סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

כשדים

מַדָד כשדים

כודורו של מרדוך-אפלה-אידינה השני שבו הוא מעניק אדמה לפקידו כַּשְׂדִּים או כלדיים (ביוונית: Χαλδαία; באכדית: Kaldu; בעברית: כשֹדים; בארמית: ܟܐܠܕܘ, Kaldo; בתרגום השבעים: Χαλδαίοι, כלדיים) הם עם שמי שחי באזור ביצתי בדרום מסופוטמיה (בימינו בדרום עיראק). [1]

73 יחסים: מסופוטמיה, מצור, מרדוך-אפלה-אידינה השני, מלכי בבל, מדי, מושזיב-מרדוך, אנאלים, אנציקלופדיה מקראית, אנשאן (פרס), אסרחדון, אסטרואיד, אסטרולוגיה, ארמים, ארמית, ארץ ישראל, אשור, אשור-נדין-שומי, אשורנצירפל השני, אשורבניפל, אשורים, אתב"ש, אברהם, אדום (עם), אור כשדים, אכדית, נחור, נבונאיד, נבופלאסר, נבוכדנצר השני, נינוה, ניפור, סנחריב, ספר מלכים, ספר איוב, ספר דניאל, ספר ירמיהו, ספר ישעיהו, ספר יחזקאל, סרגון השני, סיפר (עיר), עברית, עיראק, עילם, פרת, צדקיהו, צור (לבנון), קתרין וולף ברוס, רש"י, שמש-שום-אוכין, שמים (עמים), ..., שלמנאסר השלישי, תרח, תרגום השבעים, תגלת-פלאסר השלישי, חידקל, בראשית, בלשצר, בחריין, בבל, בורסיפה, בית המקדש הראשון, גרשון גליל, דילמון, המאה ה-10 לפנה"ס, המפרץ הפרסי, המדבר הערבי, הרי הזגרוס, השושלת הכשדית, כורש, כותה, יהויקים המלך, יוהאן פאליזה, יוונית. להרחיב מדד (23 יותר) »

מסופוטמיה

מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میان‌رودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.

חָדָשׁ!!: כשדים ומסופוטמיה · ראה עוד »

מצור

הטורקים הטילו מצור על קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית, במשך חודשיים בשנת 1453 מָצוֹר היא צורת לחימה שבה צד אחד מבקש לכבוש מתחם מבוצר ואילו הצד השני מבקש להגן עליו ולהמשיך להחזיק בו.

חָדָשׁ!!: כשדים ומצור · ראה עוד »

מרדוך-אפלה-אידינה השני

מרדוך-אפלה-אידינה השני, הידוע גם בשמו התנכ"י מְרֹדַךְ בַּלְאֲדַן וגם בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן, היה נסיך כשדי שמלך על השבט הכשדי בית יַכִּין והפך למלך בבל.

חָדָשׁ!!: כשדים ומרדוך-אפלה-אידינה השני · ראה עוד »

מלכי בבל

חלקה העליון של אסטלת חמורבי עליה נכתבו חוקי חמורבי רשימת מלכי בבל, עיר עתיקה ששכנה במרכז מסופוטמיה בשטח עיראק של היום.

חָדָשׁ!!: כשדים ומלכי בבל · ראה עוד »

מדי

מפה של מדי על פי כתבי הרודוטוס ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי) מָדַי הייתה ממלכה שהתקיימה במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה ברמה המרכזית של איראן המודרנית.

חָדָשׁ!!: כשדים ומדי · ראה עוד »

מושזיב-מרדוך

מושזיב-מרדוך היה נסיך כשדי שמלך על בבל בין השנים 689-693 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: כשדים ומושזיב-מרדוך · ראה עוד »

אנאלים

#הפניה ספרי שנים.

חָדָשׁ!!: כשדים ואנאלים · ראה עוד »

אנציקלופדיה מקראית

אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.

חָדָשׁ!!: כשדים ואנציקלופדיה מקראית · ראה עוד »

אנשאן (פרס)

#הפניה אנשאן.

חָדָשׁ!!: כשדים ואנשאן (פרס) · ראה עוד »

אסרחדון

שמאל אֵסַרְחַדּוֹן (אֵסַר-חַדֹּן; באשורית: אַשּׁוּר-אַחֶה-אִידִּינָה, Aššur-aḫe-iddina; ביוונית עתיקה: Ασαραδδων; בלטינית: Asor Haddan; פירוש השם: "אשור נתן לי אח") היה מלך האימפריה האשורית החדשה בשנים 681–669 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: כשדים ואסרחדון · ראה עוד »

אסטרואיד

האסטרואיד גספרהאסטרואיד (מיוונית: αστεροιεδης) הוא גוף קטן במערכת השמש, הנמצא במסלול סביב השמש.

חָדָשׁ!!: כשדים ואסטרואיד · ראה עוד »

אסטרולוגיה

מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.

חָדָשׁ!!: כשדים ואסטרולוגיה · ראה עוד »

ארמים

ממלכות ארמיות במאות ה-9-10 לפנה"ס אסטלה ארמית מהמאה ה-7 לפנה"סהָאֲרַמִּים (בארמית: ܐܪ̈ܡܝܐ) היו עם שמי נוודי אשר חי באזורי סוריה ועיראק של היום.

חָדָשׁ!!: כשדים וארמים · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: כשדים וארמית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: כשדים וארץ ישראל · ראה עוד »

אשור

אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.

חָדָשׁ!!: כשדים ואשור · ראה עוד »

אשור-נדין-שומי

אשור-נדין-שומי (פירוש שמו: (האל) אשור נתן לי שם) היה נסיך אשורי, בנו הבכור ויורש העצר של המלך סנחריב.

חָדָשׁ!!: כשדים ואשור-נדין-שומי · ראה עוד »

אשורנצירפל השני

אשורנצירפל השני (באכדית: "אשור נציר אפלי".

חָדָשׁ!!: כשדים ואשורנצירפל השני · ראה עוד »

אשורבניפל

כוהן עליון תבליט המתאר את כיבוש שושן בירת עילם בידי אשורבניפל מלך אשור ב-647 לפנה"ס. החיילים האשורים מפילים את החומות ומוציאים ממנה שלל מות סארדאנאפאלוס (אשורבניפל), ציור מאת אז'ן דלקרואה אשורבניפל (באשורית: Aššur-bani-apli – 'אשור הביא עוד בן/יורש'; 685–631 לפנה"ס, יש חוקרים הטוענים שמלך עד שנת 627 לפנה"ס), היה מלך האימפריה האשורית החדשה, בנו ויורשו של המלך אסרחדון, ואחרון מלכי אשור החזקים.

חָדָשׁ!!: כשדים ואשורבניפל · ראה עוד »

אשורים

האשורים (בארמית סורית: ܐܬܘܪܝܐ, תעתיק מדויק: אָתוּרָיֵא; בערבית: آشوريون/سريان/كلدان, תעתיק מדויק: אאשוריון/סריאן/כלדאן; בטורקית: Asurlular/Süryaniler/Keldaniler) הם קבוצה אתנית שחבריה משתייכים לדת הנוצרית ודוברים ניבים שונים של השפה הארמית החדשה.

חָדָשׁ!!: כשדים ואשורים · ראה עוד »

אתב"ש

#הפניה צופן אתב"ש.

חָדָשׁ!!: כשדים ואתב"ש · ראה עוד »

אברהם

אנגלית.

חָדָשׁ!!: כשדים ואברהם · ראה עוד »

אדום (עם)

באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.

חָדָשׁ!!: כשדים ואדום (עם) · ראה עוד »

אור כשדים

אור (דרום מסופוטמיה), ברקע שרידי הזיקורת אוּר כַּשְׂדִּים היא עיר מקראית במזרח הקדום; היא מוזכרת בסיפורי התנ"ך ארבע פעמים.

חָדָשׁ!!: כשדים ואור כשדים · ראה עוד »

אכדית

תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.

חָדָשׁ!!: כשדים ואכדית · ראה עוד »

נחור

בתנ"ך, נָחוֹר היה בנו של שרוג בן רעו ואביו של תרח אבי אברהם.

חָדָשׁ!!: כשדים ונחור · ראה עוד »

נבונאיד

חותם גליל מטרקוטה של נבונאיד העוסק בתיקונים במקדש לאל סין. המוזיאון הבריטי נבונאיד היה מלך בבל, משנת 556 לפנה"ס ועד שנת 539 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: כשדים ונבונאיד · ראה עוד »

נבופלאסר

נבופלאסר (תעתיק מאכדית: Nabû-apāl-uṣṣur; כתיב מקובל: Nabopolassar; 658–605 לפנה"ס), מלך בבל ומייסד מלכות בבל החדשה.

חָדָשׁ!!: כשדים ונבופלאסר · ראה עוד »

נבוכדנצר השני

מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.

חָדָשׁ!!: כשדים ונבוכדנצר השני · ראה עוד »

נינוה

נִינְוֵה (באכדית: 𒌷𒉌𒉡𒀀 – Ninuwa (נִינוַּה); בסורית: ܢܝܢܘܐ, נִינוֵא; בערבית: نَيْنَوَى, נַיְנַוַה) היא אחת מבירותיה המאוחרות של האימפריה האשורית, ואתר ארכאולוגי מרכזי בחקר אשור.

חָדָשׁ!!: כשדים ונינוה · ראה עוד »

ניפור

יהודי בבל ניפּוּר (Nippur) הייתה עיר שוּמֶרִית קדומה, ששכנה בדרום מסופוטמיה על גדת הפרת, כ-70 ק"מ דרומית-מזרחית לבבל (כ-150 ק"מ דרומית-מזרחית לבגדאד של היום, בעיראק).

חָדָשׁ!!: כשדים וניפור · ראה עוד »

סנחריב

סַנְחֵרִיב (באכדית: סִין-אחֵ'-אֵרִבּ, סין ערב.

חָדָשׁ!!: כשדים וסנחריב · ראה עוד »

ספר מלכים

ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: כשדים וספר מלכים · ראה עוד »

ספר איוב

פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).

חָדָשׁ!!: כשדים וספר איוב · ראה עוד »

ספר דניאל

ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: כשדים וספר דניאל · ראה עוד »

ספר ירמיהו

ספר ירמיהו בכתר ארם צובא חורבן המקדש", ציור מעשה ידי רמברנדט משנת 1630 לערך ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, והספר ה-11 בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: כשדים וספר ירמיהו · ראה עוד »

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.

חָדָשׁ!!: כשדים וספר ישעיהו · ראה עוד »

ספר יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).

חָדָשׁ!!: כשדים וספר יחזקאל · ראה עוד »

סרגון השני

סַרְגוֹן השני (באכדית: שָרוּ-כּינוּ שמשמעותו המלך החוקי, המלך הלגיטימי) היה מלך האימפריה האשורית החדשה בין השנים 722–705 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: כשדים וסרגון השני · ראה עוד »

סיפר (עיר)

250px סִיפָּר הייתה עיר עתיקה במסופוטמיה ששכנה על הגדה המזרחית של נהר הפרת.

חָדָשׁ!!: כשדים וסיפר (עיר) · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: כשדים ועברית · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: כשדים ועיראק · ראה עוד »

עילם

מפת עילם תבליט המתאר את כיבוש שושן בירת עילם בידי אשורבניפל מלך אשור ב-647 לפנה"ס. החיילים האשורים מפילים את החומות ומוציאים ממנה שלל עֵילָם או אֵלָם (בכתב יתדות: 𒉏 – ELAM) הייתה ממלכה קדומה שהתקיימה בדרום-מערב פרס בין האלף השלישי לפנה"ס, ועד לשנת 539 לפנה"ס, אז נכבשה על ידי הממלכה הפרסית ונטמעה בה.

חָדָשׁ!!: כשדים ועילם · ראה עוד »

פרת

נהר פְּרָת (בערבית: الْفُرَات, אל-פֻרַאת; בטורקית: Fırat, פִירַאט; בכורדית: Firat; בארמית: ܦܪܬ, פְּרָת; בארמנית: Եփրատ, יֶפְּ'רַת; במקור כולם מאכדית: 𒀀𒇉𒌓𒄒𒉣, פּוּרַתּוּ, "רחב מאוד") הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק.

חָדָשׁ!!: כשדים ופרת · ראה עוד »

צדקיהו

איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: כשדים וצדקיהו · ראה עוד »

צור (לבנון)

צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.

חָדָשׁ!!: כשדים וצור (לבנון) · ראה עוד »

קתרין וולף ברוס

קתרין וולף ברוס (באנגלית: Catherine Wolfe Bruce; 22 בינואר 1816, ניו יורק - 13 במרץ 1900, ניו יורק) הייתה נדבנית אמריקאית אשר תמכה רבות בתחום האסטרונומיה.

חָדָשׁ!!: כשדים וקתרין וולף ברוס · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: כשדים ורש"י · ראה עוד »

שמש-שום-אוכין

שמש-שום-אוכין היה מלך בבל בתקופת השושלת העשירית האשורית של בבל.

חָדָשׁ!!: כשדים ושמש-שום-אוכין · ראה עוד »

שמים (עמים)

#הפניה שמיים (עמים).

חָדָשׁ!!: כשדים ושמים (עמים) · ראה עוד »

שלמנאסר השלישי

שלמנאסר השלישי היה מלך האימפריה האשורית החדשה בשנים 858 עד 824 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: כשדים ושלמנאסר השלישי · ראה עוד »

תרח

תֶּרַח הוא דמות מקראית, אביו של אברהם אבינו.

חָדָשׁ!!: כשדים ותרח · ראה עוד »

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: כשדים ותרגום השבעים · ראה עוד »

תגלת-פלאסר השלישי

תִּגְלַת-פַּלְאֶסֶר השלישי (באכדית: תוכולתי-אפיל-אשארה) היה מלך באשור בשנים 745 עד 727 לפנה"ס ואחד החשובים במלכיה.

חָדָשׁ!!: כשדים ותגלת-פלאסר השלישי · ראה עוד »

חידקל

החִדֶּקֶל (בערבית: دِجْلَة, דִגְ'לַה; בטורקית: Dicle, דִיגְ'לֶה; בכורדית: دیجلە, דִיגְ'לֶה; ביוונית: Τίγρης, טִיגְרִיס; בארמית: ܕܸܩܠܵܬܼ, דֵקְלָתֿ; במקור כולם משומרית: 𒀀𒇉𒈦𒄘𒃼, אִידִיגְנָה, "מים זורמים") הוא אחד הנהרות החשובים במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: כשדים וחידקל · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: כשדים ובראשית · ראה עוד »

בלשצר

#הפניה בלשאצר.

חָדָשׁ!!: כשדים ובלשצר · ראה עוד »

בחריין

גורדי שחקים בבירה מנאמה ממלכת בחריין (בערבית: مملكة البحرين, ממלכת אלבחרין – ממלכת שני הימים) היא מדינת אי מזרח תיכונית, הממוקמת בארכיפלג במפרץ הפרסי, בדרום-מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: כשדים ובחריין · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: כשדים ובבל · ראה עוד »

בורסיפה

מסופוטמיה באלף השני לפנה"ס שרידי הזיגוראת של בורסיפה, 1916 לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ-זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה מפה של אזור העיר בבל ובורסיפה משנת 1908. בורסיפה מסומנת למטה משמאל בּוֹרְסִיפָּה (בשומרית: BAD.SI.(A).AB.BAKI, באכדית: בּוֹרְסִפָּ) הייתה עיר עתיקה חשובה בשומר.

חָדָשׁ!!: כשדים ובורסיפה · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: כשדים ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

גרשון גליל

גרשון גליל הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתולדות ישראל ומקרא באוניברסיטת חיפה, ולשעבר ראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה.

חָדָשׁ!!: כשדים וגרשון גליל · ראה עוד »

דילמון

Sar, Bahrain בבחריין, הנחת החוקרים היא שהשרידים הם מתקופת דילמון דילמוּן או טילמוּן הייתה תרבות עתיקה שהתקיימה באזור המפרץ הפרסי והוזכרה בתרבויות המסופוטמיות כתרבות שהייתה שותפה לסחר באזור מסופוטמיה, הייתה מקור לנחושת ונקודת יציאה למסלול הסחר עם תרבות עמק האינדוס.

חָדָשׁ!!: כשדים ודילמון · ראה עוד »

המאה ה-10 לפנה"ס

המאה ה-10 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 901 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: כשדים והמאה ה-10 לפנה"ס · ראה עוד »

המפרץ הפרסי

המפרץ הפרסי (בפרסית: خلیج فارس, ח'ליג' פארס; בערבית: الخليج العربي, אל-ח'ליג' אל-ערבי - המפרץ הערבי) הוא לשון של מפרץ עומאן המשתרעת בין חצי האי ערב לאיראן.

חָדָשׁ!!: כשדים והמפרץ הפרסי · ראה עוד »

המדבר הערבי

המדבר הערבי (בערבית: صحراء عربية) הוא מדבר גדול ששטחו כ-2,330,000 קמ"ר, הנמצא במזרח התיכון, קרוי על שם חצי האי ערב המהווה את רובו.

חָדָשׁ!!: כשדים והמדבר הערבי · ראה עוד »

הרי הזגרוס

#הפניה הרי זגרוס.

חָדָשׁ!!: כשדים והרי הזגרוס · ראה עוד »

השושלת הכשדית

#הפניה מלכי בבל#מלכי התקופה הנאו-בבלית.

חָדָשׁ!!: כשדים והשושלת הכשדית · ראה עוד »

כורש

כורש השני (מוכר גם בשם כורש הגדול או בקיצור: כורש) היה המלך הראשון של ממלכת פרס האחמנית, בנו של המלך כנבוזי הראשון ממשפחת הרוניאן, מייסד הממלכה האחמנית.

חָדָשׁ!!: כשדים וכורש · ראה עוד »

כותה

ערי שומר בדום מסופוטמיה בתקופת אור 3 כּוּתָה או כות (בערבית كوثى או كُوثَا; בשומרית: גודואה Gudua-Ki, שמשמעותו מקום (פתח) השאול, באכדית בימי שושלת אכד: כותים, בתקופה האשורית כות (ו)) הוא אתר ארכאולוגי במחוז באבל בעיראק.

חָדָשׁ!!: כשדים וכותה · ראה עוד »

יהויקים המלך

#הפניה יהויקים.

חָדָשׁ!!: כשדים ויהויקים המלך · ראה עוד »

יוהאן פאליזה

יוהאן פאליזה (בגרמנית: Johann Palisa; 6 בדצמבר 1848 – 2 במאי 1925) היה אסטרונום אוסטרי, הוא היה מגלה פורה של אסטרואידים, וגילה 122 אסטרואידים בין השנים 1874 - 1923.

חָדָשׁ!!: כשדים ויוהאן פאליזה · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: כשדים ויוונית · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כשדים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »