1 יַחַס: לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב.
לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב
זרזיר מצוי עורב "לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו" הוא פתגם שמקורו בתלמוד, ופשוטו: יצורים (בעלי חיים ואנשים כאחד) שיש ביניהם קרבה ביולוגית או התנהגותית, נוטים לדבוק זה בזה.
חָדָשׁ!!: לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב ולא לחינם הלך זרזיר אצל עורב · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/לא_לחנם_הלך_זרזיר_אצל_עורב