גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
49 יחסים: ממלכת פרס, מצביא, מוסד ביאליק, אנבסיס (קסנופון), אסיה הקטנה, אפרים דוד, ארתחששתא השני, אריה (לאון) סימון, אתונה העתיקה, אלכסנדר פוקס, אלימלך אפשטיין הלוי, אגסילאוס (קסנופון), אגסילאוס השני, ספרטה, סוקרטס, על ניהול משק הבית, פלטסט, פילוסוף, צבא ספרטה, קסנופון איש אפסוס, קצרנות, קרב קורונאה, קרב לאוקטרה, שלום המלך, שלושים הטיראנים, שכיר חרב, תוקידידס, תולדות המלחמה הפלופונסית, לטינית, ליקורגוס, דבורה גילולה, דיוגנס לארטיוס, המאה ה-4 לפנה"ס, המלחמה הקורינתית, האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה, הפרלמנט האוסטרי, הלניקה, הופליט, הוצאת מאגנס, הוצאת שלם, היסטוריון, כורש הצעיר, יוונים, יוונית, יוונית עתיקה, 354 לפנה"ס, 428 לפנה"ס, 430.
ממלכת פרס
ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.
חָדָשׁ!!: קסנופון וממלכת פרס · ראה עוד »
מצביא
מצביא הוא אדם הנושא בתפקיד בכיר בניהול והכוונת הצבא.
חָדָשׁ!!: קסנופון ומצביא · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: קסנופון ומוסד ביאליק · ראה עוד »
אנבסיס (קסנופון)
אנבסיס (יוונית: Ἀνάβασις) מאת קסנופון, הוא ספר שנכתב במאה ה-4 לפנה"ס, המתאר את תלאותיהם של שכירי חרב יוונים ואת מסעם לתוככי האימפריה הפרסית וחזרתם ליוון.
חָדָשׁ!!: קסנופון ואנבסיס (קסנופון) · ראה עוד »
אסיה הקטנה
מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).
חָדָשׁ!!: קסנופון ואסיה הקטנה · ראה עוד »
אפרים דוד
אפרים דוד (נולד ב-1945) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: קסנופון ואפרים דוד · ראה עוד »
ארתחששתא השני
ממוזער אַרְתַּחְשַׁשְֹתְּא השני (ביוונית: Μνήμων, מְנֵמוֹן; 435 או 445 לפנה"ס - 358 לפנה"ס) היה מלך פרס האחמנית.
חָדָשׁ!!: קסנופון וארתחששתא השני · ראה עוד »
אריה (לאון) סימון
סר אריה (לאון) סימון (באנגלית: Leon Simon; 11 ביולי 1881 – 27 באפריל 1965) היה סופר ומתרגם יהודי בריטי-ישראלי ציוני, איש השירות הציבורי וממנהיגי ציוני בריטניה.
חָדָשׁ!!: קסנופון ואריה (לאון) סימון · ראה עוד »
אתונה העתיקה
האקרופוליס; ציור משנת 1846 מעשה ידי לאו פון קלנצה אתונה העתיקה הייתה אחת הפולייס החשובות והמשפיעות ביוון העתיקה.
חָדָשׁ!!: קסנופון ואתונה העתיקה · ראה עוד »
אלכסנדר פוקס
אלכסנדר פוּקס (Fuks; 30 במאי 1917 – 29 בנובמבר 1978) היה היסטוריון ישראלי של יוון הקלאסית והתקופה ההלניסטית.
חָדָשׁ!!: קסנופון ואלכסנדר פוקס · ראה עוד »
אלימלך אפשטיין הלוי
אלימלך אפשטיין הלוי (ט"ו בטבת תרס"א, 6 בינואר 1901 – כ"ו בשבט תשמ"ג, 9 בפברואר 1983), היה מורה וחוקר של התקופה הקלאסית, הידוע בעיקר בזכות תרגומיו החשובים לספרות ההיסטורית היוונית-רומית, והשוואתה לספרות חז"ל בת התקופה.
