח אירופה בשנת 1200.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו1200 · ראה עוד »
1207
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו1207 · ראה עוד »
1320
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו1320 · ראה עוד »
1321
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו1321 · ראה עוד »
1329
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו1329 · ראה עוד »
1336
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו1336 · ראה עוד »
1337
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו1337 · ראה עוד »
1345
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו1345 · ראה עוד »
1359
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו1359 · ראה עוד »
1367
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו1367 · ראה עוד »
1368
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו1368 · ראה עוד »
14 ביולי
14 ביולי הוא היום ה-195 בשנה (196 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו14 ביולי · ראה עוד »
1681
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו1681 · ראה עוד »
17 באוגוסט
17 באוגוסט הוא היום ה-229 בשנה בלוח הגרגוריאני (230 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו17 באוגוסט · ראה עוד »
1843
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו1843 · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו1923 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו1924 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו1927 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו1948 · ראה עוד »
1979
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו1979 · ראה עוד »
2017
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו2017 · ראה עוד »
2020
הרכבת הקלה בירושלים ריק לחלוטין בצהרי אחד מימי הסגר של מרץ-אפריל שהוחל עקב התפשטות מגפת הקורונה בישראל. ניתן להבחין שכמחצית מהמושבים נאסרו לישיבה על מנת לשמור על ריחוק חברתי אנשים ברחובות גואנגג'ואו עם מסכות פנים, בעקבות התפרצות נגיף קורונה-ווהאן, 2 בפברואר 2020 טקס חתימת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבחריין ואיחוד האמירויות הערביות בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020.
חָדָשׁ!!: מבני הר הבית ו2020 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
צריח שער השבטים, שער סוחרי הכותנה, שער הכותנאים, באב אל קטאנין, כיפת העליה, כיפת הרוחות, כיפת הדקדוק.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מבני_הר_הבית
