גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
123 יחסים: ממלכת פרס, מספר, מסופוטמיה, מעלה (זווית), מעגל, מצרים העתיקה, משה כוכבי, מכתבי אל-עמארנה, אסטרונומיה, ארך, אררט, אשור, אשורולוגיה, אתר ארכאולוגי, אל-עמארנה, אלפבית, אלפבית ארמי, אלפבית אוגריתי, אלפבית עברי קדום, אלפבית פיניקי, אלפבית כנעני, אללח', אלברט גלוק, אבלה, אבג'ד, אוניברסיטת תל אביב, אור, אוררטו, אוגרית, אוגריתית, אכדית, אירופה, אידאוגרמה, נדב נאמן, נינוה, ספריית אשורבניפל, סוריה (אזור), סוגה ספרותית, עמק יזרעאל, עלילות גילגמש, עברית, עדות שקר, עיצור הברתי, עילם, עיבוד שפה טבעית, פרספוליס, פרסית עתיקה, פיקטוגרף, פייטרו דלה ואלה, ציפורה כוכבי-רייני, ..., קרסטן ניבור, קדמוניות, רן צדוק, רשת קונבולוציה, שמות, שמיים (עמים), שנייה, שעה, שפות כנעניות, שטר, שטר מכר, שומר, שומרוגרמה, שומרית, שירה אפית, שיטת ספירה, תנועה (פונולוגיה), תעודות אל-יהודו, תקופת הברזל בארץ ישראל, תקופת הברונזה המאוחרת א, תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל, תל אפק (אנטיפטריס), תל תענך, תל חצור, תל חדיד, תל גזר, תורה, תיארוך, לטינית, לוגוגרמה, טיט (חומר), ז'אן שארדן, זווית, חמורבי, חפירה ארכאולוגית, חרס, חתים, חוקי אשנונה, חוקי חמורבי, חורבות, חורים, חוזה, בסיס סקסגסימלי, בבל, דנמרק, דקה, דריווש הראשון, הממלכה האחמנית, הממלכה הסלאוקית, המאה ה-1, המאה ה-14 לפנה"ס, המאה ה-17, המאה ה-18, המאה ה-18 לפנה"ס, המוזיאון הבריטי, האלף הראשון לפנה"ס, האלפבית האוגריתי, הנרי רולינסון, הר אררט, השיטה העשרונית, הלוואה, הברה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הוצאת כתר, הים התיכון, ויין הורוביץ, כתב, כתב ציורים, כתב הברתי, כתובת ביסותון, יוניקוד, יוונית, 75. להרחיב מדד (73 יותר) »
ממלכת פרס
ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וממלכת פרס · ראה עוד »
מספר
מספר הוא עצם מתמטי מופשט, שבמשמעותו המקובלת משמש לציון כמות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומספר · ראה עוד »
מסופוטמיה
מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میانرودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומסופוטמיה · ראה עוד »
מעלה (זווית)
איור המציג זווית בת מעלה אחת (באדום) לעומת 90 (בכחול) ו-360 מעלות (בירוק) מעלה היא יחידת מידה למדידת גודל של זווית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומעלה (זווית) · ראה עוד »
מעגל
החלק החיצוני הצבוע באפור מסמן את המעגל והשטח הצבוע בצהוב מסמן את העיגול מעגל הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שמרחקן מהמרכז, קבוע.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומעגל · ראה עוד »
מצרים העתיקה
הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומצרים העתיקה · ראה עוד »
משה כוכבי
משלחת הסקר הארכאולוגי של ישראל בראשותו של יוחנן אהרוני במדבר יהודה. במרכז משה כוכבי. משמאל יוסף אבירם, שנות ה-60-50 משה כוכבי (1928 - מרץ 2008) היה ארכאולוג ישראלי, פרופסור מן המנין וראש המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומשה כוכבי · ראה עוד »
מכתבי אל-עמארנה
אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. (א"ע 161) מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (לעיתים נקראים בטעות "מכתבי תל אל-עמארנה") הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ומכתבי אל-עמארנה · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואסטרונומיה · ראה עוד »
ארך
שרידי מקדש האלה איננה בארך חלק מפסל שור מאורוכ, בערך 3,000 לפנה"ס טביעת חותם גליל מאורוכ המתאר בעלי חיים מפלצתיים לוח אורוכ, 3,000 לפנה"ס אוּרוּכּ או אֶרֶךְ, בשומרית: UNUG URU (URUUNUG), וביוונית עתיקה: Ορχόη או Ωρύγεια), הייתה עיר עתיקה בשומר, ששכנה כ-300 ק"מ דרומה מהעיר בגדאד של ימינו, בין בבל לאור. היא הייתה אחת מהערים העתיקות והחשובות ביותר בשומר. המקום שבו נמצאים שרידי העיר נקרא היום בערבית "וַרְכּא" (وركاء), וממוקם כ-30 ק"מ מזרחה מסמאווה, במחוז אל-מות'נא שבעיראק. השערה נפוצה היא שהשם המודרני עיראק נגזר מהשם אורוכ, אף שחוקרים זיהו את עיראק עם משמעות "אדמות שפלה" בפרסית אמצעית, והאזכור המוקדם ביותר לעיראק כאזור בבל והדרום מופיע בערבית רק בשנת 1200 לערך. בקערת השבעה קדומה בעברית שנמצאה בעיראק מופיע אזור הקרוי אירג: גילגמש האגדי היה מלכה של אורוכ, ולפי ספר בראשית, העיר ארך הייתה מראשית ממלכתו של נמרוד בארץ שנער.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וארך · ראה עוד »
אררט
מבט מירוואן, בירת ארמניה, על שתי הפסגות של הר אררט: מימין אררט הגדול ומשמאל אררט הקטן צידו הצפון-מזרחי של ההר פונה לעבר ארמניה, והמבנה בקדמת התמונה הוא מנזר חור ויראפ, השוכן על הגבול בין ארמניה וטורקיה אררט (בטורקית: Ağrı Dağı (מילולית "הר התיבה"), בארמנית: Արարատ) הוא הר געש שכבתי רדום הנמצא בצפון-מזרח טורקיה, סמוך להגבולות עם ארמניה ואיראן.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואררט · ראה עוד »
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואשור · ראה עוד »
אשורולוגיה
מפת מסופוטמיה בעת העתיקה לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס מפה של אתרים בהם נמצאים כתובות בכתב יתדות. שימו לב לקיום ממצאים לא רק בשטח של עיראק וסוריה, כי אם גם בשטחן של פרס, בטורקיה וכן במצרים (בתל-עמארנה) אשורולוגיה היא תחום מחקר, שבמקור עסק בהיסטוריה, בארכאולוגיה ובלשונות מסופוטמיה ובשכנותיה ובתרבויות הקרובות להן, אשר אף הן השתמשו בכתב יתדות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואשורולוגיה · ראה עוד »
אתר ארכאולוגי
האתר הארכאולוגי טאוטיווקאן במקסיקו האתר הארכאולוגי תל מגידו חפירות באתר ארכאולוגי אתר ארכאולוגי הוא מקום בו השתמרו שרידים לפעילות אנושית בעבר הפרהיסטורי, ההיסטורי או המודרני, ובו עשוי להתקיים מחקר שדה ארכאולוגי כסקר או חפירה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואתר ארכאולוגי · ראה עוד »
אל-עמארנה
מפת האתר אל־עמארנה (בערבית: ألعمارنة), או בשמו הקדום אַחֶתְאַתון, הוא אתר ארכאולוגי נרחב במצרים השוכן בגדה המזרחית של הנילוס במצרים העליונה באמצע הדרך בין תבאי (נא אמון) לממפיס (מף) באזור הנקרא היום נפת 402 ק"מ צפונית לעיר לוקסור.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואל-עמארנה · ראה עוד »
אלפבית
אָלֶפְבֵּית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואלפבית · ראה עוד »
אלפבית ארמי
כתובת דו לשונית בארמית וביוונית (המאה ה-3 לפנה"ס) האלפבית הארמי הוא אבג'ד (אלפבית עיצורי) המשמש לכתיבת השפה הארמית (שדוברה החל מתחילת האלף הראשון לפני הספירה).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואלפבית ארמי · ראה עוד »
אלפבית אוגריתי
לוח אותיות האלף-בית האוגריתי בגרסה מימין-לשמאל אלפבית אוגריתי הוא כתב יתדות אלפביתי שנמצא בעיר אוגרית ומורכב משלושים אותיות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואלפבית אוגריתי · ראה עוד »
אלפבית עברי קדום
#הפניה הכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואלפבית עברי קדום · ראה עוד »
אלפבית פיניקי
מוזיאון ארצות המקרא האלפבית הפיניקי הוא האלפבית העברי-כנעני העתיק, התפתח מהאלפבית הפרוטו-כנעני, ועדויות ראשונות לו הן מסביבות שנת 1050 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואלפבית פיניקי · ראה עוד »
אלפבית כנעני
#הפניה אלפבית פרוטו-כנעני.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואלפבית כנעני · ראה עוד »
אללח'
מפת סוריה באלף השני לפנה"ס תוכנית הארמון משכבה VII פסלו של אד-רימי עם הכתובת המפרטת את קורות חייו. המוזיאון הבריטי אַלַלַח' היא עיר עתיקה ששכנה בעמק אמוק נמצא ליד העיר אנטקיה שבטורקיה ליד מפרץ איסכנדרון.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואללח' · ראה עוד »
אלברט גלוק
אלברט גלוק (באנגלית: Albert Glock; 14 בספטמבר 1925 - 19 בינואר 1992) היה ארכאולוג אמריקאי, וחוקר המזרח הקרוב הקדום.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואלברט גלוק · ראה עוד »
אבלה
סוריה באלף השני לפנה"ס, מיקומה של אבלה בתצלום הוא ברביע השמאלי העליון. תרשים האתר שרידי הזיקורת באבלה הארמון המלכותי באבלה מקדש אשתר אֶבְּלָה (בשומרית: 𒅁𒆷𒆠 (eb-laki), 𒌈𒆷𒋫 (eb2-la-ta) או 𒌈𒆷 (eb₂-la)), השוכנת בצפון-מערב סוריה של ימינו, ליד חלב, הייתה עיר-מדינה חשובה בשלהי האלף ה-3 לפנה"ס (בערך 3000 לפנה"ס עד 2240 לפנה"ס) וכן בערך בין 1900 לפנה"ס ל-1650 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואבלה · ראה עוד »
אבג'ד
האלפבית העברי הוא דוגמה לאבג'ד, אשר בשלב מאוחר יותר הצטרפו אליו סימני הניקוד. אַבְּגַ'ד, או כְּתָב עִיצּוּרִי, הוא קטגוריה רחבה הכוללת מספר מערכות כתב שלא מסמנים בהן תנועות אלא לעיתים נדירות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואבג'ד · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אור
אור חוף בת-ים, 2021 אוֹר, או אור בתחום הנראה לעין האנושית הוא למעשה קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הניתן לקליטה במנגנון העין האנושית (380–750 ננומטר).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואור · ראה עוד »
אוררטו
אוררטו - 860 עד 840 לפנה"ס אוררטו - 820 עד 785 לפנה"ס אוררטו בשיאה - 743 לפנה"ס אוררטו - 735 עד 715 לפנה"ס אוררטו - 680 עד 610 לפנה"ס אוררטו - 610 עד 585 לפנה"ס (צהוב-מדי, אדום-בבל) אוּרָרְטוּ (באכדית: Urarṭu, באוררטית: Biainili, בתנ"ך: ארץ אררט או ממלכת אררט) הייתה ממלכה קדומה שמרכזה סביב ימת ואן בטורקיה, ואשר השתרעה במזרח אנטוליה, צפון מסופוטמיה והקווקז (לימים נודע האזור כולו בשם רמת ארמניה).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואוררטו · ראה עוד »
אוגרית
סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואוגרית · ראה עוד »
אוגריתית
רשימת אלים אוגריתית אוּגריתית היא ניב כנעני שדובר בעיר הנמל אוגרית, הנמצאת כיום בשטח סוריה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואוגריתית · ראה עוד »
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואכדית · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואירופה · ראה עוד »
אידאוגרמה
אידאוגרמה (מיוונית: הלחם של ἰδέα אידאה - רעיון ו-γράμμα גרמה - תמונה או משהו כתוב) היא סמל או סימן שמבטא מושג שלם.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ואידאוגרמה · ראה עוד »
נדב נאמן
נדב נאמן (נולד ב־2 באפריל 1939) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה בחוגים לארכאולוגיה ולתולדות עם ישראל שבאוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ונדב נאמן · ראה עוד »
נינוה
נִינְוֵה (באכדית: 𒌷𒉌𒉡𒀀 – Ninuwa (נִינוַּה); בסורית: ܢܝܢܘܐ, נִינוֵא; בערבית: نَيْنَوَى, נַיְנַוַה) היא אחת מבירותיה המאוחרות של האימפריה האשורית, ואתר ארכאולוגי מרכזי בחקר אשור.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ונינוה · ראה עוד »
ספריית אשורבניפל
לוח חרס 11 מתוך עלילות גילגמש הספרייה המלכותית של אשורבניפל, הקרויה על שם אשורבניפל, מלכהּ האחרון של האימפריה הנאו-אשורית, היא אוסף של אלפי לוחות ושברי חרס המכילים טקסטים מגוונים בכתב יתדות המתוארכים למאה ה-7 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וספריית אשורבניפל · ראה עוד »
סוריה (אזור)
#הפניה סוריה הגדולה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וסוריה (אזור) · ראה עוד »
סוגה ספרותית
סוגה ספרותית (סוגה בלועזית: זָ'אנֶר) היא קבוצה של יצירות ספרותיות שלהן מאפיינים משותפים: מטרה משותפת, תוכן משותף, סגנון כתיבה משותף או מאפיינים משותפים אחרים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וסוגה ספרותית · ראה עוד »
עמק יזרעאל
מוחרקה עמק יזרעאל, כפי שנראה מנוף הגליל. ערפל בעמק מגידו עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל עפולה וגבעת המורה עמק יזרעאל מהגלבוע עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ועמק יזרעאל · ראה עוד »
עלילות גילגמש
עלילות גילגמש הן אפוס מסופוטמי, מהיצירות הספרותיות המוקדמות ביותר בתולדות האנושות, מתקופת אור השלישית, בערך 2100 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ועלילות גילגמש · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ועברית · ראה עוד »
עדות שקר
שלט מואר "לא תשקר" במחלף שורש עֵדוּת שֶׁקֶר היא עדות הניתנת בבית משפט ומתבררת ככוללת דברי שקר או הצהרות כוזבות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ועדות שקר · ראה עוד »
עיצור הברתי
עיצור הברתי בתחום הפונולוגיה, הוא עיצור המשמש כגרעין הברה, במקום תנועה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ועיצור הברתי · ראה עוד »
עילם
מפת עילם תבליט המתאר את כיבוש שושן בירת עילם בידי אשורבניפל מלך אשור ב-647 לפנה"ס. החיילים האשורים מפילים את החומות ומוציאים ממנה שלל עֵילָם או אֵלָם (בכתב יתדות: 𒉏 – ELAM) הייתה ממלכה קדומה שהתקיימה בדרום-מערב פרס בין האלף השלישי לפנה"ס, ועד לשנת 539 לפנה"ס, אז נכבשה על ידי הממלכה הפרסית ונטמעה בה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ועילם · ראה עוד »
עיבוד שפה טבעית
עיבוד שפה טבעית (באנגלית: Natural Language Processing - NLP) הוא תת-תחום של בינה מלאכותית ובלשנות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ועיבוד שפה טבעית · ראה עוד »
פרספוליס
Charles Chipiez מהמאה ה-19 פרספוליס (בפרסית: تخت جمشید תָחְ'תֵ גַ'מְשִיד או پارسه פארסה) הייתה עיר הבירה הרשמית של הממלכה הפרסית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ופרספוליס · ראה עוד »
פרסית עתיקה
פרסית עתיקה היא אחת משתי השפות האיראניות העתיקות שלהן יש עדות ישירה (השנייה היא אווסטית).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ופרסית עתיקה · ראה עוד »
פיקטוגרף
פִּיקְטוֹגְרָף או פיקטוגרם (כתב פיקטוגרפי, הלחם מילים של picto מהמילה הלטינית pictus שמשמעותה ציור והמוספית graph שמשמעותה כתיבה, תרגום מילולי - רישום תמונה) הוא צורת ייצוג של אובייקטים באמצעות ציורים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ופיקטוגרף · ראה עוד »
פייטרו דלה ואלה
דף ממכתבו של דלה ואלה לחברו סקיפּאנו מיום 21 באוקטובר 1621 שאליו העתיק חמש אותיות בכתב יתדות; הודות לו התוודעו באירופה לראשונה לכתב הזה Albertinum בדרזדן סיתי מעאני פייטרו דֶלָה וַאלֶה (Pietro della Valle; 1586, רומא – 1652, רומא) היה נוסע, סופר ומלחין איטלקי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ופייטרו דלה ואלה · ראה עוד »
ציפורה כוכבי-רייני
ציפורה (ציפי) כוכבי-רייני (נולדה ב-14 בדצמבר 1954 בפתח תקווה) היא בלשנית וחוקרת במחלקה ללשון עברית במכללה האקדמית בית ברל.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וציפורה כוכבי-רייני · ראה עוד »
קרסטן ניבור
מנזר סנטה קתרינה בסיני; ציור של קרסטן ניבור מ-1762 קארסטן ניבוהר (בגרמנית: Carsten Niebuhr; 17 במרץ 1733 – 26 באפריל 1815) היה מתמטיקאי, קרטוגרף ומגלה ארצות גרמני-דני, נודע בזכות השתתפותו במשלחת הדנית למיפוי המזרח התיכון בשנים 1761–1767.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וקרסטן ניבור · ראה עוד »
קדמוניות
#הפניה ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה#קדמוניות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וקדמוניות · ראה עוד »
רן צדוק
רן צדוק (נולד ב-16 בספטמבר 1944) הוא פרופסור אמריטוס ללימודים מסופוטמיים ואיראניים בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ולהיסטוריה ישראלית קדם-הלניסטית בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ורן צדוק · ראה עוד »
רשת קונבולוציה
רשת קונבולוציה (לפי האקדמיה ללשון העברית: רשת עצבית מתקפלת; באנגלית: CNN – Convolutional Neural Network, נקראת גם Space Invariant Artificial Neural Networks או SIANN) היא סוג של רשת נוירונים המשתמשת בפעולת הקונבלוציה במקום בכפל מטריצות כללי לפחות באחת מהשכבות שלה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ורשת קונבולוציה · ראה עוד »
שמות
ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושמות · ראה עוד »
שמיים (עמים)
פיזור השפות השמיות השֵׁמִיִים, עמים שמיים או תרבויות שמיות הוא כינוי מיושן לקבוצה אתנית, תרבותית או גזעית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושמיים (עמים) · ראה עוד »
שנייה
מנגנון של שעון מטוטלת המתקתק מדי שנייה שנייה היא יחידת המידה לזמן במערכת היחידות הבינלאומית, SI.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושנייה · ראה עוד »
שעה
שעה היא יחידת זמן השווה ל-60 דקות שהן 3,600 שניות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושעה · ראה עוד »
שפות כנעניות
אסטלת כלמו של המלך הארמי כלמו מהמאה ה-9 לפנה"ס, כתובה בפיניקית באלפבית פיניקי השפות הכנעניות הן משפחת שפות קרובה של להגים מהשלוחה הצפון-מערבית של השפות השמיות, הכוללת בין השאר את העברית והפיניקית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושפות כנעניות · ראה עוד »
שטר
שטר הוא מסמך המהווה פקודה או הבטחה לתשלום סכום כסף מסוים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושטר · ראה עוד »
שטר מכר
#הפניה שטר קניין.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושטר מכר · ראה עוד »
שומר
לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס ארץ שוּמֵר השתרעה על רובו של אזור הנמצא בדרום מסופוטמיה אשר בדרום עיראק המודרנית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושומר · ראה עוד »
שומרוגרמה
שומרוגרמה היא השימוש של כתב יתדות שומרי בתו או בקבוצת תווים כאידאוגרמה או כלוגוגרמה, ולא כסימן המייצג הברה, כפי שמיוצג בייצוג הגרפי של שפות מלבד שומרית, כגון אכדית או חתית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושומרוגרמה · ראה עוד »
שומרית
שׁוּמֵרִית (בשומרית: 𒅴𒂠; בתעתיק לעברית: אמגיר) הייתה שפתם של השׁוּמֵרִים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושומרית · ראה עוד »
שירה אפית
לוח חרס ועליו קטע מעלילות בעל וענת, שירה אפית כנענית מאוגרית שירה אפית (או אֶפּוֹס, וכן שירת עלילה בעברית) היא סוגה (ז'אנר) של שירה נרטיבית, אשר מגוללת סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושירה אפית · ראה עוד »
שיטת ספירה
שיטת ספירה היא שיטה להצגתם של מספרים באמצעות קבוצה נתונה של סימנים, הקרויים ספרות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ושיטת ספירה · ראה עוד »
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »
תעודות אל-יהודו
גבולות המדיניים המסומנים הם בני-ימינו) מתעודות אל יהודו: לוחות טין מוטבעים בכתב יתדות. מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים. תעודות אל-יָהוּדוּ (Al-Yahudu) הן קובץ של כ-200 לוחות טין מהמאה השישית והחמישית לפנה"ס, ובהם מידע בלתי אמצעי על חיי גולי ממלכת יהודה בבבל לאחר חורבן בית ראשון.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותעודות אל-יהודו · ראה עוד »
תקופת הברזל בארץ ישראל
#הפניה ארץ ישראל בעת העתיקה#תקופת הברזל.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותקופת הברזל בארץ ישראל · ראה עוד »
תקופת הברונזה המאוחרת א
#הפניה תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל#תקופת הברונזה המאוחרת א.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותקופת הברונזה המאוחרת א · ראה עוד »
תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל
יוחנן אהרוני, תולדות ארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב 1986, עמוד 112 תקופת הברונזה המאוחרת היא אחת התקופות החשובות בהיסטוריה של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל · ראה עוד »
תל אפק (אנטיפטריס)
גן לאומי ירקון, ספטמבר 2016האגם הגדול בתל אפק תֵּל אֲפֵק הוא אתר ארכאולוגי השוכן סמוך למקורות נחל הירקון, ממזרח לפתח תקווה וממערב לראש העין, ובתחומי הגן הלאומי ירקון (שנקרא גם "פארק אפק", על שם אתר זה).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל אפק (אנטיפטריס) · ראה עוד »
תל תענך
#הפניה תענך.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל תענך · ראה עוד »
תל חצור
תל חצור מקדש כנעני בתל חצור ארמון המלך המשוחזר מן התקופה הכנענית טקסט.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל חצור · ראה עוד »
תל חדיד
תל חדיד – צילום מאנדרטת חיל הלוגיסטיקה תל חדיד – צילום מכוון דרום הפסיפס שנמצא בחדיד, עם נוף של נהר הנילוס מרפסת התצפית בתל מערות קבורה בצידו הצפוני של התל עצי זית במורדותיו הצפוניים של התל "סינגל" של אופני הרים במדרון המערבי של תל חדיד תצפית צפונה מהתל לעבר כביש 6 תֵּל-חָדִיד הוא תל הנמצא מצָפון ליער בן שמן ולכביש 443 ודרומית לנחל נטוף.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל חדיד · ראה עוד »
תל גזר
ממוזער תל גזר הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי בישראל, השוכן לצד הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים, בתחום מועצה אזורית גזר, בין לטרון לרמלה, ומזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותל גזר · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותורה · ראה עוד »
תיארוך
תיארוך הוא פעולה, במגוון שיטות, לשם קביעת גילם של שרידים מהעבר – כגון סלעים, מינרלים, מאובנים, ממצאים ארכאולוגיים וביולוגיים; אירועים – כמו רעידת אדמה, שבר או מחדר; או תהליכים – הצפה (של ים), המסה, או התמרה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ותיארוך · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ולטינית · ראה עוד »
לוגוגרמה
סיני למושג "לוגוגרמים" לוגוגרמה או לוגוגרף היא סימן אורתוגרפי שמבטא מילה שלמה, או מורפמה (רכיב דקדוקי), להבדיל מסימנים המייצגים פונמות, או הברות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ולוגוגרמה · ראה עוד »
טיט (חומר)
טִיט הוא חומר בניין העשוי מאדמה וחומרים אורגניים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וטיט (חומר) · ראה עוד »
ז'אן שארדן
ז'אן שארדן; תחריט בשער אחת ממהדורות ספריו "מסעות בפרס 1673–1677" בתרגום לאנגלית, מהדורת 1988 ז'אן שארדן (בצרפתית: Jean-Baptiste Chardin, באנגלית מאז 1681: Sir John Chardin; 16 בנובמבר 1643, פריס, צרפת – 5 בינואר 1713, לונדון, אנגליה) היה תכשיטן ונוסע צרפתי, שספרי מסעותיו נחשבים למקור מידע רב ערך על איראן הספווית ועל הודו בזמנו.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וז'אן שארדן · ראה עוד »
זווית
בגאומטריה, זווית היא כל אחד משני חלקי המישור הסגורים המוגבלים על ידי שתי קרניים שיש להן נקודת קצה משותפת.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וזווית · ראה עוד »
חמורבי
חַמּוּרָבִּי או עַמּוּרָפִּי (באכדית: 𒄩𒄠𒈬𒊏𒁉, ḫa-am-mu-ra-pi₂) היה מלך בבל בשנים 1792 לפנה"ס – 1750 לפנה"ס, השישי במספר לפי "הכרונולוגיה התיכונה" בשושלת הראשונה של בבל, ממוצא אמורי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחמורבי · ראה עוד »
חפירה ארכאולוגית
חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחפירה ארכאולוגית · ראה עוד »
חרס
כלי חרס מבהיה שבברזיל חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחרס · ראה עוד »
חתים
פסל חתי של ספינקס מהמאה ה-18 לפנה"ס הַחִתִּים היו עם דובר שפה הודו-אירופית אשר ככל הנראה, פלש לאסיה הקטנה בשלהי המאה ה-20 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחתים · ראה עוד »
חוקי אשנונה
חוקי אשנונה חוקי אשנונה הם קובץ חוקים שנוסחו בין המאות ה-20 וה-19 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחוקי אשנונה · ראה עוד »
חוקי חמורבי
המצבה שעליה נמצאו חוקי חמורבי אשר מוצגת היום במוזיאון הלובר בפריז טקסט החוקים 250px חוקי חַמוּרָבִּי הם קודקס החוקים הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום, והראשון שנתגלה בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחוקי חמורבי · ראה עוד »
חורבות
הפורום הרומי ברומא, איטליה. אתר מאצ'ו פיצ'ו חורבות הם שרידי מבנים שהוקמו על ידי ציוויליזציות שונות ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחורבות · ראה עוד »
חורים
מאה ה-23 לפנה"ס החורים הם עם שחי בצפון מסופוטמיה החל משנת 2500 לפנה"ס לערך בתקופת הברונזה הקדומה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחורים · ראה עוד »
חוזה
חוזה מכר שומרי המוצג במוזיאון הלובר חוזה הוא ביטוי חברתי־משפטי להסכמה הנובעת ממפגש רצונות בין שני צדדים כשירים.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וחוזה · ראה עוד »
בסיס סקסגסימלי
לוח ספרות בבלי, מבוסס על בסיס 60 ספירה על בסיס סקסגסימלי היא ספירה על בסיס 60.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ובסיס סקסגסימלי · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ובבל · ראה עוד »
דנמרק
דֶנְמַרְק (בדנית: Danmark, הגייה:; שם ארכאי: דֶנְיָה) היא מדינה בצפון אירופה, הקטנה והדרומית שבין המדינות הנורדיות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ודנמרק · ראה עוד »
דקה
'''דק ודקים'''שהעיתון הצבי, 28 בספטמבר 1909 דקה היא יחידת זמן המוגדרת כ- 1/60 של שעה או כ-60 שניות (ישנן דקות בעלות 61 שניות - דקה מעוברת).
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ודקה · ראה עוד »
דריווש הראשון
קברו של דריווש הראשון בנקש-י רוסתם דָרְיָוֶשׁ הראשון (𐎭𐎠𐎼𐎹𐎺𐎢𐏁, 558 לפנה"ס - 486 לפנה"ס), הידוע גם כדריווש הגדול, היה מלך האימפריה הפרסית בן השושלת האחמנית משנת 521 עד למותו ב-486 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ודריווש הראשון · ראה עוד »
הממלכה האחמנית
#הפניה האימפריה הפרסית האחמנית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והממלכה האחמנית · ראה עוד »
הממלכה הסלאוקית
הממלכה הסלאוקית הייתה מדינה הלניסטית שנוסדה בשנת 312 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון ונשלטה על ידי בית סלאוקוס, שבשיא כוחה שלטה על מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, והמישור האיראני עד נהר האינדוס, ולזמן קצר אף בתראקיה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והממלכה הסלאוקית · ראה עוד »
המאה ה-1
המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והמאה ה-1 · ראה עוד »
המאה ה-14 לפנה"ס
המאה ה-14 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1301 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והמאה ה-14 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והמאה ה-17 · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והמאה ה-18 · ראה עוד »
המאה ה-18 לפנה"ס
המאה ה-18 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1701 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והמאה ה-18 לפנה"ס · ראה עוד »
המוזיאון הבריטי
חזית המוזיאון הבריטי ובראשו גמלון עם פסלים מאת ריצ'רד ווסטמאקוט המוזיאון הבריטי (באנגלית: British Museum) הוא אחד מהמוזיאונים הגדולים והמפורסמים בעולם.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והמוזיאון הבריטי · ראה עוד »
האלף הראשון לפנה"ס
#הפניה האלף ה-1 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והאלף הראשון לפנה"ס · ראה עוד »
האלפבית האוגריתי
#הפניה אלפבית אוגריתי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והאלפבית האוגריתי · ראה עוד »
הנרי רולינסון
אלוף סר הנרי רולינסון (באנגלית Sir Henry Creswicke Rawlinson, 1st Baronet; 5 באפריל 1810 - 5 במרץ 1895) היה קצין בחברת הודו המזרחית, פוליטיקאי בריטי ומזרחן, המתואר לעיתים כאבי האשורולוגיה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והנרי רולינסון · ראה עוד »
הר אררט
#הפניה אררט.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והר אררט · ראה עוד »
השיטה העשרונית
השיטה העשרונית (נקראת גם בסיס דצימלי) היא שיטה מבוססת מיקום להצגת מספרים (שלמים, ובהרחבה גם ממשיים), לפי בסיס 10.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והשיטה העשרונית · ראה עוד »
הלוואה
1946 מטעם "המועצה הישובית לקליטת החיילים והנוטרים המשוחררים" (מיסודם של הסוכנות היהודית והועד הלאומי), חלקה הלוואה וחלקה מענק כספי. הלוואה היא עסקה בה אדם או גוף משפטי נותן סכום כסף לאדם או גוף אחר, לתקופה מוגבלת בזמן, לפי תנאים שנקבעים מראש.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והלוואה · ראה עוד »
הברה
הברה היא יחידה פונולוגית, המאגדת הגאים, לפי מידת הסונוריות שלהם.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והברה · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
הוצאת כתר
#הפניה כתר הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והוצאת כתר · ראה עוד »
הים התיכון
הגדה המזרחית של הים התיכון מראש הנקרה הים התיכון בישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות והים התיכון · ראה עוד »
ויין הורוביץ
ויין הורוביץ (נולד ב-12 בספטמבר 1957) הוא אשורולוג ישראלי, פרופסור מן המנין בחוג לארכאולוגיה ולמזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וויין הורוביץ · ראה עוד »
כתב
מפת השימוש באלפביתים בעולם כתב הוא מערכת של סימנים המיועדת לייצג ולתעד שפה דבורה באופן גרפי.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וכתב · ראה עוד »
כתב ציורים
#הפניה הירוגליף.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וכתב ציורים · ראה עוד »
כתב הברתי
#הפניה כתב הברות.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וכתב הברתי · ראה עוד »
כתובת ביסותון
ציור של ההר מאת פסקל קוסט (1840) כתובת ביסותון (פרסית سنگنبشته بیستون מפרסית עתיקה بغیستانه - "באגאסטאנה" או "משכן האל על האדמה"; ברוב שפות המערב "כתובת בהיסטון").
חָדָשׁ!!: כתב יתדות וכתובת ביסותון · ראה עוד »
יוניקוד
יוּנִיקוֹד (באנגלית: Unicode) הוא תקן בין־לאומי לייצוג טקסט במערכות מחשב.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ויוניקוד · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ויוונית · ראה עוד »
75
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כתב יתדות ו75 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כתב_יתדות