חָדָשׁ!!: קסנופון ואלימלך אפשטיין הלוי · ראה עוד »
אגסילאוס (קסנופון)
אגסילאוס (ביוונית: Ἀγησίλαος) הוא חיבור קטן מאת הסופר היווני קסנופון (נפטר בשנת 354 לפנה"ס), המסכם את חייו של אגסילאוס השני מלך ספרטה (בערך 440 לפנה"ס – בערך 360 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: קסנופון ואגסילאוס (קסנופון) · ראה עוד »
אגסילאוס השני
אגסילאוס השני (ביוונית: Ἀγησίλαος, בלטינית: Agesilaus; 444/443 לפנה"ס — 360 לפנה"ס) היה מלך ספרטה, מבית המלוכה האוריפונטידי, שעלה לשלטון ב-400 לפנה"ס לאחר שירש את אחיו החורג אגיס השני.
חָדָשׁ!!: קסנופון ואגסילאוס השני · ראה עוד »
ספרטה
ספרטה (ביוונית מודרנית וביוונית אטית: Σπάρτη, ביוונית דורית: Σπάρτα; מכונה גם לאקדיימון, ביוונית: Λακεδαίμων) היא עיר קטנה ביוון.
חָדָשׁ!!: קסנופון וספרטה · ראה עוד »
סוקרטס
סוֹקְרַֿטֶס (ביוונית: Σωκράτης; 4 ביוני 470 – 7 במאי 399 לפנה"ס) בן סוֹפְרוֹנִיסְקוֹס (Σωφρονίσκος) היה פילוסוף יווני.
חָדָשׁ!!: קסנופון וסוקרטס · ראה עוד »
על ניהול משק הבית
על ניהול משק הבית (ביוונית: Οἰκονομικός, תעתיק: אוֹיקונוֹמיקוֹס) מאת קסנופון, הוא דיאלוג סוקרטי מהמאה ה-4 לפנה"ס, העוסק בכלכלת הבית ובחקלאות.
חָדָשׁ!!: קסנופון ועל ניהול משק הבית · ראה עוד »
פלטסט
פלטסט עם חימוש אופייני פלטסט (πελταστής מלשון πέλτη פֶּלְטֶה - מגן מעוגל בצורת חצי סהר) הוא שמו של חייל רגלי בעל חימוש בינוני בצבאות יוון העתיקה.
חָדָשׁ!!: קסנופון ופלטסט · ראה עוד »
פילוסוף
סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: קסנופון ופילוסוף · ראה עוד »
צבא ספרטה
פסל של הופליט יווני - חיל שהיה נפוץ מאוד בספרטה. בתמונה החייל חובש קסדה קורינתית ומוגן במגן ושריון גוף. ככל הנראה מתואר הופליט מהמאה ה-8 או 7 לפנה"ס הצבא הספרטני היה צבא קבע אשר הורכב מאזרחי ספרטה (Σπάρτη) חופשיים, בעלות ברית ושכירי חרב.
חָדָשׁ!!: קסנופון וצבא ספרטה · ראה עוד »
קסנופון איש אפסוס
קסנופון איש אפסוס (ביוונית: Ξενοφῶν ὁ Εφέσιος; פעל במאות ה-2 וה-3 לספירה) היה סופר יווני.
חָדָשׁ!!: קסנופון וקסנופון איש אפסוס · ראה עוד »
קצרנות
תפילת האדון מקוצרת בכמה שיטות קצרנות מקובלות שונות בשפה האנגלית סימני קצרנות עברית על פי שיטת יעקב מימון שני "שירי לילה של הנודד" של גתה בקצרנות בשיטת גבלסברגר הגרמנית קצרנות היא שיטת כתיבה אשר משפרת במידה ניכרת את מהירות הכתיבה, באמצעות שימוש בסמלים וסימנים.
חָדָשׁ!!: קסנופון וקצרנות · ראה עוד »
קרב קורונאה
#הפניה קרב קורונאה (394 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: קסנופון וקרב קורונאה · ראה עוד »
קרב לאוקטרה
קרב לאוקטרה התרחש ב-6 ביולי 371 לפנה"ס בין צבאות תבאי וספרטה ובעלות בריתם, במסגרת המאבקים שבתום המלחמה הקורינתית.
חָדָשׁ!!: קסנופון וקרב לאוקטרה · ראה עוד »
שלום המלך
#הפניה שלום אנטלקידס.
חָדָשׁ!!: קסנופון ושלום המלך · ראה עוד »
שלושים הטיראנים
שלושים הטיראנים (ביוונית: οἱ Τριάκοντα Τύραννοι, "הוי טריאקונטה טיראנוי") הוא השם שניתן לוועדה בת שלושים איש, נציגי הסיעה האוליגרכית באתונה, ששלטה בעיר אחרי הכישלון במלחמה הפלופונסית והפלת המשטר הדמוקרטי (404 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: קסנופון ושלושים הטיראנים · ראה עוד »
שכיר חרב
שכיר חרב הוא חייל אשר נלחם, או מעורב בלוחמה תמורת כסף, ללא מניעים אידאולוגיים, לאומיים או פוליטיים.
חָדָשׁ!!: קסנופון ושכיר חרב · ראה עוד »
תוקידידס
תוקידידס תוקידידס (ביוונית: Θουκυδίδης; 460 לפנה"ס בקירוב – 395 לפנה"ס) היה היסטוריון יווני איש אתונה, אשר ספרו "תולדות המלחמה הפלופונסית" מתאר את קורות המלחמה שניטשה בין אתונה לספרטה במחצית השנייה של המאה ה-5 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: קסנופון ותוקידידס · ראה עוד »
תולדות המלחמה הפלופונסית
פפירוס מן המאה ה-1 לספירה, ובו קטע מספרו של תוקידידס. "תולדות המלחמה הפלופונסית" היא שם יצירתו של ההיסטוריון היווני תוקידידס, המתארת את קורות המלחמה שניטשה במחצית השנייה של המאה ה-5 לפנה"ס בין הליגה הפלופונסית בהנהגת ספרטה, לבין הליגה האטית-דלית בהנהגת אתונה.
חָדָשׁ!!: קסנופון ותולדות המלחמה הפלופונסית · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: קסנופון ולטינית · ראה עוד »
ליקורגוס
ליקורגוס ליקורגוס (ביוונית: Λυκοῦργος, בתעתיק: Lukoûrgos, חי 800 לפנה"ס-730 לפנה"ס לערך), היה המחוקק האגדי של ספרטה, שהקנה לה את משטרה הפוליטי הייחודי ושיטת חינוכה החמורה, האגוגה.
חָדָשׁ!!: קסנופון וליקורגוס · ראה עוד »
דבורה גילולה
דבורה גילולה, 2008 דבורה גילוּלָה (נולדה ב-9 במאי 1934) היא פרופסור אמריטה בחוג ללימודים קלאסיים ובחוג ללימודי תיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים, עורכת ומתרגמת מיוונית ומלטינית לעברית.
חָדָשׁ!!: קסנופון ודבורה גילולה · ראה עוד »
דיוגנס לארטיוס
דיוגנס לארטיוס (ביוונית: Διογένης ὁ Λαέρτιος) היה ביוגרף יווני בן המחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה.
חָדָשׁ!!: קסנופון ודיוגנס לארטיוס · ראה עוד »
המאה ה-4 לפנה"ס
המאה ה-4 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 301 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: קסנופון והמאה ה-4 לפנה"ס · ראה עוד »
המלחמה הקורינתית
המלחמה הקורינתית התרחשה ביוון מ-395 לפנה"ס עד 387 לפנה"ס; במהלכה ניצבה ספרטה ובנות בריתה מהליגה הפלופונסית נגד קואליציה של תבאי, אתונה, קורינתוס וארגוס, שנתמכו על ידי פרס.
חָדָשׁ!!: קסנופון והמלחמה הקורינתית · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: קסנופון והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: קסנופון והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »
הפרלמנט האוסטרי
הפרלמנט האוסטרי (בגרמנית: Österreichisches Parlament) הוא מוסד המהווה את הרשות המחוקקת של הרפובליקה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: קסנופון והפרלמנט האוסטרי · ראה עוד »
הלניקה
הלניקַה (ביוונית: Ἑλληνικά) הוא שמם של כתבים העוסקים בנושאים יווניים (הלניים).
חָדָשׁ!!: קסנופון והלניקה · ראה עוד »
הופליט
יווני. בתמונה החייל חובש קסדה קורינתית ומוגן במגן ושריון גוף שחזור הופעתו של הופליט יווני אתנה; במאה ה-5 ויתרו לעיתים קרובות על שריון הגוף כדי להגביר את ניידות הלוחמים. הוֹפְּלִיט (יוונית: òπλίτης) היה חייל רגלי בעל חימוש כבד נושא חנית בצבאות יוון העתיקה.
חָדָשׁ!!: קסנופון והופליט · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: קסנופון והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת שלם
#הפניה מרכז שלם#הוצאת שלם.
חָדָשׁ!!: קסנופון והוצאת שלם · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: קסנופון והיסטוריון · ראה עוד »
כורש הצעיר
כורש המכונה הצעיר (בפרסית עתיקה: 𐎤𐎢𐎽𐎢𐏁, ביוונית: Κύρος ο νεότερος; המאה ה-5 לפנה"ס - 401 לפנה"ס) להבדילו מכורש הגדול.
חָדָשׁ!!: קסנופון וכורש הצעיר · ראה עוד »
יוונים
היוונים או כמו שהם מכנים את עצמם ה"הלנים" (ביוונית: Έλληνες) הם עם וקבוצה אתנית, אשר מרוכז בעיקר ביוון ובקפריסין, אך ישנם ריכוזים משמעותיים שלהם גם באמריקה הצפונית, בבריטניה, בגרמניה ובאלבניה. עוד מזמנים קדומים היו קהילות יווניות רבות בכל אזור הים התיכון, אך לרוב היו היוונים מרוכזים סביב הים האגאי, והיוונית היא השפה המדוברת בפי רובם מימי העת העתיקה. כיום דתם היא בעיקר הנצרות היוונית-אורתודוקסית. ביוון ישנם (נכון ליולי 2014) מעל ל-10 מיליון יוונים, ומעריכים שמספרם בשאר העולם הוא כ-6 מיליון. מושבות וקהילות יווניות הוקמו לאורך ההיסטוריה לחופי הים התיכון והים השחור, אך היוונים היו מרוכזים מאז ומעולם לחופי הים האגאי והים היוֹנִי, היכן שהשפה היוונית מדוברת מתקופת הברונזה. עד תחילת המאה ה-20, היוונים היו מפוזרים בין חצי האי היווני, החוף המערבי של אסיה הקטנה, חוף הים השחור, קפדוקיה, מצרים, חבל הבלקן וקונסטנטינופול. רצח העם היווני-פונטי וחילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה כמעט הביאו לקיצה של הנוכחות היוונית בת 3,000 השנים באסיה הקטנה, וכיום בטורקיה ישנם כ-4,000 יוונים בלבד. רוב היוונים האתניים גרים כיום בגבולות יוון וקפריסין המודרניות. קהילות יווניות ותיקות קיימות גם בדרום איטליה, בקווקז, בדרום רוסיה ובאוקראינה, וכן בתפוצה היוונית ברחבי העולם. היוונים נחשבים למי שתרמו תרומה אדירה לתרבות המערבית והעולמית. הישגיהם בתחומי האמנות, המדע, התיאטרון, הספרות, הפילוסופיה, האתיקה, הפוליטיקה, המוזיקה, האדריכלות, המתמטיקה, הרפואה, הטכנולוגיה, הסחר, המטבח והספורט עיצבו במידה רבה את ההיסטוריה והתרבות האנושית עד ימינו אלה. מקורו של השם "יוונים" בשפה העברית הוא מהתרבות האיונית.
חָדָשׁ!!: קסנופון ויוונים · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: קסנופון ויוונית · ראה עוד »
יוונית עתיקה
ווינה יוונית עתיקה (Ἑλληνική) היא כינוי ליוונית בשלב ההתפתחות ההיסטורי שלה החל במאה ה-9 לפנה"ס עד למאה ה-6.
חָדָשׁ!!: קסנופון ויוונית עתיקה · ראה עוד »
354 לפנה"ס
#הפניה350-359 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: קסנופון ו354 לפנה"ס · ראה עוד »
428 לפנה"ס
#הפניה420-429 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: קסנופון ו428 לפנה"ס · ראה עוד »
430
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קסנופון ו430 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קסנופון
