סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

כל נדרי

מַדָד כל נדרי

תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים. [1]

159 יחסים: מאוריצי גוטליב, מאיר ש"ץ, מאיר בן שמואל, מנחם המאירי, מעמד הר סיני, מערב אירופה, מקס ברוך, מרדכי בן הלל, מרדכי ברויאר, מרדכי יפה, מרוקו, משנה, משפט פריז, משפטים, מלודיה, מחניים (כתב עת), מחזור ויטרי, מהר"ם מרוטנבורג, מהרי"ל, מוסתערבים, מוזיקה קלאסית, מוזיקה יהודית, מוישה אוישר, אנחה, אנוסים, אקורד, ארמית, אראד, ארנולד שנברג, ארון קודש, ארכיון האינטרנט, אשכנזים, אלג'יר, אברהם צבי אידלסון, אברהם גייגר, אהרן חורין, אופרה, אופוס (מוזיקה), אולדנבורג, אוטו דה פה, אינציפיט, איראן, איטליה, איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה, איחוד הקהילות העבריות האמריקניות, נפתלי וידר, נצרות, נוסח איטליה, נוסח רומניא, נימוקי יוסף, ..., ספר תורה, ספר הזוהר, ספרד, סדר רב עמרם גאון, עמנואל צבר, עמרם גאון, עמיחי חסון, ענישה בהלכה, עברית, עיראק, פרוטגוניסט, ציור, קתרזיס, קטלוניה, רמב"ם, רא"ש, ראשונים, רפסודיה, רש"ר הירש, רש"י, רב נטרונאי גאון, רב סעדיה גאון, רב האי גאון, רבנו תם, רביעיית מיתרים, רי"ף, שמע קולי, שמחה עמנואל, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שלמה אשכנזי, שלמה דשן, שבועת היהודים, שבועה (יהדות), שד (מיתולוגיה), שולחן ערוך, שוגג, שיטה מקובצת, תפילת ערבית, תפילה זכה, תקנות הקהילה, תלמוד, תלמוד בבלי, תכלאל, לך אלי תשוקתי, לודוויג ואן בטהובן, טלית, זאב גלילי, חרם (נידוי הלכתי), חלב (עיר), חזנות, במות, ברלין, ברית דמים, בלי מה, בין אדם למקום, בין אדם לחברו, בית התפוצות, בית כנסת, בית יוסף, ג'ון זורן, גאונים, גאורגיה, גניזת קהיר, גרמניה, גרשום הרפנס, גירוש ספרד, דליה מרקס, דיבור המתחיל, המאה ה-11, המאה ה-15, המאה ה-19, הספרייה הלאומית, הפולמוס היהודי-נוצרי, הרמ"א, הרמז, הרדב"ז, הריב"ש, התרת נדרים, הלכה, הזמנה לפיוט, הגאונים, הגר"א, היהדות הרפורמית, היכל, כנסת הגדולה, כל נדרי (מקס ברוך), כישוף, יעקב כ"ץ (היסטוריון), יצחק אייזיק מטירנא, ישראל קליי, יחיאל מפאריס, יהדות מרוקו, יהדות מזרח אירופה, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, יהדות תוניסיה, יהדות לוב, יהדות וורמס, יהודה עייאש, יהודי תימן, יהודים, יום הכיפורים, יוסף מטראני, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון), יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), יוטיוב, יידיש, 1765. להרחיב מדד (109 יותר) »

מאוריצי גוטליב

מאוריצי (משה) גוֹטליבּ (Maurycy Gottlieb; 21 או 28 בפברואר 1856 – 17 ביולי 1879) היה צייר יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומאוריצי גוטליב · ראה עוד »

מאיר ש"ץ

קבר רבי מאיר בן יצחק בעל האקדמות בגוש חלב, לפי אחת המסורות רבי מאיר בן רבי יצחק ש"ץ נהוראי, הידוע בכינויו "בעל האקדמות", חי בוורמייזא במחצית השנייה של המאה האחת עשרה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומאיר ש"ץ · ראה עוד »

מאיר בן שמואל

רבי מאיר בן שמואל מרמרו (ד'תת"ך, 1060 - ד'תתצ"ה 1135) היה מראשוני בעלי התוספות, תלמידו וחתנו של רש"י.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומאיר בן שמואל · ראה עוד »

מנחם המאירי

רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומנחם המאירי · ראה עוד »

מעמד הר סיני

מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומעמד הר סיני · ראה עוד »

מערב אירופה

מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומערב אירופה · ראה עוד »

מקס ברוך

מקס בְּרוּך (6 בינואר 1838 – 20 באוקטובר 1920) היה מלחין, מנצח ומורה גרמני מהמאה ה-19.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומקס ברוך · ראה עוד »

מרדכי בן הלל

רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומרדכי בן הלל · ראה עוד »

מרדכי ברויאר

הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Marcus Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חוקר תנ"ך, דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, זוכה פרס ביאליק וחתן פרס ישראל לספרות תורנית, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות", המשלבת את השערת התעודות עם אמונה בתורה מן השמים.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומרדכי ברויאר · ראה עוד »

מרדכי יפה

שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומרדכי יפה · ראה עוד »

מרוקו

נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומרוקו · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומשנה · ראה עוד »

משפט פריז

משפט פריז (מכונה גם ויכוח פריז או ויכוח רבינו יחיאל מפאריש במקורות היהודים) היה דיון משפטי שהתקיים בארמון לואי התשיעי מלך צרפת ב־12 ביוני 1240 בדבר אשמתם של היהודים על הכתוב בתלמוד.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומשפט פריז · ראה עוד »

משפטים

הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומשפטים · ראה עוד »

מלודיה

תיבות העליונות; התיבות התחתונות הן ההרמוניה. מֶלוֹדיה (מלעז; בעברית: לחן) היא רצף ליניארי של צלילים מוזיקליים שהמאזין תופס כישות אחת.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומלודיה · ראה עוד »

מחניים (כתב עת)

ממוזער כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות ביטאונה של הרבנות הצבאית הראשית.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומחניים (כתב עת) · ראה עוד »

מחזור ויטרי

מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, שערך רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומחזור ויטרי · ראה עוד »

מהר"ם מרוטנבורג

רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »

מהרי"ל

רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומהרי"ל · ראה עוד »

מוסתערבים

מוּסְתערבּים (בעברית: מִסְתַּעַרְבִים, בערבית: اليهود المستعربة) היה כינוי לקהילות יהדות ארצות האסלאם העתיקות ודוברות הערבית שחיו במזרח התיכון, ובארץ ישראל, אשר ישבו בארצות אלו לפני המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומוסתערבים · ראה עוד »

מוזיקה קלאסית

יוהאן שטראוס הבן. בשורה הרביעית - אראם חאצ'טוריאן, ג'ורג' גרשווין, סרגיי רחמנינוב, אדוארד אלגר, אדוורד גריג. מוזיקה קלאסית היא ביטוי רחב וכולל למוזיקת קונצרטים ומוזיקה דתית, שאופיה נקבע באירופה החל מימי הביניים ועד העת החדשה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומוזיקה קלאסית · ראה עוד »

מוזיקה יהודית

לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומוזיקה יהודית · ראה עוד »

מוישה אוישר

#הפניה משה אוישר.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ומוישה אוישר · ראה עוד »

אנחה

שחקן הטניס אנדי מארי, נאנח במהלך משחק עם רפאל נדאל אנחה (וכן גניחה או אנקה) היא נשיפה קולנית של אוויר מהפה או מהאף המשמשת בני אדם להעברת רגשות.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ואנחה · ראה עוד »

אנוסים

"מראנוס", צילום שחור-לבן של ציור מאת משה מימון, 1898. האנוסים היו יהודים, שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת אך המשיכו לשמור בסתר על זיקתם לדת ולעם היהודי.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ואנוסים · ראה עוד »

אקורד

אָקוֹרְד (באנגלית: Chord; בעברית: תַּצְלִיל) הוא צירוף של המקרים שלושה צלילים או יותר המנוגנים יחד (חוץ מאקורד 5, C5 לדוגמה) אף מספר אקורדים ברצף היוצרים מתח והרפיה נקראים "מהלך הרמוני".

חָדָשׁ!!: כל נדרי ואקורד · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וארמית · ראה עוד »

אראד

#הפניה ארד (עיר).

חָדָשׁ!!: כל נדרי ואראד · ראה עוד »

ארנולד שנברג

ארנולד שנברג (בגרמנית: Arnold Schönberg; 13 בספטמבר 1874 – 13 ביולי 1951) היה מלחין יהודי-אוסטרי, תאורטיקן מוזיקה, צייר, המשויך לתנועה האקספרסיוניסטית בשירה ובאמנות הגרמנית, ומנהיג האסכולה הווינאית השנייה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וארנולד שנברג · ראה עוד »

ארון קודש

ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וארון קודש · ראה עוד »

ארכיון האינטרנט

ארכיון האינטרנט (באנגלית: Internet Archive) הוא ארכיון דיגיטלי ללא כוונות רווח, שמטרתו המוצהרת היא "גישה אוניברסלית לכלל הידע".

חָדָשׁ!!: כל נדרי וארכיון האינטרנט · ראה עוד »

אשכנזים

#הפניה יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ואשכנזים · ראה עוד »

אלג'יר

אלג'יר (בערבית: أَلْجَزَائِر, תעתיק מדויק: אלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בברברית: ⴷⵣⴰⵢⴻ; בצרפתית: Alger) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אלג'יריה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ואלג'יר · ראה עוד »

אברהם צבי אידלסון

אברהם צבי אידלסון (לעיתים אידלזון, לעיתים בן-יהודה) (Abraham Zevi (Zebi) Idelsohn; תרמ"ב, 1882 – י"ז באב תרצ"ח, 1938) היה מוזיקולוג יהודי-גרמני, אתנומוזיקולוג, חזן, מלחין ומורה למוזיקה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ואברהם צבי אידלסון · ראה עוד »

אברהם גייגר

הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ואברהם גייגר · ראה עוד »

אהרן חורין

הרב אהרן חורין (בכתיב מיושן: "חארין" וגם "חארינער"; כ"ח באב ה'תקכ"ו, 3 באוגוסט 1766 – ט' באלול ה'תר"ד, 24 באוגוסט 1844) היה רבה של אראד.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ואהרן חורין · ראה עוד »

אופרה

שירת אופרה (פרנץ להאר) במוזיאון תל אביב Giulio Cesare (Händel) של גאורג פרידריך הנדל, ברלין (1970) האופרה "הרוזנת מאריצה" של המלחין ההונגרי אמריך קלמן בתי אופרה באירופה בית האופרה בפרנקפורט תיאטרון לה סקאלה במילאנו, איטליה נוסד בשנת 1778, אחד מבתי האופרה המפורסמים בעולם בית האופרה של סידני הוא אחד המפורסמים בעולם וסימן היכר של העיר אופרה (מאיטלקית: opera in musica – יצירה מוזיקלית) היא צורה של תיאטרון שבה התוכן הדרמטי מועבר בשלמותו או ברובו באמצעות שירה ומוזיקה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ואופרה · ראה עוד »

אופוס (מוזיקה)

#הפניה קיטלוג יצירות קלאסיות#מספור 'אופוס'.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ואופוס (מוזיקה) · ראה עוד »

אולדנבורג

אולדנבורג (בגרמנית: Oldenburg) היא עיר עצמאית ללא מחוז במדינת סקסוניה התחתונה אשר בגרמניה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ואולדנבורג · ראה עוד »

אוטו דה פה

ציור של האמן הספרדי פרנסיסקו ריזי משנת 1683 המתאר אוטו דה פה בפלאצה מיור במדריד אוטו דה פה בראשותו דומיניקוס הקדוש מאת פדרו ברוגטה ציור מתחילת המאה ה-16 דומיניקוס הקדוש עומד על טריבונה, מוקף בשישה אינקוויזיטורים, ביניהם נזיר דומיניקני ואחר הנושא את דגל המשרד הקדוש; עוד שנים עשר אינקוויזיטורים משלימים את הקבוצה; שני נידונים קשורים למתקן הוצאה להורג בחניקה הידוע בשם "גארוט" כשחבל כרוך סביב צווארם. טקס, אוטיליו," אוטו דה פה באולמות של האינקוויזיציה. ציור של פרנסיסקו דה גויה "הנידונים על ידי האינקוויזיציה", ציור מהמאה ה-19 מאת יוג'ניו לוקאס. חלק מהעונש של הנידונים כלל מלקות בדרך לטקס האוטו דה פה, בציור מתוארים שני גברים שאולצו לכב על חמורים כשהם ערומים עד המותניים לאחר ספיגת מלקות ממוציא לפועל של גזר הדין הובלו הנידונים ברחובות וההמונים הפליאו בהם מכות על מנת להראות את סלידתם ממעשה הכפירה אָוּטוֹ דָה פֶה (בפורטוגזית: Auto da fé, בספרדית: Auto de fe; מילולית: "מעשה האמונה") היה טקס של כפרה וענישה פומבי שאורגן על ידי האינקוויזיציה הספרדית, האינקוויזיציה הפורטוגזית, האינקוויזיציה של מקסיקו, או האינקוויזיציה של גואה, ובמסגרתו פורסם פסק הדין של בית הדין של האינקוויזיציה ובוצע גזר הדין.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ואוטו דה פה · ראה עוד »

אינציפיט

הדף הראשון של התלמוד (ש"ס וילנא) ובו מודגשת המילה הפותחת, "מאֵימתי" אינציפּיט (Incipit, בלטינית: "זה מתחיל") או אתחלתא פירושם מספר מילים ראשונות של שורת הפתיחה של טקסט, כגון שיר או ספר.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ואינציפיט · ראה עוד »

איראן

חומייני נוחת באיראן בשנת 1979 כדי לעמוד בראש המהפכה נגד השאה איראן (בפרסית: ایران), או באופן רשמי הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית:, ג'וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה אִירַאן) היא רפובליקה אסלאמית-שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ואיראן · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ואיטליה · ראה עוד »

איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה

"'''קולומבוס לפני המלכה'''" – ציור שמן משנת 1843 מעשה ידי האמן האמריקאי עמנואל לויצה, המוצג במוזיאון ברוקלין. הציור מתאר סצנה היסטורית שבה כריסטופר קולומבוס ניצב מול איזבלה הראשונה ופרננדו השני, מלך אראגון, ומשכנע אותם לממן את מסעו שהוביל לגילוי יבשת אמריקה. איזבלה הראשונה (בספרדית: Isabel I de Castilla; 22 באפריל 1451 – 26 בנובמבר 1504) הייתה מלכת קסטיליה, אשתו של פרננדו השני מלך אראגון.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ואיזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה · ראה עוד »

איחוד הקהילות העבריות האמריקניות

#הפניה האיחוד ליהדות רפורמית.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ואיחוד הקהילות העבריות האמריקניות · ראה עוד »

נפתלי וידר

הרב פרופסור נפתלי וידר (Naftali Wieder; א' באייר תרס"ה, 5 במאי 1905 – י' באדר תשס"א, 5 במרץ 2001) היה חוקר התפילה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ונפתלי וידר · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ונצרות · ראה עוד »

נוסח איטליה

סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ונוסח איטליה · ראה עוד »

נוסח רומניא

נוסח רומניא (הידוע גם כ"נוסח הרומניוטים") הוא נוסח התפילה של היהודים הרומניוטים.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ונוסח רומניא · ראה עוד »

נימוקי יוסף

#הפניה יוסף חביבא.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ונימוקי יוסף · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וספר תורה · ראה עוד »

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וספר הזוהר · ראה עוד »

ספרד

סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וספרד · ראה עוד »

סדר רב עמרם גאון

סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »

עמנואל צבר

עמנואל צבר (נולד ב-30 ביוני 1948) הוא משורר ישראלי המתגורר בכפר יונה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ועמנואל צבר · ראה עוד »

עמרם גאון

#הפניה רב עמרם גאון.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ועמרם גאון · ראה עוד »

עמיחי חסון

עמיחי חסון (נולד בי"ג בסיון תשמ"ז, 9 ביוני 1987) הוא משורר, עורך, אוצר, תסריטאי, במאי ויוצר קולנוע וטלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ועמיחי חסון · ראה עוד »

ענישה בהלכה

#הפניה הענישה בהלכה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וענישה בהלכה · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ועברית · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ועיראק · ראה עוד »

פרוטגוניסט

הארי פוטר, הפרוטגוניסט של סדרת הספרים הארי פוטר. פרוטגוניסט (מיוונית: πρωτος – פרוטוס, ראשון; άγωνιστής – אגוניסטיס, לוחם. כלומר: הוא שמגלם את החלק הראשון, שחקן ראשי) המזוהה לעיתים (אך לא תמיד) עם הגיבור, הוא הדמות הראשית בדרמה שפעולותיה מהוות את מרכז העלילה של הסיפור.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ופרוטגוניסט · ראה עוד »

ציור

אימפרסיוניסטי של אלפרד סיסלי כלים המשמשים לציור ילדות מציירות ציור של אישה מציירת משנת 1838 ציור הוא תחום באמנות המתאר את היצירה באופן גרפי על גבי משטח בעזרת צבע, היוצר קווים וכתמים.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וציור · ראה עוד »

קתרזיס

קָתַרְזִיס (ביוונית: Κάθαρσις) הוא מונח שמשמעותו בעברית היא הזדככות, טיהור או מֵירוּק.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וקתרזיס · ראה עוד »

קטלוניה

קָטָלוּנְיָה (בקטלאנית: Catalunya, באוקסיטנית: Catalonha, בספרדית: Cataluña) היא קהילה אוטונומית בקצה הצפון מזרחי של ספרד, גובלת בצפון בצרפת ובנסיכות אנדורה, במערב באראגון, בדרום בוולנסיה ובמזרח בחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וקטלוניה · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ורא"ש · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וראשונים · ראה עוד »

רפסודיה

רַפְּסוֹדיה היא יצירה מוזיקלית בפרק אחד, במבנה חופשי, בדרך כלל ניחנת בעושר של רגשות וצבעים היוצרים ניגודים ובעלת זיקה למוזיקה תוכניתית, שנושאיה הם חוץ-מוזיקליים כגון נופים ורגשות.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ורפסודיה · ראה עוד »

רש"ר הירש

הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ורש"ר הירש · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ורש"י · ראה עוד »

רב נטרונאי גאון

רב נטרונאי בר רב הילאי היה אחד מגאוני סורא בשנים ד'תרי"ג - ד'תרי"ח בלוח העברי (858-853).

חָדָשׁ!!: כל נדרי ורב נטרונאי גאון · ראה עוד »

רב סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ורב סעדיה גאון · ראה עוד »

רב האי גאון

רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ורב האי גאון · ראה עוד »

רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ורבנו תם · ראה עוד »

רביעיית מיתרים

רביעיית מיתרים רביעיית כלי קשת או רביעיית מיתרים היא הרכב קאמרי של ארבעה כלי קשת, כשההרכב הנפוץ ביותר כולל שני כינורות, ויולה וצ'לו.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ורביעיית מיתרים · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ורי"ף · ראה עוד »

שמע קולי

שְׁמַע קוֹלִי הוא פיוט מסוג בקשה שחיבר רב האי גאון.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ושמע קולי · ראה עוד »

שמחה עמנואל

שמחה עמנואל (נולד ב-1 בדצמבר 1957) הוא פילולוג, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, לימד בעבר גם באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ושמחה עמנואל · ראה עוד »

שמואל אליעזר הלוי איידלס

רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (איותים אחרים: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א - מורנו הרב רבי שמואל איידלש או אליעזר; ה'שט"ו 1555 - ה' בכסלו ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה) היה רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »

שלמה אשכנזי

שלמה פנחס אשכנזי (ו' בכסלו תרס"ה, 14 בנובמבר 1904 – י"ד באדר ב' תשנ"ב, 19 במרץ 1992) היה חוקר יהדות ופולקלור יהודי, פעיל "הפועל המזרחי".

חָדָשׁ!!: כל נדרי ושלמה אשכנזי · ראה עוד »

שלמה דשן

שלמה דשן (1935 – 8 במרץ 2020) היה פרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ושלמה דשן · ראה עוד »

שבועת היהודים

מאה ה-17 שבועת היהודים (בלטינית: juramentum more judaico) הייתה שבועה מיוחדת ומשפילה שיהודים אולצו להישבע בה בהתדיינויותיהם בבתי דין נוצריים או מוסלמיים.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ושבועת היהודים · ראה עוד »

שבועה (יהדות)

שבועה היא התחייבות טקסית של אדם או אישור ואימות של דבריו.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ושבועה (יהדות) · ראה עוד »

שד (מיתולוגיה)

מצרי אנטוני הגדול מוטרד בידי שדים. ציור של מרטין שונגאוור (1487–88) תצריב מהמאה ה-19 המתאר את נפוליאון כבנו של השטן שֵׁד הוא יצור מיתולוגי על-טבעי, הנפוץ בפולקלור ובאמונות של עמים רבים.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ושד (מיתולוגיה) · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: כל נדרי ושולחן ערוך · ראה עוד »

שוגג

בהלכה, שוגג הוא כינוי לאדם שעבר על אחת ממצוות לא תעשה אך לא ידע שבמעשה שעושה, עובר על עבירה - או משום שלא ידע שמעשה זה אסור, כגון שלא ידע שכתיבה אסורה בשבת, או משום שלא ידע שזמן זה הוא הזמן האסור, כגון שלא ידע שהיום שבת.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ושוגג · ראה עוד »

שיטה מקובצת

שיטה מקובצת (קרוי גם אספת זקנים) הוא שם חיבורו של הרב בצלאל אשכנזי, מגדולי הרבנים בארץ ישראל במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ושיטה מקובצת · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ותפילת ערבית · ראה עוד »

תפילה זכה

תפילה זכה היא תפילה שנהוג לאומרה ברבות מקהילות אשכנז בכניסת יום הכיפורים, קודם תפילת כל נדרי.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ותפילה זכה · ראה עוד »

תקנות הקהילה

תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ותקנות הקהילה · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תכלאל

עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ותכלאל · ראה עוד »

לך אלי תשוקתי

לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי הוא פיוט אשר חיבורו מיוחס לרבי אברהם אבן עזרא בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ולך אלי תשוקתי · ראה עוד »

לודוויג ואן בטהובן

לודוויג ואן בטהובן (17 בדצמבר 1770 – 26 במרץ 1827) היה מלחין ונגן פסנתר וירטואוזי גרמני.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ולודוויג ואן בטהובן · ראה עוד »

טלית

גבר מתפלל עטוף בטלית. יהודי בטלית בשלהי המאה ה-19. יהודי בחוף הים לבוש טלית קטן. טלית היא סוג של בגד, אשר כיום משמש כבגד כבוד שנלבש בזמן התפילה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וטלית · ראה עוד »

זאב גלילי

זאב גלילי (נולד ב-1936) הוא עיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וזאב גלילי · ראה עוד »

חרם (נידוי הלכתי)

עונש החרם בהלכה הוא הרחקת אדם מן הציבור.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וחרם (נידוי הלכתי) · ראה עוד »

חלב (עיר)

חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וחלב (עיר) · ראה עוד »

חזנות

"עמוד" החזן בקבר דוד המלך בהר ציון מקהלת חזנות "בזמירות", הפועלת במועצה אזורית מטה בנימין במופע בעיריית פתח תקווה חזנות הוא כינוי לקריאה של פרקי דת יהודית, בצורה מוזיקלית.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וחזנות · ראה עוד »

במות

#הפניה במה (פולחן).

חָדָשׁ!!: כל נדרי ובמות · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וברלין · ראה עוד »

ברית דמים

קברו של רב"ט יובל הראל, בנם של מרים ויחזקאל קברו של טוראי יובל הראל, בנם של חיה ויוסף "ברית דמים", המוכר גם בשמות: "על דעת המקום" ו"יובלים והראלים", הוא שיר שנכתב על ידי עמנואל צבר, הולחן בידי יאיר רוזנבלום והושר במקור על ידי מירי אלוני.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וברית דמים · ראה עוד »

בלי מה

בלי מה הוא ספר שיריו השני של המשורר עמיחי חסון, שרואה אור בהוצאת מוסד ביאליק כחלק מסדרת "כבר לשירה", בעריכת ליאת קפלן.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ובלי מה · ראה עוד »

בין אדם למקום

#הפניה מצווה#בין אדם למקום ובין אדם לחברו.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ובין אדם למקום · ראה עוד »

בין אדם לחברו

#הפניה מצוות שבין אדם לחברו.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ובין אדם לחברו · ראה עוד »

בית התפוצות

#הפניה אנו – מוזיאון העם היהודי.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ובית התפוצות · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: כל נדרי ובית כנסת · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ובית יוסף · ראה עוד »

ג'ון זורן

ג'ון זורן (באנגלית: John Zorn; נולד ב-2 בספטמבר 1953, בקווינס, ניו יורק) הוא מלחין אוונגרד, מפיק מוזיקלי, וסקסופוניסט יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וג'ון זורן · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וגאונים · ראה עוד »

גאורגיה

גיאורגי הקדוש הורג דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ, כתיב מלא: גאורגייה), המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכג'וּרגִ'יָה (جورجيا) על פי הערבית, היא מדינה במזרח אירופה, לחופו המזרחי של הים השחור בדרום הקווקז.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וגאורגיה · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וגניזת קהיר · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וגרמניה · ראה עוד »

גרשום הרפנס

גרשום הרפנס (י"ח באדר א' תרפ"ז, 19 בפברואר 1927 – י"ד בניסן תשע"ג, 25 במרץ 2013) היה רב ומחנך, היסטוריון וחוקר מנהגי ישראל.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וגרשום הרפנס · ראה עוד »

גירוש ספרד

צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וגירוש ספרד · ראה עוד »

דליה מרקס

כריכת ספרה "בזמן: מסעות בלוח השנה היהודי-ישראלי" הרבה דליה מרקס (נולדה ב-1966) היא פרופסור לליטורגיה ומדרש בהיברו יוניון קולג' (ירושלים).

חָדָשׁ!!: כל נדרי ודליה מרקס · ראה עוד »

דיבור המתחיל

דיבור המתחיל (בראשי תיבות: ד"ה) הוא ביטוי המשמש כאמצעי הפניה, הנפוץ בספרות הפרשנות היהודית למקרא, למשנה, למדרש, לתלמוד, ועוד.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ודיבור המתחיל · ראה עוד »

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

חָדָשׁ!!: כל נדרי והמאה ה-11 · ראה עוד »

המאה ה-15

המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).

חָדָשׁ!!: כל נדרי והמאה ה-15 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: כל נדרי והמאה ה-19 · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: כל נדרי והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הפולמוס היהודי-נוצרי

הפולמוס היהודי-נוצרי הוא פולמוס דתי בין היהדות לנצרות.

חָדָשׁ!!: כל נדרי והפולמוס היהודי-נוצרי · ראה עוד »

הרמ"א

#הפניה משה איסרליש.

חָדָשׁ!!: כל נדרי והרמ"א · ראה עוד »

הרמז

הֶרְמֵז (כתוב גם ארמז ובלעז אָלוּזְיָה, allusion) הוא רמיזה באמצעות מילה או ביטוי המופיעים בתוך יצירה כלשהי אל מקורות אחרים בספרות, בקולנוע, מוזיקה, או אל אירועים היסטוריים.

חָדָשׁ!!: כל נדרי והרמז · ראה עוד »

הרדב"ז

#הפניהרדב"ז.

חָדָשׁ!!: כל נדרי והרדב"ז · ראה עוד »

הריב"ש

#הפניה ריב"ש.

חָדָשׁ!!: כל נדרי והריב"ש · ראה עוד »

התרת נדרים

ציור של התרת נדרים בעשרה, הולנד, 1774 הַתָּרַת נְדָרִים או הֶתֵּר נְדָרִים הוא הליך בהלכה, שבו אדם שנדר נדר ומתחרט עליו יכול לבטל את נדרו.

חָדָשׁ!!: כל נדרי והתרת נדרים · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: כל נדרי והלכה · ראה עוד »

הזמנה לפיוט

"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.

חָדָשׁ!!: כל נדרי והזמנה לפיוט · ראה עוד »

הגאונים

#הפניה גאונים.

חָדָשׁ!!: כל נדרי והגאונים · ראה עוד »

הגר"א

#הפניה הגאון מווילנה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי והגר"א · ראה עוד »

היהדות הרפורמית

#הפניה יהדות רפורמית.

חָדָשׁ!!: כל נדרי והיהדות הרפורמית · ראה עוד »

היכל

ההיכל הכפול בבית מדרש של ישיבת הכותל המשקיף על רחבת הכותל המערבי, 9/07היכל הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי כנסת של הספרדים.

חָדָשׁ!!: כל נדרי והיכל · ראה עוד »

כנסת הגדולה

כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וכנסת הגדולה · ראה עוד »

כל נדרי (מקס ברוך)

כל נדרי, אופוס 47 (Kol Nidrei), היא יצירה לצ'לו ותזמורת מאת המלחין הגרמני מקס בְּרוּך.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וכל נדרי (מקס ברוך) · ראה עוד »

כישוף

כישוף (בלועזית: מאגיה) הוא פעילות שנועדה להשפיע על המציאות באמצעים על-טבעיים.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וכישוף · ראה עוד »

יעקב כ"ץ (היסטוריון)

יעקב כ"ץ (15 בנובמבר 1904 - 20 במאי 1998) היה חוקר תולדות עם ישראל, היסטוריון, סוציולוג ומחנך ישראלי, חתן פרס ישראל.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ויעקב כ"ץ (היסטוריון) · ראה עוד »

יצחק אייזיק מטירנא

רבי יצחק אייזיק מטירנא (? – סביבות ה'קפ"ה, 1425) מגדולי אשכנז בימי הביניים, מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע מאוד על נוסח אשכנז המזרחי ועל ארחות יהדות מזרח אירופה לעתיד, כש'מנהגי המהרי"ל', ספר מנהגים לפי מנהגיו של המהרי"ל שהיה חברו של רבי יצחק אייזיק, השפיע על נוסח אשכנז המערבי ואורחות יהדות מערב אירופה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ויצחק אייזיק מטירנא · ראה עוד »

ישראל קליי

שלמה זלמן (גוטהולד) סלומון ונפתלי פרנקפורטר הרב ישראל (אדוארד) קליי (בגרמנית: Eduard Israel Kley; 10 ביוני 1789 - 4 באוקטובר 1867) היה מחלוצי הזרם הרפורמי ביהדות.

חָדָשׁ!!: כל נדרי וישראל קליי · ראה עוד »

יחיאל מפאריס

#הפניה יחיאל מפריז.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ויחיאל מפאריס · ראה עוד »

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ויהדות מרוקו · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהדות ארצות האסלאם

יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ויהדות ספרד · ראה עוד »

יהדות תוניסיה

תפרוסת קהילות יהודי תוניסיה בשנת 1946 יהדות תוניסיה היא קהילה יהודית באזור תוניסיה שבצפון אפריקה, המאופיינת בשורשים הטרוגניים, כולל חלקים שמקורותיהם קדומים מאוד, עוד בטרם היות האימפריה הרומית, לפני כ-2,300 שנים.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ויהדות תוניסיה · ראה עוד »

יהדות לוב

כתובה מלוב טריפולי, 1914 יהדות לוב או בשמם המוכר בישראל טריפוליטאים או טרבלסים הייתה קהילה עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ויהדות לוב · ראה עוד »

יהדות וורמס

#הפניה יהדות וורמייזא.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ויהדות וורמס · ראה עוד »

יהודה עייאש

רבי יהודה עייאש (סביב ה'ת"ס, 1700 - תשרי ה'תקכ"א, 1760) היה דרשן, דיין ופוסק, ראש הישיבה ורבה של אלג'יר במאה השמונה עשרה ומגדולי רבני אלג'יריה.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ויהודה עייאש · ראה עוד »

יהודי תימן

#הפניה יהדות תימן.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ויהודי תימן · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ויהודים · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ויום הכיפורים · ראה עוד »

יוסף מטראני

רבי יוסף מטראני (1568, כ"ו בתשרי ה'שכ"ט – 1639, י"ד בתמוז ה'שצ"ט), המכונה המהרי"ט, המוהרי"ט או המהרימ"ט (כדי להבדילו מהמהרי"ט ר' יוסף טאיטאצאק), היה מגדולי וחשובי הפוסקים, בנו של ר' משה מטראני, המבי"ט.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ויוסף מטראני · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מכונה הגרי"ד ועוד; י"ב באדר ה'תרס"ג, 11 במרץ 1903 - י"ח בניסן ה'תשנ"ג, 8 באפריל 1993) היה רב, ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון) · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)

רבי יוסף דוב (יוסף דובער הלוי, או יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820 – 1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) מכונה הבית הלוי, היה משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה רבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים 1879–1892.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) · ראה עוד »

יוטיוב

יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube LLC) היא חברה אמריקאית המפעילה אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו באותו שם.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ויוטיוב · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ויידיש · ראה עוד »

1765

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כל נדרי ו1765 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כל_נדרי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »