סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

כתובת אזתוד

מַדָד כתובת אזתוד

כתובת אזתוד על גבי אורטוסטאט בשפה הפיניקית. צילום טורים א–ג בכתובת הממלכות הארמיות והנאו־חתיות, 800 לפנה"ס לערך. קאראטפה מופיעה בשטח המסומן בירוק זוהר הכתובת על גבי אורטוסטאט, בכתב הירוגליפי בשפה הלווית התעתיק הטור הראשון בפיניקית כתובת אַזַתִוַדַ (בכתיב מלא: אזתיוודה, Azatiwata; ידועה גם בשם כתובת קאראטפה) היא כתובת דו־לשונית בפיניקית ולוּוית של המלך אַזַתִוַדַ, שהתגלתה בקאראטפה שבטורקיה ב־1946. [1]

59 יחסים: CIS, KAI, RÉS, ממלכת קוה, ממלכת שמאל, מנחם הרן, מלכי אשור, מונומנט, אנציקלופדיה מקראית, ארמית, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, ארכאולוג, אשור, אטריום, אדנה, אוניברסיטת איסטנבול, אוסביוס מקיסריה, אכסדרה, איתמר זינגר, נחום סלושץ, סרגון השני, פיניקית, קאראטפה, קרתחדשת, קוה (ממלכה עתיקה), קיליקיה, רשף, רשימת כתובות כנעניות וארמיות, שמואל אחיטוב, שרוכין, שלמנאסר השלישי, שלמנאסר החמישי, תגלת-פלאסר השלישי, לפקי, לווית, טורקיה, חמת, חפירה ארכאולוגית, חתית, חלב (עיר), בעל (אל), דור שרוכין, דור כוריגלזו, הממלכות החתיות החדשות, המאה ה-8 לפנה"ס, המאה ה-9 לפנה"ס, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, הרי אמאנוס, הכתובת הדו-לשונית מצ'ינקיי, הירוגליף, ..., וסאל, כשים, כתובת (ארכאולוגיה), כתובת זכור, כתובת בעלשמם, כתובת כלמו, כתובת יחמלך, כתובות נדר פיניקיות, יצחק אבישור. להרחיב מדד (9 יותר) »

CIS

#הפניה קורפוס הכתובות השמיות.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וCIS · ראה עוד »

KAI

#הפניה כתובות כנעניות וארמיות.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וKAI · ראה עוד »

RÉS

#הפניה קורפוס הכתובות השמיות#מאגר האפיגרפיה השמית - Répertoire d'Épigraphie Sémitique.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וRÉS · ראה עוד »

ממלכת קוה

#הפניה קוה (ממלכה עתיקה).

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וממלכת קוה · ראה עוד »

ממלכת שמאל

#הפניה שמאל (ממלכה עתיקה).

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וממלכת שמאל · ראה עוד »

מנחם הרן

מנחם הרן (4 בדצמבר 1924 – 16 באפריל 2015) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תש"ס (2000), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הנורווגית למדעים, חבר כבוד של החברה הבריטית לחקר המקרא וחבר האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ומנחם הרן · ראה עוד »

מלכי אשור

ממלכת אשור החדשה אסטלת ניצחון של אסרחדון רשימת מלכי אשור מקורה מרשימות שונות שהתגלו בחפירות הארכאולוגיות השונות.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ומלכי אשור · ראה עוד »

מונומנט

טאג' מהאל אנדרטת התגליות בליסבון פסל ישו הגואל בדמות ישו בריו דה ז'ניירו קשת קונסטנטינוס ברומא מוֹנוּמֶנְט (באנגלית: Monument) הוא פסל, אנדרטה, בניין או כל מבנה מפואר המשמש להנצחת אדם או אירוע.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ומונומנט · ראה עוד »

אנציקלופדיה מקראית

אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ואנציקלופדיה מקראית · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וארמית · ראה עוד »

ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה

#הפניה החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה#כתב העת של החברה.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה · ראה עוד »

ארכאולוג

הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וארכאולוג · ראה עוד »

אשור

אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ואשור · ראה עוד »

אטריום

אטריום בווילה רומית בפומפיי איור של אטריום קורינתיום גדול ומפואר אטריום (בלטינית: Atrium) הוא חלל גדול ומרכזי במבנה, לעיתים בעל תקרה שקופה או עם פתח בתקרה.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ואטריום · ראה עוד »

אדנה

המסגד המרכזי על שם סבנג'י ונהר סייהאן תחנת הרכבת באדנה אדנה קבפ אדנה (בטורקית: Adana) היא בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז הים התיכון בדרום טורקיה והעיר החמישית בגודל אוכלוסייתה במדינה.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ואדנה · ראה עוד »

אוניברסיטת איסטנבול

אוניברסיטת איסטנבול (בטורקית: İstanbul Üniversitesi) היא אוניברסיטה ציבורית הממוקמת באיסטנבול (בחלקה האירופאי של העיר) שבטורקיה אשר הוקמה בשנת 1453.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ואוניברסיטת איסטנבול · ראה עוד »

אוסביוס מקיסריה

אֵוסֵביוס איש קיסריה (ביוונית: Εὐσέβιος, סביבות 265/260 – 340/339; כונה גם "אֵוסביוס פמפילי", קרי: "אוסביוס חברו של פמפילוס") היה בישוף קיסריה ונחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית בשל חיבוריו, המתעדים את ההיסטוריה המוקדמת של הכנסייה הנוצרית (בפרט חיבורו "תולדות הכנסייה").

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ואוסביוס מקיסריה · ראה עוד »

אכסדרה

קטע מהאכסדרה הגדולה בתדמור אכסדרה באוסטנדה, בלגיה אכסדרה בבית המשפט העליון, ירושלים אַכְסַדְרָה (מכונה בעברית גם "סְטָיו" או בלועזית: "קוֹלוֹנָדָה") היא שדרת עמודים מקורה.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ואכסדרה · ראה עוד »

איתמר זינגר

איתמר זינגר איתמר זינגר (26 בנובמבר 1946 - 19 בספטמבר 2012) היה פרופסור אמריטוס בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, חיתיתולוג, וחתן פרס א.מ.ת בתחום מדעי הרוח, חקר המזרח התיכון הקדום לשנת 2010.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ואיתמר זינגר · ראה עוד »

נחום סלושץ

נחום סלושץ (כ"ח בכסלו תרל"ג, 28 בדצמבר 1872, סמורגון, רוסיה – ב' בטבת תשכ"ז, 15 בדצמבר 1966, גדרה) היה סופר, חוקר לשונות המזרח וקדמוניות היהודים בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ונחום סלושץ · ראה עוד »

סרגון השני

סַרְגוֹן השני (באכדית: שָרוּ-כּינוּ שמשמעותו המלך החוקי, המלך הלגיטימי) היה מלך האימפריה האשורית החדשה בין השנים 722–705 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וסרגון השני · ראה עוד »

פיניקית

פיניקית היא שם כולל למשפחת ניבים כנעניים שדוברו במהלך האלף ה־1 לפנה"ס לאורך אזורי החוף הצפוני של כנען, מארוד שבצפון ועד יפו ודור שבדרום, ובייחוד בערים צור, צידון וגבל, כמו גם באזורים מסוימים בקפריסין ובאנטוליה.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ופיניקית · ראה עוד »

קאראטפה

אתר קאראטפה קאראטפה (בטורקית: Karatepe, שמשמעותו "גבעה שחורה") הוא אתר ארכאולוגי ומצודה חתית.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וקאראטפה · ראה עוד »

קרתחדשת

#הפניה קרתגו.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וקרתחדשת · ראה עוד »

קוה (ממלכה עתיקה)

קְוֵה הייתה ממלכה סורית־חתית חדשה בשפלה שבמזרח קיליקיה, מדינת חסות של אשור ולבסוף מחוז באימפריה האשורית, בתקופות שונות מהמאה ה־9 לפנה"ס ועד זמן קצר לאחר מותו של אשורבניפל בסביבות 627 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וקוה (ממלכה עתיקה) · ראה עוד »

קיליקיה

רומית שם.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וקיליקיה · ראה עוד »

רשף

האל מין רֶשֶף (בפיניקית: 𐤓𐤔𐤐, באוגריתית: 𐎗𐎌𐎔) הוא אל אמורי וכנעני הנזכר בכתובות פיניקיות וארמיות, בכתבים אכדיים ומצריים ובכתבי אוגרית.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ורשף · ראה עוד »

רשימת כתובות כנעניות וארמיות

quote.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ורשימת כתובות כנעניות וארמיות · ראה עוד »

שמואל אחיטוב

שמואל אחיטוב (נולד ב-6 בפברואר 1935) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ושמואל אחיטוב · ראה עוד »

שרוכין

#הפניה סרגון השני.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ושרוכין · ראה עוד »

שלמנאסר השלישי

שלמנאסר השלישי היה מלך האימפריה האשורית החדשה בשנים 858 עד 824 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ושלמנאסר השלישי · ראה עוד »

שלמנאסר החמישי

שַׁלְמַנְאֶסֶר הַחֲמִישִׁי (באכדית: שׁוּלְמָנוּ-אָשָׁרִיד) היה מלך האימפריה האשורית החדשה מ-727 עד 722 לפנה"ס, היה בנו ויורשו של תגלת פלאסר השלישי.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ושלמנאסר החמישי · ראה עוד »

תגלת-פלאסר השלישי

תִּגְלַת-פַּלְאֶסֶר השלישי (באכדית: תוכולתי-אפיל-אשארה) היה מלך באשור בשנים 745 עד 727 לפנה"ס ואחד החשובים במלכיה.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ותגלת-פלאסר השלישי · ראה עוד »

לפקי

#הפניה לפטיס מגנה.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ולפקי · ראה עוד »

לווית

Tarhuntassa, שהייתה בירת הממלכה בתקופת שלטונו של מוותליש השני. הכתובת שופכת אור על המלחמות הפנימיות שהתחוללו בתקופה זאת ברחבי האימפריה החתית. לוּוִית היא שפה עתיקה השייכת לשפות האנטוליות שהן חלק ממשפחת השפות ההודו-אירופיות.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ולווית · ראה עוד »

טורקיה

טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וטורקיה · ראה עוד »

חמת

#הפניה חמה (עיר).

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וחמת · ראה עוד »

חפירה ארכאולוגית

חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וחפירה ארכאולוגית · ראה עוד »

חתית

חִתִּית (נֶשִילִי, וגם נַשִיל, נֶשִיל או נֶשֻמְנִילִי) הייתה שפה הודו־אירופית ממשפחת השפות האנטוליות מקבוצת קנטום1 (Centum) אשר חדלה להתקיים.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וחתית · ראה עוד »

חלב (עיר)

חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וחלב (עיר) · ראה עוד »

בעל (אל)

בעל (באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה, במיתולוגיה הכנענית (והאמורית, הפיניקית והישראלית הקדומה).

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ובעל (אל) · ראה עוד »

דור שרוכין

פסל למסו שנמצא בחפירה של בוטה (כיום בלובר) דוּר שָׁרוּכִּין (באשורית: Dūr-Šarrukīn או Dūr-Šarrukēn, "מצודת סרגון") היתה עיר הבירה של האימפריה האשורית החדשה, שבנה סרגון השני מלך אשור.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ודור שרוכין · ראה עוד »

דור כוריגלזו

#הפניה דור-כוריגלזו.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ודור כוריגלזו · ראה עוד »

הממלכות החתיות החדשות

300x300 פיקסליםהממלכות החתיות החדשות, הממלכות הנֵאוֹ־חתיות או הממלכות הסוריו־חתיות הוא שמן של מספר ערי מדינה אשר מוקמו בשטח בין נהרות הקיזיל אירמק והפרת, והתקיימו בתקופת הברזל במשך כ-480 שנה, בין 1178–700 לפנה"ס לערך.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד והממלכות החתיות החדשות · ראה עוד »

המאה ה-8 לפנה"ס

המאה ה-8 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 701 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד והמאה ה-8 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-9 לפנה"ס

המאה ה-9 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 900 לפני הספירה והסתיימה בשנת 801 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד והמאה ה-9 לפנה"ס · ראה עוד »

המרכז לטכנולוגיה חינוכית

המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מוכר בראשי התיבות "מטח") הוא חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד והמרכז לטכנולוגיה חינוכית · ראה עוד »

הרי אמאנוס

#הפניה הרי נור.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד והרי אמאנוס · ראה עוד »

הכתובת הדו-לשונית מצ'ינקיי

מוזיאון הארכאולוגי של אדנה הכתובת הדו־לשונית מצ'ינֶקֶיי היא כתובת עתיקה הכתובה בפיניקית ובלווית, המתוארכת למחצית השנייה של המאה ה-8 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד והכתובת הדו-לשונית מצ'ינקיי · ראה עוד »

הירוגליף

כתב חרטומים מצרי כתב הירוגליפי מטיקאל, עיר תרבות המאיה הִירוֹגְלִיף (מיוונית: ἱερογλύφος: היירוס - קדוש, גליף – תחריט או כתב מגולף) הוא מונח המתייחס לתווים או סימנים גרפיים שיוצרים דמויות מצוירות, בעיקר ציורי חיות או חפצים.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד והירוגליף · ראה עוד »

וסאל

המאה הארבע עשרה וסאל (Vasall) היה אדם שנכנס בעסקת מחויבות ושבועת אמונים הדדית עם אדון פיאודלי.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ווסאל · ראה עוד »

כשים

מאה ה-13 לפנה"ס לערך. מפת חלוקת השלטון בין האימפריות בשנת 1400 לפנה"ס שרידי הזיגוראט של דור-כוריגלזו בירת הכשים. (1915) מכתב א"ע 9, מכתבו של בורנבוריאש מלך בבל הכשית לתות ענח' אמון, אוסף המוזיאון הבריטי הכשים (בכתיב אכדי: ka-aš-šu.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וכשים · ראה עוד »

כתובת (ארכאולוגיה)

אבן רוזטה, מן הכתובות המפורסמות שנתגלו. כתובת היא מונח המתייחס לכל מסמך, סימן, מספר או אות שנכתבו, גולפו, עוצבו, או נחרטו על חומרים בעלי שרידות יחסית כגון אבן, שיש, מתכת, עץ.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וכתובת (ארכאולוגיה) · ראה עוד »

כתובת זכור

מצבת זכור, בבסיסה הכתובת. מוזיאון הלובר הכתובת הקדמית במצבה כתובת זַכּוּר (ידועה גם בשם מצבת זכור או אסטלת זכור; נכתב גם זַכֻּר), היא אסטלה מלכותית של המלך זכור, שהיה מלך חמת וחדרך (הידועה גם בשם לֻעַש) בשטח סוריה של היום.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וכתובת זכור · ראה עוד »

כתובת בעלשמם

כתובת בעלשמם היא כתובת פיניקית מהעיר חמון, המקדישה שער ודלתות לאל בעל־שמים.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וכתובת בעלשמם · ראה עוד »

כתובת כלמו

#הפניה אסטלת כלמו.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וכתובת כלמו · ראה עוד »

כתובת יחמלך

#הפניה כתובות_מלכי_גבל#כתובת_יחמלך.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וכתובת יחמלך · ראה עוד »

כתובות נדר פיניקיות

קירתא, עם סמל סהר, כתובת הקדשה, יד מורמת, סמל תנת וקדוקאוס כתובות נדר פיניקיות, או כתובות אש נדר, הן כתובות חרותות על מצבות שהוקמו על ידי הפיניקים, רובן בעיר קרתחדשת.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד וכתובות נדר פיניקיות · ראה עוד »

יצחק אבישור

יצחק אבישור (נולד ב-1939) הוא בלשן, היסטוריון וחוקר מקרא ישראלי.

חָדָשׁ!!: כתובת אזתוד ויצחק אבישור · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כתובת_אזתוד

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »